בורגס

בּוּרגָסבולגרית: Бургас) היא עיר נמל בדרום מזרח בולגריה, לחופי הים השחור, בירת מחוז בורגס ומרוחקת 389 קילומטרים מהבירה סופיה.

בּוּרגָס
Бургас
Burgas-coat-of-arms
סמל בורגס
BG-Burgas flag
דגל בורגס
Bay of Burgas
מפרץ בורגס בלילה
מדינה בולגריה  בולגריה
מחוז בורגס
ראש העיר דימיטאר ניקולאב
שטח 218.828 קמ"ר
גובה 30 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 206,371 (נכון ל־15 במרץ 2015)
קואורדינטות 42°30′00″N 27°28′00″E / 42.5°N 27.466666666667°E 
אזור זמן UTC +2
http://www.burgas.bg
Burgas-from-Space
בורגס כפי שצולמה ממעבורת חלל
Burgas Theater
התיאטרון העירוני בבורגס

היסטוריה

העת העתיקה וימי הביניים

ראשית התיישבות אנושית באזור העיר מתוארכת לתקופת האבן החדשה והתיישבות מאורגנת מתוארכת לתקופת הברונזה המאוחרת. בסמוך לעיר נמצאו שרידי התיישבות מהמאה ה-6 לפנה"ס עידן הממלכה התראקית. השרידים הארכאולוגיים מעידים על מערכת סחר חליפין מפותחת עם תרבויות מאזור הים השחור והים התיכון. במהלך המאה הראשונה נכבש המקום על ידי האימפריה הרומית ונבנו בו יישוב ומצודה בשם דֶאוּלְטוּם (במיקום שהוא כ-20 קילומטרים מהעיר המודרנית). עם הפיצול באימפריה עבר היישוב לחזקת האימפריה הביזאנטית ובמהלך המאה ה-5 הוחרב בידי ההונים.

לאחר קריסת האימפריה הבולגרית הראשונה הקימו הביזנטים ((במיקום שהוא כ-10 קילומטרים מבורגס המודרנית) יישוב ומצודה בשם פִּירְגוֹס, ששרידיו תועדו בידי גאוגרפים אירופים במהלך המאה ה-19. במחצית השנייה של המאה ה-14 נכבש האזור בידי צבא האימפריה העות'מאנית.

התקופה העות'מאנית

במהלך המאה ה-17 מאוזכר לראשונה בתעודות עות'מאניות שמה המודרני של העיר שנקראה בעת ההיא אָחֶלוֹ בורגס. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1829-1828) עזבו חלק מתושבי העיר ביחד עם הכוחות הרוסים הנסוגים והתיישבו באזור בסרביה, אוקראינה ומולדובה. ב-6 בפברואר 1878, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1878-1877) שוחררה העיר בידי צבא האימפריה הרוסית ואוכלוסייתה מנתה 2,950 נפשות. לאחר המלחמה הוכללה בורגס מתוקף סיכומי קונגרס ברלין בשטח המחוז העות'מאני האוטונומי רומליה המזרחית.

לאחר עצמאות בולגריה

ב-6 בספטמבר 1885 הכריז באופן חד צדדי אלכסנדר בטנברג, נסיך בולגריה, על איחוד בין רומליה המזרחית לנסיכות בולגריה. לאחר האיחוד וסיום מלחמת בולגריה-סרביה (1885) בוצע טרנספר לאוכלוסייה המוסלמית שנאלצה להגר לשטחי האימפריה העות'מאנית. ב-18 במאי 1903 נפתח לפעילות הנמל בבורגס, שהביא להאצת הפעילות הכלכלית בעיר ולגידול במספר התושבים. לאחר מלחמת הבלקן השנייה בוצעו חילופי אוכלוסייה בין ממלכת בולגריה לממלכת יוון, אלפי פליטים בולגרים נאלצו להגר מתראקיה המזרחית לשטח בולגריה ורבים התיישבו בבורגס. בעידן הקומוניסטי של הרפובליקה העממית הבולגרית הפכה העיר למרכז תעשייתי אזורי בעיקר בתחום זיקוק נפט ותעשיות פטרוכימיות.

