בודפשט

בּוּדַפֶּשְׁטהונגרית: Budapest (מידע • עזרה)) היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה. בשנת 2012 התגוררו בה למעלה מ-1,740,000 תושבים, שהם כ-20% מתושבי הונגריה. בשל מאזן הגירה שלילי, הן הגירה אל מחוץ לעיר, והן הגירה אל מחוץ להונגריה, הולכת אוכלוסיית העיר ופוחתת, והיא ירדה משיא של כשני מיליון תושבים באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20. יישוב קדום מצוי במקום מאז המאה התשע עשרה לפני הספירה, אך העיר בודפשט המודרנית נוצרה מאיחוד שלוש ערים - בודה, פשט ואובודה בשנת 1873. בודפשט היא העיר השישית בגודלה באיחוד האירופי.

נהר הדנובה, הזורם בלב העיר מצפון לדרום, מחלק את מרכז העיר באופן סכמטי לשני חלקים עיקריים - פשׁט, שממזרח לנהר, הוא בעיקרו מישורי ובו מרוכז עיקר הפעילות המסחרית, הפיננסית והכלכלית שבעיר, וכולל כשני שלישים משטחה, ובודה, שממערב לנהר, הוא אזור הררי יותר, פחות מסחרי, ובו מונומנטים לאומיים כגבעת הטירה, וכן שכונות יוקרה. לבודפשט עשרים ושלושה רבעים, המצוינים בספרות רומיות.

בודפשט
Budapest
Coa Hungary Town Budapest big
סמל בודפשט
Flag of Budapest (2011-)
דגל בודפשט
BudapestMontage
קולאז' של בודפשט
מדינה הונגריה  הונגריה
ראש העיר אישטוואן טארלוש
שטח 525.09 קמ"ר
גובה 102±1 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 1,752,286 (נכון ל־1 בינואר 2019)
 ‑ במטרופולין 2,451,418 (2008)
 ‑ צפיפות 3,313.80 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות 47°28′19″N 19°03′01″E / 47.4719444444444°N 19.0502777777778°E
אזור זמן UTC +1
english.budapest.hu

גאוגרפיה

מיקום

Danube at Budapest, Margit Bridge
נהר הדנובה שחוצה את בודפשט
Mergit22
האי מרגיט (משמאל) בבודפשט

בודפשט ממוקמת בלב אגן הקרפטים על שתי גדות נהר הדנובה, שהוא הנהר הארוך ביותר באירופה המרכזית. בודפשט מצויה בצפון המדינה, בסמוך לגבול עם סלובקיה. הדנובה הייתה ועודה נתיב תחבורה חשוב, ובודפשט מצויה בצומת דרכים ונתיב מסחר היסטורי בעל חשיבות רבה.

פני העיר

בודה ההררית מצויה בגדה המערבית של נהר הדנובה, ואילו פשט המישורית בגדתו המזרחית. על הנהר מצוי האי מרגיט, שנוצר מהתפצלות הדנובה וחיבורה מחדש במורד הזרם. גשרים רבים מחברים את שני חלקי העיר. העיר השלישית שאוחדה לאגד הערים "בודפשט" היא אובודה, השוכנת מצפון לעיר.

בבודה ההררית תשע גבעות, מהן שתי גבעות עיקריות, שעליהן מונומנטים היסטוריים ותרבותיים, גבעת הטירה וגבעת גלרט. על גבעת גלרט מצויה "אנדרטת השחרור" הענקית, שהוקמה על ידי הרוסים בשנת 1947 לציון שחרור העיר מידי הנאצים. אף על פי שב-1990 הוסרו כל הפסלים הקומוניסטיים שהיו פזורים ברחבי העיר, אנדרטת השחרור, שהפכה לאהודה על בני העיר ושאינה מציגה סממנים קומוניסטיים בולטים נותרה על כנה.

פשט המישורית מורכבת מרצועות-טבעת בתבנית חצי-עיגול התחומות בין שדרות רחבות. באופן מסורתי פשט היא מרכזה התיירותי, המסחרי והפיננסי של בודפשט, אולם גם בבודה החלו מתפתחים החל מ-1990 מרכזים פיננסיים ומסחריים מודרניים. מחוץ לעיר מצויים פרברים, שאוחדו עם העיר בתקופת השלטון הקומוניסטי. כביש הטבעת של בודפשט M0 מקיף את רוב שטחה של העיר.

מעיינות תרמיים

בודפשט מצויה לאורכו של קו שבר גאולוגי שיצר נביעה טבעית של מעיינות חמים. כמאה ועשרים מעיינות כאלו מצויים בתחומי העיר, ורבים מהם בעלי ערך רפואי.

התרבות ההונגרית, אשר ידעה מאה וחמישים שנים של כיבוש טורקי, אימצה את הרחצה במרחצאות. בבודפשט המודרנית פעילים מרחצאות רבים בעיר, המהווים מוקד משיכה לתושביה, וצורת בילוי עממי ייחודית. המרחצאות (חלקם מעורבים לגברים ולנשים) מצויים לעיתים במקומות פתוחים, וחלקם פעילים עוד מימי הטורקים. הגדול שבמרחצאות העיר, סצ'נ'י (Széchenyi), הנמצא בפארק העירוני (Városliget), יושב על נביעה טבעית של מים בטמפרטורה של בין 73 ל 75 מעלות צלזיוס, המוזרמים אל בריכה מרכזית בלתי מקורה בטמפרטורה של 27 מעלות, כמו גם לבריכות מקורות בטמפרטורות הנעות בין 30 ל-36 מעלות.

היסטוריה

Budapest222
רחוב ואצי (ואצי אוצה) בלב בודפשט. צילום מהמאה ה-19
Budapest from Gellert Hill
מבט על בודפשט מגבעת גלרט לכיוון צפון

עדויות ליישוב אנושי באזור קיימות מאז התקופה הפלאוליתית. הקטע הצר של הדנובה הפך את החצייה של הנהר לקלה יחסית במקום זה. נמצאו שרידי מבנים מהמאה הרביעית לפני הספירה של תושביה המקוריים של בודפשט, עם קלטי קדום, אשר הפך לחלק מן האימפריה הרומית במאה הראשונה לספירה. העיר הרומית אקווינקום, אשר נוסדה במקום אשר נקרא לאחר מכן "אובודה", הייתה משנת 106 עד לכיבוש האזור בתחילת המאה ה-5 על ידי אטילה ההוני עיר הבירה של הפרובינקיה הרומית פאנוניה התחתית. עיר זו שימשה כנקודת מזרחית בין האימפריה ובין שבטים ברבריים במזרח. שרידי אמפיתיאטרון גדול שאכלס 14,000 איש ניתן לראות בצומת הרחובות Becsi ut ו-Pacsirtamezo ut. שרידי העיר הרומית אקווינקום נחפרו בסוף המאה ה-19' וניתן לראות את קווי המתאר של המקדשים, החנויות, בתי המרחץ והרחובות על שפת הדנובה, ברחוב Szentendrei 139.

עם נפילת האימפריה הרומית היה האזור נתון לשליטת השבטים הפולשים ממזרח - הונים, ולאחר מכן גותים, לונגוברדים, אווארים וסלבים. בתקופה זו כבר התפתחו שני יישובים על גדות הדנובה - פשט, על הגדה המזרחית ובודה על הגדה המערבית.

