בוכרית

בוכרית או בוכורית (אלפבית ערבי بخاری - "בוכרי"` אלפבית קירילי бухори - "בוכורי") היא שפה יהודית, ניב של הטג'יקית שהיא בתורה ממשפחת הלשונות הפרסיות. הבוכרית מדוברת בפי יהודים יוצאי אוזבקיסטן והסביבה, ומספר דובריה כיום מוערך בכ-110,000‏[1]. 50,000 מהם מתגוררים בישראל וכ-10,000 נוספים עדיין גרים בבוכרה ובסביבתה. יתר דובריה מתגוררים בעיקר בארצות הברית.

כיתר הניבים הפרסיים המודרניים הבוכרית מבוססת על הפרסית הקלאסית, והיא שאלה מספר מילים גדול מעברית, ובמידה קטנה יותר גם מאוזבקית ורוסית. קיימים קווי דמיון בין בוכרית וג'ידי (פרסית-יהודית; Judæo-Persian), ודוברי בוכרית וטג'יקית יכולים להבין אלה את אלה. בוכרית מכונה גם "טג'יקית-יהודית" (רוסית Еврейско-таджикский диалект; אנגלית Judæo-Tajik).

באופן מסורתי וכשפות יהודיות אחרות, נכתבה השפה באלפבית עברי. בלחץ השלטונות הסובייטיים היא החלה נכתבת, כטג'יקית, באלפבית לטיני, החל בשנות ה-20 של המאה ה-20, והחל מ-1940 באלפבית קירילי. באותו מועד נסגרו בתי הספר היהודיים במרכז אסיה הסובייטית ותיאטרון שפעל כ-10 שנים, והשימוש באלפבית העברי התייחד רק לתפילה ולשימושי קודש. רוב הפרסומים בבוכרית החל משנות ה-40 של המאה ה-20 נעשו באלפבית קירילי, ורוב דוברי הבוכרית לא שלטו שוב בקריאת אות עברית.

0‏[2]

בוכרית
бухорӣ, بخاری, בוכרית
מדינות ישראל, ארצות הברית, טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, אפגניסטן
אזורים מרכז אסיה, דרום אסיה, בוכרה, ישראל, המזרח התיכון, טורקיה
דוברים כ-110,000
שפת אם 45,000
כתב אלפבית עברי, אלפבית קירילי, אלפבית ערבי
משפחה

הודו-אירופית

הודו-איראנית
איראנית
מערבית
דרום-מערבית
פרסית
טג'יקית
בוכרית
לאום אין
ארגון אין
מוסד אין
ראו גם שפהכתב • רשימת שפות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Ethnologue
  2. ^ קול ישראל
איפה אתה חי? (סדרת טלוויזיה, 2015)

"איפה אתה חי?" היא סדרת דרמה קומית בת שמונה פרקים, ששודרה מה-12 במרץ 2015 עד ה-2 ביולי 2015 בערוץ הראשון. הסדרה נוצרה על ידי צפריר קוחנובסקי והאחים חי דוידוב ורונן דוידוב שמשחקים בתפקיד ראשיים.

הקומדיה עוסקת בחי שם טוב, צעיר שהשתחרר זה עתה מהצבא, תושב שכונת תל כביר בתל אביב, בן למשפחה בוכרית מסורתית, העובד בעסק הצילום המשפחתי יחד עם אביו ואחיו בכור. חי, המגולם על ידי רונן דוידוב, מעוניין להשתחרר מהעתיד שמתכננת לו משפחתו: להמשיך לעבוד בעסק המשפחתי, ולהינשא לבת העדה. הוא מצליח להתקבל ללימודי משחק, למורת רוחה של משפחתו.

העונה השנייה, בת 13 פרקים, צולמה ב-2017 בבוכרה ובישראל ועלתה לשידור ב-4 בדצמבר 2017 בערוץ כאן 11.

אלפבית קירילי

האלפבית הקירילי (Кириллица) הוא מערכת אותיות המכילה בבסיסה 32 אותיות, לכל אות יש שתי צורות - האות הגדולה (заглавные буквы) והאות הקטנה. כללי השימוש באותיות הגדולות והקטנות זהים לכללים אלו באנגלית. האלפבית הקירילי אומץ לכתיבה בכ-50 שפות, רובן בתחומי רוסיה, מרכז אסיה, ומזרח אירופה.

