ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוא הארכיון המרכזי של צה"ל ומשרד הביטחון, ומהווה מאגר מידע ייחודי ומרכזי אודות הפעילות הביטחונית צבאית של מדינת ישראל. בארכיון אוצרות שהם נכסי צאן ברזל של ההיסטוריה של מדינת ישראל, על כן, מהווה הארכיון את אחד המרכיבים החשובים ביותר בשמירת הזיכרון הקולקטיבי והמורשת הביטחונית והתרבותית של החברה בישראל. מעבר לנושאים הצבאיים-ביטחוניים מצוי בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון מגוון רחב של נושאים שהעסיקו ומעסיקים את החברה בישראל ובהם נושאים אופרטיביים, תורתיים, לוגיסטיים, חינוכיים, הדרכתיים, רפואיים, כלכליים ועוד בכל סוגי המדיה: תיקים, סרטים, קלטות קול, תצלומים, מפות ועוד. הארכיון משמש כמגנזה לצה"ל וכארכיון היסטורי למשרד הביטחון ולצה"ל.

ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
מידע
סוג ארכיון
מיקום קריית אונו, ישראל
קואורדינטות 32°02′54″N 34°51′37″E / 32.048416666667°N 34.860361111111°E
www.archives.mod.gov.il
(למפת גוש דן רגילה)
Tel-aviv area
 
ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
ארכיון הצבא copy
מסמך הקמת ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון

היסטוריה

הארכיון (שבראשיתו נקרא ארכיון הצבא) הוקם ביולי 1948 בהוראת ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון, כדי לרכז את התיעוד שנוצר ביחידות צה"ל במהלך קרבות מלחמת העצמאות ושל לוחמים יהודיים. במסגרת הארכיון נמצאים גם ארכיונים טרום צה"ליים "הארכיון לתולדות ההגנה", הפלמ"ח והלח"י. מבחינה מינהלית הארכיון הוא יחידה במשרד הביטחון. ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוא הארכיון הממלכתי הראשון שהוקם בישראל. מנהלו הראשון היה רפאל לב.

בארכיון נשמרו גם מסמכים ופריטים שאינם ביטחוניים. כגון מחברות היומן המקוריות של בן-גוריון, כיוון שזאת הייתה בקשתו. חלק מהיומן עדיין מצונזר: בעיקר קטעים שעוסקים באירועי הנכבה ב-1948 ובהקמת הכור בדימונה. גם חלק מהארכיון של שמעון פרס, לפי בקשתו נשמר שם. בארכיון מתקבלים פיקדונות אישיים של בכירי צה”ל ומשרד הביטחון שהארכיון מאפשר להם להפקיד מסמכים ופריטים[1].

בג"ץ גרשום גורנברג

בספטמבר 2003, פנה העיתונאי וההיסטוריון גרשום גורנברג לארכיון בבקשה לעיין בחומר שיסייע לו בכתיבת ספר חדש על שנות ההתנחלות הראשונות. הארכיון דחה את בקשתו לעיין בחומר בטענה שהוא "רגיש מדי", למרות שמדובר במסמכים בנושאים אזרחיים לא צבאיים, וגורנברג עתר לבג"ץ באמצעות האגודה לזכויות האזרח[2].

בינואר 2010, דחה בג"ץ את העתירה, לאחר שהגיע למסקנה "כי חלו שינויים משמעותיים בהיבטים השונים של העתירה, ובכלל זה אף הוענקו לעותרים רבים מן הסעדים שהתבקשו על ידם". בין השינויים שהביאה העתירה פרסמה מערכת הביטחון את הקריטריונים לחשיפת חומרי ארכיון חסויים ולמתן מעמד של "חוקר מורשה", כמו כן נוצרו קטלוגים, רשימות מלאי ואינדקסים, שיועמדו לעיון הציבור[3].

אוספי הארכיון

כל יחידה שולחת מדי שנה את כל התיעוד שחובה לגנזו על פי הפקודות בכל סוגי המדיה (דוחות, מסמכים רפואיים, תיקים אישיים, חוברות וספרים חשובים, קלטות אודיו ווידאו, מפות, תצלומים, תצ"אות, מדיה מגנטית ועוד) לארכיון, בארכיון עובר החומר סידור ממוחשב והשמה ידנית, לפי שם היחידה, תאריך המסמך וכו'.

