בארות יצחק

בְּאֵרוֹת יִצְחָק הוא קיבוץ דתי במישור החוף, ממזרח ליהוד, בתחום המועצה האזורית חבל מודיעין. הקיבוץ הוקם תחילה בצפון-מערב הנגב, אולם בעקבות נזק רב שנגרם לו במלחמת העצמאות עבר למקומו במרכז הארץ.

בארות יצחק
הכניסה לבארות יצחק
שלט הכניסה לקיבוץ בארות יצחק
מחוז המרכז
מועצה אזורית חבל מודיעין
גובה ממוצע[1] ‎52 מטר
תאריך ייסוד 1948
תנועה מיישבת הקיבוץ הדתי
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 420 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.9% בשנה עד סוף 2018
(למפת גוש דן רגילה)
Tel-aviv area
 
בארות יצחק
בארות יצחק
32°02′27″N 34°54′38″E / 32.0408608697469°N 34.910432415931°E
מפת היישובים של מועצה אזורית חבל מודיעין
באדום - בארות יצחק
בירוק - מיקום בניין המועצה
http://www.beerot.co.il
מגדל המים בבארות יצחק לאחר ההתקפה
המגדל בבארות יצחק הישנה לאחר ההתקפה המצרית

היסטוריה

ראשוני הקבוצה היו עולים מתנועת "ברית חלוצים דתיים" (בח"ד) מצ'כוסלובקיה וגרמניה, שהתיישבו בפרדס חנה בשנת 1936 וקראו לקבוצתם "רמת השומרון". הם התגוררו בארבעה בתי אבן, צריפים ואוהלים[2], עבדו עבודה עונתית בפרדסי המושבה ופתחו משק עזר קטן לאספקה עצמית, שבו גידלו ירקות, פרות, תרנגולות, ברווזים ובהמות עבודה[3]. בניגוד לקבוצות אחרות שהתגבשו מראש לפני ההתיישבות, לרמת השומרון הובאו אנשים ממסגרות שונות ומארצות שונות והתגבשו בנקודת ההתיישבות הזמנית[4].

מלחמת העולם השנייה גרמה להאטה בהתיישבות. עם הדיפת צבאות רומל והסרת הסכנה הגרמנית מעל ארץ ישראל, התעוררה שוב תנועת ההתיישבות, והקרן הקיימת לישראל הצליחה לרכז כמה אלפי דונמים בבעלות יהודית מול עזה. בכ"ב בשבט תש"ג (26 בינואר 1943) עלתה קבוצת חלוץ של 12 חברים והתחילה לבנות את הקיבוץ, כ-5 קילומטר מדרום-מזרח לעזה[5][6][7]. באותה תקופה ניתן שם חדש ליישוב, "בארות יצחק"[8], על שם הרב יצחק ניסנבוים, ממנהיגי תנועת המזרחי בפולין שנספה באותה תקופה בגטו ורשה.

רק בקיץ תש"ה הסתיימה הקמת המחנה והחבורה התאחדה לאחר המתנה של עשר שנים.

בליל הגשרים יצאה מבארות יצחק יחידת פלמ"ח ופוצצה את הגשר מעל נחל הבשור ליד עזה. בעליית 11 הנקודות להתיישבות בנגב יצאו מבארות יצחק שיירות שהקימו את כפר דרום, בארי ותקומה.

קרב בארות יצחק במלחמת העצמאות

עם תחילת מלחמת העצמאות התמסרו חברי הקיבוץ לעבודות ביצורים. סודרו מקלטים תת-קרקעיים, תעלות קשר ועמדות מגן. העבודה נעשתה גם בשבתות בגלל פיקוח נפש.

ב-15 במאי 1948, מיד לאחר סיום המנדט הבריטי והכרזת המדינה, פלש צבא מצרים לתחום מדינת ישראל והחל להפגיז את בארות יצחק ולהפציץ ממטוסים. חברה אחת נהרגה. בלילה פונו במהירות האמהות והילדים למרכז הארץ, ובמקום נשארו 60 חברות וחברים.

המצרים המשיכו בהפגזות הקיבוץ עד להפוגה הראשונה. לאחר מכן נכשלו בניסיונם לפרוץ צפונה בקרב על נגבה ב 12 ביולי 1948, וב-14 ביולי נכשלו במתקפתם על גל און. לאחר כשלונות אלה החליטו לכבוש את בארות יצחק.

