בוקר

בוקר הוא החלק המוקדם של היום, בין השחר לצהריים. שעות הבוקר הן השעות שבין הזריחהשעתה משתנה מעונה לעונה ומאזור לאזור) לבין 12:00 - שעת אמצע היום, הצהריים.

בוקר הוא הזמן בו רוב האנשים מתעוררים ומתחילים בשגרת יומם. הארוחה הראשונה של היום היא ארוחת בוקר. בעת מפגש בשעות הבוקר מקובל לברך: "בוקר טוב!".

בתרבויות שונות מוקדשת פעילות רוחנית לקבלת היום החדש. ביהדות מתפללים בבוקר תפילת שחרית. יש המתחילים את היום בפעילויות כגון מדיטציה או טאי צ'י, לכניסה הדרגתית ורכה אל היום החדש.

אחרים מעדיפים להתחיל את הבוקר בפעילות נמרצת יותר, כגון הליכה, ריצה או שחייה.

בסין מקובלת התעמלות בוקר בחברותא מדי יום. בישראל הייתה נהוגה בעבר התעמלות בוקר בבתי הספר, במסגרת מסדר בוקר. גם בקול ישראל שודר משדר של התעמלות בוקר, בשעות הבוקר המוקדמות, שנפתח בברכת: "בוקר טוב לכל המאזינים, ולמתעמלים - היכון!". כיום משודרות בשעות הבוקר תוכניות טלוויזיה של אימון גופני בערוצי נישה של ספורט, סגנון חיים וילדים.

בערוצים שונים של הרדיו והטלוויזיה משודרות תוכניות בוקר המותאמות לקהל היעד. תוכניות בוקר בטלוויזיה כוללות לרוב אקטואליה רכה וראיונות בנושאים שוליים יחסית, שכן מיועדות לאנשים המתארגנים לקראת צאתם לשגרת יומם, והקשב שלהם אינו ממוקד כולו בשידור. ברדיו תוכניות בוקר רבות כוללות דיווחי תנועה, לטובת הנהגים המקשיבים בדרכם לעבודה.

ישנם עיתונים המוגדרים כעיתוני בוקר, ששעת הוצאתם מוקדמת מזו של עיתוני הערב.

המושג בוקר משמש גם כמטפורה להתחלות חדשות ולאופטימיות. מילות השיר "החגיגה נגמרת"[1] של נעמי שמר מדגימות זאת:

"לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.
לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב"

נעמי שמר
Moritz von Schwind 004
"שעת בוקר", ציור מאת מוריץ פון שווינד, משנת 1858
Morning on the Beach - Saintes-Maries-de-la-Mer - France
השמש בשעות הבוקר
PikiWiki Israel 16852 Events in Israel
מסדר בוקר בבית ספר בקריית מלאכי, שנות ה־60

ביטויי לשון

  • בוקר טוב ולעיתים בוקר טוב אליהו - סוף סוף הבנת.
  • בוקר אור - התשובה הנפוצה לברכה "בוקר טוב".
  • בוקר טוב ומבורך - תשובה נוספת לברכת "בוקר טוב".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מילות השיר "החגיגה נגמרת" באתר שירונט
אולימפיאדת מינכן (1972)

אולימפיאדת מינכן (1972) היא האולימפיאדה ה-20 בעת החדשה. היא התקיימה באוגוסט ובספטמבר 1972 במינכן שבגרמניה (אז - גרמניה המערבית). מול מינכן התחרו על האירוח דטרויט, מדריד ומונטריאול.

אולימפיאדה זו זכורה כמשחקים בהם אירע פיגוע הטרור בו נרצחו אחד-עשר ספורטאים ישראלים. ב-5 בספטמבר לפנות בוקר חדרו שמונה מחבלים למגורי המשלחת הישראלית. המחבלים הרגו שניים מהספורטאים תוך כדי ההשתלטות על המבנה ולקחו תשעה כבני ערובה. בתום משא ומתן על שחרור בני הערובה, בו דרשו החוטפים שחרור של אסירים פלסטינים המוחזקים בבתי-סוהר ישראלים, נרצחו תשעת בני הערובה הישראלים בעת ניסיון כושל של המשטרה הגרמנית להשתלט על המחבלים. למרות גינוי הטבח מצד העולם, נמשכו המשחקים לאחר הפסקה של יום אחד בלבד. משלחת ישראל בחרה לחזור ארצה מיד.

