בוטניקה

בּוֹטָנִיקָה (Botany), פִיטוֹלוֹגְיָה (Phytology) או פִיטוֹבִּיוֹלוֹגְיָה (Phytobiology) היא ענף של מדעי החיים החוקר מגוון רחב של תחומים בעולם הצומח. הבוטניקה עוסקת בכל ההיבטים של חיי הצמחים, בהם מבנה, התפתחות, גדילה, רבייה, חילוף החומרים, מחלות, תכונות כימיות וקשרים אבולוציוניים בין קבוצות טקסונומיות.

תחום בוטניקה החל במאמצים מוקדמים של בני אדם כדי להבדיל בין צמחים אכילים לרעילים, מה שהופך אותה לאחד הענפים הוותיקים ביותר של המדע. כיום, בוטנאים חוקרים מעל ל 400.000 מינים של צמחים. תחומי המחקר הכלליים בבוטניקה כוללים את מיון עולם הצומח, מורפולוגיה של צמחים, שהיא תחום העוסק בתיעוד ותיאור הצמחים, אבולוציה וגיאובוטניקה, העוסקת בחקר תפוצת הצמחים על פני כדור הארץ. תחומי משנה של הבוטניקה כוללים אגרונומיה, ייעור, גננות, ופלאובוטניקה.

בעבר חקרו הבוטנאים את כל צורות החיים שאינן בעלי חיים, אולם במשך השנים ועם התקדמות הביולוגיה הובן כי צורות חיים שונות שאינן בעלי חיים, כמו נגיפים, פטריות וחיידקים, לא שייכות לעולם הצומח ואינן כלולות תחת הבוטניקה.

עיינו גם בפורטל

פורטל בוטניקה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעולם הצומח. ניתן למצוא בו ערכים הקשורים לעצים, לפרחים, למחזור החיים של הצומח, לסיווג ועוד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

Tropicos

Tropicos (בתרגום חופשי: טרופיקוס) הוא מאגר נתונים בוטני מקוון המכיל מידע טקסונומי על צמחים, בעיקר במרכז ודרום אמריקה, ומתוחזק על ידי הגן הבוטני במיזורי מעל 25 שנים. המאגר מכיל נתונים טקסונומיים וביבליוגרפיים על יותר מ-4.2 מיליון דגימות עשבוניות. וכן, הוא מכיל נתונים על למעלה מ 49,000 פרסומים מדעיים. כמו כן, מאגר זה מוצע באנגלית, צרפתית וספרדית, והנתונים הישנים ביותר במאגר הם משנת 1703.

אגוז

אֱגוֹז, בבוטניקה, הוא פרי יבש פשוט בעל זרע יחיד (לעיתים נדירות זרע כפול) שקליפתו החיצונית הופכת קשה מאוד בבשלות, ואינה נפתחת באופן טבעי לשחרור הזרע הנמצא בתוכה. בבישול ההגדרה רחבה יותר וכוללת סוגי פירות וזרעים נוספים. הפרי של מיני האגוז השונים הוא בעל ערך תזונתי רב (הוא מכיל שומנים, פחמימות וחלבונים), וכן ערך בריאותי.

בצל

בצל (Bulb) הוא איבר אגירה תת-קרקעי הקיים בצמחים מסוימים.

הבצל אוגר מים וחומרי מזון בעונה הגשומה, ומאפשר לצמח לנצלם במשך העונה היבשה. הבצל בנוי שכבות-שכבות של גלדים; הגלד הוא למעשה גלגול של עלה, שעבר התמחות לשמש כאיבר אגירה, התעבה ואיבד את הכלורופיל. בתחתית הבצל ישנו מבנה שטוח המכונה עוגת הבצל, שהוא למעשה גלגול של גבעול. מעוגת הבצל יוצאת כלפי מטה ציצת שורשים, דרכה הצמח סופג את המים והמלחים מהאדמה.

