בורג' אל-מלח

בורג' אל-מלח או "מבצר המלח" היא מצודה ממלוכית[1] הנמצאת בצפון בקעת הירדן, ממערב לחמאם אל-מליח. המצודה נמצאת כ-200 מטר מעל פני הים ו-100 מטר מעל פני השטח. היא בנויה על כתף טופוגרפי בקצה שלוחה הררית, אשר למרגלותיה עובר כביש תיאסיר-מחולה.

North-shomron
Burj el Maleh general view at the top
מבט על התל - המצודה במרכז
Burj el Maleh panorama
המבצר - בתחתית התמונה סלעי אבן הגיר מתקופת היורה המכונה תצורת מאליח
Jurassic stones from Burj el Maleh Israel
סלעים מתקופת היורה בבורג' אל-מלח

תיאור המבצר

המצודה בנויה מאבני גזית בצורת ספינה או אליפסה; פינות המבצר מעוגלות. שטחה 4,750 מטר רבוע (95 מטר אורך ו-50 מטר רוחב).ישנו שער עם שתי מזוזות אבן מעובדות ובהן פותות לנעילה, בית שער, ששרידי משקוף שער מוטלים על ריצפתו ושרידי חדרים מלבניים, בעלי תקרה קמורה.[2] בפינה הצפונית של המבצר יש תעלה גדולה עמוקה, כנראה חפיר. החרסים שנמצאו במקום הם מימי הביניים.

המצודה שלטה על דרך עתיקה שקישרה בין שכם לצפון בקעת הירדן ולעמק בית שאן. מיקומה של המצודה הוא במקום בו הדרך העתיקה, העוברת בצמוד לוואדי אל-מליח, עוברת במעבר צר.

ניתן לזהות במצודה זאת את השיטתיות הצלבנית: במבט דרומה ניתן לראות את פסגת הסרטבה שבה הייתה מצודה צלבנית, ומצפון את כוכב הירדן - מצודה נוספת; כך ניתן היה לשמור על קשר עין על פני עשרות קילומטרים ולהעביר הודעות מהירות.

גאולוגיה

המבצר ממוקם בשיאו של העתק גאולוגי: רוחבי, ממזרח למערב, אשר מקורו בתזוזות של בקעת הירדן; ואורכי, מצפון לדרום, בעקבות תנודות בשבר הסורי-אפריקני. כתוצאה מכך מופיעים על פני השטח סלעים מתקופות גאולוגיות קדומות ובהמשך הוואדי מופיעות נביעות של מים חמים. הגבעה בנויה מסלעי אבן גיר אשר בהם ניכרת השפעה הסחיפה. כך נוצרת צורה מינאטורית של קרחונים. תופעה המוסברת במבנה המיוחד של אבן הגיר מתקופת היורה עליון בורג' אל-מלח. מנחם מרקוס כותב בספרו כי מבנה דומה של סלעים, המכונה טרשונים (Lapie's), מצוי באזור רמתא - שובא - הר דב, במורדות החרמון, אף הוא מתקופת היורה.

מצפון-מערב למצודה מתנשא רכס ראס-אל-רמאלי (הר החול) המורכב מחול צבעוני - אבני חול נוביות. למרגלות הגבעה סלעי בזלת וטוף געשיים שגוונם סגול, אדום וצהוב מתצורת תיאסיר[דרוש מקור] [3], בעובי משוער של 232 מטר, שהיא שלב מעבר מסלעי תקופת היורה לסלעי הקרטיקון התחתון - אחד המקומות היחידים בשומרון. מרקוס מציין כי מחשוף יפה במיוחד של תצורה זו בולט במורדות הדרומיים של "אס אבו שושה" - 800 מטר מצפון לכתף בורג' אל-מליח.

בדרום מערב השומרון התגלו כשלושים ריכוזים של מחשופים וולקניים דומים.

