בואינג 767

בואינג 767אנגלית: Boeing 767) הוא מטוס נוסעים רחב גוף לטווחים בינוניים-ארוכים.

חברת בואינג הודיעה על השקת ה-767 ביולי 1978, מטוס נוסעים דו מנועי חדש. המטרה הראשונית הייתה לאפשר הפעלת קווים נוחים יותר בתוך ארצות הברית. לכן נמכרו המטוסים הראשונים מסוג זה לחברות האמריקאיות יונייטד איירליינס ואמריקן איירליינס.

חברות רבות ברחבי העולם רכשו את ה-767, בהן אמריקן איירליינס, הוויאן איירליינס, אל על ועוד רבות אחרות. חברת אל על הפעילה 13 מטוסי 767 (200/300) עד שנת 2019. החברה קיבלה את מטוס ה-767 הראשון שלה, מסדרה 200ER, בשנת 1982, והוא נגרט בשנת 2011.

אחד היתרונות הנוספים אשר עומדים לצד מטוס זה הוא שההכשרה שלו היא כמו של מטוס הבואינג 757 וכך חברות תעופה שהכשירו את הטייסים יכלו לתת להם אפשרות להטיס עוד מטוס.

בינתיים, אף על פי שיצור ה-767 נמשך, בואינג הוציאה דגם מחליף שהוא הבואינג 787 החדש, בעל קיבולת נוסעים דומה, אך קל יותר, מהיר יותר, חסכוני יותר ובעל טווח טיסה ארוך יותר.

מטוס בואינג 767-300ER מוסב משמש כבסיס למטוס ראש הממשלה של ישראל.

בואינג 767
Boeing-767-300ER--4X-EAP
Hawaiian B767-300ER N584HA 2009-02-01
בואינג 767-300ER. למעלה: בשירות אל על. למטה: בשירות הוויאן איירליינס
מאפיינים כלליים
סוג מטוס נוסעים רחב גוף
ארץ ייצור ארצות הברית  ארצות הברית
יצרן בואינג
טיסת בכורה 26 בספטמבר 1981
יחידות שיוצרו 1133 (נכון לדצמבר 2019)[1]
משתמש ראשי ארצות הברית דלתא איירליינס
ארצות הברית פדקס אקספרס
ארצות הברית UPS איירליינס
ארצות הברית יונייטד איירליינס
משתמשים משניים ישראל אל על (עד פברואר 2019)
מחיר 767-200ER‏ - 144.1 מיליון דולר
767-300ER -‏ 164.3 מיליון דולר
767-300F‏ - 167.7 מיליון דולר
767-400ER‏ - 180.6 מיליון דולר[2]

גרסאות

767-200

American Airlines 767-200 N324AA
בואינג 200–767 בשירות אמריקן איירליינס

767-200 הוא הדגם הראשון למטוס, פיתוחו החל ביוני 1978. טקס ההשקה של המטוס היה ב-4 באוגוסט 1981 טיסת הבכורה של המטוס הייתה ב-26 בספטמבר 1981, והוא נכנס לשירות בחברת התעופה יונייטד איירליינס ב-8 בספטמבר 1982. המטוס האחרון מדגם זה נמסר בפברואר 1994, לאחר שיוצרו 128 מטוסים מדגם זה.

בשנת 1998 החלה בואינג להמיר מטוסי 200–767 המיועדים לנוסעים למטוסי מטען, מטוסים אלו מכונים 767-200SF. בתהליך ההמרה מוסיפים למטוס דלת צדדית מיוחדת למטענים, מחזקים את סיפון המטוס על מנת שיוכל להתמודד עם מטענים כבדים, ומוסיפים ציוד בטיחותי. משנת 2005 ממירה חטיבת בדק מטוסים של התעשייה האווירית לישראל מטוסים אלו ברישיון בואינג. למטוסים אלו נוסף לשם הדגם BDSF. לדוגמה- 767-231BDSF.

767-200 הוא מטוס המיועד לטווחים בינוניים, המסוגל להכיל עד 290 נוסעים. המתחרה של איירבוס לדגם זה היה האיירבוס A310-200.

