אשור-נדין-שומי

אשור-נדין-שומי (פירוש שמו: (האל) אשור נתן לי שם) היה נסיך אשורי, בנו הבכור ויורש העצר של המלך סנחריב. הוא היה מלך בבל בין השנים 699–694 לפנה"ס.

אשור-נדין-שומי

היסטוריה

אשור-נדין-שומי היה יורש העצר של אשור. הוא מונה להיות מלך בבל בשנת 699 לפנה"ס, לאחר סדרה של מרידות שאירעו בבבל כנגד אשור. לאחר מותו של סרגון השני בשנת 705 לפנה"ס, עלה לשלטון בנו סנחריב, ששימש גם בתפקיד מלך בבל. תחילת שלטונו של סנחריב התאפיינה במרידות ברחבי האימפריה. מרידות אלה נוצלו גם על ידי העיר בבל. בשנת 703 לפנה"ס, אציל בבלי בשם מרדוך-זכיר-שומי השני ניצל את המהומה ועלה לשלטון למספר חודשים. הוא הורד מהשלטון באותה שנה על ידי מרדוך-אפלה-אידינה השני, כשדי שמלך בבבל עד להדחתו על ידי סרגון השני. סנחריב דיכא את המרד, ובעקבותיו החליט למנות את בל-איבני, שהיה אציל בבלי, להיות מלך בבל, כדי שיהיה שליט בובה שלו. אבל גם מינוי זה לא צלח. בל-איבני כרת ברית עם הכשדים והעילמים למרד כנגד אשור. לאחר שסנחריב ניצח את קואליציית המורדים בשנת 700 לפנה"ס, הוא מינה במקומו את בנו אשור-נדין-שומי למלך בבל.

סנחריב המשיך את מאבקו בכשדים המורדים ובשנת 694 לפנה"ס הוא תקף אותם לתוך דרום עילם. במקביל, תקפו העילמים את ממלכת בבל וכבשו את העיר סיפר, שהייתה חלק מממלכת בבל. כיבוש סיפר עודד כוחות מורדים בתוך העיר בבל. הם שבו את אשור-נדין-שומי והסגירו אותו לעילמים. הוא נלקח לעילם וכנראה נהרג שם.[1] הוא נעלם מהרשימות ההיסטוריות. הכוחות המורדים המליכו במקומו את נרגל-אושזיב, שהיה אציל מקומי.[2]

המרידות נמשכו 5 שנים, ורק בשנת 689 לפנה"ס, כבש סנחריב מחדש את בבל. מותו של יורש העצר הביאו בהמשך את סנחריב לבחור בבנו הצעיר ביותר, אסרחדון, ליורש עצר, בהעדיפו אותו על פני הבן הבכור ארד-מוליסי. מאורעות אלה הביאו בהמשך לרציחתו של סנחריב על ידי אותו בן.

הערות שוליים

  1. ^ Handbook to Life in Ancient Mesopotamia מאת Stephen Bertman, עמ' 79
  2. ^ Babylonians מאת H. W. F. Sagg, עמ' 157
הקודם:
בל-איבני
703–700 לפנה"ס
מלך ממלכי בבל בתקופת השושלת העשירית האשורית
694-699 לפנה"ס
הבא:
נרגל-אושזיב
694–693 לפנה"ס
אסרחדון

אֵסַרְחַדּוֹן (אֵסַר-חַדֹּן; באשורית: אַשּׁוּר-אַחֶה-אִידִינָּה, Aššur-aḫe-iddina; ביוונית עתיקה: Ασαραδδων; בלטינית: Asor Haddan; פירוש השם: "אשור נתן לי אח") היה מלך אשור בשנים 681–669 לפנה"ס.

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר מדינה עתיקה במסופוטמיה. שרידי העיר נמצאים בעיראק, כ־110 קילומטר מדרום לבגדאד. מהעיר בבל צמחה האימפריה הבבלית ששלטה בשיאה בכל מסופוטמיה ובאזורים רחבים בסהר הפורה. העיר עצמה נבנתה על הפרת, שחילק אותה לשני חלקים שווים.

ב-2019 השרידים הארכאולוגיים של בבל הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

בל-איבני

בֱּל-איבְּני היה אציל בבלי, שמוּנה על ידי המלך האשורי סנחריב להיות מלך בבל. באותה עת הייתה בבל מדינה ואסלית של אשור. בל-איבני שלט עליה בין השנים 700-703 לפנה"ס.

