בורקינה פאסו

בורקינה פאסוצרפתית: Burkina Faso) היא מדינה במערב אפריקה, ללא מוצא לים. היא גובלת במאלי בצפון-מערב, חוף השנהב בדרום-מערב, גאנה וטוגו בדרום, בנין בדרום-מזרח וניז'ר במזרח. רוב תושבי בורקינה פאסו הם מוסלמים.[6]

בעבר נקראה המדינה "רפובליקת וולטה העילית". ב-4 באוגוסט 1984 שונה שמה על ידי הנשיא תומא סנקרה לשמה הנוכחי. פירוש שם זה הוא "ארץ האנשים ההגונים" או "הארץ ההגונה" בשפות המקומיות. המדינה קיבלה עצמאות מצרפת בשנת 1960 ומאז התאפיינה באי-יציבות פוליטית.

בורקינה פאסו
Burkina Faso
Flag of Burkina Faso Coat of arms of Burkina Faso
דגל סמל

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםתוניסיהלובאלג'יריהמרוקומאוריטניהסנגלגמביהגינאה ביסאוגינאהסיירה לאוןליבריהחוף השנהבגאנהטוגובניןניגריהגינאה המשווניתקמרוןגבוןהרפובליקה של קונגואנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגונמיביהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדיזמביהמלאוויזימבבואהבוטסואנהאתיופיהדרום סודןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רמאליבורקינה פאסותימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלמדיירהספרדהאיים הקנרייםכף ורדהמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלאיי קרגלןמדגסקרסאו טומה ופרינסיפהסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמראנטארקטיקהג'ורג'יה הדרומיתפרגוואיאורוגוואיארגנטינהבוליביהברזילגיאנה הצרפתיתסורינאםגיאנהונצואלהקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדברבדוסבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלוקריההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניה הצפוניתאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיהBurkina Faso on the globe (Africa centered).svg
מוטו לאומי אחדות, קידמה, צדק
המנון לאומי המנון הניצחון
יבשת אפריקה
שפה רשמית צרפתית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
ואגאדוגו
13°00′N 2°00′W / 13.000°N 2.000°W
משטר דמוקרטיה נשיאותית
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
רוק מארק כריסטיאן קאבורה
פול קאבה טיאבה
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מצרפת
5 באוגוסט 1960
ישות קודמת צרפת אפריקה המערבית הצרפתית
דת אסלאם (39%)
נצרות (23.2%)
אמונות שבטיות (15.3%)
[1]
שטח[2]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
274,200 קמ"ר 
76 בעולם
0.1%
אוכלוסייה[3]
(הערכה ליולי 2018)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

19,742,715 נפש 
61 בעולם
72.00 נפש לקמ"ר
134 בעולם
תמ"ג (PPP)[4]
(הערכה לשנת 2017)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

35,850 מיליון $ 
126 בעולם
1,816 $
212 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[5]
(2017)

- דירוג עולמי

0.423 
183 בעולם
מטבע פרנק CFA מערב אפריקני ‏ (XOF)
אזור זמן UTC
סיומת אינטרנט .bf
קידומת בינלאומית 226
Upper Volta rivers
יובלי נהר וולטה העילית, בצבעים שונים
Blaise Compaoré 2014 White House
בלז קומפאורה, נשיא בורקינה פאסו בשנים 1987–2014

היסטוריה

פרהיסטוריה והיסטוריה מוקדמת

כמו רוב אזור מערב אפריקה, גם בבורקינה פאסו היו מתיישבים קדומים ביותר, ושבטי נוודים החלו לנדוד באזור החל מתקופת 12,000 לפנה"ס. יישובי קבע וחקלאות החלו להופיע בין 3,600 ל-2,600 לפנה"ס. בסביבות 1,500 לפנה"ס החלו התושבים המקומיים להשתמש בחרס ובברזל וכן הופיעו הסימנים הראשונים (קברים אשר נמצאו בחפירות ארכאולוגיות) לדת מבוססת.

בנקודת זמן לא ידועה בעת העתיקה התיישב בצפון וצפון מזרחו של האזור המכונה כיום בורקינה פאסו שבט הדוגון אך מאוחר יותר במאות ה-15 וה-16 היגרו בני השבט מהארץ לצוקים של באנדיאגרה במטרה להתיישב שם. כמו כן בדרום מערבה של בורקינה פאסו קימים שרידים של חומות אבן גבוהות אך זהותם של בוני החומות טרם פוענחה (למשל בהריסות לורופני). כנראה בחלקה הראשון של המאה ה-16 החל שבט המוסי להקים ממלכות כשהבולטות שבהן היו ואגאדוגו ויטנגה.

