בדיל

בדיל (לטינית: Stannum) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Sn ומספרו האטומי 50.

בדיל
אנטימון - בדיל - אינדיום
Ge
Sn
Pb
   
 
50
Sn
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
   
                                           
כללי
מספר אטומי 50
סמל כימי Sn
סדרה כימית מתכות
צפיפות 7310 kg/m3
מראה
ימין: אפור (אלוטרופ אלפא); שמאל: כסוף (אלוטרופ בטא, מתכתי)
Sn-Alpha-Beta
תכונות אטומיות
משקל אטומי 118.710 u
רדיוס ואן דר ואלס 217 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 18, 4
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת התכה 505.08K (231.93°C)
נקודת רתיחה 2875.15K (2602°C)
לחץ אדים 5.78E-21Pa ב-505K
מהירות הקול 2500 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות 1.96
קיבול חום סגולי 228 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 9.17 106/m·Ω
מוליכות חום 66.6 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 708.6 kJ/mol

תכונות

הבדיל הוא מתכת נוחה לעיצוב שאינה מתחמצנת בקלות ועמידה בפני קורוזיה. הבדיל נמצא בטבע בעיקר במינרל קסיטריט (Cassiterite), שהוא תחמוצת הבדיל, SnO2. בדיל ניתך בטמפרטורה נמוכה וכאשר מכופפים מוט בדיל נשמע צליל אופייני ("צעקת הבדיל" או "בכי הבדיל") הנובע מהמצאות גבישים תאומים.

אלוטרופיה

PSM V83 D034 Two hundred year old medal affected by tin disease
"דבר של בדיל" - מדליה עשויה בדיל ועליה אזורים שעברו שינוי מצב אלוטרופי, מהצורה המתכתית לצורת "בדיל אפור" (אלוטרופ α)

לבדיל שתי צורות אלוטרופיות. האחת, המכונה צורה β, בדיל לבן או בדיל מתכתי, היא צורה היציבה בטמפרטורת החדר. האחרת, המכונה בדיל α או בדיל אפור, אינו מתכתי, כיוון שהוא יוצר סריג אטומרי המורכב אטומים הקשורים קוולנטית, כך שאין אלקטרונים חופשיים להולכה חשמלית, בדומה למבנה הפחמן ביהלום (הנמצא באותו טור בטבלה המחזורית). צורת α יציבה יותר תרמודינמית בטמפרטורות הנמוכות מ 13.2°C, אך אי-ניקיונות, דוגמת אלומיניום או אבץ, מורידים את טמפרטורת המעבר לפחות מ-0°C. בתנאי קור בדיל מתכתי (אלוטרופ β) עובר שינוי ספונטני, אוטו-קטליטי, לבדיל אפור (אלוטרופ α), תופעה הידועה כ"דבר של בדיל". תופעה זו תועדה בימי הביניים באירופה כאשר התגלו צינורות פגועים של עוגבי כנסיות. תופעה זו יוחסה גם לפגיעה בקופסאות שימורים שלקח רוברט פלקון סקוט למסעו באנטארקטיקה ולפגיעה בכפתורי המדים של חיילי נפוליאון במלחמתו ברוסיה, אם כי מהימנותם ההיסטורית של סיפורים אלו מוטלת בספק.

שימושים

בדיל טהור

הבדיל משמש לציפוי עופרת, אבץ או פלדה למניעת קורוזיה. פלדה מצופה בדיל היא החומר הנפוץ ביותר לייצור קופסאות שימורים לצורך אחסון מזון.

חלונות זכוכית מיוצרים לעיתים על ידי הצפת הזכוכית המותכת על גבי בדיל נוזלי על מנת להשיג לוחות שטוחים.

סגסוגות

סגסוגות בדיל חשובות:

  • ארד (ברונזה) - סגסוגת בדיל ונחושת.
  • פיוטר - סגסוגת 85%-96% בדיל והשאר נחושת או עופרת.
  • מתכת הלחמה - סגסוגות שאיתן מלחימים מעגלים אלקטרוניים. משמש להלחמת רכיבים אלקטרוניים בלוחות/ מעגלים אלקטרוניים. יתרונו הוא טמפרטורת ההתכה הנמוכה יחסית.

מלחים

מלחי בדיל חשובים:

  • בדיל כלורי משמש כחומר צובע בהדפסי כותנה.
  • ריסוס מלחי בדיל על זכוכית יוצר שכבה מוליכה חשמלית. ציפוי כזה משמש לתאורת לוחות מכשירים והגנה על שמשות רכב מהצטברות קרח.

