ביטחון סוציאלי

ביטחון סוציאלי הוא הידיעה של הפרט שיוכל להתקיים בכבוד גם אם יאבד את היכולת לפרנס את עצמו ואת משפחתו. ביטחון סוציאלי הוא מרכיב מרכזי של מדינת רווחה. מרכיבי הביטחון הסוציאלי ורמתם משתנים ממדינה למדינה, ואף באותה מדינה במהלך השנים. חלק מהם הם בגדר חובה החלה על כל תושבי המדינה וחלק אחר נובע מהסכמים בין ארגוני עובדים לארגוני מעסיקים, ומיוזמה אישית של הפרט.

הזכות לביטחון סוציאלי נכללת בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם: "כל אדם, כחבר החברה, זכאי לביטחון סוציאלי וזכאי לתבוע שהזכויות הכלליות הסוציאליות והתרבותיות, שהן חיוניות לכבודו כאדם ולהתפתחות החופשית של אישיותו, יובטחו במאמץ לאומי ובשיתוף פעולה בינלאומי בהתאם לארגונה ולאוצרותיה של המדינה."[1]

להבטחת ביטחון סוציאלי משמשים אמצעים אחדים:

בחלק מהמקרים גמלאות הביטחון הסוציאלי הן בהתאם להכנסה המבוטחת, ובמקרים אחרים הגמלאות הן בסכום אחיד, או בסכום הנגזר מצורכי המבוטח.

גופי הביטחון הסוציאלי בישראל

בישראל פועלים גופים אחדים, ציבוריים ופרטיים, להבטחת ביטחון סוציאלי:

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ סעיף כ"ב להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, באתר האו"ם
ביטוח בריאות

ביטוח בריאות הוא ביטוח המכסה הוצאות הקשורות לטיפול רפואי. המבוטח משלם סכום נמוך יחסית ("פרמיה"), תמורת תשלום עבור הוצאות רפואיות בעת הצורך. כמו סוגי ביטוח אחרים, המבוטח משלם כדי להקטין את הסיכון הכלכלי שיעמוד בפני הוצאות כבדות בעתיד. המבטח יכול להיות המדינה (במקרה של ביטוח בריאות ממלכתי), ארגון ללא כוונת רווח (כמו קופות החולים בישראל) או חברה מסחרית (חברת ביטוח). מנקודת מבטו, הפרמיות של כלל המבוטחים מכסות את התשלומים עבור אותם מבוטחים שההוצאות הרפואיות בגינם גבוהות.

ביטוחי בריאות מסוגים שונים נהוגים בכל המדינות המפותחות. ביטוח בריאות ממלכתי, שמאורגן על ידי המדינה ומוצע לכל האזרחים הוא אחד המרכיבים החשובים של מדינת הרווחה.

ביטוח לאומי

ביטוח לאומי הוא מנגנון ממשלתי שמטרתו להגן על אזרחי המדינה במישור הכלכלי.

במרבית המדינות בהן מונהג ביטוח לאומי, מדובר במגבית תשלום חובה שמנוכה מהכנסתו של עובד (שכיר או עצמאי), ולעיתים חייב בו גם מי שאינו עובד.

ביטחון סוציאלי (כתב עת)

ביטחון סוציאלי הוא כתב עת לנושאי מדיניות חברתית, ביטחון סוציאלי, זכויות חברתיות ורווחה היוצא לאור שלוש פעמים בשנה, החל משנת 1971, על ידי המוסד לביטוח לאומי.

כתב העת מכוון את עצמו לפרסום מאמרים ברמה אקדמית, אשר עוסקים בנושאים אלה במובן הרחב, לרבות היבטים כלכליים, פוליטיים, סוציולוגיים, דמוגרפיים, גאוגרפיים, והיסטוריים, וכן היבטים רלוונטיים מתחומים משיקים כגון תחומי החינוך, הבריאות והמשפט.

המאמרים בכתב העת נכתבי על ידי העוסקים ברווחה ובביטחון סוציאלי בישראל, במחקר ובמעשה.

