בית הדין הבינלאומי לצדק

בית הדין הבינלאומי לצדק (בב"צ או בדב"צ) (באנגלית: ICJ - International Court of Justice, בצרפתית: CIJ - Cour internationale de justice) הוא המוסד המשפטי העיקרי של האומות המאוחדות שהוקם ביוני 1945 ומשרדיו נמצאים בהאג שבהולנד. בית הדין פוסק לפי הדין המהותי של המשפט הבינלאומי הפומבי, ופעילותו כוללת שתי קטגוריות:

חוקתו של בית הדין הבינלאומי היא נספח למגילת האו"ם, כך שכל המדינות החברות באו"ם מאשרות אותה עם הצטרפותן לארגון. אין לבלבל בינו וביו בית הדין הפלילי הבינלאומי שיושב גם הוא בהאג והוקם בשנת 2002.

International Court of Justice Seal
חותם בית הדין הבינלאומי לצדק
International Court of Justice
ארמון השלום - מושב בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג

הרכב וסדרי דין

בית הדין מורכב מ-15 שופטים, כל אחד מהם ממדינה אחרת. חמישה מהשופטים הם מחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון. השופטים נבחרים על ידי העצרת הכללית ומועצת הביטחון לכהונה בת תשע שנים, שבסיומה ניתן לבחור בהם מחדש. מדי שלוש שנים נערכות בחירות לחמישה שופטים.

המסגרת לפעולת בית הדין הבינלאומי לצדק נקבעה ב"חוק בית הדין הבינלאומי לצדק" (Statue of the International Court of Justice) אשר תוקן לאחרונה בשנת 2001.[1] סדרי הדין נקבעו ב"תקנות בית הדין" (International Court of Justice Rules of Court (1978)) [2], אשר תוקנו באחרונה בשנת 2005.

ההחלטות מתקבלות ברוב קולות של השופטים היושבים בדין, ואם הדעות נחלקות שווה בשווה, לנשיא קול מכריע.

כאשר מדינה אינה מצייתת לפסק דין של בית הדין, רשאית מועצת הביטחון לנקוט צעדים כנגד מדינה זו. לחוות דעת אין אופי מחייב.

International Court in forum
ישיבת בית הדין הבינלאומי לצדק

הרכב חברי בית הדין הבינלאומי בהאג, נכון ל-2018:

שם שם בשפת המקור מדינה תפקיד תחילת כהונה סיום כהונה
עבד-אל-קאווי אחמד יוסף عبد القوي يوسف סומליה  סומליה נשיא 2009 2027
שיו הנג'ין 薛捍勤 הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין סגנית נשיא 2010 2021
פטר טומקה Peter Tomka סלובקיה  סלובקיה שופט 2003 2021
רוני אברהם Ronny Abraham צרפת  צרפת שופט 2018 2027
מוחמד בנונה محمد بنونة מרוקו  מרוקו שופט 2006 2024
אנטוניו אאוגוסטו קנקדו טרינדד Antônio Augusto Cançado Trindade ברזיל  ברזיל שופט 2009 2018
ג'ואן דונהיו Joan Donoghue ארצות הברית  ארצות הברית שופטת 2010 2024
ג'ורג'ו גאיה Giorgio Gaja איטליה  איטליה שופט 2012 2021
ג'וליה סבוטינדה Julia Sebutinde אוגנדה  אוגנדה שופטת 2012 2021
דלוויר באנדארי Dalveer Bhandari הודו  הודו שופט 2012 2018
פטריק רובינסון Patrick Robinson ג'מייקה  ג'מייקה שופט 2015 2024
ג'יימס קראופורד James Crawford אוסטרליה  אוסטרליה שופט 2015 2024
קיריל גבורגיאן Кирилл Геворгян רוסיה  רוסיה שופט 2015 2024
נאווף סלאם نواف سلام לבנון  לבנון שופט 2018 2027
יוג'י איווסאווה 岩澤雄司 יפן  יפן שופט 2018 2021

סכסוכים שהוכרעו בבית הדין הבינלאומי

חוות דעת שניתנו על ידי בית הדין הבינלאומי

סכסוכים תלויים ועומדים בפני בית הדין נכון לשנת 2016[4]

