ביד'ת א-שעב

ביד'ת א-שעב[1] הוא אחד האתרים הארכאולוגיים החשובים שנמצאו בסקר הר מנשה. הוא זוהה בתור אתר פולחני מתקופת הברזל הקדומה (המאה ה-12 לפנה"ס - המאה ה-11 לפנה"ס), אולי קשור לכניסת בני ישראל לארץ כנען בימי יהושע בן נון.

האתר נמצא דרומית-מערבית למושב ארגמן (מושב). שטח האתר הוא 12 דונם והוא מוקף בקירות אבן. המתחם בנוי בצורת "סנדל" אשר מסביבו "מסלול" שכונה בשם דרך התהלוכות[2] ובמרכזו מבנה עגול - במה. פרופ' אדם זרטל מניח כי זה אחד ממבני ה"גילגל" - הגלגלים מתקופת ההתנחלות של בני ישראל בארץ. המיקום הוא מול מעבר הירדן גשר אדם - מקום בו עברו שבטי ישראל את נהר הירדן בעת כניסתם לארץ כנען. האתר התגלה בשנת 1999 על ידי זרטל בסקר הר מנשה. האתר נחפר על ידי ד"ר דרור בן-יוסף מאוניברסיטת חיפה בשנים 20022003. ההחלטה על ביצוע החפירה התקבלה בעקבות המסקנה כי באתר יש ממצאים "שאין להם מקבילות - בינתיים - בארץ ישראל והלבאנט כולו[3]. בדיון, המובא בסקר, בממצאי הצור הקדומים שנחשפו באתר השתתפו הארכאולוגים: חיים וינטר, גיא בר-עוז ונועה רבן-גרסטל, האחרונים התרכזו בבדיקת ממצא העצמות.

בסיכום של האתר נאמר: "המקום תוכנן מראש ונבנה בתבנית בעלת משמעות, הנסתרת עדיין מידיעתנו. תכנון זה מתבטא בצורה המיוחדת ובהרכב האזורים הפנימיים". למיקום האתר בתחתית המדרון נודעת משמעות רבה, נראה כי המדרון שימש להתכנסות הקהל ולישיבה "וראוי לפרשו כפרוטו-תיאטרון".

לדעת בן-יוסף אפשר לזהות את האתר עם "אהל באדם" (תהילים ע"ח, ס), וייתכן שבמקום שכן המשכן בטרם 'עלה' ליהודה ולירושלים. לדעתו נזכר המקום גם במסכת סיפורי שמואל ושאול (ספר שמואל א פרקים: ז; י; יא; יג; טו) כ'גלגל' בו התקיימו טקסים ואירועים ציבוריים שונים. את צורתו המיוחדת של האתר המזכירה נעל או סנדל, יש להבין לדעת בן-יוסף, על רקע הכתוב במגילת רות: "וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקים כל דבר, שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל" (ד, ז). מכאן יש לשער שתוכנית האתר (שלא עברה כל שינוי במשך כארבע מאות שנות קיומו) היוותה מעין "תעודה" אשר בה התחייבה הקהילה הבונה לקיים את הסכם האמונה בברית מחייבת.

אתרים דומים, דהיינו מתחמים בצורת "סנדל", נמצאו בסקר זה גם בעמק ליד היישוב משואה[4] באורך של 105 מטר ורוחב של 45 מטר וכן בליד מושב יפית[5] באורך 80 מטר ורוחב ממוצע של 45 מטר.

North-shomron

תיאור המתחם

האתר נחלק על ידי החופרים לחמישה חלקים עיקריים : A עד E :