הפיגוע באוטובוס בנמל התעופה בורגס

ב-18 ביולי 2012, בשעה 17:30 (זמן מקומי), מחבל מתאבד התפוצץ באוטובוס במגרש החנייה של נמל התעופה בורגס ובו 42 תיירים ישראלים, רובם בני נוער, בדרכם מנמל התעופה למלונות שלהם, לאחר שהם הגיעו לבולגריה בטיסה של אייר ויאה מתל אביב שנחתה בשעה 16:50. בפיגוע נרצחו שישה בני אדם, ונפצעו יותר מ-30.

דמוגרפיה

בשנות ה-90 חל קיטון באוכלוסיית העיר בשל הגירה שלילית, שנעה מהמשבר הכלכלי החריף שחוותה בולגריה לאחר קריסת השלטון הקומוניסטי. בין 1992 ל-1999 קטן מספר התושבים ב-3.6%. בעשור הראשון של המאה ה-21 חלה התאוששות כלכלית מסוימת, בעיקר בחציו הראשון, ובמהלכו גדלה אוכלוסיית העיר בשיעור של 2.18%.

כלכלה ותחבורה

בורגס היא העיר הרביעית בגודלה בבולגריה, אחרי סופיה, פלובדיב ווארנה. מיקומה הגאוגרפי הופך את נמל העיר לנמל החשוב ביותר של בולגריה על חוף הים השחור. נופיה ורצועת החוף הארוכה הצמודה אליה הפכו אותה ליעד אטרקטיבי לתיירים. כלכלת העיר מושתתת על תיירות ועל תעשייה. בבורגס קיים מפעל זיקוק הנפט הגדול ביותר בבלקן, המצוי בבעלות לוקאויל. כמו כן קיימות תעשיות נלוות לנפט כמו פולימרים ותעשיות כימיות. בנוסף, יש ליד העיר מכרות מלח וברזל ומספר מפעלים לעיבוד עץ. באוקטובר 2009 עמד שיעור האבטלה בעיר על 4.36%, מהנמוכים בבולגריה.

בורגס מצויה על תוואי עורק מספר 8 של נתיבי התעבורה הפאן-אירופיים. העיר מחוברת לרשת מסילות הרכבת הפנים בולגריות המקשרות אותה לערי בולגריה המרכזיות. נמל העיר הוא הגדול בבולגריה ונפח תעבורות הסחורות דרכו מהווה 60% מכלל תעבורות הסחורות בדרך הים בבולגריה. בפרברי העיר, כ-12 קילומטרים ממרכזה, ממוקם נמל התעופה בורגס, שב-2008 בוצעו בו 16,952 המראות ונחיתות ועברו בו 1,936,853 נוסעים, בעיקר לאירופה. חברת סאן דור הישראלית מפעילה קו טיסה עונתי לבורגס.

ב-18 ביולי 2012 התרחש הפיגוע באוטובוס בנמל התעופה בורגס, שבו פוצץ עצמו מחבל מתאבד באוטובוס שהוביל תיירים ישראלים, ורצח את הנהג והמדריכה הבולגרים וחמישה תיירים ישראלים.

אקלים

בבורגס שורר אקלים סובטרופי גשום עם השפעה מסוימת מכיוון הים השחור המעניקה לו מאפיינים של אקלים ים תיכוני. הטמפרטורה השנתית הממוצעת עומדת על 12oc וערכי הקיצון הממוצעים נעים מ-2oc בינואר ועד 22oc ביולי. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 550 מילימטרים[1].

תיירות

בורגס היא עיר תיירות, וכן מחוז בורגס הכולל את הסאני ביץ' אתר נופש גדול על חוף הים השחור בבולגריה. האתר ממוקם כ-37 קילומטרים צפונית לבורגס, בשטח המוניציפלי נסבר שבמחוז בורגס.