מוליכות-על

TinOreUSGOV
מחצב בדיל

בדיל הופך למוליך-על מתחת ל-3.72°K. תרכובת ניאוביום-בדיל (Nb3Sn) משמשת לייצור מסחרי של תיילים למגנטים מוליכי-על.

צורה בטבע

ישנן 35 מדינות הכורות בדיל ברחבי העולם, כמעט בכל יבשת ישנה מדינה בעלת מכרה בדיל חשוב. בדיל מתכתי מופק ממחצביו בעזרת פחם בכבשן. היסוד לא נמצא בכמויות גדולות בקרום כדור הארץ - ריכוזו הוא 2 חלקים למיליון (ppm), לעומת אבץ לדוגמה, שנמצא בריכוז 94 חלקים למיליון.

כמעט חצי מהבדיל המופק בעולם מגיע מדרום־מזרח אסיה. למרות שבדיל נמצא במספר מחצבים, מחצב הבדיל המסחרי היחידי הוא SnO2.

איזוטופים

לבדיל יש את מספר האיזוטופים היציבים הגבוה ביותר - 10. בנוסף לכך, 18 איזוטופים בלתי יציבים נוספים ידועים.

אמצעי זהירות

כמויות בדיל זעירות שנמצאות במזון משומר אינן מזיקות לאדם, אך ישנן תרכובות בדיל אורגניות רעילות שמצריכות טיפול מיוחד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אמפוטריות

בכימיה, אמפוטריות היא תכונה של חומרים, מולקולות או יונים המגיבים הן כחומצה והן כבסיס.מקור השם ביוונית ומשמעותו "גם". מתכות רבות (אבץ, בדיל, עופרת, אלומיניום) יוצרות תחמוצות והידרוקסידים אמפוטריים. האמפוטריות תלויה במספר החמצון של התחמוצת.

ארד

אָרָד (בְּרוֹנְזָה בלעז) היא סגסוגת של נחושת בתוספת בדיל להקשיה. סגסוגת ארד טיפוסית מכילה 88% נחושת ו-12% בדיל. יש סגסוגות ארד שבהן יסודות אחרים כמו זרחן, מנגן, אלומיניום או צורן, מחליפים את הבדיל.

בריטניה הפרהיסטורית

התקופה הפרהיסטורית בתולדותיה של בריטניה הגדולה מתחילה בראשית ההתיישבות האנושית באי ונגמרת בפלישה הרומית לבריטניה בשנת 43 לספירה.

בריטניה מאוכלסת בבני אדם מזה מאות אלפי שנים. לפני כיבוש חלקו הדרומי של האי על ידי האימפריה הרומית לא השתמשו יושביו בכתב, ולכן דרך חייהם ידועה רק מממצאים ארכאולוגיים. בהיותה ממוקמת בקצה אירופה, בריטניה קיבלה את ההישגים הטכנולוגיים והתרבותיים באיחור־מה משאר היבשת בזמן הפרהיסטוריה.

הרישום הראשון על בריטניה הגדולה ועל תושביה נעשה בידי הנווט היווני פיתיאס, ששט לאורך חופי בריטניה בתאריך לא ידוע, אך ככל הנראה אחרי שנת 330 לפנה"ס. תושבי האי עסקו במסחר (בעיקר בייצוא בדיל שהיה מרכיב חשוב בתעשיית הארד) והיו להם קשרים תרבותיים עשירים עם שאר אירופה מאז התקופה הנאוליתית.

הסחר האשורי באשור הקדומה עם המושבות האשוריות באנטוליה

הסחר האשורי התקיים באשור הקדומה בראשית האלף ה-2 לפנה"ס בין העיר אשור ובין מושבות אשוריות באנטוליה באזור קפדוקיה שבטורקיה של היום.

חתול פרסי

החתול הפרסי שייך למשפחת החתוליים, גזע של חתול הבית.

יון

יון (מיוונית עתיקה: ἰόν – "מתקדם"; "נע") הוא אטום או מולקולה, הנושאים מטען חשמלי כיוון שמספר האלקטרונים בהם שונה ממספר הפרוטונים. זאת בשונה מאטום או מולקולה נייטרליים, שבהם מספר האלקטרונים והפרוטונים שווה ומטענם החשמלי הכללי הוא אפס.

