ביות בעלי חיים

ביות בעלי חיים (לעיתים משתמשים במושג תרבות בעלי חיים) הוא שם כולל לשינויים שעשה האדם בבעלי חיים על מנת להתאים אותם לצרכיו.

יש בעלי חיים שבויתו ללא שינוי בהתנהגותן הטבעית (דבורי דבש), יש כאלו שעברו שינוי חלקי (חתולים) ויש כאלו שעברו סיגול מלא לצורכי האדם (כל חיות המשק והכלבים) והתנהגותם שונה לחלוטין מחיי קרוביהם החיים עדיין חיי בר.

Reindeer herding
לאפי מקבץ איילי צפון בשוודיה, שלהם שימוש רב תכליתי, מניהוג מזחלות, ועד אכילת בשרם ועשיית ביגוד מפרוותם.
Man on donkey, Afghanistan
החמור שבוית מהערוד, שימש ומשמש בעיקר כבהמת משא
Camel ride along the beach
הגמל מכונה "ספינת מדבר" בשל עמידותו הגבוהה למקומות צחיחים.

ההיסטוריה של הביות

PikiWiki Israel 9244 Girl with goat - Moshav Herut
ילדה מאכילה עיזים מבויתות בחצר ביתה במושב חרות

במשך שנים רבות חיו ההומינידים ובעלי החיים שבטבע זה לצד זה, ולעיתים אכלו האחד את משנהו, מבלי שהאדם יצר שינוי התנהגותי או פיזי בבעלי החיים.

משערים כי הביותים הראשונים לא היו פרי מחשבה או רצון, אלא נגרמו כתוצאה מתועלת הדדית שהפיקו החיה והאדם מהקשר שיצרו, לדוגמה: הזאב התריע מפני הגעת טורפים וקיבל בתמורה שאריות מזון מהציד. לכן מניחים שבעל החיים הראשון שבוית הוא הכלב, מעריכים שביותו החל כבר כ-12,000 שנה לפני זמננו בתרבות הנאטופית. אולם, יש ראיות לקשר בין בני אדם לבין זאבים במשך 150,000 שנה.

כתוצאה מתהליך הביות והברירה הלא-טבעית שגרם האדם לבעלי החיים, עברו רוב בעלי החיים המבויתים שינויים התנהגותיים ופיזיים, כך שיסתגלו טוב יותר לצרכיו של האדם.

סוג של ביות היה התאמת בעלי חיים לנשיאת בני אדם או משאות. באזורים שונים בעולם בויתו בעלי חיים או שנעשה שימוש בבעלי חיים שכבר בויתו גם לשם נשיאת משאות. כך בויתו הסוס, החמור, הגמל, השור, היאק, הלמה, התאו, נוצרה ההכלאה של פרד ונעשה שימוש בכלבים ובאיילים לגרירת מזחלות.

תהליך הביות היה בין הגורמים שאפשרו לבני האדם שחיו בחברות של ציידים-לקטים לעבור להתיישבות קבע וחקלאות כי מקורות מזון (בשר ותוצרים אחרים) הפכו לזמינים יותר ואפשר היה להשיגם ללא נדודים.

Indian-Elephant-444
פיל עם רוכב. הפיל האסייני אינו מבוית אלא מאולף לחיות עם אדונו. את הפיל האפריקני בכלל לא מאלפים

ראיות מוקדמות לכוורנות מציורי סלע מתארכות את ביות הדבורים ל-15,000 שנה לפני זמננו. שלושת הבאים - העז, הכבש והחזיר - כולם בויתו בערך כ-10,000 שנה לפני זמננו, באסיה. יש ראיות ארכאולוגיות מהעת האחרונה לביות של סוג של חתול סביב 9,500 לפני זמננו[1]. הראיות המוקדמות ביותר לביות הסוס (כנראה בצפון רוסיה) מתוארכות ל-6,000 לפני זמננו. זנים קטנים יותר של סוסים בויתו כ-5,000 שנה לפני זמננו.

תהליך הביות והפיזור של הזנים המבויתים הושפע מאוד מהקשר בין החצי המערבי לחצי המזרחי של כדור הארץ לאחר גילוי יבשת אמריקה על ידי אירופאים.