ממושבה לעצמאות

בשנת 1896 הביסו הצרפתים את ממלכת ואגאדוגו, והפכו אותה למדינת חסות צרפתית. בשנת 1898 היה רוב האזור שנקרא כיום בורקינה פאסו תחת כיבוש צרפתי. הצרפתים כינו את האזור בשם וולטה עילית, על שם הנהר וולטה שזרם בו, ושילבו אותו לתוך מערב אפריקה הצרפתית כחלק מהמושבה הצרפתית חוף השנהב. בשנת 1919 הוכרזה וולטה עילית כמושבה בפני עצמה, אך היא פורקה ב-5 בספטמבר 1932 ושטחה חולק בין המושבות חוף השנהב, מאלי וניז'ר. המושבה נוסדה מחדש ב-4 בספטמבר 1947 בגבולותיה בעת פירוקה. ב-11 בדצמבר 1958 חתם יו"ר המועצה המחוקקת של המושבה, מוריס יאמאוגו, על כניסתה לקונסיי דה ל'ונטונט (מועצת מדינות ההסכמה, יחד עם חוף השנהב, דהומיי, וניז'ר) והמושבה קיבלה שלטון ריבוני מידי הצרפתים. שנתיים לאחר מכן, באוגוסט 1960 זכתה עצמאות מלאה. נשיא המדינה הראשון היה מוריס יאמאוגו אשר אסר את ראשי מפלגת האופוזיציה בעלת האוריינטציה המרקסיסטית-פאן-אפריקאית, הוציא אותה מחוץ לחוק וכונן משטר חד-מפלגתי, בעל זיקה לצרפת ולמערב וקשר הדוק עם מדינות ההסכמה.

וולטה העילית

ההפיכה הצבאית הראשונה במדינה התרחשה בשנת 1966 לאחר תקופה ממושכת של אי-יציבות, שכללה הפגנות ושביתות של סטודנטים, איגודי עובדים ועובדי המגזר הציבורי, שמחו על שלטון יאמאוגו. בראש המהפכה עמד גנרל סנגולה למיזאנה (Sangoulé Lamizana ) שהדיח את יאמאוגו מהשלטון וכלא אותו במאסר. שלטון הצבא נמשך עד שנת 1970, בה אושרה חוקה אזרחית חדשה שבמסגרתה הוגדרו ארבע שנות מעבר עד לחזרה לשלטון אזרחי. מחלוקות וויכוחים סביב חוקה זו הביאו לכתיבת חוקה אזרחית חדשה שאושרה רק בשנת 1977. בשנת 1978 נערכו בחירות דמוקרטיות, לראשונה מאז המהפכה, בהן זכה הגנרל סנגולה לאמיזנה, וכך הפך שלטונו תקף מכוח בחירת העם לכאורה, ולא מתפיסתו בכוח. שנתיים לאחר מכן, ב-25 בנובמבר 1980, התחוללה הפיכה צבאית נוספת במדינה במהלכה הוחלף השלטון באופן שקט יחסית וללא שפיכות דמים. השלטון הצבאי החדש ביטל את הזכויות שהובטחו בחוקת הממשל הקודם משנת 1977. לאחר שנתיים התחוללה הפיכה צבאית נוספת במהלכה הוחלף השלטון (ב-7 בנובמבר 1982). השלטון הצבאי החדש המשיך בשלילת הזכויות הדמוקרטיות שהוקנו בעבר, אך הבטיח להקים ממשלת מעבר עד הקמת שלטון אזרחי חדש. מריבות פנימיות בקרב גורמים במפלגת השלטון הובילו להכרזה על תומא סנקרה כראש ממשלה בינואר 1983, לאחר מכן למעצרו, ולבסוף לשחרורו בהפיכה נוספת, ב-4 באוגוסט 1983.

בורקינה פאסו

השלטון המרקסיסטי תחת סנקרה

סנקרה הוביל שלטון מרקסיסטי במדינה. הוא הפעיל מספר קבוצות ואגודות חשאיות שמטרתן הייתה לגרום למהפכה תרבותית. הוא אף שינה את שמה של המדינה מוולטה עילית (בצרפתית Haute Volta) לבורקינה פאסו במטרה לתת לה זהות חדשה. שמה הקודם של המדינה מרמז שבמדינה עובר חלקו העליון של הנהר וולטה. לנהר שלושה יובלים: וולטה השחור, וולטה הלבן, וולטה האדום, ואלה היו צבעי הדגל של וולטה העילית. מאמציו של סנקרה הצליחו בהתחלה, אך הארגונים השונים שהקים הפכו אט-אט לכנופיות חמושות ופתחו בקרבות נגד קבוצות פועלים ברחבי המדינה.

