בית הוהנצולרן

בית הוהנצולרןגרמנית: Hohenzollern) הוא משפחת אצולה גרמנית שהתקיימה שמונה מאות וחמשים שנה, החל מהמאה ה-11 ועד לאחר מלחמת העולם הראשונה, שהעמידה נסיכים לברנדנבורג, מלכים לפרוסיה ולגרמניה כולה. ענף נוסף של המשפחה, הוהנצולרן-זיגמרינגן, העמיד מלכים ברומניה.

בית הוהנצולרן
גרמניה, פרוסיה ורומניה
Wappen Hohenzollern
מדינה גרמניה, רומניה
בית האב בית בורטשרדינגר
תארים רוזן צולרן
רוזן העיר נירנברג
דוכס פרוסיה
הנסיך הבוחר מברנדנבורג
מרקיז ברנדנבורג-ביירוית
מרקיז ברנדנבורג-אנסבך
מלך פרוסיה
קיסר גרמניה
מייסד בורקארד הראשון, רוזן צולרן
השליט האחרון וילהלם השני בגרמניה ובפרוסיה
מיכאי הראשון ברומניה
ראש הבית הנוכחי גאורג פרידריך, נסיך פרוסיה בגרמניה ובפרוסיה
קרל פרידריך, נסיך הוהנצולרן
בהוהנצולרן-זיגמרינגן
מרגרטה, נסיכת רומניה ברומניה
שנת ייסוד המאה ה-11
הדחה גרמניה: 1918 - המהפכה הגרמנית
רומניה: 1947 - רומניה הקומוניסטית
אתניות גרמנית
ענפים הוהנצולרן-הכינגן
הוהנצולרן-זיגמרינגן
הוהנצולרן-הייגרלוך
Swabian-Alb Burg Hohenzollern
טירת הוהנצולרן, הכינגן, שוואביה

רוזנות צולרן

Hohenzollern
שלט אצולה

בית הוהנצולרן הוקם על ידי בורקארד הראשון, רוזן צולרן, שקיבל בשנת 1060 לערך תואר רוזן מהיינריך החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, על נחלתו שכללה טירה בשם זה בשוואביה (דרום מערב גרמניה). יורשיו הרחיבו את הנחלה במשך הזמן, ופרידריך השלישי, רוזן צולרן סייע לפרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה במלחמותיו נגד היינריך האריה. בשנת 1191 קיבל פרידריך השלישי את רוזנות העיר נירנברג מהיינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, בעקבות נישואיו לסופיה בתו של קונרד השני מראבס, רוזן העיר נירנברג.

בשנת 1218 מסר פרידריך הרביעי, רוזן צולרן את רוזנות העיר נירנברג לאחיו קונרד הראשון, רוזן העיר נירנברג, ובכך התפצלה המשפחה לשתי שושלות - השוואבית, ששמרה על הדת הקתולית, ולשושלת הפרנקונית, שבהמשך הפכה לפרוטסטנטית, ושגשגה יותר.

השושלת הפרנקונית

רוזנות העיר נירנברג

בני השושלת הרחיבו במהלך השנים את נחלתם; בשנת 1331 סיפחו את נסיכות אנסבך ובשנת 1340 את נסיכות ביירוית. בשנת 1398 מת פרידריך החמישי, רוזן העיר נירנברג, ונחלותיו חולקו בין בניו; פרידריך השישי, רוזן העיר נירנברג ירש את נסיכות אנסבך, בעוד אחיו יוהאן השלישי, רוזן העיר נירנברג קיבל את נסיכות ביירוית. במהלך הסכסוך בין ונצל, מלך גרמניה לרופרכט מפפאלץ, תמך פרידריך ברופרכט, ולאחר מותו בשנת 1410 תמך פרידריך בזיגיסמונד, מלך הונגריה במאבקו להשגת כתר האימפריה הרומית הקדושה.

