אשקלון

אַשְׁקְלוֹן[3] היא עיר חוף במחוז הדרום בישראל, השוכנת במישור החוף הדרומי, בקצה מערבי של חבל לכיש, בין הנגב לשפלה. היא העיר המערבית ביותר במדינת ישראל ובירת נפת אשקלון. אשקלון נחשבת לבין ערי החוף המפותחות ביותר ונמנית בין ערי התיירות והנופש הגדולים בישראל. אשקלון משתרעת על שטח של 48,000 דונם ומונה כ־145,432 תושבים, ה־13 באוכלוסייתה במדינת ישראל. העיר הדרומית ביותר במישור החוף במדינת ישראל.

הוקמה ב־1948 כמועצה מקומית, והוכרזה ב־1951 כמגדל־אשקלון. ב־1955 אוחדה עם המועצה המקומית אפרידר לרשות מקומית אחת שנקראה אשקלון.

העיר בעלת היסטוריה של יותר מחמשת אלפי שנה, נמנית עם הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל העתיקה. משערים כי מקור שמה הוא מהמילה "שקל" המציינת מידת משקל, משום שאשקלון היא אחת מערי הנמל העתיקות בארץ, והמסחר היה מהפעיל ביותר. אשקלון נזכרת לראשונה בספר יהושע: "חמשת סרני פלשתים, העזתי, האשדודי האשקלוני".

אשקלון
Ashkelon COA
Flag of Ashkelon
אשקלון ממעוף הציפור
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה תומר גלאם
גובה ממוצע[1] ‎36‏ מטר
תאריך ייסוד 1948
סוג יישוב עיר 100,000‏–199,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 140,968 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎13
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎2.2%‏ בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 3,000 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎69
תחום שיפוט[2] 45,960 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎52
(למפת השפלה רגילה)
HaShfela
 
אשקלון
אשקלון
31°40′07″N 34°34′27″E / 31.6687192446898°N 34.5740729362214°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
5 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4117
    - דירוג מדד ג'יני
‎108
פרופיל אשקלון נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
www.ashkelon.muni.il

גאוגרפיה ואקלים

אשקלון שוכנת במישור החוף, בקצה הדרום־מערבי של חבל לכיש, המפריד בין הנגב לשפלה, וכעיר המערבית ביותר בישראל, גבולה הדרומי של העיר רחוק מרצועת עזה כ־7 ק"מ. לכל אורכה של העיר עוברת "דרך הים" (ויה מאריס העתיקה). אשקלון, אחת הערים העתיקות בעולם, שימשה בכל תקופותיה עיר מעבר של דרכים ונתיבות ים, מסילת ברזל שירדה ממרכז הארץ (מסילת לוד ותל אביב) אל רצועת עזה, בואכה מצרים. מסילה זו הותקנה ב־1918, בסוף מלחמת העולם הראשונה, בידי הצבא הבריטי, שכבש אז את ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית. כביש החוף העולה מצפון סיני בואכה רצועת עזה אל גוש דן, הוא ציר התנועה החשוב ביותר במישור הים התיכון.

שני נחלי אכזב, נחל שקמה בדרום ונחל אבטח בצפון, זורמים סביב אשקלון, מנקזים מדי חורף את מי השיטפונות ונשפכים לים התיכון.

אשקלון, העיר החדשה, משתרעת על שטח של כ־45,000 דונם. בתחומה גם התל העתיק של אשקלון הקדומה, המשתרע על יותר מ־2,000 דונם בתחומי הפארק הלאומי שבדרום־מערב העיר. שם, לחוף הים התיכון, מצויים גם שרידי הנמל העתיק וכן שני נמלים קטנים עם שוברי גלים בולטים אל תוך הים: נמל הנפט של קצא"א ונמל מי הקירור של תחנת הכוח רוטנברג, שהקימה חברת החשמל בסוף שנות ה־80.

אדמות אשקלון חוליות ברובן, להוציא אדמות שכונת גבעת ציון שבדרום־מזרח העיר. העיר שוכנת על כמה גבעות השוברות את קו הרקיע וקו החוף, ומגיעות לגובה של 60 עד 80 מטר מעל פני הים.

להקות בני־כנף חולפות בשמיה, ובפארק הלאומי מקננות ציפורים מסוגים שונים. תנים, שועלים, ארנבות ונמיות, דרבן לעת מצוא ולעיתים רחוקות גם צבאים תועים הבאים מחבל לכיש בתקופת היובש.

אקלימה של אשקלון נוח. היא נהנית ממשבי רוח העולים מן הנגב וממדבר יהודה ומאזנים את לחות חוף הים. כך, בניגוד לערי החוף הצפוניות ממנה, מצטיינת אשקלון באקלים יבש גם בלילות הקיץ. בממוצע השנתי נרשמים בה רק 33 ימי גשם, וכמות המשקעים הממוצעת מגיעה ל־420 מ"מ בשנה.

אקלים באשקלון
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 17.2 17.5 19.7 24.6 27.4 29.5 30.8 31.1 30.2 27.9 23.6 19.2 24.8
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 8.1 8 9.3 11.9 14.8 18 20.6 21.4 20.1 17.5 13.1 9.8 14.3
משקעים ממוצעים (מ"מ) 127.9 98.6 61.4 17.8 3 0 0 0 2.3 19 69.8 114.7 514.5
מקור: השירות המטאורולוגי הישראלי[4]

היסטוריה

מגדל-השעון-באפרידר
מגדל השעון במרכז אפרידר
Ask NTL PARK
עמודים רומיים בפארק הלאומי באשקלון

אשקלון העתיקה

אשקלון נמנית עם הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל העתיקה. מקור שמה של אשקלון הוא שקל, שהיה פעם שמה של העיר.

ראשית היישוב במקום לפני כ־5,000 שנה, אך עיר של ממש קמה באתר בתקופה הכנענית התיכונה (2200 עד 1550 לפנה"ס). היא נמנתה עם הערים הגדולות, ושימשה כעיר הנמל הגדולה ביותר בתקופה הכנענית. על העיר שלטו בזה אחר זה שמונה עמים (ותרבויות): כנענים, פלשתים, פיניקים, הממלכות ההלניסטיות, רומאים, ביזנטים, ערבים וצלבנים. אותם עמים, בתורם, השתלטו בכוח הזרוע על העיר וירשו את קודמיהם.

בשנת 1150 לפנה"ס לערך נכבשה העיר על ידי הפלשתים. תחת שליטת הפלשתים הפכה אשקלון לאחת מחמש ערי פלשתים, שביניהן לבין ממלכת יהודה וממלכת ישראל, התקיים מתח צבאי ומדיני מתמיד. בשנת 604 לפנה"ס בא קץ עידן הפלשתים. אשקלון, העיר האחרונה של הפלשתים, נכבשה על ידי הבבלים, והצבא הבבלי בראשותו של נבוכדנאצר החריב ושרף את העיר והגלה את תושביה.

