ביצורים

ביצורים הם מבנים צבאיים שנועדו ללוחמה הגנתית. גורמים שונים השתמשו בביצורים לאורך אלפי שנות היסטוריה, במבחר רחב של עיצובים הולכים ומורכבים. הפעולה של שיפור ההגנה של אזור מסוים נקראת "ביצור". מבנים מבוצרים נקראים מבצרים. ביסוד הביצורים עומדות שתי תכליות עיקריות: מניעת מעבר וחדירה של כוחות עוינים, והגנה על מתחם מסוים (ועל מערך ההגנה עצמו) מפני פגיעות פיזיות כגון ירי קליעים.

Tarascon-chateau-roi-rene
מערך הביצורים המרשים (צריחים, חומה, חפיר) של טירת המלך רנה בטרסקון.
Nakhal.fort
מבצר נח'ל, אחד המבצרים שנשתמרו במצב מצוין בעומאן.
Fortbourtange
ביצורי Bourtange, שוחזרו למצבם בשנת 1750, במחוז חרונינגן שבהולנד.
גדר ההפרדה
פילבוקס משולב בגדר ההפרדה סמוך לשכונת גילה בדרומה של ירושלים, ספטמבר 2005

סוגי ביצורים

מערכות ביצורים

  • מבצר - מתחם מבוצר, שנועד להגן על האנשים שבתוכו בפני תקיפה וכן לספק נקודת משלט אסטרטגית.
  • טירה - מבנה מגורים גדול ומבוצר.
  • חומות עיר - מערכת ביצורים שנועדה להגן על יישוב עירוני או כפרי. האלמנט העיקרי במערכת זו היו חומות ארוכות וגבוהות אך היא כללה גם מצודה, צריחים ושערים.
  • מחסום הפרדה - מבנה או מערכת ביצורים שנועדו ליצור הפרדה בין שני מקומות או אוכלוסיות.
  • מוצב - מתחם צבאי מבוצר מודרני המשמש נקודת משלט ובסיס לחיל מצב השומר על האזור.
  • בונקר - מבנה צבאי מבוצר המחופר בתוך האדמה או בבטן ההר, המסתמך על התחפרות והמסלע הטבעי להגנה. נועד לעמוד בפני הפצצות כבדות וארטילריה, ולעיתים גם בפני נשק גרעיני.

אלמנטים הגנתיים וביצוריים

להלן אלמנטים הגנתיים שלרוב אינם עומדים בפני עצמם אלא משולבים כחלק ממערך ביצורים מהסוגים שתוארו לעיל.

  • מצודה - גרסה מוקטנת של מבצר, שלרוב השתלבה במערך ביצורים נרחב יותר (כחלק ממבצר, חומות עיר, מחסום הפרדה וכו').
  • חומה - קיר עבה וגבוה הנועד לחסום מעבר ולמנוע פגיעת קליעים.
  • צריח - צריח משמש לעיתים קרובות כשם למגדל מבוצר המשובץ בחומה ומתנשא מעליה.
  • באסטיון - בליטה זוויתית בחומה המאפשרת הגנה יותר טובה עליה.
  • שינות - עמדות ירי הבנויות על חומה בצורת זיגזג מלבני.
  • חרך ירי - חריץ צר בחומה או בקיר המאפשר למגן לירות על התוקף תוך מתן הגנה למגן מאש התוקף (לתוקף קשה יותר לקלוע לתוך החריץ הצר שמאחוריו ניצב המגן).
  • חפיר - תעלה עמוקה, מלאה במים או יבשה, שמטרתה למנוע מעבר וגישה ליסודות של החומות.
  • ברביקן - מתחם מבוצר הנועד לרוב להגן על גשרים.
  • משיקולי - מרפסת הפוכה שנועדה לאפשר התמודדות עם אויבים העומדים צמוד לחומה.
  • פתח הריגה - פתח הנמצא לרוב בתקרת גשר ממנו החיילים יכולים לירות על אויבים.
  • גדר - מחסום בתצורת רשת, סבכה או סורגים, שעשוי לרוב ממתכת או עץ, שמטרתו למנוע מעבר בני אדם ובעלי חיים. חומות נמוכות ודקות מאבן מכונות אף הן "גדר".
  • גדר תיל (תלתלית) - גדר קוצנית העשויה מתיל מתכת דוקרני וניתנת לפרישה מהירה בשטח.
  • חומת מפגע - סוללת עפר (ערימה גבוהה, ארוכה ורחבה של עפר) שנועדה לספוג ירי כבד, לרבות אש נשק קל, תותחים וארטילריה.
  • פילבוקס - מגדל שמירה מודרני, לרוב בצורת גליל ועשוי מבטון מזוין, שבו משובצים חרכי ירי לרובים ומקלעים.
  • שוחה - תעלה צרה וארוכה שמשמשת להגנת חיל רגלים מפני ירי מקלעים ופגיעה ישירה של ארטילריה. שוחות הן ביצור צבאי מודרני ומהוות גם חלק ממוצבים, ולרוב הן כוללות גם עמדות ירי.
  • מתרס - מחסום מאולתר המשמש לרוב בלוחמת רחוב.
  • עמדת שמירה ממוגנת – עמדת שמירה ("בודקה") שקירותיה וחלונותיה ממוגנים בפני ירי מנשק קל.
  • מיגוניתמקלט נייד שמגן מפני פגיעה ישירה של פצצות מרגמה ורקטות קלות ומפני רסיסים של רקטות כבדות יותר, כמו גם מפני ירי נשק קל ורסס.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אנזים

