בית הוהנשטאופן

בית הוהנשטאופןגרמנית: Haus Hohenstaufen) הוא משפחת אצולה גרמנית שהתקיימה כמאתיים שנה, במהלך ימי הביניים, ומתוכה יצאו כמה מקיסרי האימפריה הרומית הקדושה.

בית הוהנשטאופן
גרמניה
Arms of Swabia
מדינה גרמניה, איטליה, ממלכת ירושלים
תארים דוכס שוואביה
מלך איטליה
קיסר האימפריה הרומית הקדושה
מלך סיציליה
מלך ירושלים
מייסד פרידריך הראשון, דוכס שוואביה
השליט האחרון קונראד השלישי, מלך ירושלים
שנת ייסוד 1079
הדחה 1268
אתניות גרמנית

היסטוריה

דוכסות שוואביה

Staufen dynasty
שושלת בית הוהנשטאופן

האזכור הקדום ביותר של בני המשפחה הוא משנת 987, שבו מוזכר שפרידריך וזיגיהרד רוזני ריזגאו סייעו לאוטו השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בבוואריה. בשנת 1079 הודח רודולף, דוכס שוואביה עקב מאבקו בהיינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה במהלך מאבק האינווסטיטורה, ובמקומו מונה פרידריך הראשון, דוכס שוואביה מבית הוהנשטאופן שתמך בהיינריך הרביעי.

פרידריך נאבק בבנו של רודולף - ברטהולד הראשון, דוכס שוואביה ובחתנו - ברטהולד השני, דוכס שוואביה, שטענו לזכותם על הדוכסות, אולם הביס אותם לבסוף בשנת 1098. בשנת 1105 מת פרידריך הראשון, ובמקומו עלה לשלטון בנו פרידריך השני, דוכס שוואביה. בשנת 1138 מונה בנו של פרידריך הראשון - קונרד למלך גרמניה, לאחר ששימש שאנטי-קיסר ללותאר השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. קונרד דרש מהיינריך לוותר על דוכסות סקסוניה, אולם היינריך סירב ואף נמנע מלהישבע שבועת אמונים לקונראד. בתמורה, נישל קונרד את היינריך בשנת 1139 מנחלותיו, ומסר את דוכסות בוואריה ללאופולד הרביעי, מרקיז אוסטריה, ואת דוכסות סקסוניה לאלברכט "הדב". בשנת 1147 הצטרף קונרד למסע הצלב השני יחד עם לואי השביעי, מלך צרפת, אולם המסע נכשל. באותה שנה מת פרידריך השני, ובמקומו עלה לשלטון בדוכסות שוואביה בנו פרידריך השלישי, דוכס שוואביה.

פרידריך ברברוסה

בשנת 1152 נבחר פרידריך לקיסר האימפריה הרומית הקדושה, ובעקבות כך מסר את הדוכסות לקרוב משפחתו פרידריך, דוכס פרנקוניה. פרידריך ברברוסה רצה להשיב ולשמר את עצמתה ותהילתה של האימפריה כפי שהיא הייתה בימיו של קרל הגדול ואוטו הראשון הגדול הוא העריך שהדרך לכך היא שמירה על סדר קפדני בגרמניה עצמה, ועמידה על הזכויות האימפריאליות באיטליה. זכויות אלו כללו בין היתר השפעה רחבה של המלך על מינויים למשרות כנסייתיות, זכויות שקופחו במיוחד במאורע ההליכה לקנוסה של המלך היינריך הרביעי. כמו כן נסוב העימות בין המלך לאפיפיור באשר לזכויותיהן של ערי הצפון, שצברו לעצמן זכויות ולמעשה הפכו לעצמאיות. גם כוחה של האימפריה בדרום איטליה ובסיציליה נחלש מאוד.

בגרמניה ובאיטליה קמו מחנות תומכים למלך מזה ובאפיפיור מזה. אנשי בית שטאופן ותומכיהם, שנקראו באיטליה גיבלינים, תמכו בזכויות המלך וטענו שאינו צריך אישור של האפיפיור לסמכותו הריבונית. ומנגד בית ולף (welf) שנקראו באיטלקית גואלפים, טענו שהמלך שולט בחסות האפיפיור ותחת סמכותו הדתית. פרידריך ברברוסה היה נדיב מאוד במתן חופש פעולה לאצילים כדי לשמור על שקט פוליטי, ובכך גם לרכוש את אהדתם ותמיכתם בתוכניותיו.