נסיכות הבוחר מברנדנבורג

בשל תמיכתו בזיגיסמונד, העניק הלה לפרידריך במהלך ועידת קונסטנץ את מרקיזות ברנדנבורג ואת התואר נסיך בוחר. בשנת 1427 מכר פרידריך את זכויותיו ברוזנות העיר נירנברג לעיריית נירנברג, והעיר הפכה לעיר החופשית הקיסרית נירנברג. בשנת 1440 מת פרידריך הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג, ונחלותיו חולקו בין בניו; פרידריך השני, הנסיך הבוחר מברנדנבורג ירש את נסיכות הבוחר מברנדנבורג, יוהאן, מרקיז ברנדנבורג-קולמבאך ירש את מרקיזות ברנדנבורג-קולומבאך ואלברכט, מרקיז ברנדנבורג-אנסבך ירש את מרקיזות ברנדנבורג-אנסבך.

בני המשפחה החלו להפוך את נסיכות ברנדנבורג למעצמה כלכלית וצבאית, תוך שמירה על מדיניות זהירה. כך למשל, יואכים השני, על אף שהפך לפרוטסטנטי, לא השתתף במלחמה השמלקלדית (1546). בתקופה זו זכה דודו של יואכים, אלברכט, בנסיכות מיינץ, והוא נשאר קתולי. אט אט התחזקה ברנדנבורג, והגיעה למצב שלקראת סוף המאה ה-17 כבר הייתה חזקה דייה לנהל מדיניות חוץ לבדה, ולהפוך למדינה. בשנת 1486 קבעו נסיכי ברנדנבורג באופן רשמי את ברלין למעונם הרשמי, והדבר נשמר במאות השנים הבאות עד לעשור השני של המאה ה-20.

דוכסות פרוסיה

בשנת 1525 המיר אלברכט פון ברנדנבורג-אנסבך, שהיה ראש המסדר הטבטוני, את דתו ללותרנית, והקים את דוכסות פרוסיה. לאחר מותו של אלברכט בשנת 1568, עלה במקומו לשלטון בנו אלברכט פרידריך, דוכס פרוסיה.

ברנדנבורג-פרוסיה

בשנת 1618 ירש יוהאן זיגיסמונד מי שהיה באותה עת הנסיך הבוחר מברנדנבורג את נחלת חותנו אלברכט פרידריך, דוכס פרוסיה, ויצר בזאת את ברנדנבורג-פרוסיה. לאחר מותו עלה לשלטון בנו גאורג וילהלם, ואחריו פרידריך וילהלם. פרידריך וילהלם הרחיב מאוד את נחלות ברנדנבורג-פרוסיה, ושיקם אותה מתלאות מלחמת שלושים השנים, ובכך הניח את היסודות לממלכת פרוסיה.

ממלכת פרוסיה

בשנת 1701 הכריזה הנסיכות על הפיכתה למדינה עצמאית - ממלכת פרוסיה, בראשות בנו של פרידריך וילהלם, הוא פרידריך הראשון. מהלך זה סימן את עצמאותה המלאה של פרוסיה, אך צמצם את שטחה לטריטוריה הישנה של דוכסות פרוסיה. המלכים שבאו אחריו, כפרידריך וילהלם הראשון, מלך בפרוסיה ובנו המכונה "פרידריך הגדול" חיזקו עוד יותר את פרוסיה, והשתתפו במלחמות כלל אירופיות, כמלחמת שבע השנים, מלחמת הירושה האוסטרית ועוד. צבאה של פרוסיה היה חזק ומפורסם במשמעת החזקה והקפדנית ששררה בו.

בשנת 1806 הצטרפה ממלכת פרוסיה לקואליציה האנטי-צרפתית הרביעית, וספגה מפלה קשה בקרב ינה-אאורשטדט. כתוצאה מהמפלה איבדה פרוסיה חלק מנחלותיה, ונפוליאון אף שקל לבטלה לגמרי, אולם פרוסיה התאוששה ואף סייעה בהבסת נפוליאון בשנים 18131815.

