בית הכנסת בנערן

בית הכנסת העתיק בנערן ממוקם כ-5 ק"מ צפונית ליריחו, סמוך לכפר נועימה, בגדה המזרחית של ואדי מכוך, אשר נבנה כנראה במאה ה-6, בימי יוסטיניאנוס הראשון או השני.

South Shomron
Jerycho Synagoga
שרידי הפסיפס בנערן בשנת 2006

גילוי בית הכנסת

המקום נתגלה בפעם הראשונה בשנת 1918, במהלך מלחמת העולם הראשונה, במהלך הפגזה טורקית על האזור. בשנת 1921 נחשף הפסיפס על ידי נזירים דומיניקנים. בעקבות החשיפה נלקחו חלקים מהפסיפס, הכוללים כתובות הקדשה בארמית ומנורות שבעת קנים, למוזיאון בבית הספר למקרא של הדומיניקנים בירושלים. במרוצת השנים התכסו השרידים בעפר ונעלמו מן העין. האתר נתגלה שוב על ידי יחידה של צה"ל שהתאמנה במקום בשנות ה-70. באתר נמצאה גם אבן שהייתה כנראה בסיס לתיבה[1].

שתיים מהכתובות מוצגות היום במוזיאון רוקפלר. חלק מהפסיפסים, ובהם שרידים מדמותו של דניאל, נלקחו על ידי אלעזר ליפא סוקניק לבית הנכות במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית. אחת המנורות שליד ארון הקודש שוחזרה ומוצגת כיום במוזיאון ישראל.

כיום האתר נטוש, אך מגודר ונעול. הפסיפס עדיין במצב טוב יחסית. האתר שוכן בתוך חורשת עצים גדולה ולידו מסעדה ובית מלון.

הפסיפס

רצפת הפסיפס גדולה מעט יותר מזו בבית הכנסת שלום על ישראל ובה גלגל המזלות, זוג איילות, חיות וציפורים שונות. פניהן של הדמויות המופיעות בפסיפס הושחתו, כנראה במאה ה-8, בהשפעת תנועה יהודית איקונוקלאסטית אשר מרכזה היה בגליל. החוקר אשר עובדיה סובר כי בהשפעת אותה תנועה, רצפת הפסיפס של בית הכנסת ביריחו, אשר נבנתה במאה ה-7, איננה כוללת דמויות כלשהן. עם זאת, יש החולקים על פרשנות זו ועל קיומה של תנועה איקונוקלאסטית בקרב יהודי ארץ ישראל.[2]

Mosaic in Na'aran Synagogue
כתובת הקדשה בפסיפס בית הכנסת בנערן. נמצאת כיום במוזיאון השומרוני הטוב

כתובת הקדשה

בשולי רצפת הפסיפס, בחלק הצפוני של האולם, משובצת כתובת הקדשה בארמית: "דכירה לטב חליפה ברת רבי ספרה דאתחזקת בהדין אתרה (קדי)שה אמן". תרגום לעברית: "זכורה לטוב חליפה בת רבי ספרה, שנדבה לזה המקום (הקד)וש, אמן".[3]

למעלה מכתובת ההקדשה, בתוך מסגרות בדגמים גאומטריים, תוארו דמויות בעלי חיים, ובהם אריה, תאו, תרנגול, טווס ועוד.

גלגל המזלות

Jericho synagogue mosaic - crab2
דמות סרטן מתוך גלגל המזלות
Jericho synagogue mosaic - crab
כיתוב "סרטן" מתוך גלגל המזלות

במרכז הגלגל - דמות אישה במרכבה בעלת שני גלגלים. סביבה - סמלי המזלות, שנים-עשר הסמלים של חודשי השנה ושמותיהם. בפינות, מארבעת עברי גלגל המזלות, שובצו סמלי תקופות (עונות) השנה.

ארון הקודש והמנורות

ארון הקודש מופיע באמצע ובצדיו מנורות, כל אחת ברוחב 240 ס"מ, עליהן תלויות עששיות של נר התמיד. מעל המנורות כתובות התורמים.

מעל המנורה שמימין כתוב: "דכי (ר)... דכ (י)ר לטב מרות. (ק)טינה ויע (קב) ברה דהנות מתחזקין דה (דן) אתרה קדיש (ה) א (מן)". תרגום הכתובת לעברית: "זכור... זכור לטוב מרות... קטינה ויעקב בנו שהם מתחזקים לזה המקום הקדוש. אמן".

מעל המנורה שמשמאל כתוב: " "דכיר לטב מרי (תא) בר כרוס (פדה דאייתון) חולקהון בה (דן אתרה קדישה)". תרגום הכתובת לעברית: "זכור לטוב מרי (תא) בן כרוספדה (שהביאו) חלקם לזה (המקום הקדוש). אמן".[3]

דניאל בגוב האריות

מתחת לארון והמנורות היה ציור המציג את דניאל בגוב האריות. מדניאל נשארו רק שתי ידיו המורמות. למעלה מימין כתוב: "דניאל שלום". למטה מימין כתוב: "דכיר לטב שמואל" (בעברית: "זכור לטוב שמואל").

