בין גבולות

בין גבולות הוא שיר מאת המשורר הישראלי חיים חפר. נכתב בשנים 19441945, בעת שחפר היה חבר בחוליה בפלמ"ח שעסקה בהעפלה יבשתית מסוריה ומלבנון. השיר מדבר על גבולות סוריה, לבנון וארץ ישראל המנדטורית ממנו הוברחו דרך היבשה מעפילים ניצולי השואה ואחרים לארץ ישראל בארגון אנשי "ההגנה", המוסד לעלייה ב' והפלמ"ח. ההעפלה נתקלה בהתנגדות ממשלת המנדט, הן בחקיקה מגבילה והן בפעולות מנע והפרעה של כוחות הביטחון הבריטיים; מעשי הבריטים עוררו את זעמו ומחאתו של היישוב, להם ניתן ביטוי בשיר.

בתחילתו, כלל השיר שני בתים בלבד. בכנס של הפלמ"ח שהיה בשנת 1945 דרש ארנן (סיני) עזריהו מחפר לחבר בית שלישי כדי שיהיה ניתן להקריאו בכנס וזאת חפר עשה. במשך השנים שעד סיום המנדט הבריטי, היה השיר למבטא הרגשתם של רבים באשר לכלל ההעפלה, שרובה הייתה העפלה ימית, באניות מעפילים, וכך גם נתפס בתודעה הציבורית לאחר הקמת המדינה.

הלחן

לחן השיר נלקח מהשיר הרוסי הידוע, "פרידה מהסלאביות"[1]רוסית: Прощание славянки). הלחן, שמילותיו ברוסית שונות, חובר ב-1912 על ידי המלחין יעקב בוגורד.

השיר הרוסי היה אחד מארבעת המארשים שנוגנו במצעד הניצחון על גרמניה הנאצית, בכיכר האדומה במוסקבה. עם הזמן הפך לאחד מגדולי המארשים הרוסים הצבאיים, והוא מושמע עד היום ברוסיה.

בין גבולות
סינגל
19450715 Buchenwald survivors arrive in Haifa
קבוצת ניצולי מחנה הריכוז בוכנוואלד על סיפון אוניית המעפילים מטרואה, בנמל חיפה, 15 ביולי 1945; מימין ומשמאל ניצבים לבושים בחולצות מפוספסות ממחנות ההשמדה, במרכז ניצב לבוש בבגדי חאקי כמקובל בכוחות המגן העבריים ביישוב; נושאים דגל כחול לבן, דגלה של התנועה הציונית
Bundesarchiv Bild 183-2007-0220-504, Haifa, Einwandererschiff "Jewish State"
מעפילי אוניית המעפילים "מדינת היהודים" בנמל חיפה לקראת גירושם למחנות המעצר בקפריסין, אוקטובר 1947

פרקי השיר ותכניו

הגרסה העברית, "בין גבולות" בביצוע "מקהלת ירושלים" בליווי תזמורת, בניצוחו של שמעון כהן. ‬הוקלט על ידי קול ישראל ב-27.5.1964

השיר המחורז כולל שלושה בתים ופזמון, הכולל את תמצית עמדת הנהגת היישוב כלפי ניצולי השואה וההעפלה, והיא עזרה לכל היהודים הרוצים לעלות לארץ, בגילאים שונים ושמצבם ירוד - "מך"[2] - בשל מוראות המלחמה; הדוברים, גוף ראשון רבים, שמייצגים את אנשי "ההגנה", מכריזים:

לָעוֹלָל וְלָרַךְ –
שְׁעָרִים פֹּה נִפְתַּח.
לַמָּךְ וְלַזָּקֵן –
אָנוּ פֹּה חוֹמַת מָגֵן!

מילות הפזמון האחרונות "חומת מגן" נבחרו על ידי אלוף-משנה גל הירש לשמו של מבצע חומת מגן, שערך צה"ל בין ה-29 במרץ ל-10 במאי 2002.[3]

בבית הראשון מספרים הדוברים על דרכם שלהם, כחוליית פלמ"ח שמלווה את המעפילים, חוצים גבולות שלא בהיתר, יחידים וקבוצות ובשיירות, לאור היום ובמחשכים, בחשאי.

בֵּין גְּבוּלוֹת, בֵּין הָרִים, לְלֹא דֶּרֶךְ,
בְּלֵילוֹת חֲשׂוּכֵי כּוֹכָבִים -
שַׁיָּרוֹת שֶׁל אַחִים, בְּלִי הֶרֶף,
לַמּוֹלֶדֶת אָנוּ מְלַוִּים.

