ארמית חדשה צפון-מזרחית

ארמית חדשה צפון-מזרחית (או בלעז North Eastern Neo-Aramaic, ובקיצור NENA) הוא המונח האקדמי המשמש לתיאור קבוצת ניבים של ארמית חדשה, אשר דוברו באזור כורדיסטן ואזרבייג'ן האיראנית במדינות עיראק, איראן וטורקיה. ניבים אלו התפתחו מרבדים קדומים יותר של ארמית, כגון סורית או ארמית התרגום, אך על פי רוב אין עדויות על הרבדים הישירים שקדמו לניבים המדוברים בימינו. על פי רוב, בכל ישוב דובר ניב אחר, וכן התקיימה חלוקה בין ניבים יהודיים לניבים נוצרים. בשל קשיי המעבר באזור זה, הניבים השונים אינם קלים על פי רוב להבנה הדדית, אם כי רוח הדברים ברורה על פי רוב.

ניבי הארמית החדשה מדוברים עד היום בקהילות של יוצאי האזורים בהם היא דוברה במקור, כמו הקהילה האשורית בשוודיה או קהילת יוצאי כורדיסטן בישראל. בקרב דוברי השפה בישראל, היא מכונה לעיתים "כורדית" או "כורדית-יהודית" (אך אין לבלבל בינה לבין השפה הכורדית הכרמנג'ית המדוברת בפי הכורדים המוסלמים).

ארמית חדשה צפון-מזרחית
מדינות עיראק, איראן, טורקיה, ישראל.
אזורים במקור דוברה בפי האוכלוסייה היהודית והנוצרית של אזור כורדיסטן. כיום מדוברת בפי יוצאי אזור זה ברחבי העולם, הנמצאים ברובם בישראל ובצפון אמריקה.
דוברים לא ידוע
שפת אם לא ידוע
כתב על ידי היהודים נכתבה באופן מסורתי באלפבית עברי, אך אין כתיב סטנדרטי
משפחה

אפרו-אסיאתית

שמית
שמית תיכונה
שמית צפון-מערבית
ארמית
ארמית חדשה צפון-מזרחית
לאום אינה שפה רשמית של אף מדינה
ארגון אין
מוסד אין
ראו גם שפהכתב • רשימת שפות

היסטוריה

ניבים השייכים למשפחה הזאת הם צאצאים של הארמית אשר דוברה באימפריה האשורית המאוחרת, כאשר זו הפכה את השפה הארמית ל"לינגואה פרנקה" של המזרח התיכון. בשפה יש השפעה אכדית כבדה, כמו זו שבארמית בבלית, המבנה הדקדוקי של הארמית הצפון-מזרחית (אשורית) והארמית הדרום-מזרחית (בבלית) הוא אכדי.

ניבים יהודיים

בין הניבים היהודים נהוג להבחין בין ארבע קבוצות עיקריות:[1]

  • הניב של הערים נרווה ועמידייה בצפון-עיראק.
  • הניב של זאכו, אשר מכונה גם "לישאנא דני" או "לישנן" (שני ביטויים שפירושם הלשון שלנו, לשוננו) ולעיתים גם "לישאן הוזייה" (לשון היהודים).
  • הניב של ארביל, כרכוכ ורוונדוז , בדרום-מזרח כורדיסטן העיראקית.
  • הניב של אורמיה, המכונה גם "לישאן דידן" (= הלשון שלנו), מדובר בפי קהילת נאש דידן.

יש ניבים נוספים שדוברו במקומות אחרים כמו למשל עמק נינווה ואזור וואן במזרח טורקיה.

בישראל יש המכנים ניבים אלו "כורדית", לאור העובדה כי מרבית הדוברים מגיעים מאזור כורדיסטן. זוהי טעות - אמנם ניבים אלו שאלו מילים רבות ואולי אף מבנים תחביריים מהכורדית, אך אלו הן שתי שפות שונות ממשפחות לשוניות שונות.[2]

ניבים נוצריים

הניבים הנוצרים דבורים בדרום-מזרח טורקיה, בצפון עיראק (בעיקר באזור הכורדי ורמת מוצול, הקרויה אצל דוברי הארמית רמת נינווה), באזרבייג'ן ובכורדיסטן האיראנית. כיום דוברים רבים גלו למערב, וחיים בקהילות באירופה (בעיקר בבלגיה, הגרמניה, בצרפת ובשוודיה), בארצות הברית ובאוסטרליה.

