בית החולים הדסה הר הצופים


הדסה הר הצופים הוא בית חולים הניצב על פסגת הר הצופים בירושלים. בית החולים, בגלגולו הראשון, תוכנן על ידי האדריכל היהודי אריך מנדלסון ופתח את שעריו לציבור בשנת 1938. בית החולים ננטש במהלך מלחמת השחרור וחידש את פעולתו רק לאחר איחוד ירושלים בתום מלחמת ששת הימים ועבודות שיפוץ מאסיביות שנערכו לאחר מכן. כיום בית החולים הוא חלק מהמרכז הרפואי המופעל על ידי "ההסתדרות הציונית הדסה" בירושלים.

מנהלת בית החולים (מנובמבר 2017) היא הד"ר תמר אלרם[1].

בית החולים הדסה הר הצופים
Hadassa 1
בית חולים הדסה (2009)
גאוגרפיה
מיקום ירושלים, ישראלישראל
קואורדינטות 31°47′51″N 35°14′32″E / 31.7975°N 35.2422°E
היסטוריה
שירותים
אתר בית החולים הדסה הר הצופים
Hadassah University Hospital, Mt. Scopus, Jerusalem
מבנה הכניסה לבית החולים, 1939
לחצו כדי להקטין חזרה
הר הצופיםהפקולטה למדעי החברההפקולטה למדעי החברה"הפורום" ובניין הסנאט"הפורום" ובניין הסנאטהספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה)הספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה)בית הכנסת ע"ש הכטבית הכנסת ע"ש הכטאולם העצמאותהפקולטה למדעי הרוחהפקולטה למדעי הרוחהפקולטה למשפטיםהפקולטה למשפטיםבית דוד וולפסון (ספריית משפטים)בית מאירסדורףבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לחינוךבית הספר לחינוךהספרייה לחינוך ולעבודה סוציאליתמכון מגידמכון מגידהמכינה הקדם-אקדמית וחדרו של מרטין בוברהחוג לארכאולוגיההחוג לארכאולוגיהמכון טרומןמכון טרומןבית הללבית הללאגודת הסטודנטיםקפיטריית פרנק סינטרה ואנדרטה לזכר הפיגוע בהבית הספר לתלמידי חו"לבית הספר לתלמידי חו"לבצלאלמגדל המיםאולמות טבעאולמות טבעהאמפיתיאטרוןהמכון ליהדות זמננוהמכון ליהדות זמננומכון מנדל למדעי היהדותמכון מנדל למדעי היהדותמערת ניקנורהגן הבוטני הלאומיעיסאוויהביה"ח הדסהבית הקברות הצבאי הבריטימעונות רזניקמעונות רזניקמרכז הספורט לרנרמלון דן ירושליםמעונות אידלסוןכפר הסטודנטיםהגבעה הצרפתיתואדי אל-ג'וזהגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניקמנהרת הר הצופים ע"ש נעמי שמרעמק צוריםבית אורותאוניברסיטת בריגהם יאנגמתחם אוגוסטה ויקטוריההר הזיתיםMap scopus.png

רקע היסטורי

הפעילות הרפואית של ההסתדרות הרפואית הדסה בירושלים החלה עם קבלת הניהול של בית החולים מאיר רוטשילד לאחר הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל, קודם לכן ובמקביל פתח הארגון מרפאות ובתי חולים בערים אחרות בארץ ישראל.

במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 התרחבה הפעילות של "הדסה" בעיר ירושלים והשתרעה על פני מספר אתרים בעיר, בשנת 1929 נבנה בית הבריאות נתן שטראוס עבור "הדסה" ובסמוך לכך התחיל התכנון של מרכז רפואי מודרני שיוכל לשרת את צורכי העיר שגדלה לאחר מלחמת העולם הראשונה מעיר שדה ענייה וזנוחה למרכז אורבאני.

