בית הכנסת בכפר נחום

בית הכנסת בכפר נחום הוא בית כנסת עתיק ששוכן בכפר נחום, יישוב קדום בחופה הצפוני של הכנרת, לא הרחק מכורזים, בבקעת עין שבע. כיום מתחם בית הכנסת הוא גן לאומי. בסמוך לרובעי המגורים הבנויים מאבני בזלת שחורות, מתנשא מבנה בית הכנסת שנבנה ברובו משיש ואבני גיר לבנות.

בית הכנסת בכפר נחום
Kafarnaum BW 7
מידע על המבנה
מדינה ישראל  ישראל
התחלת הבנייה המאה הרביעית לספירה
קואורדינטות 32°52′52″N 35°34′31″E / 32.8810311°N 35.575416°E
(למפת הגליל העליון רגילה)
Upper galil
 
בית הכנסת בכפר נחום
בית הכנסת בכפר נחום
Kafarnaum BW 20
בית הכנסת
1905 - Heinrich Kohl and Carl Watzinger working in the synagogue in Capernaum
ואצינגר וקוהל בעת חפירותיהם בשנת 1905 בבית הכנסת בכפר נחום
Cafarnao07
חורבות בית הכנסת
Capernaum0066
כותרת בבית הכנסת
בית הכנסת כפר נחום
מבט מהאוויר

היסטוריה

בית הכנסת נבנה במאה הרביעית לספירה.

בית הכנסת של כפר נחום נחקר באופן יסודי בידי היינריך קוהל וקרל ואצינגר, שפרסמו על אודותיו ספר מונומנטלי. ב-1894 נרכש המקום בידי הפרנציסקנים, השוקדים מאז על אחזקת האתר וחפירתו. ב-1921 החלו חפירות ועבודות שיקום של בית הכנסת בידי הנזיר הפרנציסקני גאודנציו אורפלי. שמו ופועלו מונצחים על אחד מעמודי בית הכנסת.

הארכאולוגים הפרנציסקנים וירג'יליו קורבו וסטנסילו לופרדה, אשר חפרו בכפר נחום ובבית הכנסת בשנות ה-70 של המאה ה-20, טוענים כי בית הכנסת הלבן המתוארך למאה ה-4 נבנה על גבי שכבה מוקדמת יותר, עשויה בזלת, של מבנה מהמאה ה-1 לספירה. לטענתם, זהו בית הכנסת המוקדם של כפר נחום, המוזכר בברית החדשה כבית הכנסת אשר שר המאה הרומי בנה לקהילה היהודית במקום (לוקס ז: 5), ובו התפלל ישו פעמים אחדות.

מבנה בית הכנסת

בית הכנסת בנוי משלושה חלקים:

  1. אולם תפילה
  2. חזית
  3. רחבה

בית הכנסת עשוי מאבני גיר מסותתות היטב. בית הכנסת הוקם על בית כנסת קדום יותר. לבית הכנסת צורת בזיליקה (ביוונית: Basiliké Stoà).[1] לאורך הקירות ספסלי אבן. ריצפת האולם הייתה עשויה אבן גיר לא מקומית.

על אבני קירות החזית של בית הכנסת גולפו עיטורים ססגוניים רבים, הכוללים דימויים גאומטריים, כגון מחומש ומשושה, ולצדם דימויי צמחים, ובעלי חיים, למשל, מדליונים מעוטרים וכרכובים שבהם חרוטים סוסוני ים ונשרים. תבליט מיוחד במינו הוא מרכבה הנושאת מבנה כלשהו, דמוי מקדש. חלק מהציורים קשורים ליהדות כגון מנורה בת שבעה קנים, שופר ומחתה.

יש הסוברים שאחד הדימויים מתאר את ארון הברית שנישא משדה המערכה נגד הפלשתים המוזכר בתנ"ך. בבית הכנסת נמצאו כתובות ביוונית עתיקה ובארמית, לכבודם של התורמים להקמת עמודי בית הכנסת.