הסיווג של הניבים הנוצרים לקבוצות לשוניות קשה, ומקובל לראות בהן רצף ניבים. דוברי הארמית הנוצרים מכנים עצמם לעיתים "אשורים" ולכן קוראים לשפתם "אשורית", ואילו אחרים מכנים עצמם "סורים" וקוראים לשפתם "סורית" או "סורית חדשה", אולם כינויים אלו אינם מדויקים מבחינה בלשנית.

הבדלים מארמית קדומה

על אף שהניבים לעיל נבדלים זה מזה מבחינות שונות (וכאמור, אינם קלים להבנה הדדית), יש להם קווי דמיון רבים, המבחינים אותם מרבדים קדומים יותר של ארמית:

  • בתחום הלקסיקון, בכל הניבים יש שימוש במילים שאולות מהשפות שדוברו באזור על ידי הרוב המוסלמי, כדוגמת כורדית, פרסית, ערבית וטורקית.
  • בתחום הפונולוגיה, אבדה התפוצה המשלימה בין עיצורים חוככים לעיצורים סותמים (כמו בין ב לבּ), והגאים אלו הם כיום בעלי מעמד פונמי עצמאי (במידה רבה, בדומה לתהליך החל בעברית ישראלית).
  • מבחינה מורפולוגית, אבדה כמעט כל מערכת הנטייה הקדומה, ותחת זאת משמשים הבינוני הפועל והבינוני הפעול ליצירת מערכת זמנים חדשה, השונה באופן ניכר מהמערכת השמית המסורתית, ומזכירה יותר מערכת הודו-אירופאית: מערכת זו מציגה מבחר עשיר של זמנים המבחינים בין אספקטים ומודוסים שונים. בדומה לשפות הודו-אירופאיות, צורת העבר נוצרת מהבינוני הפעול, ככל הנראה בהשפעה פרסית[3]: הצורה אשר באופן היסטורי התפרשה כ"אכול לי" נהפכה לצורה הרגילה לאמירת "אכלתי" (בדומה לצרפתית: J'ai mangé או אנגלית: I have eaten). יתר על כן, בחלק מהניבים קיימת הבחנה בין פעלים עומדים לפעלים יוצאים, באופן המזכיר מערכת ארגטיבית[4].

דוגמת טקסט

להלן מובאים שני הפסוקים הראשונים של ספר יונה בניב זאכו, כפי שהוקלטו מפי דובר השפה:[5] כיוון שאין לניב זאכו שיטת כתב סטנדרטית, נעשה שימוש בתעתיק פונמי.

  1. :we:le xabr ʔistazʕl:la:m ʔil yo:na: bir ʔamitta:y mirre:le "היה דבר אדון העולם אל יונה בן אמיתי אמר לו"
  2. :qu: si: ʔil ninwe: baǰir rabsa: (m)na:bi ʔilla čiki:n ysiqla xri:yu:sa do:hu:n il qa:mi "קום לך אל נינווה העיר הגדולה ונבא עליה, כי עלתה הרעה שלהם לפניי."

נשתמרו גם מספר כתבי-יד עתיקים בשפה זו, הכתובים באלפבית עברי, להלן דוגמה:[6]

  • מרי ירמיה הנביא. ואיי אלי אסתאד עולם אילהא מא סילא ברישי. אל דיהא חצרא קויסא דיד סילא אליני. "אמר ירמיהו הנביא: אוי לי ה' אלוהים על מה שקרה לי, על אותה מועקה קשה שבאה עלינו."

