בו שאנג

בּוּ שָׁאנְג (בסינית מסורתית: 卜商, בסינית מפושטת: 卜商, בפין-יין: Bǔ Shāng. 507-420 לפנה"ס)[1], הידוע בכינוי הכבוד שלו דְזְה שְׂיָה (סינית: 子夏, פין-יין:Zi Xia, ווייד-ג'יילס: Tzu-hsia), היה תלמיד בולט של קונפוציוס[2], ונחשב לאחד המצטיינים בלימוד התרבות. הוא היה אחד מחמשת התלמידים שהיו האחראים העיקריים למסירה הלאה של תורת קונפוציוס. לבּוּ שָׁאנְג גם היה תפקיד ראשי במסירה הלאה של קלאסיקות כגון הקלאסיקה של השירים והיי צ'ינג.[1] הוא ייסד אסכולה משלו, ולימד את המרקיז וֶן מוֵיי, שליט וֵיי[2], המדינה החזקה ביותר בתחילת תקופת המדינות הלוחמות.[3]

מסופר עליו כי היא מורה של הלגאליסט המוקדם לִי קְווֵי, והוא אף מצוטט כהוגה העיקרון של העדפת כשרון על פני קירבה.[4]

בו שאנג
國立故宮博物院藏卜商像
פטירה ?

כתלמיד של קונפוציוס

לא ברור מאיזו מדינה הגיע בּוּ שָׁאנְג. מקורות עתיקים שונים העלו טענות כי הגיע מאחת המדינות הנקראות וֵיי (衞 ו魏), או ממדינת וֶן (溫).[5] מלומדים בעת החדשה, ובכללם צְ'ייֵן מוּ, האמינו כי הגיע מוֵיי (溫).[6] הוא היה צעיר מקונפוציוס ב44 שנים.[6]

התכונה המאוזכרת ביותר של בּוּ שָׁאנְג היא אהבתו ללימוד מספרים, והוא אכן התמצא היטב בקלאסיקות. הוא עודד למידה רחבה ומחויבת, וגם אלף שנים לאחר מותו, האימרה המיוחסת לו: "הרהור בדברים שבהישג יד" הפך לכותרתה של אחת היצירות החשובות בניאו קונפוציאניזם.[1] ועם זאת הייתה לו נטייה לקפדנות, ולעיתים התייחס ללימוד כמטרה בפני עצמה.[1] קונפוציוס, למרות שהרעיף עליו שבחים על לימודיו בתחום התרבות, גם ביקר קלות את שָׁאנְג על הקפדנות שלו, והזכיר לו את החשיבות הגדולה שיש לבסוף לעשיה ראויה על פני למידה.[1]

ספרי המאמרות והקלאסיקה של הטקסים מזכירים מספר אמרות של בּוּ שָׁאנְג, והידועה שבהן "החיים והמוות מידי הגורל, העושר והכבוד מידי שמיים".[1]

כמורה, ובשלהי חייו

בּוּ שָׁאנְג, יֵן יֵן, דְזֶנְג שֶׁן, יוּאוּ זְ'ווֹ, גְ'ווָאנְסוּן שְׁה וטָאנְטָאי מִיאֶנְמִינְג הם תלמידי קונפוציוס אשר המשיכו ללמדו אחרי מותו של המורה. בּוּ שָׁאנְג הקים את תלמודו בשִׂיחֶה (מערבית לנהר הצהוב) במדינת וֵיי, שם לימד תלמידים רבים, כולל המרקיז וֶן מוֵיי (שלט בשנים 445-369 לפנה"ס), שליט המדינה. תלמידים אחרים שלו שהיו בעלי השפעה כללו את טְייֵן דְזְה-פָאנְג (田子方), גָ'אי חְוָאנְג (翟璜), דְווָאנְגָאן מוּ (段干木) ווֵיי צָ'אנְג (魏成), כולם שרים בכירים במדינת וֵיי.[7]

על פי המסורת, גם גונְגְיָאנְג גָאו, מחבר ה"גונְגְיָאנְג גְ'ווָאן" וגם גוּלְיָאנְג צְ'ה, מחבר ה"גוּלְיָאנְג גְ'ווָאן", שתיים משלוש הפרשנויות המפורסמות של "האביבים והסתוים", למדו את "האביבים והסתוים" אצל בּוּ שָׁאנְג.[5]

