אשתורי הפרחי

רבי אֶשְׁתוֹרִי (יש אומרים שזהו שם ספרותי שמשמעותה "אִיש הַתּוֹרִי" (מגלה ארצות), ושמו הנכון: הרב יצחק הכהן)[1] בן ר' משה הַפַּרְחִי (נולד: המחצית השנייה של המאה ה-13. נפטר: המחצית הראשונה של המאה ה-14) היה חוקר ארץ ישראל והלכותיה. מקום לידתו אינו ידוע לנו. לפי דעת אחת נולד בצרפת ומוצא משפחתו בפלוראנצה (Florenzia) שבספרד,[2] ולפי דעת אחרת הוא גם נולד בפלוראנצה ובעודו נער עבר לצרפת ללמוד תורה אצל סבו ר' נתן מטרונקטילא.[3] לאחר גירוש יהודי צרפת עבר לפרפיניאן שבדרום צרפת (אז לא נכללה בשטחי צרפת), ומשם לברצלונה שבספרד. לאחר מספר שנים עלה לארץ ישראל. בשנת 1313 הגיע לירושלים, וכעבור זמן מה השתקע בבית שאן. ספרו החשוב הוא "כפתור ופרח", ספר הלכה על המצוות התלויות בארץ, ואגב כך הוא עוסק בגאוגרפיה של ארץ ישראל. ייחודו בתחום מחקר תולדות ארץ ישראל הוא בזיהוי מקומות בארץ, על פי אזכוריהם במקורות יהודיים קדומים.

רבי אשתורי הפרחי
השתייכות רבני ארץ ישראל וצרפת (פרובנס)
תחומי עיסוק מצוות התלויות בארץ, גאוגרפיה של ארץ ישראל, רפואה, אסטרונומיה
רבותיו אביו רבי משה, רבי אליעזר משינון (או גינון), רבי אשר
חיבוריו כפתור ופרח, "בתי הנפש", "שושנת מלך" "שער השמים" ותרגום שני ספרי רפואה
אשתורי הפרחי
שלט רחוב בירושלים על שם אשתורי הפרחי.

תולדות חייו

רבי אשתורי הפרחי אינו מוזכר בספרות של בני זמנו, כנראה בגלל מיעוט הקשרים בין ארץ ישראל לגולה בימיו, והמידע אודותיו מתבסס על ספרו "כפתור ופרח" (בעיקר על ההקדמה), וכן על כתבי יד של ספרי רפואה שתורגמו על ידו.

רבי אשתורי היה "חוטר מגזע רבנים וחכמים גדולים אשר העשירו את ספרותנו עושר רב"[4]. ספרי אביו, רבי משה, לא שרדו, אבל קיימים אזכורים שלהם בספרי בנו. סבו מצד אמו היה רבי נתן מטרונקטילא, מחבר הספר "שער התפיסה" העוסק בדיני ממונות, ומרבותיו של הרמב"ן[5]. אבי סבו, רבי מאיר מקרקסון (נפטר ד"א תתק"פ 1220), הוא מחבר "ספר העזר", תשובות להשגות הרז"ה על הרי"ף.

שנת לידתו אינה ידועה. בהקדמה לספרו הוא מתאר כיצד גורש מצרפת: "מבית ספר הוציאוני, כתנתי הפשיטוני, כלי גולה הלבישוני, בעוצם לימודי גרשוני, מבית אבי ומארץ מולדתי ערום יצאתי, שולל הלכתי, נער הייתי, מגוי אל גוי וממלכה אל עם לא ידעתי לשונו נודחתי. מנוחה לא מצאתי, עד כי הביאני חדריו המלך שהשלום שלו, משבי - לארץ צבי, ארצה הקדושה". נראה שכוונתו לגירוש היהודים מצרפת בשנת ה'ס"ו (1306), אותו הוא מתאר במקום אחר בספרו (פרק נ"א), ומדבריו בהקדמה ניתן להבין כי גירוש זה היה בימי נעוריו[6], ומכאן שלידתו הייתה בשלהי המאה ה-13. למרות זאת, לדעת לונץ[7] הדבר אינו מתיישב עם יבולו הספרותי הרב בשנים שלאחר הגירוש, ולפיכך לונץ משער שר' אשתורי נולד בסביבות 1280, והיה כבן 25 בזמן הגירוש. הרב אברהם חבצלת[8] סבור, על פי שיקולים אלה, שאולי הגירוש המתואר בהקדמה קדם לגירוש של שנת 1306, והיה זה גירוש מקומי שאיננו מתועד בספרות ההיסטורית (אולי היה זה הגירוש שב-1270). על פי זה ייתכן שר' אשתורי נולד כבר בראשית האלף הששי (1240 והלאה), בהתאמה סבירה יותר לשנת פטירתו (ראו להלן), וכן לשנת לידתו של סבו ר' נתן[9].