לקריאה נוספת

על ניב זאכו:

על ניב אורמיה הנוצרי:

  • Murre-van den Berg H.L, From a Spoken to a Written Language

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יונה צבר, מדרשים בארמית יהודי כורדיסטן, הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשמ"ה.
  2. ^ הארמית החדשה היא שפה שמית ואילו הכורדית היא שפה איראנית. ראו יונה, מרדכי, מילון ארמי־כורדי – עברי, עמ' 16.
  3. ^ Kutscher, Two 'Passive' Constructions in Aramaic in the Light of Persian, In: Proceedings of the International Conference on Semitic Studies, The Israel Academy of Science and Humanities, Jerusalem 1969
  4. ^ Hopkins, Simom, Preterite and perfect in the Jewish Neo-Aramaic of Kerend
  5. ^ מצוטט מתוך: אבינרי עידו, הניב הארמי של יהודי זאכו, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשמ"ט, עמ' 23.
  6. ^ מצוטט מתוך: אבינרי עידו, הניב הארמי של יהודי זאכו, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשמ"ט, עמ' 28.
איטלקית יהודית

איטלקית יהודית היא שפה המבוססת על השפה האיטלקית, והייתה בשימוש על ידי קהילות יהודיות רבות ברחבי איטליה. היא התפתחה בין המאה העשירית למאה התשע עשרה, ונקראה גם "לעז", "לטינו", "איטליאנו" או "וולגאר".

האיטלקית היהודית מתחלקת לניבים רבים ואינה אחידה. בכל עיר, חבל ארץ או קהילה יהודית השפה השתנתה בהתאם לחיי הקהילה. דוגמאות לשפות איטלקיות-יהודיות הן ונציאנית-יהודית בוונציה, פירנצית-יהודית בפירנצה, רומית-יהודית ברומא ועוד. גם בקורפו שביוון דיברו בשני ניבים של שפה זו.

האיטלקית היהודית נכתבת בכתב העברי. השפה מתאפיינת בייחוד הפעלים, תופעה של הוספת סיומת איטלקית של שמות פעולה לשורשי פעלים עבריים (לדוגמה: Axalare - לאכול, Gannaviare - לגנוב). כיום השפה מדוברת על ידי כ-200 אנשים בלבד, בעיקר ברומא, בקורפו ובישראל, ומקורותיה נשמרים בעיקר בספריית הקונגרס בארצות הברית.

אראגונית יהודית

אראגונית יהודית היא שפה יהודית שדוברה על ידי קהילות יהודיות באזור אראגון שבצפון ספרד, החל מהמאה השמינית עד גירוש יהודי ספרד. ככל הנראה השתלבה השפה עם הלאדינו בעת שהתפשטה לאזורים דרומיים לאראגון. לקראת הגירוש ועקב גודלה של הקהילה דוברת הלאדינו חדלו היהודים האראגוניים לדבר בשפה זו, והלאדינו תפסה את מקומה הרשמי של האראגונית בקהילות היהודיות.

ארמית חדשה

ארמית חדשה הוא כינוי כולל לניבים שונים של ארמית המדוברים בימינו אנו, בעיקר באזור הסהר הפורה, אך גם בקהילות שונות במדינות מערביות, בעיקר באירופה ובארצות הברית, וגם בישראל.

נהוג לחלק את ניבי הארמית החדשה לארבע קבוצות עיקריות:

ארמית מערבית חדשה - ניב זה, השריד היחיד של הארמית המערבית, מדובר בשלושה כפרים בסוריה, אשר הידוע ביניהם הוא מעלולה. לניב כמה אלפי דוברים, נוצרים ומוסלמים (זהו הניב הארמי היחיד שדוברים בו מוסלמים).

ארמית חדשה מרכזית (או ארמית חדשה צפון-מערבית) - קבוצת ניבים זו, אשר העיקרי בה הוא ניב טורויו, מדוברת על ידי נוצרים המשתייכים לכנסייה הסורית היעקבית באזור טור עבדין בדרום-מזרח טורקיה. מספר הדוברים מוערך בכ-500,000.[דרוש מקור] השם "טורויו" רווח רק בקהילה האקדמית. הדוברים עצמם מכנים את שפתם "סוראית" או "סוריויו", וליתר דיוק: "לְשָׁאנָא סוּרֲיֹויֹו" או "לִשַׁאנַא סורַיַּאיַא", כולם גלגולים של המלה "סורית".