  • אזור A - החלק הגדול, 75 מטר על 88 מטר, מצוי בצפון האתר, מעין מישור, התחום בקיר הטמנוס (Temenos)[6], המשתפל באיטיות לצפון-מזרח. בחלקו הנמוך שרידי "במה עגולה". ניכר כי בוני האתר, השתדלו, באמצעים שונים, ליישר את השטח על ידי מילויו באדמה ופילוסו למישור כדי לייצר שטחים ישרים וגדולים, אשר חלקם היו גם מרוצפים. השטח נחלק ל"רובעי משנה" המוגדרים באמצעות קירות פנימיים, שאינם מצויים בחלקים האחרים של האתר. ממצא הקיראמיקה מצביע על כך שהאתר נוסד ועיקר שימושו היה בתחילת תקופת הברזל.
  • אזור B - הוא "עקב הסנדל", בקצהו הדרומי-מערבי של המתחם. הוא גבוה בשלוש מדרגות מאתר. מידותיו 50 מטר על 50 מטר והוא גובל בשלושה אזורים אחרים. הוא מפולס כמעט לגמרי. נתחם בקיר הטמנוס הכפול, הוא ה"מסלול" שאותר מסביב למתחם. בחפירות התקבלה רחבה פתוחה מרוצפת, כולה או בחלקה, אבני גויל. גם אזור זה נקבע כי נוסד בתקופת הברזל ה-I.
  • אזור C - הוא הכניסה למתחם. הוא מצוי בחלקו הדרומי-מערבי של האתר, בחיבור בין ה"סנדל" אל ה"עקב". נמצאה באזור כניסה בנויה, היות שרוב חלקיה שרדו. נוצר מעין "משפך" ברוחב של 5 מטר, מקיר הטמנוס אל מרכז המתחם . האזור אף הוא תוארך, לפי החרסים ,לתקופת הברזל 1. חשיבות החפירה באזור זה הייתה שהיא אימתה את קיומה של דרך התהלוכות, אשר הקיפה את המתחם בשלמותו ואת העיצוב של צורתו של המתחם.
  • אזור D - הוא מעין "חצר פנימית". חצר גדולה בין שלושה אזורים מוגדרים. מידותיה 46 מטר על 30 מטר וצורתה לא-רגולרית. החצר מוקפת קירות אחידים למדי, ברוחב ובגובה של מטר אחד. אלה בנויים שתי שורות של אבנים, פנימית וחיצונית, עם מילוי ביניהם. למרות המפולות שבמקום, אופי הבניה והשתלבותו מראים שהוא חלק מהמתחם כולו. המיוחד של המבנה, כמו במזבח הר עיבל, שארבע פינותיו מכוונות בדיוק לרוחות השמים[7]. לדעת דרור בן-יוסף: " לחצר היה תפקיד חשוב בזמן קיומו של המקום".
  • אזור E - בחלק המערבי של האתר. זהו שטח מלבני סגור: 46 מטר על 6 מטר, מוקף קירות בנויים מכל עבריו.

כלי החרס

כלי החרס של האתר נבדקו על ידי אדם זרטל. נמצאו בו סוגי החרסים הבאים:

  1. קערות וקדירות - ביניהם קערה המכונה "המנשית" מתקופת הברזל 1 - המאה ה-12 - כמוהה התגלו באתרי נחלת שבט מנשה. עם זאת, נמצאו גם ממצאים מתקופות מאוחרות, מקבילות להן נמצאו במגידו, לכיש, שילה ותענך.
  2. סירי בישול - עם שפה צרה וזיווד חד, גוף כדורי פחוס, הטין הצצי ובהה[דרושה הבהרה], הצריפה טובה. אופייני לכל תקופת הברונזה המאוחרת.
  3. קנקנים - עם שפה מעובה במקצת ורכס קל ומזוה מתחת לשפה. הטין חתתי, חום כהה, עם חיפוי בהיר ירקרק מבחוץ. כמוהו התגלו במגידו ובשילה.
  4. פכים ופכיות -
  5. פיקסוי - עם ידית מקור הכלי הוא מהתקופה המיקנית

ממצאי העצמות

באתר נמצאו עצמות בעלי חיים, רובם - 148 - לא ניתנו לזיהוי. זוהו רק 26 עצמות : 23 של צאן - עז וכבש, שלוש של בקר וכן עצם אחת של חמור (Equus asinus) - בהמת משא שכיחה באזור.