ביון חיובי, מספר האלקטרונים קטן ממספר הפרוטונים. הוא נקרא קטיון מפני שבתא אלקטרוכימי הוא נמשך לקתודה (האלקטרודה השלילית, כלומר זו שדרכה זורמים אלקטרונים לתוך התא).

ביון שלילי, מספר האלקטרונים גדול ממספר הפרוטונים, והוא נקרא אניון מפני שהוא נמשך לאנודה (האלקטרודה החיובית, כלומר זו שממנה זורמים אלקטרונים החוצה מהתא האלקטרוכימי).

תהליך הפיכת אטום או מולקולה נייטרליים ליון נקרא "יינון", ונעשה על ידי הוספת או הסרת אלקטרון או מספר אלקטרונים.

כלכלת מונגוליה

הפעילות הכלכלית במונגוליה מבוססת באופן מסורתי על חקלאות ורעיית צאן. כמו כן, קיימים במדינה מחצבים רבים, כגון נחושת, פחם, מוליבדן, בדיל, טונגסטן וזהב.

כרייה

כרייה היא פעולה של הפקת מחצבים בעלי ערך כלכלי מאדמת כדור הארץ.

לרוב הכרייה מתבצעת על ידי חפירה של עפרת המחצב מאזור גאולוגי העשיר בה ומכונה עורק.

עם החומרים הנכרים בעולם נמנים זהב, בוקסיט, פחם, יהלומים, ברזל, אבני חן, עופרת, אבן גיר, חול, ניקל, פוספט, מלח, בדיל, אורניום ומוליבדן.

למעשה, על האדם לכרות כל חומר שלא ניתן לגדלו בתהליך חקלאי, ובכלל זה כוללת הכרייה במשמעותה הרחבה גם הפקת מים, גז טבעי ונפט.

מורסיה (עיר)

מורסיה (בספרדית: Murcia, הגייה: [murθjaˈ]) היא עיר הבירה של הקהילה האוטונומית של אזור מורסיה בספרד. בעיר עצמה, השוכנת על גדות נהר הסגורה, יש כ-409,810 תושבים, לפי הערכות מ-2005, ובאזור המטרופוליני כולו ישנם 558,000 תושבים. בשנים האחרונות גדלה אוכלוסיית מורסיה בקצב מהיר מאוד.

השם היהודי-ספרדי מרציאנו (Murciano) מיוחס לעיר הזו.

העיר משמשת בעיקר כמרכז אדמיניסטרטיבי ומסחרי. השטחים שמסביב לה מושקים במימי הנהר ומנוצלים לחקלאות. כן נמצאים בסביבה מכרות בדיל ומפעלים מסוגים שונים.

במורסיה יש בניינים רבים בסגנון המורי. האתרים הבולטים בעיר:

האוניברסיטה (Universidad de Murcia)

הקזינו של מורסיה, בניין עם השפעות מוסלמיות בולטות

הקתדרלה על שם מריה הקדושה, נבנתה במאה ה-14 ושוחזרה במאה ה-18

מוזיאון סלסיו, שמציג את עבודותיו של הפסל המקומי בן המאה ה-18 פרנסיסקו סלסיו (Francisco Salzillo)חגיגות השבוע הקדוש במורסיה מפורסמות בכל ספרד. תושבי העיר נוהגים באותה עת להוציא מהמוזיאונים את פסליו של סלסיו, המתארים את הפסיון של ישו, וצועדים איתם ברחבי העיר, מקושטים בפרחים ובנרות. העיר מפורסמת גם במיניאטורות עבודת-יד של תמונת לידתו של ישו.

מפצח האגוזים

מַפְצֵחַ האגוזים (ברוסית: Щелку́нчик) הוא בלט של המלחין פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי, שנוצר על פי הסיפור מפצח האגוזים ומלך העכברים מאת א.ת.א. הופמן.

ביצירה מסופר על ילדה גרמנייה בשם קלרה שטלבאום שמקבלת מתנה לחג המולד, מפצח אגוזים קטן דמוי חייל עשוי בדיל. אחיה של הילדה שובר למפצח האגוזים את היד, קלרה בוכה ולאחר מכן נרדמת. כאשר קלרה מתעוררת, היא מגלה להפתעתה שהחפצים בבית גדולים פי כמה מגודלה שלה. מחור בקיר פורצים מיליוני עכברים ענקיים. מלך העכברים מנסה להרוג את קלרה ואת מפצח האגוזים, אולם בסופו של קרב מוזיקלי גרנדיוזי והרואי, ניצלים השניים. בסוף היצירה הופך מפצח האגוזים לנסיך יפה תואר והוא וקלרה מתחתנים.

