בבא בתרא

בָּבָא בָּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.

בארמית "בבא בתרא" פירושו "השער האחרון", ולפניו במסכת נזיקין קיימות בבא קמא - השער הראשון, ובבא מציעא - השער האמצעי. החלוקה הזו היא בבלית, ואילו בארץ ישראל המסכת נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני - עשרה פרקים בכל מסכת - כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של בבא מציעא עוסק באותו נושא כמו הפרק הראשון של בבא בתרא. התוספתא של המסכת מחולקת גם היא לפנינו ל"בבות", עם אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר המקבילה לפרק א' של בבא בתרא נמצאת (יחד עם המקבילה לפרק י' של בבא מציעא) בפרק י"א של "בבא מציעא".

בסידור הדפים עם פירושי רשב"ם ותוספות, בדפוס וילנה, יש במסכת 176 דפים, והיא המסכת הארוכה ביותר בש"ס בכמות הדפים (אך לא בכמות המילים, שכן בחלק גדול מדפיה, פירושי הרשב"ם והתוספות ממלאים שטח גדול מהרגיל בש"ס. המסכת הגדולה ביותר בכמות המילים היא מסכת שבת)[1].

מיקומה של המסכת בסדר נזיקין

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, מסכת זו ממוקמת בסוף מסכת נזיקין מכיוון שכולה דברי קבלה וסברות ואין לה סמך מפסוקים שבתורה.

פרקי המסכת

  1. השותפין שרצו לעשות מחיצה (שש משניות [2]) - הפרק עוסק בהלכות חלוקת שותפות, מחיצה בין חצרות (היזק ראיה) ועוד. בתלמוד עוסק הפרק גם במצוות צדקה, בזהותם של כותבי התנ"ך ועוד.
  2. לא יחפור אדם בור (ארבע עשרה משניות) - הפרק עוסק בנזקי שכנים.
  3. חזקת הבתים (שמונה משניות) - הפרק עוסק בהלכות חזקת ראיה וחזקת קניין במקרקעין. בתלמוד עוסק הפרק בכללים יסודיים בדיני 'טוען ונטען', כגון הלכות עדות, מיגו ועוד. בפרק גם סוגיות הלכתיות מפורסמות, כמו נסכא דרבי אבא וכל דאלים גבר.
  4. המוכר את הבית (תשע משניות) - פרק זה והשלושה שאחריו עוסקים בהלכות מכירה של בתים, חצרות, ספינות, שדות, בהמות, תבואה ועוד.
  5. המוכר את הספינה (אחת עשרה משניות).
  6. המוכר פירות לחבירו (שמונה משניות).
  7. האומר לחבירו בית כור (ארבע משניות) - דיני מכירה, כאשר לשון המכירה מתפרש למשמעויות סותרות, כגון "האומר לחבירו מידה בחבל (כלומר מידה מדויקת) הן חסר הן יתר (כלומר מידה משוערת) אני מוכר לך", וכדומה.
  8. יש נוחלין ומנחילין (שמונה משניות) - פרק זה עוסק בדיני ירושות, בין השאר בירושת הבת, בכור ובעל היורש את אשתו.
  9. מי שמת והניח בנים ובנות (עשר משניות) - גם פרק זה עוסק בדיני ירושה. עוד יש בו הלכות "אומדנא".
  10. גט פשוט (שמונה משניות) - עוסק בדיני שטרות, כולל שטרי חוב, שטרי מכר, וגיטין.

בסה"כ יש במסכת כ- 86 משניות.

פרשני המסכת בתלמוד הבבלי

רש"י כתב פירוש למסכת, ובמהדורות שלנו (ובכתבי היד של הפירוש) הוא נקטע בדף כ"ט עמוד א' במלים "עד כאן פירוש רש"י זצ"ל מכאן ואילך פירוש רבינו שמואל ב"ר מאיר", ומדף זה ואילך מתפרשת המסכת על ידי נכדו, הרשב"ם, אם כי כמה תוספות של הרשב"ם נכתבו בגוף פירוש רש"י בתחילת המסכת.

