אשורולוגיה

אשורולוגיה היא תחום מחקר העוסק בהיסטוריה, ארכאולוגיה ולשונות מסופוטמיה העתיקה (עיראק של ימינו), והתרבויות הקרובות לה שהשתמשו בכתב יתדות.

שם ענף המחקר נלקח מהשם אשור, שבחפירות הארכאולוגיות בתחומי הממלכה האשורית (כנינוה, כלח ודור שרוכין) התגלו הלוחות הראשונים של כתב היתדות.

התחום עצמו נרחב יותר, ואינו מוגבל רק לתרבות האשורית, אלא גם לתרבויות נוספות שכתבו בכתב היתדות כגון: שומר, אכד, ובבל. בנוסף תחום האשורולוגיה כולל גם תרבויות שלא השתמשו בכתב היתדות, אך היו במגע הדוק עם מספוטמיה, כגון עילם וארם.

לוחות חרס רבים מאוד בכתב יתדות שהתגלו, מהווים מקור חשוב ביותר לחקר התקופה.

ערי האזור הראשונות (שהן גם ערי העולם הראשונות), כגון: אור, ארך, לגש ועוד, הן בעלות ערך ארכאולוגי שלא יסולא בפז להבנת ולימוד התפתחות וגידול הערים בעולם.

האשורולוגיה היא מקצוע המצריך מן האשורולוג ידע טוב במספר שפות, כגון אכדית ושומרית, בנוסף לחתית, עברית מקראית, עילמית, ארמית ואוגריתית למטרות השוואה, כמו גם יכולת לקלוט את מורכבותן של שיטות כתיב שונות, לרוב בעלות מאות ואף אלפי סימנים ואותיות.

ראו גם

אבלאית

האבלאית היא שפה שמית עתיקה מהאלף ה-3 לפנה"ס, שעדויות לקיומה נמצאו בעיר אבלה שבצפון סוריה.

מידע על שפה זו שאוב מקרב כ-20,000 טבלות שנמצאו בגנזכי ארמונות אבלה בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום בשנות ה-70 של המאה ה-20. ממה שהצליחו החוקרים לגלות שפה זו נכתבת בכתב יתדות ומאופיינת במילים בעלות צורה שמית צפון-מערבית. ההנחה היא שאבלאית מהווה שפה שמית צפון-מערבית או שפה העומדת בין האכדית ללשונות המערביות.

חקר האבלאית נמצא עדיין בחיתוליו.

אגיפטולוגיה

אגיפטולוגיה (מיוונית: Αιγυπτιολογία) הוא המדע העוסק בחקר מצרים העתיקה – תולדותיה, לשונה, ממצאיה הארכאולוגיים, האמנות שלה, דתה, משפטה, חיי החברה שלה וכלכלתה – למן ראשיתה ועד הכיבוש הערבי בשנת 641. המילה אגיפטולוגיה מורכבת משמה הלועזי של מצרים ומהמילה היוונית לוגיה, שמשמעותה: תורה, לימוד.

אלכסנדר רופא

אלכסנדר רופא (רופאר (רוֹיְפֶר); נולד ב-29 ביוני 1932 בפיזה, איטליה) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים בקתדרה למדעי היהדות. מחקריו עוסקים בתולדות נוסח המקרא, תולדות הספרות המקראית ותולדות אמונת ישראל בתקופת המקרא.

אשור

אַשּׁוּר הוא שמה של ממלכה שמית קדומה שהתקיימה בין סוף המאה ה-21 לפנה"ס ועד לסוף המאה ה-7 לפנה"ס עת נפלה לידי האימפריה הבבלית. תחילת הממלכה בעיר אשור באזור החידקל העליון ששמה ניתן לה על שם האל השומרי אשור, בעיראק של ימינו.

ארץ אשור תחומה בין הרי ארמניה בצפון לשפך נהר הזב הגדול בדרום, ובין רמת החבור במערב להרי כורדיסטן במזרח. עיר הבירה של ממלכת אשור שונתה במהלך הזמן. ידועות במיוחד הבירות אשור ונינווה, והעם שחי במקום נקרא אף הוא אשור, או "העם האשורי".

