ביטוח לאומי

ביטוח לאומי הוא מנגנון ממשלתי שמטרתו להגן על אזרחי המדינה במישור הכלכלי.

במרבית המדינות בהן מונהג ביטוח לאומי, מדובר במגבית תשלום חובה שמנוכה מהכנסתו של עובד (שכיר או עצמאי), ולעיתים חייב בו גם מי שאינו עובד.

SocialSecurityposter2
פוסטר של הביטוח הלאומי בארצות הברית

מטרות

הביטוח הלאומי מספק רמות שונות של הגנה במדינות שונות, וכך שונים גם המצבים המזכים בתשלום מהביטוח הלאומי. סוגי המצבים הללו כוללים:

חלק מסוגי התמיכה מוגבלים בזמן (למשל, בישראל ניתן לקבל דמי אבטלה רק לתקופת זמן מוגבלת) בעוד שאחרים אינם מוגבלים (למשל, קצבת נכות). חלק מסוגי התמיכה מוגבלים בהתאם למצבו הכלכלי של המבוטח (למשל, תמיכה לעניים - בישראל, הבטחת הכנסה) בעוד שאחרים אינם מותנים במצב הכלכלי (למשל, תשלום בעת חופשה לאחר לידה). חלק מסוגי התמיכה מיועדים לשכירים בלבד (למשל, דמי האבטלה בישראל) בעוד שחלקם מיועדים לשכירים ועצמאיים כאחד (למשל, פיצוי עקב תאונת עבודה). מנגנון הביטוח הלאומי נועד לוודא במידת האפשר כי רק הזכאים באמת לתשלומי התמיכה אכן מקבלים אותם.

היסטוריה

המדינה הראשונה בה התקיים ביטוח לאומי הייתה גרמניה, שם הנהיג אוטו פון ביסמרק בשנת 1883 ביטוח חובה מפני מחלות במפעלי התעשייה. בשנת 1884 הורחב הביטוח כדי לכסות תאונות עבודה, ובשנת 1889 הונהגה גם פנסיה וביטוח נכות. ביסמרק הנהיג את הביטוח הלאומי כחלק ממאבקו בסוציאליזם, אותו ראה כאיום על הלאומיות.

בעקבות גרמניה הותקן גם באוסטריה מנגנון ביטוח מחלות. (אין מדובר בביטוח בריאות, שכן הביטוח לא הבטיח טיפול רפואי לחולים אלא קצבה שתאפשר את המשך מחייתם).

בצרפת הונהג ביטוח חובה בשנת 1894, תחילה לכורים ובהמשך (1910) לכל השכירים.

בבריטניה הונהג פיצוי לעובדים שנפגעו בתאונות עבודה בשנת 1897. הביטוח הלאומי בבריטניה התרחב וכלל קצבאות לקשישים נזקקים (1910) וביטוח מפני מחלה, נכות ואבטלה שנה מאוחר יותר.

בארצות הברית היו כמה מנגנוני ביטוח לאומי במדינות השונות, אולם החוק הפדרלי כלל ביטוח סוציאלי לראשונה בשנת 1935.

דו"ח בוורידג', שאותו הגישה ועדה בין-משרדית שבראשה עמד הכלכלן ויליאם בוורידג' לפרלמנט הבריטי בשנת 1942, נחשב לאבן היסוד של הביטוח הלאומי המודרני. על פי מתכונת זו הוקם בישראל בשנת 1954 המוסד לביטוח לאומי.

גביית דמי הביטוח

במדינות רבות נקבע שגביית דמי הביטוח נעשה על ידי מנגנון ייעודי של הביטוח הלאומי על מנת לשמר את עצמאות הביטוח הלאומי. בחלק מהמדינות הוחלט לאחד את מנגנון הגבייה של הביטוח הלאומי עם זה של מס הכנסה על מנת לייעל את הגבייה[1].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גביית דמי הביטוח הלאומי תשולב עם מס הכנסה, דבר, 6 באוקטובר 1969
אומה

אומה או לאום היא קבוצת אנשים בעלי זהות לאומית משותפת השואפת להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית בזיקה לטריטוריה מסוימת. בלאום קיימים יסודות משותפים אותם חולקים (בדרך כלל) בני אותו הלאום כגון: שפה, תרבות, מקור אתני משותף, דת, ערכים, אידאולוגיה ומקור היסטורי משותף.