סאני ביץ' הוא אתר הנופש הגדול והמפורסם בבולגריה. האתר כולל מעל ל-500 בתי מלון, שבהם יש מעל ל-110,000 מיטות. כמו כן, יש באזור האתר 130 מסעדות ומספר רב של בתי קפה, מועדוני לילה, בארים ופאבים.

בתנופת פיתוח שמתרחשת במקום מתחילת המאה ה-21 הורחב שטח האתר, רוב בסיסי בתי המלון חודשו ומספר בתי מלון יוקרתיים נבנו, לצד הקמת מבני דיור גדולים.

נסבר היא עיירת דייגים עתיקה לחופי הים השחור, המשמשת כבירת נפת נסבר במחוז בורגס שבמזרח בולגריה. בדצמבר 2019 התגוררו בעיר כ-14,500 תושבים. ב-1983 הוכרזה נסבר כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו בשל המספר הרב של המבנים ההיסטוריים והמבנים בעלי החשיבות שנשתמרו בעיר.

הקהילה היהודית

Burgas-art-gallery-1
בית הכנסת הישן בבורגס, שבו שוכנת בימינו גלריה לאמנות

יסוד הקהילה

תיעוד ראשון בכתב לקהילה יהודית בבורגס מצוי מ-1828 בהקשר פגיעות חיילי צבא האימפריה הרוסית בבני הקהילות היהודיות בבולגריה במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1828–1829)[2]. ב-1899 עזבו כמה עשרות משפחות יהודיות את העיר והתיישבו באזור איזמיט. בשל קשיים כלכליים חזרו רבים מהם לעיר בהדרגה, רובם במהלך מלחמת הבלקן הראשונה. ב-1900 נכללה קהילת בורגס ברשימת 34 הקהילות המאורגנות בנסיכות הבולגרית ומנתה 800 נפשות[3].

בממלכת בולגריה

ב-29 באוגוסט 1920 יוצגה קהילת בורגס בכנס הקהילות היהודיות שהתקיים בסופיה, על ידי ראשי הקהילה - שמואל יולזארי, חיים פרחי וביטוש סידי[4]. בבורגס הייתה פעילות ציונית ענפה לצד פעילות קומוניסטית לא מבוטלת. בבחירות לוועדי הקהילות היהודיות שנערכו ב-4 במרץ 1923 זכו הציונים ב-67.2% מהקולות והקומוניסטים ב-32.8% ובבחירות שנערכו ב-1932 זכו הציונים ב-65% והמתנגדים ב-35%[5].

ב-1920 למדו במערכת החינוך היהודית 106 תלמידים שהיוו 96% מכלל התלמידים היהודים. התלמידים למדו בכיתת גן ילדים אחת ו-4 כיתות בית ספר יסודי. הממשלה הבולגרית מימנה 9.6% מתקציב מערכת החינוך היהודית ועיריית בורגס עוד 13.4%. ב-1926 ירד מספר התלמידים ל-86[6]. במהלך שנות ה-20 וה-30 פעל בעיר בנק יהודי, ששימש גם כקופת מלווה (קאסה) ופעל בסיוע ארגון הג'וינט[7]. בראשית שנות ה-30 מנתה הקהילה היהודית בעיר כ-3,000 נפשות[8].

מלחמת העולם השנייה ולאחריה

ב-16 בספטמבר 1939 פרסם מפקד המשטרה הבולגרית, קולונל אטאנאס פאנטב, צו גירוש ל-4,000 נתינים זרים המצויים בשטח ממלכת בולגריה, רובם ככולם יהודים, פליטי המלחמות השונות בבלקן, שנותרו ללא אזרחות בולגרית. היהודים גורשו לשטחי יוון וטורקיה ומי שלא התקבל במדינות אלה נאלץ להגר למדינות אחרות ובכלל זה לארץ ישראל. אין נתונים מדויקים לגבי מספר המגורשים מבורגס, אך במרץ 1943 העריך משרד הפנים הבולגרי שבעיר מתגוררים כ-2,000 יהודים. מבין מנהיגי הקהילה בעת ההיא ניתן למנות את ד"ר יוסף בן-ריי, חיים וצ'ליבי ברוך וחיים ישעיה.