לאחר מותו של סרגון השני בשנת 705 לפנה"ס, עלה לשלטון בנו סנחריב. כמו בתקופת שלטונו של אביו, גם תחילת שלטונו של סנחריב התאפיינה במרידות ברחבי האימפריה. מרידות אלה נוצלו גם על ידי העיר בבל. בשנת 703 לפנה"ס, אציל בבלי בשם מרדוך-זכיר-שומי השני ניצל את המהומה ועלה לשלטון למספר חודשים. הוא הורד מהשלטון באותה שנה על ידי מרדוך-אפלה-אידינה השני, שמלך בבבל עד להדחתו על ידי סרגון השני. סנחריב דיכא את המרד, ובעקבותיו החליט למנות אציל מקומי שגדל בחצר המלך באשור להיות מלך בבל, שיהיה שליט בובה שלו. אבל גם מינוי זה לא צלח, בל-איבני כרת ברית עם הכשדים והעילמים למרד כנגד אשור.

לאחר שסנחריב ניצח את קואליציית המורדים בשנת 700 לפנה"ס, הוא היגלה את בל-איבני לאשור ומינה במקומו את בנו הבכור יורש העצר אשור-נדין-שומי למלך בבל.

כשדים

כַּשְׂדִּים או כלדיים (ביוונית: Χαλδαία; באכדית: Kaldu; בעברית: כשֹדים; בארמית: ܟܐܠܕܘ,Kaldo) הם עם ממוצא שמי שחי באזור ביצתי בדרום מסופוטמיה (בימינו בדרום עיראק). שבטי מתנחלים שהגיעו לאזור במאה ה-10 לפנה"ס נודעו בשם "כשדים" או "כשדיים". המונח התנ"כי כשֹדים מתורגם בתרגום השבעים כ- Χαλδαίοι - כלדיים.

מושזיב-מרדוך

מושזיב-מרדוך היה נסיך כשדי שמלך על בבל בין השנים 689-693 לפנה"ס. הוא נבחר למלך לאחר שהמלך הקודם, אציל בבלי בשם נרגל-אושזיב, נשבה על ידי סנחריב מלך אשור.

בתקופתו של סנחריב, בבל הייתה מדינה וסאלית של בבל. בזמן מלוכתו של סנחריב, בבל הייתה במצב מתמיד של מרד. גם המלך הקודם, נרגל-אושזיב עלה למלוכה בעקבות המרד באשור. מושזיב-מרדוך הנהיג את ממלכת בבל במרד כנגד אשור. הכשדים היו בעלי בריתם של מלכי עילם, למרד היו שותפים גם שבטים ארמיים, ושבטים מהרי הזגרוס כמו פרסומש , אליפי , אנשאן ונוספים. בשנת 691 לפנה"ס, על גדות החידקל, התנהל קרב ח'לולה בין שני הצדדים. תוצאות הקרב לא היו חד משמעיות ושני הצדדים טענו לניצחון. הקרב לא שינה את הסטטוס של המלכים הלוחמים משני הצדדים, אבל אשור נסוגה מהאזור.בשנה הרביעית למלכותו בחודש ניסן, איבד מושזיב-מרדוך את בן בריתו העילמי, המלך חומבן-נימנה השלישי העילמי סבל משבץ ואיבד את יכולת הדיבור. סנחריב ניצל את המצב וצר על העיר בבל. לאחר תשעה חודשי מצור הוא כבש את העיר. בנקמה על מותו של בנו של סנחריב אשור-נדין-שומי, שנלכד על ידי הבבלים בשנת 694 לפנה"ס, הוסגר לעילם ומת, החליט סנחריב להחריב את העיר, שרף אותה והרס את חומותיה ואפילו הסיט את נהר הפרת לתוך העיר. הוא לקח את פסלו של האל מרדוך לאשור. מושזיב-מרדוך נשבה ונשלח לאשור.

מלכי בבל

רשימת מלכי בבל, עיר עתיקה ששכנה במרכז מסופוטמיה בשטח עיראק של היום. בחלק מההיסטוריה שלה הפכה עיר הממלכה המקומית לאימפריה ששלטה על אזור נרחב במסופוטמיה, סוריה וגם ארץ ישראל.

עקב הקשיים השונים בקביעת הכרונולוגיה של המזרח הקרוב, קיימות שלוש גישות מקבילות לסידור הכרונולוגי של האלף השלישי והשני לפנה"ס: כרונולוגיה גבוהה, תיכונה ונמוכה. הפער בין הנמוכה והגבוהה נעשה בטווח של 120 שנה. רשימה זו הוכנה על פי הכרונולוגיה התיכונה.

רשימת מלכי בבל מורכבת ממספר רשימות של מלכים שנמצאו במקורות שונים:

"King List A" - כוללת את רשימת מלכי בבל ממלכי השושלת הראשונה של בבל ועד המלך כנדלנו מהשושלת העשירית האשורית.