אשור ידעה עליות ומורדות בכוחה ובחשיבותה, וניתן לחלק את תולדותיה למספר תקופות: ראשיתה של אשור הייתה התקופה בה התגבשה עיר מדינה, תקופת אשור הקדומה בה התפתחה העיר להיות מרכז למסחר ארוך טווח עם אנאטוליה שבטורקיה של היום, התקופה האשורית התיכונה - בה התרחבה ממלכת אשור ויסדה את האימפריה הראשונה, והאימפריה האשורית החדשה בה התרחבה האימפריה האשורית בכל רחבי המזרח התיכון והגיעה למצרים ומזרח אנטוליה.

הוגו וינקלר

הוגו וינקלר (בגרמנית: Hugo Winckler, ‏4 ביולי 1863 - 19 באפריל 1913) היה ארכאולוג, היסטוריון, פילולוג ואשורולוג גרמני. הוא נודע בזכות גילוי העיר חתושש, בירתה העתיקה של האימפריה החתית, ליד הכפר בואזקיי שבטורקיה, וגילוי ארכיון הטקסטים שבה.

יוסף דן

יוסף דן (בלועזית: Joseph Dan; נולד בשנת 1935 בבודפשט, הונגריה) הוא חוקר קבלה ומיסטיקה יהודית. פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית, שימש כמופקד על הקתדרה לחקר הקבלה על שם גרשם שלום. חתן פרס ישראל לשנת ה'תשנ"ז.

יעקב קליין

יעקב קליין (נולד ב-1934) הוא פרופסור אמריטוס לאשורולוגיה ותנ"ך באוניברסיטת בר-אילן וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

כרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק

הכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק עוסקת בקביעת משך הזמן של מאורעות שאירעו בעבר, משך הזמן בין מאורע למאורע. וכן קביעת מועד שבו אירע האירוע ביחס לזמננו. הכרונולוגיה מנסה לקבוע את סדר הדורות וסנכרון מאורעות שונים שאירעו באזורים אחרים.

בעולם העתיק התיארוך של המאורעות כפי שהוא מופיע בממצאים הארכאולוגים ובכתובים של אתרים שונים מתייחס לתיארוך שהיה מקובל באותה תרבות. התיארוך המודרני נערך לעיתים קרובות על פי תיארוך יחסי באתרים כגון שכבות ארכאולוגיות שונות וממצאים הקושרים את האתר לממצאים באתרים באזורים אחרים.

לרשות ההיסטוריונים של המזרח הקרוב אשר עסקו בקביעת הכרונולוגיה של מאורעות במצרים העתיקה, ארץ ישראל, כנען, והתרבויות של מסופוטמיה: שומר, אכד, בבל, אשור, תרבויות אנטוליה ועוד, עמדו התעודות ההיסטוריות של אותן תרבויות. תעודות אלה, לא פעם בצורת מצבות זיכרון, הכילו רשימות מלכים אשר כללו את סדר הדורות של המלכים, את שנות מלכותם ותאור מאורעות שאירעו בשנת מלכות זו או אחרת. בעיה שעמדה בפני ההיסטוריון היא המינוח השונה ושיטת הספירה השונה בתרבויות השונות של תחילת שנת המלכות. לדוגמה: במצרים העתיקה: השנה הראשונה למלכות המלך הייתה ממועד עלייתו לשלטון ועד לראש השנה הבא. שנה זו הייתה יכולה להיות קצרה מאד אם מועד עלייתו לשלטון היה בסמוך לראש השנה. בבבל, התקופה שמעלית המלך לשלטון ועד ראש השנה הבא, לא נכללה כלל במניין שנות המלכות של המלך, ונקראה "ראשית ממלכתו". בכמה תרבויות היו לשנים שמות על שם אישים או מאורעות חשובים. בממלכה האשורית החדשה היה נהוג לכנות כל שנה (המתחילה בראש חודש ניסן) בשמו של המלך (על-פי רוב כונתה בשמו שנת מלכותו המלאה הראשונה), ובהמשך בשמו של אחד מנציבי הפחוות האשוריות. רשימה זו כונתה בשם לימו.

בכל התרבויות הקדומות לא הייתה "שנת אפס", כלומר לא היה מועד יחוס אבסולוטי שממנו קבעו את כל המועדים האחרים. שיטות התארוך הקדומות הכירו רק את תקופות המלכות השונות של המלכים השונים, ובכל תקופת מלכות החלה הספירה משנת 1 מחדש.