בראש הגבעה "ראס רמלי", נקודת גובה 419 מטר, במורד מצוי גלעד הבנוי מסלעים כבדים ושברי מטוס סיור קל. על לוח האבן מצוין כי במקום זה נפלו שני קציני צה"ל, דורון גביד ודוד גבעון, ב-11 באוקטובר 1970 במסגרת פעולה לבלימת חדירת חוליות המחבלים.

נוף המקום

Burj el Maleh general view

מבט מהתל

Burj el Maleh A

שרידי המצודה בפסגה

Panorama from Burj el Maleh to Jordan valley

מבט מהמצודה למזרח אל בקעת הירדן

The hill of Burj el Maleh

מבט על הגבעה

לקריאה נוספת

  • מנחם מרקוס, בקעת הירדן ומזרח השומרון, רשות שמורות הטבע, 1992.
  • צבי אילן, בקעת הירדן ומדבר שומרון, הוצאת עם עובד - תרבות וחינוך, תל אביב, 1973
  • י' מימרן, מחקרים גאולוגיים חדשים ביהודה ושומרון, החברה הגאולוגית הישראלית, מרץ 1972

הערות שוליים

  1. ^ ולא צלבנית, לפי פרופ' י. פראור, חוקר התקופה הצלבנית בארץ ישראל, לאחר ביקור במקום - מצוטט אצל: צבי אילן, "בקעת הירדן ומדבר שומרון", בהערה בעמוד 352
  2. ^ מנחם מרקוס, "בקעת הירדן ומזרח השומרון", עמוד 99.
  3. ^ לפי פורום תפוז: "כתם בזלתי מצפון מזרח לדיר סמעאן, במקום שנקרא חורבת עררה. הכתם הוא הר געש שהתפרץ (כנראה תת-מימי) בקרטיקון, והקנומן והטורון שמעליו התבלו וחשפו את הבזלת. זו אותה התצורה שבבקעת מהר"ל בכרמל, בוואדי פרעה בבקעה ובוואדי מליח בצפון השומרון. (נדמה לי שנקראת תצורת תיאסיר).מקור(הקישור אינו פעיל, 21.1.2019)
אגם עובדיה

אגם עובדיה היה אגם מים מתוקים בבקעת הירדן, שקדם לימת הלשון.

אקוויפר ההר

אקוויפר ההר של מדינת ישראל הוא אקוויפר (שכבת סלע המכילה מים) הנפרס באזור שדרת ההר של ישראל, מעמק יזרעאל בצפון, דרך הרי יהודה והשומרון, ועד לבאר-שבע. זהו מאגר מי התהום הגדול בישראל. מקובל לחלק את אקוות ההר על פי כיוון הניקוז שלהם: אקוויפר ירקון תנינים זורם לכיוון הים התיכון, ואילו האקוויפרים המזרחיים מתנקזים לבקעת הירדן.

אקוויפר ההר מורכב מסלעי גיר ודולומיט מתקופת הקנומן והטורון, המאפשרים את חילחול המים תודות לתופעת הקארסט. מתחת לשכבה זו מצויים סלעי חוואר מתקופת הקרטיקון התחתון המשמשים כאקוויקלוד (שכבה אטימה).באקוויפר ההר איכות מי התהום טובה, אולם הם חשופים לזיהום. האקוויפר נמצא באזור המורכב בעיקר מסלעים סדוקים וחלולים מאוד, ולכן המים, אך גם הגורמים המזהמים, חודרים לתוך האקוויפר ומתפשטים בו במהירות. כמות המים הניתנת לשאיבה מהאקוויפר היא כ-350 מיליון מ"ק מים בממוצע רב שנתי.

מי אקוויפר ההר נשאבים בעזרת מערכת מורכבת של בארות ומשמשים את תושבי האזור. בשל מבנה הסלעים של האקוויפר הבארות משפיעות זו על זו: שאיבה מבאר אחת מורידה במהירות את מפלס המים בבאר סמוכה.

אקוויפר החוף

אקוויפר החוף הוא אקוויפר (שכבת סלע המכילה מים) במדינת ישראל. האקוויפר משתרע על פני כ-120 ק"מ לאורך חוף הים התיכון, מאזור הכרמל עד רצועת עזה, ברצועה הנמשכת מקו החוף במערב ועד 7–20 ק"מ מזרחה.