בח' בתמוז תש"ח (15 ביולי 1948) בשעה 05:30 החלה הפגזה קשה מלווה בהפצצת מטוסים. בחיפוי ההפגזה החלו המצרים להתקרב לגדרות המשק בטנקים ונושאי ברן מלווים במאות חיילים. ההסתערות נבלמה על גדרות הקיבוץ כתוצאה מאש מדויקת של המגינים וממוקשים.

לאחר שעתיים נפגע מגדל המים, והמים שנשפכו ממנו הציפו את התעלות, הקשר לעמדות השתבש והתחמושת נרטבה. בשעה 10:40 אירע פיצוץ אדיר בעמדה הצפונית-מערבית. מגיני העמדה נהרגו והמצרים ניצלו זאת, חדרו לקבוצת בתים ונאחזו בהם. המגינים הצליחו לרתק אותם באש מכוונת. ניתנה פקודה לסגת ולהתרכז בקו ההגנה הפנימי במשק.

מצב המגינים היה נואש. המצרים ריכזו כוחות להתקפה אחרונה ולחיסול הנקודה. עקב העברת מכשיר הקשר למקלט יותר בטוח ניתק הקשר והועלה חשש שהנקודה נפלה.

גדוד הפשיטה 9 של חטיבת הנגב ניסה להגיע לבארות יצחק. המצרים מנעו את התקדמות השיירה על ידי הפצצה אווירית, אבל אנשי הגדוד הצליחו לקדם פלגה של שני תותחי שדה 65 מ"מ ("נפוליאונצ'יק") לאזור קיבוץ סעד, ופגזיהם הראשונים החלו ליפול במרכז הכוח המצרי בדיוק כשעמד לפתוח בהתקפה. החלה בהלה ונסיגת מנוסה של המצרים, בעוד מקלע הבזה שתוקן גורם להם אבדות כבדות. כך הוכרע הקרב בעזרת שני תותחים מיושנים.

אבדות המגינים היו 17 הרוגים, 15 פצועים ונזקים כבדים למשק שנהרס לחלוטין. למצרים היו 200 נפגעים, בהם הרוגים רבים ושלל רב.

לאחר המלחמה

לאחר ויכוחים רבים בקרב חברי הקיבוץ הוחלט לא לחזור לאותה נקודה. החברים העידו על עצמם כי היו פגועים נפשית וסבלו מהלם קרב. ההחלטה הייתה לשקם את חברי הקבוצה תוך כדי וויתור על שיקום היישוב[9]. חברי בארות יצחק התיישבו באופן זמני במושבה הטמפלרית הנטושה וילהלמה, ביחד עם פליטי עטרות ואנשי נחלים שעזבו את נקודת ההתיישבות שלהם במצודות אוסישקין.

בשנת 1952 עברו חברי הקיבוץ צפונה מווילהלמה והקימו את בארות יצחק החדשה. במהלך השנים קלט הקיבוץ גרעיני השלמה מתנועת בני עקיבא.

בשנת 1966 הוקם בסמוך לקיבוץ הישן קיבוץ עלומים. קיבוץ עלומים שייך גם הוא לקיבוץ הדתי, ומשמש מעין המשך של קיבוץ בארות יצחק.

בשנת 1979, בעקבות תוכניות של רשות שדות התעופה להקים בנמל התעופה בן-גוריון מסלול המראה קרוב לקיבוץ, העלו כמה מחבריו את האפשרות שייאלצו להעתיק את נקודת ההתיישבות פעם נוספת, אך ההצעה ירדה מהפרק. לקראת הרחבת נמל התעופה בן-גוריון הופקעו אדמות של הקיבוץ. הקיבוץ המשיך לעבד שטחים אלו בשליחות רשות שדות התעופה עד שנת 2008[10].

מהקיבוץ הישן נשאר רק מגדל המים המחורר הנמצא בשדה פתוח בין קיבוץ עלומים ונחל עוז. ב-2013 שודרג המקום והפך אתר הנצחה מרשים לבארות יצחק בנגב. דרך בטון מובילה למגדל ובצידיה ספסלי ישיבה עליהם מוטבעים צילומים והסברים על הקיבוץ ועמידתו במלחמת העצמאות. בקיבוץ עלומים נפתח בניין "בארות בנגב", ובו מערכת מולטימדיה על בארות יצחק הישנה.

הקיבוץ כיום

קיבוץ בארות יצחק הוא קיבוץ שיתופי השומר על אורח חיים דתי.