767-2C

767-2C הוא גרסת מטען מסחרית שעליה פותח דגם KC-46 - מטוס תדלוק אווירי צבאי שנבחר על ידי חיל האוויר האמריקאי להחליף את ה KC-135

767-200ER

El Al Boeing 767-200ER 4X-EAC KBP 2011-2-9
בואינג 767-200ER של חברת אל על נוחת בנמל התעופה הבינלאומי בוריספיל

767-200ER ‏ (ER מסמל Extended Range; בעברית: טווח מורחב) הוא הדגם הראשון למטוס המיועד לטווחים ארוכים. המטוס הראשון מדגם זה הוזמן בחברת התעופה אתיופיאן איירליינס, אולם החברה האתיופית ביטלה את ההזמנה, והמטוס הראשון נכנס לשירות ב-6 במרץ 1984 באל על.

בהשוואה לדגם הראשון במטוס זה הוגדלו דלת המטענים ב-1.75 × 3.40 מטרים, וקיבולת הדלק ב-27,558 ליטרים. באפריל 1998 שבר מטוס מדגם זה את שיא העולם בטיסה למרחק כשטס בטיסה ישירה של אייר מאוריציוס, ממאוריציוס להליפקס שבקנדה מרחק של 16,162 ק"מ.

מטוס זה נרכש בחברות תעופה גדולות שדרשו מטוס קטן ורחב גוף ליעדים רחוקים. בסה"כ יוצרו 121 מטוסים מדגם זה, ביולי 2011 היו בשירות חברות התעופה 64 מטוסים מדגם זה. המתחרים של חברת איירבוס לדגם זה הם הA300-600R ו-הA310-300.

767-300

Condor B763 D-ABUE
בואינג 300–767 בשירות קונדור איירליינס

767-300 בואינג הכריזה על פיתוח דגם זה בפברואר 1982, דגם זה ארוך ב-6.43 מטרים מה-200–767 ובנוסף חוזק גוף המטוס והכנפיים. משקל ההמראה המקסימלי נשאר זהה ל-200–767. ג'פאן איירליינס הייתה חברת התעופה הראשונה שהזמינה את המטוס ב-29 בספטמבר 1983, טיסת הבכורה של מטוס זה התקיימה בינואר 1986, והוא נכנס לשירות ב-25 בספטמבר אותה השנה.

למטוס זה טווח של 9,700 ק"מ והוא מיועד לטיסות טרנס אטלנטיות. הוא יכול להכיל כ-350 נוסעים בתצורת מחלקה בודדת.

באפריל 2008, החלה בואינג להמיר מטוסי 300–767 למטוסי מטען. מטוסים אלו מכונים 767-300BCF מטוס ראשון מדגם זה נמסר לחברת התעופה היפנית אול ניפון איירווייז ביוני 2008.

בסך הכל, למטוס ה-300–767 היו 104 הזמנות, שסופקו כולן לחברות התעופה. ביולי 2011 היו 101 מטוסים מדגם זה בשירות פעיל. המתחרה של איירבוס לדגם זה הוא האיירבוס A300.

767-300ER

4X-EAM LLBG02-04-2015a
בואינג 767-300ER בשירות אל על
Australian Airlines Boeing 767-300ER VH-OGJ HKG 2005-4-23
בואינג 767-300ER בשירות אוסטרליאן איירליינס

767-300ER ‏(ER מסמל Extended Range; בעברית: טווח מורחב) הוא גרסה לטווח ארוך של מטוס ה-300–767. המטוס הראשון מדגם זה נכנס לשירות בשנת 1988 בחברת אמריקן איירליינס.

הטווח המרבי של ה-767-300ER הוא 11,065 ק"מ. בדומה לדגם ה-300–767 המטוס יכול להכיל עד 350 נוסעים בתצורת מחלקת תיירים.

נכון לשנת 2012, למטוס 580 הזמנות ומתוכן נמסרו 560 מטוסים. המתחרה העיקרי של המטוס הוא מטוס האיירבוס ‏A330-200

767-300F

767-300F הוא גרסת המטען של ה-767 (F - Freighter).

ההזמנה הראשונה של ה-767-300F הייתה ב-15 בינואר 1993, המטוס הראשון שנבנה יצא מפס היצור ב-8 במאי 1995, ההמראה הראשונה של המטוס הייתה ב-20 ביוני 1995. המסירה הראשונה של ה-767-300F התבצעה ב-12 באוקטובר 1995, והוא נכנס לשירות 4 ימים לאחר המסירה, ב-16 באוקטובר 1995 בחברת United Parcel Service.

נכון לחודש ינואר 2012 767-300F יש 111 הזמנות ו-65 מתוכן נמסרו.

לדגם המטען טווח טיסה מרבי של 6,025 ק"מ ומשקל ההמראה המרבי שהוא יכול לשאת עומד על 100,700 ק"ג.