עוביו של האקוויפר החופי הוא של 160–180 מטר ותחום השתרעותו מגיע עד 20 ק"מ מהחוף. המים באקוויפר זה נאגרים בתוך חול, אבן חול וכורכר. קיבולת המים היא 20 מיליארד מטרים מעוקבים. רוב המים באקוויפר מגיעים ממי גשמים. שאר המים מגיעים מנחלים ושטפונות שמקורם באזור ההר, אך מחלחלים לקרקע במישור החוף. למעלה מ-65% מאוכלוסיית ישראל מתגוררת על פני האקוויפר והדבר גורם לנזקים - פגיעה באיכות המים. שטח האקוויפר באזורים העירוניים הוא גדול יחסית וכתוצאה מכך אין חלחול של מי גשמים אל האקוויפר והדבר גורם לזיהום והמלחה של המים כך שכל הבארות אשר בעבר היו מחוץ לעיר וכתוצאה מהבינוי המואץ והתפשטות העיר נמצאות הבארות כיום בתחומי הערים והם לא בשימוש.

מי התהום באקוויפר החוף חשופים מאוד לזיהום משתי סיבות:

מעל אקוויפר החוף נמצא האזור המיושב ביותר במדינת ישראל. מעליו ישנם יישובים רבים, מפעלים, תחנות-כוח, שדות חקלאיים, מזבלות ועוד, וכל אלה פולטים מזהמים ורעלים רבים, הזורמים אל מי התהום.

מתבצעת שאיבת יתר של מי תהום מאקוויפר החוף הגורמת לשינוי כיווני הזרימה ולחדירה של מי ים דרך הפן הביני לתוך האקוויפר ולהמלחת המים שבו.הפתרון לצמצום זיהום מי האקוויפר הוא הסדרת השפכים שלא יחלחלו לאדמה ופיקוח על מפעלי תעשייה.

הפתרון לצמצום המלחת מי האקוויפר הוא צמצום השאיבה מאקוויפר החוף ופיתוח מקורות מים חלופיים. מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 נסגרו בארות רבות באזור זה בעקבות מקרים של המלחת מי התהום וזיהומם.

אקוויפר החרמון

במדינת ישראל, אקוויפר החרמון הוא אקוויפר (שכבת סלע המכילה מים) המצוי בתוך שכבות סלע הגיר שמהן בנוי הר החרמון. אזור החרמון הוא העשיר ביותר במשקעים בישראל, ובכל שנה הוא מתכסה בשלג. המים מחלחלים דרך הסדקים שבגיר ונובעים בשולי החרמון, בסוריה במזרח ובישראל במערב, וכן במעיינות של הנחלים דן, שניר, ובניאס בדרום. מעיינות אלה הם המקורות המרכזיים של נהר הירדן, והם מזרימים מדי שנה כ-500 מלמ"ק מים אל הכנרת.

בורג'

האם התכוונתם ל...

הבקע הסורי-אפריקני

בקע ים המלח או מערכת השבירה הסורית-אפריקנית או בשמותיהם הנפוצים הבקע הסורי-אפריקני או השבר הסורי-אפריקני הם השמות לסדרה של העתקים ובקעים שנמשכת מצפון לדרום, מדרום טורקיה דרך סוריה ובקעת הלבנון בצפון, לאורך נהר הירדן, ים המלח, הערבה, מפרץ אילת וים סוף, דרך מפרץ עדן עד לטנזניה, שם הוא מתפצל לשניים ומגיע לבסוף עד למוזמביק. אורכו של הבקע כ-6,000 ק"מ ורוחבו בין 7 ל-20 ק"מ, והוא החל להיווצר לפני כ-25 מיליון שנים בתהליך של תנועות התרחקות של לוחות היבשות אסיה ואפריקה זו מזו, שנמשך עד היום. הבקע הוא הגורם העיקרי לרעידות האדמה ולעיתים לצונאמי באזורים שבהם הוא עובר.