"King List B" - כוללת את המלכים משתי השושלות הראשונות

"King List C" - כוללת את שבעת המלכים הראשונים בשושלת השנייה של איסין

The "Babylonian King List of the Hellenistic Age - רשימת מלכים שנכתבה ביוונית עתיקה על ידי ברוסוס, וכוללת את כל המלכים מהתקופה ההלניסטית מאלכסנדר הגדול ועד דמטריוס השני שנת 141 לפנה"ס.במסגרת מחקריים נעזרו החוקרים גם בלוחות נוגה של עמי-צדוקה , זאת סדרה של תצפיות בכוכב הלכת נוגה שנעשו על ידי המלך הבבלי עמי-צדוקה מהשושלת הראשונה.

נקיה-זכותו

נַקִיַה-זַכּוּתּוּ (בכתיב חסר נַקִיַ-זַכֻּתֻּ; חיה בסוף המאה ה-8 ובמחצית הראשונה של המאה ה-7 לפנה"ס) הייתה מלכה אשורית, אחת מנשותיו של המלך סנחריב, אמו של המלך אסרחדון וסבתו של המלך אשורבניפל. היא שימשה כיועצת לבנה ונכדה וכונתה "המלכה האם", הגבירה ואם המלך. היא סייעה בעלייתם לשלטון של אסרחדון ואשורבניפל, שהיו שניים מהמלכים החשובים ביותר בתקופה הנאו-אשורית. דמותה מופיעה במקורות בין השנים 713–669 לפנה"ס.

נרגל-אושזיב

נרגל-אושזיב (שמו במקור היה שוזוב) היה אציל בבלי, שבשנת 694 לפנה"ס מונה על ידי ממלכת עילם להיות מלך בבל, לאחר שהעילמים כבשו את בבל ורצחו את מלכה הקודם אשור-נדין-שומי, בנו של המלך האשורי סנחריב. נרגל-אושזיב מלך על בבל קצת יותר משנה אחת, עד ספטמבר 693 לפנה"ס.

בתקופה זאת בבל הייתה ממלכה וסאלית של אשור. אשור-נדין-שומי היה יורש העצר של אשור. הוא מונה להיות מלך בבל בשנת 699 לפנה"ס, לאחר סדרה של מרידות שאירעו בבבל כנגד אשור. גם ניסיונו של סנחריב למנות את בל-איבני, אציל בבלי שחונך באשור, לא צלח והמרידות נמשכו. העילמים כבשו את בבל, אשור-נדין-שומי נלקח על ידם לעילם ומת שם. סנחריב המשיך במאבקו בעילם ובבני בריתו הכשדים במטרה להחזיר את ממלכת בבל לשליטתו ולנקום את מות בנו. בספטמבר 693 לפנה"ס, נוצח נרגל-אושזיב על ידי אשור בקרב ליד העיר ניפור ונלקח בשבי. המשך גורלו אינו ידוע. במקומו עלה לשלטון נסיך כשדי בשם מושזיב-מרדוך (Mushezib-Marduk), שהמשיך במרד כנגד אשור.

סנחריב

סַנְחֵרִיב (באכדית: סִן-אחֵ-אֵרִבּ, סין (=אל הירח) פיצה (נתן פיצוי) על האח), בארמית חדשה או סורית חדשה ܣܢܚܪܝܒ) היה בנו ויורשו של סרגון השני מלך אשור. עלה לכס המלכות בשנת 705 לפנה"ס. שלטונו היה בלתי יציב, ומלא מרידות. המלך פיאר את נינוה והפכה למרכז העולם המסופוטמי, ניהל מלחמה מפורסמת ביהודה, והיה איש ארגון מוצלח. סופו שנרצח בידי בנו אדרמלך (או בשמו האשורי - ארד-מוליסו) בשנת 681 לפנה"ס בכ’ בכסלו.

עילם

עֵילָם הייתה ממלכה קדומה שהתקיימה בדרום-מערב פרס בין האלף השלישי לפנה"ס, ועד לשנת 539 לפנה"ס, בה נכבשה על ידי הממלכה הפרסית ונטמעה בה.

עילם היה עם לוחם עוד מימי קדם, והמקרא מספר על מלכם כדרלעומר, שיצא למסע כיבוש לעבר הירדן והנגב. כמו כן, העילמים נלחמו מלחמות רבות גם נגד האשורים. בימיו של יהויקים רצו העילמים להילחם בכשדים ולמנוע מהם את כיבוש ארצם. שנה אחת לאחר גלות יהויכין, נלחמו הבבלים בעילם, ובמלחמה זו ניצחו הבבלים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.