  1. הגבלות ימיות באוקיינוס ההודי (סומליה נגד קניה)
  2. סכסוך בנוגע לזכויות מעבר בים וזכויות נילוות (קוסטה ריקה נגד ניקרגואה)
  3. גישה לאוקיינוס השקט (בוליביה נגד צ'ילה)
  4. סכסוך גבולות ימיים ויבשתיים (ניקרגואה נגד קולומביה)
  5. השימוש במימי נהר הסילאלה (צ'ילה נגד בוליביה)
  6. הליכים פליליים מסוימים וחנינות (גינאה המשוונית נגד צרפת)
  7. נכסים איראניים מסוימים (איראן נגד ארצות הברית)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Statute of the Court | International Court of Justice
  2. ^ Rules of Court | International Court of Justice
  3. ^ LEGAL CONSEQUENCES OF THE CONSTRUCTION OF A WALL IN THE OCCUPIED PALESTINIAN TERRITORY‏, 9 ביולי 2004
  4. ^ Pending Cases | International Court of Justice
26 בפברואר

26 בפברואר הוא היום ה-57 בשנה בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 308 ימים (309 בשנה מעוברת).

27 ביוני

27 ביוני הוא היום ה-178 בשנה (179 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 187 ימים

ארמון השלום

ארמון השלום בעיר האג שבהולנד הוא מקום מושבו של בית הדין הבינלאומי לצדק של האו"ם. בארמון השלום נמצאים מספר מוסדות נוספים הקשורים למשפט בינלאומי.

המוסדות הנמצאים בארמון השלום:

בית המשפט לבוררות (מאז 1913)

ספריית ארמון השלום לצדק בינלאומי (מאז 1913)

בית המשפט לצדק בינלאומי (מאז 1922), ששמו הוחלף בהמשך לבית הדין הבינלאומי לצדק (מאז 1946)

האקדמיה למשפט בינלאומי (מאז 1923)בניית הארמון החלה ב-1907, והוא נוסד במטרה לשמש עבור בית המשפט לבוררות, שהועבר אל המבנה ב-1913. באותה שנה הועברה אליו גם הספרייה לצדק בינלאומי, הכוללת אוסף של כתבים ומסמכים רבים הקשורים למשפט בינלאומי; בספרייה מאוחסנים גם כתבים מקוריים רבים, כגון עבודות של הוגו גרוטיוס וארסמוס מרוטרדם מתקופת הרנסאנס. ב-1922 הוזזה הספרייה לאגף צידי של המבנה, כדי לפנות מקום לבית המשפט לצדק בינלאומי, שמושבו נקבע באותה שנה בחלק הקדמי של הארמון. ב-1923 הועברה לארמון גם האקדמיה למשפט בינלאומי של האג (שנוסדה ב-1914).

משרדי קרן קרנגי, שנוסדה ב-1903 כדי לנהל את תרומותיו של אנדרו קרנגי לבניית הארמון, ממוקמים גם הם בארמון; הקרן נחשבת לבעליו הרשמיים של הארמון, והיא מנהלת ומשמרת אותו.

ב-2014 הוכנס הארמון לרשימת אתרי המורשת האירופיים של האיחוד האירופי.

בית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר

בית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר (שמו הרשמי: בית הדין הבינלאומי לשפיטת אישים האחראים להפרות חמורות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, שבוצעו בטריטוריה של יוגוסלביה לשעבר מאז 1991, בראשי תיבות באנגלית ICTY) היה גוף של ארגון האומות המאוחדות, שהוקם על מנת לשפוט נאשמים בפשעים, שבוצעו במהלך מלחמות יוגוסלביה. מקום מושבו היה בעיר האג, שבהולנד.

בית הדין הוקם בהחלטה 827 של מועצת הביטחון של האו"ם מה-25 במאי 1993. סמכות השיפוט שלו השתרעה על ארבע קבוצות של פשעים שבוצעו בשטח יוגוסלביה לשעבר: הפרות חמורות של אמנות ז'נבה, הפרות של דיני המלחמה, רצח עם ופשעים נגד האנושות. העונש הכבד ביותר שבית הדין מוסמך להטיל על נאשם שהרשיע הוא מאסר עולם. מאז ראשית פעולתו ב-1994 התנהלו בפניו משפטיהם של 161 איש. בית הדין נסגר ב-21 בדצמבר 2017, לאחר 24 שנות פעילות.