אֶנְזִים (באנגלית: Enzyme, מיוונית: Ένζυμο, שפירושו: 'בתוך שמר') הוא חלבון המזרז תהליכים כימיים ביצורים חיים. מקור השם "אנזים" הוא באנזים הראשון שהתגלה, כאשר בודדו תמצית מתאי שמרים. לצד האנזימים, המורכבים מחלבונים, קיים סוג נוסף של מולקולה קטליטית (מזרזת תגובות) בתא, המורכבת מ-RNA ומכונה ריבוזים.

בכל תא של כל יצור חי מצויים אלפי אנזימים והתא החי אינו יכול לתפקד בלעדיהם. רובן המוחלט של התגובות הכימיות שעליהן מבוססים החיים אינן מסוגלות להתרחש בקצב הנדרש לקיום החיים בלא האנזימים. האנזימים מאפשרים את התרחשותן של תגובות אלו באמצעות זירוז קצבן בכמה סדרי גודל.

התחום בביוכימיה העוסק בחקר האנזימים קרוי אנזימולוגיה.

גולגולת

גֻּלְגֹּלֶת (TA: Cranium) היא מבנה אנטומי העשוי עצם ושבתוכו נמצא המוח ביצורים בעלי חוליות, ובכללם האדם. בעלי גולגולת היא תת-מערכה של מיתרניים המתאפיינים, כמשמעות השם, בקיום גולגולת של עצם או סחוס.

הגולגולת מגינה על המוח מפני פגיעות. התפתחותה האבולוציונית של הגולגולת אפשרה במקביל למוח לגדול ולהתפתח במרוצת הדורות, וכתוצאה מזאת - אפשרה ליצורים להפוך מפותחים ונבונים יותר. התפתחות הגולגולת אפשרה גם התפתחות משופרת של כל האיברים והמבנים המצויים בַפּנים: העיניים, הפה, השיניים, האף. הגולגולת מהווה נקודת משען וחיבור לשרירים המפעילים איברים אלו.

הגולגולת היא המבנה המוכר ביותר בשלד האדם, ולפיכך המזוהה ביותר עם מוות. סמלים ושלטים רבים הבאים להזהיר מפני סכנה מציגים באופן מסורתי תמונה של גולגולת (ראו גולגולת (סמל)).

גלוקוז

גלוּקוֹז (באנגלית: Glucose; בקיצור: Glc) הוא חד-סוכר. זוהי הפחמימה הנפוצה והחשובה ביותר ואף התרכובת האורגנית הנפוצה ביותר על-פני כדור הארץ. 50 מיליארד טונות מיוצרים בשנה, רובם על ידי יצורים פוטוסינתטיים.