חזית המבנה פונה דרומה לעבר ירושלים, וככל הנראה בכותל מזרח גם עמד ארון הקודש. אולם ייתכן שארון הקודש היה נייד או שעמד ליד הכניסה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Heinrich Kohl und Carl Watzinger, Antike Synagogen in Galilaea, Leipzig, 1916, pp. III-V, 1-3

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ צורת מבנה מקובלת באדריכלות יוון ורומא המורכבת ממבנה מלבני שבו שלושה חלקי אורך המופרדים זה מזה באמצעות שורות עמודים.
אנדרטת חטיבת הנגב

אנדרטת חטיבת הנגב היא אנדרטה המנציחה את פועלה של חטיבת הנגב של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. האנדרטה ממוקמת בראש גבעת גיר במזרחה של באר שבע.

גן לאומי מורדות הר הצופים

גן לאומי מורדות הר הצופים הוא גן לאומי בהליכי ביצוע במורדות הר הצופים, שהקמתו אושרה בתחילת 2012. שטח הגן 740 דונם.

גנים לאומיים בישראל

בישראל, גן לאומי הוא אתר היסטורי או אתר נוף מוכרז, הנמצא בפיקוח רשות הטבע והגנים, הממונה על גנים, שמורות וערכי טבע בישראל. עד סוף 2009 הוכרזו בישראל 66 גנים לאומיים, כאשר בסך הכל התבצעו 74 הכרזות ומתוכן שמונה הכרזות שהיו הרחבות לגנים קיימים. בשנת 2011 רשות הטבע והגנים פיקחה על פעילותם של 81 גנים לאומיים .

הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניק

הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש מוריס ופרידה טבצ'ניק (נקרא גם בקיצור: גן טבצ'ניק) הוא גן לאומי המצוי במורדותיו הדרומיים של הר הצופים ומשתייך אל האוניברסיטה העברית בירושלים הנמצאת בצמוד אליו. בגן מצויים שני בתי קברות זעירים וכמה מצפורים הצופים אל הר הזיתים ואל עמק צורים הנמצא במורדותיו.

הרי יהודה

הרי יהודה (בערבית: جبال الخليل‎, תעתיק: ג'בל אלח'ליל), הוא האזור ההררי המשתרע מהר בעל חצור ועד לבקעת באר שבע בדרום, בין השפלה ממערב ומדבר יהודה במזרח. הרי יהודה מהווים חלק משדרת ההרים המערבית של ארץ ישראל והיוו את לב ממלכת יהודה.

ההרים בנויים בעיקר מסלעי גיר ודולומיט. וחלק גדול מהם הוא מדבר - מדבר יהודה.

נהוג לחלק את הרי יהודה לשלושה חלקים: בצפון - הרי בית אל ששיאם, הר בעל חצור, מתנשא לגובה 1,016 מטר מעל פני הים; במרכז - הרי ירושלים, האזור הנמוך בהרי יהודה שגובהו כ-918 מטרים בשיאו; ובדרום -הר חברון, ששיאו, (חלחול) מגיע לגובה 1,026 מטרים מעל פני הים.

יישובים מרכזיים בהרי יהודה: ירושלים, ביתר עילית, חברון, בית לחם, רמאללה ומעלה אדומים.

ביולי 1965 הוכרז גן לאומי "הרי יהודה" בשטח של כ-26,000 דונם המרוכזים בהרי ירושלים. שטחו של הגן אינו רציף והוא נחלק לשטחים קטנים בהר הרוח, הר ההגנה ונחל רפאים ולשטח גדול בצורת פרסה המקיף את היישובים בית מאיר ושורש ממערב.

חורשת טל

חורשת טל או בערבית שג'רת אל-עשרה (חורשת העשרה) הוא אתר נופש ובילוי בצפון עמק החולה, ברובו גן לאומי ובחלקו שמורת טבע. חורשת טל נמצאת על כביש 99, מזרחית לקריית שמונה.