תכנון המוסדות על הר הצופים

ביום 24 ביולי 1918 הונחה אבן הפינה לאוניברסיטה העברית בירושלים. בעקבות זאת פנה חיים ויצמן למתכנן הערים הנודע פטריק גדס בבקשה שיכין תוכנית כוללת לאוניברסיטה. בחודש דצמבר 1919 הוגשת תוכנית כללית שהתוותה מתווה גס לגוש מבנים מסביב למבנה מרכזי בעל כיפה המזכירה מבנים מזרחיים ובראשם איה סופיה באיסטנבול. במבנים המסתעפים מהמבנה המרכזי אמורים היו לשכון הפקולטות השונות ובהן פקולטה לרפואה ובית חולים הסמוך לפקולטה.

התוכנית השאפתנית לא יצאה לפועל ומבנים שונים ללא מכנה משותף נבנו על ההר כמשכן לפקולטות השונות.

תוכנית מנדלסון

בשנת 1934 התיישב בארץ האדריכל אריך מנדלסון, ובשנת 1935 הוא הגיש לאוניברסיטה תוכנית אב כוללת בה הוא שילב את המבנים הקיימים עם מבנים מתוכננים - כגון בית החולים האוניברסיטאי- מבנים האמורים להיות קשורים אחד לשני על ידי מעברים מקורים ותכנון סביבתי קפדני. "תוכנית מנדלסון" הוגשה לוועדה המחוזית לתכנון בשנת 1936 ואושרה על ידה.

תכנון ובנין בית החולים

Hadassah University on Scopus
בית החולים בעת הקמתו, ב-1934

בנוגע לבית החולים תכנן מנדלסון קמפוס מודרני ובו מספר גושים של בניינים. בית החולים נסמך בעיקרו על שני מבנים מלבניים גדולים המחוברים על ידי שלושה מבנים הניצבים אליהם. בין המבנים תוכננו חצרות פנימיות.

בנין בית החולים, מודרני בתפיסתו ובצורתו הפונקציונאלית, מצטיין בקווים ישרים בהם שילב מנדלסון אלמנטים קישוטיים במטרה להדגיש חשיבות של חלקים מסוימים וסייע בשילוב הקמפוס בנוף ההר. קווים אופקיים ומדורגים מסייעים בהשתלבות המבנים בטופוגרפיה. מרפסות, חלונות גדולים ונקודות תצפית אל נוף ההרים ממזרח ואל העיר ממערב מנצלים את מיקום המבנה כנקודת תצפית על נוף קדומים עוצר נשימה.

הכניסה הראשית לבנין קושטה והובלטה על ידי מבנה ועליו שלוש כיפות שמטרתן היחידה היא אסתטית וממקמת את המבנה המודרני באופיו בתוך המרחב האוריינטלי ובדיאלוג עם האלמנטים התכנוניים של העיר. באגף המזרחי של הבניין נבנתה מרפסת רחבת ידיים בצורת חצי עיגול התלוי מעל המצוק ופונה לנוף של הרי ומדבר יהודה. אלמנטים תכנוניים דומים - מבנים חצי עגולים שימשו את מנדלסון בבנין בית הספר לאחיות, על מנת לרכך את השפעת הקווים הישרים של המבנה.

אלמנט העיגול מופיע בחלקים שונים של בית החולים: בחצר הפנימית נקבעה בריכת נוי עגולה, בדלתות נקרע חלון עגול, חלונות עגולים דקורטיביים נקרעו בקירות הבניין, ושקעים עגולים שמטרתם קישוטית בלבד הותקנו בתקרות. הבניין מצופה באבן ירושלמית מנוסרת המונחת בקווים אנכיים ולא מאוזנים כמקובל, באופן שמדגיש את היות האבן ציפוי בלבד.

בשנת 1938 נפתח בית החולים ובו 300 מיטות, בית ספר לאחיות, מכוני מחקר ומחלקות אשפוז מודרניות. בית החולים היה שונה מכל מוסד רפואי שפעל עד אז בעיר והיה קפיצת דרך משמעותית - בצעד אחד זכתה העיר לבית חולים "אמיתי" במקום מוסדות קטנים חסרי יכולת להתמודד עם דרישות כרך מודרני, ועם קשר למחקר רפואי ובית ספר המכשיר את כוח האדם הנדרש להפעלת בית החולים. עובדות אלו, יחד עם המוניטין של מתכנן בית החולים, ציודו החדיש והצוות הגדול הוסיפו ליוקרת בית החולים, שעם פתיחתו הוכתר למתקדם במזרח התיכון.

