בית היתומים דיסקין

בית היתומים דיסקין הוא מתחם מוסדות ובית יתומים בירושלים השוכן כיום בשכונת גבעת שאול.

בית היתומים הוקם בירושלים ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בשנת 1880 על ידי הרב יהושע לייב דיסקין (18191898), מן הבולטים במנהיגי יהדות אירופה, אשר כיהן ברבנות בחשובות שבקהילות ליטא, ועם עלותו לארץ ישראל ב-11 ביולי 1877 (ראש חודש אב תרל"ז) היה לאחד האישים המרכזיים בירושלים, אשר הטביע את חותמו על היישוב הישן ומעבר לו. אשתו שרה סוניה דיסקין, הביאה עימה נדוניה של 40,000 זהובים, ואיתה הקים את בית היתומים דיסקין[1].

בית היתומים דיסקין
Diskin-at-night2008
בית דיסקין בלילה
מידע על המבנה
מדינה ישראל  ישראל
קואורדינטות 31°47′25″N 35°11′42″E / 31.79021389°N 35.19512222°E
www.diskin.org.il
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2
 
בית היתומים דיסקין
בית היתומים דיסקין

היסטוריה

רקע

Diskin01
בית היתומים בשנת 1927

ירושלים בתקופה העות'מאנית הייתה עיר מוכת עוני, מחלות ושכול. ילדים רבים מצאו את עצמם ללא אב או אם, ללא בית וסביבה תומכת. אמנם, בירושלים פעלו אז מספר בתי יתומים, אך מרביתם היו בתי יתומים נוצריים. כך בית היתומים שנלר (נוסד 1860) מיסודו של המסיונר השווייצרי לודוויג שנלר (אשר נועד ליתומים ערבים אך עם הזמן קיבל גם ילדים יהודיים). הסניף לבנים של מנזר האחיות ציון בבנין רטיסבון ברחוב שמואל הנגיד (נוסד 1876). מנזר סן ונסן דה-פול הוותיק (נוסד 1629), מרביתם אף היו בעלי אופי מסיונרי במובהק.

הרב דיסקין, אשר נוכח מקרוב "כי נמצאים ילדים חובקי אשפתות ... ערומים ויחפים, וישאל: בני מי אלה ? ויגידו לו כי הם יתומים בלי אב או בלי אם, ומחמת עניים אין להם מקום"[2] נטל על עצמו את הטיפול ביתומי ירושלים.

הקמה

תחילה אספם אל ביתו, ומשצר המקום, שכר עבורם מבנים בעיר העתיקה. מטרתו של בית היתומים הייתה לטפל בילדים יתומים או כאלו שהוריהם לא היו מעוניינים להמשיך לגדלם, אך ביקשו להעניק להם חינוך מסורתי ולמנוע את העברתם לחוגי המסיון. במוסד התגוררו בנים בלבד. במהלך השנים הגיעו למקום גם יתומים ועזובים מרקע שאינו דתי אך משפחתם ביקשה להעניק להם חינוך דתי. הרב שמואל הומינר סייע למוסד בשנותיו הראשונות וגייס כספים רבים להפעלתו.

דיסקין עיטור דקל
תבליט אבן בצורת עץ דקל באחת מפינות הבניין

בתחילת המאה העשרים

המוסד המשיך לפעול גם לאחר מותו של הרב דיסקין, על ידי בנו, הרב יצחק ירוחם דיסקין[3]. בשנת 1907 עבר בית היתומים לרחוב הנביאים. בהמשך נרכש מגרש בראש גבעה בשכונת גבעת שאול במערב ירושלים, ובשנת 1927 עבר בית היתומים לבניין החדש[4]. המבנה המפואר והרחב, שיכל לאכלס כ-500 יתומים, תוכנן על ידי האדריכל יהושע צבי טבצ'ניק בצורת ח' הפוכה. הוא נבנה בסגנון אקלקטי ובשילוב אלמנטים מזרחיים, מערביים ועתיקים, ובדומה למבנים אחרים שנבנו בסגנון הארץ ישראלי ניסה ליצור אדריכלות עברית ששואבת השראה מהמזרח ומהמסורת היהודית.

