בבא קמא

בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי. פירוש השם "בבא קמא" בארמית הוא "השער ראשון", ומצטרפות אליה בבא מציעא (השער האמצעי) ובבא בתרא (השער האחרון), כאשר כולן יחד מרכיבות את מסכת נזיקין.

החלוקה לשערים היא בבלית, ואילו בארץ ישראל מסכת נזיקין נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני - עשרה פרקים בכל מסכת - כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של בבא מציעא עוסק באותו נושא כמו הפרק הראשון של בבא בתרא. בתוספתא של המסכת מחולקת גם היא לפנינו ל"בבות", עם אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר המקבילה לפרק א' של בבא בתרא נמצאת (יחד עם המקבילה לפרק י' של בבא מציעא) בפרק י"א של "בבא מציעא".
בתלמוד בבלי מכילה בבא קמא 118 דפים.

בבא קמא
צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין

מיקומה של המסכת

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, חלק זה נבחר כפותח את הסדר מכיוון שהוא עוסק בנזיקין (נזקים, תאונות המתרחשים בחיי היום-יום) כגון שור (נזקי חיות משק בית) ובור והבער (שריפות) ודין החובל. "ואין השופט רשאי להקדים דבר, קודם שיסיר ההיזק מבני אדם, ומפני זה הקדים אותה בראשונה על שאר הדינין".

פרקי המסכת

  1. ארבעה אבות נזיקים (ארבע משניות [1]) - ארבעה אבות נזיקין ודינים כלליים בהלכות נזיקין.
  2. כיצד הרגל מועדת (שש משניות) - דינים באבות הנזיקין 'שן ורגל' ו'אדם המזיק', תמות ומועדות בנזקי 'קרן'.
  3. המניח את הכד ברשות הרבים (אחת עשרה משניות) - דיני אב הנזקין 'בור', דיני אדם הנתקל במכשול ברשות הרבים, דיני אדם שנתקל באדם אחר ברשות הרבים וגרם לו נזק, (תאונות דרכים) דיני תשלומי 'קרן' תמה ומועדת, והכלל המוציא מחבירו עליו הראיה.
  4. שור שנגח ארבעה וחמישה (תשע משניות) - תמות ומועדות בנזקי 'קרן', דינים שונים בחיוב תשלומים על נזקי בעלי חיים, דיני שור היוצא להיסקל על שהרג אדם ודיני השמירה הנצרכת על בעלי חיים.
  5. שור שנגח את הפרה (שבע משניות) - דיני נזקים שנעשו ברשות האדם שהוא או רכושו הזיקו, דיני דמי ולדות ודיני 'בור'.
  6. כונס צאן לדיר (שש משניות) - דיני חיוב השמירה של האדם על רכושו העלול להזיק, ודיני אב הנזיקין 'אש'.
  7. מרובה מידת תשלומי כפל (שבע משניות) - דיני גנב, תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמישה.
  8. החובל בחברו (שבע משניות) - דיני 5 התשלומים שמשלם האדם החובל בחברו - 'נזק', 'צער', 'שבת', 'בושת' ו'ריפוי'.
  9. הגוזל עצים ועשאן כלים (שתים עשרה משניות) - דיני תשלומי הגזלן, בעל מלאכה שקלקל, ודיני הגוזל חבירו ונשבע לו לשקר.
  10. הגוזל ומאכיל את בניו (עשר משניות) - דינים שונים בגזלן ובגזילה.

בסך הכל יש במסכת 79 משניות.

סוגיות מפורסמות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ'
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ"ז - דף כ"ח
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מ"ו, עמוד א'
  5. ^ משנה, מסכת בבא קמא, פרק ז', משנה א'
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף קי"ב
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ"ב
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מ"ד
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ס"ד
אבטולמוס

אַבְטוֹלְמוֹס (ביוונית: Εὔτολμος) היה תנא מן הדור השלישי. נזכר פעמים ספורות במשנה ובתוספתא כאשר רבי יוסי מוסר בשמו עדויות על ענייני הלכה משמם של "חמישה זקנים".

