בית דוד וולפסון

בית דוד וולפסון הוא מבנה השוכן בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים, אשר נחנך ב-15 באפריל 1930. הבניין הכיל בראשיתו את בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי וכיום שוכנת בו הפקולטה למשפטים וספריית משפטים. שמו של הבניין ניתן לו על שם המנהיג הציוני דוד וולפסון.

Har Hatsofim IMG 7749
בית דוד וולפסון במבט מבחוץ

בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי

Wolfson unveiling
חנוכת בית דוד וולפסון, 15 באפריל 1930
Har Hatsofim IMG 7750
קירות הבניין מכוסי צמחייה

בד בבד עם הקמת האוניברסיטה העברית, הורגש הצורך הממשי בספרייה אקדמית שתשמש את האוניברסיטה, וכך הוחלט להכניס את בית הספרים הלאומי תחת כנפיה. הספרייה, ששכנה עד אותה עת ב"בית נאמן" שברחוב החבשים לא יכלה לשמש את האוניברסיטה כראוי, ואף לפני כן, התקשתה להתנהל בבניין מצומצם זה. הפתרון לכל הבעיות הללו היה בניית בניין חדש לספרייה בהר הצופים, ואכן, בניין זה היה השני (לאחר בניין הפקולטה לכימיה ולמיקרובילוגיה) שהוחל בבנייתו בקמפוס.

הבנייה מומנה על ידי קרן מיוחדת שהוקמה לאחר שבצוואתו ציווה דוד וולפסון להקדיש את מירב כספו לצורך "מטרות ציוניות בארץ ישראל... מה שישמש את האומה כולה".[1] בינואר 1922, בהמלצתו של היינריך לווה, החליט ועד הנאמנים של הקרן להשתמש בכסף לבניין הספרייה.[2] נחום סוקולוב ולווה הכריזו בחגיגיות על תוכנית הבנייה מעל במת הקונגרס הציוני הי"ג, והדגישו שזה יהיה הבניין היהודי-חילוני המונומנטלי הראשון בירושלים.[3]

הקרקע להקמת המבנה נקנתה על ידי קק"ל בתרומותיהם של יצחק גולדברג ואליהו כדורי, תכנון המבנה נמסר לידי האדריכלים פטריק גדס ופרנק מירס והוצאת התוכנית לפועל ניתנה בידי בנימין צ'ייקין. טקס הנחת אבן הפינה נערך ב-18 ביולי 1926.[4] השלמת הבנייה התעכבה מספר שנים עקב המשבר של חברת סולל בונה ורעידת האדמה של 1927[5] וב-15 באפריל 1930 נערך טקס חנוכת הבית, שבו נאמו הנציב העליון ג'ון צ'נסלור, קאנצלר האוניברסיטה יהודה לייב מאגנס ומנהל בית הספרים הלאומי שמואל הוגו ברגמן.

עם המעבר לקמפוס האוניברסיטה המרוחק, התמעטו מבקרי הספרייה שלא מבין שורות האוניברסיטה, והיא איבדה רבות מצביונה העממי, ונעשתה יותר לספרייה אקדמית. החוסר הושלם כשבאי כוח הספרייה סייעו בידי לשכת בני ברית בהקמת ספרייה עירונית בתוככי ירושלים, תוך שימוש בספרים הכפולים של הספרייה הלאומית (דבר שהותנה בחוזה עוד כשעברה הספרייה מידי ארגון בני ברית לידי ההנהלה הציונית כחמש עשרה שנה קודם לכן).[6]

למרות השיפור המשמעותי על פני המבנה הקודם, גם בניין רחב ידיים זה לא עמד בקצב התרבות הספרים בספרייה, ובשנת 1940 נוספו לו שלושה חדרים, שגם הם לא הספיקו לצורכי האחסון המרובים.[7] בחדר שמתחת לכיפה הציב מאגנס את משרדו.[8] אולם הקריאה המרכזי של הספרייה שימש גם כאולם כנסים של האוניברסיטה, ובו נשא מאגנס את נאומו השנתי עם פתיחת הלימודים.[8]

במהלך מלחמת העצמאות נותק הקשר בין העיר היהודית לבין הר הצופים, ואם כי קמפוס האוניברסיטה נותרה בתור מובלעת יהודית מעבר לקו העירוני במהלך המלחמה ועד למלחמת ששת הימים, לא הייתה אפשרות ריאלית להמשיך את תפקודה של הספרייה במקום, והיא התפרסה במספר מבנים בירושלים המערבית, שבראשם מתחם טרה סנטה, אך חלק מאוספי הספרייה נותרו בבית וולפסון.[8] הבניין נותר נטוש בהר הצופים, ובמשרדו של מאגנס הוקמה עמדת שמירה שכונתה בשמו.[9]