בין דניאל והאריה השמאלי ישנה כתובת ארמית: "דכיר לטב בנימין פרנסה בר יוסה. (ד)כירין לטב כל מן (ד)מתחזקה ויהב או (ד)יהב בהדן אתרה (ק)דישה בן דהב בן (כס)ף בן כל מקמ(?) (ו)הוא לאיתון חלקהון בהדן אתרה קדושה, אמן". תרגום הכתובת לעברית: "זכור לטוב בנימין הפרנס בן יוסה. זכורים לטוב כל מי שמתחזק ונותן או שנתן לזה המקום הקדוש בין זהב בין כסף בין כל דבר ואלו שהביאו חלקם לזה המקום הקדוש, אמן".[3]

מנורה

בפסיפס משובצת מנורה נוספת ומעליה כתוב: "דכיר לטב פינחס כהנה בר יוסטה דיהב טימי פסיפסה מו דידה ומרושת. דכירה לטב רבקה אתתה פינחס". תרגום הכתובת לעברית: "זכור לטוב פנחס הכהן בן יוסטה, שנתן מחיר הפסיפס משלו ואת הכיור. זכורה לטוב רבקה אשת פנחס".[3]

הזיהוי עם נערן

עוד לפני גילוי המקום סברו שבאזור הזה שכנה העיר היהודית הקדומה "נַעֲרָן", הנזכרת בתנ"ך, בכתבי יוסף בן מתתיהו, באונומסטיקון של אוסביוס, במדרשים ובתלמוד. מציאת הפסיפס היוותה חיזוק לסברה זו.[4]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אריאל בולשטיין, ‏לשנה הבאה במעברות הירדן, באתר ישראל היום, 25 מאי 2018
  2. ^ שמואל קליין, תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל: מחתימת התלמוד ועד ישוב א"י. תל אביב : מצפה, תש"י 1950
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 "יהודה ושומרון" מאת ד"ר זאב וילנאי, הוצאת "ספריית השדה", 1968
  4. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ה', 894-895.
אתמולים

אתמולים הוא ספרו של חוקר ארץ ישראל צבי אילן העוסק במחקרים ותגליות בעברה של הארץ. בפרקי הספר מתוארת עבודת הארכאולוג לשלביה השונים: מאיתור המקורות למיניהם: ארכיונים - כולל אלה שבחו"ל, גנזכים, מוזאונים, ספרות זכרונות ועדויות בעל-פה - בארץ ובחו"ל, ועד לבדיקת שטח החפירה הארכאולוגית בהתחשב בסקרים שבוצעו בה בעבר. הספר מביא את הספורים העומדים מאחורי התגליות - כולל הציפיות של יוזמי החפירה, הקשיים בעת החפירה והסיפוק בסיומה. בעמוד הראשון של הספר מבטא המחבר את הרעיון העומד בבסיס החפירה לאיתור העתיקות - השגת מידע על עברה של הארץ ואם אפשר גם על הקשר בין העבר לבין בניין הארץ בהווה: " וַתִּקְרְבוּן אֵלַי (אל משה), כֻּלְּכֶם (ראשי שבטי בני ישראל), וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ, וְיַחְפְּרוּ-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ; וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ, דָּבָר--אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה-בָּהּ, וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן. (ספר דברים, פרק א', פסוק כ"ב)

הספר כולל שני שערים:

שער ראשון - סיפורי הזמן הקדום.שער שני - סיפורי העת החדשה

בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

עד כה נתגלו כמאה ושלושים בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, המתוארכים לתקופות שמן המאה הראשונה לספירה ועד ימי הביניים. גילויים ארכאולוגיים חשפו קיומם של בתי כנסת בארץ עוד בתקופת הבית השני.

בבתי הכנסת העתיקים אותרו במקרים רבים רצפות פסיפס מפוארות, כתובות הקדשה בעברית, בארמית וביוונית, וכן עיטורי סמלים יהודיים, כגון מנורת שבעת הקנים, שופר, מחתה וארבעת המינים.

בתי הכנסת העתיקים אותרו ברובם באזור הגליל והגולן, שהיווה מרכז היישוב היהודי בארץ בתקופת המשנה והתלמוד, אך בתי כנסת לא מעטים אותרו גם באזור דרום הר חברון ובאזור יריחו.

גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים

גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים הופיע בדרך כלל על רצפת הפסיפס של בית הכנסת.

גלגלי מזלות נמצאו בפסיפסי רצפות של שישה בתי כנסת בישראל: עוספיה, סוסיא, נערן, חמת טבריה, בית אלפא וציפורי. כולם מתקופת המשנה והתלמוד.

הסכימה של הפסיפסים בבתי הכנסת השונים - דומה. גלגל המזלות תָחום בריבוע. במרכזו, מצויר בדרך כלל הליוס - אל השמש. המזלות עצמם מצוירים לפי הסדר המקובל, בהתאם לכיוון השעון. בארבעה קצוות הריבוע התוחם, מצוירות דמויות נשים המיצגות את ארבע התקופות המקבילות לעונות השנה, כל תקופה בפינה ליד שלושת המזלות השייכים לה.

יריחו

יְרִיחוֹ (בערבית: أريحا (מידע • עזרה) - אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית באזור בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח. גובה העיר - כ-250 מטר מתחת לגובה פני הים - הופך אותה לעיר המיושבת הנמוכה ביותר בעולם. יריחו היא ממקומות היישוב העתיקים בעולם, והתקיים בה יישוב מוקף חומה כבר בשנת 9500 לפנה"ס בערך, דהיינו לפני כ-11,500 שנה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.