העורך הראשון של כתב העת היה חיים אופז. כיום העורך הראשי הוא ישראל (איסי) דורון ויו"ר המערכת הוא דניאל גוטליב.כל הגיליונות שהתפרסמו במסגרת כתב העת מאז הקמתו, עומדים לרשות הציבור בדפי כתב העת במסגרת אתר הביטוח הלאומי.

בתי הדין לעבודה

בשיטת המשפט הישראלית מערכת בתי הדין לעבודה היא מערכת ייחודית של בתי דין שהוקמה מכוח חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט–1969. מערכת בתי דין זו היא ערכאת שפיטה עצמאית העוסקת בשפיטה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי ועוד).

גמלה

גִּמְלָה היא תגמול המשולם לאדם או לזכאים בגינו, בדרך כלל בגין עבודתו או בגין שירות שנתן או בגין פגיעה שנפגע. גמלה ניתנת בעין (כלומר על ידי מתן שירותים או מצרכים) ובכסף. גמלה ניתנת בצורת מענק חד-פעמי או באופן תקופתי (פנסיה), בדרך כלל בתשלומים חודשיים.

החובה בחוק למתן גמלה בעין היא על מנת להבטיח את קבלת השירותים הנדרשים לזכאים לגמלה, ללא התניה בתשלום מוקדם. כך גמלה בעין לנפגעי תאונות עבודה מבטיחה כי הנפגעים יקבלו את הטיפולים הרפואיים הנחוצים והשיקום הנדרש. לגמלה בעין במקרים אלו חשיבות רבה, שכן נפגע שהכנסתו נמוכה אם יאלץ לשלם מראש עבור הטיפול הרפואי הוא עלול לוותר כשהעלות גבוהה לו.

הגמלאות הנפוצות ביותר הן אלה הניתנות לאחר פרישה מעבודה בגיל מבוגר (כלומר, לאחר "יציאה לגמלאות"); גמלאות אלה ידועות בשם "פנסיית זיקנה". גיל הפרישה לגמלאות שונה ממדינה למדינה, ובתוך מדינות שונות הוא עשוי להשתנות בהתאם לסוג העבודה או בשל גורמים שונים אחרים. בישראל למשל (כמו גם בארצות רבות אחרות) גיל הפרישה לגברים גבוה מגיל הפרישה לנשים, וגיל הפרישה לגמלאות משירות בצבא-קבע בצה"ל שונה מגיל הפרישה לגמלאות במקומות עבודה אחרים. הגמלאות לעובדים הפורשים בגיל מבוגר הונהגו לראשונה בגרמניה בסוף המאה ה-19, בידי הקאנצלר אוטו פון ביסמרק. הוא קבע את גיל הפרישה ל-65, משום שמומחים הסבירו לו שאחוז קטן מאוד מהאוכלוסייה יגיע לגיל זה, והמדינה תצטרך לשלם סכום קטן.

גמלאות אחרות הן גמלאות נכות, הניתנות למי שנפגע מסיבה כלשהי והוא זכאי לגמלאות כתחליף לפרנסתו או כפיצוי על הפגיעה שנפגע. גמלאות כאלה מוקנות מכוח מנגנוני ביטוח לאומי או מכוח ביטוח פנסיוני לסוגיו.

מבחינים בין שני סוגי פנסיה, פנסיה צוברת, המשולמת מתוך כספים ששילם העובד במהלך כל שנות עבודתו עד לפרישה, לעומת פנסיה תקציבית, לה זכאים בעיקר עובדי מדינה במקרים מסוימים, והיא משולמת מתוך תקציב המדינה או על ידי מעביד אחר.

בית המשפט העליון פסק בשנת 2011 (ובכך אישר פסק דין שנתן בית הדין הארצי לעבודה בשנת 2002), כי ארגון עובדים רשאי לייצג גמלאים (עובדים לשעבר) אל מול המעביד, ואף לשבות עבורם, וכל זאת על מנת להיטיב עמם ולשפר את זכויותיהם..

המוסד לביטוח לאומי משלם סוגים אחדים של גמלאות מחליפות שכר. בניגוד לגמלאות המתוארות לעיל, המשולמות לטווח ארוך, גמלאות מחליפות שכר משולמות לטווח קצר, עקב פגיעה זמנית ביכולת ההשתכרות. גמלאות אלה כוללות:

דמי לידה, המשולמים לאישה או לגבר השוהים בחופשת לידה.