ארמית חדשה צפון-מזרחית - זוהי קבוצת ניבים המדוברת בעיקר בצפון עיראק, באזרבייג'ן האיראנית, ובמידה מועטה יותר בדרום מזרח טורקיה. רוב הדוברים הם נוצרים המכנים את שפתם "סורֶת" (מ"סורית"), אך ישנם גם יהודים (למשל יהודי צפון מערב איראן, וכן יהודי כורדיסטן, כיום מרביתם בישראל) שדוברים ניב מקבוצה זו, כדוגמת קבוצת נאש דידן. מספר הדוברים מוערך בכחצי מיליון. דוברים רבים עזבו את ארצותיהם המקוריות וחיים כיום במדינות המערב. דוברי השפה בישראל מכנים אותה לרוב "כורדית" או "כורדית יהודית", אך אין לבלבל בינה לבין השפה הכורדית המדוברת בפי הכורדים המוסלמים. הניב היהודי תועד בישראל החל משנות ה-50.

מנדעית חדשה - ניב זה, הרובד המודרני של הלשון המנדעית מדובר על ידי המנדעים, אשר חיים באופן מסורתי בדרום עיראק ומחוז ח'וזיסטאן באיראן. רבים מהם עזבו את ארצות מוצאם וחיים כיום בארצות הברית. אי לכך, מרבית המנדעים אינם דוברים את שפתם ומספר דוברי המנדעית החדשה מוערך בכמה מאות לכל היותר.על אף שהארמית היא שפה בעלת עומק היסטורי נרחב, התיעוד הכתוב של הארמית החדשה אינו רב, כיוון שניבים אלו נתפסו על פי רוב כניבים מדוברים ללא יוקרה של שפה כתובה (בדומה לניבי הערבית המדוברת). רק בעת החדשה החל תיעוד בלשני של ניבים אלו ונאספו סיפורים מפי דוברים. עם זאת, קיימים כמה כתבי יד של טקסטים דתיים בניבים אלו, כדוגמת מדרשים יהודים בני המאה ה-17 מן העיר נרווה בעיראק.

יש המכנים את ניבי הארמית החדשה (ובפרט הארמית החדשה הצפון-מזרחית) "סורית חדשה", כאילו היו גלגול ישיר של השפה הסורית הקדומה, אך שם זה אינו מדויק מבחינה בלשנית.

ג'פרי כאן

ג'פרי אלן כאן (באנגלית: Geoffrey Allan Khan; נולד ב־1 בפברואר 1958 בצ'לטנהאם, הממלכה המאוחדת) הוא בלשן ושמיטולוג בריטי, העומד מאז שנת 2012 בראש הקתדרה המלכותית ללימוד העברית באוניברסיטת קיימברידג'. הוא פרסם ספרי דקדוק לניבים של ארמית חדשה צפון-מזרחית של ברוואר, קרקוש, ארביל, סולימאניה וחלבג'ה בעיראק, ושל אורמיה וסננדג' באיראן, והוא מנהל את מסד הנתונים של הארמית החדשה הצפון-מזרחית.

טריפוליטאית יהודית

טריפוליטאית יהודית היא ניב יהודי של ערבית לובית אשר דובר בקרב יהודי לוב, בחיי היום יום בינם לבין עצמם.

הטריפוליטאית היהודית שונה מהשפה שדיברו תושבי לוב הלא יהודים, ובה מגוון ביטויים ייחודי השאול מהעברית ומן התרבות היהודית, וכן מילים מהשפות הספרדית והאיטלקית.

כיום ניתן למצוא דוברי שפה זו בישראל ובאיטליה. השפה מכונה על ידי היהודים יוצאי טריפולי "ערָאבּי".

יהדות כורדיסטן

יהדות כורדיסטן היא קהילה יהודית עתיקה אשר התקיימה בעבר באזור ארם נהריים, בין שלוחות הפרת והחידקל עד ימת אורמיה. האזור הגאוגרפי של כורדיסטן כולל את צפון-מערב איראן, צפון עיראק, צפון-מזרח סוריה, דרום-מזרח טורקיה, דרום ארמניה וקצה גבול אזרבייג'ן. תחום זה השתייך בעבר לממלכות הקדומות: מדי, פרס, אשור ובבל.

משערים כי גל הגולים הראשון שהגיע לכורדיסטן היה בימי בית ראשון, ואחריו הגיעו גלים נוספים ככל הנראה עד ימי בית שני. קהילה יהודית של ממש נוצרה ככל הנראה בימי גלות בבל ובימי עזרא. רוב הקהילות היהודיות ישבו באזור עיראק ואיראן של היום ופחות באזור טורקיה וארמניה.