בּוּ שָׁאנְג זכה לחיים ארוכים. כאשר בנו מת לפניו, הוא בכה ללא הרף, ונעשה עיוור.[2][5]

פולחן

במקדשי קונפוציוס, לוח רוחו של בּוּ שָׁאנְג נמצא חמישי מבין תריסר החכמים, במזרח.[5]

תוארי כבוד

במהלך שושלת טאנג, הקיסר שׂוֵ'אנְדְזונְג העניק לזָ'אן צְ'יוֹ את תואר האצולה "מרקיז וֵיי" (魏侯). במהלך שושלת סונג הוסיף לו הקיסר גֶ'נְדְזונְג את התואר דוכס חֶדונְג (東平公) והקיסר דוּדְזונְג את התואר דוכס וֵיי (魏公).[7]

צאצאים של בּוּ שָׁאנְג החזיקו בתואר "דוקטור לחמש הקלאסיקות" (五經博士; Wǔjīng Bóshì).[8]

מקורות

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 Taylor & Choy 2005, p. 642.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Huang 1997, p. 203.
  3. ^ Yang 2003, p. 72.
  4. ^ Peng He 2014. p.68. Chinese Lawmaking: From Non-communicative to Communicative. https://books.google.com/books?id=MXDABAAAQBAJ&pg=PA68
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Legge 2009, p. 117.
  6. ^ 6.0 6.1 Han 2010, pp. 4605–6.
  7. ^ 7.0 7.1 Wu Xiaoyun. "Bu Shang" (בסינית). Taipei Confucian Temple. בדיקה אחרונה ב-10 בנובמבר 2014.
  8. ^ H.S. Brunnert; V.V. Hagelstrom (15 באפריל 2013). Present Day Political Organization of China. Routledge. עמ' 494–. ISBN 978-1-135-79795-9.
איירבנדר

איירבנדר: כשף האוויר האחרון (באנגלית: The Last Airbender) הוא סרט פעולה, הרפתקאות ופנטזיה אמריקני בבימויו של מ. נייט שאמלאן, אשר יצא לאקרנים ב-1 ביולי 2010. עלילת הסרט מבוססת על עלילת העונה הראשונה של סדרת האנימציה האמריקנית "אווטאר".

המפגש

המפגש (באנגלית: Arrival) הוא סרט מדע בדיוני אמריקאי משנת 2016 בבימויו של דני וילנב. התסריט, אותו כתב אריק הייסרר, מבוסס על הסיפור הקצר "סיפור חייך" מאת טד צ'יאנג. בסרט מככבים איימי אדמס, ג'רמי רנר, ופורסט וויטקר.הקרנת הבכורה העולמית של הסרט התקיימה בפסטיבל הסרטים של ונציה, ב-1 בספטמבר 2016. הסרט הופץ ברחבי ארצות הברית ב-11 בנובמבר 2016 על ידי חברת פרמאונט, בין השאר בפורמט IMAX. המבקרים שיבחו את הסרט, וציינו לחיוב את הסיפור, האווירה וביצועי המשחק של אדמס. הסרט הכניס 129 מיליון דולר ברחבי העולם. מכון הסרטים האמריקאי בחר בסרט זה כאחד מעשרת הסרטים של השנה, וכן היה מועמד לפרסים רבים, ביניהם שמונה מועמדויות לפרס אוסקר בטקס פרסי אוסקר ה-89, כולל הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, והתסריט המעובד הטוב ביותר. הסרט זכה בפרס אוסקר לעריכת הקול הטובה ביותר. כמו כן הסרט קיבל שתי מועמדויות לפרס גלובוס הזהב, עבור השחקנית הטובה ביותר (אדמס) והלחן המקורי הטוב ביותר.

יואו ז'וו

יוּאוּ זְ'ווֹ (בסינית מסורתית: 有若, בסינית מפושטת: 有若, בפין-יין Yǒu Ruò. 518-458 לפנה"ס), הידוע גם בכינוי דְזְה יוּאוּ (子有), יליד מדינת לוּ, היה מתלמידיו הבולטים של קונפוציוס. אין הסכמה לגבי שנת לידתו, והעדויות נעות בין 508 ל-518 ל-518 לפנה"ס.