בית הדין היה ארגון שהוקם על בסיס אד הוק, לכן הוא נסגר כאשר הסתיים מילוי תפקידו. אין לבלבל בינו לבין בית הדין הפלילי הבינלאומי או בינו לבין בית הדין הבינלאומי לצדק, שהם גופים קבועים, שגם מקום מושבם בהאג, אך הם בעלי סמכות שיפוט שונה.

גדעון גרייף

גדעון גרייף (Greif; נולד ב-16 במרץ 1951) הוא פרופסור והיסטוריון העוסק בתחום חקר השואה וזמר ישראלי. מומחה בעל שם עולמי לתולדות מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ. גרייף התפרסם בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70 כזמר שזכה להצלחה במצעדי הפזמונים ובפסטיבלי זמר שונים. שירו המוכר ביותר, שהיה ללהיט בזמנו, נקרא "עלי זהב".

מאז 2019 הוא עומד בראש ועדה שנויה במחלוקת כדי לחקור פשעים שבוצעו בסרברניצה במהלך המלחמה בבוסניה-הרצגובינה (1992-1995), אשר גורמים מערביים טוענים כי היא מבקשת לשכתב את ההיסטוריה (https://balkaninsight.com/2019/02 / 08 / Internationals-denn-bosnian-serb-srebrenica-commision-02-08-2019 /)

בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), בית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר (ICTY) וכן בתי משפט מקומיים, אישרו את כל ההוצאות להורג ההמוניות ביולי 1995 בסרברניצה (קישור: https://en.wikipedia.org/wiki/ Srebrenica_massacre). כג'נוסייד נגד הבוסניקים. הוועדה על סרברניצה בראשותו של גדעון גריב הוקמה על ידי הישות הנשלטת על ידי סרביה, סרבסקה סרפסקה, שהפקידים שלה צמצמו שוב ושוב את מספר ההרוגים והכחישו כי נרצחו כאזרחים או שבויי מלחמה (https://www.reuters.com/ article / idUSLDE63K0E2.)

גדר ההפרדה

גדר ההפרדה (גם חומת ההפרדה או גדר הביטחון, לעניין השם ראו בהמשך) היא מחסום הפרדה הנבנֶה על ידי ישראל בעיקר לאורך הקו הירוק מאז 2002, לשם מניעת מעבר בלתי מורשה של פלסטינים מיהודה ושומרון למרכזי אוכלוסייה ישראליים, במטרה למנוע חדירת מחבלים פלסטינים, ובכללם מחבלים מתאבדים.

דוד גויטיין

דוד גויטיין (12 בספטמבר 1900 - 1 בינואר 1961) היה שופט בית המשפט העליון בישראל ושגריר ישראל הראשון בדרום אפריקה.

דייגו גרסיה

דייגו גרסיה (באנגלית: Diego Garcia), הוא שמו של האי המרכזי בארכיפלג צ'גוס (Chagos) שמשתייך לטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי. האי הוא אטול בצורת טבעת בעלת היקף של 65 ק"מ שפתוחה בצידה הצפוני. שטחו של האי הוא 44 קמ"ר והנקודה הגבוהה ביותר בו היא בגובה של שבעה מטרים מעל פני הים.

במקורו האי היה הר געש. כיום החופים מכוסים אלמוגים ועל האי צומחים עצי קוקוס רבים.

האג

האג (בהולנדית: s Gravenhage' - "סְכְראפֶנהאכה", להאזנה (מידע • עזרה); ובקיצור Den Haag - "דן האך", להאזנה (מידע • עזרה)) היא עיר במערב הולנד המהווה את המרכז השלטוני של המדינה, ובירת מחוז דרום הולנד. עם אוכלוסייה של כחצי מיליון נפש (2012) ושטח של כמאה קילומטר רבוע, זוהי העיר השלישית בגודלה בהולנד לאחר אמסטרדם ורוטרדם.

