ביר אל-מכסור

בִּיר אֵל-מַכְּסוּרערבית: بير المكسور / بئر المكسور), הוא יישוב בדואי צפוני, במעמד של מועצה מקומית, השוכן במחוז הצפון בישראל.

היישוב שוכן בגליל התחתון דרומית-מזרחית לשפרעם והוכרז כמועצה מקומית בשנת 1990.

היישוב הוקם על ידי בני שבט ערב אל-חוג'יראת ונקרא על שם "חירבת ביר אל-מכסור" (חורבת "הבאר השבורה") שבקרבת היישוב. ראש המועצה הוא חאלד חוגי'ראת.

ביר אל-מכסור
ביר אל מכסור
שם בערבית بير المكسور / بئر المكسور
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה חאלד חוג'יראת
גובה ממוצע[1] ‎249 מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 9,317 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 171
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.2% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 2,022 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 110
תחום שיפוט[2] 4,500 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 202
(למפת הגליל המערבי רגילה)
West galil
 
ביר אל-מכסור
ביר אל-מכסור
32°46′56″N 35°13′20″E / 32.7823516109242°N 35.2222686157731°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
2 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3443
    - דירוג מדד ג'יני 243
פרופיל ביר אל-מכסור נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
www.bir-elmaksur.org.il
Beer elmaksur
מבט מן האוויר. (ויקיאוויר)

מקור השבט וקורותיו

שבט אל חוג'יראת שכן באזור "תל אל שומאם" בעמק יזרעאל בין השנים 17901870, מטבעם השבטי נדדו בני השבט לתחנה הבאה לאזור שכונה "אל ד'הרה" הסמוך לאזור משגב, כחלק מהשלכות החלטת מנהיגי השבט באותם הימים, בתחילת המאה ה-19 בחרו לא לרשום בני השבט את אדמותיהם בימי שליטתה של האימפריה העות'מאנית בארץ ישראל על מנת שלא יחויבו בשירות צבאי, כפי שהיה נהוג באותם ימים.

בני השבט התחילו את נדידתם בשלהי שנת 1906 לאזור חדש שלימים ייקרא "ביר אל מכסור", שמו של הכפר שמאכלס את בני השבט בימינו.

שבט אל חוג'ירת נחשב מגדולי השבטים הבדואים בצפון הארץ, ריכוזי השבט הם בעיקר בכפר ביר אל מכסור, מספר מועט מבני השבט שוכן בכפר ד'מידה, חלקם מחזיקים עדיין בשטחים באזור "אל ד'הרה", וחלק מבני השבט מתגורר בשכונה הבדואית בשפרעם, שכונת "עוסמאן".

תרומתם למדינה

בני שבט אל חוג'יראת היו מראשוני המתנדבים לצה"ל וזרועות הביטחון, ואף היו בברית אחים עוד בימי היישוב היהודי עם שכניהם היהודים ותרמו רבות להגנת היישוב. לאורך השנים הלך וגדל מספר המתנדבים לצה"ל עד שהתמסד לו כמנהג מקובל בשבט, ותרומתם של בני השבט לאורך השנים לביטחון ישראל רבה וניכרת, ועשרות מהם נפלו במהלך שירותם. בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת במספר בנות השבט שמתנדבות לשירות לאומי במגוון משרדים ממשלתיים ומוסדות ציבור, תרומתן נחשבת למשמעותית ביותר לבני הכפר בכך שחלקן נושאות בנטל בבתי הספר ובמוסדות הציבור בכפר.

