בית הכנסת המרכזי של חלב

בית הכנסת המרכזי של חלבערבית: كنيس في حلب) הידוע גם בשמות בית הכנסת הגדול של חלב ובית הכנסת אל-בנדרה, נחשב לבית הכנסת המרכזי והגדול של קהילת יהודי סוריה.

בית הכנסת המרכזי של חלב
Aleppo Central Synagogue.jpeg
בית הכנסת בחלב בראשית המאה ה-20
מידע על המבנה
כתובת חלב, סוריהסוריה
מדינה סוריה  סוריה
סיום הבנייה המאה ה-9
זרם יהדות אורתודוקסית
נוסח תפילה ספרדי, מוסתערבי
קואורדינטות 36°12′07″N 37°08′59″E / 36.20196°N 37.1497°E
(למפת חלב רגילה)
Location map Syria Aleppo
 
בית הכנסת המרכזי
בית הכנסת המרכזי
Allepo1947
בית הכנסת העתיק לאחר שריפתו ב-1947

היסטוריה

בית הכנסת נבנה במאה ה-9, למרות שייתכן ושימש כמקום לפולחן יהודי כבר במאה ה-5. על פי המסורת, בסיס בית הכנסת נבנה על ידי יואב בן צרויה קרוב ל-950 לפנה"ס, לאחר שצבאו של דוד המלך כבש את העיר. רבים מאמינים שבית כנסת זה הוא בית הכנסת הראשון שנבנה בעולם ולכן הוא מכונה גם בית הכנסת העתיק.[1]

בית הכנסת נבנה במאה ה-9 והושפע מהאדריכלות המוסלמית. במאה ה-13, הוא נפגע כתוצאה מהכיבוש המונגולי של חלב וב-1327 הפך למסגד. ב-1400, בעת כיבושו של טימור לנג חרב הבניין ונבנה שנית ב-1418.

בית הכנסת נשרף בדצמבר 1947 במהומות שאירעו נגד יהודי חלב וניזוק באופן קשה. ב-1992, שופץ בית הכנסת באופן חלקי במימון יהודי חלב שעברו לניו יורק. למרות שהבניין קיים, לא השתמשו בבית הכנסת כבר שנים רבות.

אדריכלות ועיצוב

עד המאה ה-16, כלל המבנה אגף מערבי וחצר ששימשה לתפילה בימי הקיץ. במאה ה-16, עם הגעת הספרדים לחלב, נבנה אגף מזרחי, ששימש הן לתפילה והן כבית מדרש. בקירות האולם המערבי נמצאו שלוש קשתות שכונו "היכלות". שלושה היכלות נוספים נקבעו בקיר הדרומי של החצר.

היכל שביעי נבנה בקיר הדרומי של האגף המזרחי וסימן את הכיוון לירושלים. היכל זה כונה "היכל אליהו" או "מערת אליהו", ובו נשמרו כתבי הקודש וכתר ארם צובא. בצמוד למערת אליהו שכנה מערת הצדיקים, בה נקברו חכמי חלב ורבני קהילת ארם צובא.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חלב - עירו של בן צרויה, עמוד 105
בית כנסת

בית כנסת הוא בית התפילה היהודי. השם "כנסת" מקורו מהשורש כ.נ.ס, והוא נקרא כך על שם ההתכנסות של האנשים בו. בית הכנסת מכונה מקדש מעט מפאת קדושתו והשוואתו לבית המקדש.

היהודים נוהגים להתפלל שלוש פעמים ביום, בבוקר תפילת שחרית, אחר הצהרים תפילת מנחה ובערב תפילת ערבית. בשבתות, ראשי חודשים וחגים נוספת תפילה אחר תפילת שחרית ושמה תפילת מוסף (ביום כיפור נוספת גם תפילת נעילה לאחר תפילת מנחה).

אף שכל בית כנסת פתוח בפני כל יהודי, נחלקים בתי הכנסת לפי שני קריטריונים עיקריים: לפי עדה (על פי רוב בשל השוני בנוסח התפילה): אשכנזים (נוסח אשכנז או נוסח ספרד), ספרדים (נוסח הספרדים), תימנים וכו' - ולפי זרם ביהדות - אורתודוקסים, קונסרבטיבים, רפורמים, קראים וכו'.