ייתכן שזהו אבטולמוס בן ראובן, הנזכר בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ג, עמוד א' כמי שהותר לו, בשל קרבתו למלכות, לגדל תספורת מסוג "קומי" – קרחת מהמצח עד אמצע הראש ומאמצע הראש עד העורף שערות – שהייתה נהוגה בקרב הגויים.

בספרות התנאים מופיע תנא בשם רבי יונתן בן אבטולמוס, ואפשר שהוא בנו.

ארבעה אבות נזיקין

ארבעה אבות נזיקין הם הסוגים העיקריים של נזק על פי המשפט העברי. חז"ל מנו את אבות נזיקין על פי הפסוקים בפרשת משפטים (שמות כ"א - כ"ב) ובפרשת אמור (ויקרא כ"ד). אבות נזיקין אלו הם סמלים לסוגים שונים של נזק.

המשנה הראשונה במסכת בבא קמא מונה ארבעה אבות נזיקין ומכנה אותם בשמות "שור", "בור", "מבעה" ו"הבער" (מספר האבות ושמותם אינם נזכרים במקרא). סוגים אלה נקראים 'ארבעה אבות נזיקין', ופרטי הדינים הקשורים בהם מהווים בסיס לדיני הנזיקין בהלכה היהודית.

במסגרת אבות הנזיקין נכללים גם "תולדות", שהם סוג נזק אשר שכיח פחות מהשאר.

בבא בתרא

בָּבָא בָּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.

בארמית "בבא בתרא" פירושו "השער האחרון", ולפניו במסכת נזיקין קיימות בבא קמא - השער הראשון, ובבא מציעא - השער האמצעי. החלוקה הזו היא בבלית, ואילו בארץ ישראל המסכת נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני - עשרה פרקים בכל מסכת - כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של בבא מציעא עוסק באותו נושא כמו הפרק הראשון של בבא בתרא. התוספתא של המסכת מחולקת גם היא לפנינו ל"בבות", עם אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר המקבילה לפרק א' של בבא בתרא נמצאת (יחד עם המקבילה לפרק י' של בבא מציעא) בפרק י"א של "בבא מציעא".

בסידור הדפים עם פירושי רשב"ם ותוספות, בדפוס וילנה, יש במסכת 176 דפים, והיא המסכת הארוכה ביותר בש"ס בכמות הדפים (אך לא בכמות המילים, שכן בחלק גדול מדפיה, פירושי הרשב"ם והתוספות ממלאים שטח גדול מהרגיל בש"ס. המסכת הגדולה ביותר בכמות המילים היא מסכת שבת).

בבא מציעא

בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה. פירוש השם בארמית הוא "השער האמצעי", כאשר לפניה נמצאת בבא קמא - השער הראשון, ולאחריה בבא בתרא - השער האחרון.

חלוקת מסכת נזיקין לשערים היא בבלית, ואילו בארץ ישראל המסכת נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני - עשרה פרקים בכל מסכת - כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של בבא מציעא עוסק באותו נושא כמו הפרק הראשון של בבא בתרא. בתוספתא של המסכת מחולקת גם היא לפנינו ל"בבות", עם אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר המקבילה לפרק א' של בבא בתרא נמצאת (יחד עם המקבילה לפרק י' של בבא מציעא) בפרק י"א של "בבא מציעא".

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 118 דפים.

מסכת בבא מציעא ככלל עוסקת בתביעות וטענות שבין אדם לחברו שלא מחמת נזק, כגון דיני אבידה ומציאה, דיני שומרים ואחריותם, דיני הלוואות, אונאה, ריבית ושכירות.

בור (אב נזיקין)

בהלכות נזיקין, בור הוא אחד מאבות הנזיקין השייך לקטגוריה נזקי ממון. מושג הבור הוא אב-טיפוס לכל מִפגע דומם הנמצא ברשות הרבים, שבני אדם או בעלי חיים ההולכים שם עלולים להיפגע ממנו. על פי ההלכה, המתבססת על החוק המקראי בפרשת משפטים, האחראי ליצירת המפגע ברשות הרבים חייב לשלם פיצויים על כל נזק שנגרם על ידיו לבני אדם או לבעלי חיים. לעומת זאת, ההלכה קובעת כי אין חיוב בתשלומים עבור נזקים שנגרמו בדרך זו לחפצים שונים, וכן אין חיוב לשלם פיצויים במקרה שהמפגע גרם למותו של אדם.