נכון לכתיבת שורות אלו משרתים מאות מבני ובנות השבט בשירות פעיל בזרועות הביטחון הן בסדיר, קבע ומילואים ובשירות הלאומי.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בביר אל-מכסור 9,317 תושבים (מקום 171 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לביר אל-מכסור דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 39.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 5,733 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ פרופיל ביר אל-מכסור באתר הלמ"ס
בוקעאתא

בוקעאתא (בערבית: بقعاثا, תעתיק מדויק: בקעאת'א) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1982. בוקעאתא הוא אחד מארבעת היישובים הדרוזיים ברמת הגולן שנכבשו מסוריה במלחמת ששת הימים, תושבי הכפר זכאים לאזרחות ישראלית מתוקף חוק הגולן (1981) אולם רובם אינם מחזיקים בתעודת זהות ישראלית.

בסמת טבעון

בַּסְמֶת טַבְּעוּן (בערבית: بسمة طبعون) היא מועצה מקומית בדואית במחוז הצפון בישראל. כל תושביה הם מוסלמים.

בענה

בּענה (בערבית: البعنة) הוא כפר ערבי במעמד של מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. בענה יושבת בבקעת בית כרם (בקעת שגור) בלב הגליל. שטח השיפוט שלה הוא 6,000 דונם. הכפר הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1976.

גביע המדינה בכדורגל 2015/2016

גביע המדינה בכדורגל לעונת 2015/2016 הייתה התחרות ה-77 מאז היווסדה וה-63 מאז קום מדינת ישראל. משחקי התחרות החלו ב-4 בספטמבר 2015 והסתיימו ב-24 במאי 2016.

מכבי חיפה ניצחה בגמר את מכבי תל אביב וזכתה בגביע השישי בתולדותיה. בעקבות כך העפילה לליגה האירופית.

גביע המדינה בכדורגל 2018/2019

גביע המדינה בכדורגל לעונת 2018/2019 היא התחרות ה-80 מאז היווסדה וה-66 מאז קום מדינת ישראל. משחקי התחרות החלו ב-1 בספטמבר 2018, ומשחק הגמר נערך ב-15 במאי 2019 באצטדיון סמי עופר והסתיים בניצחון של בני יהודה תל אביב על מכבי נתניה לאחר הארכה בדו-קרב בעיטות הכרעה. זו הזכייה הרביעית של בני יהודה בגביע, והפעם השלישית בה זכתה לאחר בבעיטות הכרעה, כאשר גם בפעמיים הקודמות בהן זכתה בגביע (ב-1981 וב-2017) הוכרע משחק הגמר בפנדלים.

גביע המדינה בכדורגל 2019/2020

גביע המדינה בכדורגל לעונת 2019/2020 היא התחרות ה-81 מאז היווסדה וה-67 מאז קום מדינת ישראל. משחקי התחרות החלו ב-31 באוגוסט 2019, ומשחק הגמר יערך במאי 2020.

הגליל המערבי

הגליל המערבי הוא אזור גאוגרפי בצפון-מערב מדינת ישראל, שהוא חלק מאזור הגליל. הגליל המערבי משתרע מראש הנקרה בצפון ועד לנחל קישון, עמק זבולון, הר הכרמל ובקעת בית נטופה בדרום, כך שהוא כולל את החלק המערבי של הגליל העליון ובמובן הרחב, גם חלק מהתחתון, וחופף עם רוב נפת עכו שבמחוז הצפון. בדרך כלל, אזור הקריות לא משויך לגליל המערבי או לגליל בכלל. במובן מצומצם הגליל המערבי מתייחס רק לחלק המישורי ממערב לגליל העליון, הנקרא גם [מישור] חוף הגליל.

האזור מגוון מבחינת נוף וכולל חוף ים מפורץ, הרים גבוהים ונחלים החורצים את ההרים לרוחבם ויוצרים עמקים. באזור נותרו שרידי חורש ים תיכוני, בו חיים חזירי בר וציפורים.

באזור פועלת המכללה האקדמית גליל מערבי, כחלק מאוניברסיטת בר-אילן. המכללה ממוקמת בקצה העיר עכו, סמוך למושב בוסתן הגליל.