גלוקוז הוא התרכובת המרכזית המשמשת בתהליך הפקת האנרגיה ביצורים חיים, הוא והמגיב הראשון בתהליך הנשימה התאית וחיוני לכל היצורים החיים. הוא מופק כתוצר עיקרי בתהליך הפוטוסינתזה. הגלוקוז משמש לתהליכי המטבוליזם בתאים פרוקריוטיים ובתאים אאוקריוטים כאחד.

הגלוקוז ידוע גם בשמות גלוקוזה וסוכר ענבים בשל הימצאו בעסיס הענבים.

הנדסה אזרחית

הנדסה אזרחית הוא תחום רחב של ההנדסה העוסק בתכנון, בתכן ובביצוע של מבנים ומערכות לצורכי התעשייה, הציבור והפרט.

המשימות האופייניות שהמהנדסים האזרחיים עוסקים בהן בעבודתם ההנדסית, כוללות מבנים ובניינים רבי קומות, מבני דיור ותעשייה, דרכים, שדות תעופה, נמלים, מתקני אנרגיה, גשרים, סכרים, ניצול משאבי מים, הידרולוגיה ומבנים הידרולוגיים, כבישים ומחלפים, אספקת מים וביוב והיבטים של ניהול הבנייה.

המושג הנדסה אזרחית הוא מושג עתיק שבא להבדיל בין ההנדסה הצבאית שעסקה בפיתוח ובנייה של ביצורים ואמצעי לחימה משוכללים להנדסה שעוסקת במטרות אזרחיות.

הפרשה (ביולוגיה)

הפרשה היא פעולת ההרחקה מהגוף של חומרי פסולת, המצטברים כתוצאה מחילוף חומרים ביצורים חיים.

השימוש במונח הפרשה בהקשר ביולוגי בשפה העברית, מתייחס הן למערכת האנדוקרינית המכונה גם מערכת ההפרשה הפנימית הן למערכת השתן והכליות המכונה גם מערכת ההפרשה החיצונית. בנוסף מתייחסת ההפרשה לתהליך יציאת הצואה שהיא חלק מהעיכול.

לצורך הרחקת פסולת מהגוף, התפתחו אברי הפרשה שונים אצל אורגניזמים שונים. איברי הנשימה מבצעים תפקיד מסוים בהפרשה - בהרחיקם פחמן דו-חמצני ומים, חומרים אחרים מופרשים דרך העור ודרך מערכת העיכול. איברים מיוחדים התפתחו כדי לבצע את פעולת ההפרשה ביעילות, הכליות למשל, המהוות את המרכיב הארי במערכת ההפרשה.

ביצורים חד תאים, דוגמת האמבה, ההפרשה היא דרך שטח הגוף כולו. בתהליך התזונה של האמבה - בועיות המכילות שיירי מזון שלא עוכלו, מתקרבות לקרום החיצוני של הגוף, מתכווצות ופולטות את השיירים. הפחמן הדו-חמצני שנוצר מתהליכי הנשימה מופרש מכל שטח הגוף. עודפי מים המכילים חמרי הפרשה נוספים, מופרשים על ידי אברון המכונה בועית מתכווצת, הגדלה ונלחצת אל קרום התא, יוצרת בו נקב ומפרישה את תוכנה.

הקו העירוני

הקו העירוני הוא השם שניתן לקטע של הקו הירוק שחצה את העיר ירושלים בין 1948 ל-1967. הקו, באורך שבעה קילומטרים, היווה קו גבול זמני לפי הסכם שביתת הנשק עם ירדן, שחילק את העיר בין מזרחה שנכבש על ידי הלגיון הירדני במלחמה, לבין מערבה, שהייתה לבירת מדינת ישראל. העיר העתיקה נשקה לקו העירוני מצידו המזרחי, ונותרה בשליטה ירדנית. משני צידי הקו פרסו הצדדים ביצורים ומכשולים, ובניינים שונים בעיר לאורך הקו שימשו כעמדות צבאיות.