אשקלון נבנתה מחדש בתקופה ההלניסטית והייתה לנמל ימי חשוב. בתקופה הרומית תפסה אשקלון מקום חשוב בעולם התרבות היווני, סופרים ופילוסופים יוונים רבים כגון אנטיוכוס מאשקלון היו מילידי העיר. הורדוס, שליט יהודה, שיש הסבורים שנולד בעיר, האדיר את העיר וחיזק אותה. על פי יוסף בן מתיתיהו, הורדוס המלך בנה את בית המועצה הענק ששרידיו המרשימים נמצאים בפארק אשקלון. העיר המשיכה לשגשג לאחר מכן תחת שלטון האימפריה הרומית וביזנטיון. גם בתקופת המשנה ותקופת התלמוד חיו באשקלון לא־יהודים לצדם של יהודים.

אשקלון בימי הביניים

Ashqelon psiphas greece
כיתוב יווני ברצפת פסיפס מכנסייה עתיקה באשקלון
HPIM2646
משמאל: קבר שיח' עואד, מבנה ממלוכי מהמאה ה־13. מימין: מלון הולידיי אין אשקלון

בשנת 644 השלימו הערבים את כיבוש הארץ, וכך עברה גם אשקלון לשלטון מוסלמי. בשנת 1099, עם הגעת מסעי הצלב לארץ, הייתה אשקלון מבצר חשוב לפאטמים, ואף על פי שבקרב אשקלון שנערך בסמוך לה ניצחו הצלבנים, לא נפלה אשקלון בידיהם.

בשנת 1150 בוצרה העיר על ידי שליטה הפאטמי בחמישים ושלושה מגדלים, אך למרות זאת נפלה העיר שלוש שנים לאחר מכן בידי הצלבנים ומלכם בלדווין השלישי מלך ירושלים, וזאת לאחר מצור שהוטל עליה במשך חודש. בשנת 1187 הובסו הצלבנים בקרב קרני חיטין על ידי מוסלמים בהנהגת צלאח א־דין, וממלכת ירושלים נפלה. הצלבנים גורשו מהעיר על ידי המוסלמים בהנהגת א־דין, שהרס את מבני העיר, גירש את האוכלוסייה והעלו הכל באש, כדי למנוע הקמה מחדש של המקום כבסיס צלבני. לאחר מכן נסתם נמלה.

העיר זכתה לתחייה בינואר של שנת 1192, כאשר הצלבנים חזרו אליה בראשות מנהיגם ריצ'רד לב הארי. תוך כמה חודשים הם שיקמו את העיר וביצרו אותה בחפיר, חומה, מגדל ושערים. אך בסוף אותה שנה צלאח א־דין וריצ'רד החליטו לפרק את אשקלון שוב. האתר נשאר נטוש עד נובמבר 1239, עד שנכבש שוב על ידי הצלבנים תחת הפיקוד של הרוזן טיבו הרביעי משאמפאן. בשנה שלאחר מכן, נבנה מבצר בפינה הצפון־מערבית של העיר על ידי ריצ'רד, רוזן קורנוול. המוצב נפל בידי המצרים תחת פח'ר א־דין באוקטובר 1247. סופה של אשקלון העתיקה הגיע בשנת 1270 וזאת לאחר שהסולטאן הממלוכי, בייברס, הרס סופית את העיר, מילא את נמלה וסתם אותו, וכתוצאה מכך ננטשה העיר ולא נבנתה שוב.[5]

המסגד הראשי של אשקלון נבנה מחדש על ידי עבד אלמלכ אבן מרואן (685–705) לאחר שהעיר נכבשה מידי הביזנטים. לא ברור אם הבניין החליף כנסייה ביזנטית והאם זהו אותו מסגד שנבנה שוב ב־772 יחד עם מינרט. אולם בסוף המאה העשירית אלמקדסי מתאר את המסגד הגדול כעומד בשוק של סוחרי הבדים ומרוצף בשיש. המסגד והשוק מוזכרים ששים שנה לאחר מכן על ידי נאסר א־ח'וסרו (1047). אחרי נפילת אשקלון לידיים צלבניות באוגוסט 1153, והמסגד הגדול הומר לכנסייה שהוקדשה לסנט פול. ב־1123 הרוזן היו מיפו העניק "את אחד המסגדים הטובים ביותר בעיר של אשקלון" שהיה אז עוד בידיים מוסלמיות למנזר של סנטה מריה בעמק יהושפט. ב־1153 המנזר חיזק את טענותיו ביחס למסגד הגדול. המסגד המדובר הכיל את ראשו של אלחסין, נכד הנביא. הראש הוצא והועבר לקהיר ממש לפני שאשקלון נפלה בידי הצלבנים ב־1153. צלאח א־דין החריב את הקתדרלה הצלבנית.

אל־מג'דל

Ashkelon, Illustration for La Terre-Sainte et les lieux illustrés par les apôtres, by Adrien Egron, 1837 (1)
ציור של אשקלון בשנת 1837
Ashkelon1870s
מפת הקרן לחקר ארץ ישראל לאזור אשקלון, משנת 1880

אל־מג'דל (ערבית: المجدل) הייתה עיר ערבית ליד חורבות אשקלון העתיקה. בשנת 1596 היה מג'דל היישוב השישי בגודלו בארץ ישראל וגרו בו 2,795 תושבים.[6] מג'דל נודעה בזכות תעשיית האריגה שלה.

בתקופת המנדט הייתה מג'דל חלק מנפת עזה. לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל השתרע שטחה העירוני[7] על 1,346 דונמים (מתוכם 202 דונמים שטחים ציבוריים).[8] בסוף שנת 1946 התגוררו במג'דל כ־10,900 תושבים[דרוש מקור], ושכן בקרבתה על חוף הים משהד נבי חוסיין - מבנה עתיק מסוף המאה ה־11 ובו, על פי המסורת, נטמן ראשו של חוסיין בן עלי, נכדו של הנביא מוחמד. לכן נהגו מוסלמים לעלות אליו לרגל.[9]

במלחמת העצמאות חנה באזור חיל המשלוח המצרי במהלך מסעו צפונה דרך ציר החוף, כאשר מטרתו הייתה תל אביב. לכן הפציץ חיל האוויר הישראלי את העיירה מספר פעמים. העיר נכבשה ב־5 בנובמבר 1948,[10] יחד עם איסדוד ויבנא, על ידי כוחות צה"ל במהלך מבצע יואב. רוב תושביה הערבים ברחו, את הנותרים (בין 1,000 ל־2,000) הורה יגאל אלון לגרש, אבל ההוראה לא בוצעה.[דרוש מקור]

כיום מג'דל היא שכונת מגדל באשקלון ובה שוכן המרכז המסחרי העיקרי בעיר. כמו כן נמצא בה מוזיאון במבנה הח'אן והשוק העירוני.

לאחר קום המדינה

לאחר תום מלחמת העצמאות, יישבו מוסדות המדינה כ־3,500 עולים חדשים בכ־800 בתי ערבים שעזבו ברובם לרצועת עזה. העולים היו כשליש מתימן, 15% מטורקיה, 10% מצפון אפריקה וכ־40% מאירופה.[11] לצדם התגוררו בסוף 1949 כ־2,500 ערבים, עבורם הקימו השלטונות בית ספר ומרפאה.[12] בתחילת 1950 עוד שבו למקום ערבים מעזה במסגרת איחוד משפחות.[13] הערבים במגדל גד היו בעיקר מדלת העם, לאחר שהשכבות המשכילות ברחו במהלך המלחמה.[14] התושבים הערבים רוכזו בצפון העיר, באזור שכונה "הגטו",[15][16] והם חיו תחת הממשל הצבאי על ערביי ישראל שהיה בפיקודו של דוד איל.

