בואינג CH-47 צ'ינוק

CH-47 צ'ינוק הוא מסוק תובלה בינוני כפול רוטורים מתוצרת בואינג האמריקנית.

בואינג CH-47 צ'ינוק
CH-47 Chinook helicopter flyby
מאפיינים כלליים
סוג מסוק תובלה כפול רוטורים
ארץ ייצור ארצות הברית  ארצות הברית
יצרן בואינג
טיסת בכורה 21 בספטמבר 1961
תקופת שירות 1962 –
צוות 3. טייס, טייס משנה, מהנדס טיסה או פקח העמסה
נוסעים
יחידות שיוצרו מעל 1,200 נכון לשנת 2012
מחיר 38.55 מיליון דולר אמריקני
תרשים
CH-47 Chinook Line Drawing

היסטוריה

הצ'ינוק טס לראשונה ב-21 בספטמבר 1961, והפך להיות המסוק הסטנדרטי של צבא ארצות הברית. הוא קרוי (כמו רבים מהמסוקים האמריקאיים) על שם שבט אינדיאני.

לצ'ינוק גם גרסה אזרחית בשם Boeing 234 Chinook, המשמשת לעבודות כריתת עצים, קידוחי נפט בלב ים, כיבוי שריפות והצלה.

חיל האוויר הישראלי שקל בעבר להצטייד במסוק הצ'ינוק, אולם משיקולים שונים נבחר ה־CH-53 סי סטאליון כמסוק התובלה הכבד הבלעדי של החיל.

דגם מיוחד של "צ'ינוק" פותח לפעולת הכוחות המיוחדים של ארצות הברית – כוח פשיטה מיוחד לפשיטות עמוקות בעורף שטחו של האויב. המסוק צויד בצינור לתדלוק אווירי, מערכות תקשורת וניווט מתקדמות, וכן בחימוש של טילי "סטינגר" ומקלעים.

מבנה והנדסה

למסוק שני רוטורים, להבדיל ממסוקים סטנדרטיים שלהם רוטור ראשי אחד ורוטור זנב. המנועים מותקנים חיצונית בשני צידי המסוק, בעוד האחורי גבוה במעט מהקדמי. שני הרוטורים סובבים בכיוונים מנוגדים, וכך אין צורך ברוטור זנב לאיזון.

בנוסף, כן הנחיתה הבלתי מתקפל אפשר ניצול מלוא המרחב הפנימי המרווח של 9 מטרים אורך, 2 מטרים גובה ו-2.20 מטר רוחב.

שירות מבצעי

מלחמת וייטנאם

במלחמת וייטנאם היה המסוק בשימוש נרחב, הוא הוביל כמסוק סער כוחות אל עומק השטח. כמו כן, המסוק פינה אל העורף מסוקים ומטוסים שחוברו אליו, עד כי יכולת זו לבדה הצדיקה את עלות פיתוח הצ'ינוק.

מלחמת פוקלנד

במהלך מלחמת פוקלנד ב-1982 הצ'ינוק שימש את שני הצדדים: ארגנטינה ובריטניה

מפעילים

גלריה

Flickr - The U.S. Army - www.Army.mil (193)

חיילים אמריקאים בבטן המסוק

Chinook Iraq Operation Swarmer CH43 060316-N-5438H-011

חיילים פורקים מבטן המסוק

JGSDF 1st Airborne Brigade 20080113(Narashino)

מסוק צ'ינוק יפני

MH-47E Chinook lands on the flight deck of the USS Kearsarge

מסוק צ'ינוק עם צינור לתדלוק אווירי

Chinook airlifting an F-15 (2)

מסוק צ'ינוק מוביל מטוס F15A

Chinook hc2 za682 arp

הגרסה הבריטית של המסוק

קישורים חיצוניים

אוניית סער אמפיבית

אוניית סער אמפיבית (אנגלית: amphibious assault ship; מכונה גם "נושאת מטוסים קומנדו", commando carrier או "נושאת מטוסים להסתערות אמפיבית", amphibious assault carrier) היא סוג של אוניית מלחמה שנועדה לסייע בנחיתה אמפיבית. האונייה מיועדת להנחית מן הים כוחות, כמו נחתים, ולספק להם תמיכה מבצעית ולוגיסטית. סוג זה של אונייה התפתח מנושאות מטוסים, שהוסבו לנושאות מסוקים. כמו נושאות המטוסים, אוניות סער אמפיביות הן בעלות סיפון טיסה, אך הן אינן נושאות מטוסי קרב או מטוסי תקיפה, אלא בעיקר מסוקים שנועדו לסייע לכוח הנוחת, בתובלת כוחות וציוד, וכדומה. למרות זאת, חלק מאוניות הסער האמפיביות יכולות לשאת מטוסים בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכית או קצרה, בעלי יכולת תקיפה או הגנה אווירית, וכן מסוקים בעלי יכולת לוחמה נגד צוללות.

בנוסף לסיפון הטיסה יש לאוניות הסער האמפיביות סיפונים נוספים, בהם ניתן לשאת כוחות לוחמים, ציוד, אספקה, תחמושת, וכדומה. לחלק מאוניות אלה ישנו סיפון בגובה פני הים שניתן להצפה, ובו ניתן לשאת נחתות או רחפות, המובילות את כוח הנחיתה אל החוף, ולאחר מכן מספקות לו ציוד, אספקה, וכו'.