כפר נחום

כפר נחום היה יישוב בחופה הצפוני של הכנרת, לא הרחק מכורזים, בבקעת עין שבע. יישוב כנעני ערבי בתקופה הביזנטית בארץ ישראל[דרוש מקור]. משמש כגן לאומי המשתרע על-פני שטח של 1,728 דונם.

על פי המסופר בברית החדשה, ישו קבע בכפר נחום את מרכז פעילותו במשך תקופה ארוכה, ואחדים משנים-עשר השליחים (פטרוס הקדוש ואחיו אנדראס הקדוש, וכן יעקב בן זבדי ואחיו יוחנן) התגוררו במקום.

היינריך קוהל וקרל ואצינגר ערכו חפירה ארכאולוגית ראשונה במקום בשנת 1905, במסגרת סקר מקיף שלהם על בתי כנסת עתיקים בגליל. הם חשפו כמעט את כל האתר, אך משביקשו לחזור ולהשלים את חפירתם שנתיים לאחר מכן, סירבו האבות הפרנציסקנים לאפשר להם את הדבר, בטענה שיעשו זאת בעצמם. הפרנציסקנים היו אלה אשר שחזרו את בניין בית הכנסת.

מאוזוליאום מזור

מאוזוליאום מזור הוא מאוזוליאום רומי מאמצע המאה ה-3, השוכן בפאתיה המערביים של העיר אלעד, סמוך ממזרח לכביש 444 ולכביש 6. המבנה ניצב בגובה של כ-75 מטרים מעל פני הים, בצידו הצפוני של נחל מזור. האתר בו שוכן המבנה הוכרז כגן לאומי ב-21 במרץ 2002 ושטחו כ-25 דונמים.

מבנה זה הוא היחיד בארץ ישראל שממערב לירדן, אשר שרד בשלמותו מהתקופה הרומית. המבנה השתמר בשל כך ששימש משך תקופה ארוכה כמקום תפילה מוסלמי שכונה "מקאם א-נבי יחיא". המבנה שגובהו 4.8 מטרים, בנוי בצורת חדר רבוע ובו שרידי סרקופגים שנועדו ככל הנראה לבני זוג. תקרתו עשויה לוחות אבני גזית הנישאים על ידי שתי קשתות. קירותיו העבים וחלונותיו הקטנים משמרים טמפרטורה קבועה. חזית המאוזוליאום הפונה לכיוון צפון, בנויה משער רחב המחולק לשלוש כניסות על ידי שני עמודים. בראש העמודים כותרות קורינתיות ומעליהם קרניז מסוגנן. חדר נוסף שוכן בצידו הדרומי של המבנה ובו קולומבריום המכיל שישים גומחות ליונים.

בשלב מאוחר יותר, פונו חלקיהם העליונים של הסרקופגים, ובקיר הדרומי של חדר הקבורה נקבע מיחרב. ליד המיחרב נפרץ מעבר בקיר המקשר בין שני החדרים. המקום הוקדש לנביא יחיא, הוא יוחנן המטביל. בסביבת המאוזוליאום מספר קברים ובורות מים.

מבצר יחיעם

מבצר יחיעם הוא מבצר שנבנה בידי דאהר אל-עומר באמצע המאה ה-18 בגליל הצפוני. המקום נקרא בעבר מצודת גדין (ערבית: قلعة جدين קלעת ג'דין), שפרושו הוא מצודת הגיבורים.

מבצר קאקון

מבצר קאקון נמצא בעמק חפר על כביש 5803 ליד מושב גן יאשיה. המבצר הממלוכי שיסודותיו מהתקופה הצלבנית, נמצא בראש תל קאקון המתנשא לגובה 52 מ'.

מעיין חרוד

מעיין חרוד (בערבית: عين جالوت, עין ג'אלות. מילולית: "מעיין גוליית") הוא אתר במערב עמק חרוד, למרגלות הר גלבוע, דרומית לכביש 71, ליד המושב גדעונה, בצד כביש 675, בין צומת יזרעאל לצומת נבות. מעין חרוד הוא מעין המים המתוקים היחיד באזור.