ראשית לימודיו הייתה בבית אביו[10], ולאחר מכן למד אצל רבו העיקרי, ר׳ אליעזר בן ר' יוסף מהעיר שינון[11], המוזכר מספר פעמים בספרו בכינוי "טהור קודש"[12]. עוד למד אצל ר' יעקב בן מכיר אבן תיבון ממונטיפישלייר, ממשפחת אבן תיבון הידועה, ממנו למד גם "חכמת התכונה". ר' אשתורי מציין כאחד מרבותיו חכם בשם "רבי אשר". לונץ הניח שכוונתו לרבינו אשר בן יחיאל, הרא"ש המפורסם, אולם לדעת הרב חבצלת[13] אין כל ראיה לדבר, ואפשר שהיה זה חכם אחר בשם זה.

ספריו משקפים ידיעה מקיפה במקורות היהדות ועושר רב של ספרים, בהשוואה למקובל בזמנו. היה בקיא גם במדעי הימים ההם, כמו רפואה, אסטרונומיה, ידיעת השפה הלטינית, ועוד. הוא הכיר את כתבי החכמים: אריסטו, אלפרנגי, אבוקרט, בטלמיוס, גאלינוס, אבן סינא, המוזכרים בספריו.

בעקבות הגרוש של שנת 1306 הגיע לברצלונה בספרד, שם ישב כשבע שנים. בשנת 1313 נסע למצרים, שם, בקהיר, פגש את רבי שמואל, נינו של הרמב"ם[14], ומשם עלה לירושלים. מגמתו המוצהרת בעלייתו ארצה הייתה לרענן את לימוד המצוות התלויות בארץ וקיומן, ובלשונו בהקדמתו לכפתור ופרח: "להעביר ממצוות התלויות בארץ דשתיך טפי (=שהחלידה מאד) החלודה על פי ההלכה". בשבתו בירושלים החל, כנראה, במחקריו בסוגיות הקשורות להר הבית, על מנת לקבוע את התחום המותר בכניסה על פי ההלכה. כעבור זמן מה עזב את ירושלים, בין השאר כדי "לאפוקי נפשאי מפלוגתא" (=להוציא את עצמי ממחלוקת). כוונתו, כנראה, לוויכוח שהתנהל בירושלים באותה עת בין תומכי הרמב"ם לבין שולליו.

ר' אשתורי בחר לשבת בבית שאן, שהייתה "יושבת על מים רבים, ארץ חמדה מבורכת"[15]. משם יצא למסע ממושך בארץ שנמשך שבע שנים, תחילה שנתיים בגליל ולאחר מכן חמש שנים בשאר אזורי הארץ[16].

ספרו "כפתור ופרח"

כפתור ופרח הוא חיבור הלכתי של רבי אשתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על המצוות התלויות בארץ. לצורך מחקרו זה תייר ר' אשתורי בארץ במשך שבע שנים, כאמור. בניגוד לנוסעים אחרים שביקרו בארץ ישראל בימי הביניים, אשר תיארו בעיקר את האתרים המיושבים ביהודים ומצויים על "דרך המלך", שוטט ר' אשתורי גם במקומות נידחים, ומכאן חשיבותו המיוחדת כראשון חוקרי ארץ ישראל. הוא מברר את גבולותיה ההיסטוריים של ארץ-ישראל, חלוקתה לשבטים, הטופוגרפיה של ירושלים, צמחיית הארץ וגידוליה החקלאים, משקולות מידות ומטבעות בעבר ובהווה. לפיכך ספר זה אוצר בתוכו מידע רב על הנעשה בארץ-ישראל באותה תקופה. במהלך מסעו זיהה 180 מקומות ששמותיהם מוזכרים במקרא, במשנה ובתלמוד, חלקם על פי הדמיון לשמות האתרים הערביים בימיו. כתיבת הספר נשלמה בשנת ה'פ"ב (1322). למרות פקפוקים שונים על כמה מקביעותיו, מחקרו החלוצי של ר' אשתורי על גבולות הארץ משמש עד היום את פוסקי ההלכה כאבן פינה בדיונים בנושא רחב זה.