בדומה ליֵן יֵן, בּוּ שָׁאנְג ודְזֶנְג שֶׁן, הצטרף יוּאוּ זְ'ווֹ לבית מדרשו של קונפוציוס באחרית ימיו של המורה. הוא גם מעולם לא שירת בתפקיד מדיני רשמי, אם כי כן ייעץ לשליט מדינת לוּ.

מנציוס מספר כי לאחר מותו של קונפוציוס, האמינו דְזְה שְׂיָה, דְזְה גָ'אנְג ודְזְה יוּאוּ כי יוּאוּ זְ'ווֹ גם הוא חכם כמוהו, ורצו לנהוג בן כפי שנהגו בקונפוציוס, וזאת בניגוד לדעתו של דְזֶנְג דְזְה. כאשר מת יוּאוּ זְ'ווֹ, הגיע הדוכס דָאו מלוּ כדי להביע את תנחומיו, והדבר מהווה ראיה כי כי יוּאוּ זְ'ווֹ נחשב נכבד בין אנשי מדינת לוּ.

קונפוציוס

קונפוציוס (גרסה לטינית של שמו הסיני; שם משפחה: קונג 孔, שם פרטי: צ'יו 丘, כינוי: ג'ונג ני 仲尼 (בסינית: 孔夫子; בפין-יין: Kǒng Fūzǐ, קוֹנְג-פוּ דְזְה, 551 לפנה"ס - 479 לפנה"ס), מגדולי הפילוסופים של סין ובעל השפעה מכרעת על תרבותה.קונפוציוס לא השאיר אחריו כתבים, אך תלמידיו הרבים אספו את דבריו לספר שתורגם לעברית בשם "המאמרות", או "האנלקטים". תורתו מדברת על היות האדם מוסרי, ועל תכונותיו של אדם מוסרי. קונפוציוס שם דגש רב על החינוך, והאמין כי המנהגים הם אלו המעצבים את האדם והופכים אותו למוסרי.

תריסר הפילוסופים

תריסר הפילוסופים או תריסר החכמים (בסינית מסורתית: 十二哲, בסינית מפושטת: 十二哲, בפין-יין: Shí'èr Zhé.) הם 12 פילוסופים בולטים במסורת הקונפוציאנית הסינית. המסורת מייחסת להם סוג של קדושה, ולוחות הרוח שלהם ממוקמים בהבלטה במקדשי קונפוציוס, שישה במזרח ושישה במערב באולם ההשלמה הגדולה.תריסר הפילוסופים הם מִין סוּן (דְזְה צְ'ייֵן), זָ'אן יוּנְג (ג'ונְג גונְג), דְווָאנְמוּ צְה (דְזְה גונְג), ג'ונְג יוּאוּ (דְזְה לוּ), בּוּ שָׁאנְג (דְזְה שְׂיָה), יוּאוּ זְ'ווֹ (דְזְה זְ'ווֹ), דְזָאי יוּ' (דְזְה ווֹ), זָ'אן גֶנְג (בָּוֹ נְיוֹ), זָ'אן צְ'יוֹ (דְזְה יוּאוּ), יֵן יֵן (דְזְה יוּאוּ), גְ'ווָאנְסוּן שְׁה (דְזְה-גָ'אנְג), כולם תלמידי קונפוציוס, ובנוסף אליהם גם ג'וּ שִׂי, ניאו קונפוציאני מרכזי מתקופת שושלת סונְג.למעשה, יוּאוּ זְ'ווֹ צורף רק בשלב מאוחר יחסית לרשימת הפילוסופים, בשנת 1714, בתקופת שלטונו של הקיסר צְ'ייֵנְלונְג משושלת צִ'ינְג. הסיבה הרשמית הייתה בקשה של פקיד בכיר שפעל לפי הוראות שקיבל בחלום, אולם ייתכן שמניעיו האמיתיים היו להעלות שוב על נס את יוּאוּ זְ'ווֹ ומעלותיו, ולהשיב ללוחות הרוח במקדשי קונפוציוס את הסימטריה שאבדה עם הוספתו של ג'וּ שִׂי לפולחן.פולחן הפילוסופים החל בשנת 720 לספירה בתקופת שלטונו של הקיסר שׂוֵ'אנְדְזונְג משושלת טָאנְג.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.