בירה

בירה היא שם המתאר מספר משקאות חריפים שונים המיוצרים בתהליך של תסיסה, בדרך כלל של שעורה, חיטה, שיבולת שועל או דגנים אחרים. תהליך ייצור הבירה (וגם של משקאות אלכוהוליים אחרים) נקרא "בישול" (ומכאן הביטוי "מבשלות בירה"). את הבירה נהוג להגיש בכוס בירה.

הבירה קיימת בעולם כבר אלפי שנים. המידע המוקדם ביותר המגיע מהמזרח התיכון הקדום מצביע על כך שאנשים ידעו כיצד לייצר לחם ובירה כבר 8000 שנה[1] ואולי אף 14,000 שנים, כלומר, קודם לתירבות החיטה[2][3].

מכיוון שהמרכיבים לבירה שונים ממקום למקום ובתרבויות שונות, כך גם המאפיינים של התוצר הסופי, כמו טעם, ריח וצבע משתנים.

בדומה לאוצר יין ישנו גם בתחום הבירה מקצוע המתייחס לבירה, שנקרא "אוצר בירה".

Jarra cerveza- Guio
כוס בירה בהירה
British dimpled glass pint jug with ale
כוס בירה כהה
Edouard Manet 029
נהוג להגיש את הבירה בכוסות זכוכית בעלות תחתית עבה, ציור משנת 1878

היסטוריה

הדעה המקובלת כיום היא כי הבירה התגלתה בטעות כתוצאה מדגנים נבוטים ש"התקלקלו", ובזכות אנשים אמיצים שחשו אופוריה לאחר שהעזו לטעום את המשקה ה'מקולקל'. מכאן ואילך ניסו לשחזר את תהליך התסיסה בעזרת שימור של דגימה מכל בישול בירה קודם והכנסתו לבירה הבאה – בתהליך הדומה לשימורה של המחמצת הקדומה. שיטה זו עודנה בשימוש עד היום (ומכאן המושג העברי "שמרים")[4]. בנוסף, לא ברור כמה זמן דרש ייצור הבירה העתיקה[5]

יש המייחסים את תירבות החיטה בזמן המהפכה החקלאית (המהפכה הנאוליתית), לצריכת הבירה ויש המקדימים את ייצור וצריכת הבירה, אפילו לתרבות הנאטופית הקדומה, לפני כארבע עשרה אלף שנים, קודם לתירבות החיטה[2]. במזרח הקרוב, מתחילת האלף השלישי לפנה"ס, בקרב תרבויות רבות ייצור הבירה הפך לאינטנסיבי. בייחוד היה הדבר שכיח במצרים העתיקה ובמסופוטמיה, בהן הבירה שימשה הן את החיים והן את המתים, כמנחות קבורה.

מצרים

François Louis Jaques Paysans fribourgeois au bistrot
שתיית בירה בצוותא, ציור משנת 1923

כבר בשנים 3100–5500 לפני הספירה ייצרו בירה במצרים. עדויות כתובות מתקופת השושלת המוקדמת במצרים (2686–3100 לפני הספירה) מצביעות על חשיבותה של הבירה בתקופה הזו ועל כך שתפקידו של המשקה האלכוהולי הזה היה מעוגן היטב בתרבות עד שהגיע למעמדו המרכזי המוכר לנו היום[6].

במאה הראשונה לפני הספירה הצביעו היסטוריונים יוונים בכתביהם על קיומה ועל איכויותיה של הבירה המצרית[7]. את המצאת הבירה ייחסו היוונים לאל דיוניסוס, בעוד המצרים ייחסו את המצאת והפצת הבירה לאל אוסיריס[8]. פפירוסים במצרים העתיקה מונים שבעה-עשר סוגים שונים של בירה[9].

ייצור הבירה נכלל ונקשר לרוב עם אפיית לחם. כנראה בגלל הצורך בשמרים. שרידים עתיקים ממבשלת בירה ששימשה גם כמאפיה נמצאו בצפון מערב הנגב זהו האתר העשיר ביותר במקורות מים בדרום כנען דאז[10].

אחד הממצאים שמאיר את הידוע במחקר על ייצור הבירה בעת העתיקה הוא ציור קיר בקברו של Ty מפקח חשוב בבנייתן של הפירמידות בעיר ממפיס, שמראה את השלבים בבישול בירה ובאפיית לחם[11].

רכיבי הבירה המצרית

נהוג להניח כי בירה יוצרה משעורה אך ייתכן ששולבו בה גם דגנים נוספים כתערובת או כמרכיב חלופי. אין גם הסכמה לגבי השימוש בתמרים בהכנת הבירה, ייתכן שהוסיפו אותם כדי להוסיף טעם או כדי להאיץ את תהליך התסיסה. הבירה הראשונית נעשתה מדגן, מים וגורם תסיסה בלבד. רק בשלב מאוחר יותר נוסף לתהליך הייצור הכשות שתפקידו העיקרי הוא שימור המשקה והארכת זמן השימוש בו לפני שיתקלקל[12]. ישנם מספר ממצאים כגון שרידי תמרים שנמצאו בעיר נחן במצרים העליונה, שיכולים להוות ראיה לכך שבמצרים הקדומה נעשה שימוש בתמרים כדי לתבל את הבירה[13].