דמי אבטלה, המשולמים למובטל.

דמי פגיעה בעבודה, המשולמים במשך תקופה של עד 90 יום למי שנעדר מעבודתו עקב פגיעה בעבודה.

תגמולי מילואים, המשולמים למי שיצא לשירות מילואים.

הבטחת הכנסה

הבטחת הכנסה היא קצבה המשולמת למי שהכנסתו אינה מאפשרת רכישה של צורכי קיום בסיסיים לו ולמשפחתו.

כאשר לבית אב אין בקביעות או באופן זמני הכנסות, משלמת לו המדינה הבטחת הכנסה - שמטרתה לאפשר למקבל רמת חיים מינימלית. כאשר למשפחה יש הכנסה הנמוכה מסף השכר, משלמת לה המדינה סכום המהווה השלמה להכנסה זו (ולפיכך קרוי השלמת הכנסה).

בישראל פועל מנגנון זה בשני מסלולים: הבטחת הכנסה המיועדת לכלל הציבור דרך המוסד לביטוח לאומי, והבטחת הכנסה על ידי משרד החינוך המיועדת ללומדים בישיבות (אדם הלומד בישיבה אינו עומד בתנאי הזכאות להבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי).

המוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי הוא המוסד האחראי על מימוש רוב הזכויות החברתיות במדינת ישראל, על פי רוב בדרך של תשלומי העברה. פעילות המוסד לביטוח לאומי מוסדרת בחוק הביטוח הלאומי, שהתקבל בכנסת בנובמבר 1953. כמו כן עוסק המוסד במימושם של חוקים נוספים בתחום הביטחון הסוציאלי, כגון חוק הבטחת הכנסה, ובהסכמים עם ממשלת ישראל, הנוגעים לביטחון סוציאלי.

זכויות רפואיות

כאשר מצבו הבריאותי של אדם אינו תקין, בעקבות מחלה או פציעה, או משום שנולד עם מום מולד, הוא זכאי לשלל זכויות רפואיות, שנועדו לשפר את מצבו הבריאותי או לפצותו על הנזק שנגרם לו.

בדומה למרכיבים אחרים של הביטחון הסוציאלי, גם הזכויות הרפואיות ניתנות בשלושה רבדים:

הרובד הממלכתי: זכויות הניתנות לכל תושבי המדינה, בעיקר במסגרת הביטוח הלאומי.

הרובד הקבוצתי: זכויות הניתנות לאדם בזכות השתייכותו לקבוצה מסוימת, ובעיקר השתייכות למקום עבודה, המקנה לעובדים זכויות בהסכמים קיבוציים ובהסדרים קיבוציים.

הרובד האישי: זכויות הניתנות הניתנות רק למי שבחר לרכוש ביטוח המקנה זכויות אלה.היקף הזכויות הניתנות על ידי המדינה הוא חלק ממדיניות הרווחה שלה, ועשוי להשתנות עם הזמן. בישראל, למשל, ניתן טיפול רפואי על ידי קופות החולים רק לחבריהן של קופות אלה, אך מאז חקיקתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי הוא ניתן לכל תושבי המדינה.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 הוא החוק הקובע חובת ביטוח בריאות לתושבי ישראל, ואת סל השירותים הרפואיים שיינתן באמצעות קופות החולים.

החוק נכנס לתוקף ב-1 בינואר 1995 ויצר מהפכה בזכויות תושבי ישראל לקבלת שירותי בריאות, בדרכי מימונם ובתכולתם. החוק נחקק כארבע שנים לאחר שהוגשו לממשלה המלצות ועדת השופטת שושנה נתניהו, שהמרכזית שבהן הייתה לחוקק חוק שכזה. חיים רמון יזם את החוק וקידם את חקיקתו, תחילה כשר הבריאות בממשלתו של יצחק רבין ולאחר מכן כיושב ראש ההסתדרות.