גזל הגר

גזל הגר הוא רכוש שנגזל מגר צדק ולאחר פטירתו אין לו יורשים להשיב להם את הגזילה. בדרך כלל רכושו של גר כזה הוא הפקר, אבל במקרה של גזלה, קובעת התורה שהגזלן לא יזכה מן ההפקר ברכושו של הגר הנמצא בידו, אלא הרכוש הגזול ימסר למשמרת הכהונה שעבודתה נקבעת שבוע שבו מת הגר. בכך שגזל הגר נחשב כאחת מהעשרים וארבע מתנות הכהונה.

גרמא בנזיקין

המושג גרמא בנזיקין במשפט העברי פירושו היזק הנעשה באופן עקיף ולא באופן ישיר, ואשר על כן אין על המזיק חיובי נזקין, ולא ניתן לחייבו בדיני אדם. עדיין, "גרמא בנזקין אסור", ועל כן חל עליו חיוב בדיני שמים לשלם את הנזק, ועד שלא יעשה כן לא יימחל לו העוון.

מאידך, ישנם מקרים שבהם ההלכה מחייבת, אף־על־פי שהנזק נגרם בעקיפין. על מקרים אלו חל דינא דגרמי ודוגמאות להם יובאו להלן.

לדעת הרמב"ן המזיק בגרמי חייב מן התורה, כי הוא כעושה מעשה בידיים, אף שהנזק נעשה בעקיפין. לעומתו רוב הראשונים טוענים כי מן התורה דין גרמי הוא ככל גרמא רגילה, אולם חכמים קנסו את המזיק היזקי גרמי מצויים.

דיני ממונות

בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב בו עוסקת בעיקר פרשת משפטים שבספר שמות, והמסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא במשנה ובתלמוד. דינים אלו הם מורכבים ומקיפים כמות גדולה של תחומים; יחסי שותפות ושכנות, יחסי מזיק וניזק, הלכות קניינים, גזל ועוד. בהלכה כמה מושגים ייחודיים למשפט העברי בתחום דיני הממונות, כגון מיגו, גרמא בנזיקין, חלוקה קטגורית של מזיקים לארבעה אבות נזיקין ואחרים.

מודה בקנס

במשפט העברי מודה בקנס הוא חייב המודה בעובדות שיש בהן כדי לחייבו קנס. בתנאים מסוימים ובחלק מן הקנסות, ההודאה פוטרת את החייב מן הקנס.

דין זה אינו מעשי בזמננו, שכן עם ביטול הסמיכה, איבדו בתי הדין את סמכותם לשפוט בדיני קנסות לצד דינים נוספים.

עז הבית

עֵז הבית (שם מדעי: Capra aegagrus hircus) היא תת-מין בסוג יעל שבמשפחת הפריים. עז הבית שבארץ ישראל בויתה כנראה מעז הבר (Capra aegagrus), שנכחדה משטחי הארץ לפני מאות שנים.

בעברית מכונה נקבת העז לעיתים בשם "עיזה", ואילו הזכר של העז מכונה "תיש".

המלטת גדיים יכולה להתרחש במשך כל השנה, ומשך ההיריון כ-150 ימים. בהמלטתה הראשונה ממליטה העז גדי אחד, והחל מההמלטה השנייה היא ממליטה לרוב תאומים ולעיתים אף שלישיות. בערוב ימיה שבה העז להמליט גדיים בודדים.

צרורות

במשפט העברי, צרורות הוא דין בהלכות נזיקין האומר כי למרות שהתורה חייבה לשלם את היזקם של ארבעה אבות נזיקין, כאשר הנזק נגרם באופן עקיף על ידי כוח הבהמה ולא על ידי גוף המזיק, פטרה התורה מלשלם נזק שלם, ועליו לשלם רק חצי מהנזק.