בחודש אפריל 2008 בואינג החלה להמיר מטוסי 300–767 ל-(767-300BCF (Boeing Converted Freighter, המרה של המטוסים מנוסעים למטען. חברת בואינג, התעשייה האווירית לישראל ווגנר אווירנאוטיק הם החברות העושות את ההמרה ל-767. כדי להפוך את ה-767 למטוס מטענים הוסיפו לו דלת מטענים וחיזקו את רצפת הסיפון הראשי. בחודש יוני 2008, חברת אול ניפון איירווייז קיבלה את המשלוח הראשון של ה-767-300BCF.

767-400ER

767-400ER ‏(ER מסמל Extended Range; בעברית: טווח מורחב) הוא גרסה לטווחים ארוכים של ה-400–767. בואינג הכריזה על דגם זה בשנת 1997 והוא נמסר לראשונה בשנת 2000 לקונטיננטל איירליינס. המטוס נרכש גם על ידי דלתא איירליינס המטוס יכול להכיל כ-240 נוסעים בתצורת שתי מחלקות: עסקים ותיירים.

נתונים טכניים

767-200 767-200ER 767-300 767-300ER 767-300F 767-400ER
צוות 2
מספר נוסעים
ממוצע
‏181 (3 מחלקות)
224 (2 מחלקות)
255 מחלקה אחת; (290 אופציונלי)
‏218 (3 מחלקות)
269 (2 מחלקות)
350 (מחלקה אחת)
מטען 245 (3 מחלקות)
304 (2-מחלקות)
375 (מחלקה אחת)
נפח מטען ‏ 81.4 מ"ק ‏ 106.8 מ"ק 438 מ"ק 129.6 מ"ק
אורך ‏48.5 מטר ‏54.9 מ' 61.4 מ'
מוטת כנפיים ‏47.6 מטר 51.9 מ'
שטח כנפיים ‏ 283.3 מ"ר 290.7 מ"ר
גובה ‏ 5.41 מטר
רוחב ‏ 5.03 מטר
רוחב פנימי ‏ 4.72 מטר
קיבולת דלק 63,000 ליטר 91,000 ליטר 63,000 ליטר ‏ 91,000 ליטר
משקל ריק 80,130 ק"ג 82,380 ק"ג 86,070 ק"ג 90,010 ק"ג 86,180 ק"ג 103,870 ק"ג
משקל המראה
מקסימלי
142,880 ק"ג 179,170 ק"ג 158,760 ק"ג ‏ 186,880 ק"ג 204,120 ק"ג
טווח מרבי 7,300 ק"מ 11,825 ק"מ 9,700 ק"מ 11,065 ק"מ 6,025 ק"מ 10,415 ק"מ
מהירות שיוט ‏ 851 קמ"ש (0.80 מאך)
מהירות מקסימלית ‏ 913 קמ"ש (0.86 מאך)
אורך מסלול
מינימלי
‏ 1,710 מ' ‏ 2,410 מ' 2,896 מטר
הנעה (x2) JT9D-7R4
PW4000
תוצרת פראט אנד ויטני
CF6-80A
CF6-80C2
תוצרת ג'נרל אלקטריק
PW4000-94‏ P&W

CF6-80C2‏ GE

JT9D-7R4‏ P&W
PW4000-94‏ P&W
CF6-80A‏ GE
CF6-80C2‏ GE
‏ PW4000-94‏ P&W
CF6-80C2 ‏ GE
RB211-524H‏ RR
PW4000-94‏ P&W
CF6-80C2‏ GE
דחף (x2) GE: ‏50,000 ליברות
(222 kN)
PW: ‏63,300 ליברות
(282 kN)
GE: ‏62,100 ליברות
(276 kN)
PW: ‏50,000 ליברות
(220 kN)
‏PW: ‏ 63,300 ליברות
(282 kN)
GE:‏ 62,100 ליברות
(276 kN)
RR:‏ 59,500 ליברות
(265 kN)
PW:‏ 63,300 ליברות
(282 kN)
GE:‏ 63,500 ליברות
(282 kN)

הזמנות ומסירות

שנה סה"כ 2011 2010 2009 2008 2007 2006 2005 2004 2003 2002 2001 2000 1999 1998 1997 1996 1995
הזמנות 1057 13 3 2 28 36 10 15 9 10 8 40 9 30 38 79 43 22
מסירות 1005 11 12 13 10 12 12 10 9 24 35 40 44 44 47 42 43 37
שנה 1994 1993 1992 1991 1990 1989 1988 1987 1986 1985 1984 1983 1982 1981 1980 1979 1978
הזמנות 17 54 21 65 52 100 83 57 23 38 15 20 2 5 11 45 49
מסירות 41 51 63 62 60 37 53 37 27 25 29 55 20 0 0 0 0

המידע מעודכן ליולי 2011.