Biet chabad borgas
בית חב"ד בבורגס

ב-10 במרץ 1943 תוכנן לגרש 6,365 מקרב יהודי "בולגריה הישנה", כמכסה ראשונית לקראת גירוש כל הקהילה למחנות ההשמדה. ברישומי משרד הפנים הבולגרי צוינו 422 יהודים מבורגס שנכללו במכסה זו. הגירוש לא יצא לפועל[9]. ב-17 ביוני 1943 גורשו יהודי וארנה ובורגס לכפרים וערי שדה מרוחקות בתוך בולגריה. רבנים ומנהיגי קהילה נשלחו למחנה הריכוז בסומוביט. היהודים שוחררו בתחילת אוקטובר 1943, פרט לעצורי מחנה הריכוז, שבינואר 1944 הועברו לכפר טאבאקובה צ'שמה ליד פלבן ומאוחר יותר למחנה הריכוז בקאייליקה, ממנו שוחררו רק בספטמבר 1944[10]. לאחר מלחמת העולם השנייה נימנו בעיר 1,100 יהודים, רובם עלו למדינת ישראל בגל העלייה מבולגריה בין 1948 ל-1949. ב-28 במאי 1949, בשלהי גל העלייה, ערך הקונסיסטוריון של יהודי בולגריה מפקד ובבורגס נמנו 175 יהודים[11].

הקהילה היהודית במאה ה-21

בראשית המאה ה-21 התגוררו בבורגס כמה עשרות יהודים[8], אך בעיר אין קהילה ממוסדת ובעלת מוסדות פעילים. בסמוך לאתר הנופש סאני ביץ' פועל בית חב"ד ובו מתקיימות תפילות וסעודות שבת, הוא משמש כמרכז יהודי המעניק גם שירותי דת לנופשים המעוניינים בכך, וכן מפעיל מסעדה.

ערים תאומות

קישורים חיצוניים

Burgas09
Panorama of Burgas

הערות שוליים

  1. ^ האקלים בעיר בורגס, באתר weatherbase.com (באנגלית).
  2. ^ חיים קשלס, היהודים בבולגריה בימי השלטון העותומני, בתוך:אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 52.
  3. ^ חיים קשלס, היהודים בבולגריה בעשרים השנים הראשונות לאחר שחרורה מעול העותומנים (1878-1898), בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 65.
  4. ^ אלברט א רומנו, תקנון הקהילות והקונסיסטוריון, בתוך:אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 439.
  5. ^ אלברט א רומנו, תקופת המשבר והפילוג 1930-1940, בתוך אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1968, עמודים 583-588.
  6. ^ לוחות סטאטיסטיים, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 645-662.
  7. ^ נתן מיכאל גלבר, חיי היהודים בבולגריה, עמוד 689.
  8. ^ 8.0 8.1 הקהילה היהודית בבורגס, באתר "כולנו יהודים", אתר הבית של יהודי בולגריה.
  9. ^ חיים קשלס, תעודות ומסמכים, בתוך:אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 849.
  10. ^ חיים קשלס המצב אחרי הגירוש, בתוך אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 876.
  11. ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה - כרך ד', מאחורי מסך הברזל, הוצאת דבר, תל אביב, 1969, עמוד 296.
18 ביולי

18 ביולי הוא היום ה-199 בשנה (200 בשנה מעוברת), בשבוע ה-28 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 166 ימים.