שם תמונה תאריך ביות משוער מיקום שימושים
אלפקה Unshorn alpaca grazing בערך 5,500 לפני זמננו פרו צמר, בשר, חלב ומשא.
בנטנג KA Zoo Huftieranlage לא ידוע דרום מזרח אסיה בשר, חלב ומשא.
גמל חד-דבשתי Camel in desert בערך 4,500 לפני זמננו חצי האי ערב בשר, רכיבה ומשא.
גמל דו-דבשתי Camel in Sichuan China בערך 4,500 לפני זמננו אסיה המרכזית בשר, רכיבה ומשא.
חתול Gato enervado pola presencia dun can בערך 9,500 לפני זמננו הסהר הפורה- המזרח התיכון הדברת מזיקים ומחמד.
פרה Hereford bull large בערך 10,000 לפני זמננו מצרים או אפריקה שמדרום לסהרה בשר, חלב ומשא.
כלב Pembroke Welsh Corgi 600 בערך 12,000 לפני זמננו אסיה או המזרח התיכון שמירה, ציד, נחייה, גישוש ומחמד.
חמור Ane cotentin 101 בערך 6,000 לפני זמננו מצרים משא ורכיבה.
גאיאל Mithun לא ידוע דרום מזרח אסיה בשר, חלב ומשא.
עז Capra, Crete 4 בערך 10,000 לפני זמננו המזרח התיכון בשר, חלב וצמר.
חזיר ים Caviaklein בערך 900 לספירה פרו בשר ומחמד.
סוס Mare and foal (Kvetina-Marie) בערך 6,000 לפני זמננו אוקראינה רכיבה ומשא.
למה Pack llamas posing near Muir Trail בערך 5,500 לפני זמננו פרו בשר, חלב, צמר ומשא.
ארנבון Lapin nain 01 בערך 3,500 לפני זמננו אירופה בשר, פרווה ומחמד.
פנינייה Guinea fowl בערך 4,400 לפני זמננו אפריקה בשר ביצים ונוצות.
חזיר Sus scrofa domestica בערך 10,000 לפני זמננו סין ואירופה בשר.
אייל הצפון Caribou using antlers בערך 5,000 לפני זמננו צפון רוסיה בשר, עור, חלב ומשא.
כבשה Pair of Icelandic Sheep בערך 10,000 לפני זמננו המזרח התיכון בשר, חלב וצמר.
תאו המים Kudat Sabah Kg-Loro-Kecil-03 בערך 6,000 לפני זמננו סין בשר, חלב ומשא.
זבו കാള בערך 10,000 לפני זמננו הודו בשר, חלב ומשא.
יאק הבית Bos grunniens - Syracuse Zoo בערך 4,500 לפני זמננו נפאל בשר, חלב, פרווה ומשא.
דבורת הדבש Apis mellifera flying בערך 6,000 לפני זמננו דרום אסיה דבש.
טוואי המשי Pairedmoths בערך 5,000 לפני זמננו סין משי ומחמד.
אווז הבית Neugierige Hausgans בערך 7,000 לפני זמננו מצרים וסין בשר, ביצים, נוצות ושמירה.
ברווז הבית 2010-07-07 (6) Duck, Ginsheim-Gustavsburg Altrhein בערך 6,000 לפני זמננו סין בשר, ביצים ונוצות .
יונת הבית Pigeon Revivim 2 בערך 5,000 לפני זמננו חופי הים התיכון בשר, ביצים, נוצות, דואר ומחמד.
יונה ברברית Feral Barbary Dove בערך 2,500 לפני זמננו צפון אפריקה מחמד.
תרנגול Mother hen with chicks02 בערך 5,500 לפני זמננו דרום מזרח אסיה בשר, ביצים ונוצות.
חמוס הבית Jagd frettchen in hand von jaeger בערך 3,500 לפני זמננו אירופה מחמד והדברת מזיקים.
תרנגול הודו Zoo Tábor-Větrovy, krocan 01 בערך 2,000 לפני זמננו מקסיקו בשר, ונוצות.
יחמור Dama dama 006 בערך 3,000 לפני זמננו חופי הים התיכון בשר ועור.
אוגר Musu grauzikas resize שנות -30 ארצות הברית מחמד.
שועל Silberfuchs 06 המאה ה-19 אירופה מחמד.
מינק American mink geograph.co.uk 2083077 המאה ה-19 אירופה שימוש בפרווה ומחמד.
קנרית Yellow finch 1 המאה ה-15 האיים הקנריים מחמד.
דג זהב Common goldfish המאה ה-4 סין מחמד.
קוי Six koi המאה ה-19 יפן נוי ומחמד.
שליו יפני 1 week old Japanese quail chicks 14 המאות 12 - 20 יפן בשר, ביצים ומחמד.