בסוף המאה ה-9, בשנת 896, שבטים מדיארים, אבותיהם של ההונגרים המודרניים בהנהגת ארפאד, פלשו לאזור מהרי אורל והקימו את ממלכת הונגריה. שושלתו של הנסיך ארפאד משלה עד המאה ה-13. בתחילת האלף קיבל אישטוון הראשון, מלך הונגריה את הנצרות לעם ההונגרי. אישטוון גם הניח את היסודות למדינה ההונגרית. למרות ההרס שנגרם בפלישת המונגולים בשנת 1241, פשט הצליחה להתאושש, אך המלך בלה הרביעי הורה להקים חומות מסביב לבודה, ובנה את ארמונו בראש אחת הגבעות בשנת 1247. בשנת 1361 הפכה בודה לעיר הבירה של הונגריה. בודה הגיעה לשיא בתקופתו של המלך מתיאש הוניאדי, במחצית השנייה של המאה ה-15.

כיבושה של הונגריה בידי הטורקים העות'מאנים במאה ה-16, פגע בגדילת העיר. פשט נפלה בידי הטורקים ב-1526 ואילו בודה כחמש עשרה שנים לאחר מכן. תקופת הכיבוש הטורקי הייתה תקופה של הזנחה, רעב ומחלות. בודה שימשה כמקום מושבו של הנציב הטורקי, ופשט הייתה נטושה בזמן הכיבוש האוסטרי בשנת 1686. המצור נמשך 78 ימים ובסופו של דבר המבצר נכבש ומפקדו עבדורחמן עבדי פאשה ארנבוט נהרג.

בתחילת המאה ה-18 היו שלוש הערים - בודה, פשט ואובודה, נטושות למעשה, וזאת כתוצאה מן המרידות כנגד שלטון בית הבסבורג, בהנהגת פרנץ ראקוצי וכתוצאה ממגפת הדבר. אך לאחר שהתגברו תושבי העיר על מכשולים אלו החל גידול באוכלוסייה. החל משנת 1723 פשט החליפה את בודה כמקום מושבו של הנציב ונהנתה מגידול מואץ במאות ה-18 וה-19, בעיקר בזכות תרומותיה של הקיסרית מריה תרזה למודרניזציה של שתי הערים. בשנת 1800 הייתה אוכלוסיית העיר כחמישים וארבעה אלף איש. בשנת 1838 הרס שיטפון את מרבית הבתים באזור פשט.

בשנת 1848 הייתה בודפשט למרכז מהפכני, ולמרכז לתנועה הלאומית ההונגרית, אשר מרדה בשנים אלו כנגד שליטי הבסבורג. תבוסתם של המורדים גרמה לקיפאון בהתפתחות העיר, אך הפשרה בשנת 1867 לפיה ימלוך השליט ההבסבורגי על שני עמים אוטונומיים, הביאה להתפתחות כלכלית ותרבותית מואצת.

האיחוד תחת עירייה אחת הונהג לראשונה על ידי הממשלה ההונגרית המהפכנית בשנת 1849, אך המצב הוחזר לקדמותו עם דיכוי המרד. ב-17 בנובמבר 1873 הוכרז על איחודה הסופי של העיר, על מנת לשמש בירה מודרנית לעם ההונגרי. בין 1840 ל-1900 גדלה אוכלוסיית העיר המאוחדת פי שבעה, והגיעה ל-730,000 איש. בשנים אלה עברה פשט פיתוח מואץ והוקמו בה פרויקטים שאפתניים בקנה מידה עולמי. החומות מימי הביניים שציינו את גבולות פשט נחצו כאשר כל האזור נבנה בהדרגה. כל המבנים העתיקים בפשט נהרסו ובמקומם נסללו רחובות רחבים וכיכרות לפי תוכנית בניין עיר ששאבה את השראתה מתוכנית אוסמן להתחדשות פריז. גולת הכותרת של תכנון העיר החדשה היו השדרות הרחבות: השדרה הקטנה והשדרה הגדולה, הבנויות כשני חצי מעגלים זו בתוך זו ושדרת אנדראשי, המחברת בין כיכר דיאק פרנץ שבלב פשט הישנה לכיכר הגיבורים והפארק העירוני שנבנו גם הם באותו הזמן. בשדרות וביניהן הוקמו בתי מידות, משרדי ממשל וציבור, בתי מסחר ובתי דירות, רבים מהם בסגנון אר נובו (שנקרא באוסטרו-הונגריה זצסיון). בדרום השדרה הגדולה הוקם השוק המקורה של פשט. הפרויקט השאפתני ביותר בשנים אלה היה בניית הרכבת התחתית שנחנכה בשנת 1896, במעמד פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה במסגרת חגיגות שנת ה-1000 לכיבוש המדיארי. בתקופה זו נבנו גם מספר מבנים מהחשובים בהונגריה, כגון בזיליקת אישטוון הקדוש, הבנויה בסגנון נאו-רנסאנס, בניין הפרלמנט ההונגרי, הבנוי בסגנון נאו-גותי והאקדמיה ההונגרית למדעים. במקביל להתפתחות האורבנית חלה גם התפתחות תרבותית, בניין האופרה נפתח לקהל ומיד תפס מקום של כבוד בחיי העיר, כן נפתחו תיאטראות כגון התיאטרון הקומי ואולם הקונצרטים המפואר ויגדו.

במאה ה-20 היה הגידול העיקרי באוכלוסייה בפרברים וברובעי קישפשט, צ'פל וזוגלו, ורוב תעשיית הונגריה רוכזה בעיר הבירה החדשה. האבדות הכבדות בחיי אדם ואיבוד כמחצית משטח המדינה אחרי מלחמת העולם הראשונה הסבו רק מכה זמנית, והעיר המשיכה לגדול. ב-1930 מנתה אוכלוסיית העיר כמיליון אנשים, וכארבע מאות אלף אנשים בפרברים הסמוכים לה.

מלחמת העולם השנייה הביאה על בודפשט חורבן והרס כאשר חלקים גדולים ממנה שוטחו.

הכיבוש הנאצי של העיר, ושחרורה לאחר מכן בידי הרוסים, ב-13 בפברואר 1945 לאחר מצור ממושך, הביאו להרג של כשנים-עשר אלף איש מן האוכלוסייה האזרחית. אך עיקר ההרג היה בהשמדתם של היהודים. יהודי בודפשט רוכזו בגטו בתוך תחומי העיר עצמה, במה שנקרא בעבר "הרובע היהודי". רבים מתו מרעב ומחלות בתוך תחומי הגטו, אך רבים אחרים נרצחו בבודפשט עצמה, על ידי הנאצים ומשתפי הפעולה ההונגרים ממפלגת "צלב החץ", הרצח בוצע על ידי כבילת קבוצות של יהודים (כ-5000 סה"כ) והעמדתם על מעקה הגשר. ירייה אחת בראשו של הכבול הראשון בכל קבוצה, חרצה את דינם של הכבולים אליו לטביעה קבוצתית (ב-2005 הוקמה אנדרטת זיכרון על שפת הדנובה). רבים נוספים הושמדו באושוויץ. מתוך אוכלוסייה של כ-280,000 יהודים בעיר בודפשט לפני המלחמה, הושמדו כמאה אלף.

בשנת 1948 השתלטו הקומוניסטים על הונגריה. ב-1949 אוחדו כפרים ועיירות מסביב לבודפשט עם העיר עצמה, וכך גדלה אוכלוסייתה ממיליון ל-1.6 מיליון נפש.

בשנת 1956 הייתה בודפשט לזירתו של המרד ההונגרי כנגד השלטון הקומוניסטי. המרד דוכא ביד ברזל על ידי ברית המועצות, אך לאחריו רצו השלטונות ההונגרים הקומוניסטים, בראשותו של יאנוש קאדאר, להראות את הפרגמטיות שבמדיניותם, והשתמשו בבודפשט כחלון ראווה. עם זאת, היה השלטון הקומוניסטי בתקופת קאדאר שלטון כושל מבחינה כלכלית, והעיר לא שיגשגה בתקופה זו.