ערך מורחב – טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכןבאולימפיאדה זו, שבר השחיין היהודי, מארק ספיץ, שבעה שיאי עולם וזכה בשבע מדליות זהב. לאחר חטיפת הספורטאים הישראלים החליטו אנשי המשלחת האמריקאית למלט את ספיץ מהאולימפיאדה מחשש שינסו לפגוע בו עקב היותו יהודי.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אוּנִיבֶרְסִיטַת בֶּן-גּוּרִיּוֹן בַּנֶּגֶב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974. באוניברסיטה פקולטות למדעי הטבע, הנדסה, מדעי הרוח, מדעי החברה, רפואה, בריאות וניהול, בהן לומדים מעל 19,000 סטודנטים לתארים בוגר, מוסמך ודוקטור.

ב-1 בינואר 2019, דניאל חיימוביץ החל את כהונתו כנשיא האוניברסיטה, לאחר שהחליף את פרופ' רבקה כרמי, שכיהנה בין השנים 2006 ועד 2018.

אינדפנדנט

"האינדפנדנט" (באנגלית: The Independent) הוא עיתון בוקר בריטי שיצא לאור במהדורה מודפסת בלונדון בשנים 1986 עד 2016. החל ממרץ 2016 העיתון יוצא לאור במהדורת עיתון מקוון (באינטרנט) בלבד.

העיתון יצא לראשונה בשנת 1986, ומאז שנת 2010 העיתון בבעלותו של אלכסנדר לבדב, אוליגרך ואיש עסקים רוסי. בתחילת דרכו יצא העיתון בפורמט ברואדשיט כשבשנת 2003 נוספה לו גרסה בפורמט טבלואידי (על-פי הגדרת העיתון "קומפקטי"). במרץ 2016 חדל העיתון להוציא לאור מהדורה מודפסת.

אלכסנדר לבדב עבד בשירות החוץ של הק.ג.ב, והמשפחה עברה ללונדון. תפקידו של אלכסנדר היה לדווח על המתרחש במגזר הפיננסי בעיר - הכשרה טובה לקפיטליזם הבלתי מוגבל של רוסיה של שנות ה -90.

כאשר העיתון הוקם בשנת 1986, מייסדיו שאפו לשקף את כלל הדעות בקשת הפוליטית הבריטית, אך עם הזמן אימץ העיתון גישה שמאלנית. בין היתר נקט העיתון בעמדה תקיפה נגד פעולותיה של הממלכה המאוחדת במלחמה העולמית בטרור. במאמרים בנושאים כלכליים העיתון נוטה לתמוך בליברליזם. במרץ 2010 החליט בנו של אלכסנדר, יבגני לבדב להציל את האינדפנדנט, רכש אותו תמורת פאונד אחד, פיקח על הפעלה מחדש ועיצוב מחדש של העיתון המפורסם ולאחר מכן השיק פרסום לאומי חדש לגמרי, ה- i, שהייתה גרסת הפשט של האינדיפנדנט שמכרה כל עותק בחמישים פני. העיתון i נועד לפנות אל הנוסעים שממהרים.

אכילה

אכילה היא תהליך של הכנסת מזון לגוף. צריכת מזון חיונית לקיום החיים ואכילה היא הדרך העיקרית להיזון. בחברה האנושית נהוג להקדיש פרקי זמן במהלך היום לאכילה, ארוחות. ברוב החברות המודרניות מתקיימת שגרה של שלוש ארוחות במהלך היום - ארוחת בוקר, ארוחת צהריים וארוחת ערב. בנוסף להן או במקומן קיים מגוון של ארוחות ביניים.

על מזון ראוי לאכילה ושאינו מזיק לבריאות נאמר שהוא אָכִיל; על פי הכתוב במילונו, את שם התואר הזה (בהוראת edible, eatable) חידש ראובן אלקלעי.