תאריכים אלה אינם מוחלטים, והם נשענים על ראיות מועטות בלבד.

מטרות הביות

ביות הכלב

ביות הכלב התרחש לפני 14,000 - 100,000[2] שנים ויש הגורסים שאף לפני 135,000 שנים[3]. יש הסבורים שהוא התרחש פעמים רבות ובאופן בלתי תלוי. לתהליך זה היו השפעות רבות על האדם ויש הרואים בתהליך סימביוזה לכל דבר בין האדם לכלב[1].

סוגיה אחרת הקשורה בביות הכלב היא הקטנת נפח המוח. תהליך הביות של חיות רבות על ידי האדם כלל הקטנה של מוח החיות המבויתות. אזורי מוח ששימשו בטבע את החיות האלה עבור תפקודים שהאדם החל לעשות במקומן במהלך הביות, הצטמקו. רקמת עצב דורשת אנרגיה רבה. מוטנט שהצטמק לו אזור מוחי שאינו בשימוש עוד, צורך פחות מזון והוא בעל יתרון אבולוציוני. אזורי מוח העוסקים בקבלת החלטות וזיהוי סכנות מצומקים אצל חיות מבויתות בהשוואה לחיות הבר.

אחת העדויות המוקדמות ביותר לביות הכלב היא קבורה של גור זאבים או כלבים ביחד עם אישה באתר הנאטופי עינן בעמק החולה בישראל, המוצגת במוזיאון האדם הקדמון במעיין ברוך. זוהי הקבורה המוקדמת ביותר הידועה של זאב או כלב (קשה להבדיל ביניהם בגיל צעיר לפי השלד), וגילה כ- 14,000-15,000 שנה, לפי תיארוך פחמן 14 מכויל. קבורות כלבים מהתרבות הנטופית נמצאו גם בטרסת מערת היונים בגליל המערבי[4][5].

קריטריונים לביות

ג'ארד דיימונד בספרו רובים, חיידקים ופלדה, מתאר שישה קריטריונים לביות. על פי התאוריה שלו, רק התאמה לכל ששת הקריטריונים מאפשרת ביות של בעל החיים, ולכן מתוך המגוון הרב של בעלי חיים בטבע, רק מעטים מאד ניתנים לביות.

  1. תזונה גמישה - בעלי חיים שניזונים ממגוון של מקורות מזון ויכולים להתקיים על מזון זול יחסית. מבחינה זאת רוב אוכלי הבשר אינם מתאימים לביות, כי מזונם יקר - יש לספק להם בעלי חיים אחרים למאכל, וגידולם של אלה דורש משאבים כלשעצמו. אוכלי בשר שבויתו הם בדרך-כלל מינים שמסוגלים להתקיים במידה מסוימת גם על מזון צמחי, וכאלה שניזונים ממגוון של בעלי-חיים החיים בסמיכות לאדם. אוכלי עשב מתאימים לביות אם הם ניזונים מסוגים שונים של עשבים נפוצים.
  2. התבגרות מהירה - בעלי חיים בעלי משך היריון קצר, שמגיעים לבגרות מינית בתוך שנים מעטות לכל היותר. התבגרות מהירה מאפשרת לבני האדם התערבות ברבייה והשבחת גזע. גורי כלבים, למשל, נולדים בתוך שבועות אחדים ומגיעים לבגרות בתוך שנה בערך. לפילים, לעומת זאת, משך היריון ארוך מאוד והתבגרות איטית. לפיכך פילים אינם מתאימים לביות. דיימונד מבהיר שאין להתבלבל עם הפילים שבשביה: הם אינם מבויתים, כלומר, עברו שינוי כלשהו, אלא מאולפים.
  3. אפשרות לרבייה בשביה - יצורים שאינם מוכנים להזדווג ולהתרבות בשביה אינם מתאימים לביות, ובמקום זה צריך לתפוס אותם בטבע. קשה להרבות יצורים כמו הפנדה והצ'יטה בשביה.
  4. מזג נוח - מסוכן להחזיק בשבי יצורים גדולים שהם אגרסיביים כלפי בני אדם. לתאו האפריקני, לדוגמה, יש מזג לא צפוי והוא מסוכן ביותר לבני אדם. בעלי חיים שנבהלים בקלות גם הם אינם מתאימים לביות. היעל, לדוגמה, נבהל בקלות מבני אדם ונוטה לברוח, ויש לו יכולת קפיצה גבוהה שמאפשרת לו לברוח בקלות ממקום סגור.
  5. היררכיה חברתית ניתנת לשינוי - בעלי חיים חברתיים שקשורים זה לזה בקשרי שליטה, ויכולים לראות בבן אדם את החוליה הגבוהה ביותר בשרשרת השליטה, כלומר בן אדם ממלא את תפקיד ה"מנהיג" במקום אחד הפרטים בלהקה או בעדר.
  6. אינסטינקט עדר - בעלי חיים שחיים בלהקות גדולות או בעדרים. קל לכנס אותם במקום סגור, והם בדרך כלל אינם נרתעים מהצפיפות.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נמצאו שרידי חיית המחמד העתיקה בעולם
  2. ^ Behavioral Genetics and Animal Science
  3. ^ טמפל גרנדין בספרה "חיות בתרגום" עמוד 304 של הגרסה האנגלית, על סמך מחקר של דר' Wayne
  4. ^ James Serpell, The domestic dog: its evolution, behaviour, and interactions with people, pp 10-12. Cambridge University Press, 1995.
  5. ^ SJM Davis and FR Valla, Evidence for domestication of the dog 12,000 years ago in the Natufian of Israel, Nature 276, 608-610 (7 December 1978).
אדם