Har Hatsofim IMG 7770
בית דוד וולפסון

מכון הרי ס. טרומן לקידום השלום

Har Hatsofim IMG 7776
בית וולפסון - אולם קריאה בקומה עליונה בספריית משפטים
לחצו כדי להקטין חזרה
הר הצופיםהפקולטה למדעי החברההפקולטה למדעי החברה"הפורום" ובניין הסנאט"הפורום" ובניין הסנאטהספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה)הספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה)בית הכנסת ע"ש הכטבית הכנסת ע"ש הכטאולם העצמאותהפקולטה למדעי הרוחהפקולטה למדעי הרוחהפקולטה למשפטיםהפקולטה למשפטיםבית דוד וולפסון (ספריית משפטים)בית מאירסדורףבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לחינוךבית הספר לחינוךהספרייה לחינוך ולעבודה סוציאליתמכון מגידמכון מגידהמכינה הקדם-אקדמית וחדרו של מרטין בוברהחוג לארכאולוגיההחוג לארכאולוגיהמכון טרומןמכון טרומןבית הללבית הללאגודת הסטודנטיםקפיטריית פרנק סינטרה ואנדרטה לזכר הפיגוע בהבית הספר לתלמידי חו"לבית הספר לתלמידי חו"לבצלאלמגדל המיםאולמות טבעאולמות טבעהאמפיתיאטרוןהמכון ליהדות זמננוהמכון ליהדות זמננומכון מנדל למדעי היהדותמכון מנדל למדעי היהדותמערת ניקנורהגן הבוטני הלאומיעיסאוויהביה"ח הדסהבית הקברות הצבאי הבריטימעונות רזניקמעונות רזניקמרכז הספורט לרנרמלון דן ירושליםמעונות אידלסוןכפר הסטודנטיםהגבעה הצרפתיתואדי אל-ג'וזהגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניקמנהרת הר הצופים ע"ש נעמי שמרעמק צוריםבית אורותאוניברסיטת בריגהם יאנגמתחם אוגוסטה ויקטוריההר הזיתיםMap scopus.png

עם איחוד ירושלים, החלו עבודות בנייה בקמפוס הר הצופים, כשחלק מהבניינים הישנים נהרסו וחלקם שומרו. איכות הבנייה הטובה ומספר החדרים הרב הכריעו את הכף לטובת שימור של בית וולפסון.[8]

אדריכלות הבניין

הבניין עוצב בידי האדריכלים גדס, מירס וצ'ייקין, וריהוטו עוצב בידי לוטה כהן. במשרדו של מנהל הספרייה ניצבו רהיטים שהובאו מביתו של וולפסון,[4] וכן שטיחים מעזבונו, ובכללם חתונה אלגורית.[10]

הבניין הצטיין באדריכלות אקלקטית שאימצה מהסגנון המקומי את הכיפה בראש המבנה, נסיגות ובליטות במתאר הבניין וסוגים רבים של עיבוד אבן[11]

לקריאה נוספת

  • חנכת בית דוד וולפסון של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ירושלים, 1930
  • בית דוד וולפסון של בית הספרים הלאמי והאוניברסיטאי, ירושלים, 1930
  • הוגו ברגמן, בית-הספרים הלאמי והאוניברסיטאי בשנות תר"ף-תרצ"ה, ירושלים, תרצ"ה, עמ' כה-כח
  • דב שידורסקי, גווילים נשרפים ואותיות פורחות, ירושלים, 2008, עמ' 50–51
  • דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים - הבנייה בתקופת המנדט הבריטי, ירושלים 1989, עמ' 104–105
  • יהושע בן אריה, ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט, ירושלים, 2011, עמ' 1725
  • אסף זלצר ויאיר פז, "נשארו בהר: מבני הקמפוס ההיסטורי מתקופת המנדט בהר הצופים", בתוך: חגית לבסקי (עורכת), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים - התעצמות אקדמית תוך מאבק לאומי, ירושלים, 2009, עמ' 478–480
  • צבי ברס, מאה שנים של ספרים, ירושלים, 1992, עמ' עח; פ-צא

