אשר (דמות מקראית)

אָשֵׁר, דמות מקראית, בנו השמיני של יעקב מאשתו זלפה שפחת לאה, וצאצאיו היו שבט אשר. חי 123 שנה. כשיצאו עם ישראל ממצרים העלו את עצמותיו וכאשר סיימו להתנחל בארץ בשנת ב'תצ"ה (1265 לפני הספירה) קברוהו בקדש נפתלי[1]. בניו של אשר היו "יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה--וְשֶׂרַח אֲחֹתָם" (בראשית מ"ו, י"ז).

לפי ספר היובלים[2] נולד ב-ב' בשבט.

Aser
סרטוט פורטוגזי

מדרש שמו

מקור שמו מוסבר בספר בראשית, פרק ל', פסוק י"ג:

וַתֹּאמֶר לֵאָה--בְּאָשְׁרִי, כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, אָשֵׁר.

נשים אשר הכירו את לאה כאומללה בעקבות עקרותה אמרו 'אשריה'. לדעת ליאורה רביד הכוונה כנראה לאישה אחת וזו רחל, שקנאה ללאה וזאת הסיבה להודות לאל.[3]

סמל השבט

אבנו של אשר בחושן הייתה - תרשיש. במדרש תלפיות כותב על אבנו של אשר:

אשר על תרשיש, ונקרא קריאוליק. וגונה כגטו השמן. וסגלתה לעכל המאכל, וכל שכן למי ששוחקה ומערבה במאכלו, ונעשה בזה עב ושמן שנאמר מאשר שמנה לחמו.

הרב אליהו הכהן, מדרש תלפיות

השערות שונות נאמרו בזיהוי אבן התרשיש:

Olivine (peridot)
אבן כריזוליט

מאחר שאקוומרין הוא סוג של בריל, הרי שתרגום זה לתרשיש מקובל ונפוץ.

ברכת יעקב לאשר

בברכת יעקב לבניו טרם מותו, הבטיח לאשר נחלה פוריה, אשר תניב לו מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ, כמו שנאמר "מֵאָשֵׁר, שְׁמֵנָה לַחְמוֹ[4]; וְהוּא יִתֵּן, מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ" (בראשית, מ"ט, כ').

צאצאי אשר

בספר דברי הימים מפורטת רשימת צאצאיו של אשר:

בְּנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחוֹתָם. וּבְנֵי בְרִיעָה חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל הוּא אֲבִי בִרְזָיִת. וְחֶבֶר הוֹלִיד אֶת יַפְלֵט וְאֶת שׁוֹמֵר וְאֶת חוֹתָם וְאֵת שׁוּעָא אֲחוֹתָם. וּבְנֵי יַפְלֵט פָּסַךְ וּבִמְהָל וְעַשְׁוָת אֵלֶּה בְּנֵי יַפְלֵט. וּבְנֵי שָׁמֶר אֲחִי וְרָהְגָּה וְחֻבָּה וַאֲרָם. וּבֶן הֵלֶם אָחִיו צוֹפַח וְיִמְנָע וְשֵׁלֶשׁ וְעָמָל. בְּנֵי צוֹפָח סוּחַ וְחַרְנֶפֶר וְשׁוּעָל וּבֵרִי וְיִמְרָה. לז בֶּצֶר וָהוֹד וְשַׁמָּא וְשִׁלְשָׁה וְיִתְרָן וּבְאֵרָא. וּבְנֵי יֶתֶר יְפֻנֶּה וּפִסְפָּה וַאְרָא. וּבְנֵי עֻלָּא אָרַח וְחַנִּיאֵל וְרִצְיָא. כָּל אֵלֶּה בְנֵי אָשֵׁר רָאשֵׁי בֵית הָאָבוֹת בְּרוּרִים גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים רָאשֵׁי הַנְּשִׂיאִים וְהִתְיַחְשָׂם בַּצָּבָא בַּמִּלְחָמָה מִסְפָּרָם אֲנָשִׁים עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אָלֶף.

אשר מוציא מהגיהנום את מי שלומד משניות

במדרש תלפיות (עמוד מא) מובא בשם ספר מזבח יעקב שאשר יוציא מהגיהנום כל מי שלמד משניות:

משם האר״י הקדוש ז״ל שאשר (בן יעקב) היה עוסק בתורה ובמשנה יותר מהחייב. ולאחר פטירתו של אדם כשדנין אותו בגיהנם קורא לכל שבט ושבט שיצילהו משם ואין קול ואין עונה. משקורא לאשר משיב לו אשר קרא׳ מימיך משנה אם אומר לו הן. מיד מוציא אותו מגיהנום בזכות המשנה.

קברו

קבר אשר בן יעקב בקדש נפתלי
קבר אשר ונפתלי בני יעקב בקדש נפתלי

לפי ספרות חז"ל העלו בני ישראל את כל בני יעקב לארץ להיקבר שם[5].

ובספר הישר מסופר:

ויקברו את ארונות מטות אבותיהם... ואת נפתלי ואשר קברו אותם בקדש נפתלי איש איש במקומו אשר ניתן לבניו.

ספר הישר, סוף ספר יהושע

כיום מצוין קברו בכביש 899 מול תל קדש נפתלי[6]. לקבר זה מקורות רבים בעיקר מהמאה ה-17 והילך. בנוסף יום פטירתו הוא כ' בשבט לפי התאריך העברי, כמובא בספר "ילקוט שמעוני".

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
פורטל תנ"ך

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר הישר, סוף ספר יהושע
  2. ^ פרק כח פסוק כט
  3. ^ ליאורה רביד, התנ"ך היה באמת, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2011, עמ' 156-155.
  4. ^ פירוש המילה לחמו הוא 'מאכלו' ראו גם: חבקוק, א', ט"ז: מַאֲכָלוֹ בְּרִאָה
  5. ^ תלמוד ירושלמי סוטה (דף ח ע"ב; פרק א הלכה י): "ככתוב (בראשית מו) אנכי ארד עמך מצרים ואני אעלך גם עלה מה ת"ל גם עלה. אמר אותך אני מעלה ושאר כל השבטים אני מעלה מלמד שכל שבט ושבט העלה עצמות ראש שבטו עמו"
  6. ^ מאגר מקומות קדושים של הרשות הארצית לשרותי דת. מקום קדוש מס' 133.
אשר

האם התכוונתם ל...

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.