נפילת השלטון הקומוניסטי ועלייתה של הדמוקרטיה בהונגריה, כמו גם צירופה של הונגריה לאיחוד האירופי, הביאו למהפכים ולקשיים כלכליים וחברתיים, אשר הביאו לכך שאוכלוסייתה של בודפשט קטנה בכחמישה-עשר אחוז בעשרים השנים האחרונות.

אוכלוסייה

Budapest Population graph
גידול באוכלוסיית העיר לאורך השנים
אוכלוסייה לאורך ההיסטוריה
1800 54,200
1830 102,700
1850 178,000
1880 370,800
1900 733,400
1925 957,800

יהודים

התיישבות היהודים בבודפשט תחילתה אף בימי ההתיישבות הרומאית. במאה ה-12 הזמין המלך בלה הרביעי יהודים להונגריה, וזו תחילת הקהילה היהודית המאורגנת בעיר. עם כיבוש פשט בידי העות'מאנים ב-1526, הקהילה היהודית הוגלתה בכפייה לאיסטנבול, במסגרת הגליות כפויות של קהילות יהודיות רבות שנפלו לידי העות'מאנים (מדיניות "הסורגון").

בשנת 1744, גורשו יהודי בודה על ידי הקיסרית מריה תרזה ששימשה אף כמלכת הונגריה, הם שבו אליה כעבור כשלוש שנים, לאחר התערבות דיפלומטית של הסולטאן הטורקי ותשלום כופר רב.

עם השנים הייתה בודפשט למרכז יהודי משגשג ופורח, ויהודיה, כיהודי הונגריה, קיבלו זכויות אזרח מלאות, תחת שלטון האימפריה האוסטרו הונגרית. היהודים השתלבו בחיי האקדמיה, בעולם המשפטים והכלכלה. הקהילה המקומית הייתה המשתלבת ביותר בארץ והייתה סמל לאימוץ התרבות והלאומיות ההונגרית ולמוקד היסודות הפרוגרסיביים בין היהודים, שנודעו בהונגריה כנאולוגים; מבחינה דתית, הם היו מזוהים עם מבשרי היהדות הקונסרבטיבית בגרמניה. מספרם של האורתודוקסים היה קטן ובשנות ה-60, ערב הקרע ביהדות הונגריה שפילג בין שני הציבורים, נהגו הדתיים השמרנים לכנות את הבירה 'עיר הנידחת'.[1] הקהילה הסתפחה מיד אל המחנה הנאולוגי, שראשיו היו גם פרנסיה: ב-1880 מנתה עדת פשט (הגדולה מבין חמש הנאולוגיות ברבעים השונים של בודפשט) 64,000 איש, לעומת אלפים בודדים של אורתודוקסים שפרשו ממנה במהלך הקרע והקימו מוסדות נפרדים.[2]

בודפשט היא מקום לידתו של בנימין זאב הרצל. שלט המצוי במוזיאון היהודי הסמוך לבית הכנסת ברח' דוהאן מציין את בית הולדתו. המאה התשע עשרה הייתה זמן של פריחה כלכלית וחברתית. בתקופה זו נבנה בית הכנסת הגדול בעיר, ברחוב דוהאן, שהוא בית הכנסת השני בגודלו בעולם. בית כנסת זה נבנה כעשור לפני הקרע הרשמי והשתייך לקהילה הנאולוגית. והוא מעוצב בעיצוב יוצא דופן הכולל אלמנטים גותיים, מוריים וביזנטיים. בזמן הכיבוש הגרמני שימש בית הכנסת כמרכז משרדים לצבא הכובש, וצריחיו שימשו להצבת אנטנות. כך ניצל בית הכנסת מהשמדה, ובשנות התשעים שופץ והוחזר לתפארתו המקורית. ב-1903 נוסדה בבודפשט אגודת הסטודנטים הציונית "מכביה", וקבוצה ראשונה מחבריה עלתה לארץ ישראל סמוך לתום מלחמת העולם הראשונה.[3]

Budapest jewish WWII memorial shoes on river bank
אנדרטת "נעליים על הדנובה" לזכר הקורבנות היהודים שנורו על גדות הדנובה בידי אנשי צלב החץ ההונגרים בסוף מלחמת העולם השנייה

עלייתו לשלטון של האדמירל מיקלוש הורטי סימנה אסון ליהודי הונגריה. הורטי היה בעל ברית נאמן לנאצים, והחל בפעולות אנטישמיות, שכללו את חובת ענידת הטלאי הצהוב משנת 1941. ניסיונות הסיוע של היישוב בארץ ושל הצבא הבריטי ליהודי הונגריה, במשלוחם של צנחנים, לא עלו יפה. בת העיר חנה סנש אשר הייתה בין הצנחנים, נתפסה והוצאה להורג. אסונם של יהודי העיר, ויהודי הונגריה, הגיע לשיאו עם כיבושה של העיר על ידי הנאצים, בחודש מרץ 1944. מחודש זה, ועד לשחרור העיר בפברואר 1945 נספו כמאה אלף יהודים מתוך 280,000 יהודים שישבו בעיר לפני המלחמה. היהודים רוכזו בגטאות, עם הכיבוש הגרמני במרץ 1944. חלקם נספה בגטו מרעב וממחלות. רבים נרצחו ברחובות על ידי הגרמנים ומשתפי הפעולה ההונגרים שלהם ממפלגת צלב החץ, ורבים נשלחו להשמדה באושוויץ. בשנים 1944–1945 ירו אנשי 'צלב החץ' ברבים מיהודי בודפשט על גדות הדנובה, והשליכו את גופותיהם למים, מבלי שהובאו לקבורה. ב-2005, במלאת 60 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה, הוקמה אנדרטת הנצחה על גדות הדנובה בבודפשט, בשם 'נעליים על הדנובה', המנציחה את המתים.

בבודפשט מספר אתרי זיכרון לשואה, כאשר הבולט שבהם הוא אנדרטה בצורת ערבה בוכיה, כאשר על כל אחד מאלפי עליה, שם של יהודי שנרצח. במקום מצויה גם אנדרטה לזכרו של חסיד אומות העולם, השוודי ראול ולנברג אשר הציל חייהם של יהודים רבים, אך נעלם עם הכיבוש הרוסי. אנדרטאות אלו מצויות בחצר המוזיאון היהודי, סמוך לבית הכנסת ברחוב דוהאני, באתר שבו טמונים אלפים מיהודי בודפשט שנספו בשואה והובאו לקבורה בקבר אחים. משפחותיהם של כמה מהטמונים בקבר האחים הציבו במקום לוחיות זיכרון משיש. ליד הכניסה לגטו היהודי שבמרכז העיר הוקמה אנדרטה לזכרו של חסיד אומות העולם קרל לוץ, דיפלומט שווייצרי שהציל עשרות אלפי יהודים הונגרים בתקופת השואה.