ביולי 1950 פוצץ צה"ל את מסגד מקאם א־נבי חוסיין, מבנה מהמאה ה־11, ובעקבות מחאתו של שמואל ייבין, ראש מחלקת העתיקות דאז, נטל משה דיין, אלוף פיקוד דרום אז, את האחריות למעשה.[9] בתקופה זאת הוחל בפינוי ערביי מגדל גד. כ־400 ערבים שהיו פליטים בעיר עברו לאזור רמלה בתחילת יולי 1950.[17] בהמשך הקיץ, בעקבות תלונות של הקומוניסטים, הבהירו בממשל הצבאי שהערבים המועברים מהעיר הם פליטים שהגיעו אחרי המלחמה ומועברים לגליל לכפרי פליטים, או ערבים שביקשו מרצונם לעבור לרצועת עזה.[18] על פי הודעת הממשל, ביקשו הערבים לעבור לעזה לקרוביהם, לאחר שבהיעדר שלום אפסו הסיכויים שקרוביהם יוכלו לחזור למגדל גד.[19] בקשות אלו לעבור לעזה נתקבלו לאחר שערביי מגדל גד הוזמנו אל מרכז השלטון ושם הוצגו להם אפשרויות המעבר והם נשאלו באיזו אופציה הם מעוניינים. כלפי המסרבים הופעלו פעולות שכנוע שכללו אזהרות מצרות שעלולות לבוא על אלו שלא יעברו.[20]

במהלך הקיץ הפך הגטו הערבי ליריד בו מכרו הערבים העוזבים את רכושם ליהודי הסביבה.[21] המפונים לעזה הוסעו במשאיות צבאיות לגבול ושם הועברו בתיאום עם שלטונות מצרים. חלק מהעוברים עברו לירדן.[22] בסוף אוגוסט 1950 נותרו בעיר כ־1,300 ערבים.[23] בספטמבר 1950 פרסם ויליאם אדוארד ריילי דו"ח על גירוש ערבים מישראל ובין השאר כתב על מעבר ערביי מגדל גד שיש שמועות שהכוונה היא לגרש את כל התושבים הערבים.[24] בעיתונות הישראלית הכחישו את הטענות על גירוש.[25]

מאוחר יותר לחצו שלטונות הצבא על הערבים הנותרים לצאת, באמצעות איומים, "נגישׂות"[26] והפסקות באספקת המזון. לבסוף עצרו חלק מהנשארים, הוציאו צווי פינוי, וגירשו לעזה או ללוד גם את מי שלא הסכים לחתום על כתב ההסכמה. לאחר עזיבתם המוחלטת הועברו הבתים לרשות המדינה. פינוי ערביי מג'דל הושלם באוקטובר 1950.[27]

בשנים הראשונות ליישוב העולים במג'דל נקרא היישוב החדש במספר שמות. בתחילה נקרא מגדל־עזה, אחר כך מגדל־גד ולבסוף מגדל־אשקלון. היישוב תוכנן כיישוב חקלאי ועורף לוגיסטי ליישובים החקלאיים שעתידים היו לקום באזור. עד מהרה קיבל היישוב החקלאי צביון עירוני ובשנת 1951 הוכרזה מגדל־אשקלון כעיר. אליעזר מילרוד מונה לשמש כראש העירייה הראשון. באותה שנה החלה ביוזמת ההסתדרות הציונית בדרום אפריקה הקמת שכונת מגורים בסמוך למגדל־אשקלון בשם אפרידר. השם נגזר מהמילים אפריקה ועמידר.[28] ב־1953 הוכרזה השכונה כמועצה מקומית בשם אשקלון וכונתה לעיתים אשקלון החדשה. ד"ר יחזקאל זונאבנד מונה כראש המועצה המקומית. ב־1955 החליט משרד הפנים לאחד את שני היישובים לעיר אחת בשם "אשקלון". ד"ר זונאבנד מונה כראש העיר המאוחדת.

בשנת 1956 הקים יעקב זלקין, עולה חדש מצרפת, את "קולנוע רחל", שנקרא על שם אמו. את בית הקולנוע תכננו בני הזוג שולמית ומיכאל נדלר, שתכננו במשרדם התל אביבי באותה תקופה עוד מספר בתי תרבות ברחבי הארץ, בעיקר ביישובי הפריפריה.

HPIM2656
מוזיאון לתולדות אשקלון הממוקם במסגד ששימש את העיר הערבית ששכנה במקום עד לשנת 1950

בשנת 2006 חלה תפנית לרעה במצב הביטחוני בעיר לנוכח העובדה שמספר רקטות גראד נורו אליה מכיוון רצועת עזה. בדצמבר 2008, ערב מבצע עופרת יצוקה ובמהלכו, המשיכה אשקלון לספוג ירי של טילי גראד שכוון כגד האזרחים המתגוררים בה, עובדה אשר גרמה לשיתוק חלקי של החיים בעיר. במהלך מבצע צוק איתן נורו מספר עצום של רקטות לעבר העיר. מרביתן יורטו על ידי כיפת ברזל, אך אחדות מהן פגעו בעיר וגרמו לפצועים ולנזק. תחנת הכוח בעיר, כמויות התיירים והסיבה שאשקלון בין הערי חוף המבוקשות לנופשים בישראל גורמת לארגוני הטרור ברצועת עזה כגון חמאס ו הג'יאהד האיסלמי לטווח את העיר במטחים כבדים של רקטות בהסלמות על מנת לשבש את חיי השגרה והבילויים בעיר החוף.

סמל העיר

שישים-שנה-לאשקלון
  • חמישה כוכבים – מסמלים את חמש שכונותיה העיקריות של העיר
  • עמוד שיש עם כותרת – סמל לעיר העתיקה אשקלון
  • סרט – מסמל את תכנונה של אשקלון כעיר הסרטים של ישראל
  • גלגל שיניים – מסמל את מפעלי התעשייה בעיר
  • גלי הים – מסמלים את היותה עיר חוף
  • רקע – הכחול מסמל את הים והתכלת את השמים הבהירים של העיר
Ashkelon water tower
מגדל המים באשקלון. נבנה בתקופת המנדט הבריטי

ראשי העיר

סטטיסטיקה ודמוגרפיה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים באשקלון 140,968 תושבים (מקום 13 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לאשקלון דירוג של 5 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 73.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 7,644 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[29]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

בשנות ה־90 נקלטו בעיר מעל 50,000 עולים חדשים, בעיקר מברית המועצות ומאתיופיה. במהלך אוגוסט 2005 נקלטו בעיר כמה עשרות מפונים מרצועת עזה, כחלק מתוכנית ההתנתקות, בעיקר מהיישוב כפר דרום.

רבי-קומות-בסיטי
רבי קומות בסיטי

אחוז הבתים צמודי הקרקע בעיר הוא מהגבוהים בערי ישראל. אשקלון היא העיר ה־12 בגודלה במדינת ישראל.