בסופו של דבר יצא פרידריך בראש צבא גדול מצויד היטב כדי לכפות את סמכותו על ערי איטליה הצפונית ובראשן מילאנו שהתאגדו בברית שנקראה "הברית הלומברדית", ולהוכיח את עדיפות כוחו על זה של האפיפיור אלכסנדר השלישי. זה האחרון לא ישב בחיבוק ידיים, תמך בכל דרך אפשרית בערי הצפון, בנשק ובאנשים, הטיל חרם על פרידריך והפעיל את גורמי האופוזיציה העוינת את פרידריך מתוך גרמניה. במפגש המכריע, קרב ליניאנו בשנת 1176 נחל פרידריך תבוסה וצבאו ניגף לפני צבא איכרים לא מתוחכם. עם שליטי ממלכת סיציליה הנורמנית בדרום איטליה שהיו נאמני האפיפיור, הגיע להסכם.

פרידריך התערב במלחמת האזרחים הדנית, בין הנסיך ואלדמר מדנמרק לבין סוואנד השלישי. הוא התקרב לחצר המלכות הרומית-מזרחית באימפריה הביזנטית בראשתו של מנואל הראשון קומננוס, ועל מנת לחזק את קשריו עם מלכות זו התגרש מאשתו אדלה מווהבורג, וניסה ללא הצלחה להשיג כלה-נסיכה מחצר המלכות בקונסטנטינופול.

היינריך השישי ופיליפ משוואביה

בשנת 1190 יצא פרידריך למסע הצלב השלישי, יחד עם פיליפ השני, מלך צרפת וריצ'רד הראשון, מלך אנגליה, אולם טבע בנחל סאלף שבאסיה הקטנה, מהשגרם להתפוררות המחנה הגרמני ולכישלון מסע הצלב. לאחר מותו של פרידריך עלה במקומו לשלטון בנו היינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, אשר היה נשוי לקונסטנצה, מלכת סיציליה, ואף הוכתר בשנת 1194 למלך סיציליה. בשנת 1197 מת היינריך השישי, ולאחר מותו פרץ מאבק ירושה בין אחיו פיליפ משוואביה, מלך גרמניה לאוטו הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

לאחר מותו של פרידריך הרביעי, דוכס שוואביה, שלטו בדוכסות בניו של פרידריך ברברוסה - פרידריך החמישי, דוכס שוואביה, פרידריך השישי, דוכס שוואביה, קונרד השני, דוכס שוואביה ופיליפ, דוכס שוואביה. בשנת 1198 נבחר פיליפ למלך גרמניה, ובשנת 1208 נרצח, והדוכסות נותרה ללא שלטון במשך 4 שנים.

פרידריך השני

בשנת 1212 נבחר בנו של היינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה - פרידריך למלך גרמניה, ואף תפס את השלטון בדוכסות שוואביה כפרידריך השביעי. פרידריך השקיע את עיקר זמנו באיטליה, מה שנתן לנסיכים הגרמניים עצמאות כמעט מלאה, והוביל להתפוררות האימפריה הרומית הקדושה. בשנת 1235 הביא פרידריך לפיוס עם אוטו הילד - נכדו של היינריך האריה, ומסר לו את דוכסות בראונשווייג-לינבורג. פרידריך גם עמד במרכזה של סדרת עימותים עם הכס הקדוש, שנסובו על אינטרסים מנוגדים באיטליה ועל מאבקי שליטה וכוח בין הרשות החילונית לכנסייה. שיאם של עימותים אלו היה בנידוי שהוטל על הקיסר פעמיים על ידי האפיפיור. האפיפיור גרגוריוס התשיעי אף הרחיק לכת וכינה אותו אנטיכריסט. עימותים אלו הובילו, בסופו של דבר, לקיצו של בית הוהנשטאופן ולהתפוררות האימפריה.