תאונות ותקריות

נכון ל-2013 המטוס היה מעורב ב 38 תאונות מתוכן 14 מטוסים שאבדו. בסך הכל נהרגו בעטיין של תאונות אלו 569 בני אדם.

ב-23 ביולי 1983, אזל הדלק במטוס 200–767 של אייר קנדה בטיסה 143, הטייס הצליח להנחית את המטוס בדאייה בבסיס חיל אויר נטוש בגימלי, בו התקיימו מירוצים ופיקניקים. על שם הדאיה ועל שם מיקום הנחיתה - נקראת התקרית דאון גימלי. המטוס המשיך לשרת את אייר קנדה. קברניט הטיסה נתן למטוס את השם "הדאון מגימלי".

ב-26 במאי 1991 בטיסה 004 של לאודה אייר הופעל מהפך הדחף במנוע השמאלי בגלל תקלה והיא התרסקה ליד בנגקוק. כל 223 האנשים שהיו על המטוס נהרגו.

ב-23 בנובמבר 1996 נחטף מטוס 200–767 בטיסה 961 של אתיופיאן איירליינס מאדיס אבבה בירת אתיופיה לניירובי בירת קניה. החוטפים הכריחו את הטייס לטוס לאוסטרליה, אך הטייס הסביר להם שאין מספיק דלק במטוס. הטייס פנה לקומורו בחשאי ונאלץ לנסות ולהנחית את המטוס על פני המים, מאחר שהדלק במכלי המטוס אזל, בשל השהייה הארוכה מן הצפוי באוויר בגובה 12 ק"מ (39,000 רגל), אך הנחיתה כשלה והמטוס התפרק. מתוך 175 בני אדם שהיו על המטוס, 50 שרדו, ובכללם שני הטייסים. זוג שהיה בירח דבש על החוף הצליח לתעד את המקרה המזעזע.

ב-31 באוקטובר 1999 מטוס 300–767 בטיסה 990 של איג'יפטאייר שהמריא מניו יורק לקהיר, לאחר שהגיע מלוס אנג'לס, נכנס לפתע אל צלילה מסוכנת והתרסק לאוקיינוס האטלנטי. כל 203 הנוסעים ו-14 אנשי הצוות נהרגו.

ב-11 בספטמבר 2001 נחטפו 2 מטוסי בואינג 200–767 בטיסות טיסה 11 של אמריקן איירליינס וטיסה 175 של יונייטד איירליינס ורוסקו בכוונה לעיני מאות צופים במגדלי התאומים כחלק מפיגועי 11 בספטמבר. במטוס של אמריקן נהרגו כל 92 הנוסעים ואנשי הצוות ובמטוס של יונייטד נהרגו 65. בסך הכל, עם התמוטטות המגדלים, נהרגו מעל 2,700 בני אדם.

ב-12 באוקטובר 2010 אדי שמן דלפו לתא הנוסעים וגרמו לעשן בו בטיסה של יו אס איירווייז[3].

ב-1 בנובמבר 2011 טיסת לוט פוליש איירליינס 016 (אנ') בקו שבין ניו יורק לוורשה נחתה נחיתת חירום על גחונה. לקראת הנחיתה התגלו כשלים בכן הנסע של המטוס. הטייסים נאלצו לנחות ללא גלגלי הנחיתה. המטוס נחת בנמל התעופה ורשה פרדריק שופן. כל 230 הנוסעים על סיפונו פונו ללא פגע. לאחר הנחיתה המוצלחת ביטלו רשויות נמל התעופה בוורשה את כל הטיסות היוצאות והנכנסות לאותו היום.