ארוחה

ארוחה היא פרק זמן במהלך היום המוקדש לאכילה, בחברותא או ביחידות. ארוחות הן מנהג תרבותי המבוסס על צורך פיזיולוגי - רעב המתעורר בכמה פרקי זמן במהלך היום. ארוחות מותאמות לשעת היום בה הן נאכלות, למנהגי החברה אליה משתייכים הסועדים ולעיתים גם לעונת השנה או לאירוע מיוחד (חג, מסיבה, יום הולדת וכדומה).

ברוב החברות המודרניות מתקיימת שגרה של שלוש ארוחות במהלך היום - ארוחת בוקר, ארוחת צהריים וארוחת ערב. בנוסף להן או במקומן קיים מגוון של ארוחות ביניים.

ארוחות נאכלות לרוב בבתים ובמגוון סוגי מסעדות, אך ניתן לאכלן בכל מקום, בין השאר בחיק הטבע, למשל בפיקניק, על שפת הים או כארוחת מנגל, ואף תוך כדי נסיעה או הליכה ברחוב.

ארוחה אמורה להשביע, בניגוד לחטיף הנאכל כדי לדחות מעט את הרעב או התיאבון, לפיכך היא גם גדולה יחסית. מזון הנאכל בכמות קטנה ושלא בזמני הארוחות נחשב לרוב כחטיף.

ארוחת בוקר

ארוחת בוקר היא בדרך כלל ארוחה קלה שאוכלים בבוקר. כבר בתלמוד מיוחסת חשיבות רבה ל"פת שחרית", היכולה לתחלואים שונים ומשונים. גם כיום מכיר המחקר הרפואי בחשיבות ארוחת הבוקר.

ארוחת ערב

ארוחת ערב היא הארוחה הנאכלת בשעות הערב, בדרך כלל הארוחה האחרונה ביום.

בישראל מקובלת ארוחת ערב קלה, הדומה בהרכבה לארוחת בוקר ישראלית, וכוללת ביצים, סלטים, לחם, גבינות ומיצים. חלופה לכך היא מאכל פחמימות המוגש חם, למשל טוסט, פיצה, פסטה. ארוחת ערב בשרית מקובלת פחות.

במדינות האנגלוסקסיות כמו בריטניה, קנדה וארצות הברית, ארוחת הערב מוגשת בדרך כלל בשעות הערב המוקדמות, בין שש לתשע בערב. במקומות אחרים באירופה, כמו למשל ספרד, ארוחת הערב יכולה להיות מוגשת אפילו בעשר או אחת-עשרה בלילה. ארוחות ערב חברתיות עם אורחים וידידים יכולות גם הן להימשך מאוחר אל תוך הלילה.

ארוחת הערב היא לרוב הארוחה שמשמשת כשילוב של אוכל ובידור או מפגש חברתי, בין אם היא נאכלת במסעדה או בבית, כדי לחגוג אירועים שונים כמו חתונות או ימי הולדת, או אירועים רשמיים יותר בין אם ממלכתיים או פרטיים.

ארוחת ערב חגיגית כוללת לרוב שתי מנות לפחות, ועשויה להיות מוגשת עם יין. בסופה מוגש לעיתים קינוח. המנה העיקרית בארוחת ערב חמה תכלול בדרך כלל שילוב של בשר, פחמימות וירקות. ארוחות ערב רשמיות יכולות לכלול מנות רבות, לדוגמה: אפריטיף (משקה מתאבן), מתאבנים, מרק, סלט, פסטה, דגים, סורבה (לניקוי החיך), מנה עיקרית, צלחת גבינות, פירות, קינוח, דיז'סטיף (משקה קינוח) ואף סיגר.

בוקר (מקצוע)

בּוֹקֵר (אנגלית: Cowboy; ספרדית: vaquero וכן caballero) הוא אדם האחראי על בקר ועל סוסים בחוות בקר ובשטחי מרעה בעיקר בצפון ודרום אמריקה.