תפיסת השלטון על ידי קומפאורה

סנקרה נרצח ב-15 באוקטובר 1987, במהלך הפיכה נוספת שביצע בלז קומפאורה, חברו של סנקרה. השלטון החדש הבטיח להחזיר את המדינה ל"נתיב הנכון" ולתקן את טעויותיו של סנקרה. מפלגת השלטון, ה"חזית הפופולרית", נתנה את חסותה גם לארגונים שאינם מרקסיסטיים והדבר עורר כעס רב בקרב כמה מחבריה הקיצוניים. ב-18 באוקטובר 1989 נעצרו, נשפטו והוצאו להורג מספר חברים במפלגה באשמת קשירת קשר להפלת השלטון. מעצרים דומים התרחשו גם בשנים שלאחר מכן. מאז 1987 ועד אוקטובר 2014 כיהן קומפאורה כנשיא המדינה.

סיום שלטונו של קומפאורה

ב-21 בפברואר 2011 החל גל מחאות שכלל גם הפגנות ושביתות של סטודנטים ועובדי ציבור, בדרישה לחקור את מותו של תלמיד (ז'וסטן זונגו) שהוכה למוות על ידי שוטרי משטרת קודוגו שבבורקינה פאסו. במהלך ההפגנות הוצתו גם מבני ציבור ונהרגו שישה סטודנטים. המחאה גאתה ונחלשה לסירוגין, ובמהלך מרץ-אפריל התגברה, תוך קבלת השראה מגלי המחאות בארצות ערב שהתרחשו באותה עת. באפריל 2011, הצטרפו למחאות התלמידים, הסטודנטים ועובדי הציבור, כולל אנשי גדוד המשמר הנשיאותי שדרשו הבטחת דיור ומגורים להם ולבני משפחתם, מתוקף היותם עובדי מדינה, וביצעו מעשי אלימות שהוגדרו כמרד נגד השלטון. ב-16 באפריל, פוזרה הממשלה על ידי הנשיא בלז קומפאורה, שפיטר גם את ראש המשמר הנשיאותי (האחראי לאבטחת ראש המדינה) ואת מפקד הצבא. למחאות נגד שלטון קומפאורה הצטרפו חיילים רבים שערקו משורות הצבא.

ב-27 באוקטובר 2014 התחדשו המחאות נגד קומפאורה, בניסיון למנוע ממנו את שינוי החוקה שיאפשר את הארכת כהונתו. ב-30 באוקטובר הוצת בניין הפרלמנט,[7] ומתנגדי הנשיא השתלטו על בניין הטלוויזיה הלאומית.[8] שדה התעופה הבינלאומי ואגאדוגו נסגר לטיסות, וראש הממשלה הודיע על השעיית התיקון בחוקה. בהמשך היום השבית הצבא את כל מוסדות השלטון והכריז על עוצר.[9] ב-31 באוקטובר הודיע קומפאורה על התפטרותו, ואת השלטון תפס מפקד הצבא, הגנרל אונורה נאברה טראורה.[10]

ב-1 בנובמבר 2014 ויתר הגנרל אונורה טראורה על השלטון שעבר לידי לטננט קולונל יאקובה איזאק זידה. השליט החדש זידה הכריז כי ינהיג את המדינה בתקופת המעבר עד לבחירות הנשיאותיות בשנת 2015, אולם הועלו דאגות גבי קשריו ההדוקים עם השליט הקודם. בנובמבר 2014 מפלגות האופוזיציה, קבוצות אזרחיות ומנהיגי דת אימצו תוכנית לכינון שלטון מעבר עד לבחירות. בהתאם לתוכנית זו סוכם עם השלטון שהדיפלומט מישל קפאנדו יכהן החל מ-21 בנובמבר 2014 כנשיא זמני, בעוד לטננט קולונל איזאק זידה יכהן ראש הממשלה ושר הביטחון.

הפיכה צבאית

בספטמבר 2015 ביצעו כוחות הצבא במדינה הפיכה צבאית, במסגרתה עצרו את הנשיא מישל קפאנדו ואת ראש הממשלה יאקובה איזאק זידה, והכריזו על ממשלה חדשה בראשותם. ההפיכה בוצעה שבועות ספורים לפני מועד הבחירות לנשיאות שתוכננו במדינה.[11]

ב-22 בספטמבר 2015 שחררו כוחות הצבא את ראש הממשלה יאקובה איזאק זידה.[12]

פוליטיקה

החוקה אשר אומצה ב-2 ביוני 1991 הכריזה על ממשל נשיאותי בעל פרלמנט אשר ניתן לפיזור על ידי נשיא המדינה, הנבחר בבחירות דמוקרטיות. החל מהפיכת 1987, בלז קומפאורה כיהן כנשיא המדינה. תוך שינויים בחוקה הוא הצליח להיבחר מחדש 4 פעמים. בתחילה, כהונת הנשיאות הייתה 7 שנים עם אפשרות להיבחר פעם נוספת. תיקון בשנת 1997 איפשר את בחירתו של הנשיא פעמים נוספות בלי מגבלת זמן, ותיקון נוסף בשנת 2000 הוריד את קדנציה של הנשיא ל-5 שנים בלבד, החל מהבחירות בשנת 2005, עם אופציה לעוד כהונה נוספת.