בהאג יושבים האֶרְסְטֶה קַאמֶר (החדר הראשון, או הסנאט) והטְוֵדֶה קַאמֶר (החדר השני, בית הנבחרים), המרכיבים יחד את הפרלמנט של הולנד (סטאטן חנרל). גם מושבו של וילם-אלכסנדר מלך הולנד נמצא בהאג. כל השגריריות הזרות ומשרדי הממשלה ממוקמים בעיר, כמו גם בית המשפט העליון וארגונים בינלאומיים וממלכתיים רבים. זאת על אף שאמסטרדם היא הבירה של הולנד, כפי שמצוין בחוקה ההולנדית.

האג מארחת כמה ממוסדות האו"ם:

בית הדין הבינלאומי לצדק, ממוקם בארמון השלום (פְרֵדֶספּאלֵייס). בנייתו מומנה על ידי אנדרו קרנגי;

בית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר;

בית הדין הפלילי הבינלאומי.בנוסף, האקדמיה של האג למשפט בינלאומי והארגון למניעת הפצת נשק כימי גם כן נמצאים בעיר. החסידה היא הסמל של האג.

האומות המאוחדות

האומות המאוחדות (או בראשי תיבות, האוּ"ם) הוא ארגון בינלאומי שמטרותיו המוצהרות הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבינלאומי, הביטחון הבינלאומי, התפתחות כלכלית, התקדמות חברתית, זכויות האדם והשגת שלום עולמי. הוא נוסד בשנת 1945 לאחר מלחמת העולם השנייה כדי להחליף את חבר הלאומים, להפסיק מלחמות בין מדינות ולספק בסיס לדיאלוג בין-מדינתי. האו"ם כולל מספר גופים המסונפים אליו, שהוקמו לצורך השגת ויישום מטרותיו.

נכון לשנת 2017 ישנן 193 מדינות חברות בארגון – כמעט כל מדינה ריבונית בעולם. האו"ם והארגונים במסגרתו מקבלים החלטות בנושאים מהותיים וניהוליים. לארגון שש זרועות עיקריות: העצרת הכללית (המקום העיקרי שבו מתאספות כל המדינות החברות), מועצת הביטחון (שבה מתקבלות החלטות בנוגע לענייני שלום וביטחון), המועצה הכלכלית חברתית (שמסייעת לקידום שיתוף פעולה ופיתוח בינלאומי בנושאי כלכלה וחברה), המזכירות (שמספקת מחקרים, מידע ועניינים טכניים אחרים שהאו"ם נזקק לו בפעילותו השוטפת, ובמידה מסוימת מוציאה לפועל או מאפשרת את הוצאתן לפועל של ההחלטות הביצועיות של העצרת הכללית, מועצת הביטחון, והמועצה הכלכלית חברתית), בית הדין הבינלאומי לצדק (הרשות השופטת העיקרית), ומועצת הנאמנות (שבעבר הייתה ממונה על המנדטים שהוענקו מטעם חבר הלאומים. מאחר שכל המנדטים שהוענקו על ידי חבר הלאומים הגיעו לפרקם ומנדטים חדשים אינם מוענקים, אין מועצה זו פעילה). לצד הזרועות המרכזיות האלה, פועלות תוכניות וקרנות של האו"ם וכן סוכנויות מיוחדות. הבולטים שבהם ארגון הבריאות העולמי, תוכנית המזון העולמית, ויוניצ"ף, קרן האו"ם לילדים. ראש מערכת האו"ם, העומד בראשות ועדת ראשי הארגונים CEB, הוא המזכיר הכללי. מאז 2017, מכהן בתפקיד זה אנטוניו גוטרש מפורטוגל.

בדרך כלל המזכ"ל מכהן שתי קדנציות של חמש שנים כל אחת, והוא נבחר על ידי העצרת הכללית של האו"ם. ארגון האומות המאוחדות ממומן על ידי דמי חבר מהמדינות החברות בו, בעיקר ארצות הברית, גרמניה, ויפן, ונקבעו בו שש שפות רשמיות: ערבית, סינית, אנגלית, צרפתית, רוסית וספרדית.

