בד

בד הוא יריעת חומר רך העשויה מסיבים טבעיים כמו כותנה או סיבים מלאכותיים כמו מיקרופייבר. תעשיית הבדים, היא אחת התעשיות העתיקות בעולם. בעבר היה נהוג ליצור בדים בשיטות ידניות שונות. כיום נעשה ייצור הבדים במכונות משוכללות ומהירות.

השיטות העיקריות ליצור בדים הן אריגה וסריגה. בד שנוצר באריגה נקרא אריג, ואילו בד שנוצר באמצעות סריגה נקרא סריג. בדים נבדלים גם על פי הסיבים מהם נוצרו. שיטה נוספת היא דחיסת סיבים, אשר יוצרת לבד.

Cloth 800
Piełahieja Sapieha (Patockaja). Пелагея Сапега (Патоцкая) (É. Vigée-Lebrun, 1794)
אישה האוחזת רצועת בד שקופה למחצה, ציור משנת 1794

ראו גם

קישורים חיצוניים

אדריכלות נוף

אדריכלות נוף היא תחום באדריכלות העוסק בתכנון של מרחבים פתוחים: חללים ציבוריים או פרטיים פתוחים, כיכרות, גינות ופארקים, טיילות ועוד. העוסק באדריכלות נוף הוא אדריכל נוף. ברוב המקרים אדריכלות הנוף קשורה בד בבד באדריכלות של מבנים ובתכנון ובעיצוב העירוני שהם תחומים בהם עוסקים אדריכלים. אדריכלות הנוף עוסקת בצורות שונות ומגוונות של שטחים פתוחים ובדרכים שונות של תכנון היחס שבין המבנים לקרקע ולנוף ובין האדם לטבע או לסביבתו העירונית.

אוהל

אוהל הוא מבנה מגורים ארעי המורכב מיריעות בד, ברזנט, קנבס או חומרים אחרים המונחים ומתוחים על מסגרת של מוטות.

אריגה

אֲרִיגָה היא אמנות טקסטיל ומלאכת יד עתיקה, שבה הופכים חוטים או סיבים ליריעת בד על ידי שילוב חוטי ערב לתוך חוטי השתי. אפשר לארוג תוך החזקה ביד של מסגרת קטנה, או על משטח קשיח שעליו אפשר למתוח את חוטי השתי. אפשר לארוג גם באמצעות נול אריגה. ישנם נולים מכל מיני סוגים 'נול קרקע' שבו מותחים את השתי בין יתדות התקועות באדמה. 'נול מותניים' שבו חוטי השתי קשורים מצד אחד למשהו מקובע וצידם השני קשור למותני האורג/ת שמותחת אותם בעזרת תנועות גופה. נול 'חור חריץ ' שהאריגה בו נעשית על ידי הרמת והורדת לוח שבו יש לסירוגין חורים וחריצים. נול ממסגרת עץ עם או בלי מסמרים. נולים שיש להם 'בתי ניר' והם עומדים על שולחן ואורגים בהם בידיים. נולים שעומדים על הרצפה ואורגים עליהם בשילוב הידיים האורגות והרגלים שדורכות על דוושות של בתי הנירים. נולים תעשייתיים המופעלים על ידי מנוע חשמלי או מיכני חיצוני.

חוטים טווים בכישור הנקרא לעיתים גם גלגל טוויה או בפלך, מסיבים מהחי, מהצומח, או סיבים מעשי ידי אדם.

בד יכול להיות ארוג בחיבור אלכסוני (Twill) בצבע אחד או בשילובי חוטים בצבעים שונים. ניתן ליצור אריגות מגוונות, המכילות שכבת בד אחת או יותר ויוצרות מבנים ודוגמאות אריגה מורכבות. צוצורות האריגה השונות משפיעות תכונות הבד, על חוזקו, על הצורה בה הוא סופג נוזלים ועוד.

במלאכת האריגה מועבר כל חוט ערב, לסירוגין מעל ומתחת לחוטי השתי (אורכי). המכשיר שבאמצעותו מתבצעת האריגה קרוי נול. מכונה זו מרימה ומורידה לחלופין את חוטי השתי, כדי לאפשר לחוטי הערב להשתזר בהם. חלק חשוב בנול הוא הבוכייר (הסירה) המוביל את חוטי הערב בין שורות השתי. קיימות עדויות לנולים פרימיטיביים שהיו בשימוש עוד בתקופה הנאוליתית.