שכונות העיר

צפון העיר
  • ברנע
  • חלומות ברנע הירוקה
  • גני ברנע
  • מצפה ברנע
  • נאות ברנע
  • כפר הגולף
  • הנשיא הרצוג
  • רמת רפאלי
  • נווה דקלים
  • עיר היין
מרכז העיר
  • אפרידר
  • הסיטי
  • אשכולי פז
  • מגדל
  • רמת אשכול
  • כוכב הצפון
  • פארק אלון
  • נאות אשקלון
  • נווה אילן
  • נווה הדרים
  • המרינה
דרום העיר
  • גן הוורדים
  • האגמים
  • גבעת הפרחים
  • גבעת ציון ("שיכונים")
  • נווה ים
  • נווה ים ד
  • שמשון ("עתיקות"),
    ובה חמישה רבעים:
    • נווה אלונים
    • שפירא
    • שי עגנון
    • קריית ביאליק
    • רמת בן-גוריון[30]

עם זאת, ישנם אזורים בעיר המכונים בכינויים שונים. כך למשל, רסקו - אזור שהיה בעבר חלק מאפרידר וכיום חלק מהסיטי, שכונת הטייסים שהיא למעשה חלק מאפרידר (לאורך רחוב "הטייסים"), שכונת מגדל המים - כינוי לאזור המרכזי של אפרידר, בו עומד מגדל המים, שכונת רמת רפאלי שהיא למעשה שכונת רמת כרמים, שכונת הגולף היא השכונות ברנע ב' ו־ג'. כמו כן, ישנם שמות רבים שנקבעו בעבר ולאחר מכן שונו, כגון שכונת "גבעת ציון" שכונתה בעבר "שיכונים" על שמם של שיכוני העולים שנבנו בה, ושכונת "שמשון" שכונתה בעבר "עתיקות" על שם העתיקות שנמצאו בקרבתה (היום בפארק הלאומי), ואשר שמה שונה בשל משמעותו השלילית.

חינוך

באשקלון פועלים למעלה מ־50 מוסדות חינוך ובהם, המכללה האקדמית אשקלון. בשנת 2007 קיבלה המכללה הכרה כמוסד להשכלה גבוהה מטעם המועצה להשכלה גבוהה, ובהדרגה הוכרו חוגים נוספים שלה מבחינה אקדמית.

בעיר פועלים כ־38 בתי ספר יסודיים וכ־24 בתי ספר על־יסודיים. בעיר קיימים כחמישה בתי ספר ייעודיים, כגון בית הספר לאמנויות (כיתות א'–י"ב), ובית ספר אחד של החינוך המיוחד. כמו כן פועלת בעיר תוכנית תלמ"א – תוכנית לאומית למצוינות באנגלית, המביאה כ־60 מורים מארצות הברית לישראל למשך הקיץ כדי שילמדו אנגלית בבתי הספר. התלמידים נהנים ממגוון פעילויות באנגלית, ביניהן מופע קסמים, סדנת שפת סימנים, תיפוף וסדנאות אוכל.[31]

בנוסף, בעיר פועל מכון התורה והארץ - מכון למחקר, ליישום ולהסברה של המצוות התלויות בארץ, בו פועלים רבנים, מדענים ואגרונומים. ב־2001 הוקם באשקלון גרעין תורני בשם "אורות אשקלון". בראש הגרעין עומד הרב אופיר כהן ובמסגרתו פועלת בעיר גם ישיבת הסדר.[32]

בעיר קיים פרויקט עמ"ן (עיר מתנדבת נוער) של ג'וינט ישראל ומשרד החינוך, אשר מעודד נוער להתנדב. הפרויקט פועל בשיתוף עם מועצת הנוער העירונית ומשתתפים בו כ־51% מבני הנוער בעיר.[33] קיימים גם פרויקטים וארגוני נוער נוספים המקיימים פעילות לנוער.

תנועות נוער

תנועות נוער הפועלות בעיר:

  • משצ"ים - מדריך של"ח צעיר
  • בני עקיבא - 5 סניפים (אפרידר, נוויאות, גבעת ציון, גן הוורדים ושמשון)
  • כנפיים של קרמבו - סניף בברנע
  • הנוער העובד והלומד - 2 קנים עירוניים (אפרידר וברנע) וסניף אחד בעתיקות
  • עזרא (תנועת נוער) - סניף בברנע
  • השומר הצעיר - 2 קנים (אפרידר ועתיקות)
  • הצופים - בעיר קיימים שלושה שבטים: שבט נמרוד שבאפרידר, אשר הוקם בשנת 1958, שבט אדר שבברנע ושבט שמשון שבשכונת שמשון אשר הוקמו על ידי קומונת בני שנת שירות של תנועת הצופים בשנת 2013.
  • נוע"ם - מרכז פעילות בקהילת נצח ישראל
  • נוער מד"א - בתחנת מד"א אשקלון
  • תוכנית נטע - תנועת נוער טכנולוגית. פעילות מתקיימת במתנ"ס בית ווסק.
  • CTeen - ארגון חב"ד לנוער. מופעל במספר מוקדים ברחבי העיר.

תרבות ופנאי

מוסדות תרבות ואומנות

PikiWiki Israel 14144 Performing Arts Center in Ashkelon
היכל התרבות
מדרחוב אשקלון
המדרחוב העירוני
  • היכל התרבות
  • מרכז הקונגרסים
  • אמפי תיאטרון
  • מרכז התרבות בכפר הנופש
  • הקונסרבטוריון
  • מוזיאון החאן
  • גלריית "בית עלי"
  • הספרייה העירונית
  • בית העם

מרכזי מסחר ובילוי

  • קניון גירון - ממוקם בשדרות בן-גוריון, בסמוך לתחנה המרכזית והמרכז הנפתי.
  • קניון חוצות - ממוקם בשכונת מגדל, שדרות בן-גוריון, בכניסה המרכזית לעיר.
  • מתחם גלובוס סנטר - ממוקם בכניסה הדרומית בסמוך למושב מבקיעים
  • פאוור סנטר - ממוקם בצומת כפר סילבר, בכניסה הצפונית לעיר.
  • קניון לב - ממוקם ברחוב ההסתדרות.
  • המדרחוב - שוכן בעיר העתיקה בשכונת מגדל.
  • השוק - שוכן בעיר העתיקה בשכונת מגדל.
  • מרכז אפרידר - ממוקם במרכז שכונת אפרידר.
  • מתחם המרינה מול - ממוקם ברצועת החוף המרכזית של אשקלון.
  • קניון בית ימין - הממוקם בשכונת מגדל, בסמוך לקניון חוצות.
  • אשקלונה - פארק המים השני בגודלו בישראל, סגור כבר כמה שנים.