נשים בשלניות בירה במצרים

ישנן הוכחות שנשים לקחו חלק גדול בבישול הבירה במצרים, בייחוד בשלבי טחינת הדגנים. המצרים ייחסו את ייצור הבירה לאלה חתחור, מקדש דנדרה שלה נחשב  כ"מקום השכרות". חתחור הייתה ידועה גם כ"גברת השמיים" ונקשרה לא פעם לצדדים המענגים של החיים כגון מיניות, אושר ומוזיקה. אחד מתפקידיה החשובים היה להיות האלה המגינה על הנשים שבישלו את הבירה. הסיבה למעורבותן של נשים בהכנת הבירה קשורה ככל הנראה לתהליך ההכנה הניתן לביצוע באמצעים ביתיים. זאת בניגוד לתהליך הכנת היין שהיה ארוך יותר נדרש לאמצעים חוץ-ביתיים, ונותר כתפקיד גברי[14].

מסופוטמיה

הראייה הראשונה לקיומה של הבירה ושל הלחם מגיעה ממסופוטמיה. בירה יוצרה גם בצפון מזרח מסופוטמיה בערך בשנת 3400 לפנה"ס, באזור שהיום נחשב כעיראק[15]. שתיית בירה הייתה נפוצה בכל רחבי מסופוטמיה, כולל בקרב נשים. בישול בירה כמקצוע היה מכובד ומוערך ומבשלי הבירה היו מועסקים דרך המדינה או המקדש. לחלק ממבשלי הבירה היו עבדים משל עצמם[16].

ישנם שלושה ממצאים עיקריים, אחד במסופוטמיה ושניים בסוריה, שמוכיחים את השימוש בבירה במסופוטמיה בעת העתיקה. ביניהם, אתר במסופוטמיה מתקופת השושלות המוקדמת ששימש במבשלה וכמאפייה בעיר לגש בשומר. זאת, על פי לוח שמונה רכיבי בישול של בירה וקערות לבישול הבירה[17].

רק מתכון אחד שרד מתקופת בבל העתיקה[18]. ייצור מאלט נעשה על ידי השריית דגנים במים, ייבושם והשארתם בשמש לשלושה שבועות[19].

שתיית בירה נחשבה למעשה חברתי. הוכחה לכך הם ממצאים המעידים על שתיית בירה דרך קשיות שתיה מכד משותף. השימוש בקשית נעשה כדי להימנע משתיית המשקעים בבירה[20].

נשים בשלניות בירה בשומר ובבל

השומרים החשיבו את הבישול כמקצוע חשוב עליו מפקחת האלה נינכאסי, זהו גם המקצוע היחיד במסופוטמיה שעליו אחראית אלה אישה. אחד מהמתכונים לבירה המתוארך סביב 1800 לפנה"ס נקרא ההמנון לנינכאסי ובו תיאור ליניארי של תהליך הכנת הבירה[21]

בנוסף לתפקידן כבשלניות, הרבה מבעלי המסבאות בבבל היו נשים[22].

בעלילות גלגמש, המתוארכות לשנת 2000 לפנה"ס ומוכרות כסיפור העלילה העתיק ביותר, שתיית הבירה מוזכרת שם כאחת מברכותיה של הציוויליזציה[23].

בירה בארץ ישראל

למרות שבתרבויות שכנות במזרח הקדום לבירה היה מקום חשוב, הבירה לא תפסה מקום נרחב בארץ ישראל. ייתכן שבשל מקומם הנרחב של ענבים ושל יינות מקומיים[24]. בעניין זה, קיים ויכוח במחקר האם הבירה קדמה ליין או להפך[10].

מקור השם

מקור המילה בירה אינו ברור, אך ככל הנראה מדובר במילה הלטינית biber, משקה או שיקוי. בעברית השם בירה התגלגל ככל הנראה מגרמנית (bier) עם העלייה החמישית.

הבירה מוזכרת בתלמוד כ"שיכר שעורים" (בבא בתרא דף צ"ו), והיו אף מי שהציעו לכנות את המשקה "שיכר":

לכבוד מערכת ״לשוננו לעם״. ילמדוני רבותי, משום מה נדחתה המלה המקראית שכר, שעמדה בחיותה כל הזמנים על יד המלה יין [...] - ומקומה ירש אנדרוגינוס לועזי - בירה!?

המומחים יוכיחו בוודאי, שהשכר אשר השכיר את אבותינו לפנים אינו דומה ל־bier המרוה את צמאוננו כיום. אבל כלום היין שבמקרא דומה למיני היינות של ימינו אנו, וכלום כל שם מקראי הולם מכל וכל את המושג דהאידנא? וכלום המסורת העממית החיה הקוראה ל״ביר״ - ״שכר״ מאז ומתמיד אינה שווה כלום?

ומה טעם יש לתוספת ההא שבמילה ״בירה״ (שבאה ״לשם שנוי״ כנראה) [...]?

תשובת המערכת:

כבר העירונו על זה [...], ואין איש שם על לב. כנראה, חביב על השותים השם הגרמני דוקא

[25]

תהליך ההכנה

מרכיביה העיקריים של הבירה הם: מים, לתת (העשוי בדרך כלל משעורה), כשותנית ושמרים. כמו כן משתמשים לפעמים (בעיקר בבלגיה) גם באמצעי תיבול שונים בבישול בירה, כדי להעניק לה טעם מיוחד. מלבד שעורה, משתמשים במקומות שונים בעולם בזרעים נוספים כמקור של סוכרים ללתת, כגון תירס ואורז.

לתת

לֶתֶת (Malt) הוא חומר הגלם העיקרי לייצור בירה. לתת הוא דגן שעבר הנבטה, הגורמת להיווצרות פרופיל עמילנים המתאים לייצור בירה. ברוב המוחלט של המקרים, הלתת בו משתמשים הוא לתת משעורה. בבירות חיטה משתמשים גם בלתת שעורה וגם בלתת חיטה. בעולם משתמשים גם במקורות סוכרים אחרים כגון אורז ותירס, מכיוון שהם זולים יותר מלתת.

