אשר טננבוים

הרב אשר טננבוים (ה' בניסן תש"א, 2 באפריל 1941ט"ז בשבט תשע"ג, 27 בינואר 2013) היה מנהל ועד הישיבות ורבה של שכונת גבעת שאול בירושלים.

הרב אשר טננבוים
הרב אשר טננבוים
לידה ה' בניסן תש"א
ירושלים
פטירה ט"ז בשבט תשע"ג (בגיל 71)
ירושלים
השתייכות חרדים ליטאים

קורות חייו

נולד בירושלים, מצד אביו דור רביעי בארץ ישראל, בנו של הרב משה דוד טננבוים[1], שהיה מנהל ועד הישיבות במשך כחמישים שנה. למד בישיבת עץ חיים בירושלים ולאחר מכן בישיבת פוניבז' בבני ברק. נישא לשפרה, בתו של מנחם פרוש. לאחר נישואיו למד בישיבת מיר בירושלים.

בשנת תשכ"ח (1968), בהיותו בן 27, התמנה כרבה של שכונת גבעת שאול בירושלים מטעם המועצה הדתית. בשנות ה-70 הקים את בית מדרש "ברכת מנחם" בשכונה, לכבודו של חותנו מנחם פרוש, במרתף בנין, ובשנות ה-90 הועבר בית המדרש למבנה מרווח והחליף את שמו ל"משכן באב"ד". תחת הנהלתו של הרב הורחב בית המדרש במהלך השנים, נבנו בו מקווה וספרייה תורנית עשירה עד שהפך לבית מדרש מרכזי בשכונה.

בכסלו תשנ"ד (נובמבר 1993), לאחר פטירת אביו, התמנה על ידי הרב שך, נשיא ועד הישיבות, למלא את מקום אביו בניהול ועד הישיבות. ייצג את הישיבות המאוגדות בוועד הישיבות מול השלטונות ורשויות הצבא. במסגרת תפקידו היה חותם על טופסי הדיחוי של בני הישיבות לצה"ל, ומאשר את היותם בני ישיבות, ועומדים בקריטריונים של תורתו אומנותו, הרב טננבוים היה ידוע בקפדנותו לבדוק האם מבקש הדיחוי אכן תלמיד ישיבה, ורק אז הסכים לחתום על התצהיר[2]. היה בקשר הדוק עם ראשי אכ"א וטיפל במקרים של בחורי ישיבה שהתעוררו אצלם בעיות מול שלטונות הצבא. פרסם את הוראותיו של הרב שך בנושאים שונים הקשורים לעולם הישיבות וכן תקנות מיוחדות לבחורי הישיבות ובהן האיסור להוציא רישיון נהיגה, כאשר הוחלט כי תלמיד ישיבה שיוציא רישיון, אינו זכאי למעמד בן ישיבה מועד הישיבות[3]. היה מרבה להתייעץ עם הרב שך בנושאים השונים שעלו על הפרק, והיה מגיע רבות למעונו לצורך כך[2]. לאחר פטירת הרב שך היה נועץ ברב אלישיב.

בשנת תשנ"ט (1999) התמנה כחבר בוועדת טל שדנה בסוגיית גיוס בני ישיבות והדיחוי משירות בצה"ל הניתן להם מתוקף הסדר תורתו אומנותו. לאחר שהתברר כי בחוק טל נכללו סעיפים חדשים המשנים את ההסדר שהיה קיים מאז קום המדינה, נמנע מלחתום על מסקנות הוועדה ועל פי דרישת הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, הרב משה שמואל שפירא, ורבנים נוספים, ותחת זאת צירף "חוות דעת יחיד" ובה דרש להותיר את ההסדר שהיה עד אז ללא שום שינוי. בשל פעילותו זו, זכה למכתבי תמיכה מאותם חברים במועצת גדולי התורה. כמו כן סירב להשתתף בישיבות ועדת כץ שהכינה את החוק להגשתו לכנסת[4], ותחתיו השתתף נציג אחר של ועד הישיבות[5].

בשנת תש"ע חלה במחלת הסרטן, ולאחר שלוש שנים שבהן נאבק במחלתו נפטר. נקבר בהר המנוחות בירושלים. לאחר פטירתו מינה הרב שטיינמן את חתנו הרב חיים אהרן קאופמן לממלא מקומו בוועד הישיבות.