חומה

חומה היא קיר העשוי אבן, עץ או חומר קשיח אחר, שמטרתו לספק הגנה ולמנוע חדירת חמושים עוינים (צבאות אויב, שודדים ועוד) או לחלופין לתחם (כגון בבית כלא). לרוב החומה עבה וגבוהה יותר מקיר רגיל, על מנת להיות עמידה במיוחד כנגד התקפות אויב.

חיל הנדסה

חיל הנדסה או חיל הנדסה קרבית (בראשי תיבות: חה"ן) הוא אחד מחילות היבשה היסודיים (יחד עם חיל רגלים, חיל שריון וחיל תותחנים) שמהווים מרכיב חיוני בכל צבא. חיל ההנדסה מתמחה בכל הקשור להנדסה צבאית בשדה הקרב - בנייה והריסה, עבודות עפר, חבלה התקפית, חבלה וסילוק פצצות, מיקוש ופריצת מכשולים, גישור וצליחה - ובעל חשיבות מכרעת בלוחמה הקרקעית. בחלק מצבאות העולם, ובהם צה"ל, לוחמי חיל ההנדסה מתפקדים גם כלוחמי ח"יר וזוכים להכשרה קרבית גבוהה, בה הם מאומנים בלחימת חיל רגלים טיפוסית יבשתית רגילה (בצה"ל לוחמי חיל ההנדסה הקרבית מוגדרים כלוחמי חוד ובעלי הכשרה ברמת רובאי 07). תפקידיו של חיל ההנדסה מגוונים: מצד אחד, עליו לאפשר ניידות לכוחות (בייחוד לחיל השריון) ולסייע לכוחות שריון וח"יר במכשולים הנדסיים (בתים ממולכדים, פריצת מכשולים, שדות מוקשים, צירים ושטחים, חבלה). מצד שני, עליו למגן את הכוחות ולהגביל את תנועת כוחות האויב. את זה חיל ההנדסה דרך פלוגות ייעודיות עושה לרוב על ידי חפירת תעלות, הטמנת מוקשים ובניית ביצורים. בנוסף, בצבאות המודרניים חיל ההנדסה הוא הסמכות העליונה בכל הנוגע לחומרי נפץ וחבלה וחיל חיוני הקיים בכל צבא מודרני בעולם.

חפיר

חפיר הוא תעלה שמטרתה להגן על טירה, מבצר, חומה ושאר סוגי ביצורים. החפיר מיועד למנוע את הגישה אל החומה בפני כלי מצור הנדרשים להיצמד אליה, דוגמת מגדל מצור או איל ניגוח. בנוסף, ובפרט כשהוא מלא מים, נועד החפיר להקשות על ניסיונות של חפירת מנהרות מתחת לחומה במטרה לגרום לקריסתה.

כדי לחצות את החפיר נעשה שימוש בגשרים מתקפלים. בתחילה היו אלה גשרים פשוטים מעץ, שהצד המתגונן יכול היה להשמידם בקלות. לאחר מכן נעזרו בגשרים מתקדמים יותר למעבר. שיטה נוספת לחציית החפיר הייתה סתימתו בחול, אבנים וחצץ בקטע מסוים.

אף שהחפיר העתיק ביותר התגלה כבר בעיר העתיקה של יריחו, החפירים מזוהים בדרך כלל עם ביצורי ימי הביניים, ובייחוד עם הטירות בלב אירופה שרבות מהן היו מוקפות בחפירים מלאי מים, שסופקו על ידי נחלים ונהרות סמוכים.

תעלת הנ"ט המודרנית היא במידה מסוימת המשך של רעיון החפיר. זוהי תעלה ברוחב מטר או שניים שמטרתה למנוע מעבר של רכב קרבי משוריין בשדה הקרב, ובפרט לבלום טנקים מסתערים. למרות שתעלות נ"ט באות בעיקר כמכשול עצמאי, פעמים רבות הן נחפרות גם מסביב למוצבים ועמדות שליטה, או כחלק ממערך ביצורים הגנתי.