Kazinczy utcai zsinagoga 02
בית הכנסת בקהילה האורתודוקסית בודפשט

הקהילה היהודית בבודפשט גדולה ומאורגנת, ומונה כ-80,000 נפש. בית הכנסת הגדול האורתודוקסי הוא בית הכנסת ברחוב קזניצי, ששרד את השואה מאחר ששימש במהלך מלחמת העולם השנייה כאורווה עבור סוסי הצבא הכובש. הקהילה האורתודוקסית מפעילה את בית-התבשיל והמסעדה הוותיקה 'חנה' ("האנה" בעגה היהודית המקומית), ומתחזקת גם מקוה טהרה שנבנה על ידי חסידי סאטמר בארצות הברית, בית עלמין, ושחיטה כשרה. בעיר קיים גם בית-דין-צדק דקהילות החרדים חב"ד, ומסעדות בהכשר קהילת חב"ד. קהילת חב"ד מפעילה ארבעה בתי כנסת, קהילה ישראלית, מוסדות חינוך, שחיטה כשרה, ורשת בתי אבות לקשישים. חב"ד גם מקיימת פעילות יהודית בעיר ובקמפוס של האוניברסיטה המקומית, שבה לומדים כ-1,500 סטודנטים ישראלים (בעיקר רפואה, רפואת שיניים, רוקחות ווטרינריה). מבית הכנסת שברחוב דוהאני פועלת גם קהילה יהודית נאולוגית המפעילה את המוזיאון היהודי, בית העלמין הנאולוגי ועוד.

חיי תרבות

בעיר פועלים מספר תיאטראות ואחד מאולמות האופרה היפים באירופה. יש מגוון רחב של בתי קולנוע, גלריות, מוזיאונים ואקדמיה למוזיקה, שם נערכים קונצרטים פתוחים לקהל במחירים מסובסדים.

רחוב נג'ימצו המאונך לרחוב אנדרשי מכונה "הברודוויי של פשט", משום המספר הרב של תיאטראות המצוי בו. כמו כן נמצא בו הקברט המודרני של העיר, מיקרושופ שינפאד. באותו רחוב ישנו גם בית הצלמים ההונגריים (מספר 20) ומוזיאון ארנסט לאמנות הונגרית של המאה ה-20' במספר 8, שבו שוכן גם תיאטרון. האופרטה של בודפשט שוכנת בבניין מספר 17 מאז שנת 1923. חיי הלילה בעיר הם עשירים ומגוונים והטרנד שהתחיל בתחילת המאה ה-21 הוא ייחודי לעיר: באזורים המרכזיים בעיר נפתחו בזה אחר זה מקומות בילוי בבתי דירות ובניינים שנידונו להריסה. הם רוהטו ביצירתיות עם ציוד ישן של מרכזים קהילתיים, בתי קולנוע, ושוק הפשפשים כדי להעניק למקומות אווירת רטרו. ניתן למצוא שם לדוגמה ספה העשויה משאריות אמבטיה, בובות מרחפות וסירה באמצע החצר. כנגזרת למקורם הם קיבלו את השם "פאבים הרוסים" (ruinpubs) והפכו במהירות פופולריים בקרב צעירי בודפשט שחיפשו מקומות מעניינים לשתות בהם בערבים. רוב הפאבים ההרוסים ממוקמים ברובע השביעי שידוע גם כרובע היהודי התוסס ופעילים בעיקר בתקופת הקיץ (מהסיבה הפשוטה שלרובם אין אפילו קורת גג). הבולט והידוע בהם נקרא סימפה קרט (Szimpla Kert) והוא נמצא ברחוב kazinczy 14 בקרבת בית הכנסת הגדול.

Statue of Géza Hofi by Géza Stremeny, BudapestDSCN3418

פסלים ברחוב נג'ימצו

Statue of Géza Hofi, BudapestDSCN3419
Statue of Imre Kálmán by Gábor Veres, Nagymező street, BudapestDSCN3420

תחבורה

תחבורה אווירית

נמל התעופה פרנץ ליסט (לשעבר פריהד') הנמצא כ-24 ק"מ דרום מזרחית לעיר, הוא נמל התעופה העיקרי בהונגריה. לנמל התעופה שלושה מסופי נוסעים. טרמינל 1, טרמינל 2/A וטרמינל 2/B.

רכבת

בודפשט היא צומת רכבות חשוב, והרכבת מקשרת את העיר עם ערים חשובות אחרות באירופה. בבודפשט שלוש תחנות רכבת גדולות - תחנת הרכבת המזרחית (קלטי), תחנת הרכבת הדרומית (דלי) ותחנת הרכבת המערבית (ניוגטי).

תחבורה פנימית

הרכבת התחתית בבודפשט היא בין הוותיקות בעולם, ורק הרכבת התחתית של לונדון קדמה לה. הקו ההיסטורי M1 הוא הקו "הצהוב", פועל עדיין, ושוחזר למלוא תפארתו המקורית. שני הקווים האחרים M2 (הקו האדום) ו M3 (הקו הכחול) נבנו לאחריו, ומשמשים חלקים אחרים של העיר. שלושת הקווים נפגשים בנקודה אחת בעיר - כיכר "פרנץ דאק" בפשט.

בנוסף לרכבת התחתית פועלים בבודפשט הרבה קווי אוטובוסים, חשמליות ואוטובוסים חשמליים (טרוליבוסים). כלל רשת התחבורה בבודפשט מופעלת על ידי ה-BKK והיא מעניקה כיסוי תחבורתי טוב לכלל חלקי העיר. כמות כלי הרכב הפרטיים קטנה יחסית ורוב הרחובות צרים (הכביש הראשי בדרך כלל בעל שני נתיבים לכל כיוון).

הגשרים בבודפשט

Adam Clark square and Chain Bridge
כיכר אדם קלארק, גשר השלשלאות שמעל הדנובה, פשט ובזיליקת אישטוון הקדוש. מבט מראש הפוניקולר המוביל לגבעת המצודה שבבודה

בין צדה המערבי והמזרחי של הדנובה מחברים גשרים רבים. במרכזה של בודפשט ארבעה גשרים היסטוריים, המהווים עורק תחבורה מרכזי בעיר ואף שכיות חמדה תיירותיות.

הגשרים מופיעים לפי סדר מצפון לדרום.

גשר מרגיט

הגשר, שנבנה בשנת 1876, מחבר את האי מרגיט עם בודה ופשט. בתחילה נבנה הגשר ללא גישה לאי, אך זו נוספה בשנת 1900.

גשר השלשלאות

גשר השלשלאות (Lánchíd) גשר הקבע הראשון על פני הדנובה נבנה בין 1839 ל-1849. הגשר תוכנן בידי האנגלי ויליאם טירני קלארק, ונבנה בידי המהנדס האנגלי אדם קלארק. בשני קצות הגשר פסלי אריות מעוטרים. במהלך מלחמת העולם השנייה פוצץ הגשר, אך נבנה מחדש בשנת 1949. הגשר מוביל אל מנהרה החצובה בהר מתחת לגבעת המצודה, ואורכה 350 מ'. המנהרה נפתחה בשנת 1856. בכיכר אדם קלארק שליד הגשר, נמצא מונומנט בגובה 3 מטרים העשוי אבן גיר בצורת הספרה 0 - זהו קילומטר אפס של בודפשט ושל הונגריה כולה. מראהו של הגשר, כאשר מצדו האחד גבעת המצודה והמונומנטים הלאומיים שעליה, ומצדו השני בניין הפרלמנט, הוא אחד המראות היפים בבודפשט.

גשר ארז'בט (אליזבת)

גשר ארז'בט (Erzsébet híd) קרוי על שמה של מלכת הונגריה, אליזבת (סיסי) שנרצחה בשנת 1898. פסלה של סיסי ניצב בצדו המערבי של הגשר. הגשר נבנה בשנת 1903 ובעת בנייתו היה הגשר הארוך בעולם שאינו נסמך על עמודי תמיכה במרכזו. במלחמת העולם השנייה פוצץ הגשר ונהרס, אך תוכנן מחדש ונבנה שוב בשנת 1964.

גשר החירות

גשר החירות (Szabadság híd) נבנה בשנת 1896 לרגל חגיגות אלף השנים לכיבושה של הונגריה בידי המדיארים. במקור נקרא הגשר על שם הקיסר פרנץ יוזף, שגם חנך אותו. מצדו האחד השוק המקורה של בודפשט, ומצדו השני גבעת גלרט. גם גשר זה נהרס בזמן מלחמת העולם השנייה ונבנה מחדש.