נזק כזה נקרא "צרורות", על שם הדוגמה הבסיסית של היזק מכוח הבהמה אך ללא מגעה- על ידי התזה של צרורות.

קרן (אב נזיקין)

קֶרֶן בדיני נזיקין בהלכה, היא אחד מאבות הנזיקין, השייך לקטגוריות נזקי ממון ונזקי בהמה. נזקי קרן הם נזקים שנעשו על ידי בעל חיים בעודו נוהג בתוקפנות לא אופיינית, והאב-טיפוס לנזקים אלו הוא המקרה של שור שהרג שור אחר בנגיחה. זאת לעומת נזקי בהמה אחרים הנגרמים על ידי התנהגות שגרתית של בעלי חיים, כגון נזק על ידי אכילה או נזק אגב הליכה, ונכללים באבות הנזיקין שן ורגל.

על פי ההלכה, המתבססת על החוק המקראי בפרשת משפטים, נקבע גובה הפיצוי שחייב בעליו של החיה המזיקה לשלם, כערך הנמוך מבין שני תעריפים: א. חצי משווי הנזק שנעשה; ב. השווי הכולל של החיה שנגחה. התעריף הייחודי הזה נאמר רק לגבי נזקי קרן של 'שור תם', כלומר שור שאינו מוכר וידוע כנגחן. לעומת זאת, שור המועד, אשר נגח כבר שלוש פעמים קודם לכן, כאשר הוא נוגח פעם נוספת – בעליו מתחייבים לשלם פיצוי מלא על הנזק שהוא גרם.

כיום, בתי הדין אינם נחשבים כמוסמכים לחייב בנזקי קרן, כיון שבטלה הסמיכה, אך בכל זאת הם יכולים לפי ההלכה לנדות את החייב עד שיפצה את הניזק. ככל נזקי בהמה, נזקי הקרן שכיחים בחברה חקלאית המגדלת בעלי חיים, אך אינם שכיחים כמעט בחברה עירונית־מודרנית.

רב כהנא (השני)

רב כהנא (השני) היה אמורא, בן הדור השני לאמוראים, תלמידו של רב. פעל בבבל ובארץ ישראל.

לפי מסורת הגאונים, רב כהנא היה בנו החורג של רב מאשתו השנייה. חרף שמו, הוא לא היה כהן. ויש סוברים כי היה כהן.

במסכת ברכות מסופר שרב כהנא הסתתר מתחת מיטתו של רב בעת שזה עסק בתשמיש המיטה. כאשר רב שם לב לכך, נזף בו שאין זו דרך ארץ. ענה רב כהנא: "תורה היא, וללמוד אני צריך". עוד בהקשר זה מסופר במסכת שבת (קנב, א) שרב כהנא הקריא לרב את פסוקי פרק יב בספר קהלת, העוסקים בזקנה, וכאשר הקריא את המילים "ותפר אביונה", שפירושן תתבטל חדוות המין, נאנח רב. אמר רב כהנא: "שמע מיניה בטל ליה חמדיה דרב", כלומר נובע מכך (מהאנחה) שבטלה אצלך חדוות המין.