בישראל גדלים גאופיטים רבים בעלי בצל. רבים מהם מצטיינים בפרחים ססגוניים. בין צמחי הבצל בארץ ניתן למנות את השום, בצל הגינה, הנרקיס, השושן, והחצב.

דגנים

דגנים הוא מונח כולל לתבואה חקלאית של צמחים מתורבתים ממשפחת הדגניים. באופן כללי ניתן להגדיר דגן כתבואה שניתן לטחון אותה כדי לייצר ממנה קמח ואחר כך לחם.

במקורה שימשה המילה דגן ככינוי לתבואה לאחר שנאספה לערימה.

לאחר הקציר של השדות נהוג לאכסן את הדגנים באסם. דישה היא הפעולה החקלאית שמטרתה הפרדת המוץ מן הדגן.

קבוצת הדגנים כוללת חיטה, דורה, שעורה, שיפון, אורז, שיבולת שועל, דוחן, בן-חילף טף ותירס.

ישנם לדגנים גם תתי זנים כגון כוסמין שנחשב תת-מין של החיטה.

זרע (בוטניקה)

הזרע הוא החלק בצמח שבאמצעותו הצמח מתרבה ומופץ. הזרע מורכב משלושה חלקים: העיקרי שבהם הוא העובר, ממנו מתפתח הצמח העתידי, רקמת האגירה להזנת העובר (אנדוספרם או נוצלוס), והקליפה המשמשת להגנת העובר. בעולם הטבע מצויים זרעים הקטנים כגרגר אבק (סחלביים), או הגדולים ככדור-רגל קטן (אגוז קוקוס), כן קיימים זרעים בכל הצורות ובכל הצבעים. עקב רב-גוניותו, הזרע משמש כלי עזר חשוב במיון עולם הטבע.

הזרע הוא אחת מבין צורת הרבייה של צמחים, יחד עם נבגים, שלוחות, נצרים, ברוט, וכו'; ברם, בשונה משאר הדרכים האלה, הזרעים קיימים אצל צמחים המתרבים רבייה זוויגית. הזרע נוצר בתוך הפרי לאחר הפרייתה של הביצית בשחלה על ידי האבקנים. דרך זו נחשבת לצורת ריבוי המפותחת יותר מבחינה אבולוציונית ומתבצעת אצל צמחים המכונים "מכוסי זרע".

חקלאי

חקלאי הוא אדם העוסקת בחקלאות, ומגדל בעלי חיים או צמחים מבויתים כמקור למזון, לביגוד ולמוצרים אחרים. המונח בדרך כלל חל על אנשים שעוסקים בשילוב של גידולי שדה, מטעים, כרמים, עופות או בעלי חיים אחרים. חקלאי יכול להיות בעל קרקע חקלאית או לעבוד כפועל על אדמות שנמצאים בבעלותם של אחרים, אך לרוב המונח מתייחס לבעל משק, בעוד העובדים בחווה/משק חקלאית מכונים בדרך כלל כעובדי משק. חקלאי המסתמך רק על מי גשמים להשקיית גידוליו עוסק בחקלאות בעל, זאת להבדיל מחקלאות שלחין בה נעשה שימוש באגירה והזרמה של מים אל השדה.

אדם העובד בחקלאות בחברה לא מתועשת, ובייחוד אנשים שעסקו בחקלאות בתקופת ימי הביניים תחת משטרים פיאודלים, מכונה איכר.

ירוק-עד

יְרוק-עד הוא צמח המחליף את עליו בהדרגה במשך כל השנה, להבדיל מצמחים ועצים נשירים, המשירים את כל עליהם בעונת שנה מסוימת.

כל עלה של צמח ירוק-עד חי בין שנה לחמש שנים. עם זאת תועדו מקרים של עלים שחיו שנים רבות, עד 45 שנים.

באזורים טרופיים חמים רוב הצמחים הם ירוקי-עד. אזורים בעלי אקלים יבש מתאפיינים באוכלוסייה הטרוגנית של צמחים ירוקי עד ונשירים. באזורים קרים רוב הצמחים הם נשירים.