התחרות הבינלאומית למשפט מבוים על שם פיליפ ג'סאפ

התחרות הבינלאומית למשפט מבוים על שם פיליפ ג'סאפ (באנגלית: Philip C. Jessup International Law Moot Court Competition), הידועה גם בשם הג'סאפ, היא תחרות בינלאומית למשפט מבוים בתחום של משפט בינלאומי פומבי. היא נחשבת לגדולה וליוקרתית ביותר בעולם, עם למעלה מ-500 קבוצות, המגיעות מלמעלה מ-80 מדינות ברחבי העולם.התחרות מהווה הדמיה של סכסוך דמיוני בין שתי מדינות מול בית הדין הבינלאומי לצדק שבהאג. בתחילת ספטמבר מתפרסם קייס דמיוני באורך של כ-30 עמ' בו מתואר סכסוך בין שתי מדינות, כאשר עולות ממנו ארבע שאלות משפטיות. כל מדינה צריכה, ראשית, להגיש כתב טענות המציג את ארבעת הטיעונים, ושנית, להציג את הטיעונים בפני מותב של שלושה שופטים, כאשר המשתתפים נדרשים להתמודד עם שאלות משפטיות ברמה הגבוהה ביותר.

התחרות קרויה על שמו של פיליפ ג'סאפ, לשעבר שופט בבית הדין הבינלאומי. ארגון התחרות נעשה על ידי ILSA, התאחדות הבינלאומית של סטודנטים למשפט.

התחרות מתקיימת מדי שנה בוושינגטון די.סי., בארצות הברית, בדרך כלל בשבוע הראשון של חודש אפריל.

לוחמה משפטית

לוחמה משפטית היא יישום שיטתי של כלים משפטיים להשגת מטרות מלחמתיות, דיפלומטיות או כלכליות בהקשר של סכסוך מלחמתי. לוחמה משפטית מסתמכת במידה רבה על המשפט הבינלאומי הפומבי, במיוחד בכל הנוגע לשפיטות של פשעי מלחמה לכאורה גם במדינות צד שלישי שלא מעורבות בסכסוך. הלוחמה המשפטית התגברה אחרי הקמת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג.

מוחמד זפארוללה ח'אן

סר מוחמד זפארוללה ח'אן (באורדו: محمد ظفر اللہ خان; תעתיק מדויק: מחמד ט'פר אללה ח'אן; 6 בפברואר 1893 - 1 בספטמבר 1985) היה משפטן ודיפלומט פקיסטני שכיהן כשר החוץ הראשון של פקיסטן וכן האסייתי הראשון והפקיסטני היחיד שהנהיג את העצרת הכללית של האומות המאוחדות ואת בית הדין הבינלאומי לצדק.

יליד סיאלקוט שבהודו הבריטית, הוא הוכשר כעורך דין אוניברסיטת המכללה הממשלתית ומכללת קינג'ס שבלונדון. ח'אן שימש כחבר במועצה המחוקקת של פנג'אב בין השנים 1926-1931, וכיהן כנציג בוועידת השולחן העגול של הודו בשנים 1930, 1931 ו-1932 שהתכנסה בלונדון, הממלכה המאוחדת. הוא היה חבר בליגה המוסלמית של כל הודו, שהנהיגה את התנועה הלאומית הפקיסטנית ושימש כנשיא הליגה בין השנים 1931-1932. ב-1935 הוא מונה לשר מסילות הרכבת של הודו הבריטית, וישב במועצה הבכירה של המלך הבריטי כחבר מוסלמי עד 1941. בשנת 1939 הוא נסע לז'נבה כדי לייצג את הודו בחבר הלאומים ובשנת 1942 הפך ל"סוכן הכללי" של הודו הבריטית ברפובליקה העממית של סין. בספטמבר 1941, הפך ח'אן לשופט בבית המשפט הפדרלי של הודו ונשאר שם עד חלוקת הודו.

ח'אן הפך לאחד מתומכיה הקולניים ביותר של פקיסטן והוביל את תיק האומה הנפרדת בוועדת רדקליף, ששרטטה את גבולות מדינות דרום אסיה המודרניות. הוא עבר לקראצ'י באוגוסט 1947 והיה לחבר בממשלה הראשונה של פקיסטן העצמאית, ושימש כשר החוץ של המדינה בממשלת ליקאת עלי ח'אן. הוא נשאר הדיפלומט הבכיר של פקיסטן עד 1954, עת עזב את המדינה לכהונה בבית הדין הבינלאומי לצדק שבהולנד, ונשאר שם כשופט עד 1958, השנה בה מונה לסגן נשיא בית הדין. הוא עזב את האג ב-1961 והפך לנציג הקבוע של פקיסטן באומות המאוחדות, תפקיד שמילא עד 1964.

