ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג

ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברגאנגלית: Steven Spielberg Jewish Film Archive) הוא מרכז לשימור ומחקר של סרטים תיעודיים העוסקים בהיסטוריה יהודית, באוניברסיטה העברית בירושלים. הארכיון מנוהל בשיתוף בין המכון ליהדות זמננו[1] באוניברסיטה והארכיון הציוני המרכזי של ההסתדרות הציונית העולמית.

AboutIntro02
ארכיון שפילברג נכנס למשכנו הקודם במרתף בניין המשפטים, אוגוסט 1972. בתצלום, המתעד את טקס חנוכת הארכיון, נראים חמישה מן המייסדים (משמאל לימין): פרופ' משה דייוויס, התורם אברהם פ' רד (Abraham F. Rad), נשיא האוניברסיטה העברית אברהם הרמן, מנהל הארכיון ג'פרי ויגודר וסגן נשיא האוניברסיטה ברנרד צ'ריק (צילום: וורנר בראון)

רקע היסטורי

AboutIntro01
סטיבן שפילברג בארוחה חגיגית של שוחרי האוניברסיטה העברית בהר הצופים בשנת 1987. באותו מעמד הוכרז כי ארכיון הסרטים היהודיים של האוניברסיטה ייקרא על שמו.

הארכיון נוסד בשלהי שנות השישים בידי קבוצת היסטוריונים מן האוניברסיטה העברית, בראשותו של פרופ' משה דייוויס. בתחילה נקרא בשם "ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש ראד" למשך מספר שנים. בשנת 1973 העניקה ההסתדרות הציונית לארכיון מעמד של ארכיב רשמי. החל משנת 1988 נקרא הארכיון על שמו של יוצר הקולנוע היהודי-אמריקאי סטיבן שפילברג, שקרן מטעמו מימנה חלק ניכר מפעילות הארכיון במשך למעלה מעשרים שנה. בשנת 1996 עבר הארכיון למשכנו הנוכחי, הנמצא בפקולטה למדעי הרוח בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

תכולת האוסף

בארכיון כשישה-עשר אלף סרטים. מתוכם מקוטלגים כ-4,500 כותרים של סרטי פילם, מעל 9,000 כותרים בפורמטים שונים של וידאו ועוד 600 סרטים על גבי תקליטורי DVD. האוסף מכיל סרטים העוסקים בנושאים יהודיים שונים: היסטוריה יהודית, תקומת מדינת ישראל והעלייה ארצה, קהילות יהודיות בעולם, והקשרים בינן לבין הציבור בארץ.

מקורם של הסרטים מגוון: סרטים רבים הגיעו מההסתדרות הציונית ומהאוניברסיטה העברית בירושלים, שהארכיון פועל כארכיב רשמי שלהן. בנוסף לאלו, מכיל האוסף סרטים של גופים ציבוריים כמו קרן קיימת לישראל או של אנשים פרטיים, שחלקם תורמים את הסרטים לארכיון, וחלקם מעוניינים בהפקדת אוספיהם ובקיטלוגם – בעיקר יוצרי קולנוע דוקומנטרי. כמו כן מצויים מספר אוספים של יומנים מצולמים שהופקו בידי קיבוצים שונים וכן יומני חדשות כגון יומני כרמל של נתן אקסלרוד. הארכיון מחזיק בזכויות היוצרים על הסרטים שהופקו בידי הגופים שייסדו אותו, קרי - ההסתדרות הציונית והאוניברסיטה העברית – והוא המוסמך מטעמם למכור את זכויות השימוש עליהם לגופי שידור, לחברות הפקה ולכל מי שמעוניין בכך.

הסרטים נשמרים במחסנים בעלי מערכת בקרת אקלים, המאפשרת את שימורם בתנאים אופטימליים ככל האפשר. לצורך הצפייה בסרטים עומדים לרשות הארכיון כמה מכשירים מתאימים – מכונות צפייה לסרטי 16 מ"מ ו-35 מ"מ, וכן מכשירי וידאו המתאימים לקלטות מסוגים שונים – U-Matic, Beta, VHS, DV ו-mini DV.