אתרים בעלי חשיבות במרכז העיר

בודפשט, כולל גדות הדנובה, רובע מצודת בודה ושדרת אנדראשי
Budapest
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Budapest-Parliament-0001
בניין הפרלמנט ההונגרי
מדינה הונגריה  הונגריה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1987, לפי קריטריונים 2, 4
קואורדינטות 47°29′54″N 19°02′27″E / 47.498333333333°N 19.040833333333°E
Budai vár
הארמון המלכותי בלילה

נהר הדנובה

  • נהר הדנובה, זורם בליבה של העיר ומהווה מרכיב מרכזי באופייה.
    • טיילת גדות הנהר, לגדות הדנובה בצד פשט נמתחת טיילת (קורזו) ובה בתי מלון מודרניים, לצד הטיילת מצויים מזחים לעגינת ספינות נהר גדולות המשמשות בעיקר לשיט תיירותי וספינות קבועות למקומן המשמשות כמסעדות, בתי קפה ומועדונים. במרכז הטיילת - היכל הקונצרטים ויגאדו.
  • גשרי הדנובה, כאשר המפורסם שבהם הוא גשר השלשלאות.
  • האי מרגיט, אי המשמש כפארק וריאה ירוקה על הדנובה. באי אין תנועה של כלי רכב מנועיים, ומוצע בו מגוון רחב של בילויים בחיק הטבע.

פשט

Budapest boulevards
השדרה הקטנה (בירוק) והגדולה (בסגול)

מרכז פשט מורכב ממספר תתי-אזורים:

בלווארוש (Belváros) - העיר הפנימית תחומה בשדרה הקטנה (Kiskörút) המקיפה מחצית-קשת מכיכר דֵיאָק (נקודת המפגש של שלושת קווי המטרו) לגשר החירות

  • מדרחוב ואצי, רחוב הקניות והתיירות הראשי של העיר. מדרחוב שוקק חיים, עשיר בבתי קפה, מסעדות וחנויות אופנה ומזכרות. המדרחוב משתרע מכיכר וורשמטרי בצפון ועד לשוק המקורה בדרום.
    • כיכר וורשמרטי, אחת הכיכרות המרכזיות בבודפשט בה ממוקמת תחנת המוצא של קו הרכבת התחתית M1 ("המטרו הקטן") ובית הקפה ז'רבו הפועל ברצף משנת 1874 וזכה למעמד של מוסד קולינרי בעל שם.
    • השוק המקורה: מבנה ברזל בן 2 קומות שהוקם עוד במאה ה-19 ותוכנן בידי האדריכל ההונגרי שאמו פץ. השוק מהווה את נקודת הסיום של מדרחוב ואצי.
  • בזיליקת אישטוון הקדוש, הבנויה בסגנון נאו-קלסי
  • כנסיית הקהילה של העיר הפנימית, הכנסייה העתיקה ביותר בבודפשט, מן המאה ה-13
  • המוזיאון הלאומי של הונגריה בכיכר קלווין

ליפוטוארוש (Lipótváros) - רובע הקרוי על שם לאופולד השני, במרכזו בניין הפרלמנט והוא עתיר משרדי ממשלה ומבני ציבור (מצפון לבלווארוש)

הרובע היהודי

שדרת אנדראשי והפארק העירוני

  • שדרת אנדראשי באורך 2.5 הקילומטרים והאתרים שלאורכה
    • בניין האופרה ההונגרית מהיפים מבתי האופרה באירופה
    • כיכר הגיבורים, הנמצאת בשערי הפארק העירוני של בודפשט, היא נקודת הסיום של שדרת אנדראשי. הכיכר קרויה על שמם של גיבורי העם ההונגרי לדורותיהם. בכיכר ממוקמים המוזיאון לאמנויות יפות והיכל האמנות.
    • הפארק העירוני כולל גם את האגם העירוני (הקופא בחורף והופך למשטח החלקה), את גן החיות, את מרחצאות סצ'ני ואת טירת וידהוניאד

"השדרה הגדולה" (Nagykörút), נמשכת בחצי-מעגל בין גשר מרגיט וגשר פטפי ומקיפה את מרכז בודפשט

  • גשר מרגיט
  • התיאטרון הקומי (Vígszínház)
  • תחנת הרכבת המערבית (ניוגטי)
  • קניון "ווסט אנד", הגדול בקניונים שבאירופה המזרחית
  • כיכר "אוקטוגון" (בהצטלבות עם שדרת אנדראשי)
  • המוזיאון לאמנות שימושית, מבנה אר נובו ייחודי בתכנונו של אדן לכנר, "הגאודי ההונגרי"
  • לאורך השדרה נע קו החשמלית המרכזי בקוים 4 ו-6 ("קומבינו"), קו החשמלית העמוס ביותר באירופה[4]

בודה

בודה מתאפיינת במבנה הררי שונה לחלוטין מהמישור של פשט. רוב ההרים הנמצאים בגבולה המערבי של העיר עדיין מיוערים בצפיפות. במרכזה של בודה שוררת אווירה אריסטוקרטית, נינוחה ורגועה יותר מזו של פשט הקדחתנית. הגבעה המרכזית בבודה וזרע התפתחותה היא גבעת הטירה, הנמצאת על גדות הדנובה. כן בולטות בנוף גבעת גלרט מדרום ופסגות סצ'ני ויאנוש הד' הגבוהות ממערב עליהן ממוקמות אנטנת טלוויזיה גבוהה ומגדל תצפית, בהתאמה.

גבעת הטירה שימשה כמקום ההתיישבות של השבטים המדיארים עוד לפני שנת 900. במהלך המאה ה-13 קם בבודה יישוב גדול כאשר המלך בלה הרביעי החליט להקים את ארמונו ואת עיר הבירה שלו על הגבעה. שלטונו של המלך מתיא קורבינוס במאה ה-15 היה פרק חשוב בהתפתחותה של בודה. במהלך שלטון הטורקים (כ-400 שנה) הוזנחה העיר, והכוחות הנוצריים השמידוה בזמן הכיבוש-מחדש. לאחר מכן העיר נבנתה מחדש, והיה לה תפקיד חשוב במאות ה-18 וה-19 תחת שלטון בית הבסבורג כבירה השנייה של המלוכה הדואלית. עם זאת, פיתוחה המואץ של פשט בסוף המאה ה-19 הותיר את בודה כעיר מנומנמת. בסוף מלחמת העולם השנייה העיר הישנה נחרבה כמעט לגמרי והארמון המלכותי נשרף. לאחר המלחמה שוקמו הארמון והעיר העתיקה.