עוד לפני הקמת המדינה עלו יהודים רבים מכורדיסטן לארץ ישראל. עם הקמת המדינה עלתה כמעט כל הקהילה היהודית שהייתה בכורדיסטן, למעט מספר מועט של יהודים שנשארו באזור. בזמן מלחמת עיראק עלו יהודים נוספים מכורדיסטן לישראל כתוצאה מהעברת השליטה בחלק העיראקי לידי צבאות בריטניה וארצות הברית.

יהודי כורדיסטן מונים כיום[דרושה הבהרה] כ-130 אלף נפש הפזורים בכל רחבי הארץ ובעיקר בעיר ירושלים. בכורדיסטן העיראקית עדיין קיימת קהילה יהודית קטנה, ואף קיים אגף יהודי במשרד הדתות הכורדי.

יווניטיקה

יווניטיקה, הידועה גם כרומניוטית או יוונית-יהודית, הייתה ניב של הרומניוטים, קבוצה של יהודים יווניים שקיומם מתועד מאז תקופת יוון ההלניסטית. שורש השפה הוא בקוינה (יוונית הלניסטית - Ελληνική Κοινή) ומשולבים בה אלמנטים עבריים. היא הייתה דומה ליוונית ששימשה את התושבים הנוצריים ביוון. הרומניוטים השתמשו בגרסה משלהם לאלפבית העברי כדי לכתוב טקסטים ביווניטיקה וביוונית.

יונה צבר

יונה צבר (Yona Sabar; נולד ב-1938) הוא בלשן וחוקר יהדות כורדיסטן, מכהן כפרופסור לעברית באוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס.

צבר נולד בזאכו שבכורדיסטן העיראקית כיונה ביי צבאע'א. בשנת 1951 עלה לישראל עם בני-משפחתו והתיישב בירושלים. לאחר עלייתו עִברת את שם משפחתו לצבר. בשנת 1963 קיבל תואר ראשון בעברית ובערבית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא היה בין תלמידיהם של יעקב פולוצקי וחיים רוזן. במהלך לימודיו, היה צבר הסטודנט הראשון לקבל מלגת מחקר ממכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח. לאחר התואר הראשון, המשיך את לימודיו בארצות הברית וקיבל תואר דוקטור בשנת 1970 מאוניברסיטת ייל.

צבר פרסם למעלה מ-90 מאמרים וספרים בנושא ארמית חדשה צפון-מזרחית, שאותה הוא דובר כשפת אם, ובנושא תרבות יהודי כורדיסטן. עבודת הדוקטור שלו הוקדשה לההדרה של כתבי-יד בארמית חדשה מן המאה ה-17 שמקורם בעיר נרווה שבעיראק (שבמחוז דהוכ). בין עבודותיו החשובות מילון לארמית-חדשה.

בשנת 2008 פרסם בנו, העיתונאי אריאל צבר, ספר ביוגרפי עליו, שבו הוא מגולל את סיפור עלייתו ארצה והגירתו לארצות הברית. לפי הספר, יונה צבר היה הנער היהודי האחרון שחגג בר מצווה בזאכו.

צבר הוא אחיו של החוקר לפולקלור יהודי שלום צבר.

כוזרית

כוזרית היא שפה בה דיברו בממלכת הכוזרים, ישות מדינית שהתקיימה בין המאה ה-7 לראשית המאה ה-11. באופן רשמי, זוהי שפה אשר נכחדה.

כורדית

השפה הכורדית (كوردی, Kurdî) היא שפתם של הכורדים, ובעיקר המוסלמים שבהם (אין לבלבל עם הארמית החדשה, המכונה לעיתים בפי דובריה בישראל "כורדית" או "כורדית-יהודית", ומדוברת בפי יהודי ונוצרי כורדיסטן ויוצאי כורדיסטן בישראל). הכורדית מדוברת באזור כורדיסטן שבצפון איראן, צפון עיראק ומזרח טורקיה. השפה הכורדית נחלקת לשני דיאלקטים עיקריים הכורמנג'י והסוראני. אין הבנה הדדית בין הדיאלקטים הללו. יש הטוענים כי על מנת לדייק יש לדבר על "לשונות כורדיות".

הכורדית היא לשון איראנית צפון מערבית.