ב-23 בפברואר 2019, מטוס בואינג 767-300ER, בטיסה 3591 של אטלס אייר עבור אמזון פריים אייר, בדרך ממיאמי ליוסטון. המטוס התרסק במהלך הגישה לנחיתה על נהר טריניטי ביוסטון, טקסס. כל שלושת אנשי הצוות על המטוס מתו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ [1] באתר בואינג
  2. ^ מחירון מטוסי בואינג באתר החברה
  3. ^ צח יוקד טיסה רעילה: אדי שמן דלפו לתא הנוסעים במטוס בואינג באתר nrg, ‏12 במרץ 2010
LATAM צ'ילה

LATAM צ'ילה (הפועלת גם תחת השם: LATAM איירליינס) לשעבר: LAN איירליינס (באנגלית: LATAM Airlines), היא חברת התעופה הלאומית של צ'ילה ובסיסה הראשי נמצא בנמל התעופה של עיר הבירה סנטיאגו דה צ'ילה. החברה מפעילה טיסות למעל 50 יעדים בדרום אמריקה, צפון אמריקה, אוקיאניה, ואירופה. החברה הקימה יחד עם חברת LATAM ברזיל את קבוצת LATAM.

אול ניפון איירווייז

אול ניפון איירווייז (ביפנית: 全日本空輸株式会社; באנגלית: All Nippon Airways) היא חברת התעופה הגדולה ביותר ביפן. משרדיה נמצאים ברובע מינאטו שבטוקיו, בירת יפן. בסיסי הפעילות הבינלאומיים של ANA הם נמל התעופה טוקיו נריטה שמחוץ לטוקיו, ונמל התעופה הבינלאומי של קנסאי באוסקה. בסיסי הפעילות המקומיים שלה הם נמל התעופה טוקיו האנדה, נמל התעופה אוסקה, נמל התעופה הבינלאומי צ'ובו (ליד נאגויה) ונמל התעופה ניו צ'יטוסה (ליד סאפורו). החברה היא הספונסרית הרשמית של התאחדות הכדורגל היפנית. היא גם חברת התעופה הראשונה שהחלה להפעיל באופן סדיר את מטוס הבואינג 787.

בשנים 2017, 2018 ו-2019 זכתה החברה במקום השלישי בתואר "חברות התעופה הטובות בעולם".

אייר מאוריציוס

אייר מאוריציוס (באנגלית: Air Mauritius) היא חברת התעופה הלאומית של מאוריציוס, בסיסה נמל התעופה הבינלאומי סיר סיווסאגור ראמגולם שבפור לואי. החברה מפעילה טיסות פנימיות במדינה, וטיסות בינלאומיות ליעדים באפריקה, אסיה, אירופה, ואוקיאניה.

איירבוס A300

איירבוס A300 הוא מטוס נוסעים בעל קיבולת וטווח בינוניים ושני מנועים. הוא היה המטוס הראשון מתוצרת איירבוס האירופאית ומטרתו העיקרית הייתה להתחרות במטוסי חברת בואינג האמריקנית. המטוס הושק ב-1972 וייצורו הופסק ביולי 2007 לאחר שנבנו 561 מטוסים.

המטוס, בעל קיבולת של כ-260 עד 300 מושבים, היה הראשון בעל גוף רחב ושני מנועים על הכנפיים. מתחריו העיקריים של המטוס היו: בואינג 767, מקדונל דאגלס DC-10, ולוקהיד L-1011. טיסתו הראשונה של האירבוס A300 הייתה בשנת 1972, והוא הפך את אירבוס למתחרה ראויה לחברת בואינג הוותיקה.

לפני טיסתו הראשונה הוזמנו רק 15 מטוסי A300 על ידי חברות תעופה בעולם, אך ה-A300 הפך מאוחר יותר למטוס נמכר מאוד ואירבוס פיתחה עוד מטוסים כגון: A310, A330 וה-A320 על בסיס ה-A300 בעיקר בגלל תצורתו הטובה של המטוס. המטוס הוצע בשני סוגי מנועים מסוג טורבו מניפה: פראט אנד וויטני JT9D וג'נרל אלקטריק CF6-50A. ה-A300 טס לטווחים של 6,000-7,000 ק"מ במהירות של כ-900 קמ"ש.

אתיופיאן איירליינס

אתיופיין איירליינס (באמהרית: የኢትዮጵያ አየር መንገድ; באנגלית: Ethiopian Airlines) היא חברת התעופה הלאומית של אתיופיה.

בואינג

חברת בואינג (באנגלית: The Boeing Company) היא חברה אמריקנית רב לאומית, העוסקת בתעופה ובמערכות חלל. היא נוסדה בידי ויליאם בואינג בשנת 1916, התרחבה במהלך השנים ובשנת 1997 התמזגה עם מקדונל דאגלס. שתי החטיבות העיקריות שלה הן החטיבה הצבאית (מוצרי צבא וחלל) והחטיבה למטוסי נוסעים. בואינג היא היצואנית הגדולה ביותר של ארצות הברית, ומניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בניו יורק ונכללות במדד דאו ג'ונס.