ישנן אומות המקושרות למדינת לאום, ישנן אומות מסוימות שלא שייכות לאף מדינה (כגון הכורדים והטטרים), וישנן אומות המפוצלות בין מספר מדינות, כגון גרמנים, ערבים, ורומנים. ישנן גם מדינות המורכבות משני לאומים (מדינות דו-לאומיות) כגון בלגיה, ומדינות המורכבות ממספר רב של לאומים (מדינות רב-לאומיות) כגון הודו ושווייץ.

הדעות חלוקות בנוגע להגדרה של אומה. במספר גדול של המדינות המודרניות, יש מגוון של אנשים עם מנהגי תרבות ומקור אתני שונה. יש לאומים אשר לא התאגדו סביב השתייכות מולדת כלשהי אלא סביב יסודות של ערכים, ואידאולוגיות מתוך בחירה, דוגמת ארצות הברית, שיש בה כמות גדולה של מהגרים, אך גם היא מתוארת לעיתים קרובות כאומה האמריקנית. עם זאת הלאום בארצות הברית נשען באופן כללי על תרבות משותפת, התרבות האנגלו-סקסית.

במדינת ישראל יש אזרחים בני שני לאומים שונים, הלאום היהודי והלאום הערבי. עובדה זו אינה שנויה במחלוקת בין היהודים ובין הערבים וגם מקובלת על מרבית היהודים ומרבית הערבים. הקביעה מסתמכת על השפות והתרבויות השונות וגם על הקשר עם יתר בני האומה שמחוץ לישראל. עם זאת הביטוי "לאומי" או "בין לאומי" מתייחס למדינה ואזרחיה, לדוגמה "ביטוח לאומי", "ליגה לאומית", "דגל הלאום", "ההמנון הלאומי", "נמל התעופה הבין לאומי", "שירות לאומי", "המשלחת הלאומית", ועוד.

ביטחון סוציאלי

ביטחון סוציאלי הוא הידיעה של הפרט שיוכל להתקיים בכבוד גם אם יאבד את היכולת לפרנס את עצמו ואת משפחתו. ביטחון סוציאלי הוא מרכיב מרכזי של מדינת רווחה. מרכיבי הביטחון הסוציאלי ורמתם משתנים ממדינה למדינה, ואף באותה מדינה במהלך השנים. חלק מהם הם בגדר חובה החלה על כל תושבי המדינה וחלק אחר נובע מהסכמים בין ארגוני עובדים לארגוני מעסיקים, ומיוזמה אישית של הפרט.

הזכות לביטחון סוציאלי נכללת בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם: "כל אדם, כחבר החברה, זכאי לביטחון סוציאלי וזכאי לתבוע שהזכויות הכלליות הסוציאליות והתרבותיות, שהן חיוניות לכבודו כאדם ולהתפתחות החופשית של אישיותו, יובטחו במאמץ לאומי ובשיתוף פעולה בינלאומי בהתאם לארגונה ולאוצרותיה של המדינה."להבטחת ביטחון סוציאלי משמשים אמצעים אחדים:

ברמת המדינה: ביטוח לאומי, המבטיח סיוע במקרים של נכות, פגיעה בעבודה, זקנה ועוד. ביטוח בריאות, המבטיח שירותי בריאות בסיסיים לכל תושב. מימון אמצעים אלה נעשה באמצעות מיסים ייעודיים (בישראל: דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות).

ברמת ארגוני העובדים: הסכמים לביטוח פנסיוני לעובדים, המבטיחים לעובד ולמשפחתו פרנסה במקרים של נכות, מוות וזקנה.

ברמת הפרט: רכישת ביטוחים אישיים להרחבת הכיסוי הניתן בשני הרבדים הקודמים בתחומי ביטוח פנסיוני וביטוח בריאות.בחלק מהמקרים גמלאות הביטחון הסוציאלי הן בהתאם להכנסה המבוטחת, ובמקרים אחרים הגמלאות הן בסכום אחיד, או בסכום הנגזר מצורכי המבוטח.