אוניית סער אמפיבית היא אוניית לוחמה אמפיבית, ולעיתים יש המכנים אותה בשם זה. עם זאת, המונח הכולל "אוניית לוחמה אמפיבית" כולל סוגי אוניות שאינן אוניות סער. על פי קוד סיווג כלי שיט בצי בארצות הברית, בסוג "אוניית סער אמפיבית" נכללות אוניות מטיפוס LPH ‏(Landing Platform Helicopter; משטח נחיתה, מסוקים), LHA‏ (Landing Helicopter Assault; נושאת מסוקים, סער), וLHD‏ (Landing helicopter dock; נושאת מסוקים, בעלת סיפון עגינה). המשותף לאוניות אלה הוא סיפון טיסה למסוקים, ויכולתן לשאת כוח נחיתה. לחלקן גם יכולת לשאת נחתות, כאמור לעיל. אוניות לוחמה אמפיבית מטיפוס LPD‏ (landing platform/dock; נקראות גם Amphibious transport dock, מַעַגֶנַת תובלה אמפיבית), ו-LSD‏ (Landing Ship, Dock, או Dock landing ship; אוניית נחיתה בעלת מַעַגֵנָה) אינן נכללות בסוג "אוניית סער אמפיבית". הן אמנם נושאות נחתות וכוח נחיתה, אך הן בעלות סיפון טיסה קטן בלבד.

אוניות סער אמפיביות מופעלות כיום על ידי צי ארצות הברית, שלו המספר הרב ביותר של אוניות מסוג זה. ציים נוספים המפעילים אוניות מסוג זה הם הצי המלכותי הבריטי, הצי הצרפתי, הצי האיטלקי, הצי של קוריאה הדרומית, והצי הספרדי.

בדפורד TJ

בדפורד TJ (באנגלית: Bedford TJ) הן מספר תצורות של דגמי משאית, מסחריות ואוטובוסים מתוצרת יצרנית הרכב המסחרי הבריטית Bedford Vehicles , חברת בת של ווקסהול מוטורס, ששייכת לקונצרן הרכב ג'נרל מוטורס, אשר יוצרו בין השנים 1958–1992 בבריטניה.2 דגמי "בדפורד TJ" (דגם "J5", דגם "J6") יוצרו בהודו משנת 1968 על ידי יצרנית הרכב ההודית "Hindustan Motors" .

דגמי "בדפורד TJ" יוצאו לפקיסטן, אוסטרליה (הופצו על ידי יצרנית הרכב האוסטרלית "Holden" ), קפריסין, פורטוגל.

לופטוואפה (בונדסוור)

חיל האוויר הגרמני (בגרמנית: Luftwaffe (מידע • עזרה); "לופטוואפה" הוא שם גנרי לכל חילות האוויר הגרמניים) הוא שמו של הזרוע האווירית של הבונדסוור, צבא הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. עם כוח אדם של 28,271 חיילים סדירים ו-4,914 אנשי מילואים, זהו חיל האוויר הרביעי בגודלו באיחוד האירופי, אחרי חיל האוויר של בריטניה, חיל האוויר הצרפתי וחיל האוויר האיטלקי. אף על פי שתקציבו הופחת משמעותית מאז סוף המלחמה הקרה, עדיין נחשב חיל האוויר הגרמני לאחד מחילות האוויר המחומשים ביותר בעולם.

לפני הקמת החיל, נוסד בשנת 1910 שירות האוויר הגרמני, אשר פורק בשנת 1918 בעקבות הפסד גרמניה במלחמת העולם הראשונה וחתימת חוזה ורסאי. חיל אוויר (לופטוואפה) הוקם שוב על ידי היטלר בשנת 1935, ופורק שוב עם כניעת גרמניה הנאצית בשנת 1945 עת הפסידה במלחמת העולם השנייה. בשנת 1956 הוקמו בגרמניה המזרחית ובגרמניה המערבית שני חילות אוויר נפרדים. לאחר איחוד גרמניה מחדש שולבו בתוך חיל האוויר של מערב גרמניה, חלקים מחיל האוויר של צבא העם הלאומי. בין החילות האלו, לחיל האוויר הנאצי, אין המשכיות ארגונית. הפעילות הקרבית הראשונה של החיל המאוחד נערכה בספטמבר 1995 במהלך מלחמת בוסניה.

מפקד חיל האוויר הגרמני הוא לוטננט גנרל קרל מילנר(גר'). נכון לשנת 2015 חיל האוויר משתמש באחד עשר בסיסים, בשניים מהם אין כלי תעופה. יתר על כן, לחיל האוויר נוכחות בשלושה שדות תעופה אזרחיים.

פטריק שנהאן

פטריק מ. שנהאן (באנגלית: Patrick M. Shanahan; נולד ב-27 ביוני 1962) הוא איש עסקים אמריקאי אשר כיהן כמזכיר ההגנה של ארצות הברית בפועל בשנת 2019, וכסגן מזכיר ההגנה של ארצות הברית בשנים 2017 עד 2019.

ממדים
אורך 30.1 מטרים
גובה 5.7 מטר
רוחב 3.78 מטר (גוף המסוק)
קוטר מדחף ראשי 18.3 מטר
משקל ריק 11,148 ק"ג
משקל המראה מרבי 22,680 ק"ג
ביצועים
מהירות שיוט 240 קמ"ש
מהירות מרבית 315 קמ"ש
קצב נסיקה 7.73 מטר/שנייה
סייג רום 6,100 מטרים
הנעה
2 מנועים מדגם Lycoming T55-GA-714A בהספק של 4,733 כוחות סוס כל אחד

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.