בשנים 1991–2014 הפרלמנט היה מורכב משני בתים, עליון ותחתון. בנוסף, פעלו ועדת חוקה, ועדה מייעצת לענייני כלכלה וועדה מייעצת לענייני רווחה. עקב ההתקוממות מ 2014 והדחת הנשיא קומפאורה החוקה משנת 1991 בוטלה תחילה אך הוחזרה על כנה ב-16 בנובמבר 2014 עקב מחאות במדינה ומחוצה לה. הוקם משטר מעבר.[13][14]

גאוגרפיה

Burkina Faso Topography
מפת טופוגרפית של בורקינה פאסו

רוב שטחה של בורקינה פאסו מכוסה באדמת סחף, היוצרת מישורים גדולים ומעט גבעות מבודדות. דרום-מערב המדינה מכוסה ברכס הרי אבן חול, בהם הפסגה הגבוהה במדינה, בגובה 749 מטרים. למעשה, בורקינה פאסו היא מדינה מישורית בעיקר, מלבד מספר חריגות מקומיות. 24.5% משטחה של בורקינה פסו הם שטחים מיוערים.

שמה הקודם של בורקינה פאסו, וולטה עילית, בא משלושת פלגי נהר הוולטה העוברים במדינה: הוולטה השחור, הלבן והאדום, מתוכם רק השחור זורם כל השנה. ישנם מספר אגמים במדינה, בהם טינגרלה, אגם בַּם ואגם דֵם. בצורת היא בעיה קשה במדינה, במיוחד בצפון.

האקלים במדינה הוא בעיקרו אקלים טרופי. העונה הלחה היא מאי- נובמבר, העונה היבשה היא דצמבר- אפריל.

חלוקה מנהלית

בורקינה פאסו מחולקת ל-13 אזורים הכוללים בתוכם 45 פרובינציות:

שם האזור שטח (קמ"ר) אוכלוסייה בירה פרובינציות
בּוּקְל דֶה מוּאוּן 34,333 1,677,000 דדוגו באלה, באנווה, קוסי, מואון, נאיאלה, סורו
מרכז 2,869 2,232,000 ואגאדוגו קאדיאוגו
מרכז-מזרח 14,710 1,343,000 טנקודוגו בולגו, קולפלוגו, קוריטנגה
מרכז-צפון 19,508 1,417,000 קאיה בם, נמנטנגה, סנמטנגה
מרכז-מערב 21,752 1,388,000 קודוגו בולקיאמדה, סנגווייה, סיסילי, זירו
מרכז-דרום 11,457 742,000 מנגה באזגה, נאורי, זונדוואוגו
מזרח 46,694 1,464,000 פאדה נגורמה גנאגנה, גורמה, טפמאה, קומפינגה, קומונדז'רי
אוֹת-בֵּסִין 25,574 1,776,000 בובו-דיולאסו אואט, קנדוגו, טוי
צפון 17,785 1,382,000 ואיגויה לורום, פאסורה, יטנגה, זונדומה
הרמה המרכזית 8,605 807,000 זיניארה גנזורגו, קורוואוגו, אובריטנגה
סָאֵֶל 36,166 1,158,000 דורי אודלן, סנו, סום, יאגה
דרום-מערב 16,533 729,000 גאואה בוגוריבה, יובה, נומביאל, פוני
קַסְקָד 18,917 662,000 בנפורה קומואה, לרבה

כלכלה

כלכלת בורקינה פאסו היא מהעניות בעולם. דבר זה נובע מקצב גידול האוכלוסייה המהיר ועונות הבצורת התכופות. החקלאות מהווה 32% מהתל"ג ומעסיקה 80% מכוח העבודה. רוב החקלאות מתבססת על בקר ועופות אבל גם על גידולים, כמו תירס, בוטנים, אורז, כותנה, דורה, דוחן, קנה סוכר, ושומשום. רק 1% מסך התושבים במדינה עובדים בתעשייה.