בתי הדין לעבודה

בשיטת המשפט הישראלית מערכת בתי הדין לעבודה היא מערכת ייחודית של בתי דין שהוקמה מכוח חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט–1969. מערכת בתי דין זו היא ערכאת שפיטה עצמאית העוסקת בשפיטה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי ועוד).

דו"ח בוורידג'

דו"ח בוורידג' (באנגלית - "Beveridge Report") הוא דין וחשבון שהוגש לפרלמנט הבריטי בשנת 1942 בנוגע לביטוח לאומי ושירותים נלווים, על ידי ועדה בין-משרדית שבראשה עמד הכלכלן ויליאם בוורידג'. הדו"ח זיהה חמישה "ענקים", "רעות חולות" בחברה הבריטית - הזנחה, בערות, מחסור, אבטלה וחולי. הדו"ח הציע רפורמה נרחבת במערכת הביטחון הסוציאלי בבריטניה במטרה להילחם באותם ענקים. בתקופה שבה פורסם, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, זכה הדו"ח לפופולריות רבה ביותר בציבור הבריטי. לאחר עליית מפלגת הלייבור לשלטון, ב-1945, בממשלה בראשות קלמנט אטלי, פעלה המפלגה ליישום הדו"ח בשנים בהן שלטה, עד 1951, לרבות עריכת רפורמה ממשית בנושא הביטחון הסוציאלי והביטוח הלאומי, ויצירתם של שירותי הבריאות הלאומיים בבריטניה, והניחה את המסד למדינת הרווחה הבריטית.

דמי ביטוח לאומי

בישראל, דמי ביטוח לאומי הם תשלום חובה החל על כל תושב ישראל מגיל 18 ועד גיל פרישה. כן חייבים בדמי הביטוח עובדים זרים בישראל, עובדים שהגיעו לגיל פרישה וממשיכים לעבוד, ומעסיקיהם של נערים עובדים. תשלום דמי הביטוח מקנה זכות לקבלת קצבאות ותשלומים שונים מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לכללים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי. במקביל לדמי ביטוח לאומי גובה המוסד לביטוח לאומי גם דמי ביטוח בריאות, במסגרת ביטוח בריאות ממלכתי.

דמי הביטוח הלאומי הם מקור עיקרי למימון פעילותו של המוסד לביטוח לאומי. מקור נוסף הוא העברה תקציבית מתקציב המדינה.

הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1936

הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 1936 היו מערכת הבחירות הנשיאותיות השלושים-ושמונה בתולדות ארצות הברית, והתרחשו ב-3 בנובמבר 1936. אלו היו הבחירות החד-צדדיות ביותר בהפרש קולות האלקטורים. ההפרש בין המועמדים במניין הקולות הכולל היה השני בגודלו במערכות הבחירות אחרי 1820, בהן לא היה יותר ממועמד אחד.

הבחירות נערכו כשהשפל הגדול נכנס לשנתו השמינית. הנשיא המכהן והמועמד הדמוקרט, פרנקלין דלאנו רוזוולט, עדיין ניסה להעביר את חוקי הניו דיל בקונגרס ובבית המשפט. אך החוקים שהוא כבר העביר (ביטוח לאומי ודמי אבטלה) היו פופולריים מאוד בקרב הציבור האמריקני. יריבו הרפובליקני של רוזוולט היה המושל אלף לנדון מקנזס, מועמד מתון.

אף על פי שפרשנים חזו קרב צמוד, רוזוולט ניצח את הניצחון האלקטורלי הגדול ביותר מאז שהמפלגה הרפובליקנית קמה בעשור השישי של המאה ה-19, וניצח בכל מדינה פרט למיין וורמונט. בכך שזכה ב-523 אלקטורים, רוזוולט קיבל 98.49% מהאלקטורים, האחוז הכי גבוה מאז 1820. זה גם היה שיא במספר האלקטורים שמועמד לנשיאות זכה בהם, ושיא זה נשבר רק בידי רונלד רייגן ב-1984, כשניתן היה לזכות בעוד 7 אלקטורים. רוזוולט גם זכה ב-60.8% מהקולות, אחוז הקולות השני הגבוה ביותר שמועמד לנשיאות זכה בו מאז 1820 (באחוז הגבוה ביותר זכה לינדון ג'ונסון ב-1964).