  • גבעת הטירה בבודה
  • כיכר אדם קלארק קרויה על שם המהנדס (האנגלי) שבנה את גשר השלשלאות בה נמצאות נקודות ההתחלה של:
  • גבעת גלרט
    • המצודה האוסטרית ("הציטדלה")
    • פסל החירות
    • למרגלות הגבעה, כנסייה במערה בסלע המוקדשת לקדוש גלרט, מנזר של המסדר הפאוליני, בית המלון ומרחצאות גלרט ומוצאו של גשר החירות
  • מוזיאון זמלווייס לתולדות הרפואה נמצא ברובע טאבאן בתחתית גבעת המצודה. המבנה עצמו הוא מבנה בסגנון הבארוק בו נולד זמלווייס בשנת 1818
  • מוזיאון ויקטור וסרלי באובודה, מכיל אוסף גדול מיצירותיו של הצייר.
  • תורבת (מבנה קבר אסלאמי) גוּל בָּאבּא ("אבי הוורדים"), לוחם וקדוש טורקי שעליו נאמר שהביא את הוורדים להונגריה, מצוי בתוך גן וורדים
  • מרכזי תחבורה
    • כיכר סל קלמן (לשער כיכר מוסקבה)
    • כיכר בטאני - תחנת רכבת הפרברים
    • תחנת הרכבת הדרומית

שונות

Almog 9 Budamarket
דוכן למכירת פפריקה בשוק המקורה בבודפשט

האתרים ההיסטוריים על גדות הדנובה וגבעת הטירה הוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1987.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יעקב כ"ץ, הקרע שלא נתאחה: פרישת האורתודוקסים מכלל הקהילות בהונגריה ובגרמניה, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ה, עמ' 124.
  2. ^ נתנאל קצבורג, ההנהגה המרכזית של הקהילות בהונגריה 1939-1870. עמ' 5.
  3. ^ קהילת יהודי בודפשט, מאגרי המידע הפתוחים של מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות. 20-02-2019
  4. ^ תחבורה ציבורית בבודפשט, ראו בפרק The most important tram lines
2006 בספורט

ערך מורחב – 2006

2017 בספורט

ערך מורחב – 2017

אוניברסיטת אטווש לוראנד

אוניברסיטת אטווש לוראנד (בהונגרית: Eötvös Loránd Tudományegyetem או בקיצור ELTE), הנמצאת בעיר בודפשט, היא אחת האוניברסיטאות הגדולות והעתיקות בהונגריה. היא נוסדה בשנת 1635.

אליפות אירופה באתלטיקה

אליפות אירופה באתלטיקה היא תחרות שמארגנת התאחדות האתלטיקה האירופאית. בשנים 1934 ועד 2010 נערכה האליפות אחת לארבע שנים (שנתיים אחרי האולימפיאדה הקודמת ושנתיים לפני הבאה). החל בשנת 2012 מתקיימת האליפות אחת לשנתיים.

האליפות הראשונה נערכה בטורינו, איטליה בשנת 1934 והתחרו בה רק גברים. באליפות אירופה השנייה החלו נשים להשתתף, אך בנפרד ובערים אחרות ומאליפות אירופה השלישית (1946) נערכו התחרויות הן לנשים והן לגברים באותו אירוע.

אליפות אירופה בשחייה

אליפות אירופה בשחייה (באנגלית: The European Aquatics Championships, או European Championships) היא תחרות השחייה החשובה ביותר באירופה. היא שלישית בחשיבותה בעולם השחייה לאחר האולימפיאדה ואליפות העולם. התחרות היא אחת מתחרויות השחייה הוותיקות ביותר בעולם והיא נערכה לראשונה ב-1926 בבודפשט, הונגריה. האירוע מאורגן על ידי LEN (הליגה האירופית לשחייה, בצרפתית: Ligue Européenne de Natation).

ענפי הספורט שבהם מתחרים באירוע הם:

שחייה - תחרויות השחייה נערכות בבריכה אולימפית (50 מטר) בלבד

קפיצה למים

כדורמים - החל משנת 1999 אליפות אירופה בכדורמים נערכת בנפרד

שחייה צורנית - משנת 1970

שחייה במים פתוחים - משנת 1995

בית הכנסת הגדול של בודפשט

בית הכנסת הנאולוגי שברחוב דוהאן (בהונגרית: Dohány utcai Zsinagóga/Nagy Zsinagóga) שבבודפשט, הונגריה, הוא בית הכנסת הגדול ביותר ביבשת אירופה, והרביעי בגודלו בעולם לאחר בתי המדרש של חסידויות גור ובעלז שבירושלים[דרוש מקור] ובית הכנסת עמנו-אל שבניו יורק, ארצות הברית. בית כנסת זה, השייך לזרם הנאולוגי, פעיל למעלה מ-150 שנה, והתקיים בו טקס הבר מצווה של תיאודור הרצל, שביתו שכן בסמוך.

כיום בית הכנסת הוא אחת האטרקציות התיירותיות הבולטות בבודפשט ומהווה חלק מקומפלקס שבו גם מוזיאון לתולדות יהודי העיר, בית קברות יהודי, ואתר הנצחה ל-564,500 יהודי הונגריה שנספו בשואה. פעילות הקהילה היהודית המקומית קטנה בצורה משמעותית עקב העלייה, ההגירה, וההתבוללות, וכך גם פעילות בית הכנסת.

גטו בודפשט

גטו בודפשט היה הגטו שבו אולצו לחיות יהודי בודפשט, הונגריה וסביבותיה לאחר הכיבוש הנאצי של הונגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה ועד לשחרור הונגריה בידי הסובייטים.

גטו בודפשט כלל מספר גושי בניינים ברובע היהודי הישן, מסביב לבית הכנסת הגדול, שהוקף גדר כדי למנוע הברחת סחורה פנימה, או אנשים החוצה. הנאצים כבשו את בודפשט במרץ 1944, והגטו עמד במשך שלושה חודשים בלבד - מנובמבר 1944 עד לשחרור העיר בינואר 1945.

כמו בגטאות אחרים שהקימו הנאצים באירופה, גטו בודפשט היה מנותק לחלוטין מהעולם החיצון - לא הוכנס מזון פנימה, ואפילו זבל לא נלקח החוצה ממנו. בנוסף, הצפיפות הייתה גדולה, ושילוב התנאים הללו גרם לתחלואה גבוהה והתפשטות מחלות כמו טיפוס.

מעל למחצית מתושבי הגטו נשלחו למחנות ריכוז. מהקמת הגטו ועד לשחרורו קטנה אוכלוסיית הגטו מ־200,000 איש ל־70,000, כשלרוב הנותרים ניתנה הגנה דיפלומטית על ידי פוליטיקאים נייטרליים. רוב הנשלחים מהגטו נלקחו למחנה ריכוז בגבול אוסטריה, וגם הם שוחררו בידי הצבא האדום.

גיור (עיר)

גיוֹר (בהונגרית: Győr, בגרמנית: Raab, בסלובקית: Ráb) היא עיר בצפון-מערב הונגריה, סמוך לגבול עם סלובקיה בחצי הדרך בין בודפשט לווינה. היא העיר השישית בגודלה בהונגריה והעיר הראשית במערב חבל טרנסדנוביה. היא משמשת גם כבירת מחוז גיור-מושון-שופרון ונמצאת על גדות נהר דנובה.

דברצן

דברצן (בהונגרית: Debrecen, ביידיש: דעברעצין) היא העיר השנייה באוכלוסייתה בהונגריה, אחרי בודפשט. דברצן היא המרכז האזורי של חבל צפון המישור הגדול ובירת מחוז היידו-ביהר.

דנובה

דַנוּבָּה (בגרמנית: Donau; ברומנית: Dunăre; בהונגרית: Duna; בסרבו-קרואטית: Dunav; באוקראינית: Дунай; בפולנית: Dunaj; ביוונית עתיקה: Ἴστρος) הוא הנהר השני באורכו באירופה, אחרי נהר הוולגה. אורכו של הדנובה הוא 2,860 ק"מ.

הדנובה נובע באזור היער השחור (Schwarzwald) בגרמניה ונשפך לים השחור כדלתה בתחום רומניה. הוא עובר דרך 10 מדינות ובדרכו חוצה את ערי הבירה וינה, ברטיסלאבה, בודפשט ובלגרד. הדנובה הוא אחד מנתיבי המים הבינלאומיים החשובים ביותר. זהו הנהר היחיד הזורם ממרכז אירופה לים השחור, ועל כן הוא אחד האמצעים העיקריים לתעבורה של סחורות בין מרכז ומזרח אירופה.