את תושבי הגליל המערבי משרת מרכז רפואי נהריה (המרכז הרפואי לגליל, שנקרא בעבר "בית חולים לגליל המערבי – נהריה"), הממוקם בנהריה.

התחנה המרכזית של עכו

התחנה המרכזית של עכו היא תחנה מרכזית ומסוף האוטובוסים המרכזי של העיר עכו. שוכנת במרכז העיר, סמוך לתחנת הרכבת עכו בדרך הארבעה.

התחנה משמשת בעיקר כמסוף אוטובוסים, ומרבית החנויות ודוכני האוכל ממוקמים ממול לתחנה, בתחנה מספר תחנות, שמהם יוצאים קווי אוטובוס לחיפה, נהריה, כרמיאל, קריית שמונה ויישובי האזור.

התחנה נקנתה על ידי נצבא ב-2003.

יניב אברג'יל

יניב אברג'יל (נולד ב-16 באוגוסט 1977) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת החלוץ. בעונת 2002/2003 היה מלך השערים של ליגת העל, לאחר שכבש 18 שערים במדי הפועל כפר סבא.

כביש 79

כביש 79 הוא כביש רוחב בצפון ישראל, החוצה את עמק זבולון ואת הגליל התחתון המערבי. הכביש מוביל מצומת עין אפק בקריית ביאליק ועד לצומת משהד שמצפון לנצרת, ואורכו 27 קילומטר.

מאגר אשכול

מאגר אשכול, או מתקן אשכול, הוא מתקן ישראלי לטיפול במי שתייה, המשמש לוויסות וסינון מי המוביל הארצי, העורק הראשי של מפעל המים הארצי של מדינת ישראל. המתקן ממוקם בבקעת בית נטופה שבגליל התחתון, מצפון לכביש 77 ושמורת יער סוללים, מצפון מזרח למחלף המוביל, ממזרח ליישוב ביר אל-מכסור, ומדרום ליישוב חנתון. המתקן נקרא על שמו של לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של ישראל, וממקימיה של חברת "מקורות".

המתקן כולל שני מאגרי מים גדולים, מתקן סינון והכלרה, ומרכז מבקרים של חברת מקורות, חברת המים הלאומית של מדינת ישראל, המתפעלת את המתקן. מטרתו של המאגר הראשון הוא לשקע את כל הפסולת במים ולטהרם לשתייה. מהמאגר הראשון זולגים באיטיות מים אל המאגר השני, שתפקידו הוא לווסת את מימי המוביל הארצי. אחרי שהמים יוצאים משני המאגרים הם עוברים טיהור נוסף בכלור וסינון כדי להביאם לדרגה של מי שתייה.

מרכז המבקרים מציע הסבר מפורט על תהליך הפיכת המים הנשאבים מהכנרת למים ראויים לשתייה, ועל משק המים והשפכים בישראל. כמו כן קיימת מהמרכז תצפית על המאגרים.

לפי התוכנית המקורית של המוביל הארצי (של הייז) הייתה בקעת בית נטופה מוצפת והופכת למאגר מרכזי, בנפח השווה לרבע מהכנרת לערך. בשנות החמישים והשישים המוקדמות עמד בה סכר בגובה 45 מטרים. לבסוף התקבלה תוכנית של ג'ון ס' קוטון, והסכר כיום משולב במאגרים[דרוש מקור].

מועצה מקומית

בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.

חלק מן המועצות המקומיות החלו כיישוב כפרי במועצה אזורית, אך מספר תושביהן גדל עד שהוחלט להכריז עליהן כרשות עצמאית.

נכון ל-2017 ישנן בישראל 124 מועצות מקומיות.

הסמכות להכריז על מועצה מקומית כעל עירייה נתונה בידי שר הפנים, והוא מתחשב בעניין זה גם ברצון התושבים. רמת השרון, למשל, נשארה במעמד של מועצה מקומית שנים רבות לאחר שהייתה ראויה למעמד של עירייה. גם פרדס חנה-כרכור, מבשרת ציון, גדרה, ערערה, מע'אר, גן יבנה וזכרון יעקב נשארו במעמד של מועצה מקומית ולא הוכרזו כעיר על אף שהן מונות למעלה מ-20,000 תושבים, כדי לשמר להן את התדמית של מושבה קטנה.