סרטים

המעיין בסרטים השונים יקבל תמונה מוחשית ורחבה של התפתחות העם היהודי ומדינת ישראל לאורך המאה העשרים עד ימינו אלה. האוסף מגוון ועשיר ומכיל כמה רגעים מכוננים בהיסטוריה של מדינת ישראל ושל העם היהודי בתפוצות: כך למשל קיים הסרט הראשון בארץ ישראל, המראה את החיים בארץ בתקופה העות'מאנית בשנת 1911; הסרט חמש ערים, אשר צולם בשנת 1939 בחמש קהילות מרכזיות של יהודי פולין, ממחיש את החיים היהודיים התוססים שהתקיימו שם חודשים ספורים לפני השואה; הסרט בא היום, המתאר את הקמת מדינת ישראל, מכיל את הסצנה המפורסמת על הכרזת המדינה בידי דוד בן-גוריון אשר צולמה על ידי נתן אקסלרוד; וישנו גם סרט המציג את שגריר ישראל באו"ם, חיים הרצוג, קורע בזעם את החלטת העצרת הכללית המשווה את הציונות לגזענות.

בסרטים של הגופים המיישבים מטעם ההסתדרות הציונית ניתן לראות את העלייה לקרקע של יישובים שונים, לפני קום המדינה ולאחר מכן. סרטים של ההסתדרות הציונית הדסה מציגים את הרפואה המתפתחת בארץ. סרטים שהפיקה האוניברסיטה העברית לאורך השנים יראו, מלבד את התפתחותה של האוניברסיטה, גם את פניה המשתנות של ירושלים. הסרט מפאתי מערב מביא תמונות של יהודי מרוקו, כולל סצנות מרגשות של קהילה שלמה העוזבת כפר קטן בהרים בדרכה ארצה. פרט לכל זאת, ניתן לראות דמויות בעלות השפעה בעם היהודי במאה השנים האחרונות, כמו הרב אברהם יצחק קוק, אלברט איינשטיין, חיים ויצמן ואחרים.

בידי הארכיון עותקים מקוריים של משפט אייכמן שנמסרו לו בידי החברה האמריקאית שצילמה את המשפט, וגנזך המדינה אף העניק לו את זכויות ההפצה של החומר הזה, לאחר שהחומר המקורי הועבר בארכיון לקלטות דיגיטליות.

פרויקטים בולטים

  • שימור ושיקום - סרטי פילם ופורמטים שונים של וידאו דורשים תנאי אחסון אפטימליים על מנת שישתמרו שנים רבות. כאמור, הסרטים מוחזקים בתנאים המאפשרים זאת. הסרטים עוברים ביקורת אחת לכמה שנים לוודא כי לא לקו בבעיות כימיות הפוגעות בהם, כמו תסמונת חומץ. ברשות הארכיון כמה סרטים פגועים כאלה, חלקם בעותק יחידי, הדורשים שיקום ושחזור, ומדי פעם – על פי הצורך והיכולת התקציבית – הם עוברים תהליך שיקום המציל את המידע הגלום בהם לטובת הדורות הבאים.
  • דיגיטציה, נגישות וקולנוע וירטואלי - כדי להפוך את הסרטים המצויים באוסף לנגישים יותר לקהל הרחב, עובד הארכיון בשנים האחרונות בכמה כיוונים; ראשית, סרטים נבחרים וחשובים הנמצאים בפורמט פילם עוברים תהליך של דיגיטציה, כך שניתן להעתיקם על גבי די וי די או להעלותם לאינטרנט. בנוסף לכך, פיתח ארכיון שפילברג בעשור האחרון את פרויקט הקולנוע הווירטואלי שלו, המכיל כחמש מאות מהסרטים המובחרים המצויים ברשותו. הסרטים עברו דיגיטציה והועלו לאתר אינטרנט הפועל כיום כערוץ בתוך אתר יוטיוב. ניתן לצפות בסרטים באופן חופשי, ולקרוא את המידע הבסיסי עליהם (שנת הפקה, משך הסרט, תקציר כללי ופרטים טכניים נוספים). הסרטים מחולקים למספר קטגוריות: קהילות יהודיות, השואה ומלחמת העולם השנייה, לפני קום המדינה, ומדינת ישראל באספקטים שונים (אמנות, בריאות, עלייה וקליטה, תקומה וביטחון, ערים ויישובים כפריים). מימון הפרויקט התאפשר באמצעות תרומה נדיבה שהעניק ארגון שוחרי האוניברסיטה העברית בארצות הברית לכבודו של ג'ק וולנטי, לשעבר יו"ר איגוד חברות הסרטים האמריקאי. חיפוש ומציאת סרטים אפשרי בקלות יחסית הודות לקטלוג המקוון של האתר, המאפשר חיפוש לפי שם הסרט, שם היוצר, או מילות מפתח הקשורות בו. בסרטי הקולנוע הווירטואלי ניתן גם לפתוח את הסרט לצפייה מקוונת באמצעות קישור המופיע בדף הקטלוג.
  • מחקר סרטים – ספריית מאטיס - האוסף ע"ש דוד מאטיס מכיל קטעי עיתונות, צילומים ותעודות שונות הקשורים בהפקתם של סרטים יהודיים וישראליים שנעשו לאורך השנים, וביוצרים יהודיים וישראליים מתחום הקולנוע. הוא כולל אוספים נוספים של חומר מודפס ומצולם, ובתקופה האחרונה עבר סריקה והועלה על גבי מאגר נתונים מקוון באתר ארטליד.
  • הפקת סרטי תצוגה – ארכיון שפילברג מחויב להפיק סרטים מתוך החומר המצוי ברשותו. כמה סרטים כאלה הופקו בשנים האחרונות:
    • עדים במשפט אייכמן, מציג כמה קטעי עדויות מתוך משפטו של הפושע הנאצי;
    • ירושלים של אור, שהופק לרגל ארבעים שנה לאיחוד העיר, מכיל קטעים מסרטים שונים שצולמו לאורך המאה העשרים ומראים את צמיחתה של ירושלים מזוויות שונות;
    • העיר הלבנה, אשר הופק לרגל תשעים שנה להקמת העיר תל אביב ומציג צילומים מהעשורים הראשונים לקיומה.