משפחתו

אחיו, יצחק מתתיהו טננבוים, הוא עורך המודיע. חתנו הרב חיים אהרן קאופמן מכהן כרב בית הכנסת משאת בנימין בשכונת מעלות דפנה בירושלים. חתנו הרב עקיבא פרנקל, בנו של הרב איסר פרנקל, רבה של שכונת בבלי בתל אביב, הוא דיין. בנו הרב דב מאיר, חתנו של הרב יצחק זילברשטיין, מכהן כר"מ בישיבת קריית מלך, בנו הרב יעקב, ממלא את מקומו כרב בית הכנסת משכן באב"ד.

עץ משפחת פרוש

נפתלי צבי פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה זלמן פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גרשון פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נפתלי צבי פרוש-גליקמן
 
עקיבה פרוש
 
אהרן יעקב פרוש
 
אליהו נחום פרוש
 
יוחנן דוד סלומון
 
חיים יהודה לייב אוירבך
 
?
 
מנחם מנדל פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משה פרוש
 
מרדכי ליבר פרוש
 
זונדל קרויזר
 
שמואל קלמן מירסקי
 
אברהם
 
נפתלי סלומון
 
המשך ענף זה ראו:
עץ חיים יהודה לייב אוירבך
 
מרדכי ליבר פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם פרוש
 
חיים קמיל
 
 
 
 
 
שרה
 
כתריאל שלמון
 
משה מנדלבאום
 
 
 
 
 
שלום חיים פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיר פרוש
 
אשר טננבוים
 
 
 
 
 
אהוד חבצלת
 
 
 
 
 
 
 
ישראל פרוש
 

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לוי יצחק הירושלמי, האיש שמאחורי 20 אלף בני הישיבות, מעריב, 6 בינואר 1989.
  2. ^ 2.0 2.1 משה ויסברג, יו"ר ועד הישיבות • הגאון רבי אשר טננבוים זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 27 בינואר 2013
  3. ^ הפרדס - No. 69 Vol. 9 1995 June -, באתר HebrewBooks
  4. ^ אנשיל פפרח"כ יוסי כץ הקפיא הדיונים על חוק טל, באתר הארץ, 12 בפברואר 2002
  5. ^ פרוטוקול הישיבה כאן
אהוד חבצלת

אהוד חבצלת (באנגלית: Ehud Havazelet‏) (13 ביולי 1955 - 5 בנובמבר 2015) היה סופר יהודי-אמריקאי.

אהרן יעקב פרוש

הרב אהרן יעקב פרוש (תרמ"ד, 1884 - ח' באייר תשי"ט, מאי 1959) היה מעסקני היישוב הישן וממנהלי ישיבת עץ חיים בירושלים.

אליהו נחום פרוש

הרב אליהו נחום פרוש (תרנ"ב, 1892 - כ"ח באלול תשט"ז, ספטמבר 1956) היה משגיח בתלמוד תורה עץ חיים ומעסקני היישוב הישן בירושלים.

גבעת שאול

גבעת שאול היא שכונה ואזור תעשייה במערב ירושלים, מדרום לכביש 1. השכונה ממוקמת בצמוד לכניסה הראשית לעיר, וגובלת בשכונת קריית משה בדרומה ובמזרחה. תושבי השכונה חרדים ודתיים לאומיים. אזור התעשייה נמצא בין שכונת גבעת שאול ממזרח להר נוף ממערב, והוא מתפשט דרומה גם במערב קריית משה, עד לבית הכרם. הנכנסים לירושלים דרך צומת גינות סחרוב, עוברים דרך גבעת שאול בדרכם לתוך העיר.

ה' בניסן

ה' בניסן הוא היום החמישי בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישי בחודש הראשון

למניין החודשים מניסן. ה' בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

ועד הישיבות

ועד הישיבות הוא גוף ארגוני המאגד את הישיבות במדינת ישראל. הוועד נוסד ב-1924 בפולין ובשנת 1941 הוקם מחדש בארץ ישראל.

חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם

חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002 הוא חוק שהתקבל בכנסת בשנת 2002, ואיפשר המשך דחיית גיוס בחורי ישיבות בכפוף לתנאים המפורטים בו. החוק נודע בשם "חוק טל" על שם השופט בדימוס צבי טל, שעמד בראש ועדה ציבורית, ועדת טל, שהמליצה על חקיקתו. לחוק ניתן תוקף לחמש שנים, ותוקף זה הוארך בחמש שנים נוספות, עד לשנת 2012, אז פסק בג"ץ שהחוק אינו חוקתי ובכך מנע את הארכת תוקפו על ידי הכנסת.

חיים קמיל

הרב חיים קמיל (ב' בניסן תרצ"ג, 29 במרץ 1933 - ט"ו באדר ב' תשס"ה, 26 במרץ 2005) שימש במשך כעשרים וחמש שנה בראשות ישיבת אופקים.

יוחנן דוד סלומון

יוחנן דוד סלומון (תרי"ז, 1857 – ט"ז בטבת תרע"ג, דצמבר 1912) היה פעיל ציבור בירושלים.

כתריאל שלמון

כתריאל פסח שלמון (סלומון) (1 בספטמבר 1914 - 16 במרץ 1967) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה ודיפלומט ישראלי. שירת כנספח צה"ל בבריטניה ובארצות הברית וציר ישראל בדרום אפריקה וברומניה.

מאיר פרוש

מֵאִיר פֹּרוּשׁ (נולד בכ"א בסיוון תשט"ו, 11 ביוני 1955) הוא סגן שר במשרד החינוך וחבר הכנסת מטעם מפלגת אגודת ישראל בסיעת יהדות התורה ויו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים.

מנחם מנדל פרוש

הרב מנחם מנדל פרוש שו"ב (י"א בסיוון תרל"ח יוני 1878 - ט"ז בחשוון תשי"ג נובמבר 1952) היה מרבני שכונת שערי חסד, שוחט ובודק ראשי של ירושלים וממייסדי מערכת הכשרות בסוף המאה ה-19, ומשגיח של בית היתומים דיסקין.

היה ממקורבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק וסייע בהקמת ישיבת מרכז הרב בירושלים.

מנחם פרוש

מנחם פֹּרוּשׁ (כ"ח באדר ב' תרע"ו, 2 באפריל 1916 - ח' באדר תש"ע, 22 בפברואר 2010) היה חבר כנסת מטעם יהדות התורה ויושב-ראש אגודת ישראל בירושלים.

משה מנדלבאום

פרופ' משה מנדלבאום (הכתיב הרשמי: מנדלבום; נולד ב-1933) הוא כלכלן ישראלי, שכיהן כנגיד בנק ישראל בין השנים 1982–1986.

משה פרוש

משה גליקמן־פרוש (1893–1983) עסקן ציבור ופוליטיקאי חרדי מטעם אגודת ישראל. ממייסדי אגודת ישראל בירושלים ומראשי הציבור החרדי בעיר במשך עשרות שנים.

נפתלי צבי פרוש

הרב נפתלי צבי פרוש (פלדמן; תקפ"ג, 1823 – ח' בחשוון תרכ"ו, אוקטובר 1865) היה מצדיקי היישוב הישן בירושלים, אבי משפחת פרוש הירושלמית.

עקיבה פרוש

הרב עקיבה פרוש (ב' בסיון תרמ"א, 1881 – כ"ז בחשוון תרפ"ב, 28 בנובמבר 1921) היה מקובל, בן היישוב הישן בירושלים.

שלום חיים פרוש

הרב שלום חיים פרוש (י"ג באדר תרצ"ג, 11 במרץ 1933 - כ"ו בחשוון תשס"ג, 10 בנובמבר 2004) היה חוקר תורת החסידות ומזכיר מועצת גדולי התורה.

שלמה זלמן פרוש

שלמה זלמן פרוש (תר"ה, 1845 – כ"ג בתמוז תרנ"ח, יולי 1898) היה מעסקניו הבולטים של היישוב הישן בירושלים. מייסד "גמילות חסד שערי חסד" (הגמ"ח הראשון בירושלים), מייסד ישיבת תורת חסד וכולל האברכים "דגל התורה" ומנהל ה"חברה קדישא פרושים" בירושלים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.