הבית השני מתאר את נחישות ואיתנותם של הדוברים להוביל את ניצולי השואה והמעפילים מעבר לכל גבול ומחסום עד להבאתם אל חופי ארץ ישראל:

 אִם הַשַּׁעַר סָגוּר, אֵין פּוֹתֵחַ –
אֶת הַשַּׁעַר נִשְׁבֹּר וְנִתֹּץ.
כָּל חוֹמָה בְּצוּרָה נְנַגֵּחַ,
וְכָל סֶדֶק נַרְחִיב וְנִפְרֹץ.

הבית השלישי מאשר את הנאמר בשני הבתים הראשונים, באמצעות ציטוט של הוראות והסברים במילים קצרות שניתנו למעפילים, הכוללות בקשה לאיפוק מ"בְּכִי" ומ"צַעַר", הגשת סעד ועזרה גופנית ונפשית לכל הנצרכים, והבטחה להפרע ממי שסוגר את גבולות הארץ ומנסה למנוע את כניסתם אליה.

בשתי השורות האחרונות של הבית השלישי בא לידי ביטוי שינוי היחס של הפלמ"ח כלפי שלטון המנדט הבריטי. שיתוף הפעולה שהתקיים בין השניים במהלך מלחמת העולם השנייה התחלף ביחס של חוסר אמון וכעס כלפי מדיניות הסגר הבריטית, והוביל בהמשך למלחמה גלויה כנגד שלטון המנדט.

 גַּם לָזֶה שֶׁסָּגַר אֶת הַשַּׁעַר
יוֹם יָבוֹא שֶׁל נָקָם וְשִׁלֵּם!

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "היי שלום אישה סלאבית"
  2. ^ "מך" הוא אדם ירוד ועני - על פי הפסוק בספר ויקרא, פרק כ"ז, פסוק ח'.
  3. ^ ראו: חן קוטסבר, מחנך הדור, באתר nrg.
אנתוני אידן

רוברט אנתוני אידן, הרוזן הראשון מאייבון (באנגלית: Robert Anthony Eden, 1st Earl of Avon; ‏12 ביוני 1897 - 14 בינואר 1977) היה מדינאי בריטי, כיהן כראש ממשלת בריטניה מ-1955 ועד 1957, בתקופת מלחמת סואץ, וכשר חוץ במשך שלוש תקופות (1938-1935, 1945-1940 במהלך מלחמת העולם השנייה ובין השנים 1955-1951).

געשיות

גַּעֲשִׁיוּת או ווּלְקָנִיזְם היא תופעה גאולוגית בתחום הוולקנולוגיה הנובעת מהתכה של סלע למאגמה, הובלתה והתגבשותה במעטפת כדור הארץ ובקרום כדור הארץ כסלעים פלוטוניים או כמחדרים פלוטוניים, וכן פליטתה של לבה אל פני השטח באמצעות הרי געש בתהליך של התפרצות געשית והתגבשותה לסלעים געשיים.

געשיות אינה תופעה המוגבלת לכדור הארץ, וקיימות עדויות לפעילותה גם בכוכבי לכת וירחים נוספים במערכת השמש.

ההעפלה

ההעפלה (המכונה גם "עלייה בלתי-לגאלית" ו"עלייה ב'") הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב-1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948 (כניסתם של יהודים לתחומי הארץ באופן בלתי מאורגן החלה מאז מלחמת העולם הראשונה, כאשר הונהג ממשל צבאי בריטי ואף קודם לכן, אך ההעפלה המאורגנת החלה ב-1934). היא כונתה גם עלייה ב', משום שנעשתה בד בבד עם העלייה החוקית שנמשכה באותה עת על פי תקנות ההגירה החמורות שנקבעו על ידי ממשלת המנדט הבריטית.

בהיסטוריוגרפיה מקובלת חלוקת תנועת ההעפלה מ-1934, לשלוש תקופות עיקריות:

תקופה ראשונה – בין השנים 1934–1939. ההעפלה התגברה בעקבות החמרת מצבם של יהודי גרמניה לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון והתגברות האנטישמיות באירופה. הבריטים הגבילו את מספר רישיונות העלייה (סרטיפיקטים) שניתנו, בעקבות כך החלה העלייה הבלתי-לגאלית. ההעפלה הייתה מצומצמת וחסרת ארגון מרכזי, והתנהלה בעיקר בשלושה נתיבים: תנועות הנוער היהודיות הציוניות, כגון "החלוץ" במזרח אירופה ואנשי ארגון "ההגנה" בארץ; "עליית אף על פי" בניהול אנשי התנועה הרוויזיוניסטית וגורמים פרטיים.