פרסומים

  • ויהי מה – פרקים בדברי ימי הסרט הארצישראלי, מאת יוסף הלחמי. ירושלים, ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש שפילברג, תשנ"ה. קובץ מאמרים על ראשית הקולנוע בארץ ישראל, מסוף המאה התשע עשרה ועד לראשית שנות השלושים.
  • Films of the Holocaust – An Annotated Filmography of Collections in Israel, by Sheba F. Skirball, ניו יורק, הוצאת גרלנד; ירושלים, ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש שפילברג, האוניברסיטה העברית בירושלים-ההסתדרות הציונית העולמית. פילמוגרפיה של סרטים בנושאי שואה המצויים בארכיונים שונים בישראל.
  • Israel Newsreel Collection – 1932-1956. עורכים: וונדי לוטרמן והילל טרייסטר, ירושלים, ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש שפילברג, האוניברסיטה העברית בירושלים: המכון ליהדות זמננו, הארכיון הציוני המרכזי. קטלוג של יומני הקולנוע שהופקו בידי נתן אקסלרוד.
  • Israel Before Israel: Silent Cinema in the Holy Land, מאת הילל טרייסטר, ירושלים, ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש שפילברג, המרכז ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן, האוניברסיטה העברית בירושלים והארכיון הציוני המרכזי, 1995. על התפתחות תעשיית הקולנוע בארץ מראשית המאה העשרים.
  • רוח רעננה – פרשת הסרט הציוני הראשון בארץ ישראל 1902-1899, מאת יוסף הלחמי. ירושלים, כרמל, תשס"ט 2009. הספר שיצא בתמיכת ארכיון שפילברג עוסק בניסיון הראשון להפיק סרטי תעמולה ציוניים בתחילת דרכה של התנועה הציונית.

קישורים חיצוניים

סרטים

הערות שוליים

  1. ^ המכון ליהדות זמננו
אדמה (סרט)

אדמה (הופץ בארצות הברית תחת השם TOMORROW'S A WONDERFUL DAY) הוא סרט קולנוע ארצישראלי, בבימויו של הלמר לרסקי, אשר צולם בשנים 1948-1947, זמן קצר לפני הקמת המדינה. עלילת הסרט מתמקדת בחייו של נער יהודי ניצול השואה, המנסה להשתקם מהטראומות שעבר באמצעות עבודת האדמה והקשרים החברתיים שהוא יוצר בכפר הנוער בן שמן. היוזמה להפקתו של הסרט הייתה של מייסד כפר הנוער, ד"ר זיגפריד להמן, מתוך רצון להציג לעולם את השיטה החינוכית הנהוגה במקום, ולשמש כאמצעי לגיוס כספים. את התפקיד הראשי ואת תפקידי המשנה גילמו תלמידי המוסד, ואנשי הצוות החינוכי נטלו אף הם חלק בהפקתו.