בתחום הבקע הסורי-אפריקני התרחשו בשנים האחרונות בישראל רעידות אדמה קלות-בינוניות. הגאולוגים סבורים כי הן משחררות את האנרגיה המצטברת בנקודות החיכוך של הלוחות הטקטוניים, ומונעות בכך למעשה הצטברות רבה מדי של אנרגיה, מצב העלול לגרום לרעידת אדמה עזה, כפי שאכן אירע באזור בעבר.

הבקע מחולק לשלושה חלקים עיקריים (מצפון לדרום): מדרום טורקיה ועד לים סוף, בקע ים סוף – ממפרץ אילת לאורך ים סוף, ובקע מזרח-אפריקה – מאתיופיה בצפון ועד זימבבואה בדרום.

בפי גאולוגים מודרניים נקראת סדרת הבקעים "מערכת ההעתקה הסורית-אפריקנית".

הלוח הלבנטיני

הלוח הלבנטיני או תת-הלוח ישראל וסיני הוא חלק מהלוח האפריקאי ומחובר אליו ברצועה צרה בצפון תעלת סואץ. ממזרח גובל הלוח הלבנטיני בלוח הערבי לאורך חלקו הצפוני של השבר הסורי-אפריקאי: מפרץ אילת, הערבה ובקעת הירדן.

תחילה היו שני הלוחות – הערבי והלבנטיני – חלק מהלוח האפריקאי. בשלב ראשון נע הלוח הערבי צפונה והתנתק כמעט במלואו מהלוח האפריקאי במהלך השבירה האריתריאית כשחלקו המערבי – הלוח הלבנטיני – נותר מחובר בחלקו ללוח האפריקאי. שבירה זו גרמה לפתיחתו של ים סוף בדרומו של הלוח הערבי.

בשלב השני חלה השבירה הלבנטינית לאורך השבר הסורי-אפריקאי, שגרמה להפרדת הלוח הלבנטיני מן הלוח הערבי ולפתיחתו של מפרץ אילת בגבול הדרומי בין שני הלוחות. גבול זה מועד לרעידות אדמה עקב תזוזה מהירה יותר צפונה של הלוח הערבי ביחס ללוח הלבנטיני.

למעשה, שלושת הלוחות נעים כולם צפונה, אך הלוח הערבי נע מהר יותר. קצב התזוזה שלו כיום יחסית ללוח הלבנטיני הוא כסנטימטר בשנה. חישוב מראה כי בעוד כמה מיליוני שנים יתהווה בגבולה המזרחי של ארץ ישראל אוקיינוס.

הקניון האדום

הקניון האדום הוא גיא שני הוא קניון בנחל שני אשר בהרי אילת.

הקניון האדום נמצא כ-20 קילומטר צפונית לאילת מערבית לדרך לאילת בגובה 700 מטר מעל מפלס פני הים. אורך הקניון כ-200 מטר ועומקו כ-30 מטר. הקניון צר בחלקו ורוחבו מספר מטרים. הקירות זקופים עשויים אבן חול נובית בצבע אדמדם. הצבע האדום מקורו בתחמוצות ברזל. הירידה בקניון בעזרת סולם יתדות ומעקה צינור. בימים קדומים צדו במקום נמרים אותם פיתו להיכנס למבנה אבנים סגור באמצעות גדי או טלה והחיה נחסמה ונלכדה בעזרת אבן כבדה שנלקחה מהאזור. בקניון ובנחל צמחייה דלילה הכוללת את רותם המדבר, צלף קוצני שיטת הנגב ועצי אשל. בית ספר שדה אילת מוציא סיורים והדרכות לקניון.

הר הגלבוע

הגלבוע הוא רכס הרים בישראל, המהווה את השלוחה הצפון מזרחית של הרי השומרון.

הרי אילת

הרי אילת הוא כינוי לרכס הרים בדרום ארץ ישראל, בדרום הנגב.

