אתנולקט

אתנולקט (Ethnolect; מיוונית "אתנוס" - "עם" ו"לגין" - "לדבר") הוא מושג בלשני המתייחס לשפה המדוברת על–ידי קבוצה אתנית או תרבותית. האתנולקט שונה מניב (דיאלקט) בהיותו מיוחד לבני אותה קבוצה, ולא לאזור גאוגרפי גרידא, אם כי המרחב הגאוגרפי עשוי להשפיע על היווצרותו או תיחומו.

אתנולקט מושפע ממגוון נתונים חברתיים, תרבותיים ולשוניים, המאפיינים את הקבוצה הדוברת אותו, והמהווה פעמים רבות מיעוט בקרב קבוצה אתנית אחרת, לדוגמה, שפה אחרת המדוברת בקרב בני אותו מיעוט. לעיתים, היווצרותו של אתנולקט מתרחשת כתוצאה ממוסכמות חברתיות חדשות, הנובעות מרצונה של הקבוצה האתנית להיבדל מן החברה הסובבת, ולהזדהות כקבוצה ייחודית בעלת מאפייני תרבות ותקשורת משלה[1]. מבטא זר עשוי להיחשב כסוג של אתנולקט, בהיותו מושפע לעיתים משייכות אתנית.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ EStudy האוניברסיטה הפתוחה
מבטא

בבלשנות, מבטא הוא סגנון הגייה ייחודי, המאפיין קבוצה מסוימת. אין לבלבל בין מבטא ובין ניב, הכולל גם אוצר מילים וחוקי דקדוק שונים.

ניב (סיווג שפה)

נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.

סווהילי

סווהילי או קיסווהילי‏ (Swahili או Kiswahili) היא שפה ממשפחת שפות הבנטו ("בנטו צר"), שהתפתחה במזרח אפריקה במהלך האלף השני לספירה, תוך מגע הדוק עם השפה הערבית. הדקדוק והמורפולוגיה של השפה מעידים על היותה שפת בנטו, אך אוצר המילים שלה מושפע במידה רבה מערבית (כחמישית ממנו בשפה המדוברת).

סווהילי היא השפה הרשמית בטנזניה, ושפה רשמית בקניה, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובאוגנדה. היא מדוברת גם במדינות נוספות במזרח אפריקה, ובהן מוזמביק, מלאווי, זמביה, רואנדה, בורונדי וסומליה.

סווהילי מדוברת בפי 15,330,000 איש כשפת אם (נכון לשנת 2017) וכשפה שנייה בפי כ-32 מיליון דוברים, המשתמשים בה כלינגואה פרנקה בין קהילות לשוניות שונות במזרח אפריקה. הערכות אחרות נוקבות במספרים שני מיליון ו-50 מיליון בהתאמה, וקיימות הערכות גבוהות עוד יותר.

ערבית דרוזית

ערבית דרוזית (בערבית: اللهجة الدرزية) היא ניב של השפה הערבית המדובר בקרב הדרוזים. ניב זה מעולם לא הוכר כניב רשמי על ידי הגופים המפקחים על השפה הערבית (ובראשם האקדמיה ללשון ערבית במצרים), והוא כינוי להגייה ספציפית של השפה הערבית אשר נפוצה בקרב הדרוזים ונחשבת לקרובה ביותר להגיית הערבית הספרותית.

הערבית הדרוזית היא אתנולקט המדובר בקרב בני העדה הדרוזית דוברי הערבית בפריסה כלל-עולמית. ההגייה הדרוזית היא אחידה בדרך כלל, אם כי אוצר המילים משתנה בהתאם לארץ המגורים של הדובר ולניב המקובל במקום. לעיתים, מאמצים הדרוזים את הניב המקומי ומוותרים על ההגייה האופיינית לדרוזים; מקרים כאלו נפוצים בעיקר בלבנון, שבה הדרוזים המתגוררים בערים הגדולות ובעיקר בפרברי ביירות מאמצים את הניב הלבנוני ואת ההגייה האופיינית לנוצריי לבנון, זאת להבדיל מ"דרוזיי ההרים", דרוזים המתגוררים בהר הלבנון ובהרי השוף, המקפידים על ההגייה הדרוזית.