המעין נובע מתוך מערה במורד הר הגלבוע, 37 מטר מתחת לפני הים. מהמערה הוא זורם לתוך ברכה, אשר בסיסה הוא עתיק יומין. מהגן הלאומי מי המעין עוברים לשימוש חקלאי העמק. המערה ממנה נובע המעין מכונה "מערת גדעון" על שם גדעון השופט. זאב וילנאי כתב בספרו משנת 1941 כי המעיין מפיק 16 אלף מטר מעוקב מים ב-24 שעות והיא יוצרת סביבה ביצה גדולה. בעשור הראשון להקמת המדינה הייתה שפיעת המעין 4.7 מיליון קוב לשנה בממוצע. לאחר מכן, בעקבות הקידוחים ירדה השפיעה בצורה חדה.

מערות סמך

מערות סמך הוא גן לאומי באזור דרום השפלה, הממוקם כשני קילומטרים מזרחית לנועם ושלושה קילומטרים מערבית ללכיש, בסמוך לכביש 6. בגן שלוחה קירטונית עם מערות פעמון וחורבת סמך שהיה מאוכלס מהתקופה הרומית עד סיום התקופה העות'מאנית בארץ ישראל. כמו כן, נמצא בו קבר שייח, עבדאללה. הגן בשטח 723.35 דונם הוכרז ב-16 ביולי 2003.

נחל מהר"ל

נַחַל מַהֲרַ"ל הוא נחל הזורם במורדות הר הכרמל, ממערב לדאלית אל-כרמל וממזרח לכרם מהר"ל. באגן הניקוז של הנחל הוכרזו מספר שמורות טבע וגנים לאומיים.

לאורך הנחל צומחים עצי אלון וחרוב גדולים.

בגן חורש טבעי הכולל מיני אלונים וצמחים מוגנים מזנים שונים וכן בעלי חיים רבים, שרידים ארכאולוגיים ותופעות גאולוגיות.

ב 21 במרץ 2001 הוכרזה "שמורת טבע טוף כרם מהר"ל". גודל השמורה הוא 220 דונם. השמורה נמצאת ממערב לכרם מהר"ל. ב-30 בספטמבר 2002 הוכרזה "שמורת טבע הר כרמל - נחל חרובים ונחל מהר"ל" שהיא חלק מפארק הכרמל. גודל השמורה הוא 8,311 דונם והיא נמצאת ממזרח לכרם מהר"ל וממערב לכביש 672 בקטע שבין דלית אל כרמל וחבורו לכביש 70. הכרזות נוספות של שמורת נחל מהר"ל היו ב-5 ביולי 2007, על שטח של 2,219 דונם. ב-8 בפברואר 2009 הוכרז על שטח שמורת טבע של 4,195 דונם, וגן לאומי על שטח של 54 דונם. השמורה והגן נמצאים ממערב לכביש דליית אל כרמל, והיא גובלת בפארק הכרמל ליד אזור הר סומק וחורבת סומק. השמורה היא חלק מהשמורה הביוספרית בכרמל.

נחל נדר

נַחַל נֵדֶר הוא נחל בהר הכרמל באזור הכרמל הגבוה. תחילתו ליד שכונת דניה בחיפה ליד קו פרשת המים וכביש 672 והוא זורם על הצלע המערבית של הכרמל לכוון דרום מערב ונשפך לנחל גלים באזור מדרום לטירת כרמל. שמו של הנחל ניתן לו על פי שמו הערבי של המעיין "עין-נד'יר" שממשמעותו אינה ידועה. שפך הנחל וגדותיו הם אתרי פריחה לאירוס ארצישראלי, כלנית מצויה, חצב מצוי ועוד. אופי הצמחייה בנחל הוא חורש ים תיכוני שחלקו נפגע בשריפה שהתרחשה בשנת 1989. בערוץ הנחל עובר שביל מסומן שחור. ב-12 בדצמבר 2010, הוכרז שטח של 203.7 דונם בנחל כגן לאומי והוא הרחבה צפונית לפארק הכרמל.