אובזור

אובזור (בבולגרית:Обзор, ביוונית ובתראקית: Naulochos או Tetranaulochos, בטורקית: Gözeken) היא עיירת קייט במחוז בורגס שבבולגריה, על גדות הים השחור בסמוך לבורגס, לנסבר ולנחל דבויניקה ובשטחה אחת מרצועות החוף הארוכות בבולגריה, כ-8 קילומטרים אורכה. השם אובזור הוענק למקום ב-1936 ומאז 1984 היישוב הוכר כעיר עצמאית (עד אז היה חלק מהרשות המקומית נסבר).

ראשית התיישבות מאורגנת במקום מתוארכת למאה ה-6 לפנה"ס, בתקופת הממלכה התראקית.

בתקופת יוון העתיקה היה במקום נמל בחבל תראקיה. הרומאים הקימו במקום מקדש לאל יופיטר ומצודת דרכים, לאחר שכבשו את המקום במאה ה-1 לפנה"ס.

בימי הביניים הוקמה במקום מצודה ששרידיה קיימים עד היום.

אייטוס

אָייטוֹס (בבולגרית:Айтос) היא עיר במזרח בולגריה, הממוקמת 30 קילומטרים מחוף הים השחור, בשטח מחוז בורגס. אייטוס ממוקמת 321 קילומטרים מזרחית לבירת בולגריה סופיה ו-28 קילומטרים מבירת המחוז בורגס.

בולגריה

בּוּלְגַרְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַבּוּלְגָרִית (בבולגרית: Република България) היא מדינה בחצי האי הבלקני, במזרח אירופה. היא גובלת ברומניה בצפון, בים השחור במזרח, ביוון ובטורקיה מדרום, ובמקדוניה הצפונית ובסרביה במערב. מבחינה מנהלית, מחולקת בולגריה ל-28 מחוזות, סופיה היא בירת בולגריה וב-2011 נמנו בה 1.2 מיליון תושבים, מתוך כ-7.1 מיליון בבולגריה כולה. לאורך גבולה הצפוני של המדינה עובר תוואי הדנובה ובמזרחה היא גובלת בים השחור. בבולגריה שני רכסי הרים מרכזיים הרי הבלקן והרודופי.

שבטים תראקים התיישבו באזור בולגריה עוד במהלך המאה ה-12 לפנה"ס, אך ההיסטוריה הלאומית הבולגרית החלה בשלהי המאה ה-7, תקופת האימפריה הבולגרית הראשונה אשר בראשית המאה ה-9 הפכה למעצמה אזורית וליריבתה של האימפריה הביזאנטית. במקביל אימצו הבולגרים את הנצרות האורתודכסית. ב-1018 עלה בידי הביזאנטים להכריע את הבולגרים והם איבדו את עצמאותם המדינית למשך 167 שנים. ב-1185 הוקמה האימפריה הבולגרית השנייה אשר הייתה לפרקים עצמאית ולפרקים וסלית של אורדת הזהב והאימפריה הביזאנטית. בשלהי המאה ה-14 פלש צבא האימפריה העות'מאנית לאזור בולגריה והכריע את הבולגרים. העות'מאנים שלטו בבולגריה עד לתבוסתם על ידי צבא האימפריה הרוסית במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878). לאחר המלחמה, הוקמה נסיכות בולגריה מתוקף סיכומי קונגרס ברלין.