בספרו (פרק עשירי) הוא חותר להוכיח שיש להבדיל בין מעלתה וקדושתה הרוחנית של ארץ ישראל לבין קדושתה ההלכתית בכל הנוגע למצוות התלויות בארץ: הקדושה ההלכתית קיימת רק בשטח שישבו בו יהודים בזמן בית המקדש השני ("גבולות עולי בבל"), אבל הקדושה הרוחנית קיימת בכל השטח שהובטח בתורה לאברהם יצחק ויעקב. בכך יצא כנגד תפיסה רווחת לפיה אין כל קדושה מחוץ ל"גבולות עולי בבל"[17]. על פי תפיסה זו, נמנעו יהודים בתקופתו להתגורר בבית שאן, מפני שעל פי התלמוד[18] פרטים מסוימים בדיני תרומות ומעשרות אינם נוהגים בה, והוא התאמץ לשכנעם שמצווה לגור גם במקומות אלה[19].

במשך כמאתיים שנה אחרי חיבורו לא היה הספר מוכר, עקב ריחוקו של המחבר ממרכזי התורה באירופה. בשנת ה'ש"ט (1549) נדפס הספר לראשונה בוונציה, ומאז הוכר מעמדו כפוסק הלכה חשוב בנושאי מחקרו. הספר נדפס שוב בברלין תרי"א (1851) על ידי הרב צבי הירש חן טוב, ולאחר מכאן על ידי אברהם משה לונץ בירושלים בשנים 1897-1899. מהדורה זו מחולקת לשני כרכים (פרקים א-טו, טז-ס), בתוספת מבוא ומפתחות. מהדורה חדשה ומוערת על פי כתבי יד והדפוס הראשון יצאה לאור בשנת תשנ"ד (1994) על ידי בית המדרש להלכה בהתיישבות, בעריכת הרב אברהם חבצלת.

ספריו הנוספים

מלבד הספר "כפתור ופרח" חיבר ר' אשתורי ששה ספרים נוספים: שני תרגומים (מתקופת שהייתו בברצלונה), ששרדו, וארבעה מקוריים, שאבדו וידועים לנו רק משום אזכורם בכפתור ופרח:

  1. תרגום ספר רפואה של ארמנגד בליסה (Armengaud Blaise).
  2. תרגום מלטינית של "ספר הכבוסים", מאת הרופא אליהו בן-יהודה.
  3. מאמר על ספרו הרפואי של אבן סינא.
  4. "בתי הנפש" - תוכנו הכללי אינו ברור, ובכפתור ופרח יש שתי מובאות ממנו בהלכות תפילה.
  5. "שושנת מלך" - באיזכור ממנו בכפתור ופרח מצוין שהוא עוסק (גם?) בידע המדעי של חכמי התלמוד.
  6. "שער השמים" - תוכנו אינו ידוע.

אחרית ימיו

לא ידוע דבר על נסיבות פטירתו, מועדה, מקום קבורתו וצאצאיו. כנראה נפטר אחרי פרסום ספרו. ככל הנראה בשנת ה'צ"ז (1337) כבר נפטר, שכן אחד הנוסעים בארץ בשנה זו, ר' יצחק חילו, המפרט את שמות ערי הארץ וחכמיה, אינו מזכיר את ר' אשתורי. לדעת לונץ, נפטר לכל המאוחר לפני שנת ה'קי"ח (1358), שכן הוא מביא בספרו (פרק ששי) חישובים שונים של קץ הגאולה, וביניהם שנה זו.