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון). האוניברסיטה העברית הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, לרבות פרופסורים ומדענים ידועים, ואף חתני פרסי נובל.

לאוניברסיטה חמישה קמפוסים:

הר הצופים, משמש את מרבית הפקולטות של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה.

גבעת רם, משמש את הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, את החוג להוראת המדעים, את בית הספר למדע יישומי וחלק ממשרדי המנהל כגון יחידת הרכש. כמו כן מכיל קמפוס זה מוסדות השייכים לאוניברסיטה באופן חלקי כגון הספרייה הלאומית ומרכז ארצי לבחינות ולהערכה ומוסדות שאינם שייכים לאוניברסיטה כגון האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה למוסיקה ולמחול.

עין כרם (בשיתוף עם בית החולים הדסה), משמש את מקצועות הבריאות: הפקולטה לרפואה, הפקולטה לרפואת שיניים ועוד.

רחובות, שבה נמצאת הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ובית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט

קמפוס מכון וולקני משמש את בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאילאוניברסיטה גם מעבדה לביולוגיה ימית באילת.

בקמפוסים אלו מצויות עבודות אמנות רבות שנוצרו במהלך המאה ה-20 והמאה ה-21.

הבלתי חוקיים

הבלתי חוקיים (או הבלתי לגאליים, מוכר גם בשם לא תפחידונו) הוא סרט משנת 1948 שצולם בנתיבי ההעפלה מאירופה לארץ ישראל. הסרט משלב עלילה בדיונית, שבמרכזה זוג מעפילים, בצילומים תיעודיים. הסופר היהודי-אמריקאי מאיר לוין כתב, הפיק וביים את הסרט. ארבעה אנשי צוות - לוין, השחקנים טרסקה טורס ויענקל מיכאלוביץ (לימים יצחק מיכאלי), והצלם ברטראן הס - הפליגו בדצמבר 1947 באוניית המעפילים "לא תפחידונו". הם השתלבו בין המעפילים, ונעצרו לימים ספורים אחרי שהאונייה נתפסה בידי הבריטים.

המכון ליהדות זמננו

המכון ליהדות זמננו על שם אברהם הרמן הוא מרכז למחקר והוראה בין תחומי שנוסד באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1959 על ידי פרופ' משה דייוויס, שעמד בראשו עד לשנת 1973.

הסרט הראשון של פלשתינה

הסרט הראשון של פלשׂתינה (באנגלית: The First Film of Palestine) הוא שמה של גרסה מאוחרת לסרט ראינוע בן כעשרים דקות בשם "פלשׂתינה, שיבת היהודים מן הגלות", אשר צולם בארץ ישראל בשנת 1911, בשלהי השלטון העות'מאני. סרט זה לא היה הסרט הראשון שצולם בארץ ישראל, כבר ב-1895 הקרינו האחים לומייר סרט קצר שצולם בה.

זאת היא הארץ

"זאת היא הארץ" הוא סרט הקולנוע הראשון שהופק במלואו בארץ ישראל. הסרט, באורך של 50 דקות, הופק על ידי ברוך אגדתי על פי תסריט מאת אביגדור המאירי. בסרט שולבו קטעי תעודה וקטעים מבוימים, והוא מציג את 50 שנות ההתיישבות החלוצית בארץ ישראל, החל מעליית הביל"ויים ומדגיש את בניית העיר תל אביב. הסרט הופק בעזרת קרן קיימת לישראל.

בסרט שולבו קטעי יומנים היסטוריים משנות ה-20 שנרכשו מהצלם יעקב בן דב, ומתוך "חדשות אגא". הסרט לא נרתע מהצגת האמת המרה על תנאי האקלים הקשים, הקדחת, הוויכוח בין העיר לכפר, העזיבות והייאוש. הסרט מציג את המציאות הקשה, לצד התקווה והלבלוב, ומשלב קטעים מבוימים לצד חומר תיעודי. סרטו של ברוך אגדתי הצליח להלהיב המוני צופים יהודיים בארץ ישראל ובתפוצות.