נחל רובין

נחל רובין הוא גן לאומי הנמצא על נחל שורק, השם נחל רובין הוא תרגום מערבית של "ואדי רובין", זה היה שמו של חלקו המערבי של נחל שורק בערבית.

כקילומטר מן החורשה, במעלה הנחל, יש שרידים של מסגד גדול, שריד של הכפר הערבי נבי רובין שהיה במקום עד למלחמת העצמאות סמוך למסגד נמצא קבר "נבי רובין" (ראובן בן יעקב).

מסלולי הטיול בגן הם מעגליים, ונקודת המוצא והסיום שלהם היא חורשת הצנחנים ליד גשר נחל שורק, סמוך לכביש המוביל אל קיבוץ פלמחים. המסלולים מסומנים בעמודי בטון לבנים, שעליהם שלטי הסבר והדרכה. המבקרים מתבקשים ללכת בהתאם להוראות שעל עמודי הסימון, כדי למנוע פגיעה בכל המצוי בגן - החי, הצומח והדומם.

הגישה אל הגן הלאומי נבי רובין היא מכביש 4311, מצומת פלמחים מערבית לראשון לציון.

עין עבדת

עין עבדת הוא מעיין בהר הנגב, הנובע בנחל צין.

פארק השרון

פארק השרון הוא גן לאומי לצד כביש 4 והכניסה אליו היא דרך תחנת רכבת חדרה-מערב. זהו שטח רחב-ידיים, מיוער בעצי חרוב ואלון התבור, המהווה שריד ליער אלונים גדול- יער השרון שכיסה פעם את האזור שהשתרע מצפונה של ישראל, סמוך לחרמון, ועד נחל איילון בדרום.

צור נתן

צוּר נָתָן הוא מושב שיתופי בגבול אזור השרון והרי השומרון דרומית לטייבה השייך למועצה אזורית דרום השרון. היישוב קרוי על שם נתן סימונס (שמעון) מקנדה.

היישוב הוקם בשנת 1966 כהיאחזות נח"ל מטעם ה"מחנות העולים" ואוזרח בשנת 1967 על ידי בוגרי תנועת הנוער בית"ר. אוכלוסייתו לא השתנתה רבות במשך השנים, שכן המושב כמעט ולא קלט משפחות חדשות, במושב 38 משפחות בסיס וכיום מונה היישוב כ-280 נפש.

שדה עמודים

שדה עמודים הוא חורבה שרידי מבנה בבקעת בית נטופה באזור מחלף גולני, שככל הנראה שימש בית כנסת.

Flag of Israel.svg גנים לאומיים בישראל
הגולן והגליל אושאאכזיבארבל • בית הכנסת בכפר נחום • ברעםהר תבורחורשת טלחורבת מניםחמת טבריהחצורכורזיםכורסיכפר נחוםמבצר יחיעםמבצר נמרודמונפורנחל נדרנחל צלמוןסוסיתאציפוריקרני חיטיןראש הנקרהשדה עמודים • שימרון • תל חיתל יודפת • תל צפצפות • תל קדש
השרון והשומרון אביחילאפולוניהבית אלפאבית שאןבית שעריםגן השלושההר גריזיםהר הכרמלחוף גדורחוף השרוןכוכב הירדןמבצר קאקוןמעיין חרודנחל אלכסנדרנחל מהר"לסידנא עליפארק השרוןצור נתןקיסריהשומרוןתל דורתל מגידותל שקמונה
יהודה ומישור חוף יהודה בית גובריןבית עיטאבגן המלךהגן הבוטני הלאומיהגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניקהקסטלהר צובההרודיוןהרי יהודהחוף פלמחיםגבעות הכורכר נס ציונהירקוןמאוזוליאום מזורמגדל אפקמורדות הר הצופיםמערות סמךנבי סמואלנחל רוביןסובב חומות ירושליםעין חמדעמק צוריםקומראןתל גזרתל לכישתל צפית
הנגב אנדרטת חטיבת הנגבאשכולאשקלוןגן הפסליםממשיתמצדהניצנהעבדתעין עבדתעתיקות עין גדישבטהתל באר שבעתל ערד

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.