הונגריה

הוּנְגַרְיָה (בהונגרית: Magyarország (מידע • עזרה)) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה. הונגריה גובלת באוסטריה, בסלובקיה, באוקראינה, ברומניה, בסרביה, בקרואטיה ובסלובניה.

הונגריה הייתה מיושבת מזמנים פרהיסטוריים. שטחה נכלל באימפריה הרומית, ועם נפילתה הייתה יעד לפלישות של שבטי נוודים. המדיארים השתלטו על הארץ במאה העשירית והקימו את ממלכת הונגריה. הממלכה, שקיבלה עליה את הנצרות הקתולית, הגיעה בימי הביניים למעמד של מעצמה אזורית, אך נפלה לידי האימפריה העות'מאנית ב-1526 והייתה תחת שלטונם כ-150 שנה, לאחריהן נכבשה בידי אוסטריה ההבסבורגית. במאה ה-19 השיגו ההונגרים אוטונומיה נרחבת בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר תבוסת האימפריה במלחמת העולם הראשונה הפכה הונגריה, על-פי חוזה טריאנון, למדינה עצמאית. במלחמת העולם השנייה ניצבה הונגריה לימין מדינות הציר ובסופה נכבשה בידי הצבא האדום. ברית המועצות השליטה בהונגריה דיקטטורה קומוניסטית, וסייעה לדכא נסיון התקוממות ב-1956. המשטר הקומוניסטי קרס ללא אלימות בסוף שנות השמונים. בשנת 1999 הצטרפה הונגריה לברית נאט"ו וב-2004 לאיחוד האירופי.

פני השטח ברובם מישוריים. שני נהרות גדולים חוצים את הארץ מצפון לדרום - הדנובה והטיסה.

השפה הלאומית, הונגרית, היא ממשפחת השפות הפינו-אוגריות ואינה קרובה לשפות של העמים השכנים. האוכלוסייה אחידה יחסית מבחינה אתנית.

חבלי הונגריה

הונגריה מחולקת לשבעה חבלים מנהליים-סטטיסטיים, החל משנת 1999, בהתאם לחוק שנחקק באותה שנה. חבלים אלו מאגדים בתוכם את 19 מחוזות הונגריה והם נוצרו בעיקר לצרכים תכנוניים וסטטיסטיים.

יהדות הונגריה

יהדות הונגריה התקיימה באופן רציף בשטח המדינה מימי האימפריה הרומית הקדושה. תחת השלטון האוסטרו-הונגרי גדלה הקהילה ושגשגה, וזכתה לאמנציפציה. במקביל, התקיים בה מתח עז בין היסודות הליברליים והשמרנים שהתבטא בפילוג ממוסד בין האורתודוקסים והנאולוגים ב-1871. בשיאה, בממלכת הונגריה רבתי, מנתה למעלה מ-900,000 איש. השטחים בהם התגוררו רבים מהם הועברו למדינות אחרות בחוזה טריאנון ב-1920. בזמן השואה הושמדו מרבית יהודי הארץ, אם בגירוש לאושוויץ על ידי הגרמנים או במעשי הטבח והדיכוי של ההונגרים, ובהם אנשי מפלגת צלב החץ. בזמן השלטון הקומוניסטי הוגבלה ונרדפה הקהילה. ב-2012 חיו בהונגריה בין 50 ל-150 אלף יהודים, רובם בבירה בודפשט. מאז סוף שנות ה-2000 הולכת וגוברת תופעת האנטישמיות במדינה, המלובָּה על ידי מפלגת הימין הקיצונית יוביק, בעוד ממשלת הונגריה ספגה ביקורת על שאננותה.

ליגת העל ההונגרית

ליגת העל ההונגרית (בהונגרית: Magyar labdarúgó-bajnokság) היא ליגת הכדורגל הבכירה בהונגריה. הליגה הוקמה בשנת 1901, כשהונגריה עוד הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית והמשיכה לפעול, לעיתים במתכונת של חלוקה על שתי שנים (קיץ עד אביב) ולפעמים במתכונת של שנה שלמה (אביב עד סתיו), אך נפסקה במהלך מלחמת העולם הראשונה ופעלה כרגיל במהלך מלחמת העולם השנייה.

מטעמים מסחריים שמה הרשמי של הליגה היה בעבר Borsodi Liga, וכיום "ליגת מוניקומפ" (Monicomp Liga).

מחוזות הונגריה

מבחינה אדמיניסטרטיבית, מחולקת הונגריה ל-19 מחוזות (megye, מֶגיֶה) ועיר בירה. כל מחוז מחולק לנפות (kistérség, קישטֵרשֵג), ובסך הכל קיימות במדינה 173 נפות.

פרנץ פושקש

פֶרֶנְץ פּוּשְקַש (בהונגרית: Puskás Ferenc, שמו בלידה "פרנץ פורצלד" (Franz Purczeld)‏; 2 באפריל 1927 - 17 בנובמבר 2006) היה כדורגלן הונגרי ששיחק כחלוץ. פושקש הפך לנערץ בארצו ומחוצה לה בשל משחקו בנבחרת הונגריה ובפרט במשחק הניצחון ההיסטורי שלה על נבחרת אנגליה בביתה, כשניצחה אותה בתוצאה 6:3 באצטדיון וומבלי (ב-25 בנובמבר 1953). כמו כן, נודע בשל התקופה בה שיחק במדי ריאל מדריד. פושקש כבש 746 שערים במדי הקבוצות והנבחרות בהן שיחק, נתון המציב אותו במקום ה-4 בטבלת הכובשים בכל הזמנים והופך אותו גם לאחד החלוצים הגדולים בכל הזמנים.[דרוש מקור]

פרנצווארוש

פרנצווארוש (בהונגרית: Ferencvárosi Torna Club) הוא מועדון כדורגל הונגרי ותיק מעיר הבירה בודפשט, המצליח ביותר בתולדות ליגת העל ההונגרית (30 זכיות) והגביע ההונגרי (21). מועדון הספורט שהוקם ב-1899 ממוקם בפרנצווארוש (בזמנו - פראנצנפורשטאט Franzenvorstadt) הרובע התשיעי, העממי, בדרום-מזרחה של בודפשט. תחת מועדון הגג פועלות קבוצות בענפי ספורט רבים, ביניהם התעמלות, כדורמים, שחייה והוקי קרח, אולם קבוצת הכדורגל היא הידועה מכולן, והפופולרית ביותר בהונגריה בהפרש ניכר. בפי אוהדיה הקבוצה קרויה גם בכינויי החיבה "פראדי" Fradi או לפי צבע תלבושתם "הירוקים-לבנים" או "הנשרים הירוקים".

קצ'קמט

קֶצ'קֶמֶט (בהונגרית: Kecskemét) היא עיר במרכז הונגריה, השמינית בגודלה במדינה ובירת מחוז מחוז באץ'-קישקון. בשנת 2012 חיו בה כ-114,000 תושבים.

קצ'קמט נוסדה באזור תווך בין אזור הררי לבין מישור והיא נמצאת כ-120 מ' מעל פני הים. העיר נמצאת בצומת דרכים מרכזית בין בודפשט לבין העיר הרביעית בגודלה במדינה סגד. כמו כן היא נמצאת בנקודת אמצע בין הנהרות הגדולים במדינה - הדנובה והטיסה. בדרום הונגריה, קצ'קמט היא אחת משתי הערים הגדולות ביותר (יחד עם סגד) והיא בירת מחוז באץ'-קישקון.