על הנהלתו של המוסד נמנו הן אישים מהיישוב הישן והן חברי המזרחי[5]. למדו בו גם ילדים שלא מרקע דתי, אף שהלימודים היו תורניים והתקיימו בעברית וביידיש.

במהלך מאורעות תרפ"ט תקפו ערבים חמושים מליפתא ומכפרים אחרים בסביבה את מבנה בית היתומים הגדול, אליו נסוגו מרבית תושבי השכונה. התוקפים נהדפו כמה פעמים בידי מגינים מגבעת שאול וסטודנטים אנגלים מאוניברסיטת אוקספורד שהתנדבו לסייע וחומשו על ידי השלטון הבריטי[6][7], וכן על ידי כוחות משטרה שהוזעקו מתחנת מחנה יהודה. בהתקפות נהרגו עובד מבית היתומים, שניים מתושבי השכונה וקצין בריטי[3].

לאחר הקמת המדינה

דיסקין
בית היתומים דיסקין

ב-1949 פרסם כתב העיתון "יום יום", זאב תדמור, סקירה בעקבות ביקורו במקום. על פי תיאורו, הילדים חיו בהזנחה מוחלטת, ללא צעצועים וספרים וסבלו מעונשים שכללו אלימות פיזית קשה. מי שיזמה והובילה את המאבק במוסד הייתה ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי. כתוצאה מהכתבה התעוררה סערה והוטחו האשמות קשות במפקח על הבית, מוטל רלב"ג. מנגד הגנה עליו העיתונות החרדית. ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט יהושע אייזנברג שכללה את מנכ"ל משרד החינוך ברוך בן יהודה ואישים נוספים הוקמה ב-16 במרץ 1949.

מסקנות הוועדה מיום ט"ז בתשרי תש"י (חלק ב עמודים 14–30) אישרו באופן חלקי טענות על הזנחה, היעדר צעצועים, משחקים וטיולים וענישה קשה, אך הוועדה מצאה לנכון להדגיש את "הרקע הסיבתי והסידורי להאשמות: המוסד הוקם והוא מנוהל על ידי אנשי היישוב הישן של ירושלים ... לעומת זה באו ההאשמות מחוגים המתנגדים ניגוד גמור להשקפות המקובלות ביישוב הישן של ירושלים. לדעתם של חוגים אלה יש להכניס שינויים בחיי היישוב הישן ויהי מה, ולו יהיה גם צורך לעשות זאת ביד חזקה"[8].

החל מתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת, חל בבית היתומים שינוי מינהלי ומהותי. המבנה משמש כיום בית לישיבות חרדיות ופנימייה לנערים (כמרכז למספר מוסדות חינוך) שאינם מיועדים ליתומים בלבד, ומצויים תחת פיקוח משרדי החינוך והרווחה.

קרן היתומים

עם התפתחות התפישה החינוכית והסוציאלית בעולם כי מתכונת 'בית יתומים' הקלאסית אין לה עוד מקום, העביר בית דיסקין את עיקר פעילותו לסיוע ומתן היכולת לגדל ילדים ונוער יתומים ונזקקים בבתיהם ובסביבתם הטבעית. באמצעות 'קרן היתומים ע"ש מהרי"ל דיסקין' הפועלת בשלשים השנים האחרונות, מלוה 'בית דיסקין' את הילדים והמשפחות השכולות במהלך כל ימות השנה במגוון תחומים, (ביגוד, רפואת שיניים, שיעורי עזר, אירועים ושמחות וסיוע חירום בתחומים רבים).

בשנת 2008 ליווה בית דיסקין 904 יתומים בטיפול שוטף, תלמידי 307 מוסדות חינוך. מלבד אלה, היה 'בית דיסקין' שותף במהלך השנים בהקמת מסגרות לחינוך מיוחד, נוער בסיכון ('נוער מנותק') ועוד כהנה.