הבטחת הכנסה

הבטחת הכנסה היא קצבה המשולמת למי שהכנסתו אינה מאפשרת רכישה של צורכי קיום בסיסיים לו ולמשפחתו.

כאשר לבית אב אין בקביעות או באופן זמני הכנסות, משלמת לו המדינה הבטחת הכנסה - שמטרתה לאפשר למקבל רמת חיים מינימלית. כאשר למשפחה יש הכנסה הנמוכה מסף השכר, משלמת לה המדינה סכום המהווה השלמה להכנסה זו (ולפיכך קרוי השלמת הכנסה).

בישראל פועל מנגנון זה בשני מסלולים: הבטחת הכנסה המיועדת לכלל הציבור דרך המוסד לביטוח לאומי, והבטחת הכנסה על ידי משרד החינוך המיועדת ללומדים בישיבות (אדם הלומד בישיבה אינו עומד בתנאי הזכאות להבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי).

המוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי הוא המוסד האחראי על מימוש רוב הזכויות החברתיות במדינת ישראל, על פי רוב בדרך של תשלומי העברה. פעילות המוסד לביטוח לאומי מוסדרת בחוק הביטוח הלאומי, שהתקבל בכנסת בנובמבר 1953. כמו כן עוסק המוסד במימושם של חוקים נוספים בתחום הביטחון הסוציאלי, כגון חוק הבטחת הכנסה, ובהסכמים עם ממשלת ישראל, הנוגעים לביטחון סוציאלי.

חופשה ללא תשלום

חופשה ללא תשלום (חל"ת) היא תקופה שבה ממשיכים להתקיים יחסי עובד-מעביד, אך העובד אינו עובד במהלכה, ולכן אינו מקבל שכר וזכויות אחרות כגון הזכות לדמי מחלה. בדרך כלל תקופה זו אינה נכללת בחישוב הוותק של העובד, לכל הזכויות התלויות בוותק. עם תום החופשה ללא תשלום זכאי העובד לחזור לתפקידו הקודם או לתפקיד דומה.

היציאה לחופשה ללא תשלום מצריכה בדרך כלל הסכמה בין העובד למעסיק, שבה נקבע משך החופשה. בעקבות לידה מקנה חוק עבודת נשים לעובד ולעובדת זכות לחופשה ללא תשלום (בתנאים המפורטים בחוק) בתקופה של עד שנה מיום הלידה.יציאה לחופשה ללא תשלום היא בדרך כלל ביוזמת העובד, לשם פעילות אישית, כגון לימודים או טיול, שנמשכת מעבר לזמן ההיעדרות שמאפשרת לו החופשה השנתית שצבר. לעיתים החל"ת היא ביוזמת המעסיק, למשל כתוצאה משפל זמני בפעילות העסק, שאינו מאפשר מתן עבודה, אך אינו מצדיק פיטורים של העובד.

בתקופת חל"ת חלה על העובד חובת נאמנות למעסיקו, שבעקבותיה העובד אינו רשאי לעבוד בתקופה זו אצל מעסיק אחר המתחרה במעסיקו. על עובד מדינה היוצא לחל"ת ממשיך לחול גם בתקופה זו האיסור על פעילות מפלגתית.

תקופה של חל"ת העודפת על 14 יום לשנת עבודה אינה מובאת בחשבון בחישוב פיצויי פיטורים לעובד.בשני החודשים הקלנדריים הראשונים של החל"ת נדרש המעסיק לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בגין העובד (המעסיק רשאי לנכות סכום זה מהעובד), ובהמשך החל"ת על העובד לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בעד עצמו.

חופשת לידה

חופשת לידה (חל"ד) היא חופשה, פעמים רבות בתשלום, הניתנת לעובדת (ולעיתים גם לעובד) בעקבות לידה או אימוץ. לחופשת הלידה מגוון מטרות, ביניהן מתן תקופת התאוששות מההיריון ומהלידה לאישה בתקופת משכב הלידה, תמיכה בהנקה, מתן אפשרות להורים להעניק טיפול פרטני ליילוד בתקופה הראשונה לחייו ולאחרונה עידוד ילודה.