הסיפור פורסם בגרסאות רבות, וכן בספרי ילדים מאויירים.

מתכות מעבר עמידות

מתכות מעבר עמידות (Poor metal או Post-transition metals) הן יסודות מתכתיים. בטבלה המחזורית, הם נמצאים בעמודות 13-15 או 12-15 בין מתכות המעבר למתכות למחצה. יש להם אלקטרושליליות נמוכה יותר מלמתכות מעבר, אך פחות מלמתכות אלקליות ולמתכות אלקליות עפרוריות.

מתכות מעבר העמידות כוללות את היסודות: אינדיום, אלומיניום, בדיל, ביסמוט, גליום, עופרת ותליום. למתכות המעבר העמידות יש עוד 4 יסודות חדשים שהוכנו במעבדה: ניהוניום, פלרוביום, מוסקוביום וליברמוריום.

שיוך מתכות לקבוצה זו תלוי בהגדרת קבוצת מתכות המעבר: עד שנות ה-50 רוב ספרי הכימיה לא שייכו את מתכות העמודה ה-11 (מתכות המטבע) נחושת, כסף וזהב כמתכות מעבר וכיום ברוב הספרים הן נחשבות מתכות מעבר ולא מתכות מעבר עמידות. לגבי מתכות העמודה ה12: אבץ, קדמיום וכספית ניתן למצוא הגדרות סותרות בספרים שונים כשבערך מחצית הספרים מגדירים את הקבוצה כמתכות מעבר והמחצית האחרת (הכוללת את הספר Advenced Inorganic Chemistry של F. A. Cotton ו G. Wilkinson הנחשב לטקסט הסטנדרטי באוניברסיטאות אמריקניות ואחרות) כמתכות מעבר עמידות בשל העובדה שקליפה d שלהם מלאה והקישור הכימי הוא על ידי אלקטרוני s. אי אחידות בהגדרת קבוצה 12 נמצאת אפילו בין פרקים שונים באותם ספרים. הסיבה להכללת יסודות העמודה ה12 כמתכות מעבר (וכפועל יוצא - החסרתן מרשימת מתכות המעבר העמידות) בכמה ספרים היא פישוט הטבלה המחזורית המוצגת לסטודנטים כך שהעמודה מוצגת כחלק מגוש d.

מתכת

מתכות הן קבוצה של יסודות כימיים, והן מאופיינות בכך שהן חומרים מוצקים בטמפרטורת החדר (פרט לכספית) המורכבים כולם מיסודות אלו (לרשימת היסודות המתכתיים ראו הטבלה המחזורית). מתכות מתאפיינות בהולכה חשמלית והולכת חום גבוהות. בין סוגי המתכות הנפוצים בשימוש נמצאים אלומיניום, ברזל, נחושת ואחרים.

המדע העוסק בחקר המתכות נקרא מטלורגיה, מהמילה היוונית מטאלון (μέταλλον). מתכת העשויה מספר יסודות שונים נקראת סגסוגת, ויכולה להיות בעלת תכונות שונות מהמתכות המקוריות המרכיבות אותה. לעיתים קרובות משתמשים בסגסוגות כדי לקבל תכונות רצויות של המתכת, למשל פלדת אל-חלד העשויה מברזל וכרום, כאשר הכרום מונע את החלדת הסגסוגת.

מבחינה כימית, מתכות מאופיינות באנרגיית יינון נמוכה יחסית, מאחר שהאלקטרונים, המאכלסים את רמת האנרגיה החיצונית של יסוד מתכתי, קשורים אל גרעין האטום בצורה חלשה. מבנה המתכת במצב מוצק הוא של רב-גביש בדרך כלל, כאשר המתכת כולה מורכבת ממספר רב של גבישים ("גרעינים" בעגה המטלורגית) בעלי גדלים שונים המסודרים באקראי. מתכות מוליכות חשמלית מכיוון שהאלקטרונים קשורים באופן חלש לאטומים, ויכולים לנוע על פני מרחקים גדולים בגביש (ראו מודל דרודה).