לאחר קונגרס וינה בשנת 1815 הצטרפה פרוסיה לקונפדרציה הגרמנית, ועם הזמן אף התחרתה באימפריה האוסטרית על ההגמוניה בגרמניה. במהלך מהפכות אביב העמים בשנת 1848 נעשה ניסיון לאחד את מדינות גרמניה תחת הכתר הפרוסי, אולם הניסיון נכשל עקב התנגדות פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה. בשנת 1862 מונה ביסמרק לקנצלר פרוסיה, והוא החל לדחוף לאיחוד גרמניה, ולשם כך הביא למלחמת שלזוויג השנייה ולמלחמת אוסטריה-פרוסיה, שכתוצאה מהם התרחבו גבולות פרוסיה, והיא קיבלה את ההגמוניה בגרמניה.

הקיסרות הגרמנית

לאחר ניצחון פרוסיה במלחמת צרפת-פרוסיה, הוכתר וילהלם הראשון לקיסר גרמניה. שטחה הגדול של פרוסיה במזרח,[1], בצירוף השטחים הרבים שצורפו אליו, הפך את הקיסרות הגרמנית לאחת המדינות הגדולות ביבשת אירופה והגביר את השפעתה.

הקיסרות הגרמנית קיימה חיי תרבות פורחים, וכן רפורמות נוספות, לדוגמה, הבטחת חופש העיתונות. לכל אלה נלוותה גם פריחה בתחומי המדע, המחקר והטכנולוגיה. ההצלחות בתקופה זו, הביאו לכך שעידן הקיסרות הגרמנית נחשב לעיתים רבות כתור הזהב בהיסטוריה הגרמנית.

בשנת 1914 פרצה מלחמת העולם הראשונה שנמשכה 4 שנים, ובסיומה הובסה גרמניה, ווילהלם השני, קיסר גרמניה נאלץ להתפטר מתפקידו, מה שהביא לסיום תקופת שלטונה של בית הוהנצולרן בגרמניה.

Genealogy of House of Hohenzollern
שושלת בית הוהנצולרן

השושלת השוואבית

רוזנות הוהנצולרן

הרוזנות התרחבה במשך השנים, ועל אף שהייתה מעורבת במאה ה-14 בסכסוך בין דוכסות וירטמברג לבין הליגה השוואבית הצליחה לשמור על עצמאותה, אם כי טירת הוהנצולרן נהרסה בשנת 1423. הרוזנות נתמכה על ידי הענף הברנדנבורגי של המשפחה, ובשנת 1535 הרחיב קרל הראשון, רוזן הוהנצולרן את גבולות הרוזנות.

נסיכויות הוהנצולרן

בשנת 1576 מת קרל הראשון, רוזן הוהנצולרן, ונחלתו חולקה בין שלושת בניו; אייטל פרידריך הרביעי, רוזן הוהנצולרן ירש את הוהנצולרן-הכינגן, קרל השני, רוזן הוהנצולרן-זיגמרינגן ירש את הוהנצולרן-זיגמרינגן, וכריסטוף, רוזן הוהנצולרן-הייגרלוך ירש את הוהנצולרן-הייגרלוך. בשנת 1623 קיבלו נסיכי הוהנצולרן-הכינגן והוהנצולרן-זיגמרינגן את התואר נסיך, ובשנת 1634 מת קרל, נסיך הוהנצולרן-הייגרלוך ללא ילדים, ונחלתו עברה להוהנצולרן-זיגמרינגן. בשנת 1681 הוקמה הוהנצולרן-הייגרלוך מחדש על ידי פרנץ אנטון, רוזן הוהנצולרן-הייגרלוך - בנו של מיינהרד הראשון, נסיך הוהנצולרן-זיגמרינגן, והיא התקיימה שוב עד לשנת 1767.