החל מן המחצית השנייה של 2007 פועלת בדרום הארץ תוכנית 'אור' מיסודו של 'בית דיסקין' וארגון 'LANA'AR'. פרויקט מקיף ורב ממדים לבריאות עיניים לילדים ונוער מבתים נזקקים. עד סוף שנת 2008 זכו אלפיים ארבעים וחמישה ילדים לאבחון, פתרונות ראיה וטיפול רפואי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על הרבנית ראו נ' אריאל, אשה בהנהגת היישוב הישן במאה הי"ט: הרבנית מבריסק, טללי אורות ב (תש"ן) עמ' 41-64.
  2. ^ 'תולדות אלופי', אורנשטיין יעקב, ינואר 1898
  3. ^ 3.0 3.1 משה ארנוולד, מבצריה של ירושלים, סגולה - כתב עת ישראלי להיסטוריה ולידיעת הארץ 85, תשע"ז, עמ' 66
  4. ^ העברת בית היתומים דיסקין לבנינו החדש, דואר היום, 4 באפריל 1927
  5. ^ דו"ח ועדת חקירה ממלכתית סעיף ב 1, עמוד 14
  6. ^ נסיון לחדור לגבעת שאול, דואר היום, 2 בספטמבר 1929
  7. ^ מ. אביגילי, תקיעת שופר בחצות ליל שבת, הצופה, 1 באוגוסט 1969
  8. ^ (הקדמה, ע' 12, סעיף 4 סעיף קטן א – ב)

{{#coordinates:}}: אי־אפשר שיהיה יותר מתג ראשי אחד בכל דף

בית הספר תחכמוני (ירושלים)

בית הספר "תחכמוני" בירושלים, הוקם בשנת 1909 ברחוב הרב קוק, ליד רחוב הנביאים, ביוזמתם של משכילים דתיים שביקשו להקנות לבניהם "תורה עם דרך ארץ", ערכי מסורת בשילוב מדע מודרני ורעיונות ציוניים. באותה שנה הוקמה גם הגימנסיה העברית רחביה. הקמת בית הספר עוררה את זעמה של עדת החרדים הפרושים[דרוש מקור] בירושלים, ובייחוד הרבנים ובני הכוללים שראו בו חילול הקודש.

ביוזמת המנהל מרדכי צבי אילן, המורים וועד ההורים, עבר בית הספר בשנת תרפ"ט (1929) לשכונת מקור ברוך לבניינים שאמורים היו לאכלס את בית היתומים דיסקין. הבניינים שופצו וגם שוכלל אולם בשם "אהל שם" אשר שימש לבית כנסת ולמטרות תרבותיות אחרות. כיום נקרא אולם זה "אהל מרדכי" על שמו של מנהל המוסד כיובל שנים מרדכי צבי אילן. מבנה בית הספר המקורי ברחוב הרב קוק נהרס עד היסוד בשנת 2009, לצורך הקמת מתחם מגורים גדול. שלט בית הספר המקורי, שעליו כתוב "בית ספר עירוני לבנים" הותקן על קיר בניין המגורים הפונה אל בית הרב קוק.

בית הספר תחכמוני היה מעוז הפועל המזרחי והציונות הדתית בירושלים, בו התחנכו אלפי תלמידים, בפלורליזם חברתי ודתי, הן בחבר המורים והן בקרב התלמידים, מסורתיים ודתיים כאחד.

כיום משמש המבנה את תלמוד תורה המסורה של החרדים-הליטאים.

דיסקין

האם התכוונתם ל...

חזקיהו יוסף שרייבר

הרב חזקיהו יוסף שרייבר (נולד בשנת תשי"ד, 1954) הוא ראש ישיבת מהרי"ל-אבן ישראל.

חיים דוב אלטוסקי

הרב חיים דוב אלטוסקי (תרפ"ז, 1927 - י"א באלול תשע"ב, 29 באוגוסט 2012) היה מראשי ישיבת תורה אור, מחבר סדרת ספרי "חידושי בתרא" על התלמוד.

חיים שלמה ליבוביץ

הרב חיים שלמה ליבוביץ (ה'תרצ"ד, 1933 - י"ח באדר א' ה'תשע"ו, 27 בפברואר 2016) היה ראש ישיבות קמניץ ופוניבז'.