נוף המכרות בקורנוול ובמערב דבון

נוף המכרות בקורנוול ובמערב דבון (באנגלית Cornwall and West Devon Mining Landscape) כולל עשרה אתרי מכרות, בעיקר של בדיל, נחושת וארסן, הנמצאים במחוזות קורנוול ודבון, בדרום מערב אנגליה. מכרות אלו היו מן המכרות החשובים בעולם במהלך המהפכה התעשייתית, והיוו כשלעצמם מהפכה טכנולוגית חשובה. המכרות הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 2006.

סגסוגת

סגסוגת, מֶסֶג או נתך היא שילוב של שני יסודות או יותר, אשר לפחות אחד מהם הוא מתכת, וגם תוצאת השילוב היא בעלת תכונות מתכתיות, ומתאפיינת בקשר מתכתי. החומר המתכתי הנוצר הוא לרוב בעל תכונות שונות באופן משמעותי מרכיביו. היסודות בסגסוגת עשויים להיות מפוזרים באופן אחיד, כתמיסה מוצקה, או באופן לא אחיד, עם אזורים (פאזות) עשירים פחות או יותר באחד המרכיבים. בדרך כלל מייצרים סגסוגות על ידי התכת המרכיבים בטמפרטורה גבוהה מנקודת ההתכה שלהם, אולם ניתן לייצר סגסוגות מסוימות גם בטיפול מכני, בטמפרטורה נמוכה (Mechanical alloying).

פח (מתכת)

פח הוא מתכת שעובדה ליריעות דקות על ידי ריקוע או ערגול. פחים היו בשימוש מאז העת העתיקה. הם מיוצרים ממגוון מתכות: פלדה, אלומיניום, בדיל ואבץ לצורכי בניין בתים, דקורציה של משטחים גדולים, וליצירת מכשירים לתעשייה ולבתי מגורים. פחים מכסף, זהב ופלטינה הם חומר גלם בעבודות צורפות.

פיוטר

פיוטר הוא סגסוגת מתכתית, שעשויה בדרך כלל מ-85 עד 99 אחוז בדיל, 1 עד 4 אחוז נחושת, המשמש כמקשיח, עם תוספת של עופרת לדרגות הנמוכות של הסגסוגת, שיש להם גוון כחול. באופן מסורתי, היו שלוש דרגות איכות של פיוטר, שנועדו לשימושים שונים, למשל לתכשיטים וכלי שולחן. המשתנה ביניהם היה אחוז החומרים בתערובת. בתערובות מודרניות מערבבים בדיל עם נחושת, אנטימון ו/או ביסמוט, בניגוד לעופרת.

מבחינה חיצונית, פיוטר הוא מתכת בהירה מבריקה שדומה מאוד במראה לכסף. כמו כסף, פיוטר גם יתחמצן לאפור עמום במשך הזמן אם יונח ללא טיפול. פיוטר הוא סגסוגת מאוד חשילה, והיא רכה מספיק כדי לפסל בה עם כלי יד, כמו כן אפשר לעצב אותה עם חבטות ולחיצות. בגלל התכונות האלו, פיוטר לא יכול לשמש להכנת כלים מעצמו. לפיוטר יש נקודת התכה נמוכה של בערך 225-240 מעלות צלזיוס, תלוי בריכוזים של החומרים בתערובת.

שימוש בפיוטר היה נפוץ מימי הביניים עד להתפתחות הייצור של זכוכית במאות ה-18 וה-19. פיוטר היה באותה תקופה החומר העיקרי שממנו עשו כלי שולחן עד לייצור של החרסינה. ייצור המוני של מוצרי זכוכית הביא לכך שהם החליפו את הפיוטר בחיי היום יום. השימוש בפיוטר נפסק בהדרגה עד שלא היה קיים בשנת 1850. לעומת זאת, במאה ה-20, השימוש בפיוטר חזר.

קואלה לומפור

קוּאלה לוּמפּוּר (במלאית: Kuala lumpur, בכתב ג'אווי: کوالا لومڤور, בסינית: 吉隆坡 בטמילית: கோலாலம்பூர்; "מפגש נהרות בוצי") היא בירת מלזיה והגדולה שבעריה. העיר מאכלסת 1.6 מיליון תושבים (נכון ל-2012) וכ-5.7 מיליון במטרופולין (נכון ל-2010). העיר משתרעת על פני שטח של 243.65 קמ"ר. קואלה לומפור היא גם טריטוריה פדרלית, אחת משלוש הטריטוריות הפדרליות של מלזיה, לצד 13 מדינות פדרליות נוספות המרכיבות את המדינה.