חלב (עיר)

חלב (בערבית: حلب, תעתיק מדויק חַלַבּ; בצרפתית Alep; בטורקית Halep; בכורדית Heleb) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה. עד פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה הייתה חלב העיר הגדולה בסוריה, ובשנת 2014 הוערכה אוכלוסיית העיר בכ-2.1 מיליון תושבים[דרוש מקור], אך מאות אלפים ברחו ממנה במהלך המלחמה. רוב תושביה ערבים וכורדים. גרים בה גם ארמנים וטורקים, ועד כחמישית מתושביה הם נוצרים.

העיר היא אחד המקומות הנושבים הידועים העתיקים ביותר בעולם והחלה להתפתח בתחילת האלף ה-5 לפנה"ס על קבוצה של גבעות השוכנות כיום סביב גבעת המצודה שבמרכז העיר. ממצאים בסביבתה מראים כי העיר יושבה כבר באלף ה-11 לפנה"ס, והייתה לנקודת סחר חשובה במשך כל העת העתיקה, וזאת בשל מיקומה האסטרטגי במפגש דרכי מסחר, האחת בין הים התיכון ממערב לעמק הפרת במזרח, והאחרת בין דמשק מדרום לאסיה הקטנה מצפון.

חלב שמרה על חשיבותה במהלך ימי הביניים על אף שרעידת אדמה קשה החריבה אותה כמעט לחלוטין ב-11 באוקטובר 1138, ואף שניצבה במוקד קרבות ממושכים בין המונגולים לממלוכים. כאשר המסחר בין אסיה לאירופה עבר לנתיבים הימיים המקיפים את כף התקווה הטובה, ירדה העיר מגדולתה. בתקופת האימפריה העות'מאנית היא הייתה עיר צדדית, והידרדרות נוספת בחשיבותה אירעה לאחר פתיחת תעלת סואץ ב-1869. עם זאת העיר זכתה לתקופת שגשוג קצרה בתחילת המנדט הצרפתי בסוריה. בשנת 1986 הכריז ארגון אונסק"ו על העיר כאתר מורשת עולמית. בחודשים יולי-אוגוסט 2012 ניטשו בעיר קרבות עזים שהתחוללו במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה שסחפה את המדינה. בשנת 2013 הכריז ארגון אונסק"ו על העיר ועל כל אתרי המורשת העולמית בסוריה כאתרים הנתונים בסיכון.

יהדות סוריה

יהדות סוריה הייתה אחת הקהילות הגדולות והחשובות בין קהילות היהודים במזרח התיכון.

שתי הקהילות הגדולות והחשובות בסוריה הן קהילת דמשק, וקהילת חלב היא ארם צובא.

פליטים יהודים ממדינות ערב

פליטים יהודים ממדינות ערב הם כ-850,000 יהודים אשר נאלצו לעזוב חסרי כל את מדינות ערב בהן נולדו וחיו, והפכו לפליטים. מדובר בתהליך שהחל בשנות ה-30 של המאה ה-20, התעצם בהכוונתה של הליגה הערבית בסמיכות להקמת מדינת ישראל, נמשך בשנות ה-50 וה-60 ובמהלכו חדלו מלהתקיים קהילות יהודיות בעלות היסטוריה של מאות ואלפי שנים.

פרעות חלב (1947)

פרעות חלב הן פרעות שנערכו ביהודי העיר חלב שבסוריה, לאחר החלטת האומות המאוחדות על תוכנית החלוקה של ארץ ישראל בכ"ט בנובמבר 1947.

בשנת 1947 פרצו בחלב פרעות אלימות נגד יהודים, במהלכן הרובע היהודי בעיר הוצת ועלה בלהבות. 75 יהודים נרצחו, מאות נפצעו, כ-150 בתים נהרסו וכמחצית מהקהילה היהודית נמלטה מהעיר. במהלך הפרעות ניזוק קשות בית הכנסת המרכזי של חלב, ששימש כמקום פולחן יהודי לפחות מהמאה ה-5.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.