ענפי המשק העיקריים הם גידולי שדה, רפת חלב, לולי פיטום תרנגולות, מפעל "אברות-חצם" לציפוי מתכות ומפעל "סנאק טיים" לייצור כריכים וארוחות ארוזות. בקיבוץ גם יושבים משרדיה של חברת "זיו-אב הנדסה" אשר בבעלותו של ד"ר אמיר זיו-אב.

באתר ההתיישבות הראשון נמצא מגדל המים הישן ואתר זיכרון, אליו עולים חברי הקיבוץ לאזכרה כל שנה בח' בתמוז. את רוב שטחי הקיבוץ המקוריים, שהיו גדולים יחסית לתקופה, מעבד כיום קיבוץ נחל עוז, היושב כיום על שטח שבו היה הפרדס הראשון של בארות יצחק, שם ישבה מפקדת הגדוד המצרי שתקף את הקיבוץ. רב הקיבוץ הוא הרב ירון בן דוד

גלריית תמונות

Beerot Itzhak

הכניסה לקיבוץ

BEEROTY

בית הכנסת

לוח הנצחה בבארות יצחק הישנה

לוח הנצחה בבארות יצחק הישנה

שלט הסבר בבארות יצחק הישנה

שלט הסבר בבארות יצחק הישנה

בארות יצחק בראשיתה

בארות יצחק בראשיתה

בארות יצחק

חברי קבוצת בארות יצחק במלחמת העצמאות

Beerot Yitzchak new

היישוב הנוכחי בשנות החמישים

Beerot Yitzchak old

הריסות היישוב בארות יצחק המקורי. ניתן לראות את מגדל המים המחורר מאש המצרים.

Water Tower of Be'erot Izhak (1948) in the Negev, Israel

מגדל המים בבארות יצחק הישנה

Beerot Ytzhak Infant Cowshed 2

רפת יונקים מבט מבחוץ

Beerot Ytzhak Infant Cowshed

רפת יונקים מבט מבפנים

Beerot Ytzhak

צילום בקיבוץ

Beerotwatertower

מגדל המים בקיבוץ

Beeroty01

שדות הקיבוץ

Beeroty02

חדר האוכל

בארות יצחק - ילדי בארות יצחק בחזרה הביתה מטיול בשדה.-JNF045690.jpeg

בארות יצחק - ילדי בארות יצחק בחזרה הביתה מטיול בשדה.-

בראות יצחק - ילדי בארות יצחק.-JNF035698.jpeg

ילדי בארות יצחק.

בארות יצחק - הכשרת קרקע-JNF025398.jpeg

בארות יצחק - הכשרת קרקע

בארות יצחק - חריש.-JNF045717.jpeg

בארות יצחק - חריש

מראה בארות יצחק בנגב-JNF002539.jpeg

מראה בארות יצחק בנגב

בארות - יצחק - ביום העליה-JNF025395.jpeg

בארות - יצחק - ביום העליה

מראה בארות יצחק בנגב-JNF002529.jpeg

מראה בארות יצחק בנגב

בארות יצחק - נחלת ווסטהיים-JNF045217.jpeg

בארות יצחק - נחלת ווסטהיים

בארות יצחק - איסוף תבואה.-JNF045743.jpeg

בארות יצחק - איסוף תבואה

בארות יצחק - ביום העליה-JNF025399.jpeg

בארות יצחק - ביום העליה

בארות יצחק - אחרי העבודה-JNF000657.jpeg

בארות יצחק - אחרי העבודה

בארות יצחק - השומרים-JNF000659.jpeg

בארות יצחק - השומרים

בארות - יצחק - ביום העליה-JNF025393.jpeg

בארות - יצחק - ביום העליה

במחנה של בארות יצחק-JNF000663.jpeg

במחנה של בארות יצחק

בארות יצחק - אסוף תבואה-JNF040383.jpeg

בארות יצחק - אסוף תבואה

בארות יצחק - קציר הסתויון המשמש מספוא לבהמות-JNF040381.jpeg

בארות יצחק - קציר הסתויון המשמש מספוא לבהמות

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ רמת השומרון, הצופה, 4 בפברואר 1940
  3. ^ רמת השומרון, הצופה, 30 בספטמבר 1942
  4. ^ מרדכי ב., קבוצת רמת השומרון, הצופה, 30 באוקטובר 1940; המשך
  5. ^ נקודת ההתיישבות הראשונה: 31°27′54.99″N 34°30′25.3″E / 31.4652750°N 34.507028°E
  6. ^ קבוצת רמת השומרון עלתה להתיישבות בסביבות עזה, הצופה, 9 במרץ 1943
  7. ^ בעיבורה של עזה, הצופה, 20 ביוני 1943
  8. ^ הרצאות הרבנים בהפוהמ"ז, הצופה, 2 בדצמבר 1943
  9. ^ ד"ר נחום ברוכי הקרב על בארות יצחק
  10. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    רע"א 1344/16
15 ביולי

15 ביולי הוא היום ה-196 בשנה (197 בשנה מעוברת), בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 169 ימים.