מלחמת העצמאות

תחילת המאורעות בירושלים הביאה לניתוק הר הצופים, הניצב במזרח העיר ומוקף בשכונות ערביות, משאר העיר המערבית. לאחר החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947 הייתה התחבורה העברית בין הר הצופים לירושלים מטרה להתקפות הערבים.

בתחילת מרץ איים מנהיג הכוחות הפלסטיניים בירושלים, עבד אל-קאדר אל-חוסייני, לפוצץ את בית החולים. במקביל החלו הערבים לתקוף את השיירות המובילות לבית החולים.

שיירת הדסה

ב־13 באפריל 1948 יצאה לדרך שיירה, ובה מנהל "הדסה" ד"ר חיים יסקי, אנשי ההגנה, רופאים, סטודנטים לרפואה, אחיות, חולים, מבקרים ואנשי סגל האוניברסיטה העברית, וכן מזון ואספקה רפואית[2]. בשכונת שיח' ג'ראח, בשעה 9:45 עלה הרכב המוביל על מוקש והשיירה הותקפה על ידי כנופיות ערביות. ההתקפה נמשכה כ־6 שעות והסתיימה רק ב־15:30 כאשר הורה הפיקוד הבריטי לאנשיו לשים קץ לטבח[3].

חלק מהנרצחים נקברו בקבר אחים בבית הקברות סנהדריה.

נטישת בית החולים

אחרי ההתקפה נמנע משיירות נוספות מלהגיע להר הצופים. מצב בית החולים התדרדר ולבסוף הוחלט לפנותו בתחילת מאי, תוך השארת צוות קטן שיכול לטפל רק ב־50 חולים. בסוף מאי הוא נסגר עקב מחסור באספקה, ורק מספר קטן של רופאים ומתמחים נשאר. ב־7 ביולי 1948 הושג הסכם בין המפקדים הצבאיים של ישראל והמפקדים הערבים על פירוזו של הר הצופים. הסכם זה נשאר בתוקפו ואושר מחדש בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות שנחתמו עם ירדן ב־3 באפריל 1949.

הר הצופים הפך למובלעת בחסות האו"ם, שבה הוצבו לפי ההסכם 85 שוטרים מצוידים בנק"ל (אקדח אישי) ו-35 אזרחים ישראלים לשמירה ולתחזוקה אך בפועל היו שם צנחנים מאומנים במדי שוטרים, למקום הוברחו אמצעי לחימה רבים כך שבמלחמת ששת הימים היו במקום שני ג'יפים עם תותחים מורכבים עליהם. במלחמה המקום שימש כמוקד צבאי שסייע רבות להגנה על ירושלים. במשך שנים שבהם עמד בית החולים בשיממונו נגרמו למבנה ולתכולתו נזקים כבדים.

שיקום בית החולים

ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים הותקפו העמדות הירדניות הסמוכות להר הצופים. המאמץ העיקרי של צה"ל בגזרת ירושלים הופנה לחבירה אל ההר, וכוחות צה"ל הצליחו לחבור אליו לאחר כיבוש גבעת התחמושת ושכונת שייח' ג'ראח. לאחר התגבשות המצב הפוליטי-מדיני הוחלט לשפץ ולשקם את מכלול המבנים על הר הצופים. האדריכל יעקב רכטר נבחר לנהל את מלאכת השיפוץ של קומפלקס בית החולים. מלבד הנזק שנגרם למבנה במהלך 19 השנים בהם היה נטוש, התברר כי בחלוף הזמן השתנו התפיסות לגבי תכנון בתי חולים וההתקדמות הטכנולוגית הפכה את המבנה הקיים למיושן.