כיילה (שפה)

כַּיְלָה (געז: ካይላ) או כאיילית (ካይልኛ - "כיילניה") מכונה גם סימן על שם הרי סימן היא אחת משני ניבים של אגאו (השנייה היא קװארה) שדוברו בעבר בפי ביתא ישראל.

הכיילה היא ניב של שפת הכמנתים, שחיו בשכנות לביתא ישראל. השפה ידועה הודות להערות שנמצאו בכתבי יעקב פייטלוביץ' על כתב הגעז, וכיום השפה משומרת על ידי קהילת ביתא ישראל.[דרוש מקור]מקור שם השפה נעוץ בכינוי "כיילה" שניתן לביתא על ידי שכניהם.

מאזהמטה

מאזהמטה (Masematte) הוא סוציולקט מהמאה ה-19, שאותו דיברו עניי העיר מינסטר שבצפון-מערב גרמניה. מקור השם במילה העברית "משא ומתן".

עם בניית התעלה שחיברה את העיר דורטמונד ואת נהר האמס שעברה בעיר מינסטר, נפתח במינסטר נמל מסחרי גדול למדי שהביא עמו סוחרים, עובדים זרים, תעלולנים וצוענים רבים. התערובת הזאת עם עניי העיר בשנות התשעים של המאה ה-19 הולידה את הסוציולקט מאזהמטה.

אוצר המילים של המאזהמטה מוצא את שורשיו בשפות הצוענים למיניהן, יידיש והרוטוֶולש (Rotwelsch), שפת הנוכלים של מדינות מערב אירופה. לצד שפות אלו קיימת השפעה של שפות השבטים הגרמאניים שאכלסו את וסטפליה והשפעות מהשפות הסלאביות והרומאניות.

עוד היום ניתן להבחין בהשפעת הסוציולקט על הניב של מינסטרלנד. דרכי האופניים בעיר מינסטר למשל מסומנות לרוב במילה "לֶצה" (Leeze) ולא במילה הגרמנית "פארראד" (Fahrrad). דוגמה להשפעת היידיש היא המילה "אכולן" (Acholin), שפירושה "לאכול".

מערב אזרבייג'ן

מערב אזרבייג'ן (בפרסית: استان آذربایجان غربی, באזרית: Qərbi Azərbaycan ostanı) הוא אחד מ-31 מחוזות איראן, ובירתו העיר אורמיה.

שטחו 37,437 קמ"ר, בערך 2.29% משטחה של איראן, והוא נמצא בצפון המדינה. ב-2005 מנתה אוכלוסיית המחוז כ-2,949,426 תושבים עם צפיפות של 78.8. המחוז גובל עם המחוזות: מחוז זנג'אן, מחוז מזרח אזרבייג'ן וכורדיסתאן ועם המדינות: טורקיה ואזרבייג'ן. השפות המדוברות באזור הן בעיקר השפה הפרסית והשפה האזרית.

בשטח המחוז ממוקם מתחם תחת-א סוליימאן שהוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 2003.

מרטהי יהודית

מרטהי יהודית (जुदाव मराठी) הוא ניב של שפת המראטהית המדובר בפי "בני ישראל", קבוצה אתנית יהודית בהודו.

השפה נכתבת בכתב דוונאגרי כניבי מרטהי אחרים, אך מכילה מילים השאולות מעברית וארמית. בעקבות השפעתם של יהודי קוצ'ין חדרה לשפה זו גם מילים במלאיאלאם ופורטוגזית, ואף מספר מילים ששאולות משפת האורדו ובמאות השנים האחרונות עם הכיבוש הבריטי, מספר מילים באנגלית שעברו אדפטציה חדרו לשפה.

ומדוברת בעיקר אם לא לחלוטין על ידי קהילת בני ישראל (הודו) בעיקר בהודו וישראל אך גם במספר מדינות נוספות כגון אנגליה, קנדה ועוד מקומות תפוצת הקהילה אם כי שפה זו נמצאת בתהליכי דעיכה מחוץ להודו.

עיראקית יהודית

עיראקית יהודית היא קבוצה של ניבים של ערבית יהודית אשר דוברו בפי יהדות עיראק. הניבים היו שונים במקצת בין עיר לעיר ואזור לאזור, וכך למשל השפה בפי הקהילה הגדולה של יהודי בגדאד הייתה מעט שונה מהשפה בפי היהודים בקהילה הצפונית מוסול. הניבים היהודיים היו בשימוש יהודים בלבד והושפעו מהעברית והארמית. אף על פי שהניב לא היה רחוק בצורתו מהערבית שהייתה מדוברת בפי המוסלמים, מוסלמים רבים הבינו אותו בלקות או שלא הבינוהו כלל.