אירועים והפעלות קיץ

  • פסטיבל "דרום עולה" - פסטיבל דרום עולה הוא פסטיבל אשר מתרחש כל שנה במהלך חוה"מ סוכות, במהלך ימי הפסטיבל ישנם הופעות והפעלות לבאי הפסטיבל בין היתר ישנם דוכנים, הופעות מוזיקליות, להקות מקומיות ועוד.
  • אירועי קיץ בשכונות - בשכונות מתקיימים אירועי קיץ אחת לשבוע, בכל פעם במקום אחר. בכל אירוע מופיעים שלושה אמני ילדים בכל פעם, ובמקום פועלים מתקני לונה פארק.
  • לילה לבן - בשנת 2012 התקיים הלילה הלבן הראשון בתולדות העיר. במהלך הלילה הופעלו מעל ל־20 דוכנים במקביל, ביניהם התקיימה הופעה של דוד אהרון, הופעות סטנד־אפ, מסיבות ילדים, הופעות אקרובטיקה וכו'.
  • ציפורי לילה הם אירועי לילה לבני הנוער. בשנת 2012, למשל, כלל האירוע מגוון פעילויות לבני נוער: ליגת קטרגל בהשתתפות כ־16 קבוצות נוער מהשכונות; בית קפה לנוער – קבלת שתייה, חטיפים, משימות ומשחקים; מופע אומנים עם רדיו דרום 101.5FM; משחק ואתגר מתנפחים – מתקנים אתגריים ומשחקי רצפה; דוכנים וסדנאות של חניכים מתנועת הנוער העובד והלומד; סדנאות – יוצרים סביבה (יצירה ממוחזרת), תכשיטים, מגמת ספרות של אדיבי, ברייקדאנס, מפגשים מוזיקליים וקריוקי; מגרשי טניס מוארים למשחק באופן חופשי; מתחם מפעיל (משתנה בכל אירוע) – יריד לונה פארק, אאוט דור וספורט טבלאי.

תיירות

PikiWiki Israel 35576 Transport in Israel
המזרקה המוזיקלית

אשקלון היא עיר תיירות מתפתחת שהוכרזה כאתר תיירות לאומי. מוקדי התיירות העיקריים בה הם: חוף הים, הפארק הלאומי והמרינה. באשקלון פועלים 8 בתי מלון וכפרי נופש. בסביבותיה של העיר אתרי תיירות רבים, כגון: פארק ניצנים, חמי יואב ובית גוברין. אשקלון היא עיר היסטורית ובה ממצאים ארכאולוגים בני 5,000 שנה ויותר, חלקם נמצאים בגן הלאומי אשקלון המנוהל על ידי רשות הטבע והגנים וחלקם מפוזרים ברחבי העיר, בין הבתים בשכונות.

במסגרת תהליך המיתוג של העיר הוחלט כי אשקלון תפעל להיות עיר תיירות ספורט בינלאומית. לאשקלון יש יתרונות רבים: רצועת חוף מהארוכות ביותר בארץ (12 ק"מ), העיר שטוחה ונפרסת על פני שטח רב (47,788 דונם), כאשר כ־50% מתוכם הוא שטח אורבני בנוי ובו ישנם שטחים ירוקים רבים. מתקני הספורט הקיימים והמתוכננים, בהם מגרש גולף, פארק מוטורי ופארק אתגרי יסייעו לכך.

חוף הים והטיילת

רצועת החוף של אשקלון מתמשכת לאורך כ־12 קילומטרים על שפת הים התיכון, ומהווה מרכיב מרכזי בחיי תושבי אשקלון ובדימוייה כעיר חוף. חלק ניכר מרצועת החוף משמש לפעילויות פנאי ונופש הפתוחים לציבור הרחב, בעיקר כחופי רחצה, טיילות ופארקים. רוב חופי הרחצה והטיילות מרוכזים ברצועת החוף המרכזית.

חופי הרחצה בעיר: חוף ברנע, חוף בר כוכבא, חוף דלילה, חוף הפארק, חוף גוטה וחוף הסלע. באזור טיילת ברנע הוצבו פסלי לווייתנים, שמדמים שני זנבות המבצבצים מהמים ונמצאים בתנועה. הפסלים עשויים פלדה וברזל ופוסלו על ידי האומן והפסל ארלה בן אריה ומיועדים להנאתם של המטיילים. לאורכה של הטיילת מוצבים ספסלים בסגנונות מיוחדים ומקוריים במיוחד ומתקני משחק לילדים המבקרים במקום.

הפארק הלאומי אשקלון
חוף שמשון בגן הלאומי אשקלון

המרינה

פרויקט המרינה הוקם בחוף אשקלון בשנת 1995, בסמוך לחופים "בר כוכבא" ו"דלילה". המרינה הוכרזה כנמל בינלאומי לספנות ולתיירות ומשמשת כשער כניסה למדינת ישראל.

אתרי טבע ונוף

באשקלון ישנם כ־27 גנים ופארקים. בהם גן לאומי אשקלון וגן שעוני השמש.

אנדרטאות

אנדרטת-כיכר-ניו-יורק
אנדרטת כיכר ניו יורק

תעשייה ותעסוקה

באשקלון שלושה אזורי תעשייה עיקריים: אזור התעשייה הדרומי, אזור התעשייה הצפוני ואזור התעשייה הקלה גבעת ציון.

באזור התעשייה הדרומי קיימים מתקני תשתית לאומיים רבים, כגון: תחנת הכוח רוטנברג, קו צינור אילת־אשקלון ומתקן התפלה אשקלון.

באזור התעשייה הצפוני קיימים מפעלים, חברות, מתחמי קניות ותחנת רכבת. באזור מתוכנן פארק תעשיות היי טק.

לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה עברו לאזורי התעשייה של אשקלון מפעלים רבים מאזור התעשייה ארז.

בשנת 2005 החלה לפעול בעיר תוכנית מהל"ב (המכונה "תוכנית ויסקונסין"), תוכנית חברתית־תעסוקתית המופעלת על ידי ממשלת ישראל.

הגנת הסביבה

בשנת 2008 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את התוכנית להקים תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון, בניגוד לעמדתם הרשמית של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. היוזמה להקמת תחנת כוח פחמית נוספת עוררה התנגדות רבה מצד ארגוני הסביבה, תושבי אשקלון ומועצות האזור. באפריל 2009 פנה השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, תושב אשקלון, לממלא מקום מזכיר הממשלה, בבקשה להעלות לדיון דחוף בממשלה את דרישתו להקפיא לאלתר את קידום תוכנית תחנת הכוח הפחמית באשקלון.

בשנת 2007 הותקנו ברחבי העיר מכלי אשפה טמוני קרקע, במקום מכולות האשפה הירוקות. יתרונם של המכלים בכך שהם מונעים ריחות, לכלוך ומפגעי תברואה שונים.

תחבורה

אשקלון ממוקמת לצד כבישים בין עירוניים, ופועלים בה קווי אוטובוס רבים ורכבת. כמו כן, קיימים בעיר מרינה, המשמשת כשער הכניסה הדרומי למדינת ישראל, ושדה תעופה למטוסים קלים.

כבישים בין עירוניים
מאשקלון, העיר הראשית בנפת אשקלון, מסתעפים מספר כבישים: כביש 4 צפונה, לאשדוד וגוש דן, ודרומה לרצועת עזה ובאר שבע; כביש 35 מזרחה לקריית גת וחברון; כביש 3 לירושלים, קריית מלאכי ורחובות.
מרבית האוטובוסים הפועלים בעיר הם של חברות אגד, אפיקים ודן בדרום. הקווים הפנימיים מופעלים על ידי "דן בדרום"
התחנה המרכזית היא מסוף האוטובוסים המרכזי של העיר. בעיר פועלת תחנה מרכזית, המשמשת את כל החברות המפעילות קווים.
"מסוף רמז" הוא מסוף האוטובוסים השני בעיר ונמצא סמוך לשוק העירוני.
רכבות
בסמוך למרכז המסחרי בצומת אבא הלל סילבר, נמצאת תחנת הרכבת אשקלון. התחנה ממוקמת על מסילת לוד - אשקלון ומהווה תחנת ביניים בקו רעננהבאר שבע.
אופניים
בשנים 2009–2013 נסללו מספר שבילי אופניים באזורים שונים בעיר.
מסלול-אופניים

שביל אופניים בטיילת הנופית

שירותים עירוניים

אתרים ממלכתיים

מרכזים רפואיים

שירותי דת

באשקלון פועלים קרוב ל־90 בתי כנסת וכ־6 מקוואות בכל רחבי העיר. כרב אשכנזי כיהנו הרבנים משה דב ולנר ויוסף חיים בלוי והרב הספרדי היה הרב יוסף שרביט. נכון ליולי 2016, בעקבות פטירתם של הרבנים, אין רב ראשי באשקלון. תחת הרבנים הראשיים מכהנים אחד עשר רבני שכונות.