במבט רציונלי ייתכן והיה עדיף להרוס את המבנה הישן ולבנות עליו בית חולים חדש, אך הלכה למעשה היה שיקום המבנה החלטה שמקורה רגשי גם מבחינה לאומית וגם עבור ארגון "הדסה" - סגירת מעגל היסטורי והערך הארכיטקטוני של המבנה בתכנון אריך מנדלסון הכריעו את הכף בעבור שימור המבנה והתאמתו לצורכי הזמן.

Hadassah tree life
פסל "עץ החיים" (2009)

בתהליך ארוך ומורכב יחסית הושארה הקליפה החיצונית של הבניינים, אך החללים הפנימיים ותוכנית הקומות שונו לחלוטין. כן נוספו מערכות מודרניות שלא היו כלל במבנה ההיסטורי כגון מערכות מיזוג אוויר, מערכות אחרות כגון חשמל ואינסטלציה הותאמו מחדש לפי מפרטים מודרניים. כמו כן נוספו מבנים חדשים ששולבו במבנה ההיסטורי. הבולט שבהם הוא מבנה כניסת הולכי רגל חדש שצורתו מעוגלת, נחפרו שטחים תת-קרקעיים שקושרו לקומת הקרקע, והוכשרו מגרשי חניה. על גג אחד ממגרשי החניה המקורים הוצב פסל ברונזה "עץ החיים". פסל זה מעיזבונו של הפסל היהודי הידוע ז'אק ליפשיץ נוצק לאחר מותו משרטוטים שהותיר אחריו.

בית החולים כיום

כיום, בית החולים מכיל כ-300 מיטות אשפוז ומעל 30 מחלקות ומרפאות, ביניהן מרכז שיקום ומרכז לטיפול תומך (הוספיס). בית החולים משרת אוכלוסייה רחבה כולל ערביי מזרח ירושלים ומחנות הפליטים הסמוכים. בבית החולים מתקיימת הוראה אקדמית מטעם בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית.

בשנת 2017 נפתח בבית החולים מרכז חדש לבריאות האישה בניהולה של פרופ' נורית הילר[4].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏מנהלת חדשה לביה"ח הדסה הר הצופים: ד"ר תמר אלרם, באתר ישראל היום, 28 בספטמבר 2017 16:46
  2. ^ רחל ינאית, יצחק אברהמי, ירח עציון, ההגנה בירושלים, ספר שני, תש"ז-תש"ח, ירושלים: הוצאת ארגון חברי ההגנה בירושלים, ירושלים תשל"ה-1975, עמ' 129.
  3. ^ שם, עמ' 130
  4. ^ http://mynetjerusalem.co.il/ברחבי-העיר/208657/9
אברהם דרוקמן

אברהם דרוקמן (1895-1964) היה רנטגנולוג ישראלי, פרופסור מן המניין לרדיולוגיה בבית הספר לרפואה האוניברסיטה העברית בירושלים, מנהל מכון הרנטגן בבית החולים הדסה בירושלים.

אריך מנדלסון

אריך מנדלסון (Erich Mendelsohn;‏ 21 במרץ 1887 – 15 בספטמבר 1953) היה אדריכל יהודי בעל שם עולמי, אשר עבודתו הושפעה בעיקר מן האסכולות האקספרסיוניסטית והפונקציונליסטית באדריכלות. חותמו של מנדלסון באדריכלות הארץ ישראלית בא לידי ביטוי בשורת מבנים עירוניים בעלי ערך שתכנן בתקופת היישוב.

בית החולים הגרמני (ירושלים)

בית החולים הגרמני של האחיות הדיאקוניסיות (בגרמנית: Das deutsche Diakonissen-Krankenhaus) היה מוסד רפואי שפעל בירושלים בעיר העתיקה החל מאמצע המאה ה-19, ולאחר מכן במבנה בפינת הרחובות הנביאים ורחוב שטראוס בירושלים בתחילה המאה ה-20. כיום משמש המבנה כאגף של בית החולים "ביקור חולים". בימי המדינה הראשונים נקרא "בית חולים זיו" ואירח בית חולים צבאי וכמה ממחלקות בית החולים הדסה.