המחסור בעבודה גורם לגלי הגירה רבים מהמדינה. כ-3 מיליון מתושבי בורקינה פאסו גרים בחוף השנהב במטרה למצוא עבודה. בעבר כוח העבודה המהגר היה נודד לגאנה, אך בשנת 1967 זו סגרה את גבולה למהגרים מבורקינה פאסו וגירשה את אלו ששהו באותה העת בתחומה. גם כיום המדינות אליהן מהגרים העובדים חוששות מאוד מהמצב.

חלק גדול מהכלכלה הלאומית בבורקינה פאסו ממומן על ידי סיוע בינלאומי וחובה החיצוני הוא 1.3 מיליארד דולר. האינפלציה בבורקינה פסו עומדת על 2.5%.

במדינה פועלים מכרות נחושת, ברזל, מגנזיום ובמיוחד זהב.

המטבע

המטבע הסחיר בבורקינה פאסו הוא פרנק CFA. המטבעות והשטרות זהים לאלו הסחירים במדינות אותו אחוד. שמה של בורקינה פאסו מופיע רק על 3 מטבעות זיכרון שהנפיקה בעריכים זהים של 6000 פרנק ומיועדים לאספנים. השם הקודם וולטה עלית הופיע רק על 3 ממטבעות הזיכרון של האחוד הכספי המערב אפריקני, אחד משני הגופים הבינלאומיים, שמדינותיהם משתמשות בפרנק הנזכר. מטבע 1 מכסף ו 1 מזהב הוטבעו בשנת 1972 ועליהם את שמות 7 מדינות וסמליהן כולל סמלה של וולטה העלית. מטבע כסף נוסף הוטבע בשנת 1982 ועליו שמות 6 מדינות וגם בו השם וולטה עלית. כל ה 3 הן יצירות אומנות יפהפיות.

דמוגרפיה

Burkina Faso - Sala Well
כפרייה מבורקינה-פאסו שואבת מים מבאר

אוכלוסיית המדינה מונה כ-19 מיליון נפש. במפקד האוכלוסין האחרון שנערך במדינה, ב-1996, נמנו בה כ-10.3 מיליון תושבים. 17% מתושבי המדינה עירוניים. תוחלת החיים היא 52 שנים. הגיל החציוני של האוכלוסייה הוא מתחת ל-17 וקצב גידול האוכלוסייה הוא 2.6% לשנה, עם 6.23 ילדים בממוצע לכל אישה. תמותת התינוקות במדינה היא 110 ילידים מתים, על כל 1000 חיים. התמותה הגדולה נובעת בין השאר מתשתיות רווחה ורפואה לקויות, עונות בצורת תכופות וכן מהתפשטות מגפת האיידס.

רוב האוכלוסייה מתרכז בדרום ובמרכז המדינה. באזורים אלו צפיפות האוכלוסין מגיעה אף ל-48 נפשות לקמ"ר. תופעה זו גורמת לנדידה עונתית של האוכלוסייה, בחיפוש אחר עבודות עונתיות.

למעלה ממחצית מאוכלוסיית המדינה מאמינה באסלאם, כחמישית מאמינים בנצרות ולמעלה מרבע מאמינים בדתות ילידות מקומיות.

הערים הגדולות במדינה: ואגאדוגובירה 1,300,000), בובו-דיאולסו (400,000), קודוגו (85,000), וואיגויה (65,200).

חלוקה אתנית: 48% הם בני מוסי, 8% הם בני פולאני, 7% הם בני גורמנצ'ה, 7% בני בובו, 6.5% בני ביסה-סאמו, 6% בני גורונסי, 4% בני דגרי-לובי, 3% בני בוואמו, 2% בני סנופו דיאולה ו 8.5% אחרים.

אף על פי שצרפתית היא השפה הרשמית במדינה, בבורקינה פאסו ישנן למעלה מ-60 שפות מדוברות. למעלה ממחצית האוכלוסייה דוברת מוּרה, אחריה הדיאולה והפולפולדה.

אחוז הבערות במדינה הוא 73.4%. החינוך בבורקינה פאסו הוא חינם וחובה עד לגיל 16, אך מעטים מהתושבים אכן קיבלו חינוך פורמלי. במדינה 3 אוניברסיטאות: אוניברסיטת ואגאדוגו שנוסדה ב-1974, האוניברסיטה הפוליטכנית של בובו-דיאולסו שנוסדה ב-1995 ובית הספר הגבוה בקודוגו שנוסד ב-1997. בכל האוניברסיטאות גם יחד לומדים כ-10,000 סטודנטים. ישנם כ-9,500 תלמידים אשר לומדים בבתי ספר להשכלה גבוהה. 21% מתושבי המדינה יודעים קרוא וכתוב (גברים: 30.5%, נשים: 11%).