ב-1908 הפכה בולגריה לממלכה תחת המלך פרדיננד הראשון. הבולגרים לחמו במלחמת הבלקן הראשונה, השנייה ובמלחמת העולם הראשונה ובכולן, לאחר הצלחות ראשוניות הובסו ואיבדו שטחים נרחבים ובכלל זה המוצא לים האגאי. במרבית שלבי מלחמת העולם השנייה, הייתה בולגריה בעלת בריתה של גרמניה הנאצית ואף חתמה על ההסכם התלת-צדדי. עם זאת, צבא בולגריה לא השתתף בפועל בקרבות לצד הוורמאכט. במהלך תקופה זו אימצה בולגריה מדיניות גזע והחילה על יהודי בולגריה את החוק להגנת האומה. במרץ 1943 גירשו הבולגרים לטרבלינקה את 11,343 יהודי תראקיה, מקדוניה הווארדארית ופירוט ונכשל ניסיון גירושם של יהודי בולגריה "הישנה". בספטמבר 1944 הופל השלטון המלוכני בהפיכת חזית המולדת הבולגרית ובהמשך עלה בידי המפלגה הקומוניסטית להשתלט באלימות על המדינה והיא הפכה לרפובליקה עממית. בולגריה הייתה גרורה נאמנה של ברית המועצות וחברה בברית ורשה. טודור ז'יבקוב היה שליטה בפועל של בולגריה למשך מרבית שנות השלטון הקומוניסטי והוא הפך לסמלה של התקופה. אירועי סתיו העמים לא פסחו על המדינה, ב-1989 הודח ז'יבקוב וב-1991 הפכה המדינה לרפובליקה והונהגה חוקה חדשה. בולגריה היא דמוקרטיה פרלמנטרית, נשיאה נבחר אחת ל-5 שנים ובפרלמנט הבולגרי 240 חברים.

לאחר קריסת השלטון הקומוניסטי עברה בולגריה מכלכלה מתוכננת לכלכלה חופשית. המעבר המהיר לווה במשבר כלכלי חריף שהוביל גם למשברים פוליטיים. בשנת 2004 הצטרפה בולגריה לברית נאט"ו וב-2007 הפכה לחברה באיחוד האירופי, ההצטרפות שהובילה לתנופת פיתוח ובכלל זה פיתוח תשתיות כגון חיבורה של המדינה לנתיבי התעבורה הפאן-אירופיים. בשלהי העשור הראשון של המאה ה-21 הושפעה כלכלת בולגריה מהמשבר הכלכלי העולמי, אחוזי האבטלה האמירו ונרשמה הגירה משמעותית מהמדינה, בעיקר הגירת עבודה, שצמצמה את אוכלוסייתה לכ-7 מיליון לעומת כ-9 מיליון שהתגוררו במדינה באמצע שנות ה-80.

בורגס (מחוז)

מחוז (אובלסט) בורגס (בבולגרית:Област Бургас) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה השוכן בדרום מזרח המדינה לחופי הים השחור. במחוז 13 רשויות מקומיות ועיר הבירה שלו היא העיר בורגס.

במחוז שורר אקלים ממוזג, הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 13 מעלות צלזיוס וכמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 514 מילימטרים. מחוז בורגס הוא השני בגודלו בבולגריה מבחינת השטח ורביעי בגודלו מבחינת כמות האוכלוסין.

החלק העתיק של העיר נסבאר אשר מצויה במחוז, הוכרז כאתר מורשת עולמית.

הים השחור

הים השחור (טורקית: Karadeniz; רוסית: Чёрное море; אוקראינית: Чорне море; גאורגית: შავი ზღვა; רומנית: Marea Neagră) הוא ים בין-יבשתי השוכן בין דרום-מזרח אירופה ובין אסיה הקטנה. הים השחור מחובר לים מרמרה על ידי מצר הבוספורוס, החוצץ בין חלקה האירופאי והאסיאתי של טורקיה ובין שני חלקי העיר איסטנבול. רומניה, בולגריה והחלק האירופאי של טורקיה תוחמים את הים השחור ממערב. הגדות הצפונית והמזרחית נתחמות על ידי אוקראינה, רוסיה וגאורגיה. כל חופו הדרומי הוא טריטוריה טורקית.

אורכו 1,200 קילומטרים ממזרח למערב, רוחבו המרבי 610 קילומטרים, ושטחו 436,400 קמ"ר (לא כולל ים אזוב). עומקו המרבי 2,206 מטרים. אל הים מתנקזים חלק גדול מנהרות מזרח אירופה, לרבות הדנייפר, הדניסטר, הבוג הדרומי והדנובה. הוא מקבל מים גם מנהרות חלקה המזרח אירופאי של רוסיה כמו נהר הדון אשר זורם אל ים אזוב וגם מהקווקז המערבי כמו נהר הקובן אשר זורם גם הוא לים אזוב, כמו כן מגיעים אליו עוד כמה נהרות קטנים. לכן מליחות הים השחור נמוכה משמעותית ממליחות הים התיכון, והוא אגן דילול.