בית החולים הדסה (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

בית החולים הדסה בבאר שבע

בית החולים הדסה לנגב על שם ד"ר חיים יסקי היה בית חולים כללי, שפעל בעיר באר שבע משנת 1949 ועד 1960.

בית זלמן שוקן

בית זלמן שוקן (נקרא גם וילה שוקן) הוא מבנה בשכונת רחביה בירושלים, שתוכנן על ידי האדריכל אריך מנדלסון עבור זלמן שוקן ומשפחתו.

דב ברכאן

ד"ר דב ברכאן (24 בספטמבר 1898 – 9 ביולי 1948) היה ראש המועצה המקומית של עפולה בשנים 1940–1942.

הדסה

האם התכוונתם ל...

הר הצופים

הר הצופים הוא הר בתחום ירושלים הצופה על מרבית שטח ירושלים, ועל שטח נרחב ממדבר יהודה כולל ים המלח. גובהו 826 מטרים מעל פני הים, כ־100 מטרים מעל העיר העתיקה, וכ־1,240 מטרים מעל פני ים המלח. הבאים לירושלים מהצפון ראו ממנו לראשונה את העיר ואת בית המקדש, ומכאן שמו. שמו הלועזי של ההר "סקופוס" הוא תרגום יווני של השם העברי. בערבית קרוי ההר ראס אל-מושריף راس المشرف (בתרגום לעברית: ראש הנשקף). שם נוסף בערבית הוא ג'בל סקובוס جبل سكوبس, הנגזר משמו הלטיני של ההר.

ז'אק ליפשיץ

ז'אק ליפשיץ (Jacques Lipchitz;‏ 22 באוגוסט (על פי הלוח היוליאני: 10 באוגוסט)‏ 1891, דרוסקינינקאי, רוסיה (ליטא) – 16 במאי 1973, קאפרי) היה פסל יהודי-צרפתי קוביסטי יליד ליטא.

יעקב רכטר

יעקב רכטר (14 ביוני 1924 – 26 בפברואר 2001) היה אדריכל ישראלי, חתן פרס ישראל.

ירושלים בתקופת המנדט הבריטי

תקופת המנדט הבריטי בירושלים נמשכה כשלושים שנה, והשפיעה רבות על מהלך התפתחות העיר. במהלך התקופה קיבלה ירושלים מעמד של בירתה השלטונית של ארץ ישראל, בדומה למעמדה כבירת ממלכת ירושלים הצלבנית, ויותר ממעמדה כמרכז שלטוני בתקופה הממלוכית ובתקופה העות'מאנית. השלטון הבריטי החליף את השלטון העות'מאני המסואב והיסודות להקמת מדינת ישראל הונחו, תחילה עם הצהרת בלפור שניתנה ערב כיבוש ירושלים ולאחר מכן, באופן מעשי עם הקמת המוסדות הציוניים בעיר בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20.

קביעתה של ירושלים כעיר הבירה ומרכז מנהלתי נעשה אך ורק משיקולים של קשר דתי - תרבותי והיסטורי של הבריטים לארץ ישראל, קשר שמקורו בתנ"ך ובברית החדשה - המקור לנצרות. תהליכים טבעיים של גאוגרפיה ופוליטיקה קבעו - מול ירושלים - מרכז פוליטי, חברתי, וכלכלי בתל אביב.

תקופה זו החלה ביום 9 בדצמבר 1917. לאחר 400 שנות שלטון עות'מאני, נכנעה ירושלים בפני הצבא הבריטי, והחלה תקופת שלטונה של הממלכה המאוחדת בירושלים ובארץ ישראל. בתחילה הוקם ממשל צבאי בריטי, ואחר כך, ב-1 ביולי 1920, החלה תקופת השלטון האזרחי בראשות הנציב העליון שישב בירושלים, הקרויה תקופת המנדט הבריטי. התקופה הסתיימה ביום שישי, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, ערב 15 במאי; אז הסתיים המנדט הבריטי בארץ ישראל, והוכרזה מדינת ישראל וירושלים כבירתה.