בשנת 1806 הצטרפו נסיכויות הוהנצולרן-הכינגן והוהנצולרן-זיגמרינגן לקונפדרציה של הריין, ובשנת 1815 הם הצטרפו לקונפדרציה הגרמנית. בשנת 1848 פרצו בנסיכויות מרידות, כחלק ממהפכות אביב העמים, וקרל, נסיך הוהנצולרן-זיגמרינגן אף הודח משלטונו. קרל אנטון, נסיך הוהנצולרן-זיגמרינגן וקונסטנטין, נסיך הוהנצולרן-הכינגן קיבלו סיוע מהצבא הפרוסי שהחזיר אותם לשלטונם, ובדצמבר 1849 הגיעו הנסיכים לידי הסכם עם ממלכת פרוסיה על סיפוח הנסיכויות לפרוסיה. בשנת 1850 סופחה הנסיכויות לפרוסיה, והשתיים אורגנו כפרובינציית הוהנצולרן.

ממלכת רומניה

בשנת 1866 הודח אלכסנדרו יואן קוזה נסיך רומניה, ובמקומו נבחר קרל אייטל פרידריך, נסיך הוהנצולרן. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1878-1877) הוחלט בקונגרס ברלין שרומניה תהיה מדינה עצמאית לחלוטין, ובשנת 1881 הוכתר קרל אייטל פרידריך כקרול הראשון, מלך רומניה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה הצטרפה רומניה למעצמות ההסכמה, ולאחר המלחמה צורפו אליה שטחים נרחבים. במהלך מלחמת העולם השנייה לחמה רומניה לצד מדינות הציר, ובעקבות כך איבדה את בסרביה ואת דרום דוברוג'ה.

לאחר המלחמה, בלחץ הכיבוש הסובייטי, הוגלה מיכאי הראשון, מלך רומניה מהמדינה, ורומניה הפכה להיות רפובליקה סוציאליסטית.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ שטח נרחב שהגיע עד גבול רוסיה. רוב שטח זה כיום אינו בתחום גרמניה המודרנית
אויגן פון שוברט

אויגן פון שוברט (בגרמנית: Eugen von Schobert;‏ 6 בספטמבר 1879 - 12 בספטמבר 1941) היה גנרל בוורמאכט, שפיקד על הארמייה ה-11 במלחמת העולם השנייה.

אולריך גראוארט

אולריך גראוארט (בגרמנית: Ulrich Grauert; ‏ 6 במרץ 1889 - 15 במאי 1941), היה גנרל-אוברסט בלופטוואפה (חיל האוויר הגרמני), אשר נהרג במלחמת העולם השנייה, לאחר שהופל עם מטוסו.

אלפרד קלר

אלפרד קלר (בגרמנית: Alfred Keller; ‏ 19 בספטמבר 1882 - 11 בפברואר 1974) היה גנרל-אוברסט בלופטוואפה (חיל האוויר הגרמני), ואחד הגנרלים המעוטרים ביותר בלופטוואפה.

אריך רדר

אריך יוהאן אלברט רדר (בגרמנית: Erich Johann Albert Raeder‏; 24 באפריל 1876 - 6 בנובמבר 1960) היה גרוסאדמירל גרמני. נידון למאסר עולם במשפטי נירנברג.

ארנסט אודט

גנרל-אוברסט ארנסט אודט (בגרמנית: Ernst Udet‏; 24 באפריל 1896 - 17 בנובמבר 1941) היה טייס גרמני, אלוף הפלות במלחמת העולם הראשונה וממונה על ייצור המטוסים בלופטוואפה במלחמת העולם השנייה שבמהלכה התאבד.

גאורג-הנס ריינהרדט

גאורג-הנס ריינהרדט (בגרמנית: Georg-Hans Reinhardt; ‏1 במרץ 1887 - 23 בנובמבר 1963) היה מפקד שריון גרמני במלחמת העולם השנייה שפיקד על ארמיית הפאנצר השלישית בקבוצת ארמיות מרכז בחזית המזרחית. לאחר סיום המלחמה נדון ל-15 שנות מאסר על פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.