ערים חשובות לחופו של הים השחור הן אודסה, איסטנבול, סמסון, קונסטנצה, בורגס, ורנה, סבסטופול, בתומי, אורדו, ילטה וסוצ'י. בשנים שלאחר סיום המלחמה הקרה, הפכו עשרות ערים ועיירות לאורך חופי הים השחור לאתרי נופש ותיירות פופולריים.

בעת העתיקה כונה הים ביוונית בשם "Εὔξεινος Πόντος" (אפקסינוס פונטוס) - "הים הידידותי", כנראה לשון נקייה לעובדת היותם של חופיו מאוכלסים בשבטים עוינים ליוונים בטרם תהליך הקולוניזציה. הרומים כינו אותו Pontos Axeinos (הים האואקסיני).

הים השחור הוא אחד מארבעה ימים הנקראים בעברית ובשפות נוספות על שם צבעים נפוצים - כשהאחרים הם הים הלבן, הים האדום, והים הצהוב.

הפיגוע באוטובוס בנמל התעופה בורגס

הפיגוע באוטובוס בנמל התעופה בורגס אירע ב-18 ביולי 2012, בשעה 17:30, כאשר מחבל מתאבד ששמו מוחמד חסן אל-חוסייני התפוצץ באוטובוס במגרש החנייה של נמל התעופה בורגס שבבולגריה ובו 42 תיירים ישראלים, רובם בני נוער, בדרכם מנמל התעופה למלונות שלהם, לאחר שהם הגיעו לבולגריה בטיסה של אייר ויאה מתל אביב שנחתה בשעה 16:50. בפיגוע נרצחו שישה בני אדם, ונפצעו יותר מ-30.

וארנה

וַארְנָה (בבולגרית: Варна) היא עיר נמל מרכזית לחוף הים השחור, בירת מחוז וארנה וממוקמת 379 קילומטרים צפונית מזרחית לבירת בולגריה סופיה. וארנה היא העיר השלישית בגודלה בבולגריה מבחינת כמות האוכלוסין.

וארנה (מחוז)

מחוז (אובלסט) וארנה (בולגרית: Област Варна) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה. המחוז שוכן בצפון-מזרח בולגריה ובו 12 רשויות מקומיות. עיר הבירה המחוזית היא וארנה.

מחוזות בולגריה

מבחינה אדמיניסטרטיבית בולגריה מחולקת ל-28 מחוזות (oblast, אובלסט). הם נקראים על שם עיר הבירה של המחוז. כל מחוז מחולק למספר נפות.

בשנים 1987–1999 הייתה בולגריה מחולקת ל-9 מחוזות בלבד. המחוזות קרויים על שם הבירה המחוזית כאשר העיר עצמה מהווה תת-מחוז במחוז שבו היא נמצאת. בירת בולגריה, סופיה היא עצמאית מבחינה מחוזית, ואינה נכללת במחוז סופיה, אשר נמצא סביבה.

נסבר

נסבר (בולגרית Несебър; מיוונית Μεσημβρια) היא עיר עתיקה לחופי הים השחור, המשמשת כבירת נפת נסבר (Община Несебър) במחוז בורגס שבמזרח בולגריה. בדצמבר 2010 התגוררו בעיר כ-13,347 תושבים. ב-1983 הוכרזה נסבר כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו בשל המספר הרב של המבנים ההיסטוריים והמבנים בעלי החשיבות שנשתמרו בעיר.

סטארה זאגורה

סטארה זאגורה (בבולגרית: Стара Загора) היא העיר השישית בגודלה בבולגריה ואחד המרכזים הכלכליים החשובים במדינה. סטארה זאגורה היא בירת מחוז סטארה זאגורה ושוכנת 231 קילומטרים מהבירה סופיה. בעיר שורר אקלים ים-תיכוני, והטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 13oc.

