ב' בסיוון

ב' בסיוון הוא היום השני בחודש התשיעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השני בחודש השלישי למניין החודשים מניסן. ב' בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון, שלישי ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

►► סיוון ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

חגים ואירועים החלים ביום זה

אירועים היסטוריים ביום זה

נולדו

נפטרו

א' בסיוון

א' בסיוון הוא היום הראשון בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הראשון בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. א' בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

אילן גילאון

אילן גילאון (נולד ב-12 במאי 1956, ב' בסיוון ה'תשט"ז) הוא פוליטיקאי ישראלי וחבר הכנסת מטעם מפלגת מרצ בסיעת המחנה הדמוקרטי. בעברו היה גילאון פעיל פוליטי בתא השמאל "קמפוס" באוניברסיטה העברית בירושלים, יו"ר צעירי מפ"ם וסגן ראש העיר אשדוד. גילאון מהווה סמן שמאלי במפלגת מרצ ומגדיר עצמו כמרקסיסט. עקב מחלת הפוליו בה לקה בצעירותו סובל גילאון מנכות ברגלו.

עיקר פעילותו של גילאון בכנסת ממוקדת בנושאי רווחה, זכויות נכים ונושאים חקלאיים. בכנסת ה-19 כיהן כחבר בוועדת הכנסת ובוועדת הכספים, כיו"ר סיעת מרצ ויושב-ראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-רומניה. בנוסף, מכהן כיושב ראש בשדולות הבאות: השדולה לשוויון בבריאות, השדולה החברתית, השדולה למען אנשים עם מוגבלויות, והשדולה למען הדיור החברתי.

אריה ליב ברלין

הרב אריה לֶיבּ ברלין (Löb Berlin; ב' בתמוז תצ"ז, 1737, פירת (פיורדא), בוואריה – ב' בסיוון תקע"ד, 21 במאי 1814, קאסל) היה אב בית דין של קאסל ומדינת הסן וחבר הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה.

ג' בסיוון

ג' בסיוון הוא היום השלישי בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלישי בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. ג' בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

דוד שלוש

הרב דוד חיים שלוש (י' בטבת ה'תר"ף, 1 בינואר 1920 - 8 ביוני 2016, ב' בסיוון ה'תשע"ו) היה רבה הראשי של נתניה במשך כ-63 שנה, מחברם של ספרים רבים בהלכה ובמקרא.

ה'תרע"א

ה'תרע"א (5671) או בקיצור תרע"א היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-4 באוקטובר 1910, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 22 בספטמבר 1911. שנה מסוג גכה, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

ה'תרע"ט

ה'תרע"ט (5679) או בקיצור תרע"ט היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-7 בספטמבר 1918, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 24 בספטמבר 1919. שנה מסוג זחג, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה שנייה לשמיטה.

ה'תרצ"ו

ה'תרצ"ו (5696) או בקיצור תרצ"ו היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-28 בספטמבר 1935, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 16 בספטמבר 1936. שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה חמישית לשמיטה.

ה'תרצ"ז

ה'תרצ"ז (5697) או בקיצור תרצ"ז היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-17 בספטמבר 1936, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 5 בספטמבר 1937. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה שישית לשמיטה.

הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה

הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה התקיימו ב-17 במאי 1999, ב' בסיוון ה'תשנ"ט. הן הוקדמו ממועדן המקורי, שנועד להיות ב-31 באוקטובר 2000, ב' בחשוון, ה'תשס"א.

בחירות אלו היו האישיות ביותר בתולדות מדינת ישראל - על אף שהנושאים הרגילים של מערכות הבחירות כמו ביטחון, כלכלה וחינוך היוו גורם גם במערכת בחירות זו, הרי הנושא המרכזי במערכת הבחירות הזאת היה אמינותו של בנימין נתניהו, ראש הממשלה דאז. בחירות אלו היו הבחירות היחידות בהן היו יותר משני מועמדים שהכריזו על כוונתם להתמודד בבחירות לראשות הממשלה. במקור הודיעו על התמודדותם: בנימין נתניהו מטעם הליכוד, אהוד ברק מטעם ישראל אחת, איציק מרדכי מטעם מפלגת המרכז, בנימין זאב בגין מטעם האיחוד הלאומי ועזמי בשארה מטעם מפלגת בל"ד. בנוסף התכוון הח"כ לשעבר הרב יוסף בא-גד להתמודד על ראשות הממשלה מטעם מפלגת מורשת אבות אך מכיוון שחלק מהחתימות שגייס נפסלו מחשש לזיוף נמנעה התמודדתו. פחות מ־24 שעות לפני תחילת ההצבעה העיקרית (ולאחר שמקצת המצביעים כבר הצביעו) הסירו רוב המועמדים את מועמדותם, ונותרו שני מועמדים בלבד לתפקיד ראש הממשלה: בנימין נתניהו ואהוד ברק שזכה לבסוף במירב הקולות. גם התחזקותה של ש"ס, ובמיוחד הרשעתו של העומד בראשה, אריה דרעי, בפלילים וכן שליטתה במשרד הפנים, היוו גורם משמעותי במערכת הבחירות.