לקריאה נוספת

  • עמיחי שוורץ, גאוגרפיה היסטורית בחיבור 'כפתור ופרח' לר' אשתורי הפרחי, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך במחלקה ללימודי ארץ ישראל בבר-אילן, רמת גן תשע"א.
  • יצחק אלפסי, ממזרח שמש, הוצאת קשרים ירושלים, עמודים 64-68
  • כפתור ופרח במהדורת "בית המדרש להלכה בהתיישבות", ירושלים תשנ"ד, מבוא מאת הרב אברהם חבצלת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מאמר "גמרא דבי ר' ישי", ישורון (מאסף תורני), כרך כ"א, דף תתפה. אבל ראה אוצר ישראל שמוכיח בראיות ברורות שזהו טעות גמורה, וש'אשתורי' הוא באמת שמו הפרטי ואף שלפעמים השתמש בשמו גם בדרך מליצה, "אִיש הַתּוֹרִי".
  2. ^ משמעות השם Florenzia הוא "פרח" ומכאן שמו
  3. ^ http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36619&pgnum=72
  4. ^ לונץ, במבוא לספר כפתור ופרח בהוצאתו.
  5. ^ חידושי הרמב"ן למסכת שבועות דף לז עמוד א
  6. ^ מטבעות הלשון "נער הייתי", "מבית הספר הוציאוני, כתנתי הפשיטוני" לקוחים מן המקורות (תהלים לז, כה; תלמוד בבלי מסכת כתובות דף כו עמוד א), ואפשר לפרשן כמליצה לגילו הצעיר יחסית ולישיבה בה למד. ברם, ר' אשתורי מספר זאת כהתנצלות על כך שלא הספיק ללמוד הרבה, ומכאן שהיה צעיר מאד.
  7. ^ מבוא לכפתור ופרח במהדורתו, עמ' 16 הערה 3
  8. ^ מבוא לכפתור ופרח בהוצאה "בית המדרש להלכה בהתיישבות", ירושלים תשנ"ד, עמ' 17
  9. ^ בערך ד'תתק"ל, 1170, על פי הרב אברהם חבצלת, כתב עת "המעין" שנה לד, גיליון 3, ניסן תשנ"ד, עמ' 14.
  10. ^ לדעת לונץ למד גם אצל סבו, ר' נתן, אולם במבואו של הרב חבצלת, עמ' 16-17, הפריך את ראיותיו.
  11. ^ בשו"ת הרשב"א חלק ג סימן ז: גינון.
  12. ^ ר' אשתורי מספר אודותיו שנשרף על קדושת השם בראש השנה, ועל שנת פטירתו ראו במבואו של הרב חבצלת, עמ' 19.
  13. ^ כתב העת "המעין", שנה לד, גיליון מס' 3, ניסן תשנ"ד, עמ' 16
  14. ^ הוא מוסר מפיו את הידיעה, לה אין אישור ממקורות אחרים, שהרמב"ם נהג לחתום במכתביו: "העובר בכל יום שלושה לאוים", עקב ישיבתו בארץ מצרים בניגוד להלכה האוסרת מגורים שם.
  15. ^ כפתור ופרח, הקדמה
  16. ^ כפתור ופרח, פרק יא
  17. ^ תפיסה המתבטאת, למשל, בדברי כמה ראשונים על מסכת גיטין דף ב, בעניין קדושתה של עכו.
  18. ^ מסכת חולין דף ו
  19. ^ כפתור ופרח, פרק שביעי
איתמר הכהן

בתנ"ך, אִיתָמָר מוזכר כבן הרביעי של אהרן הכהן. לאחר מותם של אחיו נדב ואביהוא, שירת ככהן יחד עם אחיו אלעזר.

במהלך מסעם של בני ישראל במדבר, הוא עמד בראש בני גרשון ומררי, נושאי אוהל המועד.

בנוסף היה האחראי על עבודתם של הלוויים.

משפחת עלי הכהן היא מצאצאיו.