אלפבית זה נוצר במקור לכתיבת השפה הסלאבית כנסייתית עתיקה בכתבי דת, ואומץ במהרה על ידי מספר שפות סלאביות אחרות. באימפריה הרוסית ובברית המועצות, שפות ילידיות ואי-סלאביות רבות נכתבות בו, בהן צ'וקצ'ית, קזחית, אוזבקית, טורקמנית, טג'יקית ומונגולית באסיה, אזרית, מולדובנית, קרלית, ואבחזית במזרח אירופה.

עם זאת, אחרי נפילת המשטר הסובייטי, רוב השפות הללו עברו לשימוש באלפבית הלטיני ואילו במונגוליה אחרי ניסיונות רפורמה שלא היו פופולריים, נשאר האלפבית הקירילי הכתב הרשמי במדינה.

אראגונית יהודית

אראגונית יהודית היא שפה יהודית שדוברה על ידי קהילות יהודיות באזור אראגון שבצפון ספרד, החל מהמאה השמינית עד גירוש יהודי ספרד. ככל הנראה השתלבה השפה עם הלאדינו בעת שהתפשטה לאזורים דרומיים לאראגון. לקראת הגירוש ועקב גודלה של הקהילה דוברת הלאדינו חדלו היהודים האראגוניים לדבר בשפה זו, והלאדינו תפסה את מקומה הרשמי של האראגונית בקהילות היהודיות.

דושנבה

דוּשָנבֶּה (בטג'יקית: Душанбе), היא בירת טג'יקיסטן. נכון ל־2016 מתגוררים בעיר כ-780,000 תושבים.

טג'יקית

טג'יקית (тоҷикӣ או تاجیکی) היא שפה המהווה את אחד מניבי השפה הפרסית המודרניים. מספר דוברי השפה הוערך בשנת 1991 ב-4,457,500, ורובם מתגוררים בטג'יקיסטן בה היא השפה הרשמית, באוזבקיסטן וברוסיה.

ניב זה התפצל מהשפה הפרסית המדוברת באיראן (פארסי) ובאפגניסטן (דארי) כתוצאה מגבולות מדיניים, בידוד גאוגרפי, תהליך תקינה והשפעה של השפה הרוסית והשפות הטורקיות המדוברות במדינות מרכז אסיה השכנות. השפעה זו, בעיקר מצד האוזבקית, החלה במאה ה-16, והאוזבקית אף דחקה את השימוש בטג'יקית מרוב שטחה של אוזבקיסטן, למעט באזור הדרומי של המדינה ובערים סמרקנד ובוכרה. עד המאה ה-20 התייחסו דוברי השפה אל שפתם כאל פרסית, אולם לאחר מכן הנהיגו הסובייטים את השימוש בשם "טג'יקית". בשל בידודה היחסי מיתר האזורים דוברי הפרסית, שמרה הטג'יקית על מספר יסודות ארכאים באוצר המילים שלה, בדקדוקה ובהגייתה.

טג'יקית נחלקת בתורה לארבע קבוצות ניבים משניים עיקריים - צפונית, מרכזית, דרומית ודרום-מזרחית. השפה התקנית מבוססת על הניב המדובר בצפון-מערב המדינה, סמוך לסמרקנד שבאוזבקיסטן, ועל-כן הוא מושפע במידה רבה יחסית מאוזבקית. בוכרית, שפתם של יהודי בוכרה, הוא ניב טג'יקי צפוני, המדובר בפי כ-110,000 איש בעיקר בישראל ובארצות הברית.

טג'יקית נכתבת כיום באלפבית קירילי מותאם. החל ב-1928 ועד סוף שנות ה-30 של המאה ה-20 היא נכתבה באלפבית לטיני, ועד שנות ה-20 באלפבית ערבי המותאם לפרסית. באלפבית הטג'יקי 35 אותיות (4 אותיות בוטלו בשנת 1998), והוא כולל שש אותיות ייחודיות: Ғ (ר'), Ӣ (אִיְ), Қ (ק),‏ Ӯ ‏(ɵ),‏ Ҳ (ה), ו-Ҷ (ג'). אותיות קיריליות אחרות נמצאות בשימוש רק במילים שאולות.