אזכור אישים או מאורעות בני אותו דור במסמכים עתיקים ממקורות שונים, סייע להיסטוריונים המודרניים בקביעת סדר הדברים או בקביעת היחס שבין שתי מערכות אירועים. לקביעת הכרונולוגיה על סמך השוואת מקורות עתיקים שונים יש מגבלות, למשל יש צורך לקחת בחשבון שושלות שמלכו במקביל ונלחמו זו בזו, או למשל לעיתים עקב סיבות פוליטיות הושמטו מרשימה מסוימת שמות מלכים, או שהוקדמה שנת מלכותם ברשימות.

כלי נוסף אשר שימש לקביעת הכרונולוגיה היה התאריך המוחלט של מאורע אסטרונומי שאוזכר בתעודות. כך נתאפשר תיארוכה של כל רשימת הלימו האשורית בין השנים 893 לפנה"ס – 666 לפנה"ס בזכות אזכור ליקוי חמה שאירע בשנת מלכותו התשיעית של המלך האשורי אשור-דן השלישי, אשר לפי חישוב אסטרונומי-מתמטי אירע ב-15 ביוני 763 לפנה"ס.

עקב הקשיים השונים בקביעת הכרונולוגיה של המזרח הקרוב, קיימות שלוש גישות מקבילות לסידור הכרונולוגי של האלף השלישי והשני לפנה"ס:

כרונולוגיה נמוכה – בשיטת תיארוך זו המאורעות מאוחרים יותר בזמן, מבוססת על הכרונולוגיה של מצרים העתיקה.

כרונולוגיה תיכונה

כרונולוגיה גבוהה – בשיטת תיארוך זו המאורעות קדומים יותר בזמןהפער בין הנמוכה והגבוהה נעשה בטווח של 120 שנה.

לדוגמה: תיארוך שנות מלכותו של חמורבי:

נמוכה: 1728 לפנה"ס – 1685 לפנה"ס

תיכונה: 1792 לפנה"ס – 1750 לפנה"ס

גבוהה: 1848 לפנה"ס – 1805 לפנה"סכתוצאה מכך, התיארוך המופיע במקורות השונים לגבי מאורעות שונים יכול להיות שונה וזאת בגלל הכרונולוגיות השונות שבהן השתמשו ההיסטוריונים וכותבי הערכים.

כתב יתדות

כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה. סימני הכתב מורכבים מטביעות יתד (מכאן שמו) העשוי ממקל שנלחץ על לוחות חומר (טיט רטוב) ויצרו סימנים שונים המורכבים משילובים שונים של סימני יתדות. הלוחות נשרפו והוקשו ויצרו לוחות חרס. שיטת הכתב הייתה כתב הברתי שכל אות בו מציינת הברה שונה. כך, למשל, הסימן גל יכול לציין מילה שנהגית כך, אבל כחלק ממילה שימש כהברה שנקראת כך בתוך המילה.

השפה האוגריתית נכתבה בכתב יתדות אחר, האלפבית האוגריתי, שהיה אבג'ד.

לימודים אזוריים

לימודים אזוריים (באנגלית: Area studies) הם שדה מחקר בינתחומי שמתמקדים באזור גאוגרפי, לאומי או תרבותי.

במונח זה מתוארים בדרך כלל לימודים משולבים הכוללים הן את מדעי הטבע ומדעי הסביבה של האזור הנחקר והן את מדעי הרוח ומדעי החברה שלו. תוכניות לימודים אזוריים אופייניות כוללות עיסוק בהיסטוריה, מדע המדינה, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, לימודי תרבות, שפות, ספרות ותחומים קרובים.

בניגוד למקובל בלימודי תרבות, לימודים אזוריים כוללים גם את חקר התפוצה של יוצאי האזור הנחקר ואת חקר ההגירה ממנו.

לימודים שמיים

לימודיים שֵמיים (בלועזית: סֵמיטולוגיה) הוא תחום מחקר בבלשנות היסטורית אשר מתעניין בהיסטוריה, הארכאולוגיה והלשון של העמים השמיים העתיקים, לרבות חקר השפות השמיות והניסיון לשחזר את השפה הפרוטו-שמית.

הוא כולל בתוכו בין היתר אשורולוגיה והבראיזם (Hebraism).

משה דוד קאסוטו

משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (Umberto Cassuto;‏ י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית. עסק בפרשנות המקרא, בביקורת נוסח המקרא ובאשורולוגיה.