חופשת לידה נהוגה ברוב מדינות הרווחה, אך אורכה ואופייה משתנה באופן משמעותי, בהתאם לגיוון במטרות השונות. ברוב המקרים, חופשת הלידה כוללת שלושה אלמנטים: תקופה שבה מותר ליולדת לקחת חופשה או אף אסור להעסיקה; הגנה מפיטורין בתקופת החופשה; ותשלום להורה שבחופשה.

חוק הביטוח הלאומי

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 הוא חוק המסדיר את פעולתו של המוסד לביטוח לאומי וקובע את ההוראות העיקריות בנוגע לזכאות לקצבאות הניתנות על ידי המוסד ולהענקתן ובנוגע לדמי ביטוח לאומי, שהם מקור מימון עיקרי לפעולת המוסד (מקור שני הוא תקציב המדינה). החוק נחקק על ידי הכנסת בשנת 1953, והוא החוק העיקרי המסדיר בישראל את פעולתה של מערכת הביטחון הסוציאלי בה.

בנוסף לחוק זה חוקקה הכנסת חוקים נוספים בתחום הביטחון הסוציאלי, בהם חוק הבטחת הכנסה, חוק ביטוח בריאות ממלכתי וחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, שגם ביישומם עוסק המוסד לביטוח לאומי.

מונקו

נסיכות מונקו (בצרפתית: Principauté de Monaco, קרי: "פְּרָנְסִיפּוׁטֶה דה מונקו", במונגאסקית: Principatu de Munegu) היא נסיכות המהווה עיר מדינה באירופה. מונקו שוכנת בריביירה הצרפתית, בקרבת הגבול עם איטליה. העיר העתיקה של מונקו ואזורים שנבנו בתקופות מאוחרות יותר נכללים בטריטוריה של מונקו.

מונקו נמצאת במקום השני בעולם (אחרי קריית הוותיקן) ברשימת המדינות העצמאיות בעלות השטח הקטן ביותר. תחום שיפוטה משתרע על פני 2.02 קילומטר רבוע בלבד, ונכון לשנת 2015 היא המדינה הצפופה ביותר בעולם, עם אוכלוסייה של 38,300 תושבים, כ-19,000 נפש לקמ"ר.

מייק פנס

מייקל ריצ'רד "מייק" פנס (באנגלית: Michael Richard "Mike" Pence; נולד ב-7 ביוני 1959) הוא סגן נשיא ארצות הברית הנוכחי. כיהן כמושל אינדיאנה, חבר המפלגה הרפובליקנית ולשעבר חבר בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-6 של אינדיאנה.

מיסוד

מיסוד הוא תהליך במהלכו פעילות חברתית, הופכת בעקבות תהליכים סוציולוגיים שונים לפעילות מושרשת בחברה, ונתפסת כחלק מהמציאות האובייקטיבית.

ביסודו של תהליך המיסוד עומדת הקניית משמעות מעבר להגדרתה התכלתית של פעילות חברתית מסוימת. תאוריות המיסוד מתארות התפתחות בה בתחילה בני אדם החלו פעילות מסוימת מתוך שיקולים רציונליים ולאורך זמן הפעילות התקבעה והשיקולים הרציונליים נשכחים. לדוגמה, לצפייה קבועה במשחק כדורגל, שתכליתה הנאת הצופה ועדכון לגבי המתרחש בעולם הספורט, עשוי להצטרף ערך מוסף הנלווה למטרות אלו (כלומר, הצופה מעוניין בצפייה הקבועה מעבר להנאה לעדכון שהוא מקבל ממנה, ולא יהיה מוכן להחליפה גם בתחליפים המשרתים מטרות אלו בצורה עדיפה). ערך מוסף זה הוא הערך הממסדי של הצפייה, והוא שהופך אותה למוסד.

מיסוד אינו תהליך מוחלט, ובמציאות לרוב פעילויות וארגונים מכילים מאפיינים מוסדיים בצד מאפיינים שאינם כאלו.

שמות נרדפים למיסוד הם השתגרות ובדומה רוטיניזציה, פעולה חברתית החוזרת על עצמה שוב ושוב עד שמתקבעת כעומדת בפני עצמה, לעיתים במנותק מהכוונה המקורית של הפעולה.

למשל, זוג צעיר נהג לאכול אצל הוריו ארוחת שבת כל שבוע כיוון שרצה לחסוך בהוצאות. עם השנים, וגם כאשר הזוג הפך מבוסס כלכלית ובעל ילדים, הנוהג של ארוחת שבת אצל ההורים התמסד כהכרחי ורצוי ללא קשר לסיבה המקורית לארוחה.