לעומת זאת המועצות מטולה ויסוד המעלה כן מוגדרות כמועצות מקומיות למרות מספר תושביהן הקטן (פחות מ-2,000) כדי להעניק יחס מיוחד למושבות הוותיקות בישראל.

מחוז הצפון

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות במדינת ישראל. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. בירת המחוז היא נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), והעיר הגדולה ביותר בו היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב ים כנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

משהד (מועצה מקומית)

משהד (בערבית: مشهد) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1960.

נפת יזרעאל

נפת יזרעאל (נקראת לעיתים נפת עפולה) היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם עמק יזרעאל הנמצא בשטחה.

שטח הנפה הוא 1,193 קמ"ר.

נכון לשנת 2015 חיים בנפה כ-490,300 תושבים.

נפת כנרת

נָפַת כִּנֶּרֶת (נקראת לעיתים נפת טבריה) היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם הכנרת הנמצאת בשטחה.

שטח הנפה הוא 529 קמ"ר. ההתיישבות היהודית על גדות הכנרת החלה בעשור הראשון של המאה ה-20 ובה הוקם הקיבוץ הראשון בארץ ישראל, דגניה.

הנפה מחולקת לשני אזורים טבעיים: אזור כנרת 221 ואזור גליל תחתון מזרחי 222

נפת עכו

נפת עכו היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. קרויה על שם העיר עכו.

לנפה שישה אזורים טבעיים: אזור אילון, אזור יחיעם, אזור נהריה, אזור עכו, אזור כרמיאל ואזור שפרעם.

שטח הנפה הוא 928 קמ"ר.

הנפה חופפת פחות או יותר את אזור הגליל המערבי.

נפת צפת

נפת צפת היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל השכונת בצפון מזרח הגליל ועמק החולה. הנפה קרויה על שם צפת שהיא העיר הגדולה בנפה. עמק החולה יושב על ידי יהודים כבר בתקופת היישוב היהודי בארץ ישראל.

שטח הנפה הוא 670 קמ"ר.

הנפה מחולקת לשלושה אזורים טבעיים: עמק החולה 211, גליל עליון מזרחי 212 ואזור חצור 213.

נפת רמת הגולן

נפת רמת הגולן היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה מתפרסת על מרבית חבל רמת הגולן וחופפת לשטח שנכבש במלחמת ששת הימים מידי סוריה והועבר לריבונות ישראלית אחרי חקיקת חוק רמת הגולן ב-1981. היישוב הגדול ביותר בנפת רמת הגולן הוא הכפר הדרוזי מג'דל שמס אשר למרגלות החרמון בצפון הנפה.

שטח הנפה הוא 1,154 קמ"ר.

הנפה מחולקת לארבעה אזורים טבעיים: אזור החרמון, גולן צפוני, גולן תיכון וגולן דרומי.

לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 100%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 11.2%
גילאי 5 - 9 10.9%
גילאי 10 - 14 10.0%
גילאי 15 - 19 10.4%
גילאי 20 - 29 17.8%
גילאי 30 - 44 18.9%
גילאי 45 - 59 13.6%
גילאי 60 - 64 2.7%
גילאי 65 ומעלה 4.5%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 4
–  יסודיים 3
תלמידים 2,253
 –  יסודי 1,148
 –  על-יסודי 1,105
מספר כיתות 89
ממוצע תלמידים לכיתה 25.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרהיקנעם עיליתכרמיאלמגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפתקריית שמונהשפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתא • ביר אל-מכסור • בית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב)דבורייהדיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעיןקצריןראמהראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.