אכשף

אַכְשָׁף הייתה עיר כנענית קדומה ששימשה כעיר מבצר ששכנה כנראה בעמק זבולון. העיר מוזכרת בתעודות ממצרים העתיקה ובתנ"ך כאחת מערי נחלת שבט אשר.

ישנן מספר סברות לזיהוי מיקומה של העיר ובהן: הזיהוי המקובל ביותר על הארכאולוגים הוא תל כיסון, כ-3 ק"מ דרום - מערבית לצומת אחיהוד, זיהוי אפשרי אחר הוא תל רגב בכניסה לכפר חסידים, ותל בירה ליד קיבוץ יסעור. זיהוי אחר הוצע על ידי אדוארד רובינסון בח'רבת [א]כסאף שבגליל העליון, זיהוי זה הוצע בגלל הדמיון בשם. אשתורי הפרחי זיהה אותה עם העיר ארסוף הנמצאת כיום בגבולות הרצליה.

ג'ית

ג'ית (בערבית: جيت) הוא כפר פלסטיני בשומרון, ליד קדומים. הכפר שוכן על כביש 55, על הדרך העתיקה בין יפו וקלקיליה לשכם, ושייך לנפת קלקיליה. בכפר חיים כ- 4,000 תושבים מוסלמים.

המאה ה-14

המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).

במחצית המאה הכתה באירופה ואסיה מגפת המוות השחור, וקטלה, לפי הערכות שונות, כ-35 מיליון בני אדם בסין לבדה, ובין 20 ל-25 מיליון בני אדם באירופה.

באסיה ירדו מגדולתן ארבע המעצמות שירשו את האימפריה המונגולית, בעקבות שורת משברים. שושלת יואן בסין נפלה, אורדת הזהב במזרח אירופה התפוררה ואיבדה מכוחה, החאנות של צ'אגאטאי במרכז אסיה פוצלה, והמדינה האילח'אנית באיראן התפצלה לנסיכויות יריבות וחדלה מלהתקיים.

באירופה זוהי תקופת ימי הביניים הגותיים. במהלכה פרצה מלחמת מאה השנים בין אנגליה וצרפת, בכנסייה הקתולית צמחו מאבקים וסכסוכים, ובאיטליה הופיע ראשית הרנסאנס. במקביל, עלתה קרנה של האימפריה העות'מאנית, תוך איום גובר והולך על אירופה הנוצרית.

חורבת גבול

חורבת גבול (ח'רבת ג'בול במקור) הוא אתר ארכאולוגי בדרום מזרח הגליל התחתון, כשלושה קילומטרים מדרום לכוכב הירדן, ומעל גדתו הצפונית של נחל יששכר.

היישוב הקדום "גבול" נזכר עוד בראשית המאה ה-14 בידי החוקר אשתורי הפרחי, בתיאור הדרך מבית שאן לטבריה, ולפי הסברה כאן היה מקום מוצאו של האמורא יעקב גבולאי הנזכר בתלמוד הירושלמי (חלה, נט, ע"א).

בחורבה נתגלו שרידים מהתקופה הביזנטית, וכן שני לוחות אבן עם חריטה מעוצבת של מנורת שבעת הקנים לצד מחתה, שופר וארבעת המינים.

כמו כן, נתגלו בחורבה שרידי מבנה ציבורי גדול, ובו אבני גזית, לוח שיש, אבן מזוזה ואבני פסיפס, אשר אופייניים לבתי כנסת קדומים באזור.

יחיאל מפריז

רבי יחיאל בר יוסף הלוי מפאריש (נפטר בשנת 1260 או 1264), מבעלי התוספות ומחשובי רבני דורו. מכונה גם בפי בני דורו "רבי יחיאל החסיד".

כפתור ופרח

כפתור ופרח הוא חיבור הלכתי של רבי אשתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על המצוות התלויות בארץ. הוא מברר את גבולותיה ההיסטוריים של ארץ ישראל, חלוקתה לשבטים, הטופוגרפיה של ירושלים, צמחיית הארץ וגידוליה החקלאים, משקולות מידות ומטבעות בעבר ובהווה. הספר אוצר בתוכו מידע רב על הריאליה בארץ-ישראל באותה תקופה.