נכון לשנת 2017, חיים באשקלון כ־14 אלף נוצרים שעלו מברית המועצות לשעבר.[דרוש מקור]

ספורט

מתקני ספורט

מועדוני ספורט

  • כדורגל:
    • הפועל אשקלון - משחקת בליגת העל
    • בית"ר אשקלון - התפרקה לקראת עונת 11–2010 ליגה ג'
    • מועדון ספורט אשקלון - הוקמה בשנת 13–2012 משחקת בליגה ג'
    • מכבי אשקלון - משחקת בליגה ג'
  • כדורסל:
    • עירוני אשקלון - משחקת בליגה הלאומית בכדורסל. בסיום עונת 2012/13 ירדה לליגה הלאומית
    • אס"א אשקלון - תשחק בעונת 2011/2012 בליגה א' (עלתה מליגה ב')
  • כדורעף - קבוצת הנשים של אליצור עירוני אשקלון - משחקת בליגת העל
  • כדורגל חופים - "דיל טוב" אשקלון - משחקת בליגה הישראלית בכדורגל חופים
  • קליעה למטרה - הפועל האשקלון ועירוני אשקלון בקליעה למטרה.
  • העמותה לקידום הספורט באשקלון - מפעילה מגוון ענפי ספורט (עמותה לקידום הספורט באשקלון)
  • כדוריד - קבוצת הנשים של הפועל אשקלון - משחקת בליגה הלאומית
  • סיוף - הפועל אשקלון ע"ש ערן גואטה - במקצועות חרב, דקר ורומח
  • רוגבי - הפועל אשקלון - משחקת בליגת הרוגבי 15, ליגת השביעיות וליגת החופים בוגרים נוער ונערים הפועל אשקלון ברוגבי
  • שחייה - הפועל אשקלון
  • באולינג (קניון חוצות)
  • שחיה צורנית או אומנותית
  • ניווט - הפועל אשקלון
  • אתלטיקה קלה - ספורט אשקלון
  • היאבקות - מכבי אשקלון
  • סנוקר־ביליארד
  • התעמלות אומנותית־ריתמיקה - הפועל אשקלון, הפועל עירוני וקידום ספורט אשקלון (הפועל עירוני אשקלון בהתעמלות אומנותית)
    • הפועל אשקלון
    • הפועל עירוני אשקלון
    • קידום הספורט אשקלון
  • טרמפולינה - הפועל אשקלון
  • לקרוס - מתנ"ס וולדמרג

ערים תאומות

Ashkelon Panorama Image
מבט מבניין גבוה בשכונת הסיטי. בתמונה ניתן לראות את השכונות הסיטי, אשכולי פז, אפרידר, ומקצת מהשכונות ברנע, נווה אילן, נווה הדרים ונווה דקלים

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אבי ששון וגד סובול, אתרים היסטוריים באשקלון, עיריית אשקלון, תשע"ג 2012
  • נפתלי ארבל (עורך), אשקלון - 4,000 ועוד ארבעים שנה, כרכים א'-ב'. העמותה למורשת אשקלון, תל אביב, 1990.
  • אפרת פרדקין, ‏אשקלון ו'תחומי ארץ־ישראל' בתקופת המשנה, קתדרה 19, אפריל 1981

Eck W. and Zissu B. 2001. A Nauclerus de oeco poreuticorum in a New Inscription from Ashkelon/Ascalon. Scripta Classica Israelica 20, 2001: 89-96

ספרות יפה

  • "האור שבחוף" - סיפורה של אשקלון, מאת עזרא ינוב ואריה קרישק, הוצאת עיריית אשקלון, 2007
  • "עיר על הים" - רומן העוסק בקורותיה של העיר אשקלון והקמת אפרידר, מאת לאה אתגר, 1996

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ שם העיר אשקלון על פי החלטת ועדת השמות הממשלתית: "העיר המאחדת את מגדל אשקלון, אשקלון החדשה, שיכונים ליד מגדל אשקלון, ברנע ועוד. השם היסטורי.", שנתון הממשלה תשט"ז, עמוד 366
  4. ^ השירות המטאורולוגי הישראלי
  5. ^ Pringle, Denys, The churches of the Crusader Kingdom of Jerusalem: a Corpus, Cambridge: Cambridge University Press, Vol I, 1993., pp. 61-3
  6. ^ Petersen, Andrew (2005). The Towns of Palestine under Muslim Rule AD 600-1600. BAR International Series 1381. pp. 133.
  7. ^ צילום אויר של מג'דל, 1:10,000, כולל אינדקס אתרים, 1945, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
  8. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  9. ^ 9.0 9.1 מירון רפפורט, המסע לפיצוץ המסגדים, באתר הארץ, 6 ביולי 2007
  10. ^ תולדות מלחמת הקוממיות, 1949, הוצאת מערכות, עמ' 313
  11. ^ מגדל גד בהתפתחותה, דבר, 10 בפברואר 1950
  12. ^ ה. בן עדי, מגדל גד - עיר חדשה בישראל, מעריב, 25 בנובמבר 1949
  13. ^ 114 ערבים חזרו מעזה לישראל, דבר, 15 בפברואר 1950
  14. ^ ה. בן עדי, ערביי מגדל גד מחכים ליום הגדול, מעריב, 16 באפריל 1950
  15. ^ הגיטו הערבי במגדל גד נעול בחג הסולידאריות, על המשמר, 2 במאי 1950
  16. ^ בני מוריס, "'נדידה שרצון ואונס כרוכים בה יחדיו': על העברת תושביה הנותרים של מג'דל לעזה, 1950". פורסם בספר תיקון טעות : יהודים וערבים בארץ ישראל : 1956-1936. תל אביב : עם עובד, תש"ס 2000
  17. ^ חוסר ידיים עובדות במגדל גד, מעריב, 11 ביולי 1950
  18. ^ יעבירו חלק מערביי מגדל גד, מעריב, 17 באוגוסט 1950
  19. ^ האמנם מגורשים ערביי מגדל גד?, על המשמר, 18 באוגוסט 1950
  20. ^ י. ושיץ, עידוד, על המשמר, 22 באוגוסט 1950
  21. ^ שבתי קפלן, מה יהיה גורל ערביי מגדל גד?, על המשמר, 22 באוגוסט 1950
  22. ^ א-דיפאע: תחת אש יריות מגורשים תושבי מגדל גד, על המשמר, 29 באוגוסט 1950
  23. ^ משוט בארץ הנגב, חרות, 25 באוגוסט 1950
  24. ^ ישראל גרשה 5000 ערבים למצרים, חרות, 22 בספטמבר 1950
  25. ^ יוסף נדבה, מה גרם ליציאת ערביי מגדל גד, מעריב, 24 בספטמבר 1950
  26. ^ לדוגמה - חיילים עברו בלילות, דפקו על דלתות הבתים עם קתות הרובים, קראו לתושבים לעזוב וירו באוויר
  27. ^ אחרוני הערבים יוצאים ממגדל גד, מעריב, 11 באוקטובר 1950
    סכין בגב, על המשמר, 17 באוקטובר 1950
  28. ^ נ. ארבל, אשקלון 4000 ועוד ארבעים שנה, העמותה למורשת אשקלון, תש"ן, עמ' 51
  29. ^ פרופיל אשקלון באתר הלמ"ס
  30. ^ אף על פי שתוכננו לפני שנים, טרם אושר תכנונן של נווה ים ב' ונווה ים ג' ולפיכך אינן מופיעות ברשימה
  31. ^ תלמ"א - התוכנית הלאומית למצוינות באנגלית
  32. ^ אתר "אורות אשקלון"
    שלמה פיוטרקובסקיהרב עמאר: הישיבה באשקלון היא ההגנה לעיר, באתר ערוץ 7, 13 בספטמבר 2011
  33. ^ יפעת גדות, רמת השרון - במקום הראשון בהתנדבות בני נוער, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 31 במאי 2009
  34. ^ "[ אשקלון אשקלון, ראש השנה...]", פברואר 2011, באתר אשקלון אינפו.
  35. ^ "הסכם ברית ערים תאומות: אשקלון־הורדנה",11 ביולי 2010, באתר בחדרי חרדים.
אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן היא אוניברסיטה ציבורית שמרכזה ברמת גן, מהגדולות בישראל, עם כ-17,000 סטודנטים. היא נוסדה בשנת 1955, ונקראה על-שם הרב מאיר בר-אילן, ממנהיגי הציונות הדתית.