אחד המאפיינים של מוסד הוא תובענות. כל המוסדות מנסים לשלוט על היבט אחד או יותר של חיינו. כך, למשל, בית ספר, אוניברסיטה, ביטוח לאומי וכו'. ארווינג גופמן, בחיבורו על המוסדות הכוללניים הציג קטגוריה חדשה למיון מוסדות: מוסדות כוללניים.

למוסדות אלה כמה אלמנטים:

שתלטנות- המוסד כופה את חוקיו על החוסה, מי יותר ומי פחות.

סוציאליזציה- החוסה לומד על מיקומו החברתי החדש, על תפקידיו ועל כללים אחרים.

הפרדת הסגל מהחוסיםלאלמנט זה כמה מאפיינים:

מחשבות סטריוטיפיות (הדדיות);

קיום דיסטאנס;

טקסים פורמליים- טקסים שהם חלק מחוקי המוסד;לסגל קיימות כמה סמכויות:

'סמכות מקבילה'- הזכות של כל מי ומי מהסגל להטיל מרותו על כל חוסה

'סמכות פרטנית'- הזכות של הסגל לרדת לפרטים האנטימיים ביותר של החוסים.

'סמכות מרחיבה'- הזכות של הסגל לעונש לא חייבת להיות קשורה לסוג העבירה.

תוצאות השהייה במוסד:

טשטוש האישיות (סוציאליזציה)

ריכוז מחשבות החוסים בדברים זניחים

סלנג מוסדי (לשני הצדדים, החוסים והסגל)

הפגנת האישיות על ידי כניסה לצרות

הסתגלויות משניות- "קומבינות"

מס

מס הוא תשלום לשלטונות הנגבה בכפייה מתושבים ומאזרחים, לצורך מימון הפעולות של השלטון. במובן הרחב המס במדינה הוא סך המשאבים אותם נוטלת הממשלה מהציבור.

במדינת חוק הטלת מס נעשית באמצעות חוק, וגבייתו נעשית באמצעות רשות ממשלתית (או עירונית) שהוסמכה לכך. קיימים סוגים שונים של מיסים, ובאפשרות המחוקק לקבוע על מי להטיל מס ובאיזה שיעור כדי להגשים את מטרותיו.

יחידים ותאגידים רשאים לנקוט צעדים להקטנת נטל המס, באמצעות תכנון מס. השתמטות ממס (כלומר הקטנת נטל המס בדרכים לא חוקיות) גוררת הליכים אזרחיים ופליליים גם יחד.

עובד

עובד הוא מי שעושה דבר מה עבור אדם, ארגון או אנשים אחרים ומקבל בעבור כך תשלום.

ניתן לחלק את העובדים לשני סוגים עיקריים:

עובד שכיר - העובד עבור מעביד תמורת משכורת. בין עובד למעבידו מתקיימים יחסי עובד-מעביד. זכויותיו וחובותיו של העובד נקבעים בחוזה העבודה האישי שבינו לבין מעבידו, ובמקורות נוספים: דיני העבודה, צווי הרחבה, הסכמים קיבוציים ועוד.

עובד עצמאי - אדם העובד עבור אחר (או אחרים) מבלי שיתקיימו ביניהם יחסי עובד-מעביד.את העבודה למען אחר ניתן לעשות במגוון דרכים: כעובד שכיר, כעובד עצמאי, בהתנדבות, כחבר באגודה שיתופית ועוד, אך בימינו עבודה כעובד שכיר היא הדרך הנפוצה לעשות זאת, אם כי קיימים גם עובדים עצמאיים רבים. היותו של אדם בסטטוס של עובד שכיר מקנה לו את ההגנה של דיני העבודה (שחלים בדרך כלל רק על שכירים, ולא על עצמאים, מתנדבים, וכו'). התייחסות לעובד קיימת גם בחוקים אחרים:

אחדים מחוקי המיסים כוללים כללי מיסוי מיוחדים לעובדים. בראשם פקודת מס הכנסה, שסעיף 2(2) בה מטיל חיוב במס על הכנסת עבודה.