נחל אשכול

נחל אשכול הוא נחל המוזכר בתורה, בספר במדבר ובספר דברים, בסיפור שנים עשר המרגלים ששלח משה לתור את ארץ כנען:

זיהויו של נחל אשכול שנוי במחלוקת. רבי יהוסף שוורץ, בעל "תבואות הארץ", סבור כי נחל אשכול הוא נחל שורק והוא כותב: "למערב חברון ואדי אזראר, ולפי דעתי הוא נחל אשכול (במדבר י"ג כ"ג) והוא נחל שורק הנזכר בשמשון (שופטים ט"ז ד') (ומצאתי בתנחומא פרשת שלח לך שנחל אשכול נקרא כן על שם אשכול בעל-ברית אברהם (בראשית י"ד י"ג) שלקחו האשכול ממקומו עד כאן, הנה מוכח שבמחוז חברון הנחל". למרות זאת, במפה ששירטט מצוי נחל אשכול צפונית לחברון במיקום של נחל תלם.

אשתורי הפרחי, בספרו "כפתור ופרח", כותב: "ונחל אשכול לצפון ההר, ששם היה חברון ומערת האבות הקדושים" בהערה לפסקה זו נאמר: "נחל קרוב לחברון. יש כמה ואדיות סביב חברון, ואין הסכמה איזה מהן נקרא בפי המרגלים נחל אשכול".

אברהם משה לונץ, בספרו "מורה דרך בארץ ישראל וסוריה", סבור כי "נחל אשכול הוא הנחל אשר העיר חברון עומדת בו". אבל הוא מוסיף: "אך התרים (התיירים) האחרונים הראו בראיית נכוחות כי יותר נכון לקבוע את מקומו אצל מקום הנקרא: תֻלֵילַתְּ אלענב (תלי הענבים) הסמוך לבאר שבע."

לפי מדרש במדבר רבה, נחל אשכול נקרא אמנם באופן פשוט על שמו אשכול, רעו של אברהם, אך למעשה הוא נקרא על שם המאורע שהתרחש בנחל מאות שנים אחר כך, לקראת כניסתם של בני ישראל לארץ ישראל, כמתואר בספר במדבר.

" למקום ההוא קרא נחל אשכול" זש"ה "מגיד מראשית אחרית" שהכל צפוי היה לפני הקב"ה אשכול אוהבו של אברהם היה ונקרא אשכול על אודות האשכול שעתידין ישראל לכרות ממקומו".

נחל תבור

נַחַל תָּבוֹר (בערבית: ואדי אל-בִּירָה) הוא נחל בגליל התחתון, שמוצאו באזור הרי נצרת, עוקף את הר תבור מדרום, לכיוון דרום-מזרח אליו מתנקז נחל השבעה ממזרח להר תבור וממשיך עד לנקודת המפגש שלו עם נהר הירדן סמוך לקיבוץ גשר, כ-3 ק"מ מדרום לנהריים. לאורך הנחל נובעים שלושה מעיינות: עין רכש, עין זאב ועין שחל הנובעים בקטע התחתון שלו, המהווה נחל איתן ונכלל בתחום שמורת הטבע "נחל תבור".

עין גנים (אתר מקראי)

עֵין גַּנִּים הוא אתר מקראי מתקופת התנחלות השבטים שבו הייתה עיר הלויים עין גנים בנחלת שבט יששכר (ספר יהושע י"ט, כא / כ"א, כט). במהלך השנים הוסב שם העיר ל"גינת". החוקר יואל אליצור סבור כי ייתכן כי שם העיר היה "בית הגן". חוקרי ארץ ישראל הקדומה ר' אשתורי הפרחי וישעיהו פרס זיהו את מיקומה של עין גנים עם מיקומה של ג'נין בת ימינו.

פרעתון

פִּרְעָתוֹן הוא אתר מתקופת המקרא, בו נולד ונקבר השופט האחד-עשר עבדון בן הלל הפרעתוני (ספר שופטים, פרק י"ב, פסוקים י"ג-ט"ו), ובו נולד וכנראה גם נקבר אחד מגיבורי דוד, בניהו על פי ספר שמואל.פרעתון זוהתה כבר במאה ה-14 על ידי רבי אשתורי הפרחי בספרו כפתור ופרח עם הכפר הפלסטיני פרע'תה, השוכן 19 ק"מ דרומית-מערבית לשכם ו-23 ק"מ מזרחית לקלקיליה.