אדם או אדם נבון (שם מדעי: Homo sapiens, בלטינית: "הומו" – אדם, "סָפִּיֶינס" – חושב או תבוני) על פי ההגדרה המדעית, הוא מין של יונק במשפחת ההומינידיים, והמין היחיד שנותר כיום בתת-השבט הומינינים. כל בני-האדם בני-ימינו, וכן בני-אדם בעבר אשר היו זהים מבחינה אנטומית לבני-אדם בני-ימינו, מסווגים לתת-מין אדם נבון מודרני (Homo sapiens sapiens). סיווג זה נועד להבדילם מאוכלוסיות נכחדות קרובות אך שונות באנטומיה שלהן, כמו האדם הניאנדרטלי, אשר מסווג כתת-מין נפרד בתוך המין "אדם נבון" או כמין נפרד בסוג אדם (Homo). האדם הנבון המודרני נחשב לתת-המין היחיד ששרד עד ימינו מבין תת-המינים של הומו ספיינס, מבין הסוג הומו ומבין תת-שבט ההומינינים.

האדם ייחודי בעולם החי במוחו הגדול (בהתחשב בגודל גופו) יותר משל כל בעלי החיים: גדול פי שלושה בערך אפילו ממוחות קופי האדם הקרובים ביותר לאדם החי כיום, השימפנזה והגורילה. האדם נבדל מהם גם בהליכתו הזקופה על שתי רגליו האחוריות, ובהתאמת זרועותיו ואצבעות ידיו לשימוש משוכלל בכלים. הוא מאכלס מגוון עשיר יותר מכל בעל חיים אחר של בתי גידול יבשתיים, שאותם הוא משנה כך שיתאימו לצרכיו ולמחייתו, ועל כן הוא נחשב למין מהנדס סביבה. האדם מחשיב את עצמו כמין התבוני היחיד על כדור הארץ, והמין התבוני היחיד המוכר לנו ביקום. הוא מתאפיין בתודעה ובהכרה מפותחות, ביכולתו המתקדמת להמציא ולהשתמש באומנות, בטכנולוגיה, במדע, בסמלים מופשטים דוגמת אלו המשמשים בשפה ובכתב, ברעיונות, באידאולוגיות ובמוסדות חברתיים מורכבים.

