בית הכנסת גבעת רם

בית הכנסת האוניברסיטאי ע"ש ד"ר ישראל גולדשטיין הוא בית כנסת בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית.

בית הכנסת גבעת רם
Givat Ram Synagogue
מידע על המבנה
מדינה ישראל  ישראל
קואורדינטות 31°46′12″N 35°11′52″E / 31.770007°N 35.197748°E
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2
 
בית הכנסת גבעת רם
בית הכנסת גבעת רם
University Jerusalem Synagogue
בול דואר מסדרת "אדריכלות בישראל" של דואר ישראל משנת 1975, ועליו ציור בית הכנסת
בית הכנסת בגבעת רם 2
מבט מרחבת הכניסה

היסטוריה

בשנותיה הראשונות של האוניברסיטה העברית, במשכנה על הר הצופים, התנהל פולמוס בין גורמים בתוך האוניברסיטה האם להקים בית כנסת במוסד. בית כנסת של קבע לא נבנה והסטודנטים שרצו בכך ארגנו מנייני תפילה בכיתות שונות באתר. לאחר נטישת קמפוס הר הצופים בגלל תוצאות מלחמת העצמאות, התנהלה פעילות האוניברסיטה במבנים שונים בירושלים.

בשנת 1953 החלה בניית הקמפוס החדש של האוניברסיטה בגבעת רם. בשנת 1955 הציעו ידידי האוניברסיטה בארצות הברית בראשות הרב ד"ר ישראל גולדשטיין להנהלה תוכנית להקמת בית כנסת. התוכנית כללה תרומות מקרנות יהודיות בינלאומיות. נשיא האוניברסיטה, פרופ' בנימין מזר, ביקש שבית הכנסת יכונה בית מדרש, שיתנהלו בו שיעורי תורה ותלמוד, ושתוקם בו גם ספרייה. גולדשטיין הציע שחלק משיעורי המכון ללימודי יהדות יתנהלו במבנה[1].

לתכנון בית הכנסת נבחרו האדריכלים דוד רזניק והיינץ ראו. על התכנון זכו השניים בפרס רכטר לאדריכלות. אבן הפינה לבית הכנסת הונחה ב-6 במאי 1956 במעמד שרים, חברי כנסת וסגל האוניברסיטה. בתאריך ה-7 באוגוסט 1957 התקיימה חנוכת המבנה.

בתחילת המאה ה-21 בית הכנסת אינו בשימוש רוב הזמן.

מבנה בית הכנסת

המבנה בנוי ככיפה גדולה ולבנה כשבקומת הכניסה יש שמונה קשתות אליפטיות שדרכן הכניסה למבנה. אולם בית הכנסת עצמו ממוקם בקומה השנייה והוא אטום, ללא חלונות. רצפת האולם אינה מחוברת לקירותיו והיא נישאת על גבי שמונה עמודים. דרך החריץ בין הרצפה לקירות חודר אור מקומת הכניסה לאולם בית הכנסת. מבנה שירותים ומבנה שנועד במקור לספרייה סמוכים לבית הכנסת.

חתך בית הכנסת הוא ציקלואידה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • התפילה בציבור ומשמעותה באוניברסיטה העברית בראשיתה- ראובן גפני. בתוך קתדרה 147.
  • דוד קרויאנקר, האוניברסיטה העברית, גבעת רם – תכנון ואדריכלות 2002-1953, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, 2002.
  • מועדי אל בהיכלי הדעת, ארבעה בתי כנסת בקמפוסים אוניברסיטאיים בישראל- דוד קאסוטו. בתוך ועשו לי מקדש, בתי כנסת מימי קדם ועד ימינו, אריאל: המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, 2004.
  • מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית הכנסת האוניברסיטאי בגבעת רם, באתר 'חלון אחורי', 28 בספטמבר 2016

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גפני עמ' 167
אדריכלות בירושלים

בירושלים קיימים מאות רבות של מבנים בעלי חשיבות אדריכלית אשר נבנו בתקופות שונות, תחת שלטונות שונים ומתוך תפישות דתיות, פוליטיות וסגנוניות שונות ומגוונות. ערך זה מרכז את מקצתם על פי תקופת בנייתם, ועל פי האזור בעיר בו נבנו.

דוד רזניק

דוד רֶזנִיק (5 באוגוסט 1924 – 4 בנובמבר 2012) היה אדריכל ומתכנן ערים ישראלי, חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת 1995.

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון). האוניברסיטה העברית הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, לרבות פרופסורים ומדענים ידועים, ואף חתני פרסי נובל.

לאוניברסיטה חמישה קמפוסים:

הר הצופים, משמש את מרבית הפקולטות של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה.

גבעת רם, משמש את הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, את החוג להוראת המדעים, את בית הספר למדע יישומי וחלק ממשרדי המנהל כגון יחידת הרכש. כמו כן מכיל קמפוס זה מוסדות השייכים לאוניברסיטה באופן חלקי כגון הספרייה הלאומית ומרכז ארצי לבחינות ולהערכה ומוסדות שאינם שייכים לאוניברסיטה כגון האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה למוסיקה ולמחול.

עין כרם (בשיתוף עם בית החולים הדסה), משמש את מקצועות הבריאות: הפקולטה לרפואה, הפקולטה לרפואת שיניים ועוד.