בארכיון מצוי תיעוד החל מהמאה ה-19:

  • תיעוד מצה"ל וממערכת הביטחון:
    • תיעוד של צה"ל מאז הקמתו ב-1948 ואילך, המשקף את פעולותיו של הצבא על כל יחידותיו, ובכלל זה לשכת הרמטכ"ל, אגפי מטכ"ל, זרועות, חילות, פיקודים וכו', במכלול היבטים- מבצעיים, ארגוניים, הדרכתיים, תורתיים, לוגיסטיים ועוד.
    • תיעוד שנוצר במשרד הביטחון, ובכלל זה לשכת השר, לשכת המנכ"ל, אגפים ויחידות.
  • פיקדונות מוסדיים (יחידות מיוחדות) ופיקדונות אישיים (תיעוד שנצבר אצל קצינים בכירים).
  • תיעוד של יחידות הסמך (חלקי) אוספים מיוחדים: הלוחם היהודי בצבאות העולם, מתנדבי היישוב.
  • תיעוד מתקופת טרום המדינה (ההגנה, הלח"י והפלמ"ח)
  • חומר שלל, תיעוד ערבי שנלקח שלל במלחמות השונות.
  • תיעוד מיוחד: תיעוד אור קולי, מפות, תצלומים.
  • עיתונות (אינדקס עיתונות בנושאי צבא וביטחון, ביטאונים ועלונים.

לתיעוד השמור בארכיון שימושים רבים. בראש ובראשונה משרת הארכיון את צה"ל ומערכת הביטחון בעבודתם השוטפת. כך למשל לצורך הסדרת תביעות שתובעים אנשים וגופים שונים את צה"ל או את משרד הביטחון, וכן לצורך תחקירים ומחקרים היסטוריים וצבאיים שונים. חלק מהחומר הארכיוני נחשף לציבור לאחר פרק זמן של 50 שנה ולאחר שנבדק כי אין בו כל מידע שפוגע בצנעת הפרט, ביחסי החוץ של ישראל או בביטחון המדינה. המעוניינים בגישה לחומר ארכיוני מאוחר יותר נדרשים להגיש בקשה ל"הורדת חיסיון", בקשה לעיון בחומר ארכיוני מוגבל, על פי תקנות העיון בחוק הארכיונים משנת 2010.

הארכיון ממוקם בצמוד ללשכת הגיוס בתל-השומר מחנה דורי (בסיס תל השומר). לפי נתוני הארכיון, במדפיו ובמחשביו שמורים מעל מיליארד מסמכים, 2.5 מיליון תצלומים, 80 אלף שעות של רשתות קשר ודיוני מטכ”ל ו-30 אלף מפות. אלה מאוחסנים ב-450 אלף מכלים, בעשרה מיליון תיקים וב-3.5 טרה-בייט של חומר דיגיטלי[1].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 עופר אדרתהאוצרות המסווגים שאי אפשר לחשוף, באתר הארץ, 5 ביולי 2013
  2. ^ אריה דיין, איך התחילה מדיניות ההתנחלויות? זה סוד, באתר הארץ, 29 במרץ 2005
  3. ^ שופטי בג"ץ: הוטרדנו ממשך הזמן הנדרש לחשיפת חומרים הנמצאים בארכיון צה"ל, באתר התנועה לחופש המידע, 18 בינואר 2010
אברהם אילון

אברהם אילון (1928 - דצמבר 2010) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף, ראש המחלקה להיסטוריה במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים.

אהרן יריב

אהרן יריב (רבינוביץ') (20 בדצמבר 1920 במוסקבה - 7 במאי 1994 בישראל) היה אלוף בצה"ל, ראש אמ"ן ושר בממשלת ישראל.

אח"י דקר

הצוללת אח"י דַּקָּר, מספר צי צ-77, הייתה צוללת בשירות חיל הים הישראלי. הצוללת שירתה במקור כאה"מ טוטם (HMS Totem), בצי הבריטי, ונכנסה לשירות לקראת תום מלחמת העולם השנייה. ב־1965 רכשה ישראל את הצוללת. היא שופצה במספנות פורטסמות', אוישה בצוות ישראלי שאומן בידי הצי הבריטי, ויצאה לדרכה לישראל ב-9 בינואר 1968. בדרכה לישראל, ב-25 בינואר, טבעה דקר מסיבה לא ידועה, וכל 69 אנשי צוותה נספו.

דיווח המיקום האחרון התקבל מהצוללת ב-24 בינואר 1968 בשעה 06:00 בבוקר מדרום לקצה המזרחי של כרתים, והשדר האחרון התקבל ממנה 18 שעות מאוחר יותר. על אף חיפושים נרחבים שנערכו אחריה על ידי אוניות, צוללות וכלי טיס, לא נמצאה הצוללת על פני המים והיא הוכרזה כאבודה. המידע וההערכות על הסיבות לאובדנה לא פורסמו, ובדעת הקהל בישראל נוצרה תעלומה וטראומה לאומית.