במסכת בבא קמא מסופר שבעת שלמד רב כהנא אצל רב הגיע לשם מלשין, והצהיר בפני רב על כוונתו למסור ממון ישראל לגויים. לאחר שלא נענה לדבריו של רב שלא לעשות כן ואף הכריז ברמה על כוונתו הברורה למסור, קם עליו רב כהנא והרגו וזאת על פי ההלכה שמותר ואף מצווה להרוג אדם שהוא מוסר. רב הורה לרב כהנא לברוח לארץ ישראל, ושם לא להקשות בשיעוריו של רבי יוחנן במשך שבע שנים. שמע רב כהנא בעצתו, והגיע לישיבתו של ריש לקיש, ושם הראה כמה גדול כוחו בתורה. הלך ריש לקיש לרבי יוחנן ואמר לו: "ארי עלה מבבל". למחרת הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה בבית מדרשו של רבי יוחנן. רב כהנא קיים את עצת רב, ושתק במשך כל לימודו של רבי יוחנן, וכיוון שכך, הזיזוהו לאחור, שורה אחר שורה, עד לשורה השביעית האחרונה. אמר רבי יוחנן לריש לקיש: "ארי שאמרת נעשה שועל". אמר רב כהנא בלבו: יהי רצון ששבע השורות שהזיזוני יחשבו לי לשבע השנים שאמר רב. קם והקשה קושיות על רבי יוחנן, וזה לא מצא להן מענה. הסתכל רבי יוחנן ברב כהנא וסבר שהוא מחייך חיוך ניצחון, חלשה דעתו ומיד מת רב כהנא. למחרת אמרו חכמים לרבי יוחנן שרב כהנא לא חייך, אלא זהו מראה פניו. התחרט רבי יוחנן והלך למערת הקבורה של רב כהנא. ראה נחש שומר על פתח המערה. אמר לו: "נחש, נחש, פתח פיך וייכנס הרב אצל תלמיד", ולא פתח; "ייכנס חבר אצל חבר", ולא פתח; "ייכנס תלמיד אצל הרב", פתח לו. ביקש עליו רחמים והחזירו לחיים. שאל רבי יוחנן את רב כהנא את כל הספקות שהיו לו, ורב כהנא פתר אותן. זהו שאמר רבי יוחנן בכמה מקומות: "דילכון אמרי, דילהון היא", כלומר: "מה שאני אומר לכם, שלהם (של בני בבל) הוא".

רב כהנא חזר לבבל, ושם למד אצל רב הונא רב יהודה. עם תלמידיו, שמסרו דברים בשמו, נמנו רבה ורב יוסף. על בניו נמנה רב מרי בריה דרב כהנא.מתואר כיפה באופן מיוחד, יופיו היה כעין יופיו של רבי אבהו שיופיו היה כעין יופיו של יעקב אבינו.עלה שוב לארץ ישראל ובה נפטר.

רבי יוסי בר חנינא

רבי יוסי בר חנינא היה אמורא ארצישראלי חשוב, משלהי הדור השני ומהדור השלישי של התקופה. היה מתלמידי רבי יוחנן, ושימש כדיין.

רבנו פרץ

רבנו פרץ בן אליהו מקורביל. חי במאה ה-13, נפטר בשנת 1295. מאחרוני בעלי התוספות.

שן ורגל

שֵׁן וָרֶגֶל בדיני נזיקין בהלכה, הן זוג אבות נזיקין השייכים לקטגוריות נזקי ממון ונזקי בהמה. נזקי שן ורגל הם נזקים שנעשו על ידי בעל חיים בעודו מתנהל באופן טבעי ושגרתי, כשאב-הטיפוס לנזקים אלו הוא נזק שנעשה על ידי בהמה שנכנסה לשדה חקלאי ופגעה בגידולים בכך שאכלה מהם (שן) או בכך שרמסה עליהם בדרך הליכתה (רגל).

על פי ההלכה, המתבססת על החוק המקראי בפרשת משפטים, חייב בעל הבהמה לשלם פיצויים על הנזק שעשתה בהמתו – אך זאת רק במקרה שהנזק נעשה בשטח פרטי, כגון בשדהו של הניזק. על נזקי שן ורגל שנעשו ברשות הרבים – ההלכה פוטרת מתשלום. זאת לעומת נזקי קרן, שהם נזקים שבעל חיים עשה בהתנהגות בלתי שגרתית – שבהם יש חיוב פיצויים גם אם נעשו ברשות הרבים.

תולדות מלאכות שבת

תולדות מלאכות שבת הן אוסף של פעולות פרטיות האסורות לביצוע בשבת, שנגזרות מהעקרונות הכלליים הבאים לידי ביטוי באבות המלאכה השונים. התולדות גם הן אסורות מדאורייתא והעובר עליהם בשוגג מחויב בקורבן חטאת ובמזיד חייב מוות בסקילה, כמו האבות. עקרונית אין גבול למספר התולדות שניתן לשייך לאותו אב, וכדי להדגים זאת, מסופר בתלמוד הירושלמי שרבי יוחנן וריש לקיש, לאחר מאמץ של שלוש וחצי שנים, מצאו 39 תולדות לכל אחד מהאבות.