חוק הביטוח הלאומי חל על כל תושבי ישראל, אך יש בו התייחסות נרחבת לעובדים, הן בצד החובות (חובתו של המעביד לשלם דמי ביטוח לאומי בעד עובדיו השכירים) והן בצד הזכויות (באחדים מענפי הביטוח, כגון ביטוח אבטלה).אף שלמושג "עובד" חשיבות מהותית בהקשרים אלה, הוא אינו מוגדר בחקיקה, וגבולותיו נקבעו בפסקי דין רבים של בית הדין לעבודה. בין השאר נקבע בפסקי דין אלה כי חייל בשירות קבע אינו בגדר עובד, וגם אסיר המועסק בבית סוהר אינו עובד.

עבודתו של העובד נעשית למען מעבידו, במקום עבודתו או במקום שאליו נשלח על ידי מעבידו. במצב השגרתי, לעובד מעביד יחיד, אך יש גם הקשורים ביחסי עובד-מעביד עם מעבידים אחדים, באותו מקצוע או במקצועות שונים.

העובד משתלב במקום עבודתו ופועל להגשמת מטרותיו של מקום העבודה, בהתאם להנחיות מנהליו. תרומתו של העובד מתבטאת בהקדשת זמנו למעביד. תשומות אחרות שנדרשות, כגון כלי עבודה וחומרי גלם, מסופקות על ידי המעביד.

הטעם העיקרי להבחנה בין עובד שכיר שחלים עליו דיני העבודה המגינים, לבין עצמאי אשר אינו זוכה להגנתם, הוא טעם חברתי-כלכלי: הרצון להגן על עובדים מוחלשים מפני ניצול. אחד המבחנים המבדילים בין עובד שכיר לבין עובד עצמאי הוא קיום פיקוח של מספק העבודה על עבודת העובד ועל אופן ביצועה. היו מקרים בהם היה חוזה בין העובד לבין נותן העבודה, בהם הוגדר העובד כ"קבלן עצמאי", אולם בית המשפט קבע כי דין אותו "קבלן עצמאי" כדין עובד שכיר ונותן העבודה חייב בכל החובות של מעביד כלפי עובד זה.

עיקול

עיקול הוא החרמת רכוש, בדרך כלל כזה המצוי בידי לווה, בידי המלווה או גורם מוסמך מטעמו. עיקול מוצא בדרך כלל לפועל באחד משלושה מקרים עיקריים: כאשר הלווה לא עמד בתנאי הפירעון של הלוואה, שהנכס המעוקל שועבד, שימש ערבון או שימש בטוחה לפרעונה; כאשר אדם קיבל מוצר או שירות מסוים לפי הסכמה או חוזה, אך לא פרע את התמורה שנקבעה להם בחוזה; וכאשר השלטון מכריז, בידיעת בעל הנכס או שלא בידיעתו, על דרישה לתשלום או העברת הנכס לידי השלטון. ברוב המקרים חייב הנושה לבצע הליך חוקי כדי לזכות בצו שיאפשר עיקול הנכס, פעמים רבות באמצעות צו עיקול הניתן בידי בית משפט ונאכף בידי ההוצאה לפועל. רשויות שלטוניות, כמו רשות המיסים, ביטוח לאומי, עירייה וגורמים הפועלים מטעמם רשאים להוציא צווי עיקול כרצונם, גם ללא צו בית משפט (לדוגמה, הטלת עיקול על חשבון הבנק מטעם חברה פרטית הגובה חובות עבור העירייה.

עקרת בית

עקרת בית היא אישה העובדת במשק ביתה, ואינה מועסקת, כשכירה או כעצמאית, מחוץ למשק ביתה.

מקור המושג בספר תהילים, שבו נאמר "מושיבי עקרת הבית, אם הבנים שמחה", אם כי בפסוק זה מקובל לפרש את הצירוף "עקרת הבית" כמתייחס לאישה עקרה.

פגיעה בעבודה

פגיעה בעבודה כמונח משפטי היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע, הפוגעים ביכולתו של עובד לעבוד. תאונת עבודה היא תאונה המתרחשת לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. מחלת מקצוע היא מחלה הנגרמת עקב העבודה, כתוצאה מתנאי העבודה או מנסיבות אחרות הכרוכות בעבודה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.