החברה הוקמה בסיאטל שבמדינת וושינגטון, ובשנת 2001 העבירה את משרדיה לשיקגו, אילינוי.

ג'ט אסיה איירווייז

ג'ט אסיה איירווייז (בתאית: สายการบินเจ็ทเอเซีย, באנגלית: Jet Asia Airways) היא חברת תעופה תאילנדית. בצי החברה מטוסי בואינג 767 בלבד, והיא מפעילה באמצעותם טיסות לטווחים קצרים ורחוקים, כמו גם טיסות שכר.

החברה הוקמה בפברואר 2009, וקיבלה את אישור הרשויות באוקטובר 2010. ב-17 בספטמבר 2011 ביצעה את טיסת הבכורה שלה, בין נמל התעופה הבינלאומי דון מואנג לנמל התעופה הבינלאומי של פנאנג שבמלזיה.

נכון לשנת 2013, מועסקים בחברה כ-460 עובדים.

ג'פאן איירליינס

ג'פאן איירליינס (ביפנית: 株式会社日本航空, באנגלית: Japan Airlines Corporation או בקיצור JAL) היא חברת התעופה הלאומית של יפן. שבסיסה נמצא בנמלי התעופה של טוקיו ואוסקה.

בשנת 2019 זכתה במקום הראשון בתואר 'מחלקת התיירים הטובה ביותר'.

דאון גימלי

דאון גימלי (באנגלית: The Gimli Glider) הוא השם שניתן לתקרית תעופה חמורה שאירעה ב-23 ביולי 1983. במהלך טיסת אייר קנדה 143, אזל הדלק למטוס נוסעים מסוג בואינג 767. המטוס, שהיה בגובה של 40,000 רגל (כ-12 קילומטר) מעל קנדה, גלש לנחיתה בשדה תעופה נטוש סמוך לעיירה גימלי במניטובה שבקנדה.

דלתא איירליינס

דלתא איירליינס (באנגלית: Delta Air Lines) היא חברת תעופה אמריקאית, השנייה בגודלה בעולם לאחר אמריקן איירליינס, בהיקף הנוסעים וצי המטוסים. משרדיה הראשיים של החברה ממוקמים באטלנטה, ג'ורג'יה, שם גם שוכן נמל הבית שלה.

בנמל התעופה ג'ון פ. קנדי בניו יורק מחזיקה דלתא בבעלות בלעדית בטרמינל 2 ובחצי מטרמינל 4.

טיסה 11 של אמריקן איירליינס

טיסה 11 של אמריקן איירליינס הייתה טיסת נוסעים שיצאה מנמל התעופה הבינלאומי לוגן בבוסטון, מסצ'וסטס, ותוכננה לנחות בנמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס. המטוס נחטף על ידי חמישה טרוריסטים איסלאמיים והתנגש בכוונה תחילה במגדל הצפוני של מרכז הסחר העולמי שבניו יורק, במסגרת של פיגועי 11 בספטמבר שאירעו בשנת 2001.

חמש עשרה דקות מתחילת הטיסה פגעו החוטפים בשלושה אנשים לפחות כשנכנסו בכוח לתא הטייס, וגברו על הטייס ועל הקצין הראשון. מוחמד עטא, חבר ארגון אל-קאעידה שרכש הכשרה בטיס, השתלט על הטסת המטוס. פקחי הטיסה הבחינו כי הטיסה במצוקה לאחר שצוות המטוס חדל מלהגיב לפניותיהם. הם הבינו שהמטוס נחטף לאחר שמסרים שהעביר עטא לנוסעי המטוס במערכת הכריזה הפנימית הגיעו לפקחי הטיסה ברשת הקשר החיצונית. שתיים מדיילות המטוס פנו לאמריקן איירליינס, וסיפקו מידע על החוטפים ועל הפגיעות בנוסעים ובצוות הטיסה.