העיר היא מקום מושבו של הפרלמנט המלזי וכן מקום מגוריו הרשמי של היאנג די-פרטואן אגונג, השליט העליון של מלזיה. העיר הייתה לביתם של הרשות המבצעת והרשות השופטת של הממשל הפדרלי אך הן הועברו בשל צפיפות יתר האוכלוסייה לעיר הצעירה פוטרג'איה השוכנת כ-25 ק"מ מדרום לקואלה לומפור ב-1999.

העיר מדורגת כעיר עולם מסוג אלפא וככזו היא המרכז התרבותי והכלכלי של מלזיה, הנמנית בין אזורי המטרופולין בעלי הצמיחה הגבוהה ביותר במדינה בשיעורי האוכלוסייה והכלכלה. קואלה לומפור דורגה במקום ה-48 ברשימת הערים הגלובליות של המגזין האמריקאי "מדיניות החוץ" ודורגה במקום ה-67 ברשימת הערים הגלובליות לחדשנות חברתית וכלכלית במדד חדשנות הערים של סוכנות החדשנות 2thinknow. בנוסף, העיר הוכרזה כאחת משבע הערים המופלאות של העולם ב-2014.

קילטפה

קילטֵפֶּה (בטורקית Kültepe, "גבעת האפר") הוא שמה הנוכחי של עיר במרכז מזרח אנטוליה שבטורקיה, הידועה גם בשם כּרוּם כּנֵש, היינו "מושבת-הסוחרים של כנש" באשורית (בטורקית נהגה כַּנִיש). העיר המודרנית הקרובה ביותר היא קייסרי, כ־20 קילומטרים דרום מערבית לקילטפה. תעתיק שם העיר השכיח הוא "כנש", אחר שמה החתי, אולם שם מדויק יותר יהיה "כַּנֵס". כרום כנש מתייחס לחלק מסוים של העיר שניתן על ידי הממונים המקומיים לסוחרים אשוריים לשימושם הפטור ממס, כל עוד סחורתם נותרה בתוך הכָּרוּם. המונח "כרום" שאול מאכדית, ומשמעותו היא נמל. העיר אליה הוצמד הכרום היא נשש, בירתם הראשונה של החתים באנטוליה.

מספר ערים אנטוליות אחרות אכלסו כרום, אולם הגדול בהם היה בכנש. כרום חשוב זה יושב על ידי סוחרים אשוריים במשך מאות שנים. האשורים ייבאו בדיל ואריגים מארצם עבור כסף ומוצרי מותרות.

קסיטריט

קסיטריט (Cassiterite) הוא מינרל בדיל בצבע אדום-חום, מתכתי, חזק שנוסחתו SnO2 והוא המקור העיקרי לבדיל. באירופה החלו לכרות קסיטריט בתחילת המאה ה-15 כמקור לבדיל ובמאה ה-17 הגיעו לשיא הכרייה.

המקור העיקרי לקסיטריט הוא במרבצים או אדמת סחף והמכרות החשובים ביותר נמצאים בבוליביה.

מקורות נוספים לקסיטריט הם מלזיה, תאילנד, אינדונזיה, רוסיה, זאיר, סין וניגריה.

מקור השם הוא במילה היוונית "קסיטרוס" (בדיל), או במילה הפיניקית (שפת ממלכה עתיקה באזור הים התיכון) - "קסיטטריד" שמתייחסת לאיי אירלנד ובריטניה שהיו מקור חשוב בעבר לבדיל.

הטבלה המחזורית
H He
Li Be B C N O F Ne
Na Mg Al Si P S Cl Ar
K Ca Sc Ti V Cr Mn Fe Co Ni Cu Zn Ga Ge As Se Br Kr
Rb Sr Y Zr Nb Mo Tc Ru Rh Pd Ag Cd In Sn Sb Te I Xe
Cs Ba La Ce Pr Nd Pm Sm Eu Gd Tb Dy Ho Er Tm Yb Lu Hf Ta W Re Os Ir Pt Au Hg Tl Pb Bi Po At Rn
Fr Ra Ac Th Pa U Np Pu Am Cm Bk Cf Es Fm Md No Lr Rf Db Sg Bh Hs Mt Ds Rg Cn Nh Fl Mc Lv Ts Og
מתכות אלקליות מתכות אלקליות-עפרוריות לנתנידים אקטינידים מתכות מעבר מתכות מעבר עמידות מתכות למחצה אל-מתכות הלוגנים גזים אצילים תכונות כימיות לא ידועות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.