יזמות עסקית

יזמות עסקית היא הליך ההוצאה לפועל של מכלול הפעולות הדרושות להקמתו וניהולו של עסק חדש, או של תחום פעילות חדש בעסק קיים. מוציאי הפועל של פעולות אלו נקראים יזמים.

ליזמות יש תרומה משמעותית וחשובה להתפתחות הכלכלה.

יצחק קנב

יצחק קָנֵב (קָניֶבסקי) (22 באפריל 1896 – 8 במאי 1980) היה כלכלן ישראלי, ממנהיגי הסתדרות העובדים הכללית וחבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, יו"ר מרכז קופת חולים ומנהל המכון למחקר סוציאלי בהסתדרות. חתן פרס ישראל במדעי החברה לשנת תשכ"ב (1962).

מבחן אמצעים

מבחן אמצעים (means test) הוא מבחן המיושם על ידי רשויות המדינה כדי להחליט אם מישהו זכאי לעזרה פיננסית מהמדינה במסגרת הבטחת ביטחון סוציאלי. המבחן בודק אמצעי הכנסה או רכוש העומדים לרשותו של אותו אדם.

מטרת המבחן לווסת שירותים חברתיים מסוימים וקצבאות שונות שהמדינה מעניקה כחלק ממדיניות הרווחה הנהוגה בה, והוא נבנה במדינות שונות בהתאם לעקרונות הקצאה שמנחות אותן.

מדינת רווחה

מדינת רווחה הוא כינוי למכלול המנגנונים שמפעילה המדינה שמטרתם חלוקה-מחדש של המשאבים בחברה. מנגנונים אלו אוספים משאבים מהאזרחים – בעיקר בצורת מסים, אך לעיתים גם בצורות אחרות – ומחלקים אותם מחדש באופנים הנתפסים כצודקים יותר על ידי התומכים בה. מנגנונים נפוצים של חלוקה מחדש הם מערכות חינוך ובריאות ציבוריות, קצבאות כספיות לצרכים שונים, דיור ציבורי ועוד.

לפי התפיסה המקובלת כיום, כל המדינות הקפיטליסטיות הן מדינות רווחה, מכיוון שכולן עוסקות בחלוקה מחדש של משאבים חברתיים. עם זאת, הן נבדלות מאוד זו מזו באופן שבו הן עושות זאת.

מצוקה

מצוקה היא מצב שבו יצורים חיים נתונים במחסור. בני אדם נתונים למצוקה בעת מחסור של מזון, ביגוד, דיור, ציוד ביתי, חימום, חינוך, עבודה ותנאים חברתיים מקובלים. המצוקה כוללת הן מצוקה חומרית והן מצוקה חברתית, והיא יכולה להתקיים בתחומי חיים רבים. קיימת הבחנה בין סוגים שונים של מצוקה, שנקבעה לפי מספר מדדים מקובלים: עומק המצוקה, תפיסת המצוקה ומורכבות המצוקה.

משפחה חד-הורית

משפחה חד-הורית, הקרויה באחדים מחוקי ישראל "משפחה שבראשה הורה עצמאי", היא משפחה שבה יש, בנוסף לילד אחד לפחות, הורה אחד או שני הורים המתגוררים בנפרד זה מזה. "משפחה חד-הורית" נוצרת בדיעבד עקב גירושים, פרידה, נטישה של אחד ההורים, התאלמנות או שנוצרת מלכתחילה כאשר ילד נולד, מאומץ או נמסר בעקבות פונדקאות להורה יחיד (שאינו נשוי או מתגורר עם ידוע בציבור), או בשל תרומת זרע.

המונחים "משפחה חד-הורית" ו"הורה יחיד" היו בשימוש בחוק הישראלי עד שהוחלפו ב-19 במאי 2014, בחמישה חוקים, במונחים "משפחה שבראשה הורה עצמאי" ו"הורה עצמאי" בהתאמה.המניע לשינוי זה נבע גם מהשימוש הנרחב במונח "אם חד הורית" כדי לתאר אמהות גרושות או פרודות, כאשר ברור לכל שיש לילדיהן שני הורים. כדי לא לפגוע בילדים וכדי לא לאיין את מקומו של האב בחייהם, הוחלף המונח ל"הורה עצמאי". סעיף 40 לפקודת מס הכנסה וחוק ביטוח בריאות ממלכתי ממשיכים להשתמש במושג "משפחה חד-הורית". מונח מקובל נוסף הוא הורה יחידני.