רחובות, שבה נמצאת הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ובית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט

קמפוס מכון וולקני משמש את בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאילאוניברסיטה גם מעבדה לביולוגיה ימית באילת.

בקמפוסים אלו מצויות עבודות אמנות רבות שנוצרו במהלך המאה ה-20 והמאה ה-21.

היינץ ראו

היינץ (היינריך) ראו (Heinz (Heinrich) Rau;‏ 10 בנובמבר 1896 – 13 בפברואר 1965) היה אדריכל ומתכנן ערים ישראלי יליד גרמניה, ממובילי הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל ומחלוצי מתכנני ירושלים המודרנית בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל.

היינץ נולד בברלין בירת הקיסרות הגרמנית למשפחה דתית, והיה השני מתוך שמונת ילדי המשפחה, אחיהם של ארתור ראו וגרדה אוקס. שם סיים לימודי נגרות ועיצוב פנים. הוא עזב את גרמניה עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933, ועלה לארץ ישראל. בשנים הראשונות עבר עם האדריכל הנודע ריכרד קאופמן, ולאחר מכן פתח משרד משלו לתכנון אדריכלי בירושלים ב-1935. עבודותיו הראשונות היו תכנון בתי מגורים פרטיים בירושלים, בתל אביב ובחיפה. בשנות ה-30 וה-40 היה בין מובילי עקרונות הסגנון הבינלאומי בירושלים המנדטורית. הוא נודע בקנאותו לעקרונות המודרניזם ובקפדנותו היתרה על פרטים ועל ביצוע מדוקדק של תוכניותיו, שאותן נהג לשרוף עם סיום הפרויקט. לשיטתו, על הבניין עצמו להוות עדות יחידה לתכנון העומד מאחוריו.

עם הקמת אגף התכנון (1949) מונה ראו על ידי אריה שרון לראש המחלקה לתכנון יוזם (חטיבה עיקרית לתכנון יוזם, ברמה הארצית והאזורית), והוא שימש במקביל גם כאחראי המחלקה לעיר ולאזורה של ירושלים. תפקיד מרכזי ובכיר זה ניתן לו חרף העובדה שלא השתייך ל"חוג לרפורמה התיישבותית", אותו חוג וולנטרי שהתווה את הקווים למדיניות התכנונית של מדינת ישראל, כמו מדיניות פיזור האוכלוסייה, איכלוס המדינה ע"פ עקרונות "אזוריים", ייסוד ערים חדשות ועוד. ראו היה חבר באגף בשלוש השנים הראשונות לקיומו (1949-1952), במהלכן היה שותף כמעט בכל ההחלטות והיזמות הקובעות.

ב-1949, כמנהל לשכת התכנון המחוזית, עמד ראו בראש צוות שהכין תוכנית אב לעיר ירושלים, יחד עם האדריכל דוד אנטול ברוצקוס. התוכנית, שנודעה כ"תוכנית ראו", התייחסה לעיר כיחידה שלמה ולא התחשבה בחלוקתה בין ישראל לירדן בקווי שביתת הנשק. תוכנית ראו הייתה תוכנית רעיונית בלבד ללא תוקף חוקי, אך היא קבעה מספר עקרונות יסוד שהנחו את המשך פיתוחה של העיר. התוכנית אימצה כמה מקווי היסוד של המתכננים הבריטיים של ירושלים, בין היתר את עקרון הבנייה על הגבעות תוך השארת העמקים כשטחים ירוקים, ואת מדיניות הבנייה באבן. כמו כן קבעה התוכנית את ייעודה של גבעת רם כמרכז מוסדות השלטון של המדינה. ב-1950 היה היינץ ראו שותף לתכנון קמפוס האוניברסיטה העברית במקום, יחד עם יוסף קלארווין וריכרד קאופמן.

תרומתו המשמעותית של ראו לתכנון הפיסי של ישראל ניכר, מלבד תכנונה של ירושלים, גם ברעיון להקמת נמל עמוק ים בשפך הסוכריר- הוא נמל אשדוד, והעיר אשדוד שהוקמה סביבו.

ב-1954 חבר אליו האדריכל דוד רזניק, שעבר מתל אביב לירושלים, והם הפעילו משרד משותף עד 1958. בין היתר תכנן ראו באותה תקופה כמה ממבני קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, הבולט והמפורסם שבהם המבנה הכיפתי של בית הכנסת (1956) בתכנון משותף של רזניק וראו, על פרויקט זה זכה בפרס רכטר. מבנה ראוי לציון נוסף של ראו בקמפוס הוא בניין המכון למתמטיקה (1959).

ב-1963 תכנן ראו את הבניין הראשון בקמפוס היברו יוניון קולג' בירושלים, ברחוב המלך דוד. המבנה המודרניסטי בחיפוי אבן נסורה, מאכלס את משרדי המנהלה ובית הכנסת ונחשב נציג מובהק של הסגנון הבינלאומי המאוחר. בשנות ה-80 זכה הקמפוס להרחבה בתכנונו של משה ספדיה.

ב-1964 פרש ראו ושב לגרמניה, שם התבודד בעיירה באד טיינאך שביער השחור. הוא נפטר שם ב-1965.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.