תקופה שנייה - בין השנים 1939–1945. עקב התנערות הבריטים מהבטחותיהם למפעל הציוני, שינה דוד בן-גוריון את דעתו, מהתנגדות לעלייה בלתי-לגאלית לתמיכה בה והחליט, כחלק ממרד העלייה אותו יזם, לאמץ את "המוסד לעלייה ב'" שהוקם על ידי חברי קיבוצים מהקיבוץ המאוחד ולהעמיד בראשו את שאול אביגור. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נהפכה ההעפלה למבצע הצלה. בתחילת המלחמה ההעפלה גאתה, אך לאחר מכן צומצמה מאוד עקב הקשיים הרבים שהציבה המלחמה. היא התמקדה בארצות הבלקן ובעלייה יבשתית ממדינות המזרח.

תקופה שלישית – בין השנים 1945–1948. לאחר מלחמת העולם השנייה גאתה ההעפלה בניהול "המוסד לעלייה ב" וכ-84,000 מעפילים, מהם מעל ל-70,000 באוניות בפיקוד ימאי הפלי"ם, הגיעו לחופי ארץ ישראל. הבריטים תפסו את רובם המוחלט של המעפילים, התירו את כניסת חלקם על חשבון הסרטיפיקטים שהוקצו על פי הספר הלבן, גירשו למעלה מ-52,000 מעפילים למחנות המעצר בקפריסין וגירשו את מעפילי "אקסודוס", חזרה למחנות העקורים בגרמניה. רבים מניצולי השואה רצו לעזוב את ארצותיהם, והבריחו את הגבולות למערב אירופה בעזרת ארגון "הבריחה" ושוכנו במחנות עקורים. בקיץ 1947 הוחל גם בהברחת מעפילים מארצות המגרב בצפון אפריקה. בנוסף הגיעו לארץ כ-150 מעפילים במטוסים (מבצע כנף).כיום מקובל להתייחס במונח "העפלה" גם לעליה למדינת ישראל לאחר הקמתה, אשר מקורה ביציאת יהודים בניגוד לחוק המקומי במדינות שאסרו על יהודיהן לעלות לארץ. הדוגמה הבולטת לכך היא העלייה ממרוקו. כבר בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל נכנסו עולים יהודים לארץ ישראל באופן בלתי לגאלי, בעקבות מגבלות שהטיל השלטון העות'מאני החל משנת 1881.

העפלה מארצות המזרח

ההעפלה מארצות המזרח היא פרק העלייה הבלתי חוקית (מבחינת שלטונות המנדט הבריטי) ממדינות ערב לעבר ארץ ישראל, בעיקר בדרכי היבשה.

טווח הזמן בו התקיימה עלייה זו נמדד החל מפרסום הספר הלבן הראשון ביוני 1922, שהגביל את העלייה היהודית לארץ, ועד הכרזת המדינה במאי 1948. קיים קושי רב בתיחום ממדי העלייה, אולם מעריכים כי בדרך זו הגיעו לארץ כ-12,000 יהודים.

העולים נחלקו לשתי קבוצות עיקריות: בני עדות המזרח מקהילות ארצות ערב מצד אחד, ויהודים מאירופה, אשר הגיעו בדרכי היבשה דרך ארצות הבלקן למדינות ערב ומהן אל ארץ ישראל, מן הצד השני. חלקם של היהודים האירופאים היה גדול יותר עד ראשית מלחמת העולם השנייה, אולם במהלך המלחמה ואחריה עלה מספרם של יהודי המזרח.