משה ענבר

משה ענבר הוא פרופסור אמריטוס למקרא ולאשורולוגיה בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב.

נפתלי הרץ טור-סיני

פרופ' נפתלי הרץ טור-סיני (Tur-Sinai) (טוֹרְטְשִינֶר (Torczyner)‏) (13 בנובמבר 1886, למברג, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 17 באוקטובר 1973, ירושלים) היה פילולוג וחוקר מקרא ולשונות שמיות עתיקות נודע. שימש נשיא האקדמיה ללשון העברית והשלים את עריכת מילון בן יהודה. חתן פרס ישראל למדעי היהדות ויקיר ירושלים.

נתן וסרמן

פרופסור נתן וסרמן (נולד ב-1962) הוא אשורולוג ומשורר ישראלי המשמש כראש המדור האשורולוגי בחוג "ארכאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום" באוניברסיטה העברית וכפרופסור חבר שם. בשנת 2008 זכה בפרס יהודה עמיחי לשירה עברית.

סיירוס אדלר

פנחס סיירוס (כורש) אַדלֶר (באנגלית: Cyrus Adler‏; 13 בספטמבר 1863 – 7 באפריל 1940) היה מחנך אמריקאי, מנהיג יהודי דתי וחוקר.

ספריית אשורבניפל

הספרייה המלכותית של אשורבניפל, הקרויה על שם אשורבניפל, מלכהּ האחרון של האימפריה הנאו-אשורית, היא אוסף של אלפי לוחות ושברי חרס המכילים טקסטים מגוונים בכתב יתדות המתוארכים למאה ה-7 לפנה"ס. בעקבות הטיפול הרשלני בחומר המקורי חל ערבוב בין הכתבים, כך שרבים מהטקסטים המקוריים לא ניתנים לשיחזור או אף לסיווג, ורק מעטים שרדו בשלמותם.

מסורות ארמניות ופרסיות מציינות שספריית אלכסנדריה שנוסדה בידי תלמי יורשו של אלכסנדר הגדול, הייתה פרי יוזמתו של אלכסנדר, לאחר שביקר בנינווה וראה את חורבות ספריית אשורבניפל.הכתבים נמצאו בחפירות נינוה בירת אשור (כיום תל קויונגיק) בצפון מסופוטמיה, באזור הנמצא כיום בשטח עיראק. גילוי הספרייה נזקף לזכותו של הנוסע, הארכאולוג ואיש האשכולות הבריטי אוסטן הנרי לייארד וצוותו. רוב הלוחות נלקחו לאנגליה ושוכנו במוזיאון הבריטי בלונדון. הכתבים הראשונים נתגלו ב-1849 בארמון סנחריב מלך אשור, ארמון המכונה "הארמון הדרום-מערבי". שלוש שנים מאוחר יותר גילה עוזרו של לייארד, האשורולוג האשורי הורמוזד רסאם, ספרייה דומה בארמון המלך אשורבניפל, בצידו הנגדי של התל, אולם הממצאים הללו לא תועדו, ועם הגעתם לאירופה התערבבו הלוחות זה בזה ובלוחות ממקורות אחרים, ואבדה האפשרות לדעת מי גילה כל לוח ואיזה מהלוחות שייך לאיזה אתר. כתוצאה מכך כיום לא ניתן לשחזר את התוכן המקורי של כל אחת משתי הספריות החשובות הללו.

אשורבניפל היה יודע קרוא וכתוב, והחזיק ברשותו אוסף גדול של כתבים ולוחות. הוא שלח סופרים לכל אזור של הממלכה הנאו-אשורית על מנת לאסוף כתבים עתיקים, ושכר סופרים משכילים על מנת להעתיק טקסטים שהיו בעיקר ממקורות בבליים. הוא נודע כמלך מלומד אך התפרסם גם באכזריותו כלפי אויביו, ולפיכך יכול היה לאיים באלימות על מנת להשיג כתבים מבבל וסביבתה.השברים מהספרייה המלכותית כוללים כתובות מלכותיות, כרונולוגיות, כתבים דתיים ומיתולוגיים, חוזים, מענקים ותקנות מלכותיים, מכתבים ממלכתיים, ומגוון מסמכים מנהליים. חלק מהטקסטים כוללים נבואות, אותות, לחשים ונעימות לאלים שונים, ואחרים הקשורים לרפואה, לאסטרונומיה ולספרות. כתבים נוספים שנמצאו בספרייה הם האפוס השומרי עלילות גילגמש, סיפור בריאת העולם - "אנומה אליש", אגדת האדם הראשון - "אדאפה", וסיפורים כגון האדם האומלל מניפור. כתבים אלו נכתבו בשפה האכדית, בכתב יתדות, על גבי לוחות טין בלתי אפויים.