סליבן (מחוז)

מחוז (אובלסט) סליבן (בבולגרית Област Сливен) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה השוכן במזרח מרכז בולגריה, עיר בירתו היא סליבן, שטחו מהווה 3.19% משטח המדינה וכמות האוכלוסין שבו מהווה 2.8% מאוכלוסיית בולגריה.

פלבן

פלבן (בבולגרית: Плевен) היא העיר השביעית בגודלה בבולגריה, בירת מחוז פלבן וממוקמת 170 קילומטרים צפונית מזרחית לבירה סופיה, באמצע המישור ההררי של הדנובה.

פלובדיב

פְּלוֹבְדִיב (בבולגרית: Пловдив) היא העיר השנייה בגודלה בבולגריה, לאחר הבירה סופיה ומהווה בירת מחוז פלובדיב. העיר שוכנת במישור תראקיה העילי, 165 ק"מ מדרום-מזרח לסופיה על שתי גדותיו של הנהר מריצה. העיר משתרעת בין שבע גבעות המופיעות על גבי סמל העיר. פלובדיב היא העיר בעלת צפיפות האוכלוסייה הגדולה ביותר בבולגריה ובה 3,775 נפשות לקמ"ר. החלק התיירותי של בעיר הוא הרובע העתיק, הבנוי ממבוך של רחובות צרים מרוצפים באבנים קטנות עם בתים מסוגננים בצבעים שונים. בין האתרים ברובע נמצאים גם הבית בו התגורר ב-1833 המדינאי והמשורר הצרפתי אלפונס דה למרטין, בעת שהיה בדרכו למזרח התיכון וכן המוזיאון האתנוגרפי. ב-1980 התגלה במפתיע ברובע תיאטרון רומי עתיק המשמש במאה ה-21 להופעות.

פליסקה

פּלִיסְקָה (בבולגרית Плиска) הייתה בירתה הראשונה של האימפריה הבולגרית הראשונה, בין השנים 681 ל-893 ועיר הבירה הראשונה של ישות מדינית כלשהי בבולגריה. כיום זהו שמו של כפר, השוכן ליד חורבות העיר העתיקה ובו מתגוררים 1,124 נפש.

קרנובט

קרנובט (בולגרית: Карнобат) היא עיר במזרח בולגריה, השלישית בגודלה מבחינת אוכלוסין בשטח מחוז בורגס בו היא שוכנת. צפונה של העיר גובל ברכס הרי הבלקן. העיר מרוחקת 50 קילומטרים מן הערים בורגס, סליבן וימבול ו-300 קילומטרים מהבירה סופיה.

רוסה

רוּסֶה (בבולגרית Русе, בטורקית עות'מאנית רוֹסְצ'וּק) היא עיר נמל בבולגריה והחמישית בגודלה מבחינת כמות אוכלוסין במדינה. רוסה היא בירת מחוז רוסה ושוכנת בצפון המדינה לגדות הדנובה, בסמוך לגבול עם רומניה, 251 קילומטרים מהבירה סופיה.

תראקיה

תראקיה (בטורקית: Trakya, נהגה תֶרַאקיה; בבולגרית: Тракия; ביוונית: Θράκη) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בפינה הצפונית מזרחית של חצי האי הבלקני באירופה. היא נחלקת בין בולגריה (צפון תראקיה), יוון (מערב תראקיה) וחלקה האירופי של טורקיה (מזרח תראקיה), שם היא מכונה גם רומלי (Rumeli).

רשויות מקומיות וערי מחוז בורגס שבבולגריה
בורגס • אובזורנסבראייטוס • קמנו • קרנובט • מלקו טרנובו • פומורייה • פרימורסקו • רואן • סוזופול • סרדץ • סונגורלרה • צארבו מחוז בורגס

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.