כשנה לאחר טביעתה התגלה אחד ממצופי החירום של הצוללת בחוף רצועת עזה. מסקנות שגויות מניתוח ממצאי המצוף ומקום הימצאו הובילו לחיפושים אחריה בחופי מצרים ובים האגאי, אך אלה לא העלו דבר.

ב-28 במאי 1999, 31 שנים וארבעה חודשים לאחר היעלמה, נמצאו שרידיה של "דקר" על ידי אוניית החיפוש של חברת נאוטיקוס. השרידים נמצאו בעומק 3 ק"מ על הנתיב לחיפה, במרחק 485 ק"מ מיעדה.

אסון צור הראשון

אסון צור הראשון התרחש ב-11 בנובמבר 1982, סמוך לשעה שבע בבוקר, מיד בתום מלחמת לבנון הראשונה. באסון קרס בניין הממשל הצבאי הישראלי בצור שבלבנון ונהרגו בו 91 אנשים, מתוכם 34 שוטרי משמר הגבול, 33 חיילי צה"ל, 9 אנשי שב"כ ו-15 עצירים לבנוניים.כמה ימים לאחר האסון הוכרז יום אבל לאומי בישראל לזכר הקורבנות, והושמעה בו צפירת זיכרון.

גיס

גַּיִס או קורפוס הוא יחידה צבאית רב-זרועית גדולה שכפופה לארמייה. גיס מורכב בדרך כלל משתיים עד ארבע אוגדות. גיס מודרני כולל, בדרך כלל, בין 30,000 ל-50,000 חיילים. גיס הוא יחידה בעלת יכולת פעולה עצמאית לחלוטין, וכולל יחידות מסתערות ויחידות מסייעות כגון תותחנים, תעופה, סיור, הנדסה, לוגיסטיקה ועוד. גודלו משתנה בהתאם למדינה ולנסיבות.

בצבאות העולם מפקד קורפוס הוא בדרך כלל קצין בדרגת לוטננט גנרל.

הגיס המודרני נולד בראשית המאה ה-19 בגרנד ארמה של נפוליון בונפרטה. נפוליון כינס דיוויזיות שנוצרו עוד במאה ה-18 לגופים חזקים יותר בשם קורפוסים. הגייסות של נפוליון היו יחידות רב זרועיות שכללו חיל רגלים, פרשים ותותחים. הגיס הנפוליוני היה למעשה צבא בזעיר אנפין והיה מסוגל לפעול באופן עצמאי לחלוטין. המבנה היה מוצלח עד כדי כך שאומץ עד מהרה על ידי כל הצבאות האירופאים הגדולים.

הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים

הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים (בערבית: اتفاقية فك الاشتباك الأولى, באנגלית: The Agreement on Disengagement) הוא הסכם שנחתם בין ישראל למצרים ב-18 בינואר 1974, וסיים את מלחמת יום הכיפורים ואת תקופת ההתשה שלאחריה בחזית המצרית.

הרשות לפינוי מוקשים

הרשות לפינוי מוקשים (רלפ"ם) היא יחידה במשרד הביטחון שתפקידה לקבוע את הכללים, להפעיל חברות בפרויקטים לפינוי שדות מוקשים ולפקח עליהן.

ועדת אגרנט

ועדת אַגְרָנָט הוא כינויה של ועדת חקירה ממלכתית, שהוקמה ב-21 בנובמבר 1973 לחקר נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים. בראש הוועדה ישב הד"ר שמעון אגרנט, נשיא בית המשפט העליון, ולצדו ישבו השופט משה לנדוי, מבקר המדינה ד"ר יצחק נבנצאל, והרמטכ"לים לשעבר פרופסור יגאל ידין וחיים לסקוב.

יחידת האלפיניסטים

יחידת "האלפיניסטים" היא יחידת מילואים מיוחדת של חיל הרגלים, השייכת לפיקוד הצפון בצבא ההגנה לישראל.

היחידה מתפקדת כפלס"ר קדמי בגדס"ר החרמון (גדס"ר 7810) המכונה "סיירי ההר". היחידה מוגדרת כיחידת לוחמה הררית המיועדת ללחימה בתנאי מזג אוויר קיצוניים ובתנאי שלג, בגזרת הר החרמון וגבול הצפון.

יצחק חופי

יצחק (חקה) חופי (25 בינואר 1927 – 15 בספטמבר 2014) היה אלוף בצה"ל, איש הפלמ"ח, אלוף פיקוד הצפון במהלך מלחמת יום הכיפורים וראש המוסד.