הקרב על גבעת התחמושת

גבעת התחמושת הוא הכינוי שניתן למוצב ירדני בצפון ירושלים, שבו התחולל קרב קשה במלחמת ששת הימים. המתחם הוקם על ידי הבריטים בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים כבונקר לאחסון התחמושת של בית הספר לשוטרים שעמד סמוך למקום, על גבעה בגובה 797 מטרים מעל פני הים שהיא שלוחה של הר הצופים מכיוון צפון-מערב. ב-19 במאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, כבש הליגיון הירדני את המוצב ושטחים נוספים בצפון העיר מידי כוחות האצ"ל שהתבססו באזור בימים קודם לכן במסגרת מבצע קלשון. כיבוש המוצב על ידי הירדנים ניתק את הר הצופים ממערב ירושלים עד לכיבושו במלחמת ששת הימים, בלילה שבין 5 ביוני ל-6 ביוני 1967. כיום נמצא על שרידי המוצב אתר הנצחה ממלכתי.

השכונות רמת אשכול ומעלות דפנה הוקמו לאחר המלחמה על שיפולי הגבעה, ובסמוך, על קו התפר שבו עבר הגבול הירדני, הוקמה קריית מנחם בגין ובה משרדי ממשלה לצידו של בניין המטה הארצי של משטרת ישראל.

חברה אזרחית

החברה האזרחית היא זירה של מוסדות, ארגונים, רשתות ויחידים וערכיהם, שממוקמת בין גבולות המשפחה, המדינה והשוק החופשי, המחויבת למערכת מוסכמת של חוקים אזרחיים, ואנשים מתאגדים בה בצורה וולונטרית כדי לקדם אינטרסים משותפים.

מקורו של המושג חברה אזרחית עתיק יומין, ובסיסו ביוון העתיקה. אריסטו היה הראשון להתייחס למושג "חברה פוליטית". החברה האזרחית פועלת במרחב שבין המדינה והאזרח, הציבורי והפרטי, לעיתים בחפיפה ובקשר עם מסגרות אחרות במדינה ולעיתים בניתוק מהן. במרחב זה מתקיימים יחסי גומלין חברתיים-התנדבותיים כדי לממש את מטרות היחיד, הקבוצה והכלל. במרחב זה נמצאים ערכים משותפים, עצמאות כלפי המדינה והשוק הכלכלי ופעילות אוטונומית המשמשת להשגת תועלות חברתיות וציבוריות. סך התוצאות המצטברות של יחסי הגומלין הללו ושל העשייה החברתית מוגדר כ"הון חברתי". החלק המאורגן בתוך החברה האזרחית מוגדר כ”מגזר השלישי”. אלו הם אותם ארגונים פורמליים שפועלים בחברה האזרחית ללא מטרות שלטוניות או מטרות רווח.

חיים חפר

חיים חפֶר (פיינֶר) (29 באוקטובר 1925 – 18 בספטמבר 2012) היה משורר, פזמונאי, מחזאי, תסריטאי, בעל טור ופובליציסט ישראלי. חתן פרס סוקולוב לעיתונות (1969) ופרס ישראל לזמר עברי (תשמ"ג).

טקטוניקת הלוחות

טֶקְטוֹנִיקַת הלוחות (מיוונית: Τέκτων, טֶקְטוֹן - "בונה"; tektonike – אוּמנות הבנייה) היא תאוריה גאולוגית המסבירה את התנועות המתחוללות בליתוספירה. התאוריה ירשה את מקומה של תאוריית נדידת היבשות מהמחצית הראשונה של המאה ה-20, ומתבססת על יסודותיה: תנועת הלוחות הטקטוניים מקורה בהתפשטות קרקעית האוקיינוסים.

יחסי הממלכה המאוחדת–ישראל

יחסי הממלכה המאוחדת–ישראל החלו לאחר סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל ב-14 במאי 1948 והקמתה של מדינת ישראל. כיום, לממלכה המאוחדת שגרירות בתל אביב וקונסוליה באילת ולישראל שגרירות בלונדון.

מאגמה

מאגמה (מיוונית: Μάγμα – בצק או משחה) היא סלע מותך וחם – בטמפרטורות שבין 1,300-600°C ואף 1,800-1,600°C – הנוצר בעומק כדור הארץ בתהליכי התכה שונים. לאחר שהמאגמה נפלטת אל פני השטח באמצעות התפרצות געשית, היא נקראת לבה. במאה ה-18 ניתן השם לנוזל הגעשי, לאחר שנעשה בו שימוש קודם ברוקחות לתמיסות שונות ובכימיה למשחות. בפטרולוגיה נקראה המאגמה באותה עת "לבה תת-קרקעית".