בדפוס פיזרו של המסכת נאמר בסוף פירושו של רש"י: "כאן מת רש"י ז"ל"; אך היו חוקרים שפקפקו האם זו הסיבה להיקטעותו של הפירוש.

מלבד פירושי וחידושי הראשונים שנתחברו על רוב המסכתות, יש בידינו חידושיו של הר"י מיגאש למסכת זו. ופירושו של רבינו יונה גירונדי הידוע כ"עליות דרבנו יונה", על שם מנהגו לסיים כל סוגיא בפסיקת ההלכה במילים "עלה בידינו", וכן פירושו של הרמ"ה, רבי מאיר הלוי מטוליטולה בשם "יד רמה", שנמצא רק על מסכת זו ומסכת סנהדרין.

סוגיות מפורסמות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לפי ספירת המילים שבפרויקט השו"ת (באופן מקורב) בבבא בתרא 88,187 מילים ו-350,455 אותיות, ואילו במסכת שבת יש 116,533 מילים ו-463,595 אותיות. ישנה טעות נפוצה לפיה במסכת ברכות יש יותר מילים מבכל מסכתות הש"ס, אך העובדה היא שבמסכת ברכות יש רק 71,090 מילים ו-280,229 אותיות, וכמה מסכתות גדולות ממנה (פסחים, יבמות, כתובות, בבא קמא, בבא מציעא, חולין ומנחות).
  2. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ב'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ח', עמוד א'
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ג, עמוד א'
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ז, עמוד ב' - דף י"ח, עמוד ב'
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ג, עמוד ב'
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ט, עמוד א' והלאה
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ע"ג, עמוד א' ואילך
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ו, עמוד ב'
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ק"מ, עמוד ב'
  12. ^ תחילת פרק לא יחפור
  13. ^ תחילת פרק המוכר את הספינה
אודיתא

אוֹדָּיְּתָּא (מבוטא תדיר: אוֹדִּיתָּא; בעברית: הודאה) הוא אמצעי להעברת בעלות באמצעות הודאה של הנותן שהממון הוא של המקבל, בתלמוד מובא הדין לגבי שכיב מרע (אדם הנוטה למות), שרצה להוריש את נכסיו למאן דהוא ומסיבות שונות לא יכול היה להשתמש בקניינים המקובלים.

אליעזר בן שמואל (ורונה)

רבי אליעזר בן שמואל מוורונה, רב מחכמי איטליה בראשית המאה ה-13, בדור שלפני רבי צדקיה בן אברהם.

הוא היה מבעלי התוספות, תלמידו של ר"י הזקן. חברו לבית הדין של רבי ישעיה די טראני, "הרי"ד". ולדעת רבי משה מטראני, "המבי"ט", הוא מחברם של התוספות למסכת בבא בתרא.

מתלמידיו נודע רבי אביגדור הכהן. נכדו היה רבי הלל בן שמואל, מחבר הספר "תגמולי הנפש".

בבא מציעא

בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה. פירוש השם בארמית הוא "השער האמצעי", כאשר לפניה נמצאת בבא קמא - השער הראשון, ולאחריה בבא בתרא - השער האחרון.

חלוקת מסכת נזיקין לשערים היא בבלית, ואילו בארץ ישראל המסכת נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני - עשרה פרקים בכל מסכת - כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של בבא מציעא עוסק באותו נושא כמו הפרק הראשון של בבא בתרא. בתוספתא של המסכת מחולקת גם היא לפנינו ל"בבות", עם אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר המקבילה לפרק א' של בבא בתרא נמצאת (יחד עם המקבילה לפרק י' של בבא מציעא) בפרק י"א של "בבא מציעא".

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 118 דפים.

מסכת בבא מציעא ככלל עוסקת בתביעות וטענות שבין אדם לחברו שלא מחמת נזק, כגון דיני אבידה ומציאה, דיני שומרים ואחריותם, דיני הלוואות, אונאה, ריבית ושכירות.