ירק

יְרָקוֹת הוא מונח מתחום הקולינריה והתזונה המתאר חלקים אכילים מצמחים. במשמעות הקולינרית של המושגים, מבחינים בין ירקות ופירות על פי הטעם. על פי רוב, פירות הם בעלי טעם מתוק או חמוץ, וירקות הם בעלי טעם מר, חריף, או חסרי טעם. במובן זה, ישנם ירקות שהם פירות מבחינה בוטנית.

יש המתייחסים למונח כשם כולל לקבוצת גידולים חקלאיים חד שנתיים ברובם שמשמשים כמרכיבי מזון מרכזיים בשימוש טרי, מבושל או מעובד בעיבוד תעשייתי. ההפרדה בין קטגורית הירקות לקטגורית הפירות מלאכותית ונובעת בעיקר מאופן השימוש, מה שגדל בגן הירק ומשמש לעיקר הארוחה הוא ירק ומי שמשמש כמנה אחרונה ולארוחות ביניים הוא הפרי כשמבחינה בוטנית ההבחנה שונה ומתייחסת לחלק הנאכל - פרי הוא תוצר הפריה שמכיל זרעים ואילו ירק זה כל השאר.

מחטניים

מחטניים (שם מדעי: Pinopsida; בעבר Coniferopsida) היא מחלקה של צמחים וסקולריים חשופי זרע, המחלקה היחידה תחת מערכת המחטנאים (Pinophyta), הידועה גם בשם אצטרובלניים. במחלקה זו סדרה אחת בשם מחטיים.

סדרה (טקסונומיה)

סדרה (בלטינית: ordo), טקסון המשמש במיון עולם הטבע. הסדרה היא דירוג הנמצא בין המחלקה למשפחה. הסדרה הוצגה לראשונה כדרגה נפרדת במיון המדעי על ידי הבוטנאי הגרמני אוגוסטוס ריבינוס. הוא הציג אותה כאשר מיין את עולם הצומח, ופרסם אותה במסגרת מספר מאמרים שפרסם בשנות ה-90 של המאה ה-16. קארולוס ליניאוס היה הראשון להשתמש בסדרה בעקביות על מנת למיין את שלוש הממלכות בטבע (פטריות, צמחים ובעלי חיים), ואת זאת פרסם לראשונה במהדורה הראשונה של ספרו "שיטת הטבע" (או "מערכת הטבע", Systema Naturae) ב-1735.

בעברית נהוג להוסיף את הסיומת אים לשמות סדרות כגון פרפרים או ארנבאים אולם קיימות סדרות רבות ששם בעברית מגיע ממקורות קדומים יותר ושאינן מצייתות לכלל זה כגון חיפושיות או מכרסמים.

תת-סדרה לרוב נכתבת בשתי מילים למשל מעלי גירה, טורפי יבשה. במקרים מסוימים בחרה האקדמיה להוסיף לתת-סדרות את המילה דְּמוּיֵי לטקסונים שמסתיימים ב morpha- למשל דמויי דורבן, דמויי חזיר.

לעיתים קיימות דרגות-ביניים נוספות מעל ומתחת לדרגת הסדרה:

superorder - על-סדרה

suborder - תת-סדרה

infraorder - אינפרא סדרה, דרגה נמוכה יותר מ-suborder

עלה

עלה הוא איבר בצמח, המשמש בעיקר לקליטת אור בתהליך הפוטוסינתזה. לעיתים לעלה תפקידים נוספים; באזדרכת מצויה, למשל, משמשים העלים גם כקוטלי חרקים.