קישורים חיצוניים

מידע וסטטיסטיקה

תרבות
ממשל
גל המחאות 2011
מהפכת ספטמבר 2015
כללי

הערות שוליים

  1. ^ https://www.webcitation.org/5y6X4VifJ?url=http://cns.bf/IMG/pdf/Depliant_Resultats_Definitifs_du_RGPH_2006.pdf
  2. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2018
  3. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  5. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2017 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם בספטמבר 2018
  6. ^ https://www.webcitation.org/5y6X4VifJ?url=http://cns.bf/IMG/pdf/Depliant_Resultats_Definitifs_du_RGPH_2006.pdf
  7. ^ פרלמנט בורקינה פאסו הוצת
  8. ^ המוחים בבורקינה פאסו הציתו את בניין הפרלמנט, השתלטו על בניין הטלוויזיה וצועדים לעבר הנשיאות
  9. ^ צבא בורקינה פאסו לוקח את השלטון בעקבות המחאות
  10. ^ אחרי הפגנות המוניות: נשיא בורקינה פאסו התפטר, באתר הארץ
  11. ^ רויטרס, הפיכה צבאית בבורקינה פאסו: הנשיא נעצר, באתר ynet, 17 בספטמבר 2015
  12. ^ רויטרס וד-פ-א, המורדים בבוריקנה פאסו שיחררו את ראש הממשלה, אך מסרבים להיכנע, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2015
  13. ^ משטר המעבר אחרי הדחת הנשיא קומפאורה - כתבה באתר רדיו RFI
  14. ^ http://www.reuters.com/article/2014/11/18/us-burkina-politics-idUSKCN0J217V20141118 הושבע הנשיא האזרחי החדש- באתר רויטרס]
בורקינה פאסו במשחקים האולימפיים

בורקינה פאסו השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת מינכן (1972) (בשמה הקודם, וולטה עלית). היא החרימה את אולימפיאדת מונטריאול (1976), כמרבית מדינות אפריקה, במחאה על סירובו של הוועד האולימפי הבינלאומי להשעות את ניו זילנד, שנבחרת הרוגבי שלה קיימה משחק עם נבחרת דרום אפריקה תוך הפרת הסנקציות שהוטלו על דרום אפריקה. היא נעדרה גם משתי האולימפיאדות הבאות, ומאז אולימפיאדת סיאול (1988) היא משתתפת במשחקים ברציפות. במשחקי החורף לא השתתפה מעולם.

עד כה, אף ספורטאי מבורקינה פאסו לא זכה במדליה אולימפית. את ההישג הגבוה ביותר רשמה האתלטית אאיסטה סולמה, שהעפילה לשלב חצי הגמר בריצת 400 מטר משוכות באולימפיאדת בייג'ינג (2008).

בורקינה פאסו במשחקים האולימפיים לנוער

בורקינה פאסו משתתפת במשחקים האולימפיים לנוער מאז היווסדם באולימפיאדת הנוער סינגפור (2010). היא מעולם לא השתתפה במשחקי החורף האולימפיים לנוער. עד כה, אף ספורטאי נוער מבורקינה פאסו לא זכה במדליה אולימפית לנוער. ההשתפות של ספורטאי הנוער מבורקינה פאסו היא בעיקר סמלית.

גאנה

רפובליקת גאנה (באנגלית: Republic of Ghana) היא מדינה במערב אפריקה, אשר גובלת בחוף השנהב במערב, בורקינה פאסו בצפון, טוגו במזרח ובמפרץ גינאה בדרום.

גאנה, שנקראה בעברה "חוף הזהב", אימצה את שמה מהאימפריה של גאנה וזאת אף על פי ששטחי האימפריה מעולם לא כללו את גאנה המודרנית.

גביע אפריקה לאומות

גביע אפריקה לאומות (בצרפתית: Coupe d'Afrique des Nations) הוא טורניר הכדורגל המרכזי של הנבחרות החברות ב-CAF (התאחדות הכדורגל האפריקנית). החל מ-1968 הטורניר נערך אחת לשנתיים. לפני כן, הטורניר לא נערך בצורה עוקבת. בשנים 2012 ו-2013 התקיים הטורניר שנה אחר שנה בשל החלטה לא לקיים את הטורניר בשנים זוגיות בהן מתקיימים טורנירי מונדיאל ואולימפיאדה בעונות הקיץ.

גביע אפריקה לאומות 2017

גביע אפריקה לאומות 2017 הוא טורניר הכדורגל ה-31 של גביע אפריקה לאומות. הטורניר נערך בגבון מ-14 בינואר עד 5 בפברואר 2017 בחסות קונפדרציית הכדורגל של אפריקה. נבחרת קמרון זכתה בגביע, לאחר ניצחון 2–1 בגמר על נבחרת מצרים. בזכות זכייתה בגביע, קמרון השתתפה בטורניר גביע הקונפדרציות 2017 שהתקיים ברוסיה, יחד עם אלופות היבשות האחרות.