תהליך ייצור הלתת, המכונה הלתתה, נפתח בהנבטת השעורה. שלב זה מתחיל בהשריית הדגן במים למשך מספר שעות. המים מביאים לתהליך נביטה, שבמהלכו מפרקים אנזימים בגרעיני התבואה את חומר התשמורת העמילני. עמילן הוא רב-סוכר, שיש לפרק אותו לסוכרים פשוטים, שרק הם זמינים לפעילות הפירוק של השמרים (תסיסה). לאחר מכן מוחזקים הגרעינים הנובטים באולמות מיוחדים, מאווררים ומבוקרי טמפרטורה, על מנת להמשיך את תהליך הפירוק.

בשלב הבא עוצרים את ההנבטה על ידי ייבוש הגרעינים באוויר חם. בשלב זה מקבלים לתת בגוונים שונים באמצעות דרגות קלייה שונות. חלק מהלתת מותירים בהיר והוא משמש כלתת לבירות בהירות, או כ"לתת בסיס". חלק מהלתת קולים יותר, לקבלת לתת בגוון חום כהה יותר ויותר, עד שחור (למשל "לתת שוקולד"). בייצור הבירה משתמשים בצירופי לתתים שונים, כך שמתקבלת בירה בגוון מסוים - כהה יותר או פחות - ובעלת טעמים קלויים יותר או פחות (יותר טעמי קפה, שוקולד וכדומה).

לתת הבסיס, שעובר קלייה קלה, מכיל עמילן ואנזימים (עמילאז) שיפרקו אותו לסוכרים בהמשך תהליך הייצור; מסיבה זו, לתת הבסיס הוא תמיד רוב הלתת בו נעשה שימוש במתכון בירה אופייני.

חלק ממבשלות הבירה אינן מייצרות לתת בעצמן, אלא רוכשות אותו ממפעלים המתמחים בייצורו, הנקראים מלתתות (malting או malthouse באנגלית).

מים

מקור המים ותכונותיהם משפיעים במידה רבה על התוצאה הסופית מאחר שהמים הם מרכיב עיקרי בבירה. מים קשים מתאימים יותר לבירה כהה, ומים רכים - לבירה בהירה.

כָּשׁוּת

תפקידה העיקרי של הכשותנית בבירה הוא הקניית מרירות וארומה אופייניות. לשם תיבול והוספת מורכבות נהוג להשתמש בצמחים שונים, ולא רק בכשות, בייצור בירה. אולם בנוסף לתכונותיה הארומטיות, נודעו לכשות יתרונות על פני צמחים אחרים בשל סגולותיה המיוחדות, שהפכו אותה לפופולרית יותר ויותר בקרב מבשלי בירה מסחריים: מרירותה מצמיאה ומעוררת שתייה מוגברת, והיא מונעת או מצמצמת פעילות חיידקית.

את מרירות הכשות מקובל למדוד ביחידות אלפא. ישנם שני סיווגים לכשות: כזו שמוסיפה מרירות, וממצים אותה כבר בשלבי הבישול הראשונים, וכזו שמוסיפה ארומה, שבה משתמשים בשלבים מאוחרים של הבישול (חומרי ריח נהרסים בקלות בבישול, לכן מוסיפים רק למיצוי בסיסי שלהם, ותו לא).

המושג בעברית: הכשות המשמשת בייצור בירה היא הפרח הנקבי של הצמח ששמו הלטיני הוא (Humulus lupulus) ממשפחת הקנאביים. היא אינה צמח הכְּשׁוּת (Cuscuta campestris) המוכר כטפיל נשרך בצידי דרכים, בשדות ובחצרות לא מטופחות. על מנת למנוע בלבול בין שני הצמחים, טבעה האקדמיה ללשון העברית את המושג כָּשׁוּת לציון הרכיב בייצור הבירה.

שמרים

שמרים הם יצורים חד תאיים אוקריוטים המסווגים בממלכת הפטריות. השמרים מפרקים חד-סוכרים כגון גלוקוז ודו-סוכרים כגון מלטוז ומנצלים אותם לתהליך יצירת האנרגיה שלהם. תוצרי הלוואי מפעילות זו הם פחמן דו-חמצני ואתנול.

מלבד פחמן דו-חמצני ואלכוהול יוצרים השמרים חומרים רבים אחרים התורמים לטעם ולארומה של הבירה. לכל מין של שמרים מטבוליזם שונה, דבר הגורם להבדלים ביחסים בין תוצרי הלוואי של השמרים. לכן מגדלת כל מבשלה את השמרים שלה, המשאירים חותמת ייחודית על טעם הבירה.

סוגי בירה

Quail 08 bg 041506
כוס בירה בהירה לצד פרוסות לחם. בירה ולחם הם שני מוצרים עתיקים העשויים מדגנים.