כיום מרבית הבדים נארגים על ידי נולי ז'אקאר שנשלטים על ידי מחשב. עם זאת, בארצות מתפתחות, כגון הודו ונפאל, עדיין נעשה שימוש נרחב בנול ידני.

ישנו מגוון רחב של נולים המשמשים לאריגה וליצירת "טפסטרי", אריגה שבה מניחים חוט רק באזורים מסוימים ולא לכל רוחב הבד.

לאריגה משמשים חומרים שונים: כותנה, פשתן, משי, צמר, ניילון ועוד. האריגים נבדלים על-פי סוגי המרקם (טקסקטורות) שלהם. לדוגמה: האריג הגלי שבו חוטי הערב מועברים מעל לחוטי השתי; האריג המלוכסן שדוגמתו אלכסונית והיא עשויה 2 - 4 חוטי שתי השזורים יחד; אריג האטלס (סטן) העשוי על-פי רוב חוטי משי, והוא נראה מבריק בשל קבוצות החוטים המתוחים על פניו.

בטון

בטון (מצרפתית: Béton; בכתיב ארכאי: ביטון) הוא חומר המשמש לבנייה. בטון מודרני מורכב מתערובת של צמנט, חול, חצץ ומים. לאחר ייצור התערובת מובילים אותה לאתר הבניה במערבל בטון, ולעיתים משתמשים לשינוע הבטון אף במשאבת בטון. לאחר שעה עד 10 שעות, תערובת הבטון מתקשרת (מאבדת את התכונות הפלסטיות). לאחר מכן, התערובת מתקשה ומתחזקת.

בית בד

בית בד הוא מפעל להפקת שמן זית.

מקורו של השם הוא בקורת העץ (בד) האופקית שהייתה מותקנת בגרסתו הקדומה, ושימשה כזרוע ההנעה של מכונת הסחיטה של הזיתים.

גרם שמיים

גרם שָמַיִם (ברבים: גַּרְמֵי־שָמַיִם) הוא עצם טבעי משמעותי אשר מצוי בחלל. גרמי השמים מחולקים על ידי הקהילה האסטרונומית למספר קטגוריות משנה.

תחום שמות גרמי השמיים וקטלוגם התפתח במהלך ההיסטוריה בד בבד עם התפתחות חקר האסטרונומיה.

בעת העתיקה נודעו שמות רק לשמש, לירח, לכמה מאות כוכבים ולכוכבי הלכת שנראו בקלות לעין אנושית. אך מספר העצמים שנצפו בחלל זינק במאות השנים האחרונות מכמה מאות למעל מיליארד. המספר הגבוה, שממשיך לגדול מדי שנה, יצר את הצורך במערכת שיום סיסטמטית, כדי שאפשר יהיה לזהות עצמים אלה באופן חד משמעי. לעצמים שההתעניינות בהם גדולה יותר, נועדו שמות מיוחדים וספציפיים.

כיום, האיגוד האסטרונומי הבינלאומי מוכר על ידי האסטרונומים והמדענים ברחבי העולם, כגוף בעל הסמכות הרשמית לשיום בפועל לגופים שמימיים. הצורך בשמות חד משמעיים נענה על ידי האיגוד ביצירת מספר מערכות נומנקלטורה סיסטמטיות עבור הגופים השמימיים השונים.

דגל

דגל הוא פיסת בד המתנופפת על עמוד או תורן, בדרך כלל לסימון, לאיתות, או לזיהוי.

השימוש בדגלים החל בשדות קרב עתיקים לשם תיאום וקישור בין יחידות ובמרוצת הזמן שוכללו לכלי איתות וזיהוי, במיוחד באזורים בהם היה קושי בתקשורת (לדוגמה, הסביבה הימית בה נעשה שימוש בסמפור).

הדגל הלאומי הוא סמל חשוב ביותר והוא עשוי לשמש ליצירת מוקד הזדהות וגאווה בקרב אלה המניפים אותו. שימוש זה בדגלים גדל בעקבות עליית הלאומיות כביטוי לפטריוטיות. הדגלים הלאומיים עשויים לעורר אסוציאציות צבאיות עקב מקורם והשימוש הצבאי הנרחב בהם.

הדגל הלאומי הקדום ביותר שעדיין נמצא בשימוש הוא דגל דנמרק, שקיימות עדויות לשימוש בו עוד במאה ה-13.