חנינא שיף

חנינא שיף (י"ט בניסן תרפ"ט, 29 באפריל 1929 - י"ח בטבת תשס"ח 27 בדצמבר 2007) היה עסקן ציבורי ומשמש בקודש של ארבעה אדמו"רי גור, ויו"ר עמותת עלי שיח[דרוש מקור].

חצר דיסקין

חצר דיסקין הוא מתחם יהודי ברחוב הסאריה סמוך לשוק הכותנה ברובע המוסלמי שבעיר העתיקה בירושלים.

יצחק ירוחם דיסקין

הרב יצחק ירוחם דיסקין (כ"ב בשבט תקצ"ט; 6 בפברואר 1839 – כ"ט בשבט תרפ"ה; 23 בפברואר 1925) היה מחשובי הרבנים האשכנזיים של היישוב הישן בירושלים בין השנים 1908–1925.

ישיבת תורה אור

ישיבת תורה אור היא ישיבה ליטאית לבחורים אמריקאים. הישיבה נוסדה בארצות הברית בשנת 1961 על ידי הרב חיים פנחס שיינברג.

לאחר ייסודה עלה הרב עם ישיבתו ארצה והם השתכנו בבניין בית היתומים דיסקין. היום, הישיבה ממוקמת בשכונת מטרסדורף בירושלים.

הישיבה תוכננה ונבנתה בשנת 1982 על ידי משרד אדריכלים שנברגר קץ.

לישיבה מספר מוסדות:

ישיבה גדולה לאמריקאים "תורה אור", בה כמאה בחורים

ישיבה קטנה "שערי תורה", בראשה עומד הרב אלכסנדר אפשטיין.בעבר הייתה גם ישיבה גדולה לישראלים "תורה אור" שכיום קיימת במתכונת כולל אברכים, שבו לומדים כ-400 אברכים.

הרב שינברג עמד בראש הישיבה מאז הקמתה עד לפטירתו. בראשות הישיבה האמריקאית עמד חתנו הרב חיים דוב אלטוסקי ולאחר פטירתו מונה בנו הרב מרדכי אלטוסקי. משגיח הישיבה האמריקאית הוא הרב נח אורלוויק. לאחר פטירתו של הרב שיינברג מונה בנו הרב שמחה לעמוד בראשות מוסדות הישיבה. בכל ישיבה ישנו גם כולל המשולב בה. חלק מבוגרי הישיבה ממשיכים לכולל של הישיבה.

משגיח הישיבה היה הרב זיידל אפשטיין, נפטר בתשס"ז. הרמי"ם הם הרב אליהו פרנקל, הרב ישראל גואלמן (רב בשכונת רמות א'), הרב צבי שרלין (רב בית הכנסת "בני הישיבות" בשכונת רמת אשכול) והרב אברהם נפתלי ויג (רב קהילת "מנין אברכים" בשכונת בית וגן), כולם בוגרי הישיבה.

ישראל בונם שרייבר

הרב ישראל בונם שרייבר (נולד בשנת תשי"ח, 1958) הוא ראש ישיבת נתיב הדעת בירושלים ורבה של קהילת "בני פנחס" באשדוד.

מבקש אמונה

מבקש אמונה הוא חיבורו של הרב אהרן ראטה, מייסד חבורת שומר אמונים. הספר עוסק בענייני אמונה, ביטחון, פרישות ותפילה. מהדורת הספר הראשונה נדפסה בדפוס בית היתומים דיסקין, ירושלים בשנת ה'תש"ד ומאז נדפס בלמעלה מעשר מהדורות נוספות.

שמו של הספר לקוח מספר ירמיה, פרק ה', פסוק א': ""שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם, וּרְאוּ-נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ, אִם-תִּמְצְאוּ אִישׁ, אִם-יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ."

מנחם מנדל פרוש

הרב מנחם מנדל פרוש שו"ב (י"א בסיוון תרל"ח יוני 1878 - ט"ז בחשוון תשי"ג נובמבר 1952) היה מרבני שכונת שערי חסד, שוחט ובודק ראשי של ירושלים וממייסדי מערכת הכשרות בסוף המאה ה-19, ומשגיח של בית היתומים דיסקין.