יותר מ-20 פרסי ישראל הוענקו במשך השנים לחוקרי האוניברסיטה בתחומי היהדות, החינוך, הספרות, החברה והמשפט. פרסים בין-לאומיים ומענקי מחקר רבים הוענקו לחוקרים בתחומי הרפואה, הכימיה, הפיזיקה, הסייבר ומדעי המחשב. הפקולטה למדעי היהדות של בר-אילן היא הגדולה מסוגה בעולם האקדמי. פרויקט השו"ת הוא מהישגיה הבולטים. בדירוג שאנגחאי היא נמצאת במקום החמישי בין האוניברסיטאות בישראל ובדירוג Times Higher Education היא נמצאת במקום הרביעי.

גביע הטוטו

גביע הטוטו הוא טורניר כדורגל ישראלי, התחרות השלישית בחשיבותה בכדורגל הישראלי אחרי אליפות המדינה וגביע המדינה. בכל עונה נערכים 2 טורנירים נפרדים: גביע הטוטו לקבוצות ליגת העל, וטורניר גביע הטוטו לקבוצות הליגה הלאומית. בין השנים 1999–2009 נערך טורניר נוסף: גביע הטוטו לליגה הארצית שהייתה הליגה השלישית בישראל, אך טורניר זה בוטל כשהליגה בוטלה.

גביע הטוטו מאפשר לקבוצות ליגת העל לשלב שחקנים צעירים והרכבים משניים ולבחון שחקנים חדשים לפני פתיחת העונה הסדירה, ומהווה פעמים רבות מעין ״ניסוי כלים״ לקבוצות הישראליות.

הליגה הלאומית בכדורגל

הליגה הלאומית בכדורגל היא הליגה השנייה בחשיבותה בכדורגל הישראלי, אחרי ליגת העל. עד תום עונת 1998/1999 ובטרם הוקמה ליגת העל, הייתה הליגה הלאומית הליגה הבכירה בישראל. בליגה הלאומית משחקות 16 קבוצות, ושתי הקבוצות המסיימות במקומות הראשונים בתום כל עונה מעפילות לליגת העל. החל משנת 2014 מנוהלת ליגה זו על ידי מנהלת הליגות לכדורגל.

הפועל אשקלון

הפועל עירוני אשקלון היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר אשקלון, המשחקת בליגה הלאומית.

התחנה המרכזית של אשקלון

התחנה המרכזית של אשקלון היא מסוף האוטובוסים המרכזי של העיר אשקלון השייכת לנצבא החזקות, התחנה שוכנת בשדרות דוד בן-גוריון בעיר.

יד מרדכי

ידַ-מָרְדְּכַי הוא קיבוץ השוכן במישור החוף הדרומי כעשרה קילומטרים מדרום לאשקלון. הקיבוץ נוסד על ידי חברי תנועת השומר הצעיר מפולין.

הקיבוץ שייך למועצה אזורית חוף אשקלון.

קיבוץ יד-מרדכי עלה להתיישבות בדצמבר 1943. כמה חודשים קודם לכן פרץ מרד הלוחמים היהודיים בגטו ורשה, וחברי הקיבוץ החליטו לקרוא לקיבוץ על שם אחד ממנהיגיו, איש השומר הצעיר, מרדכי אנילביץ' שנפל במהלך המרד. סיפור עמידתו של הקיבוץ במשך שישה ימים בקרב יד מרדכי מהווה את אחד מסיפורי הגבורה של מלחמת העצמאות.

יצחק כהן (חבר הכנסת)

יצחק (איציק) כהן (נולד ב-2 באוקטובר 1951) הוא סגן שר במשרד האוצר, חבר הכנסת מטעם מפלגת ש"ס; בעבר היה ממונה על שירותי הדת מטעם הממשלה, במשך שלוש קדנציות וכן כיהן כסגן שר האוצר. בקדנציה הראשונה תיפקד כשר דתות לכל דבר ועניין, בקדנציה השנייה כיהן כשר במשרד ראש הממשלה הממונה על שירותי הדת והחל מ-2008 נשא בתואר שר לשירותי דת.

כביש 3

כביש 3 הוא כביש רוחב בישראל, המחבר בין אשקלון בדרום-מערב, דרך קריית מלאכי עד צומת הכניסה ליישוב מבוא חורון, דרומית-מזרחית למודיעין-מכבים-רעות. בין צומת מלאכי לצומת ראם חופף הכביש לאורך כ-4 קילומטרים לתוואי של כביש 40.

כביש 3 הוא כביש מרכזי המחבר את דרום הארץ לירושלים, דרך מחלף לטרון וכביש 1. החברה הלאומית לדרכים בישראל שידרגה את הכביש והפכה אותו לדו-נתיבי ורב-מסלולי. כמו כן בוצעה הפרדה מפלסית בין הכביש לבין מסילות הרכבת החוצות אותו על ידי רכבת ישראל.

למרות זאת, הכביש אינו כביש מהיר כיוון שהוא משמש ככביש הגישה היחיד לרבים מהיישובים שבצידו.

כביש 4

כביש 4 הוא אחד הכבישים הארוכים ביותר בישראל, אורכו 201 קילומטר והוא אחד העמוסים שבכבישי הארץ. הכביש נמשך ממחסום ארז בגבול רצועת עזה בדרום, עד למעבר ראש הנקרה בגבול הלבנוני בצפון. הכביש עובר לכל אורך מישור החוף, ויש לו המשך מעבר לגבול לבנון בצפון, וברצועת עזה ובמצרים בדרום. הקטע בין מחלף אשדוד למחלף חולון מזרח מוגדר ככביש מהיר.