האדם נפוץ כיום בכל יבשות כדור הארץ, והוא חי דרך קבע בכולן למעט באנטארקטיקה. בני אדם מודרניים התפתחו לראשונה ביבשת אפריקה לפני כ-200 אלף שנה, ומעט לאחר מכן החלו להתפשט בהדרגה לשאר יבשות העולם, תוך החלפה והטמעה של אוכלוסיות אדם קדומות יותר שחיו במזרח התיכון, באירופה ובאסיה. לאורך מרבית הפרהיסטוריה הם חיו כציידים-לקטים, ורק לפני כעשרת אלפי שנים החלו לביית צמחים ובעלי חיים בהיקף נרחב לצורך חקלאות. לפני כחמשת אלפי שנים לכל היותר פיתחו לראשונה כתב והחלו לתעד את ההיסטוריה שלהם. במאות השנים האחרונות, אפשרו המהפכה התעשייתית וחידושי המדע גידול דרמטי באוכלוסיית האנושות, העומדת כיום על כשבעה וחצי מיליארד נפש.

ארכאוזואולוגיה

ארכאוזואולוגיה או זואוארכאולוגיה היא תחום מחקר המשלב בין ארכאולוגיה וזואולוגיה. התחום עוסק בחקר שרידי בעלי חיים מאתרים ארכאולוגיים, בעיקר עצמות, שיניים, קרניים, קונכיות, קליפות ביצים וכדומה, לצורך הבנת חברות אנושיות קדומות והתפתחותן. שרידי בעלי חיים הם ממצא שכיח בחפירות ארכאולוגיות. הם עשויים להעיד על הרכב מזונן של אוכלוסיות קדומות, אופן הכנת המזון, וההקשר התרבותי והחברתי שבו הוא נצרך. בנוסף, שרידי בעלי החיים עשויים לשקף את הסביבה הקדומה ודרכי ניצולה על ידי האדם. המחקר הארכאוזואולוגי משמש לאיתור תפניות מרכזיות באבולוציה של האדם, כגון אכילת בשר, התפתחות הציד והדיג וביות בעלי החיים. בנוסף, הארכאוזואולוגיה תורמת תרומה חשובה להכרת הכלכלה, האקולוגיה, התרבות וחיי הרוח בכל התקופות.

ארץ הלבונה

ארץ הלבונה (אנגלית Land of Frankincense) הוא השם שהעניק ארגון אונסק"ו לחבל ארץ בדרום-מערב מחוז זופאר בעומאן, בעת שהכריז עליו כאתר מורשת עולמית בשנת 2000. ההכרזה כוללת ארבעה אתרים נפרדים - שיסר, ח'ור רורי, אל-בליד ופארק הלבונה בוואדי דאווכּה, השוכנים כולם בדרום-מערבו של מחוז זופאר, בתחילתה של דרך הבשמים ההיסטורית. עצי הלבונה גדלים במספר ואדיות באזור ופארק הלבונה בוואדי דאווקה הוא השמור מבין הוואדיות. בשנת 2005 הכריז ארגון אונסק"ו גם על הקטע הצפוני של דרך הבשמים בתחומיה של ישראל, כאתר מורשת עולמית, תחת השם "דרך הבשמים - ערי מדבר בנגב".

ביות

ביות הוא תהליך של התערבות מכוונת בידי האדם, במטרה לשנות תכונות פיזיולוגיות והתנהגויות טבעיות של חיית בר או צמח בר, כדי להתאימם לצרכים, או מאוויים אנושיים. הביות נועד, בדרך כלל, להעצים תכונות מסוימות המועילות לאדם ולמזער תכונות מפריעות, או כאלו המפחיתות את יעילות הניצול של אותו מין לטובת האדם. תוצר הביות יכול להיות זן חדש של אותו המין, שיכפול גנטי השונה במראה, או אותו מין ללא שינוי כלשהו, לבד ממאפיינים התנהגותיים.

במקרים רבים מפתחים הזנים המבויתים תלות באדם עד כדי חוסר יכולת לשרוד בסביבה הטבעית ממנה הגיעו. מקרים דומים, בהם דורות רבים של התפתחות עצמאית בסביבה אנושית (למשל, בתוך עיר או שדות מעובדים וללא התערבות מכוונת), הובילו ליצירת זן חדש שהשינויים אינם מאפשרים לו לשרוד בסביבה שאינה אנושית, נחשבים גם הם לביות.