משהחלו מדינות לאום להקים ציים ימיים גדולים במאה ה-15 נוצר הצורך לזהות בים, ממרחק ניכר, לאיזו מדינה שייכת הספינה. צורך זה הוביל ליצירת דגלים גדולים יחסית, בצבעים חדים וברורים ובעלי צורה גרפית חדה (במקום סמלי האבירים ופסי-הבד של ימי הביניים).

מחקר דגלים מכונה וקסילולוגיה, מהמילה הלטינית VEXILLUM שמשמעותה דגל או כרזה.

חומר גלם

חומר גלם הוא חומר המשמש לייצורם של מוצרים. מקורם של חומרי הגלם העיקריים הוא בטבע:

היסודות לסוגיהם, בהם מחצבים כגון ברזל, נחושת ומתכות נוספות, יסודות המופקים מהאוויר, כגון חנקן, ויסודות המופקים מהים.

אוצרות טבע כגון פחם, נפט, גז טבעי ומינרלים למיניהם.

חומרים מן הצומח כגון עץ וכותנה.

חומרים מן החי כגון צמר ועור.קודם לניצולם של חומרי הגלם לייצורם של מוצרים מוגמרים, הם עוברים בדרך כלל תהליך עיבוד, לעיתים כזה המשנה את טיבם אך במעט, ולעיתים כזה היוצר שינוי ניכר. בהתאם לכך ניתן להבחין בין חומר גלם גולמי, כלומר בצורה שבה נלקח מהטבע, באמצעות כרייה, שאיבה, חציבה, קטיף וכדומה, וחומר גלם מעובד, שכבר עובד בידי האדם, אך טרם הפך למוצר מוגמר.

דוגמאות:

קמח הוא חומר גלם המשמש לייצור לחם, עוגות ומגוון רחב נוסף של מוצרי מזון. הקמח מיוצר בטחנות קמח, באמצעות טחינה של גרגרי חיטה, שיפון וכדומה.

בד הוא חומר גלם לתעשיית הביגוד, והוא נוצר כתוצאה מעיבוד נרחב של כותנה, צמר או חומרי גלם אחרים מסוג זה.לעיתים מוצר מוגמר עשוי להוות חומר גלם בתהליך ייצורו של מוצר אחר. ביסקוויט, למשל, הוא מוצר מוגמר, הנאכל כמו שהוא, וכן משמש כחומר גלם בייצור עוגות וכדורי שוקולד. חלב ניתן לשתייה בצורתו הגולמית (לאחר פסטור), ומשמש כחומר גלם לייצור מגוון רחב של מוצרי חלב.

לייצורו של מוצר מסוים ניתן להשתמש לעיתים בחלופות אחדות של חומרי גלם, ולעיתים מוחלף חומר גלם מסוים בחומר גלם אחר, שנמצא עדיף. במוצרים רבים הוחלף העץ, שהוא חומר גלם המשמש את האדם אלפי שנים, בפלסטיק, שהוא חומר גלם מודרני.

חרב

חרב היא כלי נשק קר שנועד לדקירה ולשיסוף. בעיצובה הבסיסי ביותר, החרב עשויה מלהב ארוך וניצב בו אוחזים את החרב. הלהב בדרך כלל עשוי מתכת, כשלפחות צד אחד שלו משויף וחד. לעיתים קרובות יש לחרב קצה מחודד לדקירה. הידית יכולה להיות עשויה מסוגים שונים של חומרים, כשהנפוצים הם עץ מצופה בעור, עורות דגים, בד עבה, שרוכים או סבכות מתכת. מבנה החרב דומה בצורה מפתיעה בתרבויות שונות, כמו גם טכניקות הסיף והלחימה הנפוצות. על-מנת לשאת את החרב נהוג להשתמש בנרתיק הנקרא "נדן", שמונע מהחרב לפגוע באדם הנושא אותה.

טקסטיל

טקסטיל (מלטינית: Textum, אריג) הוא שם כולל לבדים למיניהם. בד הוא חומר ארוג העשוי רשת של חוטים או סיבים טבעית או מלאכותית. החוטים נעשים בטוויה של סיבים גולמיים של צמר, פשתן, כותנה, או חומרים אחרים לייצור חוטים ארוכים.