באופן מסורתי, הבוקר הוא בדרך-כלל כוח עזר בחוות המטפל בסוסים ובבקר. מעבר לכך, התפתחה תרבות בוקרים, הכוללת השתתפות ברודאו ובוקרים רבים עובדים בתחום התיירות (כמדריכים ומארחים של תיירים במערב ארצות הברית) או בתחום הרודיאו.

גם בישראל יש בוקרים, בעיקר בגולן, בגליל ובאזור הכרמל.

הבוקר מופיע הרבה במערבונים, סרטי קולנוע שמתרחשים במערב הפרוע במאה ה-19. במערבונים רבים הבוקר מתואר כגבר קשוח, רוכב על סוס וחמוש ברובה ואקדח תופי כדי להגן על עצמו מפני אינדיאנים ופושעים פורעי-חוק.

גלי צה"ל

גלי צה"ל (בראשי תיבות: גל"צ) היא תחנת רדיו בפריסה ארצית, הפועלת במסגרת צה"ל, כיחידה של אגף כוח האדם. מפקד התחנה הוא העיתונאי שמעון אלקבץ.

שידורי גלי צה"ל כוללים יומני חדשות, תוכניות אקטואליה, תוכניות מוזיקה, תוכניות תרבות, שידורים של מופעי מוזיקה, מגזינים בנושאי צבא וביטחון ועוד. בין התוכניות הבולטות של התחנה: "בוקר טוב ישראל" (יומן הבוקר), "נכון להבוקר", "מה בוער", "המילה האחרונה", וילנסקי את ברדוגו (יומן הערב), "ציפורי לילה", "קולה של אמא", "אוניברסיטה משודרת", "24 היום שהיה" ועוד, ותוכניות העבר "נכון לעכשיו", "שעתיים בשתיים", "מה יש".

מכוח חוק השידור הציבורי הישראלי, מועצת תאגיד השידור הישראלי אחראית לפקח על השידורים הלא צבאיים של התחנה (המהווים למעלה מ-90% משידוריה).

אולפני גלי צה"ל ממוקמים מאז 1958 ברחוב יהודה הימית ביפו, והם צפויים לעבור לירושלים. התחנה מפעילה אולפנים גם בבית החייל בירושלים, הקרויים על שמו של העיתונאי ואיש הצבא עמירם ניר.

באוקטובר 2018, הונחה אבן הפינה למתחם התחנה החדש המתוכנן להיבנות במקום, והחלו שידורי מהדורות החדשות ממנו.

תקציב התחנה הוא חלק מתקציב הביטחון של ישראל, וכן יש לתחנה הכנסה מפרסומות ומתשדירי שירות. על פי הערכות עלות הפעלת התחנה היא מעל 40 מיליון ש"ח בשנה, וההכנסות מפרסומות וחסויות עלו מכ-20 מיליון ש"ח בשנת 2011 לכ-32 מיליון ש"ח בשנת 2014.

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן-גּוּרִיּוֹן (גְּרין) להאזנה (מידע • עזרה) ‏(16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה ראש הממשלה

הראשון של מדינת ישראל.

בן-גוריון היה איש העלייה השנייה, ממנהיגי תנועת העבודה, חבר במפלגות פועלי ציון ואחדות העבודה, מזכירה הכללי הראשון של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ומנהיגה הראשון של מפא"י.

בתפקידו כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית, עמד בראש הנהגת היישוב העברי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ובתפקידו כיושב ראש מנהלת העם, הכריז ב-1948 על הקמת מדינת ישראל.

עם הקמת המדינה, החל לפעול למען הממלכתיות, ובזמן מלחמת העצמאות החליט על פירוק המחתרות וחתם על הפקודה להקמת צה"ל. על מנת לקיים צבא ממלכתי אחד, הורה להפגיז את האניה אלטלנה ופירק את מטה הפלמ"ח.