יהדות בוכרה

יהדות בוכרה הוא כינויה המקובל של עדה יהודית שמקורה במרכז אסיה, בעיקר בשטחי אוזבקיסטן וטג'יקיסטן המודרניות. מקור השם הוא בעיר בוכרה שבאוזבקיסטן, בירתה-לשעבר של אמירות בוכרה, בה התקיימה קהילה גדולה. השפה המסורתית של הקהילה היא בוכרית, ניב יהודי-פרסי הקרוב לטג'יקית. מאז קריסת ברית המועצות היגרו רוב יהודי בוכרה לארצות הברית ולישראל. הקהילות הגדולות של הבוכרים בישראל נמצאות בירושלים, פתח תקווה, חולון, בת-ים, רמלה-לוד, אור יהודה, קריית מלאכי ושכונות שונות בדרום תל אביב.

יהדות טג'יקיסטן

יהדות טג'יקיסטן היא קהילה יהודית בוכרית קטנה במרכז אסיה הממוקמת באזור טג'יקיסטן של ימינו.

היהודים הראשונים שישבו בטג'יקיסטן היו יהודים מאוזבקיסטן ומפרס השכנה שהיגרו למדינה השכנה משום שהייתה ממוקמת על הנתיב בין אירופה לסין. היה זה לפני כ-1,000 שנה.

עד לשנות ה-30 של המאה ה-20 היו כל יהודי טג'יקיסטן בוכרים עד להגעת יהודים אשכנזים שנמלטו מאירופה עם כיבושי גרמניה הנאצית. בשנת 1945 מנתה הקהילה היהודית במדינה כ-250,000 יהודים.[דרוש מקור]לאחר מלחמת העולם השנייה חזרו היהודים מטג'יקיסטן למקומות מגוריהם הקודמים או שעלו לארץ ישראל.

עד 1990 היו בטג'יקיסטן כ-50,000 יהודים,[דרוש מקור] אך רובם עזבו את המדינה לאחר פרעות שנלוו ליציאת הכוחות הרוסים מטג'יקיסטן וכמה עשרות אלפים יצאו ברכבת אווירית מטג'יקיסטן לישראל.

כיום יש בטג'יקיסטן כ-150 יהודים,[דרוש מקור] רובם בדושנבה הבירה.[דרוש מקור]

יווניטיקה

יווניטיקה, הידועה גם כרומניוטית או יוונית-יהודית, הייתה ניב של הרומניוטים, קבוצה של יהודים יווניים שקיומם מתועד מאז תקופת יוון ההלניסטית. שורש השפה הוא בקוינה (יוונית הלניסטית - Ελληνική Κοινή) ומשולבים בה אלמנטים עבריים. היא הייתה דומה ליוונית ששימשה את התושבים הנוצריים ביוון. הרומניוטים השתמשו בגרסה משלהם לאלפבית העברי כדי לכתוב טקסטים ביווניטיקה וביוונית.

כאן רק"ע

כאן רק"ע (ראשי תיבות של רשת קליטת עלייה) הוא תחנת רדיו ישראלית ממלכתית, הפועלת במסגרת תאגיד השידור כאן. התחנה משדרת במספר שפות זרות, שאינן השפות הרשמיות בישראל. החלה את שידוריה ב-15 במאי 2017, כשהחליפה את תחנת רק"ע של רשות השידור.

מסעדה

מסעדה היא בית עסק לממכר מזון מוכן ומשקאות לצריכת הפוקדים אותו. מסעדות רבות מהוות גם מקום מפגש ובילוי.

מסעדה יכולה להיות מוסד עצמאי או חלק ממכלול גדול יותר, כמו בית מלון. המבחר המוגש במסעדה רשום לרוב על-גבי לוח או בתפריט המסעדה. בחלק מהמסעדות נהוג להכריז על קריאה אחרונה בו מודיעים ללקוחות העסק, על כוונת מנהל העסק לסגור אותו (או חלקים ממנו). כאשר מודיעים בעסק על קריאה אחרונה, זהו סימן שניתן להזמין משקה אלכוהולי אחרון (או כל מנה אחרת כגון: קפה, קינוחים וכו') בפרק זמן קצר ולא לאחר מכן.