ישעיהו גביש

ישעיהו ("שייקה") גביש (שקלאר) (נולד ב-25 באוגוסט 1925) הוא לוחם פלמ"ח, אלוף פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים ומנכ"ל כור תעשיות.

ישראל במלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מ-5 ביוני עד ל-10 ביוני 1967, בין ישראל לבין כל המדינות הגובלות איתה: מצרים, ירדן, סוריה ולבנון, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה.

המלחמה החלה במכה מקדימה ישראלית על חיל האוויר המצרי, לאחר תקופת המתנה מתוחה, שבה נעשו ניסיונות להימנע מהמלחמה. במהלך המלחמה כבשה מדינת ישראל שטחים נרחבים בסיני, רצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. השטח הכולל שנכבש גדול פי שלושה מגודל שטחה של מדינת ישראל שלפני המלחמה.

המתיחות בטרם המלחמה, נוצרה כאשר מצרים ושותפותיה הערביות נקטו צעדים רבים שאיימו על ביטחונה וכלכלתה של ישראל. השלכות המלחמה בתחומי הפוליטיקה הפנימית של המדינות שהשתתפו בה, הגאוגרפיה המדינית והכלכלה האזורית ומהלך המלחמה הקרה הגלובלית היו מרחיקות לכת וממושכות.

מבצע ניקל גראס

מבצע ניקל גראס הוא מבצע אמריקאי לסיוע באספקת נשק ותחמושת לישראל במלחמת יום הכיפורים שבוצע ברכבת אווירית. שם המבצע הישראלי לקליטת הציוד היה "מבצע מנוף".

מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט

מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט (באנגלית - Criminal Investigation Department - CID) (ידועה גם בכינוי "הבולשת הבריטית" או "הבולשת" כשמדובר בתקופת המנדט הבריטי) הייתה אגף במשטרת המנדט שבו פעלו שוטרים ובלשים, ברובם בריטים, שעסקו בתפקידי בילוש פלילי מסורתיים, להבדיל מתפקידים אחרים להם יועדה משטרת המנדט, כגון מניעת מהומות ושמירה על הסדר.

נחמן קרני

נחמן קרני (10 באוקטובר 1926 - 28 ביולי 1977) היה קצין בצה"ל בדרגת אלוף-משנה, ששירת כדובר צה"ל (1953–1955) וכראש היחידה לסיוע וקשרי חוץ של משרד הביטחון (1962–1968).

סיירת מטכ"ל

סיירת מטכ"ל (בעבר: "יחידה 269" או "יחידה 262") היא יחידת קומנדו של מערך המבצעים המיוחדים תחת אגף המודיעין של צה"ל. ייעודה המרכזי הוא איסוף מודיעין מעבר לקווי האויב (ובכלל זה הטמנה של מכשירים לאיסוף מודיעין אותות), אך היא מאומנת בכל סוגי הלוחמה היבשתית.

במשך שנים שימשה כיחידת ההשתלטות הבכירה של ישראל, המגיבה לאירועי טרור ופיגועי מיקוח (וזכתה לתהילה בינלאומית בזכות פעולת החילוץ באנטבה), אך בעקבות כישלון החילוץ בפיגוע במעלות, עברה הבכורה בתפקיד זה לימ"מ, יחידת ההשתלטות המיוחדת של משטרת ישראל, שהוקמה ב-1974 במיוחד לתפקיד זה. בסיס הקבע של היחידה הוא מחנה סירקין בפתח תקווה. מפקד סיירת מטכ"ל הוא אל"ם י' שמונה לתפקיד באפריל 2019.

מבוגריה של סיירת מטכ"ל צמחו כמה מהמפקדים והמנהיגים של ישראל, בהם שני ראשי ממשלה: אהוד ברק שהיה מפקד היחידה ובנימין נתניהו שהיה מפקד צוות.

עברות

עִברוּת (בעבר היה מקובל: עִברוּר) הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.

עמנואל סקל

עמנואל סקל (נולד ב-10 באוגוסט 1940) היה אלוף בצה"ל, כיהן כמפקד מפקדת חילות השדה, קיבל את עיטור העוז במלחמת יום הכיפורים.

צעדת ירושלים

צעדת ירושלים היא תהלוכה מסורתית המתקיימת בעיר ירושלים מדי שנה בחול המועד של חג סוכות. לצעדה מגיעים עשרות אלפי בני אדם מהארץ ומהעולם הצועדים ברחובות העיר. בשנותיה הראשונות אורגנה הצעדה על ידי צה"ל ונודעה בשם "צעדת ארבעת הימים" ובהמשך "צעדת שלושת הימים".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.