בעלי חיים, צמחים או אורגניזמים מבויתים הם כאלה שההתנהגות, הפיזיולוגיה או אורח החיים שלהם השתנו כתוצאה משליטת האדם בתנאי החיים והרבייה שלהם. לרוב, נדרשים דורות רבים לשינויים הללו להפוך לקבועים, אך יש שהם מתרחשים כעבור דורות ספורים. בני אדם שלטו וטיפלו באוכלוסיות ממגוון סיבות: כדי לייצר מזון או מוצרים חשובים אחרים (כמו צמר, כותנה או משי), כעזר בעבודתו ופעילותו של האדם (כלבי עבודה למיניהם), ואף להנאה ושעשוע כחיות מחמד או כצמחי נוי.

בית הקברות לכלבים באשקלון

בית הקברות לכלבים באשקלון הוא מקבץ של למעלה מאלף שלדי כלבים מהתקופה הפרסית בארץ ישראל שהתגלה בשנות ה-80 של המאה ה-20 באתר הארכאולוגי אשקלון.

בתי קברות עתיקים לכלבים הם אתרים ארכאולוגיים, בעיקר בארצות המזרח הקרוב, שנמצאו בהם גופות כלבים שנקברו בצורה מכובדת. לרוב השלדים מצביעים על קבורת הכלבים כשהם על צידם, כשבכל בור ישנו לרוב רק כלב אחד. קברים אלה שונים מאתרים אחרים שנמצאו בהם עצמות כלבים עתיקות במצבורי אשפה.

בתי קברות דומים התגלו גם בערים אשדוד בישראל, צידון וביירות בלבנון, ובכמה מקומות נוספים, אך בהם התגלו רק שלדים בודדים של כלבים.

האתר התגלה בעיר העתיקה של אשקלון על ידי משלחת החפירות ע"ש ליאון לוי מטעם אוניברסיטת הרווארד בראשות לורנס סטייגר. האתר זוהה בשכבה ארכאולוגית בעיר שבעבר התקיימה כעיר פיניקית. עד תום החפירות התגלו מעל 1,000 כלבים, חלקם בעלי שלד מלא וחלקם בעלי שלד חלקי. בית קברות זה נחשב לייחודי על ידי חוקרים רבים בשל הצורה המכובדת והמסודרת בה הכלבים נקברו, ובשל הכמות האדירה של הגופות שנקברו באותו אתר.בית הקברות תוארך על ידי החוקרים לתקופה הפרסית, שנת 500 לפנה"ס לערך.

בעלי חיים

בעלי־חיים הם יצורים חיים איקריוטים רב-תאיים, המשתייכים לממלכת בעלי־חיים Animalia. כמעט כל בעלי-החיים צורכים חומר אורגני, נושמים חמצן, יש להם יכולת תנועה, מתרבים ברבייה מינית, ומתפתחים מתוך צבר כדורי של תאים המכונה blastula, שמופיע בתחילת ההתפתחות העוברית. עד היום זוהו 1.5 מיליון מינים של בעלי-חיים, מתוכם מעל מיליון מינים הם חרקים. עם זאת, לפי הערכות קיימים מעל 7 מיליון מיני בעלי-חיים. בעלי-חיים הם בעלי מגוון גדול של צורות, תפקודים וגדלים. בעלי החיים הזעירים ביותר הם בגודל 8.5 מיליונית המטר, והגדולים ביותר מגיעים לגודל 30–40 מטרים ומשקל של למעלה מ-100 טון מטרי. בעלי החיים מקיימים אינטראקציה מורכבת עם סביבת החיות שלהם, והם יוצרים רשתות מזון מסובכות. הענף בביולוגיה החוקר את בעלי החיים נקרא זואולוגיה.

רוב מיני בעלי-החיים שקיימים כיום משתייכים לענף הפילוגנטי בילטריה (Bilateria), שבו יצורים בעלי סימטריה דו-צדדית, הכוללת ראש-וזנב וכן גב-ובטן. הבילטריה כוללת את הענף Nephrozoa, שמתחתיו שני ענפים חשובים: Protostomia שכוללת קבוצות רבות של חסרי חוליות כמו פרוקי-רגליים (בכלל זה – חרקים), רכיכות (ובכלל זה גם חלזונות וסילוניות), נמטודות, ועוד; ואת ענף שניוני הפה (Deuterostomia) הכולל את קווצי עור ואת המיתרניים; בנוסף הבילטריה כוללת את ענף ה- Xenacoelomorpha וכללה בעבר את ענף Proarticulata שנכחד. בני האדם הם גם מין של בעל-חיים, והם שייכים למערכת המיתרניים המכילה כ-60 אלף מינים וכוללת גם את כלל הארכוזאורים, העופות, הזוחלים, הדגים, הדו-חיים והיונקים. בשפה המדוברת משמש הביטוי "בעלי־חיים" פעמים רבות לתיאור כלל בעלי החיים מלבד האדם, אך ערך זה עוסק במשמעות הטקסונומית של המושג, הכוללת את האדם.

