ביוגרפיה

המונח בִּיּוֹגְרַפְיָהיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים). המונח מתייחס לרוב לסוגה בספרות ובקולנוע, המתאר את תולדות חייו של אדם מסוים. ביוגרפיה יכולה לתאר אדם ממשי או בדיוני, אך השימוש במושג מתייחס בדרך כלל לדמות שחיה במציאות. ביוגרפיה מתאפיינת בתיאור אינטימי ומפורט של חיי האדם, והיא עוסקת לא רק בעובדות יבשות, אלא גם ברגשותיה ומחשבותיה של הדמות. פעמים רבות מלמדת הביוגרפיה לא רק על האדם שבו היא עוסקת, אלא שופכת אור דרכו על כל הסביבה שבה חי.

לשער המרכז ביוגרפיות של אישים שונים לפי מוצאם ותחומי עיסוקם, ראו פורטל אישים.

Euchel Rambaman
העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל
Biography of Nostradamus by Chavigny
העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594

הביוגרפיה במהלך ההיסטוריה

בעת העתיקה

הביוגרפיות הקדומות נכתבו מטעמם של מלכי אשור, מסופוטמיה, בבל, מצרים, הודו וסין, ותיארו בעיקר את הישגיהם של אותם מלכים. ניתן להתייחס לחלק מכתבי התנ"ך כאל ביוגרפיות, מכיוון שהם מתארים את חייהם של מלכי, נביאי ושבטי ישראל. בין הביוגרפיות הבולטות ביוון העתיקה נמנית זו של קסנופון, ברומא "חיי הקיסר" של סווטוניוס, הביוגרפיות המקבילות של פלוטארכוס, בעיקר "אנשי יוון ורומי" וכן מעשי השליחים בברית החדשה. בסין היה זה סה-מה צ'יאן עם רשומות ההיסטוריון.

בימי הביניים

בימי הביניים ריכזה הכנסייה הקתולית את רוב מאגרי המידע בעולם הנוצרי. מכאן, ביוגרפיות שנכתבו בתקופה זו תיעדו את חייהם של אפיפיורים, כמרים וקדושים, ונכתבו בעיקר על ידי נזירים. מטרתן היה לעודד אנשים להמיר דתם לנצרות.

בשלהי העת העתיקה החלו להופיע ביוגרפיות של מלכים ואבירים, והביוגרפיות הדתיות החלו להתפוגג. "מותו של ארתור (Le Morte d'Arthur)" מאת סר תומאס מלורי היא הביוגרפיה הידועה ביותר שנכתבה באותה תקופה, המתארת את חייו של המלך ארתור ואבירי השולחן העגול. בתקופת הרנסאנס נכתבו לראשונה ביוגרפיות על פשוטי עם, כאמנים ומשוררים.

כתיבת ביוגרפיה

ביוגרפיות מתבססות על ראיונות, מכתבים, כתבות ומקורות מידע אחרים הנוגעים לסובייקט. הופעתו של המחשב הקלה על איסוף ועיבוד החומר, וכיום ביוגרפיות בנות למעלה מאלף עמודים הן חזיון נפוץ. כמו כן, ביוגרפיה כיום אינה מוגבלת עוד לספר. ערוצי טלוויזיה רבים מתמחים ביצירת סדרות העוסקות בחייהן של דמויות עבר, ונוצרו מספר סרטי קולנוע ביוגרפיים או סמי-ביוגרפיים.

על הציפיות מביוגרפיה טובה מספר פרופ' זאב שטרנהל:

ביוגרפיה ראויה לשמה אינה רק תולדות חייה של אישיות חשובה או מעניינת, והיא אינה נמדדת רק בפרטים אישיים שהיא חושפת או בעבודת הנמלים שהושקעה בה. ביוגרפיה חשובה היא זו שפורשת באמצעות דמות מרכזית תקופה שלמה. כתיבת היסטוריה מתוך הזווית הרחבה של "האיש וזמנו" היא תובענית ורק מעטים עומדים במשימה. כאן אי-אפשר לספר סיפור, ותהיה איכותו אשר תהיה, אלא צריך להתמודד עם התקופה והסביבה התרבותית, צריך לעמוד על הזרמים האינטלקטואלים השולטים בה ועל מהות הכוחות החברתיים המעצבים אותה. במלים אחרות: כאן צריך להסביר את היחס הדיאלקטי בין האישיות לזמנה.

הארץ/ספרים, 9.3.05

על היחס של הביוגרף למושא כתיבתו עמד פרופ' אלי שאלתיאל, מחבר הביוגרפיה של משה סנה:

ביוגרפים, אך בעיקר קוראי ביוגרפיות, מעלים שוב ושוב את שאלת חיבתו של הביוגרף לגיבורו. השאלות פשוטות ויסודיות: האם ביוגרף יכול לכתוב על גיבור שאינו אהוב עליו? האם חיבה מוגברת כלפי הגיבור אינה מערערת את שיקול דעתו המקצועי? השאלה פשוטה כאשר מדובר בגיבורים שאין קושי לסווגם: אין מצפים מביוגרפים של היטלר או סטלין שיאהבו אותם; אבל מה כאשר ביוגרף נתקל בכשליו ומגרעותיו של גיבור שהוא מאוהב בו?