ענף הטקסטיל, העוסק בייצור ובשיווק של בדים ומוצריהם (בעיקר ביגוד) הוא ענף מרכזי בתעשייה ובמסחר. בתעשיית הטקסטיל נכללים תחומים אחדים:

ייצור חוטים בטווייה ובטכניקות נוספות

ייצור בדים באריגה, סריגה, מקרמה וליבוד

ייצור סריגים

ייצור ביגוד

ישראלים

ישרְאלים (בערבית: إسرائيليون. תעתיק: אִסְרַאִילִיוּן) הם אזרחי מדינת ישראל, תושָבי ישראל או כאלו השוהים במדינות אחרות. על פי חוק האזרחות, התואר ישרְאלי ומתן האזרחות נקבעים בדין דם, ועל כן עוברים מדור לדור (בהגבלה לדור אחד) בשונה ממתן אזרחות על פי דין הקרקע.

במישור ההיסטורי, המונח ישראלים נגזר מהמקרא בהקשר ליהודים כבני ישראל, המהווים גם רוב אוכלוסיית המדינה. מדינת ישראל אף יצאה לעצמאות תחת הגדרתה כמדינה יהודית, אך בד בבד התחייבה לקיים שוויון זכויות דמוקרטי מלא לכל אזרחי המדינה. המתח שבין הגדרת המדינה הבנויה בצורה דמוקרטית למדינה המהווה בית לבני העם היהודי, כדת וכלאום גם יחד, מקשה על גיבוש זהות ישראלית חד משמעית, מעבר למעמד האזרחי, והוביל לגישות שונות ביחס לאופי המדינה.

ישראל היא מדינה רב-תרבותית, הן מבחינה דתית והן מבחינה תרבותית. במהלך שנות היווסדה והתפתחותה כמדינה יהודית, פתחה את שעריה לגלי עלייה מאזורים שונים בעולם, מאירופה, צפון אמריקה, ארצות ערב, איראן, ברית המועצות לשעבר ואתיופיה. בקיבוץ גלויות זה עודדה תרבות כור היתוך, והחיבור בינם לבין תושבי הארץ הוותיקים (עיקרם ערביי ארץ ישראל ואנשי היישוב הישן) יצר אופי ישראלי רב תרבותי. גם בהקשר הזה ישנו פולמוס סביב אפשרותה של תרבות כזו להתגבש במתח שיוצר אופייה הדואלי של המדינה כמדינה יהודית דמוקרטית.

מחוץ לישראל עיקר תפוצת הישראלים וצאצאיהם היא בצפון אמריקה וברחבי אירופה. מספרם המוערך של הישראלים הגרים מחוץ לישראל נאמד בכ-750,000, כעשירית מכלל הישראלים.

כתיבה

כתיבה היא הפעולה של רישום סימנים גרפיים בעלי משמעות כגון אותיות, מספרים, מילים ומשפטים, סימנים, סמלים ותווים על מצע כלשהו: דף נייר, לוח חרס, בד וכדומה. הכתיבה נעשית על ידי שימוש בכלי כתיבה ובעידן הטכנולוגי היא יכולה להיעשות גם באמצעות מחשב או מכונת כתיבה, על ידי הקלדה על גבי מקלדת ומוקרנת על גבי מסך.

מטרת הכתיבה היא להעביר מידע בשפה כלשהי, כאשר לכל שפה יש מערכת כתב משל עצמה.

בהתאם לכך המונח "כתיבה" מתייחס לא רק לפעולה הפיזית של חקיקת האותיות על המצע, אלא גם לחיבור האותיות לכדי מילים ומשפטים עד ליצירת קטע טקסט בשפה כלשהי.

ליהוק

ליהוק הוא תהליך בחירת ושכירת הצוות המשתתף בהפקה אמנותית או בידורית כגון סרט קולנוע, הצגה או חדשיר והתאמתם לתפקידיהם בהפקה בהתאם לתוכנית ההפקה כגון בהתאם לתסריט או למחזה הכתוב.

הליהוק יכול להתחיל בקריאה ארצית למועמדים להבחן או בבחירה מתוך רשימת מועמדים מוגבלת. כיום ישנם בעלי מקצוע, הנקראים "מלהקים", המסייעים להתאמת שחקן או שחקנית לדמות נדרשת. לאחר גיבוש רשימת מועמדים, נערכים להם מבחני בד לבדיקת התאמתם לתפקיד.

מבחן בד

מבחן בד, הקרוי גם מבחן במה או אודישן (באנגלית: Audition) הוא הופעה קצרה של שחקן, מוזיקאי, או רקדן לפני צוות של בוחנים, שבה נבדקת מידת התאמתם לתפקיד מסוים. במובנו הרחב, המונח אודישן, הפך לשם נרדף לשלב קבלת מועמדים שאינם אנשי מקצוע באמנות הבמה, לצורך בחינת קבלתם לתוכניות מציאות.