טירה

טירה (באנגלית Castle) היא סוג מבנה מגורים גדול ומבוצר שהיה נפוץ באירופה במהלך ימי הביניים. הטירה נבדלת מארמון שכן היא מבוצרת, ונבדלת ממבצר שבניגוד לה לא היה מאוכלס על ידי האצולה. הטירות האירופאיות החלו להיבנות במאה ה-9 לאחר מותו של קרל הגדול, אז חולקו מערב ומרכז אירופה בין בניו ואלו בתורם חילקו את שטחיהם לאזורים קטנים יותר שנשלטו על ידי אצילים מקומיים. אצילים אלו בנו טירות כדי לשלוט על הטריטוריה שלהם ולשמש כבסיס לצבאותיהם. אף על פי שהמטרה הראשונית של הטירות הייתה צבאית, הטירות החלו במהרה לשמש כמרכזי שלטון מקומיים וכסמלי כוחם של השליטים. בכך הפכו הטירות לסמל של הפאודליזם.

טירות רבות נבנו בהתחלה מחומרים פשוטים כגון אדמה ועץ אולם ביצוריהן חוזקו במהרה באבן. הטירות המוקדמות ניצלו מאפייני הגנה טבעיים כגון הרים או נהרות ולא היו בהם המגדלים או חרכי הירי שהפכו מאוחר יותר לסממנים המזהים של הטירות, אלא התבססו על מגדל עוז מרכזי. בסוף המאה ה-12 ותחילת המאה ה-13 החלה להתפתח גישה מדעית להגנות הטירה שהובילה להוספה של מגדלים וצריחים רבים לחומות עם דגש על אש אגפית. רבות מן הטירות החדשות שנבנו באותה התקופה היו מצולעות או שהסתמכו על הגנה קונצנטרית - רמות שונות של הגנה אחת אחרי השנייה ותפקדו יחדיו כדי למקסם את כח הירי של הטירה. לא כל מאפייני הארכיטקטורה של הטירה נועדו למטרות צבאיות אלא לעיתים נועדו לשמש כסמלי כוח וגדולה.

אף על פי שאבק השריפה הובא לאירופה כבר במאה ה-14 הוא לא הביא לשינוי משמעותי באופן בניית הטירה עד למאה ה-15, אז כלי הנשק, ובעיקר התותחים, החלו להיות חזקים מספיק כדי לפרוץ חומות אבן. הטירות שנבנו לאחר מכן לא היו נוחות למגורים בשל הטכניקות בהם השתמשו להגנה מפני תותחים וכתוצאה מכך החל מהמאה ה-16 חלה ירידה בבניית טירות ובמקומן החלו לקום מבצרים שנועדו רק להגנה ללא שום תפקיד מנהלי, ואחוזות או ארמונות שנועדו למגורים אך לא היה בהם ערך צבאי. מאמצע המאה ה-18 נבנו טירות מדומות רבות כחלק מאופנת התחייה הגותית של התנועה הרומנטית, אך לא הייתה בהן שום תכלית צבאית.

טקסונומיה (ביולוגיה)

טקסונומיה או מיון עולם הטבע (מיוונית עתיקה τάξις (טקסיה), שמשמעותה 'סידור', ו- -νομία (-נומיה), כלומר 'שיטה') היא שיטה בה נעזרים הביולוגים לצורך סיווג ושיום קבוצות אורגניזמים על בסיס של מאפיינים משותפים. האורגניזמים מקובצים יחד לטקסונים וקבוצות אלה מקבלות דרגה טקסונומית; ניתן לקבץ כמה קבוצות של טקסונים בדרגה נתונה ליצירת קבוצת על בדרגה גבוהה יותר, וכך ליצור היררכיה טקסונומית. הבוטנאי השוודי קארולוס ליניאוס נחשב כמייסד המערכת הטקסונומיה הנוכחית, שכן פיתח מערכת המכונה טקסונומיה לינאית לסיווג אורגניזמים ונומנקלטורה דו-שמית לקביעת שמות אורגניזמים.

עם התפתחות תחומי מחקר חדשים כגון פילוגנטיקה, קלדיסטיקה, וסיסטמטיקה השיטה טקסונומית השתכללה והסיווג הפך מודרני יותר בהתבססו על קשרים אבולוציונים ולא רק על מאפיינים חיצוניים. שיטה זו היא חלק ממדע הטקסונומיה.