בארות בנגב

בארות בנגב הוא מרכז מורשת שהוקם בקיבוץ עלומים. המרכז עוקב אחרי תולדותיו של הקיבוץ הדתי, בארות יצחק שהוקם במקום ב-1943, ונהרס עם קרבות מלחמת העצמאות. מרכז המורשת מכיל את מרכז המבקרים בקיבוץ עלומים, ואת מגדל המים הישן של הקיבוץ.

בן שמן

בֵּן שֶׁמֶן (מוֹשָׁב) הוא מושב השוכן כ-2.5 קילומטר ממזרח ללוד בתחום המועצה האזורית חבל מודיעין.

המושב נוסד ב-1952 על ידי עולים מרומניה, מדרום לכפר הנוער בן שמן, על אדמות שהיו בעבר חלק משטחי החווה החקלאית במקום, ומשטחי מושב בן שמן הוותיק, שהפך לימים ליישוב כרם בן שמן.

שטח המושב כ-2,500 דונם, ותושביו מתפרנסים בעיקר מחקלאות - גידול תבואה, ירקות, זיתים, פרדס ולול אווזים.

ממזרח למושב משתרע יער בן שמן.

ה'תש"ג

ה'תש"ג (5703) או בקיצור תש"ג היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-12 בספטמבר 1942, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 29 בספטמבר 1943. שנה מסוג זחג, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה חמישית לשמיטה.

הקיבוץ הדתי

תנועת הקיבוץ הדתי היא תנועה המאגדת 16 קיבוצים ו־7 מושבים שיתופיים של הציונות הדתית. ב-23 היישובים של התנועה מתגוררים למעלה מ-15,000 נפשות. 7 מתוך 16 קיבוצי התנועה נחשבים לקיבוצים שיתופיים, בעוד 9 קיבוצים עברו תהליכי הפרטה שונים.

וילהלמה

חמידייה-וילהלמה (בגרמנית: Hamîdije Wilhelma) הייתה מושבה טמפלרית במישור חוף יהודה כ-7.5 ק"מ מצפון ללוד, וכ-2 ק"מ ממזרח לעיירה הערבית יהודייה (העיר יהוד של ימינו), אשר נוסדה בשנת 1902 על ידי גרמנים טמפלרים. בשנת 1948 הוקם במקום המושב העברי בני עטרות.

ח' בתמוז

ח' בתמוז הוא היום השמיני בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמיני בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. ח' בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

יוסף תבורי

יוסף תבורי (נולד ב-1942) הוא רב וחוקר ספרות תלמודית.

כ"ב בשבט

כ"ב בשבט הוא היום העשרים ושניים בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושניים בחודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד כ"ב שבט הוא ברב השנים פרשת משפטים. אבל אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת יתרו.

כביש 40

כביש 40 הוא הכביש השני באורכו בישראל (אחרי כביש 90), ואורכו 302 קילומטרים. הוא נמתח מצומת קטורה שבערבה, לאורך הנגב והשפלה עד כפר סבא שבדרום השרון.

מועצה אזורית חבל מודיעין

מוֹעָצָה אֲזוֹרִית חֵבֶל מוֹדִיעִין היא מועצה אזורית באזור המרכז המשתרעת סמוך לערים יהוד ופתח תקווה בצפון מערב עד העיר מודיעין בדרום מזרח.

ניר עציון

נִיר עֶצְיוֹן הוא מושב שיתופי המסונף לתנועת הקיבוץ הדתי, שוכן מדרום לחיפה ליד עתלית ושייך למועצה האזורית חוף הכרמל.

נפת פתח תקווה

נפת פתח תקווה היא נפה במחוז המרכז במדינת ישראל.

נפת פתח תקווה נחלקת לשני אזורים:

אזור פתח תקווה

אזור דרום השרוןשטח נפת פתח תקווה הוא כ-284 קילומטר רבוע.

העיר הגדולה בנפה היא פתח תקווה, והיא משמשת כמרכז מנהלי לכל ערי נפה זו.