במקביל לסיום המנדט הבריטי, התנהלה המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות, שבמהלכה התנהלו קרבות על הדרך לירושלים הנצורה, ועל השליטה בשכונותיה, המזרחיות והמערביות. מערכה זו הסתיימה בפיצול העיר, והחלה את תקופת ירושלים המחולקת.

כיכר אביגדור המאירי

כיכר אביגדור המאירי היא כיכר בהר הצופים שבירושלים, הקרויה על שם המשורר אביגדור המאירי. בצידה הדרומי של הכיכר נמצא שער הכניסה הראשי אל קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, בצידה הצפוני נמצא בית החולים הדסה הר הצופים, בצידה המזרחי נמצאת השכונה הערבית עיסאוויה ובצידה המערבי נמצאים מעונות הסטודנטים של האוניברסיטה. בסמוך לשער הכניסה הראשי של קמפוס האוניברסיטה נמצאת גם הכניסה אל הגן הבוטני הלאומי ממנו יוצא "שביל אביגדור המאירי" החוצה את כל הגן הבוטני, ובו שלט המנציח את שירו המפורסם - "מעל פסגת הר הצופים". בשנת 2013 כוסו כל ארבע פינות הכיכר בקירות הנצחה לזכר מייסדי האוניברסיטה. בצידה המערבי של הכיכר נמצאת אנדרטה לזכר יחידת מצוף 247, מחלקה של צה"ל שהוקמה בשנת 1954 לצורך שמירה על מובלעת הר הצופים שבשטח הירדני ושימשה עד לכיבוש הר הצופים כולו בשנת 1967.

מרכז רפואי הדסה

המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה כולל שני בתי חולים אוניברסיטאיים בעין כרם ובהר הצופים בירושלים; חמישה בתי ספר למקצועות רפואה המשותפים להדסה ולאוניברסיטה העברית; מרפאות חוץ בבית הבריאות שטראוס, ברחוב שטראוס בירושלים, בגן הטכנולוגי מלחה (הדסה אופטימל) ומרפאות שר"פ בתל אביב. המרכזים הרפואיים הוקמו ומהווים את פועלם המרכזי של ארגון הדסה, הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה מיסודה של הנרייטה סאלד.

בשנת 2005 היו מועמדים בתי החולים לקבלת פרס נובל לשלום על כך "שהקפידו על טיפול רפואי שווה לכל, לדו קיום ולהקמת גשרים לשלום". הדסה מפעילה גם שירותי רפואה פרטיים, שר"פ הדסה, המאפשרים בחירת רופא להתייעצות, ניתוח או חוות דעת מתוך רופאי הדסה הבכירים.

בפברואר 2014 הגיש המרכז הרפואי הדסה בקשה להקפאת הליכים, לאחר שצבר גירעון של 1.3 מיליארד שקל, ובית המשפט הוציא צו הקפאה ל-3 חודשים.הנהלת המרכז הרפואי, הממשלה, נשות הדסה, ועדי הרופאים וועדי העובדים חתמו על הסכם הבראה למשך 7 שנים, חלקה של המדינה בתוכנית ההבראה במונחים כספיים 1.3 מיליארד שקל.

מנכ"ל המרכז הרפואי הוא פרופסור זאב רוטשטיין שהחליף את המנכ"ל הקודם, אביגדור קפלן שהתפטר בתקופה בה בית החולים נקלע למשבר כלכלי ב-2015.

נורית הילר

פרופ' נורית הילר (נולדה בחיפה, בשנת 1960) היא מהרדיולוגיות הבכירות בישראל, מנהלת מכון הדימות ("מכון הרנטגן") ולשעבר סגנית מנהלת בית-החולים הדסה הר הצופים בירושלים. תחום מומחיותה הוא פענוח בדיקות CT ו-MRI של כל מערכות הגוף.