תשלומי כפל

תשלומי כפל בהלכה, הם תשלומי קנס בהם מחויב גנב, או שומר פיקדון שטען בשבועת שקר שנגנב, על מנת להיפטר - והוכח שהחפץ עודנו ברשותו. במקרה כזה בתוספת להחזרת עצם הגניבה עליו לשלם שנית כפי ערכה. מודה בגניבה פטור מתשלומי כפל, ככל מודה בקנס.

תשלומים (משפט עברי)

שיטת התשלומים במשפט העברי קובעת כי תשלום עבור חוב, נזק, לקדש אישה או כל תשלום אחר המושת על האדם, לא חייב להעשות באמצעות כסף ממש, אלא ניתן לשלמו באמצעות כל דבר בעל ערך.

דין זה נלמד משני פסוקים: "ישיב גאולתו מכסף מקנתו" העוסק בעבד עברי, ו"כסף ישיב לבעליו", העוסק בדיני נזיקין. בתלמוד למדים מפסוקים אלה באמצעות מדרש: ""ישיב", לרבות שווה כסף ככסף, ואפילו סובין." כלומר, ניתן לשלם בכל דבר השווה כסף, גם דבר פחות ערך. יש מהראשונים הסבורים כי אין צורך להסיק זאת מהמקרא, שכן זוהי סברה פשוטה שכאשר שני הצדדים מסכימים ניתן לשלם גם בחפצי ערך ולא רק בכסף ממש.רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע מסבירים במסכת בבא קמא, כי כללים אלו שנאמרו גם בדיני מזיק וניזק, אינם סותרים את הפסוק האומר כי יש לשלם ממיטב - "מיטב שדהו ישלם", שכל דבר שניתן למכור נחשב כ"מיטב" - תשלום הוגן ויפה - שכן ניתן למכרו ולקבל כסף תמורתו. עם זאת, כאשר אדם רוצה לשלם בקרקע, חלות עליו הגבלות משפטיות מאיזה קרקע עליו לשלם.

מסכתות ששה סדרי משנה
סדר זרעים ברכותפאהדמאיכלאייםשביעיתתרומותמעשרותמעשר שניחלהערלהביכורים
PikiWiki Israel 29371 Religion in Israel
סדר מועד שבתעירוביןפסחיםשקליםיומאסוכהביצהראש השנהתעניתמגילהמועד קטןחגיגה
סדר נשים יבמותכתובותנדריםנזירסוטהגיטיןקידושין
סדר נזיקין מסכת נזיקין (בבא קמא • בבא מציעאבבא בתרא) • סנהדריןמכותשבועותעדיותעבודה זרהאבותהוריות
סדר קדשים זבחיםמנחותחוליןבכורותערכיןתמורהכריתותמעילהתמידמידותקינים
סדר טהרות כליםאהלותנגעיםפרהטהרותמקואותנידהמכשיריןזביםטבול יוםידייםעוקצים
מסכתות התלמוד הבבלי
סדר זרעים ברכות
סדר מועד שבתעירוביןפסחיםראש השנהיומאסוכהביצהתעניתמגילהמועד קטןחגיגה
סדר נשים יבמותכתובותנדריםנזירסוטהגיטיןקידושין
סדר נזיקין בבא קמאבבא מציעאבבא בתראסנהדריןמכותשבועותעבודה זרההוריות
סדר קודשים זבחיםמנחותחוליןבכורותערכיןתמורהכריתותמעילהתמיד
סדר טהרות נידה
מסכתות התלמוד הירושלמי
סדר זרעים ברכותפאהדמאיכלאייםשביעיתתרומותמעשרותמעשר שניחלהערלהביכורים
סדר מועד שבתעירוביןפסחיםיומאשקליםראש השנהסוכהביצהתעניתמגילהחגיגהמועד קטן
סדר נשים יבמותכתובותנדריםנזירגיטיןקידושיןסוטה
סדר נזיקין בבא קמאבבא מציעאבבא בתראשבועותמכותסנהדריןעבודה זרההוריות
סדר טהרות נידה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.