הערות שוליים

  1. ^ נ.צ. ישראל 1742//1988
  2. ^ כעין " סֹבּוּ צִיּוֹן, וְהַקִּיפוּהָ; סִפְרוּ, מִגְדָּלֶיהָ. " - מספר תהילים מ"ח, י"ג
  3. ^ מקור: דרור בן-יוסף, ביד'ת א-שעב - מתחם מתקופת הברזל הקדום בבקעת הירדן (בתוך) סקר הר מנשה - כרך רביעי מנחל בזק עד הסרטבה"
  4. ^ נ.צ. 1966/1670
  5. ^ נ.צ. 1939/1628
  6. ^ מתחם המקודש בו רוכזו כמה מקדשים ומזבחות
  7. ^ וזה לא הממצא היחידי שדומה למזבח בהר עיבל. זרטל סבור כי שני האתרים נמנים עם הגלגלים
המשכן

המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד"), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני. את המשכן בנו אמנים מומחים, ובראשם בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך, על פי ציווי ה' המתואר בפרשיות תרומה ותצוה בספר שמות. הקמת המשכן מתוארת בסופו של הספר, בפרשיות ויקהל ופקודי, ודינים ופרטים נוספים אודותיו מתוארים גם בספרי ויקרא ובמדבר. על פי המתואר במקרא, אוהל זה שימש את ישראל לאורך כל תקופת המדבר, וכן לאחר שנכנסו בני ישראל לארץ ישראל, להקרבת קורבנות ולמטרות פולחניות נוספות, וכן לשם היוועדות האל עם משה, והשראת שכינתו בקרב עַם ישראל.

שנים רבות שכן אוהל מועד, ומשכן האבן שהחליף אותו, בשילה. המקדש שבנה שלמה המלך בירושלים נבנה כתחליף קבע למשכן, ועל אף הבדלים מסוימים בגודל ובמבנה הפנימי, קיימים קווי דמיון רבים בין השניים.

סקר הר מנשה

סקר הר מנשה ("סקר השומרון") הוא סקר ארכאולוגי שנערך על ידי הארכאולוג פרופסור אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה באזורים החופפים לנחלה המקראית של שבט מנשה בהר המרכזי. הסקר החל בשנת 1978.

במהלך שלושים שנות הסקר, נתגלו כ-1,530 אתרים מכל התקופות, וכ-450 מהם תוארכו לתקופת הברזל א' 1000 לפנה"ס - 1250 לפנה"ס, היא תקופת ההתנחלות וגיבוש עם ישראל בארץ ישראל.

קרוב ל-90% מן האתרים שנתגלו בסקר לא היו ידועים קודם. מן הסקר מצטיירת מפה ארכאולוגית והיסטורית חדשה של ארץ ישראל התנ"כית. עורך הסקר, זרטל, טוען כי לאור ממצאיו מתחזקת תקפותו של הסיפור המקראי - יציאת מצרים, הנדודים במדבר, הכניסה לכנען דרך עבר הירדן היא תקופת ההתנחלות, התגבשות העם, והכיבוש, וזאת בניגוד לדעת חוקרים אחרים הסבורים כי תהליך ההתנחלות והתגבשות עם ישראל בארץ ישראל התחולל בשונה מן המתואר בספר יהושע, וכי אין לסיפור כיבוש הארץ המקראי הוכחות בממצאים הארכאולוגיים שנמצאו עד כה ובמקורות היסטוריים חיצוניים.

בסקר נמצאו אתרים בולטים הקשורים לתקופת ההתנחלות של שבטי ישראל בארץ כנען:

אתר המזבח בהר עיבל. המקרא מציין כי שם התרחש טקס הברכה והקללה בעת כניסת שבטי ישראל לארץ כנען (ספר דברים, פרק כ"ז, ספר יהושע, פרק ח').

מערכת של שישה אתרי פולחן מסוג הגילגלים בבקעת הירדן ובמזרח גב ההר.

נרבתא - עיר מחוז של אחד מנציבי שלמה המלך ועיר מימי בית שני עם מערכת מצור רומית.

אל-אחוואט - שרידי עיר מבוצרת ליד נחל עירון, שהסקר משייך לשבט השרדנה מגויי הים שמוצאם מסרדיניה. האתר מזוהה עם חרושת הגויים משירת דבורה הנביאה.הסקר מיועד לכלול שישה כרכים בעברית (לפי אזורי משנה), מהם פורסמו חמישה, וכן שני כרכים באנגלית.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.