הערות שוליים

  1. ^ ציטוט מתוך הצוואה מובא אצל דב שידורסקי, גווילים נשרפים ואותיות פורחות, ירושלים, 2008, עמ' 50
  2. ^ ראו: הוגו ברגמן, בית-הספרים הלאמי והאוניברסיטאי בשנות תר"ף-תרצ"ה, ירושלים, תרצ"ה, עמ' כה.
  3. ^ Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des XIII. Zionisten-Kongresses, לונדון, 1924, עמ' 12 ו-349.
  4. ^ 4.0 4.1 "נאום ד"ר יהודה ל. מאגנס" בתוך: חנכת בית דוד וולפסון של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ירושלים, 1930, עמ' 6
  5. ^ מעל פסגת הר הצופים - סיור היסטורי בקמפוס האוניברסיטה העברית עמ' 18
  6. ^ הוגו ברגמן, בית-הספרים הלאמי והאוניברסיטאי בשנות תר"ף-תרצ"ה, ירושלים, תרצ"ה, עמ' כז-כח.
  7. ^ דב שידורסקי, "לתולדות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים", בתוך: חגית לבסקי (עורכת), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים - התעצמות אקדמית תוך מאבק לאומי, ירושלים, 2009, עמ' 451.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 אסף זלצר ויאיר פז, "נשארו בהר: מבני הקמפוס ההיסטורי מתקופת המנדט בהר הצופים", בתוך: חגית לבסקי (עורכת), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים - התעצמות אקדמית תוך מאבק לאומי, ירושלים, 2009, עמ' 480.
  9. ^ יובל ארנון-אוחנה, על משמר הר הצופים, ירושלים, 2008, עמ' 80.
  10. ^ בית דוד וולפסון של בית הספרים הלאמי והאוניברסיטאי, ירושלים, 1930, עמ' 10.
  11. ^ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים - הבנייה בתקופת המנדט הבריטי, ירושלים 1989, עמ' 105.

‪‬

אברהם שרון

ד"ר אברהם א' שרון (שְבַדְרוֹן) (נכתב גם שוואדרון; Schwadron; י"ב באלול תרמ"ג, 10 בספטמבר 1878, בְּיֶניוּב, גליציה, אוסטריה – כ"א בתשרי תשי"ח, 17 באוקטובר 1957, ירושלים) היה הוגה דעות, מוזיקאי, מלומד ופובליציסט, מייסד אוסף האוטוגרפים (כתבי יד מקוריים וחתומים) והפורטרטים בספרייה הלאומית.

בניין וולפסון

האם התכוונתם ל...

דוד וולפסון

דוד וולפסון (בכתיב יידי: וואָלפסאָן; ‏ 9 באוקטובר 1856, דורביאני, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – 15 בספטמבר 1914, באד הומבורג, הקיסרות הגרמנית) היה איש עסקים, מנהיג ועסקן ציוני ונשיאהּ השני של ההסתדרות הציונית העולמית.

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון). האוניברסיטה העברית הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, לרבות פרופסורים ומדענים ידועים, ואף חתני פרסי נובל.

לאוניברסיטה חמישה קמפוסים:

הר הצופים, משמש את מרבית הפקולטות של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה.

גבעת רם, משמש את הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, את החוג להוראת המדעים, את בית הספר למדע יישומי וחלק ממשרדי המנהל כגון יחידת הרכש. כמו כן מכיל קמפוס זה מוסדות השייכים לאוניברסיטה באופן חלקי כגון הספרייה הלאומית ומרכז ארצי לבחינות ולהערכה ומוסדות שאינם שייכים לאוניברסיטה כגון האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה למוסיקה ולמחול.

עין כרם (בשיתוף עם בית החולים הדסה), משמש את מקצועות הבריאות: הפקולטה לרפואה, הפקולטה לרפואת שיניים ועוד.

רחובות, שבה נמצאת הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ובית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט

קמפוס מכון וולקני משמש את בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאילאוניברסיטה גם מעבדה לביולוגיה ימית באילת.

בקמפוסים אלו מצויות עבודות אמנות רבות שנוצרו במהלך המאה ה-20 והמאה ה-21.

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי מטעם מדינת ישראל המופקד על שמירת אוצרותיה המודפסים של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי. הספרייה ממוקמת בירושלים, בירת ישראל, ורשומים בה מעל לחמישה מיליון פריטי דפוס וארכיון. הספרייה שוקדת על שמירת עותקים מכל ספר המודפס באופן מסחרי במדינת ישראל, ובנוסף היא אוספת יצירות הקשורות למדינת ישראל, ליהדות ולמזרח התיכון, הכוללים ספרים, כתבי עת, מפות, כתבי יד, יצירות אודיו וחומרי אפמרה.

ניהול הספרייה, שנוסדה ב-1892 על ידי ארגון בני ברית, היה נתון שנים רבות בידי האוניברסיטה העברית כנאמן, ולא בידי גוף ציבורי לאומי. בעקבות קבלת "חוק הספרייה הלאומית", הוגדרה הספרייה רשמית כ"ספרייה לאומית" (עד קבלת החוק היא הייתה ספרייה לאומית רק דה פקטו). ב-23 ביולי 2008 שינתה הספרייה הלאומית את מעמדה לחברה לתועלת הציבור. בשלב ראשון הייתה חברה-בת של האוניברסיטה העברית והחל מ-1 בינואר 2011 נמצאת בבעלות משותפת של מדינת ישראל והאוניברסיטה העברית.

הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

הפקולטה למשפטים, של האוניברסיטה העברית שוכנת בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.