היה ממקורבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק וסייע בהקמת ישיבת מרכז הרב בירושלים.

מקור ברוך

מקור ברוך היא שכונה במרכז ירושלים.

גבולות השכונה הם רחוב מלכי ישראל בצפון, רחוב שרי ישראל במערב, רחוב יפו בדרום וגוש גאולה (זיכרון משה, שכונת אחוה) במזרח, הנתחם על ידי רחוב יוסף בן מתתיהו. הרחוב המרכזי בשכונה הוא רחוב רש"י. הוקמה בשלהי שנות ה-20 של המאה ה-20.

משה יהושע יהודה לייב דיסקין

הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין (מכונה גם המהרי"ל דיסקין והרב מבריסק) (י' בכסלו תקע"ט, 1818 - מוצאי שבת ליל כ"ט בטבת ה'תרנ"ח, 22 בינואר 1898) היה רב ופוסק מהבולטים בדורו, מרבני ירושלים בסוף המאה ה-19, מפורסם כגאון וצדיק, ונחשב לאחד ממנהיגי הזרם הקנאי בישוב הישן.

משפחת דיסקין

משפחת דיסקין היא משפחת רבנים שמוצאהּ מאזורי תחום המושב וענפיה פרוסים ברחבי העולם. בני המשפחה הראשונים הגיעו לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19. הם התערו במהירות בארץ, וכיום הם מונים מאות רבות של צאצאים בישראל ובעולם.

שם המשפחה "דיסקין" נגזר מהשם דינה, ומשמעותו בני דינה.

ההיסטוריה של המשפחה בדורות האחרונים כרוך בסיפורה של הציונות. תחילתה בסוף המאה ה-18, ביוזמתו של הגאון מווילנה לעלות לארץ ישראל, להתיישב בה ולשחררה משממונה, שהתבטאה בעליית "חזון ציון", והתיישבות התלמידים בצפת ובירושלים. הצטרפות לזרם הפרושי מחד ("הרב מבריסק") ולזרם "המעשי" שתבטא בין השאר באמנות ופיסול מסורתי, לימוד בבית ספר לבנות בירושלים, והשתתפות בבניין בתי כנסת ומאה שערים. התפתחות המסחר, הספנות, המשפט, הרפואה בארץ וכולי.

משפחת קוקיא

משפחת קוּקְיָא (נכתב גם קוקיה) היא אחת המשפחות העשירות והידועות בירושלים. המשפחה מחזיקה נדל"ן (בתי דירות, חנויות ומשרדים) במגרשים רבים במרכז העיר בעיקר מצפון לרחוב יפו, בין רחוב החבצלת לרחוב שטראוס. המשפחה תרמה להקמת מספר מוסדות לרווחת הציבור, בהם בית חינוך עיוורים, בית היתומים דיסקין, בית מושב הזקנים והזקנות הספרדי ועוד. המשפחה קשורה בקשרי עסקים ונישואין למשפחות ולירו ואלישר.

רפאל יונה טיקוצ'ינסקי

הרב רפאל יונה טיקוצ'ינסקי (י"ג בניסן ה'תרצ"ו אפריל 1936 - י"ג בסיוון ה'תשמ"ט יוני 1989) היה ראש ישיבת ירוחם, וחבר נשיאות מפעל הש"ס העולמי.

רפאל קצנלנבוגן

הרב רפאל אליהו יצחק קצנלנבוגן, (ה'תרנ"ד; 1894 - כ"ג בניסן ה'תשל"ב; 7 באפריל 1972). רב, עסקן, הוגה דעות, מרבני היישוב הישן ותנועת פועלי אגודת ישראל.

שרה סוניה דיסקין

שרה סוניה דיסקין (תקע"ז, 1816 - כ בתשרי ה'תרס"ז, 10 באוקטובר 1906; הייתה ידועה ומוכרת כ"רבנית מבריסק") הייתה דמות משמעותית בקהילה האשכנזית בירושלים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.