בתקופתו באו"ם ייצג גם את מדינת פלסטין בתפקיד דה פקטו. הוא עזב את האו"ם ב-1964 כדי לחזור לבית הדין, וב -1970 הוא הפך לפקיסטני הראשון והיחיד, שכיהן כנשיא בית הדין הבינלאומי לצדק, תפקיד שהחזיק עד 1973. הוא חזר לפקיסטן ופרש ללאהור, שם נפטר בשנת 1985, בגיל 92. ח'אן נחשב לאחד האבות המייסדים המובילים בפקיסטן וחבר בולט בקהילת האחמדים בפקיסטן. הוא חיבר מספר ספרים על האסלאם הן באורדו והן באנגלית.

נביל אל-ערבי

נביל עבדאללה אל-ערבי (ערבית: نبيل العربي; נולד ב-15 במרץ 1935) הוא משפטן מצרי עד לאחרונה כיהן כמזכ"ל הליגה הערבית. אל-ערבי כיהן כשלושה חודשים כשר החוץ של מצרים בממשלה בראשותו של עיסאם שאראף, שהתמנתה בעקבות ההפיכה במצרים ב-2011.

ניקרגואה נגד ארצות הברית

הרפובליקה של ניקרגואה נגד ארצות הברית של אמריקה הוא תיק שהתנהל בשנת 1986 בפני בית הדין הבינלאומי לצדק.

בית הדין פסק לטובת ניקרגואה ונגד ארצות הברית. בית הדין קבע כי ארצות הברית הפרה את המשפט הבינלאומי בכך שתמכה בלוחמי הגרילה של הקונטראס במלחמתם נגד ממשלת ניקרגואה ועל ידי מיקוש נמליה של ניקרגואה. בית המשפט פסק פיצויים לניקרגואה, אך ארצות הברית סירבה לשלם, ובסופו של דבר ניקרגואה ויתרה על דרישתה.

עון שווכת אל-ח'סאונה

עון שווכת אל־ח׳סאונה (בערבית: عون شوكت الخصاونة; תעתיק מדויק: עון שוכת אלח׳צאונה; נולד ב־22 בפברואר 1950 בעמאן) הוא ראש ממשלת ירדן לשעבר ובעבר המשנה לנשיא בית הדין הבינלאומי לצדק.

קונטראס

הקונטראס (בספרדית: Contras) הוא שם כולל לארגונים מחתרתיים שפעלו בניקרגואה בשנות ה-80 של המאה ה-20 נגד השלטון הסנדיניסטי. המילה contra היא קיצור ל-contrarrevolución ("נגד המהפכה"), והיא מתייחסת למהפכה הסנדיניסטית ב-1979, בה הודח הנשיא אנסטסיו סומוסה דביילה.

בין ארגוני הקונטראס השנים לא הייתה זהות אידאולוגית, והמכנה המשותף היחיד שלהם היה השאיפה להפיל את המשטר הסנדיניסטי. בין היתר, היא כללה את נאמני סומוסה, גורמים במעמד הביניים שתמכו במהפכה הסנדיניסטית אך התאכזבו מתוצאותיה, כפריים סנדיניסטים לשעבר ואינדיאנים-ילידים שהתנגדו למדיניות הלאמת האדמות שפגעה בהם. החזית הדמוקרטית הניקרגואית (Fuerza Democrática Nicaragüense) הייתה הגורם הדומיננטי בקונטראס. בראשה עמד הקולונל אנריקה ברמודס, שהיה לפני כן ממפקדי המשמר הלאומי, והיא פעלה בתחילה בעיקר מהונדורס. החל מ-1982 החל לפעול ארגון קונטרה נוסף, הברית המהפכנית הדמוקרטית (Alianza Revolucionaria Democrática), בהנהגתו של אדן פסטורה, סנדיניסט לשעבר בעצמו, שהתנגד להתקרבותה של הממשלה הסנדיניסטית לברית המועצות ולקובה. ארגון זה פעל מקוסטה ריקה.