באתר בוצע סקר ארכאולוגי ונחשפו בו שרידי מבנים קדומים ובורות עתיקים. על פי החרסים שנמצאו בסקר זה המקום היה מיושב בתקופה הישראלית, ומן התקופה הרומית ועד התקופה העות'מאנית. ממצאים אלו מחזקים את זיהוי המקום.

כמו כן, ליד הכפר שוכן מבנה קבר המזוהה עם קברו של עבדון ושל בניהו.

לדעת זאב ספראי לא ניתן לזהות בפרע'תה את פרעתון, השוכנת לפי הכתוב ב"ארץ אפרים" (שופטים יב, טו), כיוון שהכפר נמצא מצפון לנחל קנה, ולפיכך מיקומו בנחלת שבט מנשה ולא בנחלת שבט אפרים. לדעתו יש לזהות את פרעתון עם הכפר הפלסטיני פרח'ה, השוכן 10 ק"מ ממערב ליישוב מעלה לבונה.לדעת יהודה אליצור ניתן להסביר כי גם פרעתון הייתה מן הערים שהיו לשבט אפרים בתוך גבולות נחלת שבט מנשה, כפי שכתוב "ערים האלה לאפרים בתוך ערי מנשה" (ספר יהושע, פרק י"ז, פסוק ט'), "והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני מנשה כל הערים וחצריהן" (ספר יהושע, פרק ט"ז, פסוק ט').הרב דוד הלל וינר טוען כי פרעתון היא כינוי לעיר המקראית גזר.

קבר חבקוק

קברו של חבקוק הנביא הוא נושא שנוי במחלוקת. מקום קבורתו של חבקוק אינו מתואר בתנ"ך, וקיימות מספר מסורות לגביו. בישראל ישנו אתר אחד המזוהה כקבר חבקוק בגליל העליון, והוא הפופולרי והמוסמך יותר. אך מסורות אחרות קובעות את מיקום הקבר באתרים דרומיים יותר בתחום ממלכת יהודה. כמו כן קיימת מסורת על מיקום הקבר באתר באיראן.

ההיסטוריון סוזומנוס מהמאה החמישית טען שאלוהים נגלה לבישוף זבנוס בחלום ומסר לו את מקום הקבורה שנמצא בקֶלַה.

קבר חולדה

קבר חולדה או קבר פלגיה הוא כינוי למערכת קבורה בהר הזיתים בירושלים, המיוחסת במסורת היהודית לחולדה הנביאה. המסורת בדבר מיקום קבר חולדה הנביאה בראש הר הזיתים החלה בימי הביניים ומקורות שונים המשיכו לציין את המקום גם במאה ה-19. המקום שעליו הצביעו כקבר חולדה נמצא במרומי הר הזיתים, מדרום לחצר כנסיית העלייה. מעבר חשוך מוליך לחדר קטן ובו סרקופג פשוט הנושא כתובת יוונית.

מעל הקבר ניצב כיום מסגד שנבנה בתחילת המאה ה-17. המסגד פתוח למתפללים בלבד וסגור בדרך כלל למבקרים.

הארכאולוג הצרפתי פליסיאן דה סוסי מצא בתוך הקבר כתובת יוונית פגאנית: "אמצי דומיטילה, איש אינו בן אלמוות".

קבר רחל אשת רבי עקיבא

מבנה קבר השוכן על הגבול בין בית הקברות היהודי ובית הקברות המוסלמי, הנמצאים בצידו המערבי של בית הקברות היהודי העתיק בטבריה. הקבר, הבנוי בזלת מיוחס לפי מסורת יהודית, שתועדה במאה ה-16, לרחל בת כלבא שבוע, אשתו של רבי עקיבא ולפי מסורת המוסלמית, מהמאה ה-13, לסית סוּכַּיְנַה (הגברת סוכינה) שהייתה בתו של חוסיין בן עלי בנו הצעיר של עלי בן אבי טאלב שהיה חתנו של מוחמד. המסורת מוסלמית מייחסת לסית סוכינה קבר גם בדמשק ובמדינה.