מאגמה נמצאת גם מחוץ לכדור הארץ – הרי געש התגלו בכוכבי לכת וירחים נוספים במערכת השמש. היא עשויה להכיל בתוכה גבישי מינרלים ובועות גז ונוטה להצטבר בתאי מאגמה לפני שהיא פורצת מהרי געש דרך צינורות הזנה או סדקים בקרום כדור הארץ ויוצרת סלעי יסוד געשיים, נקרשת בעומק לסלעים פלוטוניים או חודרת לתוך סדקים בשכבות הקרום כמחדרים פלוטוניים דוגמת דייק וסיל.

המאגמה אינה אחידה בהרכבה ובהתנהגותה: לרוב מדובר בתערובות סיליקטיות בריכוזים שונים. סוגי מאגמה אחדים עשירים בגז מומס ובאדי מים, הגורמים להתפרצויות געשיות עזות וליצירת סלעים נקבוביים. סוגים אחרים, הדלים במומסים, זורמים מתוך הרי געש או סדקים בקרום ויוצרים סלעים חסרי-נקבוביות וסלעים אמורפיים. בהתקרשותה מתחת לפני השטח יוצרת המאגמה מגוון של סלעים ומחדרים פלוטוניים.

אזורי ההיווצרות של המאגמה מגוונים וכוללים אזורי הפחתה, בקעים יבשתיים, רכסים מרכז אוקייניים ונקודות חמות המצויות מעל תימרות מעטפת. על אף היווצרה במגוון רחב של אזורים, ההתכה אינה של חומר מוצק לחלוטין: מרבית הקרום והמעטפת אינם מוצקים לגמרי אלא ראידים – "מוצקים זורמים" – מוצקים כביכול המציגים התנהגות צמיגה.

מפאת הקושי לחקור את המאגמה ישירות, רבים מן הנתונים המגדירים את היווצרה, תכונותיה ותהליכים המתקיימים בה לקוחים ממחקרים וולקנולוגיים של הרכב לבה ובדיקות פטרולוגיות של הסלעים הנחשפים על-פני השטח. עם זאת, בשלושה מקרים נצפתה מאגמה אין סיטו – במיקומה המקורי, במהלך קידוחים: פעמיים בהוואי ופעם נוספת באיסלנד.

מבצע חומת מגן

מִבְצָע חוֹמַת מָגֵן (29 במרץ 2002 - 10 במאי 2002) היה מבצע רחב היקף של צה"ל ושירות הביטחון הכללי בשטחי יהודה ושומרון, שהתרחש בעקבות הפיגוע במלון פארק בנתניה, בו נרצחו 30 אזרחים ישראלים. מטרתו העיקרית הייתה לפגוע בתשתיות הטרור הפלסטיני ולעצור את גל הפיגועים, שהתעצם במסגרת האינתיפאדה השנייה. בפועל, הצליח צה"ל להגיע להישג חסר תקדים, שבסופו מיגר את הטרור באופן משמעותי, והרס את רוב התשתית הארגונית של הרשות הפלסטינית ביו"ש. המבצע היה נקודת המפנה באינתיפאדה השנייה, נקודה שלאחריה פחתו מאוד פיגועי הטרור, כמו גם מספר האבדות בישראל.

מבצע זה היה המבצע הצבאי הגדול ביותר מאז מלחמת לבנון הראשונה, ובמסגרתו הופעלו 5 אוגדות במקביל, וגויסו 20,000 חיילי מילואים. במהלך המבצע השתלט צה"ל על כל העיירות והערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון (למעט אזור חברון), אך פעילות מקבילה לא הופעלה ברצועת עזה.

השם "חומת מגן" נבחר על ידי אלוף-משנה גל הירש, מתכנן המבצע, על פי מילות פזמון השיר "בין גבולות", של המשורר חיים חפר.

מטבע חוץ

בכלכלה, מטבע חוץ (מט"ח) הוא מטבע של מדינה אחרת, בדרך כלל מטבע מקובל בסחר בינלאומי. מסחר במטבע חוץ נעשה בעיקר על ידי בנקים וגופים רשמיים אחרים ובדרך כלל נעשה באמצעות החלפת מטבע של מדינה אחת בזה של אחרת. שוק המט"ח נחשב לשוק הגדול והמשוכלל ביותר בעולם, ומעורבים בו בנקים מסחריים, בנקים מרכזיים, ספקולנטים, תאגידים, ממשלות ומוסדות אחרים. נפח המסחר היומי הממוצע בסחר מטבעות גדל בהתמדה ומוערך בכארבעה טריליון דולר אמריקאי, המסחר מתבצע באמצעות מחשבים, ומתנהל במשך 24 שעות ביממה 5 ימים בשבוע בימים שני עד שישי (כולל).