הבירות בעולם נחלקות לשתי משפחות: לאגר (מוכרת גם בשם פילזנר) ואייל. חלוקה זו נקבעת לפי סוג השמרים: שמרי אייל משמשים להכנת בירה מסוג אייל ושמרי לאגר משמשים בהכנת בירה מסוג לאגר. בין שתי המשפחות מספר הבדלים:

  • מיקום התסיסה - שמרי לאגר תוססים בחלקו התחתון של מכל התסיסה ושמרי אייל בחלקו העליון.
  • טמפרטורה - שמרי אייל מתרבים בטמפרטורה גבוהה יותר משמרי לאגר, טמפרטורת התסיסה המועדפת עליהם היא בין 15 ל-24 מעלות צלזיוס. לעומתם, שמרי לאגר זקוקים לטמפרטורות נמוכות יותר: 4 - 15 מעלות צלזיוס, לכן קירור הוא חלק בלתי נפרד בתהליך הכנת בירה מסוג לאגר.
  • טעם - טעמה של בירה מסוג אייל עשיר יותר מבירת הלאגר הטיפוסית-מסחרית וזאת בשל חומרי ארומה וטעם שונים המיוצרים בתהליך התסיסה.

חברות בירה

פרסומת בירה מכבי
פרסומת מתוך כתב עת לבירה מכבי הישראלית

הבירה היא מוצר פופולרי המיוצר בידי מבשלות רבות ברחבי העולם. מבשלות הבירה הפכו במשך השנים לתאגידי משקאות ויין גדולים: שמות כמו פוסטר'ס האוסטרלית, גינס האירית - שנרכשה על ידי דיאג'ו הברזילאית - סאב-מילר (סאב הם ראשי תיבות של South African Brewers), ואחרים. בין מותגי הבירה הפופולריים: הייניקן, טובורג, קרלסברג, סטלה ארטואה, גינס, באס, באדווייזר ומילר האמריקניות, קורונה המקסיקנית, לף הבלגית ואחרות. מבשלות שונות, כמו וייהנשטפאן, ארדינגר הוגארדן ואחרות, מתמחות בבירות חיטה.

חברת Anheuser-Busch InBev היא חברה הגדולה בעולם לייצור בירה. היא הוקמה בשנת 2008 לאחר מיזוג של כמה חברות. בבעלות המותגים כמו באדווייזר, סטלה ארטואה, קורונה המקסיקנית, קילמס הארגנטינאית ועוד.

מלבד המבשלות הגדולות, זוכות לפופולריות גם מבשלות "בוטיק" קטנות, שהולכות ונוגסות חלק משמעותי בשוק הבירה העולמי. מלבד המותגים הקבועים שלהן מייצרות מבשלות אלה גם בירות עונתיות ובירות מיוחדות, שלמבשלות גדולות קשה להיכנס לייצורן. שמות מוכרים בתחום הן מבשלת ברוקלין, בוסטון (סמואל אדמס), אנקור ברוארי, מונטית'ס (Monteith's ווסט קוסט, ניו זילנד) ועוד. בדנוור בקולורדו שבארצות הברית קיים ריכוז של מבשלות בוטיק ומיקרו-מבשלות, ושם נערכים אירועי הבירה החשובים בתחום זה.

בישראל מייצרת חברת טמפו משקאות את הבירות גולדסטאר, מכבי, נשר ואחרות - חלקן תחת מותגים פרטיים. "מבשלות בירה ישראל" (מב"י) מייצרת את טובורג לסוגיה וקרלסברג. למבשלה שבאשקלון יש גם רישיון ייצור של בירה גינס.

בשנים האחרונות נכנסו לישראל מבשלות בוטיק שמייצרות בירות הנחשבות לאיכותיות יותר. ביניהן: בירה אלכסנדר, בירה ג'מס, בירה מלכה, ובירה שפירא ,מבשלת שריגים, מבשלת הגולן.

בירה ביתית

ניתן לייצר בירה בקלות רבה יחסית גם בבית. רבים שולחים ידם בתחביב זה, שמערכות הייצור הן פשוטות מאוד, מחירן נמוך, והידע הבסיסי הדרוש לייצור בירה ביתית נמצא בהישג יד.

בירה ובריאות

A glass of beer on a wooden table (1)
לשתייה מבוקרת של בירה עשויה להיות השפעה מיטיבה

למרות היות הבירה משקה חריף, אשר לשתייתו השפעות מזיקות על השותה, עולה ממחקרים שונים כי לשתייה מבוקרת של בירה עשויה להיות השפעה מיטיבה דווקא. ממחקרים אלו עולה כי שתיית בירה משפרת את תפקוד מערכת החיסון, מגינה על הלב ומאזנת רמות סוכר.

רכיבים תזונתיים

הבירה המיוצרת לרוב משעורה, עשירה בפחמימות ובוויטמינים מקבוצה B. בבירה מינרלים חשובים לבריאות האדם כגון: אשלגן, מגנזיום ואבץ. לבירה כמשקה חריף (כל עוד היא נצרכת בכמות המומלצת) השפעה חיובית על מצב הרוח. מחקר שנערך[26] במחלקה למטבוליזם ותזונה במכון הגבוה לחקר המדעים באוניברסיטת מדריד שבספרד. הראה כי שתיית בירה משפרת את ספירת תאי הדם הלבנים, ריכוז ההמוגלובין ורמות הציטוקינים, ובכך מסייעת לגוף להתמודד עם מחלות. מחקר נוסף[27] שנערך במקביל בכמה מדינות (סקוטלנד, גרמניה וצרפת) אישש כי האתנול שבבירה מסייע להורדת רמות הפיברינוגן וצמיגות הפלזמה.

סוכרת

מחקרים שנערכו בהשתתפות יותר מ-106 אלף נשים צעירות, הוכיחו כי שתייה מתונה וקבועה של בירה (או יין) מורידה את הסיכון לחלות בסוכרת[28]. ממחקרים אלו עולה כי המנגנון הפיזיולוגי שבאמצעותו מגינה הבירה על הגוף מפני התפתחות מחלת הסוכרת, קשור להגברת הרגישות לאינסולין בגוף בעקבות שתיית האלכוהול. עם זאת, בירה עשירה בפחמימות ושתייה מתונה נדרשת בפרט לאחר התייעצות עם דיאטן.