למרות האירועים הדרמטיים שהתרחשו בתקופה זו ובמיוחד כישלון ועידת קמפ דייוויד ופרוץ האינתיפאדה השנייה, כיהנה הכנסת החמש עשרה כמעט ארבע שנים מלאות (בין 17 במאי 1999 ו-28 בינואר 2003), בהן כיהנו בה שתי ממשלות (בראשות ברק ושרון).

זבולון בריט

הרב זבולון ליב בריט (בכתיב יידי: באריט; נפטר ב' בסיוון ה'תרס"ג, 28 במאי 1903) היה רב ופובליציסט ליטאי, רבן של עיירות וערים ליטאיות רבות, האחרונה שבהן פלונגיאן.

חיים אלעזר שפירא

הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira;‏ מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 - ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש. אחד מחשובי הרבנים במזרח-מרכז אירופה בין שתי מלחמות העולם, שהנהיג קו שמרני ותקיף של התנגדות לציונות, ולאגודת ישראל.

יום המיוחס

יום המיוחס (או יום יחוס) הוא כינוי ליום ב' בסיוון, הנמצא בין ראש חודש סיוון לבין שלושת ימי ההגבלה.

ישראל הגר (אהבת ישראל)

רבי ישראל הגר (מכונה "האהבת ישראל" על שם ספרו; ב' באלול ה'תר"ך, 20 באוגוסט 1860 - ב' בסיוון ה'תרצ"ו, 22 במאי 1936), היה האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות ויז'ניץ. ממנהיגי החסידות ברומניה ובהונגריה בדור שלפני השואה.

משה אדד

משה דוד אדד (20 במאי 1939, ב' בסיוון ה'תרצ"ט - 25 במרץ 2019, י"ח באדר ב' ה'תשע"ט) היה קרימינולוג, איש חינוך, פרופסור לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וראש אקדמי במכללה האקדמית צפת. חתן פרס ישראל לקרימינולוגיה ה'תש"ע (2010).

משה קרונה

משה צבי קְרוֹנֶה (ט"ו באייר תרע"ג, 22 במאי 1913 – ב' בסיוון תשנ"ג, 22 במאי 1993) היה מראשי "השומר הדתי" בפולין, הקונסול הראשון של ישראל בארצות הברית ולאחר מכן ממקימי המפד"ל ב-1956 ואחד ממנהיגיה, ראש מחלקה בסוכנות היהודית, סופר, עיתונאי והוגה דעות שתרגם לעברית חלק מכתביו של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, חתן פרס שפירא בשנת תשמ"ח למחשבת הציונות הדתית.

משולם זושא אוירבך

רבי משולם זושא יצחק אוירבך (או אברבוך; ה'תקע"ט, 1819 - ב' בסיוון ה'תרמ"ב, 1882) מטלומאץ', היה רב ואב"ד העיר טלומאץ', הרביעי בשושלת חסידות אניפולי ואביו של מייסד חסידות הורניסטייפול.

פאול קור

פאול קור (קורנובסקי) (1 באוגוסט 1926, כ"א באב ה'תרפ"ו - 24 במאי 2001, ב' בסיוון ה'תשס"ב) היה צייר, מעצב גרפי, סופר ילדים ומאייר ישראלי.

שנת זשג

שנת זשג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג זשג היא שנה המתחילה בשבת (ז), היא שלמה (ש) ועל כן יש 30 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל ביום שלישי (ג). שנה מסוג זשג היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 355 ימים שבהם 51 שבתות.

שנת זשג היא מהשנים השכיחות בלוח העברי והיא מתרחשת בערך ב 13.7% מהשנים. לאחרונה הייתה שנת זשג בה'תש"ן, בה'תשס"ד, בה'תשס"ז ובה'תש"ע ותחול שוב בה'תשפ"ח, בה'תשצ"א ובה'תשצ"ד.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.