בדרך כלל, ההגייה הדרוזית מבדילה את הדרוזים משאר האוכלוסייה דוברת הערבית במקום. לדוגמה: במדינת ישראל, שבה מיעוט ערבי גדול, הדרוזים מהווים מיעוט בין דוברי הערבית במדינה, והגייתם נבדלת מזו של ערביי ישראל, המשתמשים בניב הפלסטיני, ומזו של הבדואים, הדוברים בניבים בדואיים שונים האופייניים לאזור. דרוזיי הר הדרוזים מבדילים עצמם בהגיית האותיות משאר אוכלוסיית סוריה, ביניהם דרוזים המתגוררים בערים גדולות.

המאפיין הייחודי של הערבית הדרוזית הוא ההקפדה על הגיית כל האותיות כפי שנהוג לבטא אותן על פי הערבית הספרותית. לדוגמה: הדרוזים מקפידים לבטא את האות קאף (ق) כקו"ף דגושה כמקובל, להבדיל משאר הניבים הערביים, בהן מקובל להגות את האות כאל"ף או כגימ"ל. כמו כן, הוגים הדרוזים את האות ת'א (ث) כעיצור שיני חוכך אטום (ת״ו רפויה), להבדיל מניבים של ערבית המדוברת שבהם מקובל לבטא אות זו כת"ו דגושה. [1]

כיוון שההגייה הדרוזית שונה משאר הניבים של הערבית המדוברת, יש דוברי ערבית המתקשים להבין ניב זה. במדינות מסוימות הביטוי "ערבית דרוזית" מהווה מושא ללעג: בלבנון, דובר "ערבית דרוזית" הוא אדם המקפיד על הגיית האות קא"ף כקו"ף דגושה או אדם אשר הגייתו גרונית מדי, תושבי רצועת החוף הלבנונית נוהגים להשתמש בכינוי זה על מנת ללעוג לדרוזיי הר הלבנון, אשר הגייתם שונה. במדינת ישראל, שבה הדרוזים דוברים בנוסף לשפת האם שלהם גם עברית (אשר בקרב הדור הצעיר נמצאת בשימוש רב) ומשתלבים במשרדים ממשלתיים ובכוחות הביטחון, המושג "ערבית דרוזית" מתאר לעיתים שפה ערבית אשר חדרו אליה מילים וביטויים בעברית, ומהווה אף בדיחה פנימית בתוך העדה הדרוזית[דרוש מקור].

פרסית אמצעית

פרסית אמצעית, הידועה גם כ"פהלוי" (שם המציין, ביתר דיוק, את מערכת הכתיבה), היא שפה/אתנולקט איראנית תיכונה דרום־מערבית שהפכה לניב היוקרתי במהלך התקופה הסאסאנית (224–654 לספירה) ולכן הפכה להיות דבורה באזורים אחרים גם כן. פרסית אמצעית מסווגת כשפה איראנית מערבית. היא צאצאית של הפרסית העתיקה והאם הלשונית של הפרסית המודרנית.

השם הילידי של פרסית אמצעית (וייתכן שגם של פרסית עתיקה) הוא Pārsīk – ״השפה של פַּארס״, כלומר של מחוז פארס. מילה זו היא בהתאמה המקור לשם הילידי של השפה הפרסית.

פרסית אמצעית נכתבה לרוב במערכת כתיבה פהלוית, שהייתה גם מערכת הכתיבה המועדפת על שפות איראניות תיכוניות אחרות. צורות אחרות של פרסית אמצעית כתובה כוללות את הפאזנד, מערכת כתיבה הנגזרת מהכתב האווסטי שבניגוד לפהלוי ציינה תנועות ולא השתמשה באידאוגרמות ארמיות.

קוד ה־ISO 639 לפרסית אמצעית הוא pal, דבר המשקף את השימוש הפוסט־סאסאני במונח פהלוי כדי לציין את השפה ולא רק את הכתב.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.