מרטהי יהודית

מרטהי יהודית (जुदाव मराठी) הוא ניב של שפת המראטהית המדובר בפי "בני ישראל", קבוצה אתנית יהודית בהודו.

השפה נכתבת בכתב דוונאגרי כניבי מרטהי אחרים, אך מכילה מילים השאולות מעברית וארמית. בעקבות השפעתם של יהודי קוצ'ין חדרה לשפה זו גם מילים במלאיאלאם ופורטוגזית, ואף מספר מילים ששאולות משפת האורדו ובמאות השנים האחרונות עם הכיבוש הבריטי, מספר מילים באנגלית שעברו אדפטציה חדרו לשפה.

ומדוברת בעיקר אם לא לחלוטין על ידי קהילת בני ישראל (הודו) בעיקר בהודו וישראל אך גם במספר מדינות נוספות כגון אנגליה, קנדה ועוד מקומות תפוצת הקהילה אם כי שפה זו נמצאת בתהליכי דעיכה מחוץ להודו.

משפחת אלייב

משפחת אלייב הם הרכב מוזיקלי טג'יקי-ישראלי ייחודי, המאגד בתוכו 8 נגנים מ-3 דורות שונים של משפחת אלייב. הלהקה מנגנת מוזיקה בוכרית עממית, מז'אנר מוזיקת עולם, ולאחרונה שיתפה פועלה עם המפיק תמיר מוסקט (איש הבלקן ביט בוקס) והוציאה לאור אלבום בכורה מודרני בשם "The Alaev Family and Tamir Muskat" בלייבל עולמלא.

נישואים ביהדות בוכרה

נישואים ביהדות בוכרה הם בדרך כלל פנים-עדתיים, בין יהודים בוכרים לבין עצמם. המנהגים הכרוכים בנישואים אלו מתקיימים בישראל והתקיימו בעבר, בבוכרה ההיסטורית (מרכז אסיה).

לנישואים קודם שידוך, ונהוג שהורי החתן שולחים שדכן להורי הכלה. כאשר שני הצדדים מגיעים להסכם, מתבצע טקס האירוסין, ה-"שירין-חורי" או ה-"ק'אן-חורי" (מילולית: אכילת ממתקים/סוכריות). לאחר מכן מתבצע טקס הנישואין – ה"קידוש".

בימי קדם קיימו יהודי בוכרה, כשאר עדות ישראל, את מנהגי הייבום והחליצה ("חליצו").

לפני שלטון הסובייטים במרכז אסיה, הרוב המוחלט של הנישואין היו מונוגמיים, למרות שהיו מקרים של גברים שנשאו שתי נשים. בדרך כלל אלה היו גברים עשירים או כאלה שהאישה הראשונה שלהם הייתה עקרה.

בימים עברו, היו מקיימים אירוסין בגילאים מוקדמים, ואף מארסים ילדים בעריסתם.

לאחר האירוסין, התקיים טקס ה"ק'ודו-ביני", מפגש הורי החתן והכלה, שם החתן ראה לראשונה את פני הכלה, "רו-בינוטי" (ראיית הפנים). בשבת שלפני החתונה סקרו את הנדוניה של הכלה ונערכה מסיבה לכבוד הכלה. משפחת החתן נתנה מוהר עבור הכלה, "קאלין", אך הנדוניה הייתה בדרך כלל גדולה יותר מהמוהר. ביום ראשון הכלה נלקחה למקווה, וביום שני התבצע טקס ה"ק'וש-צ'ינון", סידור הגבות של הכלה בפעם הראשונה. ביום שלישי נכתבה הכתובה (ה-"כתובו"). ביום רביעי התבצע טקס הנישואין עצמו, על ידי רב, תחת החופה (ה-"חופו"). מיד לאחר מכן התקיימה ה-"טוי", מסיבת החתונה. במרכז אסיה מסיבת החתונה הייתה נפתחת ב"אלאנגא" - מדורה לא גבוהה - לקראת כניסתה הראשונה של הכלה לבית החתן. בשבת שלאחר החתונה חגגו את "שבת חתן", באירוח אצל משפחת החתן.