ענב

הענב הוא פרי גפן היין. זהו ענבה, פרי לא קלימקטרי בעל זג (קליפה) דק ועשיר בצבענים וציפה מימית, שבתוכה 4-0 חרצנים. צבע הענב משתנה בתלות זן הגפן ויכול להיות סגול, אדום, ורוד או ירוק. לענבים צורה אליפטית. קיימים מאות זני ענבים, הנחלקים באופן מסורתי לענבי יין, המיועדים לייצור יין וגראפה, ענבי שולחן, המיועדים לאכילה כמות שהם, וענבי שולחן ויין, המתאימים לשני הייעודים. בנוסף, יכולים הענבים להצרך בצורת צימוקים, ריבה, ג'לי, חומץ, תמצית זרעי ענבים, שמן זרעי ענבים, צ'ורצ'חלה (ממתק גרוזיני מסורתי) או דבשה. גם לחרצנים שימוש חשוב לתעשיית שמן מזרעי ענבים המשמש לעיסוי ולרפואה.

פלורה

פְלוֹרָה (מלטינית: Flora) או צמחייה היא אוסף כל מיני הבר שנמצאים בחבל ארץ מוגדר ומסוים. עמם נמנים באותהּ מידה צמחים זעירים ונדירים שמופיעים רק פעם אחת וצמחים גדולים ונפוצים השולטים בנוף. המונח המקביל לבעלי חיים הוא "פאונה". אוסף הצמחים ובעלי החיים יחד נקרא "ביוטה". לעיתים כוללים במונח פלורה גם בקטריות ואצות.

המילה פלורה מתייחסת גם לספר או פרסום מדעי המונה ומתאר בליווי איורים את אינוונטר הצמחים בארץ או בחבל ארץ מסוים. לדוגמה הפלורה של ארץ ישראל, על פי המיון הגאוגרפי המקובל בבוטניקה, נקראת פלורה פלשתינה (Flora Palaestina) והיא פורסמה על ידי האקדמיה הלאומית למדעים בישראל.

מקור המילה "פלורה" בלטינית, ובמקור היא מתייחסת לאלת הפרחים הרומית פלורה.

פרח

פרח הוא איבר הרבייה הקיים בצמחים מכוסי-זרע. מבנה זה מכיל איברי רבייה זכריים או נקביים המשמשים לרבייה זוויגית ולעיתים לרבייה אל-זוויגית.

תפקיד הפרחים הוא לייצר תאי רבייה, לאפשר מפגשם ולהוות מצע לייצור הזרעים. אצל רוב צמחי הפרחים, רבייה זוויגית היא הדרך העיקרית להתרבות והזרעים הם האמצעי העיקרי להפצת הצאצאים והרחבת שטח המחיה של המין.

פרח טיפוסי מושך אליו בעלי-חיים לצורך האבקה. משיכת המאביקים נעשית על ידי שילוב של פרסומת המזוהה ממרחק (על ידי צבע, ריח או צורה), ותגמול היוצר התניה חיובית עבור הביקורים הבאים (לרוב בצורת מזון, כגון צוף או אבקה).

צומח

צומח (שם מדעי: Plantae או Viridiplantae) היא ממלכה שכוללת בתוכה יצורים חיים מבצעי פוטוסינתזה המכילים את הפיגמנטים שהם כלורופיל a וכלורופיל b. חומר התשמורת העיקרי אצלם הוא עמילן. ממלכת הצומח ממוינת לשתי קבוצות עיקריות:

מערכת הירוקיות.

קבוצה הכוללת בתוכה את תת-ממלכת הצמחים, סדרת הנאווניתאים ועוד שככל הנראה התפתחה מן הירוקיות.מקובל להניח שצמחים התפתחו מאצות ירוקיות בגלל המשותף ביניהם: הפיגמנטים הפוטוסינתטיים הם כלורופיל a וכלורופיל b, חומר התשמורת העיקרי הוא עמילן, דופן התא מכיל תאית.

שיטות הרבייה של הצמחים רבות ומגוונות, החל מהתחלקות תאים, כמו בחלק מהאצות הירוקיות, וכלה בהאבקה והתפתחות זרעים כמו בבעלי הפרחים.