הוא הנהיג את מדינת ישראל כראש הממשלה וכשר הביטחון במשך עשור ומחצה עד 1963 (מלבד פסק זמן בן שנתיים, בשנים 1953–1955). בזמן כהונתו כראש הממשלה, נחתם הסכם השילומים עם גרמניה, נערך מבצע סיני, הוקם הכור הגרעיני בדימונה ונקלטו מאות-אלפי עולים. לאחר התפטרותו מראשות הממשלה ופרישתו ממפא"י, הקים ב-1965 את רפ"י. ב-1970 פרש מהחיים הפוליטיים.

דויד גרוסמן

דָּוִיד גְּרוֹסְמַן (נולד ב-25 בינואר 1954 בירושלים) הוא סופר, מסאי ומשורר ישראלי. ספריו תורגמו לשפות רבות, ופורסמו ברחבי העולם. זוכה פרס ראש הממשלה ליצירה (1984), פרס א.מ.ת (2007), פרס ספיר (2001) עבור ספרו "מישהו לרוץ אתו", פרס אלבטרוס (2009) עבור ספרו "אשה בורחת מבשורה" ופרס מאן בוקר הבינלאומי (2017) עבור ספרו "סוס אחד נכנס לבר". עמית כבוד זר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (2017). חתן פרס ישראל לספרות לשנת תשע"ח.

בכל יצירותיו משתמש גרוסמן בכלים ספרותיים מודרניים, כגון זרם התודעה, זוויות ראייה שונות בסיפור, ועירוב של דמיון עם מציאות, במיוחד בסיפורי ילדים.

הטעמה

הטעמה היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה. הטעמה ניכרת במילים שבהן יש שתי הברות או יותר.

בשפות שיש בהן מילים ארוכות, תיתכן הדגשה של מספר הברות כך שהברה אחת תוטעם בהטעמה ראשית והברות נוספות תוטעמנה בטעם משני. בין שתי הברות מוטעמות (בטעם ראשי או משני) חוצצת תמיד הברה בלתי־מוטעמת אחת לפחות.

מיקום הטעם במילה עשוי להיות ההבדל היחיד בין שתי מילים שונות במשמעותן. כך לדוגמה בעברית הטעם הוא יוצר ההבדל בין המילה בוק֫ר (רועה בקר), הטעם בה נמצא בהברה האחרונה (מלרע), לבין המילה ב֫וקר (השעות הראשונות של היום), הטעם בה נמצא בהברה הראשונה (מלעיל). יש שפות שבהן ניתן לחזות במדויק את מיקום הטעם בעוד שבשפות אחרות מיקום הטעם הוא שרירותי. בשפות מסוימות יש הבחנה בין סוגים שונים של הברות מוטעמות המכונות גם טונים, במקרים כאלו סוג ההטעמה משפיע גם על משמעות המילה.

להטעמה מקום חשוב בשירה ולפיה נקבע המשקל. בשירה, המשלימה להטעמה היא ההשפלה: בהברה שאין הטעמה יש השפלה.

כביש 40

כביש 40 הוא הכביש השני באורכו בישראל (אחרי כביש 90), ואורכו 302 קילומטרים. הוא נמתח מצומת קטורה שבערבה, לאורך הנגב והשפלה עד כפר סבא שבדרום השרון.

לאה

לֵאָה, דמות מקראית, היא אחת מארבע האמהות של עם ישראל. סיפורה מופיע בתורה בספר בראשית, פרק כ"ט עד פרק ל'. לאה היא אמם של שישה מתוך שנים עשר בניו של יעקב: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר וזבולון, ושל בתו דינה.