מחלות לב וסרטן

האלכוהול ידוע כקרצינוגן[29][30].

מטא-אנליזה שכללה 15 מחקרים בקרב למעלה מ-200 אלף איש, מצאה ירידה של 78% בסיכון לפתח מחלות לב אצל אנשים השותים בירה באופן קבוע, לבין אלו המתנזרים ממנה[31]. מחקר נוסף שנערך בהשתתפות 2,000 משתתפים, במכון לרפואה סביבתית שבסטוקהולם שוודיה ובשיתוף בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד בקיימברידג' ארצות הברית, קובע כי שתיית בירה קשורה בסיכון נמוך יותר לחלות בסרטן הכליה[32].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 32-33
  2. ^ 2.0 2.1 "An excavation in the Middle East shows that baking predates farming", אקונומיסט, 21 ביולי 2018
  3. ^ וראה גם: ב"ישראל היום", 14 בספטמבר 2018, עמ' 17, בנוגע לייצור בירה בארץ ישראל של לפני 13,000 שנים
  4. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 63
  5. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 67-68
  6. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 32
  7. ^ פולביוס, היסטוריה, ספר 34 פרק 9
  8. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 33
  9. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 37
  10. ^ 10.0 10.1 Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 34
  11. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 53-54
  12. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing (Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003), p.61. refers to: Hughes and Baxter (2001) ,for example, state in their glossary- under “hops”: “First recorded use to flavour beer was in Egypt, 600 years BC"
  13. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 62
  14. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 64
  15. ^ Ian Spencer Hornsey,, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 75
  16. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 77
  17. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 79
  18. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 83
  19. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 84
  20. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 86
  21. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 87-90
  22. ^ Ian Spencer Hornsey, History of Beer and Brewing, The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 106
  23. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 107
  24. ^ John P. Arnold, Origin and Hisrory of Beer and Brewing, Chicago:Alumn Assn of The Wahl-Hnuis Institute of Fermentology, 1991, עמ' 104-107
  25. ^ שפה קמה, תשס"ח, ירושלים, עמ' 88
  26. ^ הChanges in the immune system after moderate beer consumption.
  27. ^ Overall alcohol intake, beer, wine, and systemic markers of inflammation in western Europe: results from three MONICA samples
  28. ^ המחקר פורסם בשנת 2005 בכתב העת Diabetologia.
  29. ^ האלכוהול נמצא ברשימת החומרים שגורמים סרטן בוודאות (קבוצה 1) של IARC
  30. ^ Preventable Exposures Associated With Human Cancers
  31. ^ המחקר פורסם באתר של הארגון האמריקאי American Heart Association
  32. ^ המחקר פורסם באוגוסט 2007 בכתב העת המדעי הבריטי לסרטן "British Journal of Cancer"
אלכסנדריה

אלכסנדריה (בערבית מצרית: اسكندريه, בערבית: اَلْإِسْكَنْدَرِيَّة, תעתיק: אל-אִיסְכַנְדַרִיָּה, בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟⲧⲉ ə) היא עיר נמל גדולה במצרים, השנייה בגודלה בערי המדינה, ובעלת היסטוריה עתיקה. היא שוכנת על חוף הים התיכון, סמוך לשפך הזרוע המערבית של דלתת הנילוס, וכ-208 ק"מ צפון-מערבית מקהיר. מספר תושביה כ-4.5 מיליון (2013).

אסקס

אסקס (באנגלית: Essex) הוא מחוז במזרח אנגליה. עיר המחוז של אסקס היא צ'למספורד (Chelmsford). שם המחוז נוצר מצירוף של המילים East Seaxe, כלומר סקסונים מזרחיים, על שם ממלכת אסקס שהוקמה בשנת 527.

בגלל הקירבה ללונדון, רבות מהערים באסקס משמשות כערי שינה. אוכלוסיית המחוז מגיעה ל-1,729,200 איש, וצפיפותה כ-471 איש לקמ"ר.

בגדאד

בגדאד (בערבית: بغداد; תעתיק מדויק: בַּעְ'דַּאדּ) היא עיר הבירה של עיראק, ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון, עם אוכלוסייה מוערכת של 9,167,684 (נכון ל-2011).

העיר בנויה על שני עברי נהר החידקל ומספר גשרים מחברים בין שני חלקיה. מקור שמה של העיר הוא בשפה איראנית קדומה, ופירושו "דבר הניתן על ידי האל" או "דבר הנברא על ידי האל". בגדה המערבית של נהר החידקל הוקמה עיר עתיקה בצורת עיגול שנקראה גם בשם קריית השלום וכיום ניתן לזהותה בשכונת "א-סלאם" (השלום). בצדו המזרחי של נהר החידקל נמצאת עיר עתיקה נוספת שהוקמה על ידי המוסלמים כובשי בבל העתיקה.

ביירות

בֵּיירוּת (בערבית: بيروت, תעתיק מדויק: בירות; בצרפתית: Beyrouth) היא בירת לבנון והגדולה שבעריה. מספר תושבי העיר רבתי, כולל הפרברים, עומד על כשני מיליון נפש ושטחה כ-20 קמ"ר, ובצירוף הפרברים - כ-67 קמ"ר.