ממלכת מזרח אנגליה

ממלכת מזרח אנגליה (באנגלית עתיקה: Ēast Engla Rīce ובלטינית: Regnum Orientalium Anglorum) הייתה אחת משבע הממלכות שהתקיימו באנגליה בתקופת ההפטרכיה, בין סוף השלטון הרומאי במאה ה-5 ועד לאיחודה של הארץ לממלכה אחת תחת כתר אחד במאה ה-10. מזרח אנגליה שכנה לחופי הים הצפוני בחצי האי מזרח אנגליה. היא גבלה בממלכת מרסיה האנגלית במערב ובממלכת אסקס הסקסונית בדרום.

מזרח אנגליה הוקמה בשלהי המאה ה-6 על ידי האנגלים, אשר פלשו לאזור מצפון גרמניה במהלך המאה ה-5. במקור הייתה האוכלוסייה פגנית בעיקרה, אך תחת מלכותו של ראדוולד, סביב שנת 604, נכנסה מזרח אנגליה בעול הנצרות. לאחר כמה עשרות שנים של קיום ריבוני יציב יחסית, לאורך רוב שנות קיומה התקיימה מזרח אנגליה בצילה של מרסיה, שכנתה הגדולה ממערב. זאת, כאשר מפעם לפעם היא הפכה למדינת חסות שלה, תוך כדי ניסיונות חוזרים ונשנים של מזרח אנגליה להשתחרר ממצב זה. בשנת 869 נכבשה הממלכה על ידי ויקינגים דנים, אשר הקימו על חורבותיה של הממלכה את ממלכת מזרח אנגליה הדנית, אשר פעלה בחסות ממלכת דנמרק והיוותה את חלקו הדרומי של אזור החסות הדני באנגליה – הדיינלאו. כחמישים שנה מאוחר יותר, בשנת 918, נכבשה מזרח אנגליה על ידי ממלכת וסקס, אשר מיזגה את הממלכות אל ממלכת אנגליה.

משמר הגבול

משמר הגבול או בראשי תיבות: מג"ב, הוא הזרוע המבצעית של משטרת ישראל, שמטרתהּ לתת מענה לבעיות בנושאי ביטחון פנים, לוחמה בטרור, לחימה בפשיעה קשה, אבטחת מתקנים רגישים כולל מעברי גבול, אבטחת האזורים הכפריים ומניעת גניבות חקלאיות, דיכוי הפרות סדר ובמידה ופורצת מלחמה בתוך גבולות המדינה אז הוא לוקח חלק בלחימה ובמעצרים בקרב. מג"ב הוא כוח רב־תכליתי המסייע למשטרת ישראל ולצה"ל בטיפול בבעיות שבתחומי התמחותו, ומשמש גם כעתודה מרכזית להתערבות מיידית באירועים. מטה משמר הגבול נמצא בעיר לוד.

סדר הכוחות של משמר הגבול, נכון לשנת 2013, הוא למעלה מ-7,000 איש (כרבע מסדר הכוחות הכולל של משטרת ישראל). כוח האדם במג"ב מורכב בעיקר מלוחמים, המשמשים בתפקיד ביניים בין שוטר לחייל. להלכה סמכויותיו של שוטר מג"ב שוות לסמכויותיו של כל שוטר רגיל, אך לא כך הכשרתו, הוא מתמחה בלחימה כמו חייל קרבי (שוטרי משמר הגבול מוכשרים כרובאי 05) וחמוש ברובה סער כנשק אישי (שוטרים בשירות קבע חמושים גם באקדח שירות). כמחצית מהשוטרים משרתים במשמר הגבול במסגרת שירות החובה שלהם והמחצית השנייה הם אנשי קבע מקצועיים. למג"ב כמה יחידות מיוחדות - כגון: הימ"מ, הימ"ס, סמ"ג ויחידות החבלה - המתמחות בסוגים שונים של לחימה; וכוח המתנדבים שנקרא מתמי"ד (מתנדבים במדים).