נדבנות

נדבנות (בלעז: פילנתרופיה) היא הפעולה של תרומת שירותים, מוצרים, זמן או כסף ללא תמורה, וזאת על מנת לקדם עולם טוב יותר, לשפר את איכות החיים האנושית ולתמוך במטרות טובות. נדבנות היא מקור הכנסה מרכזי לאמנויות השונות, לארגוני דת, למפעלי חינוך ולפרויקטים של סיוע הומניטרי.

סל הבריאות

סל הבריאות (בשמו הרשמי: סל שירותי הבריאות) הוא רשימת השירותים הרפואיים והתרופות הניתנים לתושבי ישראל על ידי קופות החולים, במימון המדינה, בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. הרשימה המפורטת של תכולת סל שירותי הבריאות מופיעה בתוספות לחוק.

עובד סוציאלי

עובד סוציאלי הוא אדם העוסק בעבודה סוציאלית לאחר שסיים לימודים אקדמיים במקצוע זה. בישראל נדרש רישום בפנקס העובדים הסוציאליים לשם עיסוק בעבודה סוציאלית.

עובדים סוציאליים נותנים סיוע לאנשים הנתונים במצב משברי או במצוקה. כחלק ממדיניות מדינת הרווחה מועסקים עובדים סוציאליים במגזר הציבורי (על ידי המדינה, הרשויות המקומיות וגופים ציבוריים נוספים). במסגרת הפרטת שירותי הרווחה מועסקים עובדים סוציאליים גם במסגרת המגזר השלישי.

שכונה

שכונה היא יחידת מגורים עירונית בעלת מאפיינים חברתיים, ארכיטקטוניים וגאוגרפיים אחידים, שגודלה יכול להשתנות מבניינים בודדים (כמו שכונת משכנות שאננים) עד למספר רב של רחובות (כמו שכונת רמות אלון בירושלים).

במרבית השכונות יש בתי מגורים ובדרך כלל יש בהן תשתית מקומית משותפת כגון גנים ציבורים, מבני ציבור (כגון בית ספר), מרכז מסחרי, כבישים פנימיים, ריכוזי פסולת וכדומה. שכונות יכולות להתפתח כתוצאה מתכנון עירוני או לגדול באופן טבעי. כאשר מתקבצת באזור קבוצה אתנית מסוימת יכולה להיווצר שכונה בעלת חתך מאפיין. לדוגמה, שכונה יהודית בניו יורק, שכונה דתית בהרצליה, שכונה סינית בניו אורלינס וכו'.

עיר מורכבת לרוב ממספר שכונות בהתאם לממדיה, כאשר גודל השכונות יכול להשתנות בצורה משמעותית, כך למשל ברמת אביב אלפי תושבים בעוד באחוזת בית (שנמצאת באותה עיר - תל אביב) מספר זעיר של רחובות. בדרך כלל השכונות צמודות זו לזו, אולם לעיתים, מסיבות של תכנון עירוני, יכולות שכונות מסוימות להיות רחוקות זו מזו או ממרכז העיר, כאשר התוכניות הן לרוב למלא את השטח העתידי בבניה. במקרים שהתכנון לא יוצא לפועל נוצר מצב ארוך טווח (למשל באשדוד) בו השכונות מרוחקות זו מזו.

בעברית הכינוי רובע מתייחס לרוב לקבוצת שכונות קרובות ודומות, למשל רובעי תל אביב, אך לפעמים לשכונות בודדות, למשל רובעי אשדוד. ישנן ערים שבהן צברים של שכונות נושאים כינויים כמו צ'יינה טאון, "בית הכרם רבתי", נחלאות או קטמונים. ישנן שכונות שמחולקות לתת שכונות כמו מעלות דפנה המכילה את "ארזי הבירה" או כמו בית הכרם שמכילה את "שכונת הפועלים". גבולות בין שכונות עשויים להיות לא ברורים או מוגדרים באופן שונה במקומות שונים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.