רוב הצמחים הם אוטוטרופים שמייצרים את המזון שלהם עצמאית על ידי הפוטוסינתזה. חלק מהצמחים הם טפילים, ומנצלים לקיומם חומר אורגני מצמחים חיים אחרים. לעומתם, צמחים טורפים מנצלים חומר אורגני מבעלי החיים.

המדע העוסק בחקר הצומח נקרא בוטניקה.

צוף

צוף (באנגלית: nectar) הוא תמיסה מימית של סוכרים שונים, המיוצרת בצמחים מסוימים ברקמות מיוחדות המכונות צופנים (ביחיד: צוּפָן; באנגלית: nectary; במקרה שהרקמה מחוץ לפרח היא מכונה צוּפָן חוץ-פרחי, extrafloral nectary). הצוף מושך אל הצמח בעלי חיים שונים הניזונים ממנו. עבור הצמח, זהו אמצעי משיכה זול מבחינה אנרגטית, משום שאינו מכיל חלבונים. בעלי-החיים הנמשכים אל הצמח בעקבות הצוף, מספקים לצמח צרכים שונים. השימוש הנפוץ ביותר בצוף הוא למטרות האבקה: תוך כדי מגע באיברי הצמח ואכילת הצוף, בעל-החיים בא במגע עם גרגרי האבקה של הצמח, וכך מעביר אותם ממקום למקום, כאשר חלקם מגיעים אל צלקות הפרחים, ליצירת הפריה. קיימים שימושים נוספים לייצור צוף. למשל: צמחים מסוימים מייצרים צוף על-מנת למשוך אליהם נמלים, המגינות עליהם מפני טריפה בידי בעלי-חיים אחרים.

הרכב הסוכרים בצוף קשור למאביק של הצמח: פרחים המואבקים על ידי ציפורי שיר, עטלפים וזבובאים מייצרים צוף העשיר בחד סוכרים גלוקוז ופרוקטוז ואילו צוף צמחים המואבקים על ידי קוליבריים, דבורת דבש, עשים ופרפרים מכיל יותר מהדו סוכר סוכרוז.

הצוף שנאסף על ידי דבורת הדבש מהווה את המרכיב העיקרי בדבש לאחר שהסוכרוז שבו מפורק לגלוקוז ופרוקטוז באמצעות אנזים.

שיח

שיח הוא צמח רב-שנתי מעוצה המגיע לגובה של 1-5 מטרים וענפיו הרבים מסתעפים סמוך לקרקע. אורך הגזע של שיח הוא 400-50 ס"מ. כאשר אורך הגזע הוא פחות מ-50 ס"מ, קרוי הצמח בן שיח.אחדים מענפי הצמח עשויים לגדול לאורך רב ולמות בתום עונה אחת, ואילו האחרים (המעוצים בדרך כלל) עשויים לשרוד ולגדול למשך שנים רבות.

תירס

תירס (שם מדעי: Zea mays) הוא צמח ממשפחת הדגניים, המהווה כיום את הגידול החקלאי הנרחב ביותר בעולם ואחריו חיטה ואורז.

ביולוגיה
אבולוציהאימונולוגיהאנטומיהאקולוגיהאתולוגיה • בוטניקה • ביואתיקהביוטכנולוגיהביוכימיהביולוגיה ימיתביולוגיה מבניתביולוגיה מולקולריתביולוגיה התפתחותיתביולוגיה מערכתיתבקטריולוגיהגנומיקהמטא-גנומיקהגנטיקהזואולוגיההיסטולוגיהטוקסיקולוגיהכרונוביולוגיהמדעי המוחמורפולוגיהמדעי החייםמיון עולם הטבעמיקרוביולוגיהפיזיולוגיהפרמקולוגיהפתולוגיהקריוביולוגיהרדיוביולוגיהציטולוגיהאנטומולוגיהפיטוגאוגרפיהפרימטולוגיה

ראו גם: רמות ארגון בביולוגיהתחומים בביולוגיה • ביולוגים

פורטל ביולוגיה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.