בעלי השמחה ומקורביהם לבשו בדרך-כלל את הג'ומה, ז'קט מרשים ועשיר העשוי לרוב בעבודת יד, עשוי מבד קטיפה בצבע בוהק וחזק ועליו רקום עיטורי זהב.

יחס הקהילה לנישואים בין עדתיים: מכובדי, זקני ורוב בני הקהילה הבוכרית רואים בנישואים בין עדתיים ומחוץ לעדה הבוכרית כדבר שלילי שאינו מתקבל בקהילה, ולרוב זוכה להתנגדות וביטול מצד ההורים. בנוסף, כיום נישואים בין בני-דודים בקהילה עדיין נחשבים לדבר מקובל.

סמרקנד

סמרקנד (באוזבקית: Samarqand, בפרסית: سمرقند, ברוסית: Самарканд) היא העיר השנייה בגודלה באוזבקיסטן. בעיר התגוררו 483,600 תושבים בשנת 2012, מרביתם אוזבקים.

העיר הייתה בעבר בירת האימפריה הטימורית וגם בירתה של הרפובליקה של אוזבקיסטן במסגרת ברית המועצות. כיום היא אחד מאתרי התיירות המרכזיים באוזבקיסטן העצמאית.

פרסית יהודית

פרסית יהודית (ידועה גם בשם ג'ידי) היא קבוצה של דיאלקטים יהודיים של השפה הפרסית, שדוברו על ידי יהדות איראן, יהדות בוכרה, יהדות אפגניסטן וקהילות יהודיות נוספות באזור מרכז אסיה. הדיאלקטים שונים במקצת זה מזה, אך לרוב מאפשרים הבנה הדדית. השפות היהודיות-פרסיות הן ברובן שילוב של ארמית, פרסית עתיקה, עברית והשפה המקומית, והכתב באלפבית עברי.

העדויות הראשונות לקיומה של פרסית-יהודית מופיעות מהמאה ה-8, אך ייתכן שהיהודים דוברי הפרסית בפרס העתיקה היו אף הם בעלי דיאלקט ייחודי. לאורך הדורות ספרות, שירה ויצירה תרבותית ענפה נוצרו בפרסית יהודית, שכמו שפות יהודיות אחרות נכתבה לרוב באותיות האלפבית העברי.

היצירות המוקדמות בפרסית יהודית הן כלי חשוב גם עבור בלשנים של השפה הפרסית, כתיעוד להתפתחותה של השפה לאורך השנים.

רק"ע

רק"ע (ראשי תיבות של רשת קליטת עלייה) הייתה תחנת רדיו ישראלית ממלכתית, אשר פעלה בעבר במסגרת רשות השידור, ושידרה במספר שפות זרות, שאינן השפות הרשמיות בישראל. התחנה החלה את שידוריה ב-24 באפריל 1991 והפסיקה את שידוריה ב-10 במאי 2017 עם סגירת רשות השידור. התחנה התחדשה במסגרת תאגיד השידור הישראלי ב-15 במאי 2017 בשם כאן רק"ע.

רשת ה'

רשת ה' הייתה תחנת רדיו ישראלית ממלכתית, שפעלה במסגרת קול ישראל ושידרה בפרסית ליהדות איראן. התחנה הוחלפה על ידי תחנת VoisFarsi המשדרת במסגרת תאגיד השידור הישראלי. התחנה שידרה בעבר בשפות רבות ליהודי התפוצות.

שיר העבודה והמלאכה

שיר העבודה והמלאכה הוא שיר עבודה מאת המשורר חיים נחמן ביאליק שנכתב בארץ ישראל בשנת 1932, והיה ביטוי לקרבה המהותית בין המשורר לתנועת העבודה, ולתמיכה שביקש לתת למפעלהּ היישובי והחברתי בארץ ישראל.