בבא קמא

בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי. פירוש השם "בבא קמא" בארמית הוא "השער ראשון", ומצטרפות אליה בבא מציעא (השער האמצעי) ובבא בתרא (השער האחרון), כאשר כולן יחד מרכיבות את מסכת נזיקין.

החלוקה לשערים היא בבלית, ואילו בארץ ישראל מסכת נזיקין נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני - עשרה פרקים בכל מסכת - כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של בבא מציעא עוסק באותו נושא כמו הפרק הראשון של בבא בתרא. בתוספתא של המסכת מחולקת גם היא לפנינו ל"בבות", עם אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר המקבילה לפרק א' של בבא בתרא נמצאת (יחד עם המקבילה לפרק י' של בבא מציעא) בפרק י"א של "בבא מציעא".

בתלמוד בבלי מכילה בבא קמא 118 דפים.

היזק שאינו ניכר

היזק שאינו ניכר הוא סוגת נזקים בהלכה, בה לא ניכרים סימני ההיזק בגוף החפץ הניזוק, והנזק אינו אלא בפן ההלכתי.

לפי שיטת רש"י היזק שאינו ניכר הוא רק אם הנזק אינו גורם לכל שינוי פיזי בחפץ, לדוגמה אדם שטימא את התרומה של חברו, ובכך מנע מחברו לאכול אותה. מדין התורה לא חלה חובת תשלום עבור נזק מסוג זה בדיני אדם, דהיינו בבית דין, אך על מנת לצאת ידי חובת דיני שמים, על האדם לשלם בעבור הנזק שגרם גם אם מדובר בהיזק שאינו ניכר. בנוגע לחובת תשלום מדרבנן - קיימת מחלוקת אמוראים.

לפי שיטת התוספות במסכת בבא בתרא מחלק בין אדם שגרם לאיסור כלאים בפירות חבירו, שהיזק זה נחשב להיזק ניכר, מכיוון שניתן להבחין בכך שהתבואה מעורבבת עם הגפנים, (למרות שהנזק - איסור הכלאים הוא רוחני), לבין שרץ המונח על טהרות, שמכיוון שלא ידוע אם הוכשר לקבל טומאה על ידי מים שנפלו עליו, לא ניתן לדעת אם הפירות נטמאו.

הרחקת נזיקין

במשפט העברי, הרחקת נזיקין הוא כלל יסוד האומר, כי גם בביתו של אדם ובשטח פרטי שלו, אסור לאדם להציב דבר המזיק לאדם אחר המתגורר בשכנות. בתלמוד נקבעה סוגיא תלמודית זו בפרק השני "לא יחפור" שבמסכת בבא בתרא (העוסקת בדיני בעלות, קניין ומכירה), ובהלכה נקבעו הלכות אלו בשם "נזקי שכנים".

יש אומרים[דרוש מקור] שדינים אלו הם תקנת חכמים להבדיל מדיני נזיקין במסכת בבא קמא (העוסקת בדיני מזיק, גנב וגזלן) שהם אסורים מהתורה. ההבדל בין המקרים הוא שארבעה אבות נזיקין הם היזק מחוץ לרשותו של האדם ואילו דיני הרחקת נזיקין הם ברשותו של האדם ולכן אינם בגדר היזק אלא בכלל תקנות שכנים למען שמירת היושר והסדר. אך החזון איש ואחרים כותבים כי מדובר בדין מזיק רגיל מהתורה, אלא שמסרה התורה דין מזיק לחכמים לקבוע מי הוא מזיק ברשות שאינו מזיק.

הכלל אומר, כי אין לאדם להציב מזיק בביתו, ואין לו לומר להגנתו שזהו שטח פרטי שלו ולכן מותר לו לעשות בו כטוב בעיניו. עם זאת, מותר לו לאדם לבצע בביתו שימושים רגילים המקובלים בבית, שהרי אין לו להימנע מלהתגורר בביתו באופן רגיל כיוון שהדבר מפריע לשכנו, אין דמו של שכנו סמוק מדמו הוא.