נינוה נחרבה בשנת 614 לפנה"ס על ידי בעלי ברית בבלים, סקיתים ומדיים. במהלך שריפת הארמון נפגעה גם הספרייה, וחלק מהלוחות, הכתובים כתב יתדות על גבי טין, נאפו חלקית, מה שגרם דווקא לשימורם לאורך שנים. מצד שני, משערים שחלק מהכתבים היו על לוחות שעווה, יריעות עור, ואולי גם פפירוס, ומשערים שבשריפה זו כתבים אלו אבדו.

מאגר המידע של אוספי המוזיאון הבריטי מונה 30,943 "לוחות חרס" מאוסף ספריית נינוה, ונאמני המוזיאון יחד עם אוניברסיטת מוסול בעיראק הוציאו לאור בשנת 2002 אתר מקוון ובו צילומי הלוחות ואפשרות חיפוש בתמלול הכתבים. מכיוון שחלק מהלוחות שייכים זה לזה כהמשך למסמך אחד, מעריכים שמדובר למעשה רק ב-10,000 כתבים שונים בשתי הספריות. להערכת החוקרים, מסמכי הספרייה המקוריים, שכללו יריעות עור, לוחות שעווה וככל הנראה גם פפירוס, הכילו מגוון ידע רחב בהרבה, אך זה, כאמור, אבד.

פנחס ארצי

פנחס ארצי (23 במאי 1923–8 באפריל 2007) היה אשורולוג ישראלי, היסטוריון של המזרח הקדום ופרופסור באוניברסיטת בר-אילן.

שומרוגרמה

שומרוגרמה היא השימוש של כתב יתדות שומרי בתו או בקבוצת תווים כאידאוגרמה או כלוגוגרמה, ולא כסימן המייצג הברה, כפי שמיוצג בייצוג הגרפי של שפות מלבד שומרית, כגון אכדית או חתית. שומרוגרמות מתועתקות לרוב לאלפבית לטיני באותיות גדולות, כשנקודות מפרידות בין הסימנים. בצורה דומה, מילה כתובה אכדית שנעשה בה שימוש אידאוגרפי לייצוג שפות שאינן אכדית, נקראת אכדוגרמה.סוג זה של לוגוגרמה מאפיין, במידה רבה או פחות, כל שימוש במערכת המסופוטמית של כתיבה בכתב יתדות בשפה שאינה שומרית. תדירות השימוש בשומרוגרמות במערכות של שפות אחרות משתנה בהתאם לתקופה, לסגנון הכתיבה ולסוגת הכתיבה.

השם של סימן כתב היתדות הנכתב באותיות לטיניות גדולות הוא מוסכמה אשורולוגית מודרנית. לרוב הסימונים הלטיניים מספר אפשרויות הגייה בשומרית. קוראי טקסטים אשוריים וחתיים המשתמשים בשומרוגרמות אלו אינם מודעים בהכרח לשפה השומרית הנכתבת, מפני שהשומרוגרמות מתפקדות כאידאוגרמות או כלוגוגרמות שבעת הגייתן מוחלפת ההגייה או המילה השומרית המקורית במילה בעלת הגייה שונה בשפת הטקסט.

לדוגמה, שמו של האל הבבלי מרדוך (Marduk) נכתב באמצעות השומרוגרמות dAMAR.UTU. השם החתי קורונטה נכתב בשומרוגרמות כ-dLAMMA, כש-"LAMMA" היא המילה השומרית ל"אייל", שמזוהה עם האלוהות הלווית קורונטה.

במכתבי אל-עמארנה מוזכרת "בעלת האריות" , שמה של המלכה האם הבבלית, והוא מאוית NIN.UR.MAH.MEŠ. בעוד המשמעות, "בעלים/הגבירה (NIN) של האריות (UR.MAH.MEŠ)", היא ברורה, ההגייה היא אשורית ויש צורך בהשערה על מנת למצוא את דרך ההגייה המקורית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.