המטוס התנגש במגדל הצפוני של מרכז הסחר העולמי בשעה 8:46. בפגיעה נהרגו כל 92 האנשים שהיו על המטוס, כולל החוטפים. אנשים רבים ברחובות היו עדים להתנגשות, ואדם בשם ז'ול נודט אף הנציח את רגע הפגיעה במצלמתו. עוד לפני אישור הידיעה על החטיפה, כבר החלו סוכנויות החדשות לדווח על האירוע והעריכו כי מדובר בתאונה. הפגיעה והאש גרמו בהמשך למבנה כולו לקרוס, דבר אשר הביא לאלפי קורבנות נוספים. במהלך העבודות באתר מרכז הסחר העולמי שנחרב זיהו הפועלים עשרות שרידים של קורבנות טיסה 11, אך חלקי גופות רבים לא היו ניתנים לזיהוי.

טיסה 175 של יונייטד איירליינס

טיסה 175 של יונייטד איירליינס הייתה טיסה שיצאה מנמל התעופה הבינלאומי לוגן בבוסטון, מסצ'וסטס, לכיוון נמל התעופה הבינלאומי בלוס אנג'לס בבוקר ה-11 בספטמבר 2001. במהלך הטיסה, המטוס נחטף על ידי חמישה טרוריסטים איסלאמיים החברים באל-קאעידה שהכריחו את הטייס להתנגש במגדל הדרומי של מרכז הסחר העולמי בניו יורק כחלק מפיגועי 11 בספטמבר.

חטיפת טיסה 175 הייתה מתואמת עם חטיפתה של טיסה 11 של אמריקן איירליינס, אשר פגעה בחלקו העליון של המגדל הצפוני שבע עשרה דקות קודם לכן. עם פגיעתה של טיסה 175 הבין העולם כי התנגשות שני המטוסים במרכז הסחר העולמי הייתה פגיעה מכוונת. הפגיעה והאש גרמו למגדל הדרומי להתמוטט 56 דקות מאוחר יותר, וכתוצאה מכך נפגעו מאות אנשים נוספים. במהלך העבודות באתר מרכז הסחר העולמי שנחרב זיהו פועלים שרידים של קורבנות טיסה 175, אך חלקי גופות רבים לא היו ניתנים לזיהוי.

טיסה 702 של אתיופיאן איירליינס

טיסה 702 של אתיופיאן איירליינס הייתה טיסה סדירה מנמל התעופה הבינלאומי אדיס אבבה בולה באדיס אבבה שבאתיופיה אל נמל התעופה מילאנו מלפנסה, דרך נמל התעופה לאונרדו דה וינצי-פיומיצ'ינו ברומא.

הטיסה המריאה מאדיס אבבה ב-17 בפברואר 2014, והמטוס, מדגם בואינג 767-300ER, נחטף בידי הקצין הראשון בהיותו מעל שטחה של סודאן. בעת שהקברניט יצא לשירותים, נעל הקצין הראשון את עצמו בתא הטייס, והמשיך להטיסו בגפו. המטוס אולץ לנחות בז'נבה, לאחר שאחד המנועים כבה בשל מחסור בדלק, ובסך הכל נותר דלק לכעשר דקות טיסה. הוא נעצר לאחר שיצא מתא הטייס באמצעות חבל ששלשל מחלון התא. החוטף ביקש להבטיח לעצמו מקלט מדיני והבטחה שלא יוסגר לאתיופיה. כל 202 הנוסעים ואנשי הצוות לא נפגעו בתקרית.

במרץ 2015, הואשם הטייס בהיעדרו בבית המשפט העליון באדיס אבבה ונדון ל-19 שנים ו-6 חודשים בכלא.

טיסה 961 של אתיופיאן איירליינס

טיסה 961 של אתיופיאן איירליינס נחטפה בשעות הבוקר של יום שבת, 23 בנובמבר 1996, כשהייתה בדרכה מנחיתת ביניים בנמל התעופה של אדיס אבבה, אתיופיה, לעצירת ביניים נוספת בנמל התעופה בניירובי, קניה. שלושת החוטפים דרשו לשנות את היעד לאוסטרליה, אך במטוס לא היה די דלק לטיסה כה ארוכה והוא התרסק תוך כדי נחיתת חירום באוקיינוס ההודי, בסמוך לחוף האי גרנד קומור. 125 מתוך 175 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו.

טיסה 990 של איג'יפטאייר

טיסה 990 של איג'יפטאייר הייתה טיסה סדירה מנמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס שבארצות הברית, לנמל התעופה הבינלאומי של קהיר שבמצרים, עם עצירת ביניים בנמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי בניו יורק. ב-31 באוקטובר 1999, מטוס הבואינג 767 שהופעל על ידי חברת איג'יפטאייר, התרסק לאוקיינוס האטלנטי, כ-100 קילומטרים דרומית לאי ננטקט, כל 217 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו. הסיבה הסבירה הרשמית להתרסקות המטוס היא התרסקות מכוונת על ידי טייס המשנה המחליף.