ארצות הברית אימנה, מימנה וחימשה את הקונטראס, באמצעות ה-CIA, ואף הייתה מעורבת במאמצים ליצירת שיתוף פעולה וחזית אחידה בין הארגונים השונים. זאת, בהתאם למדיניותו של הנשיא רונלד רייגן, לסיוע לארגוני גרילה אנטי-קומוניסטיים ברחבי העולם. בתקופת שלטונה של החונטה הצבאית בארגנטינה (עד 1983) תמכה אף היא בקונטראס. לאחר שרבו העדויות על כך שהקונטראס לא פוגעים רק במטרות צבאיות, אלא גם באזרחים, סירב הקונגרס לאשר את מימון הקונטראס. כדי לעקוף את הקונגרס, התבצעה עסקה סיבובית שכללה מכירת נשק לאיראן באמצעות ישראל, בפרשה שנודעה בשם פרשת איראן-קונטראס. ב-1986 פסק בית הדין הבינלאומי לצדק, בפסק הדין ניקרגואה נגד ארצות הברית, כי תמיכתה של ארצות הברית בקונטראס, כמו גם פעולות אחרות שנקטה, כמיקוש נמליה של ניקרגואה, מהווה הפרה של המשפט הבינלאומי, והורה לה לפצות את ניקרגואה. ארצות הברית מעולם לא מילאה אחר פסק דין זה.

לשיא הצלחותיהם הצבאיות הגיעו הקונטראס בשלהי 1987 ובראשית 1988. עם המבצעים הבולטים נמנו מתקפה משולבת של הקונטראס ב-21 בדצמבר 1987 על מספר בסיסים צבאיים ברחבי ניקרגואה והפלת מסוק מיל מי-24. פעולות אלה, לצד הפגנות ברחבי המדינה ולחץ בינלאומי להפסקת הלוחמה, אילצו את הנשיא דניאל אורטגה לנהל משא ומתן, ולהכריז על קיום בחירות ב-1990.

ב-1989 החלו הקונטראס להתפרק מנשקם, לקראת מערכת הבחירות. אורטגה הובס בבחירות, ולנשיאת המדינה נבחרה ויולטה צ'מורו, סנדיניסטית לשעבר שהעבירה את תמיכתה לקונטראס עקב התנגדותה למדיניות הסוציאליסטית שהנהיגו הסנדיניסטים. לאחר בחירתה חדלו הקונטראס לפעול, והשתלבו במערכת הפוליטית.

רוזלין היגינס

רוזלין היגינס (באנגלית: Rosalyn Higgins, Baroness Higgins; נולדה ב-2 ביוני 1937) - נשיאת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בשנים 2006–2009.

היגינס נולדה בשנת 1937 למשפחה יהודית בלונדון, אנגליה, בשם רוזלין כהן. בשנת 1961 נישאה ללורד טרנס היגינס. היגינס למדה לתואר ראשון ושני במשפטים באוניברסיטת קיימברידג', והשלימה דוקטורט באוניברסיטת ייל. בשנת 1995 מונתה היגינס לכהונה כשופטת בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, בהיותה האישה הראשונה המתמנה לתפקיד זה, ונבחרה לכהונה שנייה בשנת 2000. היגינס כתבה מספר חיבורים רבי השפעה בתחום המשפט הבינלאומי, ובשנת 2006 מונתה לתפקיד נשיאת בית הדין הבינלאומי לצדק, וכיהנה בתפקיד זה עד תחילת 2009. עמיתה של היגינס לכס השיפוט הוא השופט האמריקאי ניצול השואה, תומאס בורגנטל, אף הוא יהודי. מאז 2009 משמשת יועצת בנושא משפט בינלאומי לממשלת בריטניה, בעיקר בנושא עיראק.

תומאס בורגנטל

תומאס בורגנטל (באנגלית: Thomas Buergenthal; נולד ב- 11 במאי 1934 בסלובקיה) הוא שופט יהודי-אמריקאי בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.