העיר שוכנת לחופי הים התיכון על חצי אי, וממזרח לה הרי הלבנון. בעבר הייתה עיר נמל מפורסמת ועד שנות ה-70 מרכז תרבותי ופיננסי של המזרח התיכון. ביירות ספגה נזק קשה במהלך מלחמת האזרחים בלבנון, אולם במהלך שנות ה-90 חל שיפור הדרגתי במצבה הכלכלי והיא שבה להיות מרכז כלכלי ותיירותי. שיפור זה נעצר במלחמת לבנון השנייה שבה נגרם נזק ניכר לעיר עצמה ולמעמדה כאתר תיירות, ובקיץ 2007 לא הגיעו לעיר אלא תיירים מועטים.

שמה של העיר הוא גלגול של השם הכנעני הקדום בְּאֵרוֹת, שמשמעותו זהה למשמעות העברית של המילה. זה היה שמה של העיר הכנענית העתיקה שנבנתה במקום שבו נמצאת ביירות. ביירות שימשה בירת התרבות הערבית לשנת 1999 והוכרזה כאחת משבע הערים המופלאות של העולם ב-2014.

בלגיה

בֶּלְגְיָה (בהולנדית: België "בֶּלְחִייֶה", בצרפתית: Belgique "בֶּלְזִ'יק", בגרמנית: Belgien "בֶּלְגִיאֵן") היא מדינה באירופה, ובירתה היא בריסל. המדינה היא פדרציה המורכבת משלושה מחוזות: פלנדריה, ולוניה, ובריסל. ראש המדינה הוא המלך פיליפ. השפות המדוברות והרשמיות בבלגיה הן הולנדית, צרפתית וגרמנית. המדינה גובלת בהולנד בצפון, בגרמניה ובלוקסמבורג במזרח, ובצרפת בדרום, והיא שוכנת לחופי הים הצפוני במערב. היא אחת המדינות המייסדות של האיחוד האירופי וחברה בברית נאט"ו.

הניב ההולנדי המדובר בפלנדריה מכונה לעיתים "פלמית" בלשון הדיבור, אבל במסמכים רשמיים השפה נקראת "הולנדית"; היא שונה מן השפה המדוברת בהולנד בעיקר במבטא ומעט גם באוצר המילים. מאז החתימה על איחוד השפות ההולנדיות פותחו מילון משותף וכללי תחביר אחידים שצמצמו עוד יותר את ההבדלים המעטים שהיו בין השפות.

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin; להאזנה (מידע • עזרה)) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה. אוכלוסייתה מונה כ-3.7 מיליון תושבים, והיא המאוכלסת בערי גרמניה והשנייה המאוכלסת ביותר באיחוד האירופי, אחרי לונדון. מטרופולין ברלין מכילה כ-6 מיליון תושבים שמוצאם מיותר מ-180 מדינות. שטחה של ברלין 891 קמ"ר. ברלין שוכנת בצפון-מזרח גרמניה, כ-70 ק"מ מערבה מהגבול עם פולין. גובהה הממוצע מעל פני הים 34 מטרים.

הלסינקי

הלסינקי (בפינית: Helsinki, להאזנה (מידע • עזרה), בשוודית: Helsingfors - "הלסינגפורש", להאזנה (מידע • עזרה)) היא בירת פינלנד. אוכלוסייתה מונה 629,512 תושבים, נכון לסוף מרץ 2016. העיר נוסדה בשנת 1550, והוכרזה כבירת פינלנד בשנת 1812.

הלסינקי ממוקמת בדרום המדינה, על מספר חצאי איים לחופי מפרץ פינלנד. המטרופולין שלה מורכבת מהעיר הלסינקי ועוד 3 ערים נוספות, אשר ביחד נחשבות לשטח של עיר הבירה. המטרופולין של הלסינקי מונה כ-1.4 מיליון נפש.

הלסינקי אירחה את המשחקים האולימפיים ב-1952 ופעמיים את אליפות העולם באתלטיקה, ב-1983 וב-2005, באצטדיון האולימפי שבעיר. כמו כן אירחה העיר את תחרות אירוויזיון 2007.

בעיר שוכנות אוניברסיטת הלסינקי ומכללת הלסינקי לכלכלה.

וינה

וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, [viːn] להאזנה (מידע • עזרה) בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית. וינה ממוקמת על נהר הדנובה במרכז אירופה, קרוב לצ'כיה, להונגריה ולסלובקיה. חיים בה 1.84 מיליון בני אדם והיא העיר הגדולה ביותר באוסטריה.

טהראן

טֶהְרָאן (בפרסית: تهران, להאזנה (מידע • עזרה), בערבית: طهران) היא בירת איראן והעיר הגדולה ביותר בה, הממוקמת לרגלי רכס הרי אלבורז ונמצאת במרכזו של מחוז טהראן. העיר מהווה את המרכז הפוליטי, הכלכלי והחברתי של המדינה. יותר ממחצית התעשייה האיראנית מבוססת בטהראן, שבה תעשיות ייצור רכב, חשמל ומוצריו, טקסטיל, כלי נשק, סוכר וכימיקלים.

בנוסף לפרסים המהווים את רוב רובם של תושבי העיר מתגוררים בה גם אזרים רבים ומיעוטים אתניים נוספים כמו ארמנים, כורדים ויהודים. 98.3% מתושבי העיר, מרקעים אתניים מגוונים, הם דוברי פרסית.