עיתונות בישראל

עיתונות בארץ ישראל החלה עוד בימי היישוב הישן. מאז יציאת החבצלת בירושלים ב-1863 על ידי ישראל ב"ק, ראו אור עיתונים עבריים באופן סדיר בארץ ישראל. העיתונות שימשה כלי ראשון במעלה בתחיית הלשון העברית, הן כזרז לצורך לחדש מילים לצורך דיווח על העולם המודרני והן כבמה לפרסום תחדישים. בשנת 1884 ראה אור גליונו הראשון של הצבי, עיתונו של אליעזר בן-יהודה והיומון הראשון בעברית בארץ ישראל. מראשית העלייה השנייה (1904) ועד מלחמת העולם הראשונה צמחה בארץ ישראל עיתונות עברית מקורית ואידאולוגית. ב-1915 הוציא השלטון העות'מאני בארץ ישראל צו סגירה לעיתונים העבריים, פרט ל"החרות", שהמשיך להופיע עד 1917. תחילת המנדט הבריטי בישרה לראשונה על חופש עיתונות יחסי בארץ ישראל. רוב העיתונים ביישוב היו עיתונים מפלגתיים, כמות העיתונים היומיים ביישוב, שיצאו על ידי כל פלג אידאולוגי, הייתה בלתי פרופורציונלית לגדלו הזעיר. כן ראו אור עיתונים פרטיים בהם, "הארץ" (1919), "ידיעות אחרונות" (1939) ו"מעריב".

ערב

עֶרֶב הוא החלק האחרון ביום, הזמן שלאחר שקיעת השמש ושלפני תחילת הלילה. המילה ערב משקפת מצב של ערבוב בין אור יום וחושך.

השימוש הקדום במילה ערב היה כדי לציין את הרבע האחרון של שעות האור ביום. בתקופה הרומית פוצלו שתים עשרה השעות הזמניות לארבעה חלקים: בוקר (mane), לפני הצהריים (ad meridiem), אחר הצהריים (de meridie) והערב (suprema). הערב התייחס למשך הזמן מתחילת השעה העשירית ועד סיום השעה השתים עשרה, זמן שקיעת החמה.

ערב הוא גם כינוי מטפורי לזמן שלפני תחילה עידן, תקופה, או מאורע חשוב ("ראש הממשלה הפחית מיסים ערב הבחירות").

פרס מאן בוקר

פרס מאן בּוּקר (באנגלית: Man Booker Prize) הוא הפרס הספרותי החשוב ביותר בבריטניה, ואחד הפרסים היוקרתיים בעולם בתחום הספרות.

הפרס, המוענק משנת 1968, היה ידוע עד 2002 בשם פרס בוקר, ולעיתים הוא נקרא כך גם כיום בלשון הדיבור. הוא מוענק עבור ספר באורך מלא הכתוב באנגלית. בין הסופרים שספריהם זכו בפרס זה: ו. ס. נייפול, נאדין גורדימר, אייריס מרדוק, סלמאן רושדי, קאזואו אישיגורו, ג'. מ. קוטזי (פעמיים), קירן דסאי, די.בי.סי פייר, אניטה ברוקנר ואיאן מקיואן.

בעבר, הפרס הוענק לסופרים מחבר העמים הבריטי, מאירלנד ומזימבאבווה. החל משנת 2013, הפרס מוענק לכל מי שכותב באנגלית, בתנאי שהספר המועמד לפרס פורסם בבריטניה.

עצם היותו של סופר מועמד לפרס בוקר הוא גורם רב-משקל ויוקרה. מעבר לכבוד וליוקרה שבזכייה, מקבל הזוכה גם סכום של 50 אלף פאונד.

ביוני 2004, הוקם כהשלמה לפרס מאן בוקר פרס מאן בוקר הבינלאומי (באנגלית: Man Booker International Prize) הניתן לסופרים שאינם מחבר העמים הבריטי, מאירלנד או מזימבבואה. בפרס זה זכה בשנת 2017 הסופר הישראלי דויד גרוסמן.

שדה בוקר

שְׂדֵה בּוֹקֵר הוא קיבוץ בהר הנגב, כ-30 קילומטר צפונית למכתש רמון. נודע בין השאר כמקום מגוריו של דוד בן-גוריון בשנותיו האחרונות. במפות של אותה תקופה היה באזור הר בוקר, ונחל בוקר (מקור השמות בשם הערבי ואדי בקרא, שם שהצטלצל מתאים לחוות בוקרים) ועל פי זה נקבע שמו של הקיבוץ.

תחנה מרכזית רחובות

התחנה המרכזית של רחובות היא מסוף האוטובוסים המרכזי של העיר רחובות. נמצאת במרכז העיר, ברחוב ביל"ו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.