קבוצת ההרים קרויה על שם העיר אילת הסמוכה וכן על שם היישוב המקראי אילות שככל הנראה ישב במקום בו נמצאת היום העיר אילת.

שרשרת רכסי אזור תמנע משתייכת לאזור הרי אילת.

בין ההרים בגוש המרכזי, הגבוה בין ההרים הוא הר חזקיהו והשני בגובהו הוא הר שלמה למרות שלמתבונן מן הצד נראה כי הר שלמה גבוה מהר חזקיהו.

רמת יותם היא ההר הנמוך ביותר ברכס ללא התחשבות בכל הגבעות הנמצאות בשטח הרכס.

השומרון

חבל השומרון (ערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא אזור גאוגרפי היסטורי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המערבית. האזור נקרא על שם העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל בימי אחאב.

חבל השומרון מורכב מהר אפרים והרי בנימין, ושטחו מתחלק לנחלות השבטים בנימין, אפרים ומנשה. בצפון הוא גובל בעמק יזרעאל, במזרח בבקעת הירדן, בדרום ביהודה ובמערב בשרון. רוב השטח הררי והפסגות הגבוהות שבו הן הר בעל חצור, הר עיבל והר גריזים.

רוב האזור הועבר לשליטת הרשות הפלסטינית ובו גם יישובים יהודיים בשליטת מדינת ישראל במשטר המנהל האזרחי. חבל השומרון הוא גם שמו של המחוז בממשל הצבאי, ממלחמת ששת הימים ועד להסכמי אוסלו.

חבורת ערד

חבורת ערד היא חבורה גאולוגית שנוצרה בתקופת היורה. היא בנויה מסלעי אבן חול, אבני גיר ופצלים עם מעט שכבות ביניים חוואריות בעובי של 2,000 מטר. הסלעים מכילים שרידי רכיכות וקיפודי ים, המעידים על הרבדה בים רדוד.

התפוצה של התצורה היא בהר החרמון, בורג' אל-מלח בשומרון ובמכתשים : הקטן, הגדול ורמון.

חמאם אל-מליח

חמאם אל-מליח הוא אתר בנחל מלחה (ואדי אל-מליח) במזרח השומרון, בו נובעים מים חמים. האתר נמצא כשלושה קילומטר מערבית לכביש הבקעה, בסמוך לכביש המחבר את כביש אלון לעיירה טובאס (כביש 5799).

המעיינות בחמאם אל-מליח שייכים לקבוצת המעיינות החמים הנובעים בשקע הירדן. נביעות דומות יש בחמת גדר ובחמי טבריה. אין במקום סידורים לרחצה מסודרת במים החמים.

ימת הלשון

ימת הלשון (שמות נוספים: אגם הלשון, ימת הירדן) הוא אגם שכיסה בעבר את בקעת הירדן והערבה. האגם השתרע מדרום הכנרת בצפון, ועד לאזור חצבה בדרום (נחל גדרון). אורכו היה כ-230 ק"מ ורוחבו המרבי כ-15 ק"מ. האגם קרוי בכינוי "לשון" על שם רובדי החוואר שהושקעו ב"לשון" ים המלח, המוגדרים כתצורה הגאולוגית - תצורת הלשון.

בתחתיתו של מצוק ההעתקים במדבר יהודה, אפשר לראות את קווי החוף הקדומים של ימת הלשון.

מחצבות חפציבה

מחצבות חפציבה היו מחצבות לרגלי הר הגלבוע שסיפקו חומרי גלם לחברת אבן וסיד. מדובר בשני אתרי חציבה, אחד שסיפק שיש בין השנים 1942–1952, והשנייה, מחצבת סוגי סלע שונים שנחנכה ב-1950 על ידי גבריאל רפפורט ("גברוש"), איש בית אלפא, שעדיין פועלת בחלקה. המחצבה הוכרה כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך.