טורונטו

טורונטו (באנגלית: Toronto, להאזנה (מידע • עזרה)) היא העיר הגדולה ביותר בקנדה והבירה של פרובינציית אונטריו. אוכלוסיית טורונטו מונה כ-2,800,000 תושבים, ואילו מניין האוכלוסייה של טורונטו רבתי (Greater Toronto Area – GTA), אזור המטרופולין של טורונטו, עומד על 6,129,900 תושבים‏ (2015). תושבי טורונטו נקראים "טורונטוניאנים" (Torontonians) (בצרפתית “Torontois”).

טורונטו היא חלק מ"פרסת הזהב" (Golden Horseshoe) שבדרום אונטריו, אזור שחיים בו כ-8 מיליון איש. כרבע מאוכלוסיית קנדה מתגוררת בפרסת הזהב, אשר משתרעת לאורך החלק המערבי של אגם אונטריו עד אזור מפלי הניאגרה. כשישית מכל מקומות העבודה בקנדה נמצאים באזור טורונטו.

בשנת 2015 דירג כתב העת האקונומיסט את טורונטו במקום הראשון בעולם ברשימת הערים שהכי טוב לגור בהן. בסקר בינלאומי שנערך בשנת 2010 ודירג ערי עולם על פי חשיבותן, דורגה טורונטו במקום השלישי בצפון-אמריקה (אחרי ניו יורק ולוס אנג'לס) ובמקום העשירי בדירוג העולמי.טורונטו מהווה את מרכז הכלכלה של קנדה, וכן את אחד ממוקדי התרבות, האמנות והמדע בקנדה. טורונטו היא אחת הערים הבטוחות בצפון אמריקה. מדד הפשעים האלימים בה נמוך משמעותית בהשוואה לערים הגדולות בארצות הברית (U.S. metropolitan area).

לונדון

לונדון (באנגלית: London, להאזנה (מידע • עזרה); הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה. העיר שוכנת על גדות נהר התמזה, והיוותה מקום התיישבות מרכזי במשך יותר מאלפיים שנים. הרומאים התיישבו בה לראשונה, וכינו אותה לונדיניום. גרעינה ההיסטורי של העיר הוא הסיטי של לונדון, ששומר עד היום על גבולותיו מימי הביניים. לונדון המודרנית מורכבת מצירוף של ערים, עיירות, רבעים, שכונות ופרברים, אשר נסתפחו לאורך השנים לשטחה האדמיניסטרטיבי של "לונדון רבתי", וכולם יחד נקראים "לונדון".

לונדון היא עיר עולם מובילה ומפותחת בתחומים רבים: אמנות, מסחר, חינוך, תרבות, אופנה, פיננסים, טיפול רפואי, מדיה ותקשורת, שירותים מקצועיים, מחקר ופיתוח, תיירות ותחבורה. הפיתוח הרב של העיר בכל התחומים הללו תרם למעמדה החשוב בקרב ערי העולם. העיר היא אחת מהמרכזים הפיננסיים הגדולים בעולם ומוצבת במקום החמישי בעולם מבחינת גודל תמ"ג לאזור מטרופוליטני. נוסף על כך, היא מהווה בירת תרבות עולמית. לונדון היא העיר המתוירת ביותר בעולם[דרושה הבהרה] - מקום ראשון במספר טיסות בינלאומיות נכנסות, ומערכת שדות התעופה שלה היא העמוסה ביותר בעולם. ריכוז האוניברסיטאות בשטחה של העיר הוא הגדול ביותר של מוסדות להשכלה גבוהה באירופה. בשנת 2012, הייתה לונדון לעיר הראשונה שאירחה את משחקי האולימפיאדה המודרניים בפעם השלישית.

העיר מורכבת ממגוון רחב של אנשים ותרבויות, ויותר מ-300 שפות מדוברות בין גבולותיה. ב-2017, מנתה אוכלוסייתה כ-8,825,000 תושבים; העיר השלישית בגודל אוכלוסייתה באירופה (אחרי איסטנבול ומוסקבה), והעיר המאוכלסת ביותר באיחוד האירופי. מספר תושביה מהווה כ-12.5% מאוכלוסיית הממלכה המאוחדת. במטרופולין לונדון מתגוררים יותר מ-15 מיליון תושבים,, והוא הגדול ביותר באיחוד. לונדון הייתה העיר הגדולה בעולם לפי מספר תושבים בין השנים 1831 ל-1925.

כמה אתרי מורשת עולמיים נמצאים בעיר: מצודת לונדון, גני קיו; מתחם ווסטמינסטר הכולל בתוכו את ארמון וסטמינסטר, מנזר וסטמינסטר וכנסיית סנט מרגרט; ההתיישבות ההיסטורית גריניץ', שבה נמצא מצפה הכוכבים המלכותי – שם סימן את קו גריניץ', קו אורך 0, ואת שעון גריניץ'. אתרים מרכזיים נוספים הם ארמון בקינגהאם, הביג בן, הלונדון איי, כיכר פיקדילי, קתדרלת סנט פול, גשר מצודת לונדון וכיכר טרפלגר. בלונדון שוכנים אתרי תרבות רבים, כגון מוזיאונים, גלריות, ספריות ואתרי ספורט, בהם המוזיאון הבריטי, הגלריה הלאומית, מוזיאון טייט מודרן, הספרייה הבריטית, וכארבעים תיאטראות ברובע וסט אנד. הרכבת התחתית של לונדון היא העתיקה בעולם.

מלבורן

מלבורן (באנגלית: Melbourne; מבוטא "מלבן" - Melb'n) היא בירת מדינת ויקטוריה והעיר השנייה בגודלה באוסטרליה (אחרי סידני).