עולם הטבע עשיר ביצורים רבים, והצורך למיינם ולסווגם נראה הגיוני לכל בר דעת בימינו, אולם לא תמיד הייתה דרך שיטתית לעשות זאת. מאז ומתמיד ידע האדם להגדיר את היצורים השונים ולהבדיל בין דג לבין עוף וייתכן כי הניח שקיימת קרבה בין נמר לברדלס למשל, אולם תורת מיון מסודרת לא הייתה קיימת.

בימי הביניים מקובל היה לסווג את עולם הטבע לארבע ממלכות: דומם, צומח, חי ומְדַבּר (כינוי לאדם). חלוקה זו נמצאת גם היום בשימוש עממי ובאסכולות דתיות מסוימות, וביניהן בַּיהדות, אך היא איננה תקפה מבחינה מדעית, בשל אמות המידה השונות על פיהן בוחנת האסכולה המדעית את המציאות.

מבצר

מִבְצָר (או מְצוּדָה) הוא מתחם מבוצר, שנועד להגן על האנשים שבתוכו בפני תקיפה וכן לספק נקודת משלט אסטרטגית. ישנם סוגים רבים של מבצרים, שנבדלים זה מזה בגודל ובתכנון.

המבצר הוא מתחם קטן יחסית (שטחו המבוצר לרוב לא עולה על 10,000 מ"ר) ומבוצר, שנועד לצורכי שליטה צבאית והגנה מפני אויב. המבצר תמיד יהיה מוקף בחומה, שתפקידה הוא למנוע מאנשים לא רצויים להיכנס, וכן לבלום התקפות ירי והסתערות של האויב. רוב המבצרים כוללים אמצעי הגנה נוספים מלבד חומה ועל כך יפורט בהמשך. המבצר נבדל מטירה בכך שמטרתו היא צבאית בעיקרה ואילו הטירה היא למעשה ארמון מבוצר (אם כי היו מבצרים וטירות שלמעשה שימשו הן כארמון מבוצר והן כמרכז צבאי).

לעיתים, מבצרים הוקמו בשרשרת כחלק מרשת של מבצרים, שחלשו אחד על השני, ויכלו לסייע אחד לרעהו בשעת הצורך. ביצורים כאלה היו נפוצים בעיקר באזורי גבולות שבהם התרחשה לחימה לעיתים קרובות ופעמים רבות מבצרים אלה החליפו ידיים.

מגדל דוד

מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה אשר הגנה במשך אלפי שנים על העיר ירושלים. למרות שמה של המצודה, אין קשר בינה לבין דוד המלך, ושמה זה ניתן לה אלפי שנים אחרי קיומו המשוער.

המצודה שוכנת במקום הגבוה ביותר בעיר העתיקה, מעל נקודת ההשקה של גיא בן הינום ונחל צולב. נקודה אסטרטגית זו היוותה עילה להקים ביצור במקום, במטרה להגן על העיר ממערב. במהלך ההיסטוריה היה למצודה חלק מרכזי בהגנת העיר, והיא שימשה מרכז שלטוני וצבאי. כיום שוכן בה מוזיאון לתולדות ירושלים. המצודה צמודה אל פתח החומה ליד שער יפו.

מוצב

מוצב בעבר נקרא גם משלט, הוא מערך מוגן המורכב ממספר עמדות המשמשות ברובן לתצפית ולחימה (בדרך כלל הגנתית). עמדות המוצב סמוכות זו לזו כדי שיהיה קשר עין וקול ביניהן וזאת על מנת להקשות ניסיון חדירה למוצב. את המוצב מאיישים כוחות לחימה בסדר גודל של כיתה עד פלוגה.