בנוסף עמד פרידריך השני בראש מסע הצלב השישי בשנת 1228, מסע צלב ללא קרבות, שבו חזרה ירושלים לשלטון הצלבנים בתום משא ומתן עם הסולטאן המצרי. בשנת 1216 מסר פרידריך את דוכסות שוואביה לבנו היינריך השביעי, אולם לאחר שהלה מרד בו, החרים פרידריך בשנת 1235 את כל נחלותיו של היינריך, ומסר אותם לבנו השני קונראד הרביעי, מלך גרמניה.

קץ השושלת

בשנת 1250 מת פרידריך השני, ובנו קונראד הרביעי, מלך גרמניה עלה לשלטון במקומו. בשנת 1254 מת קונרד הרביעי, ובנו קונראד השלישי, מלך ירושלים עלה לשלטון במקומו. בשנת 1268 הוצא האחרון להורג על ידי שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה, ובעקבות מותו ללא יורשים התבטלה למעשה דוכסות שוואביה ובא הקץ על בית הוהנשטאופן.

אוטו הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

אוֹטוֹ הרביעי מבראונשווייג (Otto IV, ‏1175 - 19 במאי 1218) היה מלך גרמניה משנת 1198 וקיסר האימפריה הרומית הקדושה משנת 1209 עד להדחתו ב 1215.

בית וירטמברג

בית וירטמברג (בגרמנית: Haus Württemberg) הוא משפחת אצולה גרמנית שהתקיימה שמונה מאות וחמשים שנה, החל מהמאה ה-11 ועד לאחר מלחמת העולם הראשונה.

בית צרינגן

בית צרינגן (בגרמנית: Haus Zähringen) הוא משפחת אצולה גרמנית שהתקיימה תשע מאות וחמשים שנה, החל מהמאה ה-10 ועד לאחר מלחמת העולם הראשונה.

דוכסות שוואביה

דוכסות שוואביה הייתה אחת מחמש הדוכסויות השבטיות שהתקיימו בממלכת גרמניה בימי הביניים, ודוכסיה היו מהאנשים החזקים בגרמניה. הדוכסות הוקמה רשמית בשנת 917 על ידי בורכארד השני, דוכס שוואביה, שהיה בעל בריתו של היינריך הראשון, מלך גרמניה. בין השנים 1079–1268 שלטו בשוואביה במהלך רוב התקופה בני בית הוהנשטאופן, וחלקם אף כיהנו כקיסרי האימפריה הרומית הקדושה. לאחר מותו של קונרד הרביעי, דוכס שוואביה בשנת 1268, התבטלה למעשה הדוכסות. לאחר שרודולף הראשון, מלך גרמניה עלה לשלטון בשנת 1273, הוא ניסה לחדש את התואר והעניק אותו לבנו רודולף השני, דוכס אוסטריה, אולם לאחר מות רודולף ירש אותו בנו יוהאן רוצח האב שמת בשנת 1313 ללא בנים, ובכך התבטל התואר.

האימפריה הרומית הקדושה

האימפריה הרומית הקדושה (בלטינית: Sacrum Romanum Imperium, בגרמנית: Heiliges Römisches Reich, באיטלקית: Sacro Romano Impero), או בשמה המאוחר - הרייך הראשון (וגם HRE לעיתים באנגלית), הייתה ישות מדינית שהתקיימה במרכז אירופה ובמערבה לאורך ימי הביניים והעת החדשה. האימפריה צמחה בחלקה המזרחי של האימפריה הפרנקית, לאחר שזאת חולקה בהסכם ורדן (843), והתקיימה קרוב לאלף שנים, עד לפירוקה בשנת 1806 בעקבות תבוסת האימפריה בקרב אוסטרליץ.

על אף שמרכז האימפריה היה בגרמניה ובאוסטריה לאורך רוב שנות קיומה, האימפריה לא הייתה גרמנית בלבד, והיא שלטה על עמים רבים.

היינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

היינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (נובמבר 1165 - 28 בספטמבר 1197) היה מלך גרמניה לבית שטאופן (הוהנשטאופן) - משנת 1190 עד ליום מותו, ובנוסף קיסר האימפריה הרומית הקדושה משנת 1191 ומלך סיציליה משנת 1194. הוא היה שליט אגרסיבי ופעיל, שבתקופת שלטונו הקצרה יחסית הרחיב את השפעתה של הקיסרות הרומית הקדושה תוך שהוא ממשיך את מפעלו של אביו לביסוס האימפריה ככוח החילוני העיקרי באירופה. בקרב נתיניו האיטלקים היה ידוע היינריך בכינוי "האכזר", שניתן לו לאחר כיבוש סיציליה.