גינטר רידל

גינטר רידל (בגרמנית: Günther Rüdel; ‏ 15 בנובמבר 1883 - 22 באפריל 1950), היה גנרל-אוברסט בלופטוואפה, אשר כיהן כמפקד בכיר במערך הנ"מ הגרמני במלחמת העולם השנייה.

הוהנצולרן-זיגמרינגן

הוהנצולרן-זיגמרינגן (Hohenzollern-Sigmaringen) הייתה ענף בשושלת הוהנצולרן. נסיכי השושלת שלטו בנסיכות קטנה בדרום מערב גרמניה עד לשנת 1849, בה סופחה הנסיכות לפרוסיה, ולמרות זאת לא ירדה חשיבות בית הוהנצולרן-זיגמרינגן.

הנס-יירגן פון ארנים

הנס-יירגן פון ארנים (בגרמנית Hans-Jürgen Theodor von Arnim;‏ 4 באפריל 1889 - 1 בספטמבר 1962) היה קצין בדרגת גנרל-אוברסט בוורמאכט במלחמת העולם השנייה.

וילהלם קייטל

גנרל-פלדמרשל וילהלם בודווין יוהאן גוסטב קייטל (בגרמנית: Wilhelm Bodewin Johann Gustav Keitel; ‏22 בספטמבר 1882 - 16 באוקטובר 1946) היה פושע מלחמה גרמני ומשנת 1938 ראש ה-OKW. נידון למוות במשפטי נירנברג על חלקו בפשעי המלחמה של הוורמאכט והוצא להורג.

מסדר העיט השחור

מסדר העיט השחור (בגרמנית: Hoher Orden vom Schwarzen Adler) היה מסדר האבירות הגבוה ביותר בחשיבותו בפרוסיה. אות האבירות במסדר חולק לראשונה ב-17 בינואר 1701 על ידי פרידריך הראשון, מלך בפרוסיה ובפעם האחרונה חולק ב-1918 על ידי וילהלם השני, קיסר גרמניה בעת גלותו בהולנד בתום מלחמת העולם הראשונה (לאשתו השנייה). בכל שנות המסדר התמנו בו לאבירים 407 אישים, בהם שליטי פרוסיה וגרמניה לדורותיהם, שליטים זרים וקציני צבא מצטיינים או מדינאים בולטים.

מרקיזות ברנדנבורג

מרקיזות ברנדנבורג או נסיכות הבוחר מברנדנבורג (מגרמנית: Markgrafschaft Brandenburg) הייתה אחת מנסיכויות הבוחר באימפריה הרומית הקדושה ששודרגה בשנת 1326 לנסיכות הבוחר, ובהמשך הפכה לממלכת פרוסיה.

פרוסיה

השם פְּרוּסְיָה (בגרמנית: Preußen, להאזנה (מידע • עזרה) ביידיש: פּרײַסן) מציין שטחים וממלכה היסטורית שחפפה במידה מסוימת את שטחי צפון גרמניה של היום, ובנוסף השתרעה על שטחים השייכים כיום לצפון ומרכז פולין, צ'כיה, דנמרק, בלגיה במערב, וליטא במזרח, עד גבול האימפריה הרוסית. בשטחה ובהשפעתה, הייתה מהמדינות הגדולות באירופה. במקור הייתה פרוסיה כינוי לשטחו של שבט ה"בורוסי" הבלטו-סלאבי, ועד המאה ה-11 נקראה בשם "בורוסיה". אחר כך הייתה לאחת מהארצות במסדר הטבטוני, ומאז המאה ה-16 היא הייתה לדוכסות של בית הוהנצולרן בצמיתות פולנית-ליטאית. החל בשנת 1701 הייתה פרוסיה ממלכה ריבונית, שהייתה בשנים 1945-1871 חלק מהאימפריה הגרמנית, רפובליקת ויימאר והרייך השלישי.