היישוב הגבוה ביותר בנפה הוא צור נתן, 190 מטר מעל גובה פני הים, והנמוך ביותר הוא עדנים 20 מטר מעל פני הים.

יישובי המועצה אזורית חבל מודיעין מפוצלים בין נפה זו לנפת רמלה, בה נמצאים רוב יישוביו. היישובים הצפוניים נמצאים בנפת פתח תקווה והיישובים הדרומיים והמזרחיים נמצאים בנפת רמלה. היישובים הנמצאים בנפת פ"ת הם: בני עטרות, נחלים, בארות יצחק, מזור, רינתיה, טירת יהודה, גבעת כ"ח, ברקת, כפר סירקין ונופך.

נפתלי לנדסברג

נפתלי לנדסברג (‏ 20 בנובמבר 1920 – 29 באפריל 2000) היה אמן ישראלי, ממייסדי קיבוץ בארות יצחק. שימש כאוצר ודירקטור גלריית האמנות של הקיבוץ בתל אביב בין השנים 1983 ל-1988.

סעד

סַעַד הוא קיבוץ המשתייך לקיבוץ הדתי וממוקם בקרבת רצועת עזה, שדרות ונתיבות. מבחינה מוניציפלית הקיבוץ משתייך למועצה אזורית שדות נגב, (מבחינה כלכלית, היה קשור בעבר למועצה אזורית שער הנגב). הקיבוץ מונה היום כ־170 משפחות, ויותר מ־700 נפשות.

עלומים (קיבוץ)

עֲלוּמִים הוא קיבוץ בנגב הצפוני־מערבי, מדרום מערב לצומת סעד, המשתייך לתנועת הקיבוץ הדתי.

פתח תקווה

פתח־תקווה (בכתיב מנוקד: פֶּתַח־תִּקְוָה), המכונה "אֵם המושבות" היא עיר במחוז המרכז בישראל. נוסדה כמושבה, והוכרזה כעיר בשנת 1937. גובלת בהוד השרון ורמת השרון מצפון, בתל אביב–יפו, רמת גן, בני ברק וגבעת שמואל במערב, גובלת בכמה קיבוצים מהמועצה האזורית דרום השרון (עינת, גבעת השלושה ונחשונים) והמושב כפר סירקין במזרח, ועם גני תקווה, קריית ומועצה אזורית חבל מודיעין (מושב נחלים, רינתיה, מזור, מגשימים כפר מעש, בארות יצחק) מדרום.

רחמים חדד

רחמים חדד (נולד 1933) הוא ניצב בדימוס של משטרת ישראל.

חדד נולד בטריפולי שבלוב ועלה לישראל במסגרת תנועת "בני עקיבא". התיישב בקיבוץ בארות יצחק ובשירותו הצבאי היה לוחם בחטיבת הצנחנים והשתתף בפעולות התגמול. בשנת 1953 היה מראשוני משמר הגבול ובשנות השישים שירת בגליל העליון ובבקעת בית שאן. בשנת 1972 קודם מתפקיד סגן מפקד מרחב הצפון של משמר הגבול למפקד המרחב.

בשנת 1975 מונה לראש אג"ם במחוז הצפון ובשנת 1977 מונה לסגן מפקד המחוז. בשנת 1981 עוכב קידומו בעקבות שורת פרשיות שגובו על ידו, אם כי לא היה מעורב בהן אישית, והיו נתונות לחקירת היחידה לחקירות הונאה. חדד הועבר ב-1982 לתפקיד ראש אגף אפסנאות במטה הארצי ובשנת 1984 החליט המפכ"ל אריה איבצן על קידומו ומינויו למפקד מחוז הצפון. בסיום תפקידו פרש לגמלאות.

שלוחות

שְׁלוּחוֹת הוא קיבוץ דתי בעמק בית שאן, הנמצא כשלושה ק"מ מדרום לעיר בית שאן ושייך לתנועת הקיבוץ הדתי. הקיבוץ נמצא בשלוחות הר הגלבוע ומכאן שמו. שם הקיבוץ סמלי ולקוח מספר ישעיהו "שְׁלֻחוֹתֶיהָ נִטְּשׁוּ עָבְרוּ יָם". פירוש השם שלוחות הוא ענפים - זכר למשפחות החברים שנספו בשואה.

היישוב מהווה אחד מתוך רצף של ארבעה קיבוצים דתיים סמוכים בעמק בית שאן (טירת צבי, שדה אליהו, עין הנצי"ב, שלוחות). שייך למועצה אזורית עמק המעיינות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.