צבי שטרן

פרופסור צבי שטרן (נולד בכ"ד בתשרי ה'תש"ז, 19 באוקטובר 1946), נשיא עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים (לשעבר המכללה האקדמית להנדסה ירושלים).

מנהל בית החולים הדסה עין כרם בין השנים 1986‏ - 2001 ומנהל בית החולים הדסה הר הצופים בין השנים 2001 - ‏2012.

קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים

קמפוס הר הצופים הוא הגדול מארבעה קמפוסים בהם פועלת האוניברסיטה העברית והוא הוותיק והמרכזי ביותר של האוניברסיטה. הקמפוס נמצא בהר הצופים, ירושלים, סמוך לשכונת הגבעה הצרפתית. כיום פועלות בו הפקולטה למדעי החברה, הפקולטה למשפטים והפקולטה למדעי הרוח וכן מופעלים בו בתי הספר למנהל עסקים, עבודה סוציאלית, חינוך, ריפוי בעיסוק ובית הספר לתלמידי חו"ל.

בשטח הקמפוס קיים הגן הבוטני הלאומי שהוקם על ידי הבוטנאי אלכסנדר איג. בקרבת הקמפוס נמצאים מרבית בנייני ההנהלה של האוניברסיטה, שלושה מתחמי מעונות סטודנטים, בית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים וכן בית החולים הדסה הר הצופים. מן הקמפוס ניתן לצפות על נופים מרהיבים כמו העיר העתיקה, והר הבית. כמו כן קיים בשטח הקמפוס תיאטרון המעלות- תיאטרון פתוח מראשית ימי האוניברסיטה, ממנו נשקף נוף מרהיב של הרי יהודה. בשטח התיאטרון נערכו בעבר כמה חתונות.

שיירת הדסה

שיירת "הדסה" הייתה שיירת משוריינים שהסיעה יהודים בדרכם להר הצופים ב-13 באפריל 1948, ד' בניסן תש"ח במהלך מלחמת העצמאות. השיירה כללה עובדי רפואה של בית החולים הדסה הר הצופים, עובדי האוניברסיטה העברית, אנשי ההגנה מגיני ההר, חולים, מבקרים ואזרחים. בעת שעברה בשכונה הערבית שייח' ג'ראח, הותקפה השיירה בידי פורעים ערבים, שרצחו 77 מנוסעי השיירה (במשך שנים השתרשה טעות בנוגע למספר החללים בשיירה והיא כונתה גם שיירת הע"ח). ההתקפה אירעה ימים ספורים לאחר פרשת דיר יאסין, ולטענת עבדאללה א-תל, מפקד הלגיון הערבי בירושלים, היוותה נקמה על הרג בני הכפר.

תמר אלרם

תמר אלרם (נולדה ב-1972 לערך) היא רופאה ישראלית, המשמשת כמנהלת בית החולים הדסה הר הצופים בירושלים.

בתי חולים בישראל
בתי חולים כלליים
אמבולנס בכניסה לבית החולים שערי צדק, שנות ה-30
לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • פוריה (טבריה/עמק הירדן) • האנגלי (נצרת) • המשפחה הקדושה (נצרת) • הצרפתי (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • בני ציון (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא (תל השומר) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • סנט ג'ון למחלות עיניים (ירושלים) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים אלישע (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא מרכזים רפואיים (תל אביב, חיפה, ראשון לציון, באר שבע)
בתי חולים לילדים רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • אלי"ן (ירושלים) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים פלימן (חיפה) • שהם ("נווה אבות") (פרדס חנה-כרכור) • בית לוינשטיין (רעננה) • בית רבקה (פתח תקווה) • רעות (תל אביב) • שמואל הרופא (באר יעקב) • הרצפלד (גדרה) • אלי"ן (ירושלים) • הרצוג (ירושלים)
בתי חולים פסיכיאטריים מזרע (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • המרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב – נס ציונה – מב"ן שב"ס (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • טלביה (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • הרצוג (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי חולים ליולדות הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים הנסן (ירושלים) • בית החולים בפרדס כ"ץ

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.