השיר נעשה אהוב וצורף אל תוכנית הלימודים בגני הילדים ובבתי הספר של היישוב העברי החדש ומדינת ישראל. הוא הולחן על ידי נחום נרדי על פי נעימה עממית בוכרית, עובד על ידי גיל אלדמע וזכה לביצועים רבים, בין השאר של הזמרת ברכה צפירה.השיר משבח את עבודת הכפיים ואת עמלו של האדם הלוקח את העול הכבד אך הנעים, כפי שמופיע בשיר, של פרנסתו מיגיע כפיו. המשורר מונה בשיר מגוון של בעלי מלאכה: החייט התופר את הכסות, החקלאי הזורע והנוטע, שואב-המים מן הבור – הבאר, והבנאי הבונה בית וגדר; ואת כולם, העמלים בימי החול והשרים בעת הפנאי, קורא המשורר לשבח ולהלל.

שפות יהודיות

שפות יהודיות (או לשונות היהודים) הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה, כגון גרמנית-יהודית (עברי-טייטש, יידיש), ספרדית-יהודית (לאדינו, ספאניולית, ז'ודזמו), ערבית-יהודית, פרסית-יהודית ועוד ועוד.

בעקבות התהפוכות שחלו בעולם היהודי החל מסוף המאה ה-19, ובהן ההגירה מאירופה לאמריקה, תחיית הלשון העברית, השואה, הקמת מדינת ישראל וההגירה אליה מאירופה ומארצות האסלאם, הצטמצם מאוד מספרם של הדוברים בשפות היהודיות, וחלק מהן אף נכחדו או עומדות בפני הכחדה. עם זאת, בשנת 1996 נחקקו חוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש, וחוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו: כשמטרתם הקמת גופים והקצאת תקציבים לצורך שימור שפות אלו, בעוד אי-הכללת יתר השפות היהודיות לצורכי שימור. בנוסף ניתן להצביע על שלבים ראשונים בהתפתחות שפות יהודיות חדשות, בעיקר אנגלית-יהודית בצפון אמריקה.

שפות וניבים יהודיים
שפות אפרו-אסיאתיות
שפות שמיות
עברית עברית מקראיתהעברית בתקופת בית שנילשון חז"לתקופת הביניים של העבריתעברית ישראלית
הגיית העברית הגייה אשכנזיתהגייה ספרדיתהגייה תימנית • הגייה טברנית
ארמית ארמית מקראית • ארמית בבליתארמית גלילית • ארמית התרגום • ארמית שומרונית • ארמית חדשה צפון-מזרחית (כורדית-יהודית) • לישאנא דידן • לישאניד דינן • נאש דידן
ערבית ערבית יהודיתעיראקית יהודיתמרוקאית יהודיתטריפוליטאית יהודית • תוניסאית יהודית • תימנית יהודית
שפות שמיות דרומיות געז
שפות אפרו-אסיאתיות אחרות
שפות כושיות כיילה • קווארה
שפות ברבריות ברברית יהודית
שפות הודו-אירופיות
שפות גרמאניות יידיש • כליזמר לשון • גנבים לשון • בעל עגלה לשון • קצב'ס לושן • שערער לשון • הענטשקע לשון • שפת הסימנים האידית • לכודישמאזהמטה
אנגלית יינגליש • היבגליש • ישיביש
שפות רומאניות יהודיות איטלקית יהודיתאראגונית יהודיתחכיתיה • טטואני • לאדינולטינית יהודיתפורטוגזית יהודיתפרובנסלית יהודיתצרפתית יהודיתקטלאנית יהודית
שפות איראניות איספאהנית יהודית • בוכרית • ג'והורי • גולפאיגנית • ג'ידי • חמדאנית יהודית • יאזדית יהודית • קרמנית יהודית • קשאנית יהודית • שיראזית יהודית
אחרות יווניטיקה (יוונית) • צ'כית יהודית (סלאבית) • מרטהי יהודית (הודו-ארית)
קבוצות אחרות
שפות טורקיות קראימית • קרימצ'קית • כוזרית
שפות דראווידיות קוצ'ינית
שפות כרתווליות גאורגית יהודית
קטגוריה: שפות יהודיות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.