דגל בורקינה פאסו

דגל בורקינה פאסו מורכב משני פסים אופקיים שווים בצבעים אדום (צבע עליון) וירוק (צבע תחתון), וכוכב צהוב בעל חמישה קודקודים במרכז. הוא משתמש בצבעים הכלל-אפריקאיים המקובלים של אתיופיה. האדום מסמל גם כן את המהפכה הסוציאליסטית, והירוק את עושרה של בורקינה פאסו. צבעו הצהוב של הכוכב מסמל את האור המוביל את המהפכה.

ואגאדוגו

ואגאדוגו (בצרפתית: Ouagadougou) היא בירת בורקינה פאסו והעיר הגדולה במדינה. בשנת 2006 התגוררו בעיר כ-1,180,000 תושבים.

חוף השנהב

רפובליקת חוף השנהב או רפובליקת קוט דיוואר (בצרפתית: République de Côte d'Ivoire, להאזנה (מידע • עזרה)) היא מדינה במערב אפריקה. היא גובלת במדינות ליבריה, גינאה, מאלי, בורקינה פאסו וגאנה, ויש לה רצועת חוף לאורך מפרץ גינאה. רוב תושבי חוף השנהב הם מוסלמים.

יחסי ארצות הברית–בורקינה פאסו

יחסי ארצות הברית–בורקינה פאסו הם היחסים הבילטרליים הרשמיים, הפוליטיים, השיתופיים והמדיניים שבין ארצות הברית של אמריקה לבין בורקינה פאסו. היחסים מתוארים כטובים אך היו נתונים ללחצים בעבר בגלל מעורבותה של ממשלת קומפאורה במסחר, בנשק ובפעולות אחרות לשבירת סנקציות.

על פי דוח המנהיגות הגלובלית של ארצות הברית לשנת 2012, 82% מתושבי בורקינה פאסו תומכים בהנהגת ארצות הברית, 17% מתנגדים ו-1% לא בטוחים, הדירוג הגבוה ביותר לכל מדינה שנסקרה באפריקה.

יחסי בורקינה פאסו–דנמרק

יחסי בורקינה פאסו–דנמרק הם היחסים הבילטרליים הרשמיים, הפוליטיים, השיתופיים והמדיניים שבין מדינת בורקינה פאסו לבין ממלכת דנמרק.

יחסי בורקינה פאסו–ישראל

יחסי בורקינה פאסו–ישראל הם היחסים הדיפלומטיים שבין בורקינה פאסו לבין מדינת ישראל.

יחסי בורקינה פאסו–סין

יחסי בורקינה פאסו–סין הם היחסים שבין בורקינה פאסו לרפובליקה העממית של סין.

יחסי בורקינה פאסו–ספרד

יחסי בורקינה פאסו–ספרד הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין בורקינה פאסו לבין ממלכת ספרד.

יחסי בורקינה פאסו–קנדה

יחסי בורקינה פאסו–קנדה הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין קנדה לבין בורקינה פאסו.

יחסי בורקינה פאסו–רוסיה

יחסי בורקינה פאסו–רוסיה הם היחסים הדיפלומטיים שבין בורקינה פאסו לבין רוסיה.

יחסי בורקינה פאסו–שוודיה

יחסי בורקינה פאסו–שוודיה הם יחסי החוץ הנוכחיים וההיסטוריים בין בורקינה פאסו לבין שוודיה. לבורקינה פאסו יש שגריר שאינו תושב הממוקם בקופנהגן שבדנמרק, וקונסוליה של כבוד בעיר אופסלה.לשוודיה יש שגרירות בוואגאדוגו, שנפתחה ב-2010. השגרירה הנוכחית מאז 2013 היא אווה אמנאוס, אם כי מקום מושבה הוא בבירת מאלי, במקו.

מחוזות בורקינה פאסו

מבחינה מנהלית בורקינה פאסו מחולקת ל-13 מחוזות (regions). המחוזות מחולקים לנפות.

נבחרת בורקינה פאסו בכדורגל

נבחרת בורקינה פאסו בכדורגל, הידועה בכינוייה "הסוסים", היא נבחרת הכדורגל הלאומית של בורקינה פאסו. הנבחרת נקראה בעבר "נבחרת וולטה עילית בכדורגל" עד לשנת 1984 כאשר וולטה עילית הפכה לבורקינה פאסו. ההישג הגדול ביותר של הנבחרת הוא בגביע אפריקה לאומות 2013 כאשר הנבחרת סיימה במקום השני.