כיוון שההתרסקות התרחשה במים בינלאומיים, האחריות לחקירה חלה על הרשות המצרית תעופה אזרחית (ECAA). כיוון שלרשות חסרו אמצעים ומשאבים, היא פנתה למועצה הלאומית לבטיחות בתעבורה האמריקאית (NTSB) על מנת שתטפל בחקירה. שבועיים לאחר ההתרסקות, הציעה ה-NTSB להעביר את החקירה לידי ה-FBI, משום שהראיות הצביעו על פשע שבוצע ושההתרסקות הייתה מכוונת ולא כתוצאה מתאונה. הצעה זו לא התקבלה על ידי הרשויות במצרים, ולכן ה-NTSB המשיכה להוביל את החקירה. כשהראיות על התרסקות מכוונת החלו להצטבר, הפכה ממשלת מצרים את החלטה לגבי ה-ECAA, והיא החלה לחקור בעצמה את המקרה. שתי החקירות הגיעו למסקנות שונות מאוד: ב-NTSB קבעו שהסיבה להתרסקות היא פעולה מכוונת של טייס המשנה המחליף ג'אמל אל-באטוטי, ב-ECAA קבעו שהסיבה להתרסקות היא כשל מכני במערכת השליטה של הגה הגובה במטוס.

הדוח המצרי ציין מספר תרחישים אפשריים לכשל המכני כגורם אפשרי להתרסקות. בעוד דוח ה-NTSB לא קבע סיבה ספציפית לפעולה שבה נקט טייס המשנה, התאוריה המרכזית היא שהוא ביצע רצח והתאבדות. על מנת לתמוך בתאוריה זו, קבע דוח ה-NTSB ששום כשל מכני לא יכול לגרום לתנועות המטוס שהוקלטו בקופסה השחורה, ושגם אם הכשל המכני שהעלו המצרים אכן התרחש, המטוס עדיין היה יכול לצאת מסכנה משום שלבואינג 767 יש מערכת שליטה כפולה לגיבוי על הגה הגובה.

ישראייר

ישראייר תעופה בע"מ היא חברת תעופה ישראלית שבסיסה בנמל התעופה בן-גוריון. החברה מפעילה טיסות פנים בין נמל התעופה בן-גוריון, נמל התעופה רמון, נמל התעופה חיפה, (בעבר גם נמל התעופה אילת ונמל התעופה דב הוז) וטיסות שכר וטיסות סדירות לאירופה ואפריקה. החברה היא חברת התעופה השלישית בגודלה בישראל, והיא מעסיקה כ-350 עובדים. רוב יעדיה נמצאים באירופה, לרבות אגן הים התיכון.

מזימת הנעליים הממולכדות

מזימת הנעליים הממולכדות הייתה ניסיון כושל של מחבל מוסלמי בריטי לפוצץ בפיגוע התאבדות מטוס נוסעים מעל האוקיינוס האטלנטי ב-22 בדצמבר 2001.

מקסיקנה

מקסיקנה (בספרדית: Mexicana de Aviación) הייתה חברת תעופה במקסיקו. החברה שבתקופת פעילותה נחשבה כגדולה ביותר במקסיקו, ערכה טיסות פנימיות במקסיקו וכן טיסות אל צפון, מרכז ודרום אמריקה וטיסות לאירופה (ספרד ואנגליה).

ב-28 באוגוסט 2010 פשטה החברה את הרגל.

רויאל אייר מרוק

רויאל אייר מרוק (בערבית מרוקאית: الخطوط الملكية المغربية, בצרפתית: Royal Air Maroc) היא חברת התעופה הלאומית של מרוקו. בסיסה הראשי של החברה נמצא בעיר קזבלנקה. החברה מפעילה טיסות סדירות פנימיות במרוקו וכן טיסות בינלאומיות ליעדים באפריקה, אסיה, אירופה וצפון אמריקה. רוב מניות רויאל אייר מרוק בידי הממשלה, והיא חברה בהתאחדות חברות התעופה הערביות.

ממדים
אורך 54.9 מטרים (180 רגל)
מוטת כנפיים 47.6 מטרים (156 רגל)
ביצועים
מהירות שיוט 850 קמ"ש
טווח טיסה מרבי 11,070 ק"מ

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.