פרידריך הראשון, מלך בפרוסיה

פרידריך הראשון, מלך בפרוסיה (11 ביולי 1657 - 25 בפברואר 1713) היה בן לבית הוֹהֶנצוֹלֶרן, הנסיך הבוחר של ברנדנבורג (בשנים 1688–1713, כ"פרידריך השלישי") ודוכס פרוסיה באוניה פרסונלית כ"פרידריך השני". את תואר הדוכס שלו שדרג פרידריך לתואר מלוכה, והכריז על עצמו ב-1701 כמלכה הראשון של פרוסיה, תואר שבו המשיך להחזיק עד יום מותו. מ-1707 הוא שלט באוניה פרסונלית גם על נסיכות נשאטל.

פרידריך וילהלם, הנסיך הבוחר מברנדנבורג

פרידריך וילהלם, הנסיך הבוחר מברנדנבורג (16 בפברואר 1620 - 29 באפריל 1688) היה הנסיך הבוחר של ברנדנבורג ודוכס פרוסיה מ-1 בדצמבר 1640 ועד מותו. הוא עמד בראש בית הוהנצולרן ונודע בכינוי הנסיך הבוחר הגדול (Der Große Kurfürst) בזכות כשרונותיו הפוליטיים והצבאיים. פרידריך וילהלם היה גם קלוויניסט אדוק, ושמו נקשר גם לעליית מעמד הסוחרים, היות שהאמין בחשיבותו של המסחר וקידם אותו ללא ליאות. הרפורמות הפנימיות הממולחות שלו כנסיך בוחר העניקו לפרוסיה מעמד איתן בסדר הפוליטי של צפון ומרכז אירופה שלאחר שלום וסטפליה, ובזכותן הצליח בנו לשדרג את מעמדה של פרוסיה מדוכסות לממלכה.

פרידריך וילהלם הראשון, מלך בפרוסיה

פרידריך וילהלם הראשון, מלך בפרוסיה (בגרמנית: Friedrich Wilhelm I;‏ 14 באוגוסט 1688 - 31 במאי 1740) מבית הוֹהֶנצוֹלֶרן, היה מלך פרוסיה מ-1713 ועד מותו. חולל רפורמות נרחבות במדינה ובצבא הפרוסיים, ובשל עיסוקו הרב בפיתוח הצבא כונה "המלך-החייל" (der Soldatenkönig).

פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה

פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה (15 באוקטובר 1795, ברלין – 2 בינואר 1861, פוטסדאם), היה בנו הבכור של מלך פרוסיה פרידריך וילהלם השלישי ושל אשתו לואיזה ממקלנבורג-שטרליץ. לאחר מות אביו הוכתר ב-7 ביוני 1840 למלך פרוסיה, ומלך עד ליום מותו. מסיבות בריאותיות מונה אחיו וילהלם הראשון ב-7 באוקטובר 1858 לעוצר הממלכה במקומו.

בצעירותו נחשב פרידריך וילהלם לבחור ביישן, וילדותו המוגנת עברה עליו בבית הוריו באווירה כמו-בורגנית. הוא נחשב למלך רומנטיקן אשר הושפע מהאידיאלים הימי-ביניימים של האימפריה הרומית הקדושה, וראה עצמו כעמוד התווך של הממלכה וכמלך פטריארכלי.

פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה

פרידריך וילהלם השלישי (גרמנית: Friedrich Wilhelm III;‏ 3 באוגוסט 1770 - 7 ביוני 1840) היה מלך פרוסיה החל משנת 1797 ועד יום מותו ב-1840.

קורט האזה

גנרל אוברסט קורט האזה (בגרמנית Curt Haase;‏ 15 בדצמבר 1881 - 9 בפברואר 1943), היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על קורפוס ועל ארמייה במלחמת העולם השנייה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.