מצוק ההעתקים

מָצוּק ההעתקים הוא רצף של צוקים המצוי בשולים המערביים של בקע ים המלח – חלק הבקע הסורי-אפריקני המשתרע מדרום טורקיה ועד לדרום מפרץ אילת. המצוק עובר מרכס רמים בצפון, דרך בקעת הירדן ועד מצוקי הרי אילת. מצוק ההעתקים מתבטא במיוחד בקצה המזרחי של מדבר יהודה, ממערב לים המלח.

לרוב אורכו של מצוק ההעתקים ובמקביל לו, מצוי מצוק נוסף, רובו בשטח מדינת ירדן, ובאופן חלקי, גם בשטח מדינת ישראל, באזור הגולן. הטופוגרפיה של המצוק המזרחי הופכת אותו למאפיין גאוגרפי בולט כמעט לכל אורכו, בניגוד למצוק המערבי, הישראלי, הבולט בעיקר באזור מדבר יהודה.

המצוק נוצר יחד עם הבקע הסורי-אפריקני כתוצאה מתנועותיהם של הלוח הערבי ממזרח והלוח האפריקאי ממערב, ואשר התרחקותם זה מזה יצרה את השבר כולו.

גובהו המרבי של המצוק הוא 270 מטר מעל פני הים (מעל נחל קדם), גובהו המינימלי 50 מטר תחת פני הים (מעל נחל קדרון). הפרש הגבהים בין ראש המצוק לבסיסו נע בין 670 ל-250 מטר. השיפוע חד מאוד, השיפוע המרבי הוא בן 73 מעלות (מעל נחל חצצון), והמינימלי 27 מעלות (באזור נחל רחף).

המצוק קיבל את שמו מסדרת ההעתקים שיצרה אותו.

קניון באר שבע-עזה

קניון באר שבע-עזה הוא קניון קדום בארץ ישראל שהיה קיים בתקופת המיוקן. שרידי הקניון, שאורכו המשוער כ-100 ק"מ, נמצאים כיום מתחת לפני הקרקע ונחשפים לעין במקומות ספורים. לאורכו נערכו מספר קידוחים תת-קרקעיים שמטרתם הייתה מציאת מאגרי מים ונפט. קידוחים אלו שפכו אור על הקניון ועל המשקעים שהצטברו בו.

הקניון נוצר לפני כ-16 מיליון שנה והגיע לשיא עומקו בתקופת האירוע המסיני, והוא משתרע ממזרח לדימונה מערבה עד הים התיכון. העיר באר שבע יושבת בחלקה על האפיק הקבור של הקניון, שעומקו באזור זה היה כ-275 מטר ורוחבו 3 קילומטרים. באזור השפך שלו, בין בארי לסעד, הגיע עומקו עד כדי קילומטר וחצי. כיום מלא הקניון בסחף מאגן ניקוז רחב ביותר. מעריכים כי בקניון זרם נהר קדום שניקז את כל אזור מזרח הנגב והמכתשים. הזרימה גרמה לשחיקת שכבות סלע קדומות יותר מתקופת האוליגוקן שהיו במסלול הנהר ומילאה את הקניון בסחף.

שקע הבזלת של דלתון

שקע הבזלת של דלתון הוא מאר, תצורה גאולוגית המצויה ליד מאגר המים דלתון, דרומית למושב דלתון במזרח הגליל העליון.

תצורת מאליח

תצורת מאליח היא תצורה של סלע אבן גיר מתקופת היורה שנחשפה במורדות המצודה הצלבנית בורג' אל-מלח. זה המקום היחיד בארץ ישראל בו נחשפו סלעים מתקופת היורה, בין הר החרמון לבין מכתש רמון.

בגבעה בה מצויים סלעי התצורה ניכרת השפעה הסחיפה. כך נוצרת צורה מינאטורית של קרחונים. תופעה המוסברת במבנה המיוחד של אבן הגיר מתקופת היורה. צילום מקרוב של הסלע יוצר את הרושם כאילו הצילום נעשה באזורים לא מוכרים בארץ. מנחם מרקוס כותב כי מבנה דומה של סלעים, המכונה טרשונים (Lapie's), מצוי באזור רמתא - שובא - הר דב, במורדות החרמון, אף הוא מתקופת היורה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.