למרות שהמוצב משמש גם כמחנה של הצבא (כלומר החיילים ישנים, אוכלים וגרים בו) הוא איננו מוגדר ככזה. מוצב איננו מתפקד (למעט במקרים חריגים ביותר) בתור מפקדה של הכוחות, אלא בתור מקום הצבתם של הכוחות הלוחמים עצמם. לעיתים משתמשים במונח מוצב במשמעות מושאלת גם לפיקוד הגבוה, למשל "מוצב הפיקוד העליון" (מצפ״ה). היחידות הקרביות בצה"ל והלוחמים בלבד הם אלו שתופסים את אותם מוצבים ומבצעים בהם משימות ביטחון שוטף, מוצבים בגזרות שונות כמו יהודה ושומרון והערים שבו, לבנון, סוריה ועזה. שאר תומכי הלחימה תופסים מוצבים למטרות לוגיסטיקה, מפקדה, קשר וכדומה.

מטבוליזם

מֶטָבּוֹלִיזְם (באנגלית: Metabolism; בעברית: חילוף חומרים) הוא תהליך, המתרחש ביצורים חיים, של קליטת חומרים מהסביבה, עיבודם, הפקת אנרגיה מהם ופליטת הפסולת. מטבוליזם הוא אחד המושגים הבסיסיים ביותר בביולוגיה, והוא מהווה את אחד התנאים להגדרת חיים (התנאי החשוב האחר הוא יכולת רבייה).

מצור

מָצוֹר היא צורת לחימה שבה צד אחד מבקש לכבוש מתחם מבוצר ואילו הצד השני מבקש להגן עליו ולהמשיך להחזיק בו. ההגדרה המילונית למצור היא: "הקפת עיר על ידי צבא כדי לנתק אותה משאר המקומות ולהכניעה". כיום המונח "מצור" מתייחס לכל פעולת הלחימה על מתחם מבוצר ולא רק להקפתו והרעבתו. פעולת ההקפה והבידוד נקרא "כיתור" או "טבעת מצור".

מצור מתרחש כאשר כוח תוקף (או "כוח צר") נתקל בעיר או במבצר המסרבים להיכנע ושלא ניתן לכובשם בהתקפה ישירה ומיידית. המצור בדרך כלל כרוך בכיתור המטרה ובחסימת דרכי האספקה, בשילוב התקפות על הביצורים במטרה להבקיעם. ההתקפות על הביצורים בדרך כלל עירבו כלי מצור וארטילריה ולעיתים אף ניסיונות לחפור מתחת לביצורים ולמוטט את יסודותיהם.

לוחמת המצור קדומה כהיווצרות ריכוזי האוכלוסייה החקלאיים והעירוניים, כאשר איכרים הקימו גדרות ותעלות על מנת להגן על יבולם מפני חומסים. במזרח התיכון יש עדות לערים מבוצרות בחומות אבן עוד מ-4000 לפני הספירה (יריחו). במהלך ימי הביניים הייתה לוחמת מצור חלק חשוב בלחימה באירופה. לוחמת המצור עברה את ההתפתחות המשמעותית שלה מאז התקופה הרומאית כאשר הומצא התותח. התותח מוטט בנקל ביצורים שעמדו חזקים מול כלי המצור העתיקים ושינה את תכנון הביצורים. במאה ה-20 חשיבותה של לוחמת המצור הקלאסית פחתה ורוב הערים לא כללו עוד חומות עיר או ביצורים למיניהם. את לוחמת המצור על ערים החליפה בעיקר לוחמה בשטח בנוי, וזאת עקב ההתפתחות הגדולה באמצעי ההשמדה והגידול בכוח האש שהפך רבים ממאפייני המצור הקלאסי ללא רלוונטיים.

נשק קל

נשק קל (בראשי תיבות נפוצים: נק"ל) הוא שם כולל לכלי ירייה קלים היורים תחמושת קליעית ומיועד בדרך כלל לפגיעה ישירה ביצורים חיים. בדרך כלל מקובל להגדיר בתור נשק קל כל אמצעי לחימה שחייל מסוגל לסחוב ולתפעל באופן אישי. מטולי רקטות כתף (כמו ה RPG-7) ומקלעים כבדים נמצאים בגבול קבוצה זו.

הנשק הקל מחולק לכמה סוגים:

רובה (קרבין, רובה סער, רובה צלפים)

רובה שוטגאן

מקלע

תת-מקלע

אקדח

רימון יד

רומה רימונים

סוג (טקסונומיה)

סוג (בלועזית: גנוס, Genus) הוא רמה של מיון טקסונומי של יצורים חיים.