היינריך היה איש משכיל, ששלט בלטינית. ההיסטוריון אלבריק מטרואיפונטיין מתאר אותו כאדם משכיל, רהוט ובעל ידע בחוק הקאנוני והרומי. פטרון של אמנות שלזכותו נזקף חיבור הפואמה "היינריך הקיסר".

יחסי גרמניה–מלטה

יחסי גרמניה–מלטה הן היחסים הבילטרליים בין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין רפובליקת מלטה. גרמניה ומלטה מקיימות יחסים דיפלומטיים מאז 1965. שתי המדינות הן חברי הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, האיחוד האירופי, אזור שנגן וגוש האירו. מלטה משתפת פעולה עם נאט"ו בתוכנית השותפות לשלום.

השגרירות הגרמנית נפתחה בולטה בשנת 1965, ובאותה שנה גם נפתחה שגרירות מלטה בברלין.

אוניברסיטת מלטה מאז 2008 תוכנית מן המניין ללימודי גרמנית. האגודה הגרמנית-מלטזית קיימת משנת 1991 והיא ממוקמת באדנאו.

לודוויג הראשון, דוכס בוואריה

לודוויג הראשון, דוכס בוואריה (בגרמנית: Ludwig I, Herzog von Bayern, Pfalzgraf bei Rhein;‏ 23 בדצמבר 1173–15 בספטמבר 1231), היה דוכס בוואריה בין השנים 1183–1231, ורוזן הפלטינט שעל הריין בין השנים 1214–1228.

מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה

רשימת מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה מפרטת את שושלות המלכים והקיסרים ששלטו על השטחים הגרמניים במרכז אירופה בתקופה המתחילה קיסר הגרמני הראשון שנטל לעצמו את התואר קיסר האימפריה הרומית הקדושה ב-936 ועד לקריסת האימפריה הרומית הקדושה בשנת 1806.

ממלכת סיציליה

ממלכת סיציליה הייתה ממלכה בדרום חצי האי האיטלקי, אשר נוסדה על ידי הנורמנים בשנת 1130, ואשר הייתה עצמאית למשך זמן מה, ולאחר מכן נשלטה על ידי שושלות שונות, ולבסוף התאחדה בשנת 1816 עם ממלכת נאפולי ליצירת ממלכת שתי הסיציליות.

סמל באדן-וירטמברג

סמל באדן-וירטמברג הוא סמלה של המדינה הגרמנית באדן-וירטמברג. הסמל הוא שלט אצולה גרמני המוכר בשתי גרסאות: גרסה גדולה וגרסה קטנה.

פוליה

פוליה (באיטלקית: Puglia) הוא מחוז בדרום איטליה; חלקו הדרומי הוא חצי האי סלנטו (Salento) — ה"עקב" ב"מגף האיטלקי". ערי הנמל של פוליה - בארי וברינדיזי, שימשו כנמל המוצא לספינות המעפילים לארץ ישראל, משלהי מלחמת העולם השנייה ועד הקמת המדינה.

פורלי

פורלי (באיטלקית: Forlì להאזנה (מידע • עזרה)) היא קומונה המשמשת כמרכז המנהלי של נפת פורלי-צ'זנה שבמחוז אמיליה-רומאניה, איטליה.

פורלי שוכנת על גדת נהר מונטונה (Montone), ומהווה מרכז חקלאי חשוב. בעיר עברה הדרך ההיסטורית ויה אמיליה.

פיליפ משוואביה, מלך גרמניה

פיליפ משוואביה (בגרמנית: Philipp von Schwaben, ‏1177 - 21 ביוני 1208) היה דוכס שוואביה מלך גרמניה ויריב של אוטו הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה שנשא את כתר גרמניה והקיסרות במקביל.

פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לבית שטאופן (הוהנשטאופן) (1122 - 10 ביוני 1190) היה קיסר גרמניה והקיסרות הרומית הקדושה. ונודע יותר בשם פרידריך ברברוסה כלומר פרידריך אדום הזקן.

פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (26 בדצמבר 1194 - 13 בדצמבר 1250) לבית שטאופן (הוהנשטאופן) היה אחד השליטים הבולטים בימי הביניים. דמותו הייחודית הייתה שנויה במחלוקת בין בני דורו והיא ממשיכה לעורר מחלוקות בקרב חוקרים והיסטוריונים מאז ועד היום. פרידריך נודע כפטרון וכתומך המדעים והאמנויות - איש אשכולות, שהצליח לשלב בין המזרח המוסלמי והמערב הנוצרי.

פרידריך היה בנם של היינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה וקונסטנס מסיציליה. מאביו ירש את הזכות (על ידי בחירת אלקטורים) לשבת על כס קיסר האימפריה הרומית הקדושה כיורש העצר של בית הוהנשטאופן. בנוסף לתואר זה, נשא פרידריך גם בתארים של מלך ירושלים, איטליה, בורגונדיה וסיציליה.

פרידריך השני עמד במרכזה של סדרת עימותים עם הכס הקדוש. הסכסוכים נסובו על אינטרסים מנוגדים באיטליה ועל מאבקי שליטה וכוח בין הרשות החילונית לכנסייה. שיאם של עימותים אלו היה בנידוי שהוטל על הקיסר פעמיים על ידי האפיפיור. האפיפיור גרגוריוס התשיעי אף הרחיק לכת וכינה אותו אנטיכריסט. עימותים אלו הובילו, בסופו של דבר, לקיצו של בית הוהנשטאופן ולהתפוררות האימפריה.

בהיסטוריה של ארץ ישראל ידוע פרידריך השני כמי שעמד בראש מסע הצלב השישי, מסע צלב ללא קרבות, שבו חזרה ירושלים לשלטון הצלבנים בתום משא ומתן עם הסולטאן המצרי.

פרמו

פרמו (באיטלקית: Fermo) היא בירת נפת פרמו שבמחוז מארקה שבאיטליה. העיר ניצבת על גבעת סאבולו (Sabulo) המתנשאת לגובה של 319 מטרים מעל פני הים והיא מקושרת למסילת הברזל של החוף האדריאטי באמצעות הסתעפות שיוצאת מהעיר פורטו סן ג'ורג'ו (Porto San Giorgio).

רוזנות וירטמברג

רוזנות וירטמברג הייתה רוזנות שהתקיימה בדרום גרמניה בין השנים 1083–1495, ולאחר מכן קיבלה מעמד של דוכסות, ובשנת 1806 הפכה לממלכת וירטמברג.

שושלת

שושלת היא שורה של שליטים השייכים לאותה משפחה, הנמשכת במשך דורות רבים. שושלת, העוברת בדרך כלל רק דרך הצאצאים הזכרים, נקראת גם "בית" (בעיקר באירופה), כגון בית הבסבורג. המונח משמש לעיתים גם כדי לתאר את התקופה בה אותה משפחה שלטה, או את האירועים והאופנות של אותה התקופה, למשל "אגרטל שושלת מינג" או סגנון טיודור. היסטוריונים

בדרך כלל נוהגים להתייחס להיסטוריה של מדינה מסוימת בתוך מסגרת של רצף שושלות, במיוחד באומות כמו סין, מצרים העתיקה וממלכת פרס. רוב ההיסטוריה הפוליטית של אירופה הושפעה או נשלטה על ידי שושלות כמו השושלת הקרולינגית, השושלת הקאפטינגית, שושלת הבסבורג, שושלת סטיוארט, שושלת הוהנצולרן ושושלת רומנוב.

עד המאה ה-19 היה זה מובן מאליו שאחד מתפקידיו הלגיטימיים של המלך היה להגדיל את שושלתו, כלומר, להגדיל את שטחיהם, עושרם וכוחם של בני משפחתו.

"נישואים שושלתיים" הם כאלו שנענים לחוקים ולהגבלות של השושלת כך שלצאצאים של אותם נישואים תישאר זכות הירושה וזכויות מלכותיות אחרות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.