יצורים חיים שמזוהים כעלי-חיים קדומים נמצאו ב- Ediacaran biota מתקופת פרקמבריון המאוחר. בעלי חיים מודרניים רבים נראים בבירור בממצאי המאובנים כמינים ימיים מתקופת הפיצוץ הקמבריוני שהחל לפני כ-542 מיליון שנים. עד כה זוהו 6,331 קבוצות של גנים שמשותפות לכל מיני בעלי-החיים שחיים כיום. גנים אלו יכולים להגיע מאב-קדמון משותף שחי לפני כ-650 מיליון שנה.

גידול בעלי חיים

גידול בעלי חיים היא פעילות אנושית של השגחה, האכלה, ודאגה לצורכיהם של בעלי חיים, למטרות מחיה, מחקר, רווח, הנאה או עזרה לבעלי החיים.

היסטוריה של הטכנולוגיה

ההיסטוריה של הטכנולוגיה הוא חקר התפתחות הטכנולוגיים של האנושות, והשפעתם על החברה. האדם אינו היצור היחידי בטבע שמשתמש בכלים. אולם, התאמתו הטובה לשימוש בכלים (יכולתו להשתמש בכלים כדי לבנות כלים, יכולתו לשכלל את כליו וללמוד על אודותם) היא יחידאית. על כן ההיסטוריה של הטכנולוגיה היא נדבך חשוב מכלל ההיסטוריה של האדם.

המהפכה הנאוליתית

המהפכה הנאוליתית (המוכרת גם בשם "המהפכה החקלאית") היא תהליך שאפיין את התקופה הנאוליתית (תקופת האבן החדשה): המעבר ההדרגתי של בני אדם מחברות נוודיות של ציידים-לקטים לחברות חקלאיות נייחות, החל כ-12,000 שנים לפני זמננו (היינו, כ-10000 לפני הספירה) באזור הסהר הפורה, ובתקופות שונות ומאוחרות יותר בשאר העולם. תהליך זה היה בין המהפכות החשובות באבולוציה של האדם והתרחש גם בהעברה תרבותית בין אזורים וגם בכמה מוקדים בלתי תלויים ברחבי העולם.

המונח "המהפכה הנאוליתית" הוצע בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי הארכאולוג האוסטרלי ויר גורדון צ'יילד, אשר גם טען כי המורכבות החברתית הצומחת הובילה למהפכה שנייה, המהפכה האורבאנית, במהלכה נבנו הערים.

מבחינה ארכאולוגית, המהפכה הנאוליתית מתבטאת בדרך כלל בהופעת כלי אבן ייעודיים לעבודת אדמה, כגון גרזנים, להבי מגל וכלי כתישה וטחינה, בהופעת עצמות בעלי חיים מבויתים ושרידים של צמחי תרבות, וכן ביישובים כפריים גדולים עם בתים, כלי חרס וחפצי אמנות.

טיפול בעזרת בעלי חיים

טיפול בעזרת בעלי-חיים או זואותרפיה, הוא שיטה בפסיכותרפיה ובריפוי בעיסוק, המסתייעת בבעלי-חיים כדי לשפר את תפקודו הפיזי, החברתי, הרגשי או הקוגניטיבי של האדם. טיפול זה נעזר בבעלי חיים אשר עברו הכשרה או נמצאו בעלי אופי מתאים, כאשר תפקידו של המטפל בתהליך הוא לכוון את המטופל להתבוננות פנימית, מודעות ופיתוח תובנה.