טוען וחוזר וטוען

במשפט העברי טוען וחוזר וטוען הוא מושג משפטי כאשר שני אנשים באים לפני בית הדין, ה"טוען" (תובע) וה"נטען" (נתבע), ואחד מבעלי הדינים שינה את טענתו.

ירושה (משפט עברי)

בהלכה, ירושה היא העברה של כל נכסי אדם שנפטר - אל יורשיו.

כל דאלים גבר

כל דְּאַלִּים גָּבַר (בארמית: כל החזק - גובר) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא (דף ל"ד, עמ' ב'), ביחס למקרים שבהם אין כל דרך לבית הדין לברר את האמת, ופירושו: מי שבידיו הכוח - זוכה. בימינו השימוש הרווח בביטוי בא לתאר חברה אלימה, שבה ההכרעה נעשית על-פי שיקולי כוח בלבד, תוך התעלמות מערכי מוסר וצדק.

מסכת נזיקין

מסכת נזיקין הייתה מסכת במשנה שפתחה את סדר נזיקין, ועסקה בכל דיני הממונות. מפאת גודלה, חולקה המסכת לשלושה "שערים", של עשרה פרקים כל אחד, וכך הם ידועים היום.

חלקיה הם:

מסכת בבא קמא - "השער הראשון", עוסקת בעיקר בדיני נזיקין וגזל.

מסכת בבא מציעא - "השער האמצעי", עוסקת בעיקר בדיני אבדות ושומרים.

מסכת בבא בתרא - "השער האחרון", עוסקת בעיקר בדיני שכנים ושותפים וגם בדיני ירושה.חלוקת המסכת לשלושה היא בבלית, ואילו בארץ ישראל המסכת נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני - עשרה פרקים בכל מסכת - כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של בבא מציעא עוסק באותו נושא כמו הפרק הראשון של בבא בתרא. בתוספתא של המסכת מחולקת גם היא לפנינו ל"בבות", עם אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר המקבילה לפרק א' של בבא בתרא נמצאת (יחד עם המקבילה לפרק י' של בבא מציעא) בפרק י"א של "בבא מציעא".

מערת קבורה

מערת קבורה היא מערה בה נהוג היה לקבור בתקופות הקדומות. מערות קבורה הן מקור חשוב לחקר העולם התרבותי הקדום, אמונותיו ומנהגיו.

סופר

סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת - רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

ספר ישעיהו

ספר ישעיהו הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך, המרכז את נבואותיו של הנביא ישעיהו בן אמוץ. חוקרי המקרא מייחסים את הספר לשניים או לשלושה מחברים מתקופות שונות.

על פי ברייתא המובאת בתלמוד הבבלי במסכת בבא בתרא, הועלה הספר על גבי הכתב על ידי חזקיה מלך יהודה וסיעתו (המאה השמינית - שביעית לפני הספירה, על פי הכרונולוגיה המקובלת במחקר). אולם לדעת חוקרי המקרא חלקו השני של הספר חובר רק בתקופת שיבת ציון, במאה החמישית לפני הספירה.

קרנא

קרנא, מראשוני האמוראים בבבל, לאחר חתימת המשנה. חברם של שמואל ושל רב. בתלמוד הבבלי נקרא בשם קרנא סתם, ובירושלמי נקרא רב קרנא. שימש בתפקיד דיין, והתואר הסתמי "'דייני גולה'" בתלמוד הבבלי מכוון אליו. חיבר קובץ ברייתות לסדר נזיקין, שהיה ידוע בשם "נזיקין של בית קרנא". פרנסתו הייתה מבדיקת טיב יינות.

רבה בר בר חנה

רבה בר בר חנה היה אמורא, בן הדור השלישי של האמוראים. חי בסוף המאה ה-3, נולד בבבל והיה תלמידו של רבי יוחנן. לאחר פטירת רבו, קיבל את מרותו של ממשיך דרכו - רבי אלעזר.