הניבים התאפיינו בהיגוי מיוחד של מילים ערביות עממיות, למשל היה בהם שימוש ניכר בעיצור פ אשר אינו קיים בשפה הערבית הרגילה. כמו כן נעשה בו שימוש במילים ייחודיות, מהמקורות היהודיים ומשפות אחרות.

השפה התאפיינה במליציות רבה, גם בצורת ההיגוי וגם באוצר מילים ייחודי, ושמשה בסיס לפולקלור עשיר של יהודי בגדאד.

השפה הייתה בישראל בשימוש נרחב בקרב יהודים עולי עיראק, ועד היום ישנם ישראלים רבים, אפילו צברים שהוריהם עלו מעיראק, אשר נוהגים להשתמש בה.

בעיראקית יהודית נכתבו שירים רבים אשר מושרים ומושמעים עד היום על ידי יהודים יוצאי עיראק וצאצאיהם בדרך כלל באירועים מיוחדים (חתונה, בר מצווה וכו') לדוגמה:

על הוד

לת'ילומוני

וולי וולי

יחניננה יא יומא

עלמתני שלוןהסרט הישראלי "מפריח היונים" הוא הסרט היחיד הדובר עיראקית יהודית (בניב הבגדדי).

פורטוגזית יהודית

פורטוגזית יהודית היא שפה רומאנית-יהודית שהייתה מדוברת על ידי יהודי פורטוגל. היא נקראת גם לוסיטאנית, ונכתבה באותיות עבריות או לטיניות. השימוש בה התמעט עם גירוש יהודי פורטוגל, אך השתמר במידה מסוימת בקהילות שמצאו מקלט באמסטרדם שבהולנד וליוורנו שבאיטליה. השפה השפיעה רבות גם על הלאדינו וגם על השפות הקריאוליות פפיאמנטו וסרמקנית.

בשפה ישנם אלמנטים של פורטוגזית ארכאית שלא קיימים בפורטוגזית המדוברת כיום, בדומה ללאדינו ולספרדית. שרידים של שפה זו השתמרו בניבי הדיבור של מספר קהילות של צאצאי האנוסים, המתגוררים באזורים כפריים בפורטוגל, אך השפה עצמה אינה בשימוש מאז המאה התשע עשרה.

פרובנסלית יהודית

פרובנסלית יהודית (או שואדית) היא הכינוי לקבוצת הניבים בהם דיברו יהודי חבל פרובנס שבדרום צרפת. הפרובנסלית היהודית מחולקת לשפה מדוברת ולשפה ספרותית. זוהי שפה קריאולית, המשלבת בין צרפתית, אוקסיטנית ועברית.

בין המאפיינים הפונולוגיים של השפה - הפיכת האותיות "ש", "ס", "צ" ו-"ת" לאות "פ", והאות "ח" ל"ר".דוגמאות:

צורה - פורה, חכמה - רורמה, אמת - אמף, מסילה - מפילה, שכל - פכל.

בשפה הספרותית השתמשו בכתיבה באותיות עבריות ולא באותיות לטיניות. היום ידועים חיבורים שחוברו כמו שירי שמחה ששרו בפורים, בבריתות ובאירועים שמחים בשפה פרובנסלית, כמו כן שרדו טקסטים מהתקופה למשל קטע ממגילת אסתר וגם סידור מהמאות ה-14 וה-15. לשפה זו תורגמה גם מגילת אסתר באותיות עבריות, אך אין בה שימוש במילים העבריות; לעומת זאת בסידור נשארו ביטויים עבריים קשיי תרגום (כגון: פאה, חטאת). לקראת סוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, עם המהפכה הצרפתית, החלה השפה הפרובנסלית היהודית לדעוך, ויהודים עברו לדבר בצרפתית. בשנת 1977 נפטר האדם האחרון שדיבר פרובנסלית יהודית - ארמנד לונל.