אוכלוסיית מלבורן מונה כ-4.4 מיליון תושבים (2014) בשטח המטרופולין של מלבורן ו-71,380 בסיטי של מלבורן (City of Melbourne). מלבורן הייתה בירת אוסטרליה בין השנים 1901 עד 1927.

משקה חריף

משקה חריף הוא משקה המכיל אלכוהול (שהוא השם המקובל בשפת היומיום לאתנול).

לצריכת אלכוהול יש, בין השאר, השפעות קצרות טווח. בשל השפעתו המשכרת של האלכוהול, המשרה על השותה אותו הרגשת שמחה, אופוריה ורוגע, הייתה מאז ומעולם שתיית משקאות חריפים, בעיקר בקבוצה, דרך מקובלת לחגוג, לבלות או להביע שמחה. קיימים משקאות חריפים רבים, המופקים מחומרים שונים. למעשה, כמעט לכל עם או קבוצת עמים יש משקה חריף מסורתי, בעל טעם, ריח ותכונות נוספות המייחדות אותו לעומת שאר המשקאות, וכן תרבות שתייה שהתפתחה סביבו.

סידני

סידני (באנגלית: Sydney) היא עיר הבירה של ניו סאות' ויילס שבאוסטרליה, והעיר הגדולה והוותיקה ביותר באוסטרליה. עם אוכלוסייה קרוב לחמישה מיליון תושבים, ובהיותה המרכז הפיננסי של המדינה, לעיתים קרובות נוטים לחשוב בטעות שהיא בירת אוסטרליה כולה – כשלמעשה קנברה היא עיר הבירה של אוסטרליה.

בסידני נמצא בית האופרה, המפורסם במבנה המיוחד שלו, המזכיר צדפה. סידני אירחה את המשחקים האולימפיים של שנת 2000.

עזה

העיר עַזָּה (בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רזה, גזה; לעיתים גם נקראת העיר עזה, כדי להבחין בינה לבין רצועת עזה) היא בירתה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 448,426 נפש (2015). נמצאת בשליטת החמאס.

השם "עזה" מופיע בתנ"ך 22 פעמים ומקורו כנראה בשפה הכנענית.

במהלך מלחמת העולם הראשונה נכבשה עזה בידי הכוחות הבריטיים, והפכה לחלק מהמנדט הבריטי של ארץ ישראל. כתוצאה ממלחמת העצמאות עברה עזה לשלטון מצרים. במלחמת ששת הימים נכבשה העיר על ידי ישראל, אך בשנת 1994, הועברה העיר לידי הרשות הפלסטינית. בעקבות בחירות 2006, פרץ סכסוך בין הפת"ח לבין החמאס, שהוביל להשתלטות החמאס בכוח על העיר ולקרע פוליטי בין רצועת עזה לרשות הפלסטינית.

מאז תפיסת השלטון על ידי החמאס, מעבר סחורות, כמו גם מעבר בני אדם, נמצאים תחת פיקוח ומגבלות של ישראל ומצרים. המטרה המוצהרת של ישראל היא מניעת מעבר חומרים אשר יכולים לשמש לייצור אמצעי לחימה.

עיר בירה

עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי. לרוב משמשת הבירה כמושבם של מרבית מוסדות הממשל (בית מחוקקים, משרדי הממשלה, משכנו של ראש המדינה וכדומה), הערכאות הגבוהות של הרשות השופטת ולעתים גם מוצב הפיקוד העליון של הצבא, וכן שגרירים ונציגים רשמיים של מדינות זרות.

פעמים רבות עיר הבירה היא עיר הראשה או העיר הגדולה במדינה או בטריטוריה, ולרוב היא בעלת תפקיד מרכזי מבחינה כלכלית, חברתית ותרבותית.

קהיר

קָהִיר (בערבית: القاهرة – המנצחת, תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה) היא עיר הבירה של מצרים. מתגוררים בה כ-17 מיליון תושבים (7 מיליון בשטח העירוני, וכ-10 מיליון בפרוורים). היא המטרופולין הגדולה ביותר באפריקה ובמזרח התיכון, ואחת מהערים הגדולות בעולם.

האתרים ההיסטוריים של קהיר המוסלמית הוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1979, והעיר שימשה כבירת התרבות הערבית הראשונה בשנת 1996.

קורסיקה

קורסיקה (בצרפתית: Corse, בקורסיקאית: Corsica) הוא האי הרביעי בגודלו בים התיכון (אחרי סיציליה, סרדיניה וקפריסין) ומהווה חבל של צרפת.

רמאללה

רמאללה (בערבית: رام ﷲ, ראם אללה, "גובהו של אללה", להאזנה (מידע • עזרה)) היא עיר פלסטינית בהרי יהודה המשמשת כמרכז שלטוני של הרשות הפלסטינית, כבירתה דה פקטו וכמקום הפעילות העיקרי של ארגון הפת"ח. רמאללה נמצאת כ-15 קילומטר צפונית לירושלים וגרים בה כ-69,000 תושבים, נכון ל-2009. בנפת רמאללה ואל-בירה, שכוללת גם ערים הסמוכות לרמאללה, כמו אל בירה, ביתוניא וכפרים רבים נוספים, מתגוררים נכון ל-2007 כ-280,000 בני אדם.

בעיר מוסדות שלטון פלסטינים, בהם המוקטעה, מעונו הרשמי של נשיא הרשות הפלסטינית, והפרלמנט הפלסטיני.

בשנת 2005 רמאללה הייתה לעיר הראשונה ברשות הפלסטינית שבה נבחרה אישה לתפקיד ראש עיר, זאת כאשר ג'נט מיכאיל נבחרה לתפקיד.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.