מפורסמים מעשי הגוזמאות שסיפר, המופיעים במסכת בבא בתרא (דף ע"ג, עמוד ב' עד דף ע"ד, עמוד א'.), ונקראים "אגדות רבה בר בר חנה". מפרשי אגדות התלמוד המסורתיים כגון המהרש"א והרב קוק, שכתב פירוש על אגדות אלו שמופיע במאמרי הראי"ה, פירשו אותן כאלגוריה על תולדות עם ישראל.

ספרו המפורסם של רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, כולל פירושים על דרך הקבלה על אמירותיו של רבה בר בר חנה. רבי נחמן סיפר כי בשובו מארץ ישראל נגלה אליו חזיון של רבה בר בר חנה, וגילה לו את הפירושים האמיתיים לאגדות האלגוריות שלו.

רבי אבא

רבי אבא היה אמורא בבלי שחי בדור השלישי. היה עשיר ועסק במסחר במשי. עלה לארץ ישראל.

על יחסו לרבי אמי לכאורה המקורות סותרים זה את זה: במסכת בבא בתרא מסופר על דיון שבא לפני רבי אמי ונאמר שם שהיה רבי אבא יושב לפניו (כתלמיד היושב לפני רבו), ומשמע מזה שרבי אבא היה תלמידו של רבי אמי. לעומת מקור זה, במסכת בבא מציעא מסופר שרבי אמי מצא פרגיות שחוטות בין טבריה לציפורי ובא לפני רבי אבא לשאול לגבי חיוב השבת אבדה, ומכך נראה שרבי אבא היה רבו של רבי אמי. בתוספות בבבא בתרא שם, הקשה ר"י הזקן קושיה זו, וכתב שיש הגורסים בבבא מציעא רבי אסי במקום רבי אבא, ולשיטתם לא קשה. בדומה לכך, הכריעו בתוספות בבבא מציעא שם מכח הסתירה, שבבבא מציעא הגרסה הנכונה היא רבי אסי ולא רבי אבא. לסיכום: רבי אבא היה תלמידו של רבי אמי.

שותפות (משפט עברי)

במשפט העברי, שותפות היא בעלות משותפת של שני אנשים על נכס או בעסק. חוקי השותפות עוסקים בהגדרת מהות בעלותו של כל אחד מהשותפים בתוך מסגרת השותפות, זכויותיו בנכס ויכולתו להגביל את צעדי השותף כשאינו מסכים להם; לשאלות אלו ישנן השלכות גם בתחומי הלכה אחרים. ובהליך פירוק השותפות או התנהלות נפרדת בתוך מסגרת השותפות, להן מוקדש הפרק הראשון במסכת בבא בתרא.

תרי עשר

תְּרֵי עֲשַׂר הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך. כפי ששמו מורה (תְּרֵיסָר, שְׁנֵים-עָשָׂר בארמית) הספר כולל שנים-עשר ספרי נבואה קצרים שקובצו לספר אחד כדי שלא יאבדו מפאת קוצרם (בלשון התלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא יד, ב: "איידי דזוטר מירכס" - מתוך שקצר יאבד).

ספר זה מופיע בתנ"ך אחרי ספר יחזקאל (מיקום זה נקבע על ידי בעלי המסוֹרָה, על פי המסרנים המאוחרים) ונכלל בחטיבת הנביאים האחרונים.

מסכתות ששה סדרי משנה
סדר זרעים ברכותפאהדמאיכלאייםשביעיתתרומותמעשרותמעשר שניחלהערלהביכורים
PikiWiki Israel 29371 Religion in Israel
סדר מועד שבתעירוביןפסחיםשקליםיומאסוכהביצהראש השנהתעניתמגילהמועד קטןחגיגה
סדר נשים יבמותכתובותנדריםנזירסוטהגיטיןקידושין
סדר נזיקין מסכת נזיקין (בבא קמאבבא מציעא • בבא בתרא) • סנהדריןמכותשבועותעדיותעבודה זרהאבותהוריות
סדר קדשים זבחיםמנחותחוליןבכורותערכיןתמורהכריתותמעילהתמידמידותקינים
סדר טהרות כליםאהלותנגעיםפרהטהרותמקואותנידהמכשיריןזביםטבול יוםידייםעוקצים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.