צרפתית יהודית

צרפתית יהודית (במקור צרפתית סתם; אין להתבלבל עם השפה הצרפתית הנכרית, ששמה בעברית נגזר ממנה) הייתה שפה רומאנית-יהודית שהתפתחה מהשפה הצרפתית של ימי הביניים והייתה בשימוש הקהילות היהודיות בצפון צרפת, ארצות השפלה וכן במערב גרמניה בערים כמו מיינץ, פרנקפורט ואאכן. השפה הושפעה גם מהצרפתית הקדומה, הגרמנית הקדומה הגבוהה ומהיידיש, כללה מילים נלוות מעברית ונכתבה בכתב עברי.

השפה פרחה במאה ה-11 בצרפת וחכמים ידועים כגון רש"י ורבי משה הדרשן דיברו בה והשתמשו בה בכתביהם. מסיבה זו היא מתועדת היטב, וחוקרי הצרפתית הקדומה מוצאים בה כר נרחב למחקר. המיוחד בשפה הצרפתית יהודית הוא שבניגוד לשפות יהודיות אחרות נעשה במסגרתה שימוש גם בניקוד (דהיינו, בניקוד טברני) לצורך ציון התנועות. הצרפתית היהודית נכחדה ומאז ימי הביניים אינה בשימוש.

קטלאנית יהודית

קטלאנית יהודית (Catalànic בשפת המקור) היא שפה יהודית שנוצרה מהשפה הקטלאנית ודובריה היו קהילות יהודיות באיים הבלאריים ובחבלי ולנסיה וקטלוניה שבספרד. השפה דומה לשפה השואדית למרות שלא היה שום קשר בין הקהילה היהודית שדיברה את השואדית לקהילה בקטלוניה. הדמיון נובע מהקרבה בין קטלאנית ואוקסיטנית, שהיא שפת הבסיס של השואדית.

השפה פרחה בתור הזהב בקטלוניה בעיקר במאה ה-12. לאחר גירוש ספרד השפה נכחדה. כיום השימוש במילים עבריות על ידי בני האנוסים והיהודים אשר מדברים את השפה הקטלאנית יוצרים למעשה את השפה מחדש. השפה נכתבה בכתב העברי.

שפות וניבים יהודיים
שפות אפרו-אסיאתיות
שפות שמיות
עברית עברית מקראיתהעברית בתקופת בית שנילשון חז"לתקופת הביניים של העבריתעברית ישראלית
הגיית העברית הגייה אשכנזיתהגייה ספרדיתהגייה תימנית • הגייה טברנית
ארמית ארמית מקראית • ארמית בבליתארמית גלילית • ארמית התרגום • ארמית שומרונית • ארמית חדשה צפון-מזרחית (כורדית-יהודית) • לישאנא דידן • לישאניד דינן • נאש דידן
ערבית ערבית יהודיתעיראקית יהודיתמרוקאית יהודיתטריפוליטאית יהודית • תוניסאית יהודית • תימנית יהודית
שפות שמיות דרומיות געז
שפות אפרו-אסיאתיות אחרות
שפות כושיות כיילה • קווארה
שפות ברבריות ברברית יהודית
שפות הודו-אירופיות
שפות גרמאניות יידיש • כליזמר לשון • גנבים לשון • בעל עגלה לשון • קצב'ס לושן • שערער לשון • הענטשקע לשון • שפת הסימנים האידית • לכודישמאזהמטה
אנגלית יינגליש • היבגליש • ישיביש
שפות רומאניות יהודיות איטלקית יהודיתאראגונית יהודיתחכיתיה • טטואני • לאדינולטינית יהודיתפורטוגזית יהודיתפרובנסלית יהודיתצרפתית יהודיתקטלאנית יהודית
שפות איראניות איספאהנית יהודית • בוכריתג'והורי • גולפאיגנית • ג'ידי • חמדאנית יהודית • יאזדית יהודית • קרמנית יהודית • קשאנית יהודית • שיראזית יהודית
אחרות יווניטיקה (יוונית) • צ'כית יהודית (סלאבית) • מרטהי יהודית (הודו-ארית)
קבוצות אחרות
שפות טורקיות קראימית • קרימצ'קית • כוזרית
שפות דראווידיות קוצ'ינית
שפות כרתווליות גאורגית יהודית
קטגוריה: שפות יהודיות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.