הארץ/ספרים, 14.2.07

סוגיה זו עולה בהרחבה בסרט "טרומן קפוטה", העוסק ביחסים שבין טרומן קפוטה, מחבר הספר "בדם קר" ובין פרי סמית, הרוצח שבו עוסק הספר.

על האיזון הנדרש בעת כתיבת ביוגרפיה עמדה פרופ' אניטה שפירא, מחברת של ביוגרפיות אחדות:

ביוגרפיה נדרשת למצוא שיווי משקל בין אמפתיה לביקורת: בלי אמפתיה יש חשש לביוגרפיה מרושעת וצינית שעושה עוול למושא שלה. בלי ביקורת היא תגלוש להגיוגרפיה, שיר הלל בלתי אמין הגורם לניכורו של הקורא.

הארץ/ספרים, בגין על הספה, 8.6.06

פרופ' שפירא ממחישה את הבעיה שבמעבר מהפרטים המרכיבים את הביוגרפיה אל התמונה הכוללת:

יש ביוגרפיות אשר מתעדות את כל הפרטים הנחוצים, עוקבות אחרי גיבור העלילה צעד אחר צעד, מביאות את כל הציטטות הרלוונטיות, ומה שמתקבל בסופו של דבר דומה לעיסת שמרים שלא תפחה: כל המרכיבים מצויים, אך ההתרוממות הדרושה מיני פרטים אלי פורטרט לא נתחוללה.

"מסתורי הביוגרפיה", אלפיים, קובץ 8, 1993

ראו גם

עיינו גם בפורטל

פורטל האישים הוא שער לביוגרפיות רבות, מעניינות ומגוונות של אישים שונים. בפורטל תוכלו למצוא ביוגרפיות מומלצות, חלוקה של אישים לפי תחומים, חלוקה של אישים לפי מדינות מוצאם, ועוד.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אבנר שביט

אבנר שביט (נולד ב-23 במאי 1983) הוא סופר ועיתונאי ישראלי.

אוטוביוגרפיה

אוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה היא ביוגרפיה שכותב אדם על עצמו, על חייו, על מאורעות שהשפיעו עליו ועל סביבתו, מנקודת מבט אישית. יומן זיכרונות שונה מעט מאוטוביוגרפיה. בעוד האוטוביוגרפיה מתמקדת במעשיו של הכותב במשך זמן מסוים, ליומן זיכרונות יש קריין ומבט אינטימי יותר על זיכרונותיו ורגשותיו של הכותב בתקופות שונות בחייו.

לדוגמה, אוטוביוגרפיה של גנרל במלחמת האזרחים האמריקאית יכולה לכלול חלקים העוסקים בעבדות, אחרים העוסקים במלחמת האזרחים, ואולי גם כאלה העוסקים בקריירה הפוליטית של אברהם לינקולן. אך יומן זיכרונות יתרכז בסיבותיו האישיות של הגנרל בשלן הצטרף למאבק, בהשפעת המלחמה על נפשו ומחשבתו, ובפחד והאושר שהרגיש בשדה הקרב.

יש אוטוביוגרפיות הנכתבות בפועל על ידי המחבר. עם זאת, יש גם כאלה הנכתבות על ידי סופר צללים, המשכתב את סיפור זיכרונותיו של המחבר.

אין לבלבל בין אוטוביוגרפיה לבין ביוגרפיה, שכן אוטוביוגרפיה נכתבת מזווית ראייתו של המחבר, ואילו ביוגרפיה נכתבת מזווית אחרת, שאינה של המחבר.

אורי קליין

אורי קליין (נולד ב-1946) הוא מבקר קולנוע ישראלי, זוכה פרס סוקולוב לעיתונאות (2007).

אלי אשד

אלי אשד (נולד ב-9 באוגוסט 1965) הוא עיתונאי ותחקירן ישראלי. הוא פרסם ספרים אחדים ועשרות מאמרים העוסקים ברובם בחקר התרבות הפופולרית בישראל.

אמיר אורן

אמיר אורן (נולד בשנת 1950) הוא עיתונאי, פובליציסט, שדרן רדיו ופרשן צבאי ישראלי. כתבותיו פורסמו בעיתונים נחשבים בישראל ומחוצה לה. שימש כפרשן צבאי גם בטלוויזיה וברדיו בישראל ובארצות הברית. חתן פרס "המצוינות ומקצוענות בעיתונות הישראלית" על שם שלום רוזנפלד לשנת 2011.

אריאנה מלמד

אריאנה מלמד (נולדה ב-16 במרץ 1958) היא עיתונאית, סופרת, בעלת טור, עורכת, מבקרת ספרות וטלוויזיה ישראלית.

אריק בנדר

אריה (אריק) בנדר (נולד ב-1952) הוא הכתב הפרלמנטרי של "מעריב".

בן שלו

בן שלו (נולד ב-5 בנובמבר 1971) הוא עיתונאי ישראלי, כתב התרבות ומבקר המוזיקה של העיתון "הארץ".