הגישה מבוססת על מפגשים בין מטופל לבין איש מקצוע כאשר הגורם המתווך הוא בעל החיים. הבחירה בבעלי חיים ככלי טיפולי נובעת מכך שהקשר הנוצר בינם לבין המטופל איננו מצריך שימוש במילים על מנת ליצור קרבה. זהו יתרון לאנשים הסובלים מבעיות תקשורת או שפה. בעל החיים נמצא במצב אקטיבי בו הוא יוצר את המגע והקשר עם המטופל ומקבל אותו ללא תנאי, דבר המעניק למטופל תחושת ביטחון אישי ואמון בקשר. ביטחון ואמון אלה מסייעים למטופל לבטא צדדים רגישים, מסורים ואוהבים שייתכן ולא היו מודעים לקיומם.

סין הקדומה

סין הקדומה הוא הכינוי לתקופה בהיסטוריה של סין המתחילה בשנת 2200 לפנה"ס ומסתיימת בשנת 221 לפנה"ס. התקופה באה אחרי תקופת סין המיתולוגית, ולפני תקופת סין הקיסרית.

ציד

ציד הוא פעילות לתפיסה והריגת בעלי חיים לא מבויתים אשר אינם כלואים. הציד נעשה לרוב לשם ניצול בשרם, פרוותם, עורם, שמנם או חלקים אחרים של בעלי החיים הניצודים (ראו: תעשיית הפרוות), אך לעיתים גם לשם הנאתו של הצייד בלבד.

רובים, חיידקים ופלדה

רובים, חיידקים ופלדה: גורלותיהן של חברות אדם (באנגלית: Guns, Germs, and Steel: The Fates of Human Societies) הוא ספר מאת ג'ארד דיימונד, פרופסור לפיזיולוגיה, שהתמחה בחקר האבולוציה של ציפורי גינאה החדשה. הספר מנסה לענות על השאלה מדוע הציוויליזציה האירופית-אסיאתית היא זו שפיתחה טכנולוגיה מתקדמת מוקדם יותר משאר חלקי העולם.

על מנת לענות על שאלה זו סוקר דיימונד את ההיסטוריה האנושית ב-15,000 השנים האחרונות, תוך שימת דגש על הגאוגרפיה בכל אזור והשפעותיה על התפתחות האוכלוסייה במקום. לדבריו, ההבדלים בהתפתחות היבשות, אינם נובעים מעליונות שמקורה בתבונה עדיפה, אלא מצירוף של גורמים, כגון ביות מוקדם של בעלי חיים וצמחים שהתאפשר בגלל התנאים הגאוגרפיים, אשר הובילו לקדמה טכנולוגית וליתר חסינות בפני מגפות. זאת בניגוד לחברות אשר המשיכו להתבסס על מודל של "ציידים-לקטים".

בתקופה מאוחרת יותר, הובילה הקדמה הטכנולוגית לייצור רובים ופלדה, לקולוניאליזם, ולהשתלטות האירופית על יתר יבשות העולם.

תחבורה

תחבורה היא העברה של אנשים וסחורה ממקום אחד למקום אחר על ידי אמצעי תחבורה. ישנם אמצעי תחבורה אוויריים, ימיים, יבשתיים, חלליים, וכן גם שילוב של כמה אמצעי תחבורה בכלי אחד כגון כלי רכב אמפיביים.

בעבר היה נפוץ השימוש בבעלי חיים וסירות לא ממונעות לשם תחבורה. כיום רוב התחבורה נעשית על ידי כלי תחבורה ממונעים כגון כלי רכב, רכבות, אוניות, מטוסים, מסוקים, סירות מנוע או ספינות מנוע.

תירבות

האם התכוונתם ל...

תנור האפייה בעת העתיקה

תנור האפייה היה מתקן האפייה העיקרי בארץ ישראל, מתקופת הברונזה עד המאה העשרים. צורתו של תנור אפייה השתנתה מעט לאורך השנים ושימרה את טכנולוגיית השליטה באש במשך תקופות אלו למרות ריבוי טכנולוגיות אפייה חדשות שהובאו מחוץ. המתקן ושמו נשתמרו בארץ ישראל כמו גם מחוץ לה במשך כ-4,000 שנה. מידע על אודות תנור האפייה באזור ניתן להפיק מן הממצא הארכאולוגי (למשל שרידי תנורים וציורי קברים מצריים) ומאוחר יותר מן הממצא הכתוב (למשל המשנה והתלמוד), אך מעטים המחקרים שנעשו בתחום זה. המידע החסר חולש על תחומים רבים מתחום האפייה בתקופות הקדומות, מהטיפולוגיה עד בדיקות שרידנות מפנים התנורים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.