משמר הגבול הוקם בתחילה במסגרת צה"ל כחיל הספר שהיה קיים חודשים מספר לאחר קום המדינה ועסק בשמירת גבולות, והוקם רשמית כחיל משטרתי בשנת 1953. מאז הקמתו עסק מג"ב בתפקידים רבים ומגוונים והוא כוח ורסטילי המבצע משימות מסוגים רבים. יחידות מג"ב פרושות בכל רחבי ישראל, מאילת ועד גבול לבנון, ובכל מקום הם כפופים למפקד האזור בו הם משרתים, כאשר ברוב חלקי הארץ הם כפופים למפקד המחוז המשטרתי וביהודה ושומרון — למפקד אוגדת איו"ש (לפיקוד צה"ל).

משמר הגבול הוא חיל חלוץ המשלב בני מיעוטים רבים המשרתים כלוחמים וכמפקדים בחיל. החיל מוביל גם בשילוב נשים בכל תפקידי הלוחמה, כולל ביחידות המיוחדות.

מג"ב ובעיקר קציניו, משמשים גם כמאגר כוח אדם ממנו שואבת משטרת ישראל מועמדים מתאימים למילוי תפקידים במשטרה הרגילה. קציני מג"ב לא מעטים הצטרפו לשדרות הפיקוד של המשטרה הכחולה.

משפט שטולץ

בחשבון אינפיניטסימלי, משפט שטולץ, שנקרא גם משפט שטולץ-צזארו, הוא משפט המקשר בין גבולות של סדרות לסכומים של טורים. לפי המשפט, הגבולות ו- שווים זה לזה תחת תנאים מסוימים.

המשפט קרוי על שם המתמטיקאים אוטו שטולץ (1842-1905) וארנסטו צזארו (1859-1906).

פלובדיב

פְּלוֹבְדִיב (בבולגרית: Пловдив) היא העיר השנייה בגודלה בבולגריה, לאחר הבירה סופיה ומהווה בירת מחוז פלובדיב. העיר שוכנת במישור תראקיה העילי, 165 ק"מ מדרום-מזרח לסופיה על שתי גדותיו של הנהר מריצה. העיר משתרעת בין שבע גבעות המופיעות על גבי סמל העיר. פלובדיב היא העיר בעלת צפיפות האוכלוסייה הגדולה ביותר בבולגריה ובה 3,775 נפשות לקמ"ר. החלק התיירותי של בעיר הוא הרובע העתיק, הבנוי ממבוך של רחובות צרים מרוצפים באבנים קטנות עם בתים מסוגננים בצבעים שונים. בין האתרים ברובע נמצאים גם הבית בו התגורר ב-1833 המדינאי והמשורר הצרפתי אלפונס דה למרטין, בעת שהיה בדרכו למזרח התיכון וכן המוזיאון האתנוגרפי. ב-1980 התגלה במפתיע ברובע תיאטרון רומי עתיק המשמש במאה ה-21 להופעות.

קפיטניה

קפיטניה (בפורטוגזית: Capitania; בספרדית: Capitanía-general) היא יחידה מנהלתית היסטורית שהייתה בשימוש באימפריות הספרדית והפורטוגזית באדמות שהיו נתונות לשלטונן הקולוניאלי.

שירי מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה, שבני תקופתה האמינו כי היא תהיה "המלחמה שתשים קץ לכל המלחמות", הולידה שירים רבים, שביטאו את התהפוכות בחווית המלחמה - מגלי ההתלהבות הראשוניים ועד ההלם כתוצאה מהחורבן, ההרס והמוות שזרעה.

תרומות ומעשרות

תרומות ומעשרות הם קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בירושלים. כיום כשרוב עם ישראל לא בארץ ישראל כל חיוב תרומות ומעשרות הוא מדרבנן.הפרשת תרומות ומעשרות הכרחית לכשרות המאכל ולכן נטבעו מונחים שונים כדי להגדיר מזון ביחס לנושא זה:

טבל - יבול אשר לא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות או חלק מהן והוא אסור באכילה.

דמאי - יבול אשר לא ידוע בבירור אם הופרשו ממנו תרומות ומעשרות.

מתוקן - יבול אשר הופרשו ממנו תרומות ומעשרות כדין.חיוב התרומות ומעשרות חל על פירות ותבואה הגדלים בארץ ישראל, אולם חכמים הוסיפו לחייב ירקות, ופירות הגדלים בסביבתה הקרובה של ארץ ישראל. חיוב תרומות ומעשרות אינו מתקיים ביבול הפקר, ולכן אין הפרשת תרומות ומעשרות מצויה בשנת שמיטה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.