הדירוג הנוכחי של נבחרת בורקינה פאסו ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-61 בעולם, נכון ל-19 בספטמבר 2019 - ללא שינוי לעומת דירוג קודם. דירוג השיא 35 נמדד לראשונה באפריל 2017, והדירוג הנמוך ביותר 127 נמדד לראשונה בדצמבר 1993.

סמל בורקינה פאסו

סמל בורקינה פאסו בנוי ממספר סמלים כאשר במרכזו נמצא המגן שעוצב בקווי דגל בורקינה פאסו, הצבע האדום מסמל את המהפכה הסוציאליסטית, הירוק את עושרה של המדינה, והצבע הצהוב של הכוכב מסמל את האור המוביל את המהפכה.

הסמל מחוזק על ידי שתי חניתות המסמלות את מקור העם האפריקאי, ובשני צדדיו יש שני סוסים שתפקידם לתמוך במגן.

מעל הסמל פרושה כרזה הנתמכת על ידי החניתות ועליה חרוט שמה של המדינה "בורקינה פאסו". בתחתית הסמל ישנה כרזה נוספת ועליה חרוט בצרפתית המוטו הלאומי של המדינה "אחדות, קידמה, צדק".

אוכלוסייה לפי גילים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 44.28%
גילאי 15 - 24 20.19%
גילאי 25 - 54 28.82%
גילאי 55 - 64 3.55%
גילאי 65 ומעלה 3.16%
מדינות אפריקה
מדינות אוגנדהאלג'יריהאנגולהאסוואטיניאריתריאהאתיופיהבורונדי • בורקינה פאסו • בוטסואנהבניןגבוןגאנהג'יבוטיגינאהגינאה ביסאוגינאה המשווניתגמביהדרום אפריקהדרום סודאןזימבבואהזמביהחוף השנהבטוגוטנזניהכף ורדהלובליבריהלסוטומאוריטניהמאוריציוסמאלימדגסקרמוזמביקמלאווימצריםמרוקוהרפובליקה המרכז-אפריקאיתניז'רניגריהנמיביהסאו טומה ופרינסיפהסודאןסומליהסיישלסיירה לאוןסנגלצ'אדקומורוהרפובליקה של קונגוהרפובליקה הדמוקרטית של קונגוקמרוןקניהרואנדהתוניסיה אפריקה
חבלי ארץ
"לא מוכרים"
אזוואדפונטלנדסומלילנדרפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית
שטחים תלויים הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודיסנט הלנההאיים הקנרייםסאוטהמלייהמדיירהמיוטראוניוןסוקוטרה
הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי
חברות אפגניסטןאלג'יריהצ'אדמצריםגינאהאינדונזיהאיראןירדןכוויתלבנוןלובמלזיהמאלימאוריטניהמרוקוניז'רפקיסטןתימןערב הסעודיתסנגלפלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאןסומליהתוניסיהטורקיהבחרייןעומאןקטראיחוד האמירויות הערביותסיירה לאוןבנגלדשגבוןגמביהגינאה ביסאואוגנדה • בורקינה פאסו • קמרוןקומורועיראקהמלדיבייםג'יבוטיבניןברונייניגריהאזרבייג'ןאלבניהקירגיזסטןטג'יקיסטןטורקמניסטןמוזמביקקזחסטןאוזבקיסטןסורינאםטוגוגיאנהחוף השנהב OrganizationOfIslamicCooperation
מדינה מושעית סוריה
מדינות משקיפות בוסניה והרצגובינההרפובליקה המרכז-אפריקאיתקפריסין הצפוניתתאילנדרוסיה
ארגונים משקיפים הליגה הערביתהאו"םהמדינות הבלתי-מזדהותארגון אחדות אפריקה
מדינות האיחוד האפריקאי
אוגנדהאלג'יריהאנגולהאסוואטיניאריתריאהאתיופיהבוטסואנהבורונדי • בורקינה פאסו • בניןגאנהגבוןג'יבוטיגינאהגינאה ביסאוגינאה המשווניתגמביהדרום אפריקהדרום סודאןהרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה המרכז-אפריקאית1הרפובליקה של קונגוזימבבואהזמביהחוף השנהבטוגוטנזניהכף ורדהלובליבריהלסוטומאוריטניהמאוריציוסמאלימדגסקרמוזמביקמלאווימצריםניגריהניז'רנמיביהסאו טומה ופרינסיפהסהרה המערביתסודאןסומליהסיירה לאוןסיישלסנגלצ'אדקומורוקמרוןקניהרואנדהתוניסיה

הערות: 1חברותה הושעתה בעקבות מלחמת האזרחים שפרצה בסוף 2012

אפריקה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.