ממצאים ראשונים לקיום חיי אדם באזור העיר מתוארכים לכ-5,000 שנה לפני זמננו. סרמטים התגוררו באזור מהמאה הראשונה לפני הספירה והיוו את תושביו הקבועים הראשונים של האזור. במאה ה-13 לערך הוקמו באזור מבני כנסיות, אך אלו נהרסו בעת הפלישה המונגולית לאירופה. האזור החל להתפתח מחדש לאחר כיבושו על ידי הקומנים. בשל מיקומה היוותה קצ'קמט נקודת התיישבות מרכזית לצורכי מסחר. המלך לאיוש הראשון תיאר אותה בכתביו משנת 1368 כ"עיר".

בתקופת השואה בשנת 1944 הוצעדו יהודי האזור ביניהם יהודים מהכפר שולטוואדקרט למפעל לנחושת גופרתית בעיר ומשם גורשו לאושוויץ.

שואת יהודי הונגריה

שואת יהודי הונגריה התרחשה במהלכה של מלחמת העולם השנייה ונרצחו בה כ-564,500 יהודים. הרצח בוצע ברובו בתוך חודשים ספורים, בין מאי ליולי 1944.

על פי מפקד האוכלוסין של 1941 חיו בהונגריה, כולל הטריטוריות שסופחו אליה, 725,007 יהודים, 400,981 יהודים בהונגריה עצמה, 146,000 יהודים מהטריטוריות שסופחו מצ'כוסלובקיה, 14,000 יהודים מהטריטוריות שסופחו מיוגוסלביה ו-146,000 יהודים מצפון טרנסילבניה (על פי מפקד רומני היו 151,126 יהודים בצפון טרנסילבניה).

בשנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה, היה מצבם של יהודי הונגריה טוב ממצבם של היהודים בשטחי הכיבוש הגרמני (הונגריה לא נכבשה על ידי הגרמנים עד ראשית 1944). אמנם זכויותיהם נשללו אך עדיין הם חיו בתחושת יציבות יחסית משום שחייהם לא הועמדו בסכנה מידית. שונה היה גורלה של קבוצת הגברים בגיל הגיוס (גילאי 18 עד 25 בהתחלה ובהמשך הועלה הרף העליון עד גיל 60) מקרב האוכלוסייה היהודית שגויסה לשירות העבודה לאחר שהשירות בצבא נאסר עליהם. למעשה היו אלו יחידות של עבודה בכפייה בתנאים קשים ביותר, בחזיתות השונות בהן נלחם הצבא ההונגרי. כארבעים ושניים אלף יהודים מצאו את מותם בגדודים אלו עד לסוף מלחמת העולם.

ב-19 במרץ 1944 פלש הצבא הגרמני להונגריה. מיד סומנו היהודים בטלאי צהוב, רכושם הוחרם, וננקטו צעדים להפרדתם מן האוכלוסייה הכללית לשם השמדתם. היהודים נצטוו לעבור לגטאות שהוקמו בכל עריה של הונגריה. עד אמצע חודש מאי 1944 רוכזו כחצי מיליון יהודים מערי השדה בהונגריה בגטאות. ריכוזם של יהודי בודפשט נדחה לשלב האחרון. פעולות אלו נוהלו על ידי אדולף אייכמן. ב-15 במאי החל שילוחם של יהודי הונגריה לאושוויץ. התקדמותו של הצבא האדום אל עבר גבולות הונגריה הביאה את הגרמנים להאיץ את השמדת היהודים בכל השטחים שעוד נותרו בידם. בתוך שבועות ספורים בלבד גורשו לאושוויץ כ־450,000 יהודים. עם סיום המשלוחים, ביולי 1944, לא היו עוד יהודים בהונגריה מחוץ לבודפשט.

ביולי הגיע העוצר מיקלוש הורטי למסקנה, כי על מנת לשמר את סיכוייה של הונגריה לשיתוף פעולה עתידי עם בעלות הברית ולהשתחרר מלפיתתה של גרמניה הנאצית, יש להפסיק את השמדת היהודים. בתקופה זו שבין יולי לספטמבר 1944, חדלה ההשמדה לשבועות מספר. כאשר עמד הורטי על סף ההודעה כי הונגריה פורשת מן המלחמה לצד גרמניה, ומעבירה את תמיכתה לצד בעלות הברית, הדיחו הנאצים את הורטי ב-15 באוקטובר 1944, ומינו את הפשיסט האנטישמי פרנץ סלשי, ראש מפלגת צלב החץ לראש הממשלה, ולמעשה לשליט הבלעדי במדינה.

עם עלייתו של סלשי לשלטון הוסרה החסות מצד השלטונות ההונגריים ממנה נהנו יהודי בודפשט. כנופיות "צלב החץ" השתוללו ברחובות בודפשט. אלפי יהודים נרצחו ברחוב והושלכו אל נהר הדנובה אשר האדים מדם. עשרות אלפים נשלחו למסעות מוות ולעבודת כפייה. כמאה אלף מן היהודים שנותרו רוכזו בגטו בחודש דצמבר 1944 בתנאים קשים.

קצב הרציחות הואט באמצעות פעולות הרואיות של דיפלומטים ממדינות נייטרליות, ובמיוחד ראול ולנברג הנציג השוודי, וקרל לוץ הנציג השווייצרי. במשך תקופה של שלושה חודשים הנפיק ולנברג אלפי דרכונים, התחקה אחר שיירות של אסירים והתעמת עם השומרים הגרמנים וההונגרים (בהם גם אדולף אייכמן). בטענה כי היהודים הללו היו תחת הפיקוח של שוודיה, הבטיח את שחרורם. הוא אף דאג להחביא כחמישה-עשר אלף יהודים בשלושים ואחד בתי מחסה.

Flag of Budapest (2011-).svg בודפשט Coat of arms of Budapest.svg
גשרי בודפשט גשר מג'ייריגשר ארפאדגשר מרגיטגשר השלשלאותגשר אליזבתגשר החירותגשר פטפי • גשר ראקוצי • גשר דאק פרנץ
Budapest-Parliament-0001
בתי כנסת ואתרים יהודיים בית הכנסת הגדול של בודפשטבית הכנסת ברחוב קזינציבית הכנסת רומבךגטו בודפשטנעליים על הדנובה
אתרים נוספים בניין הפרלמנט ההונגריבזיליקת אישטוון הקדושגבעת הטירהארמון בודהכיכר הגיבוריםהאי מרגיטהמוזיאון הלאומי של הונגריהמוזיאון האמנויות היפותארמון גרשםבית האופרהכנסיית מתיאשבאסטיון הדייגיםפסל החירות
תחבורה כביש הטבעתקלטי פאייאודברניוגטי פאייאודברדלי פאייאודברהרכבת התחתית של בודפשטנמל התעופה הבינלאומי פרנץ ליסט
אחר דנובהאובודהאויפשטהפארק העירוניאוניברסיטת בודפשטשדרת אנדראשייהדות הונגריההשוק המרכזי של בודפשט • רחוב ואצי
דגל האיחוד האירופי
בירות מדינות האיחוד האירופי
אוסטריה: וינהאיטליה: רומאאירלנד: דבליןאסטוניה: טאליןבולגריה: סופיהבלגיה: בריסלגרמניה: ברליןדנמרק: קופנהגןהולנד: אמסטרדםהונגריה: בודפשטהממלכה המאוחדת: לונדוןיוון: אתונהלוקסמבורג: לוקסמבורגלטביה: ריגהליטא: וילנהמלטה: ולטהסלובניה: ליובליאנהסלובקיה: ברטיסלאבהספרד: מדרידפולין: ורשהפורטוגל: ליסבוןפינלנד: הלסינקיצ'כיה: פראגצרפת: פריזקפריסין: ניקוסיהרומניה: בוקרשטשוודיה: סטוקהולם

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.