מפרשית

מפרשית או סירת מפרש היא סירה קטנה יחסית המשתמשת בכוח הרוח על מנת לנוע. יריעת בד מתוחה על תורן, הנקראת מפרש, משמשת לניצול כוח הרוח להנעת הסירה.

בימינו משתמשים בסירת מפרש למטרות ספורט ימי, חינוך ימי וכתחביב.

פיגמנט

פִּיגְמֶנְט (בעברית: צִבְעָן) הוא חומר המשפיע על צבע האור הפוגע בו על ידי החזרה ובליעה סלקטיביים. בתעשייה, פיגמנטים משמשים לצביעת חומרים שונים כגון: דיו, צבע, פלסטיק, טקסטיל, מזון ועוד.

בביולוגיה, פיגמנט הוא כל תרכובת צבעונית המצויה בתאיהם של יצורים חיים.

כמעט כל סוגי התאים בבעלי חיים, כמו תאי עור, עין, פרווה ושיער מכילים פיגמנטים. יצורים שיש להם חסר חמור בפיגמנטציה מכונים לבקנים.

בצביעת צבע (חומר), דיו, פלסטיק, בד וחומרים אחרים, פיגמנט הוא צבען יבש, בדרך כלל אבקה לא-מסיסה. ישנם פיגמנטים טבעיים ומלאכותיים, אורגניים ואי-אורגניים.

פיגמנטים פועלים על ידי בליעה בררנית של חלקים מהספקטרום הנראה והחזרת חלקים אחרים. ברוב הפיגמנטים האורגניים יש שרשראות ארוכות של פחמימנים, בהן אטומי הפחמן קשורים זה לזה בקשרים קוולנטיים כפולים ויחידים לסירוגין. סידור זה גורם לאלקטרונים לרחף סביב כל המולקולה (ולא רק סביב שני אטומי הקשר), דבר המביא לספיגת האור הבררנית.

בדרך כלל מבדילים בין פיגמנט, שהוא לא-מסיס, לבין צבע, שהוא אבקה מסיסה או נוזל. אין חלוקה מוגדרת היטב בין פיגמנטים לצבעים, ויש גורמי צביעה שמשתמשים גם בפיגמנטים וגם בצבע. במקרים מסוימים, פיגמנט ייוצר על ידי עיבוי צבע מסיס עם מלח מתכתי. הפיגמנט שיווצר נקרא "lake".

פשתן

פִּשְׁתָּן או פִּשְׁתָּה תַּרְבּוּתִית (שם מדעי: Linum usitatissimum) הוא צמח מסוג פשתה ממשפחת הפשתיים. הוא צומח באזור אגן הים התיכון ועד הודו וככל הנראה בוית לראשונה באזור הסהר הפורה. פשתן היה אחד הגידולים העיקריים במצרים העתיקה.

קנבס

קַנְבָס (בעברית: בד ציור) הוא בד הארוג בצורה גסה ומשמש ליצירת מפרשים, אוהלים, לציפוי סירות קאנו וכדומה. הבד גם פופולרי כמשטח לציור.

מקור המילה "קנבס" במאה ה-13, במילה "canevaz" שבאנגלית עתיקה, או במילה "canevas" שבצרפתית עתיקה. שתיהן נובעות, כנראה, מן המילה "cannapaceus" שפירושה בלטינית וולגארית הוא "עשוי מקנבוס". בד הקנבס המודרני עשוי מכותנה או מפשתן ושונה מבדים כגון ג'ינס באופן האריגה הפשוט שלו (plain weave). בארצות הברית מקובל לדרג בדי קנבס על פי משקלם. ככל שהבד כבד יותר כך מספר הדירוג שלו קטן יותר.

שמואל ניסנבאום

שמואל ניסנבאום (2 בספטמבר 1924 - 31 במרץ 2019) היה אמן ישראלי, צייר, פסל, מורה ומחנך. ניסנבאום היה ניצול שואת יהודי פולין ומחניכי בית היתומים של יאנוש קורצ'אק.

יצירתו הייתה מגוונת וכללה ציור בשמן על בד, ציור בצבעי מים, רישום, פיסול בברונזה וחימר, חיתוך עץ ופסיפס. עיקר יצירתו עסקה בתיעוד השואה ונופי ארץ ישראל. בין יצירותיו הבולטות, פסל "קורצ'אק והילדים", המוצג במוזיאון לוחמי הגטאות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.