מועצה אזורית חוף אשקלון

מועצה אזורית חוף אשקלון היא מועצה אזורית במחוז הדרום ליד העיר אשקלון. שמה של המועצה הוא כשם העיר אשקלון הנמצאת בלב שטח המועצה האזורית. בראשה עומד איתמר רביבו.

מחוז הדרום

מחוז הדרום הוא המחוז הגדול ביותר מבחינת שטח מבין ששת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל, והוא כולל את כל שטחי הנגב ועמק הערבה. שטחו הכולל 14,185 קילומטר רבוע, רובו מדברי, ומשום היותו המחוז הגדול ביותר בישראל והיות אוכלוסייתו נמוכה, צפיפות האוכלוסייה של מחוז זה היא הנמוכה ביותר מבין כל המחוזות בארץ - כ-77 נפש לקמ"ר.

מחוז הדרום הוא המחוז היחיד בישראל שאליו גישה לשני ימים - הים התיכון בחופי אשקלון ואשדוד, והים האדום שלחופי אילת. העיר המאוכלסת ביותר היא אשדוד. בירת המחוז והעיר הגדולה ביותר מבחינת שטח היא העיר באר שבע. בתחום המחוז נמצאת אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע והאוניברסיטה הפתוחה באילת.

מצפה רמון

מִצְפֵּה רָמוֹן היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל.

מצפה רמון שוכנת במרכז הר הנגב על שפת מכתש רמון, כ-80 ק"מ דרומית לבאר שבע וכ-150 ק"מ צפונית לאילת. תחום השיפוט שלה הוא 64,500 דונם. היא הוקמה בשנת 1951 כמחנה עבודה לפועלים שסללו את הדרך לאילת, והפכה ליישוב קבע בשנת 1956.

מרינה אשקלון

מרינה אשקלון היא מרינה בינלאומית לספנות ולתיירות.

ניצנים

נִיצָּנִים הוא קיבוץ בתחומי המועצה האזורית חוף אשקלון. בקרב על ניצנים במלחמת העצמאות נכבש הקיבוץ בידי צבא מצרים, ונכבש שוב בידי צה"ל בסוף המלחמה. לאחר המלחמה שבו רוב חבריו והקיבוץ הוקם מחדש במיקום אחר בשטח הפתוח שבחולות ניצנים.

נמל אשקלון - קצא"א

נמל אשקלון - קצא"א הוא נמל ויחידת אחסון למוצרי נפט השוכן דרומית לעיר אשקלון. הנמל הוא חלק מפרויקט קו צינור אילת-אשקלון שנועד להזרמת נפט ומוצריו מנמל אילת לים התיכון. בכך נועד הצינור לשמש גשר יבשתי בין הימים הללו תוך עקיפת תעלת סואץ ולייצא נפט שמקורו באיראן למדינות אירופה. הנמל הופעל משנת 1968 ועד 2019 על ידי חברת קו צינור אילת אשקלון ומאז על ידי ממשיכתה - "חברת קו צינור אירופה אסיה". החל משנת 2003 משמש הנמל גם ל"הזרמה הפוכה", כלומר הזרמת מוצרי נפט שנפרקים בים התיכון ומובלים לים סוף.

עין חרוד

עין חרוד הוא קיבוץ בעמק חרוד בעמק יזרעאל שהוקם על ידי חברי גדוד העבודה בי"ח באלול תרפ"א (21 בספטמבר 1921) והתפלג בשנת 1952 לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד ועין חרוד איחוד.

צריפין

צריפין (באופן רשמי: מחנה ידין) הוא מחנה צבאי של צה"ל בשטחן של ראשון לציון ובאר יעקב, הכולל בתוכו מספר בסיסים. המחנה גובל במזרח בכביש 44, במערב בראשון לציון (שיכון המזרח) ובדרום בבאר יעקב. המחנה נקרא על שם יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של צה"ל.

עם בניית עיר הבה"דים, והעתקת הבסיסים הצבאיים אליו, עד שנת 2020 כלל בסיסי צריפין יפונו, והשטח יעבור למטרות נדל"ן.

רהט

רַהַט (בערבית: رهط) היא עיר במחוז הדרום בישראל, 12 קילומטרים צפונית לבאר שבע, בסמוך ליישוב להבים ולקיבוץ משמר הנגב. שטח השיפוט שלה הוא 42,000 דונם. היא הוקמה בשנת 1972 והוכרזה כעיר בשנת 1994.

העיר רהט היא היישוב הבדואי הגדול בישראל והעיר הבדואית היחידה. היא העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל אחרי נצרת.

רכבת ישראל

רכבת ישראל בע"מ היא חברה ממשלתית, האחראית להפעלת התחבורה המסילתית בישראל. החברה עוסקת בשינוע נוסעים ומטען באמצעות רכבות, מפעילה את תחנות הנוסעים ותחנות טעינת משא ואחראית על תכנון ופיתוח תשתיות הרכבת במדינה.

אגרות חוב של החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

יושב ראש דירקטוריון רכבת ישראל הוא דן הראל. מנכ"ל רכבת ישראל הוא מיכה מייקסנר.

לאום ודת[2]
יהודים: 87.3%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 12.7%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.4%
גילאי 5 - 9 8.1%
גילאי 10 - 14 6.6%
גילאי 15 - 19 6.1%
גילאי 20 - 29 13.5%
גילאי 30 - 44 19.6%
גילאי 45 - 59 16.1%
גילאי 60 - 64 5.5%
גילאי 65 ומעלה 15.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 56
–  יסודיים 40
–  על-יסודיים 32
תלמידים 22,287
 –  יסודי 12,712
 –  על-יסודי 9,575
מספר כיתות 873
ממוצע תלמידים לכיתה 26.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הדרום
נפות נפת אשקלוןנפת באר שבע
מפת מחוז הדרום
ערים אופקיםאילתאשדוד • אשקלון • באר שבעדימונהנתיבותערדקריית גתקריית מלאכירהטשדרות
מועצות מקומיות חורהירוחםכסייפהלהביםלקיהמיתרמצפה רמוןעומרערערה-בנגבנאות חובבשגב שלוםתל שבע
מועצות אזוריות אל קסוםאשכולבאר טוביהבני שמעוןהערבה התיכונהחבל אילותחוף אשקלוןיואבלכישמרחביםנווה מדבררמת הנגבשדות נגבשער הנגבשפירתמר
מועצות אזוריות שבוטלו אבו בסמה
ראשי עיריית אשקלון Ashkelon COA.svg
אפרים צור (מועצה מקומית) אליעזר מילרוד יחזקאל זונאבנד אריה תגר רחביה אדיבי אברהם בלסבלג
(ממלא מקום)
אהרן חייבי אלי דיין בני וקנין שבתאי צור
(ממלא מקום)
מ-1950 מ-1951 מ-1953 מ-1956 מ-1965 מ-1972 מ-1974 מ-1978 1991–2003 2003
רוני מהצרי בני וקנין איתמר שמעוני אפי מור
(ממלא מקום)
תומר גלאם
2003–2008 2008–2013 2013–2017 2016–2017 מ-2017

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.