גילי איזיקוביץ

גילי איזיקוביץ (נולדה ב-29 במאי 1980) היא עיתונאית, כתבת ספרות ומבקרת קולנוע וטלוויזיה ב"הארץ".

הממלכה האחמנית

ממלכת פרס האחמנית או האימפריה האחמנית (שם השושלת בפרסית: هخامنشیان - Haxāmanišiyan) הייתה ממלכה ששלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כמאתיים שנה (539 לפנה"ס - 331 לפנה"ס). היא הייתה הגדולה בממלכות העולם העתיק עד תקופתה, ושלטה על עמים רבים השונים בדתם, שפתם ותרבותם. מרכז ממלכת פרס נמצא במקום שבו נמצאת כיום איראן.

ממלכה זו הייתה חלק מסדרה של ממלכות פרסיות ששלטו באזור דובר הפרסית. הישות המוקדמת ביותר היא מדינת השושלת האחמנית (648 לפנה"ס עד 330 לפנה"ס). לאחר מכן הייתה תקופה של שלטון זר, הלניסטי (330 לפנה"ס-150 לפנה"ס, בתקופת בית סלאוקוס), ולאחר מכן פרתי (150 לפנה"ס-226 לספירה). השליטה שבה לבני המקום בתקופת האימפריה הסאסאנית (651-224). הכיבוש המוסלמי התרחש בשנת 650.

מיכאל יעקובסון

מיכאל יעקובסון (נולד ב-1 בנובמבר 1979) הוא אדריכל, גאוגרף, בלוגר, צלם, סופר ועיתונאי ישראלי, זוכה פרס רכטר לאדריכל צעיר לשנת 2014.

מרב יודילוביץ'

מרב יוּדילוביץ' (נולדה ב-19 בנובמבר 1970) היא עיתונאית ומבקרת תרבות ישראלית.

ניר חסון

ניר חסון (נולד ב-15 בספטמבר 1975) הוא עיתונאי, כתב ירושלים וארכאולוגיה ועורך מדור הסביבה בעיתון "הארץ".

סרט ביוגרפי

סרט ביוגרפי הוא סוגה קולנועית, המאופיינת בכך שעלילתה מבוססת על ביוגרפיה של אדם אמיתי מסוים או קבוצה של אנשים, מהמציאות. סרט ביוגרפי מבוסס על אירועים אמיתיים. סרט כזה יכול להציג את אירועים בדיוק כפי שהתרחשו, או עשוי לשנות מעט את המאורעות למטרות אחרות, כגון העצמת המתח בסיפור.

דוגמאות לסרטים ביוגרפיים:

לורנס איש ערב (1962)

פטון (1970)

גנדי (1982)

אמדאוס (1984) - מבוסס על סיפור חייו של המלחין וולפגנג אמדאוס מוצרט

שבע שנים בטיבט (1997) - מבוסס על סיפור חייו של מטפס ההרים האוסטרי היינריך הארר

לינקולן (2012)

תאווה לחיים - על וינסנט ואן גוך.

בתו של כורה פחם (1980) - מבוסס של האוטוביוגרפיה של זמרת הקאנטרי לורטה לין

עופר אדרת

עופר אדרת (נולד ב-6 במרץ 1981) הוא עיתונאי ישראלי, כתב "הארץ" לענייני היסטוריה, כותב את מדור ההספדים "אחרי מות". בעבר כתב אדרת את החידה ההיסטורית השבועית של "מוסף הארץ", "מי היה האיש שהיה".

עופרה עופר

עופרה עופר אורן (נולדה ב-4 ביולי 1951 בתל אביב), סופרת, בלוגרית, מתרגמת ועורכת ישראלית. לימדה אנגלית בבית הספר לאומנויות ע"ש תלמה ילין בגבעתיים.

עמוס הראל

עמוס הראל (נולד ב-1968) הוא הפרשן הצבאי של העיתון "הארץ".

שמוליק דובדבני

ד"ר שמוליק דובדבני (נולד ב-20 באוקטובר 1968) הוא חוקר ומרצה בתחום הקולנוע, עיתונאי ומבקר קולנוע ישראלי. משמש כמבקר הקולנוע של ynet ושל "מוזה" (כתב עת לאמנות של מוזיאון ישראל). כן מכהן כיועץ בתחום הקולנוע עבור סל תרבות ארצי. משמש כמרצה בעיקר בתחומים קולנוע ישראלי וקולנוע תיעודי בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, בבית הספר לקולנוע ע"ש סם שפיגל בירושלים, בסמינר הקיבוצים, במכללה האקדמית בית ברל, באוניברסיטה הפתוחה ובמכללת ספיר. בנוסף מרצה במסגרת משרד הביטחון, חיל החינוך בצה"ל, בית צבי, סינמטקים ועוד.

תום שגב

תּוֹם שֶׂגֶב (נולד ב-1 במרץ 1945) הוא עיתונאי והיסטוריון ישראלי. נחשב לאחד מ"ההיסטוריונים החדשים". היה בעל טור שבועי בעיתון "הארץ".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.