מעל לרמת הסוג נמצאת רמת המשפחה (ולעיתים תת-משפחה). רמת הסוג מתחלקת למספר מינים.

לעיתים מתחת לרמת הסוג קימת גם קבוצת משנה תת-סוג.

ביצורים חיים רבים ניתנת חשיבות רבה לסוג, כשהמינים עצמם פחות מוכרים. מספר מינים של הפרוטיסט Plasmodium, לדוגמה, גורמים למחלת המלריה; לפיכך מוזכר בדרך כלל באזכורים יום-יומיים ובספרות המדע הפופולרי סוג ה-Plasmodium כגורם למחלת המלריה, מבלי לפרט את המינים השונים. עץ האלה מוכר לרוב האנשים בשמו זה; זהו למעשה סוג הכולל כמה מינים, כגון אלה ארצישראלית ואלת המסטיק. גם הדוב מהווה סוג הכולל כמה מינים (דוב הקוטב, דוב חום ועוד). הסוג דוב משתייך למשפחת הדוביים, הכוללת, לצד הדובים, את הסוג פנדה, למשל. הפנדה, אם כן, היא "קרובת משפחה רחוקה" של הדוב החום ושל דוב הקוטב, כיוון שהיא אינה משתייכת לאותו הסוג אליו משתייכים השניים האחרונים. דוב הפנדה, אגב, הוא דוגמה לסוג הכולל מין בודד; הפנדה המוכרת לנו היא יחידה מסוגה. רבים מכנים בטעות את דביבון הפנדה "דוב פנדה אדום" וסבורים כי מדובר במינים קרובים, אך למעשה דביבון הפנדה אינו שייך כלל למשפחת הדוביים, כי אם למשפחת הראקוניים. דביבון הפנדה הוא גם דוגמה לסוג הכולל מין יחיד. בשנים האחרונות גובר קולם של אלו הסבורים כי מקומו של דביבון הפנדה בכל זאת במשפחת הדוביים, או אולי במשפחה נפרדת משלו. הדבר ממחיש את הדינמיות הרבה של מדע הטקסונומיה.

במקרים אחרים השתרשה אמונה שגויה בנוגע ליצורים הכלולים תחת סוג מסוים. הסוג חתול, למשל, אשר רבים מקשרים עם חתול הבית בלבד, כולל למעשה מינים רבים אחרים, כגון חתול מדבר סיני וחתול חולות. חתול הבית, למרות שמופיע, במספר רב מאוד של זנים, הרי שאינו מהווה אפילו מין בפני עצמו, כי אם תת-מין המשתייך לַמין חתול בר.

בכתיב מדעי מופיע הסוג והמין של יצור מסוים באותיות לטיניות ובכתב מוטה (כל הרמות הנמצאות מעל לסוג אינן נכתבות בכתב מוטה). הסוג מופיע לפני המין ונכתב באות גדולה; המין עצמו נכתב באות קטנה. באזכורים של יצורים בספרות המדעית מסתפקים כמעט תמיד בציון הסוג והמין; המשפחה והרמות שמעליה לעולם אינן מוזכרות, למעט במאמרים העוסקים בטקסונומיה.

להלן מספר דוגמאות: Plasmodium malariae הוא הגורם הנפוץ ביותר למחלת המלריה; Pistacia lentiscus היא אלת המסטיק. לעיתים מופיע גם ציון תת-מין אחרי ציון המין: Felis silvestris catus הוא חתול הבית.

סידן

סידן (Calcium) הוא יסוד מתכתי ממשפחת המתכות האלקליות העפרוריות שסמלו הכימי Ca ומספרו האטומי 20.

הסידן הוא מינרל חשוב המשתתף בתהליכים ביולוגיים רבים, החל מהפעלת שרשרת מעבר אותות ועד להפעלת אנזימים חשובים. הוא היסוד האחראי על כיווץ השרירים והוא הכרחי לחיי האדם. רמות הסידן בגוף מבוקרות בקפידה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.