קשיון

קִשְׁיוֹן הייתה עיר לויים מקראית בנחלת שבט יששכר, אשר נזכרת פעמיים בתנ"ך.

רחוב בזל

רחוב בזל הוא רחוב רוחבי בצפון הישן של תל אביב. הוא מוביל מרחוב דיזנגוף לרחוב אבן גבירול ואורכו 650 מטר. הוא קרוי על שם העיר בזל בה נערך הקונגרס הציוני הראשון - "קונגרס בזל". איזכור לאירוע זה נמצא בכניסה לחניון בזל מתחת ל"כיכר בוני העיר" ברחוב.

שער הרחמים

שער הרחמים הוא אחד משערי ירושלים, הנמצא בצדה המזרחי של חומת ירושלים, בחלק החומה המהווה גם את החומה המזרחית של הר הבית. הוא מורכב למעשה משני פתחים, החסומים כיום בלבנים. שמו של הפתח הצפוני שער התשובה ושל הדרומי שער הרחמים. שער הרחמים היה היחיד מבין שערי החומה שמוביל ישירות להר הבית.

בבית השער פועל כיום בית תפילה ולימוד מוסלמי. הכניסה למבנה השער היא דרך הר הבית בלבד. מעל השער ניצבת עמדה של משטרת ישראל.

שער שושן

שער שושן, נקרא גם "שער המזרח", הוא שער הכניסה המזרחי למתחם הר הבית, דרכו היו נכנסים להר הבית מכיוון הר הזיתים בתקופת בית המקדש השני, והוא היה אחד מחמשת השערים שנבנו בחומת הר הבית בימי בית המקדש השני.

שערי חולדה

שערי חולדה הם שתי נקודות כניסה סמוכות בכותל הדרומי של הר הבית. בנקודה המערבית שני שערים ובנקודה המזרחית שלושה.

שערי חולדה התקיימו בתקופת בית המקדש השני, ייתכן שעוד לפני מקדש הורדוס. השערים היו במפלס נמוך מרובו של הר הבית, ועל כן רוב החוקרים סבורים שהשערים מובילים במחילה אל תוך שטח ההר ומשם היה צורך לעלות במדרגות אל הרחבה.

תקופת חייו של הרב אשתורי הפרחי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן
ידיעת ארץ ישראל
כללי ארץ ישראלידיעת ארץ ישראל • מחקר אזור בארץ ישראל Aerial view of the Judean Desert (near Masada), Israel 03
תחומי מדע היסטוריהגאוגרפיהגאולוגיהאקליםהחיהצומחהצפרות בישראל
תחומי הפעילות לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיהשל"ח וידיעת הארץ • סדרות חינוך • לימודי ארץ ישראלחוגי סיירותהחקלאות בישראל
מוסדות בתי ספר שדההאגודה הגאוגרפית הישראליתהחברה ההיסטורית הישראליתהחברה להגנת הטבעהחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיההמועצה לשימור אתרי מורשת בישראלהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילןהמכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב)המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמןהמכון לארכיאולוגיה גליליתהמכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטיהמרכז הבינלאומי לשימור ע"ש העיר רומאהמרכז למיפוי ישראלהעמותה הישראלית לפרהיסטוריההקרן לחקר ארץ ישראליד יצחק בן-צבימכון אבשלוםמכון ישראלי לארכאולוגיהרשות העתיקותשביל ישראל
חוקרי ארץ ישראל בנימין מטודלה • אשתורי הפרחי • יהוסף שוורץאברהם משה לונץאברהם יעקב ברורזאב וילנאייוסף ברסלבישמריה גוטמןצבי אילןיוסי בן-ארציאורי דבירספי בן יוסףשמואל אביצור • ברוך ספיר • מורה דרך
ספרי יסוד ארץ-ישראל: ספר-המסעות •מדריך ארץ ישראלאנציקלופדיה אריאלמדריך ישראלכל ארץ ישראלאנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.