בשנת 1935 נערך ניסיון להקים בארץ ישראל אולפן קולנוע באיכות ראויה. חברה בשם "אופק" השקיעה סכום עתק של 15 אלף ליש"ט ברכישת ציוד להפקת סרט. עם תחילת ההפקה התברר כי התקציב לא יספיק לסיום הסרט, והמשך הסרטתו נזנח. חלק מן הציוד נרכש על ידי ברוך אגדתי, שהשתמש בקטעים שצולמו מיומני "אגא" ליצירת הסרט "זאת היא הארץ", שבו ניסה אגדתי להציג את הגשמת הציונות בסיפור דוקו-דרמה.

בסרט השתתפו השחקנים: שמואל רודנסקי, משה חורגל, רפאל קלצ'קין, מאיר תאומי, בצלאל לונדון, חנה קיפניס, יוסף גולנד ואחרים. השירים בסרט הם מאת עמנואל הרוסי ואלכסנדר פן.

הצגת הבכורה של הסרט נערכה בקולנוע מוגרבי בתל אביב ב-23 בפברואר 1935.

הסרט הונצח על בול דואר כחלק מסדרת 75 שנה לקולנוע העברי.

חיים הלחמי

חיים דב הלחמי (1 במאי 1902 – 13 באפריל 1979) היה מראשוני במאי הסרטים בארץ ישראל. ייסד את סטודיו פא"י, הפיק וביים את הסרט העלילתי הקצר "ויהי בימי" ואת "עודד הנודד". שיחק בהצגות "הדיבוק", "במקום הדוד", "הצרצר מאחורי התנור" (לורד טייקלטון) ועוד, ותרגם מחזות לתיאטרון.

יאיר שפירא

יאיר שפירא (באנגלית: Yair Shapiro;‏ ט"ז בתשרי תשל"ה, 2 באוקטובר 1974 – י"ח בניסן תשע"ה, 7 באפריל 2015) היה חוקר של תולדות הציונות, שעסק בתופעת העלאת עצמותיהם של מנהיגים ציוניים לארץ ישראל לפני קום המדינה.

יעקב בן דב

יעקב בן דב (21 ביוני 1882 - 7 במרץ 1968) היה צלם וצלם קולנוע, מחלוצי הצלמים היהודים בארץ ישראל. נודע כ"חלוץ הפילם הארץ-ישראלי" ו"אבי הסרט העברי".

יעקב גרוס

יעקב גרוס (16 באפריל 1949 - 15 בפברואר 2017) היה במאי סרטי תעודה היסטוריים, חוקר תולדות הסרט העברי, סופר, משורר ועיתונאי ישראלי.

יעקב חגואל

יעקב חגואל (נולד ב-19 בפברואר 1971) הוא סגן וממלא מקום יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית וראש המחלקה לישראל ולמאבק באנטישמיות. כמו כן מכהן כיו"ר תנועת הליכוד העולמי. בעבר כיהן כמנכ"ל תנועת בית"ר העולמית.

כפר ילדים

כפר ילדים היה מוסד חינוכי ליתומים יהודים שהובאו ממזרח אירופה, בעיקר יתומי פרעות פטליורה שהתחוללו באוקראינה, שפעל ב"חוות בלפוריה", בשנים 1923-1931. החווה הוקמה בשנת 1919 עבור מתיישבי בלפוריה ולאחר הקמת מושב בלפוריה הועבר לשימוש כפר ילדים ונקרא "בלפוריה עילית". כפר ילדים היה ממוקם בגבעת המורה היום בתחומה של העיר עפולה, סמוך למרכז רפואי העמק.

מלחמת ההתשה בבקעת הירדן

מלחמת ההתשה בבקעת הירדן התרחשה בשנים 1967–1970 לאורך גבול ישראל-ירדן, במקביל למלחמת ההתשה שניהלו ישראל ומצרים סביב תעלת סואץ. במלחמה זו התעמתה ישראל מול ארגוני הטרור הפלסטינים ומול ממלכת ירדן. ארגוני הטרור הפלסטיניים, שנדחקו על ידי פעולות מערכת הביטחון הישראלית משטחי הגדה המערבית של הירדן אל שטחי הגדה המזרחית (ממלכת ירדן), החלו בביצוע פעולות נגד יישובי בקעת בית שאן ובקעת כנרות שכללו: ירי מרגמות, מיקוש, חדירות ליישובים, ירי נשק קל ופעולות חבלה נגד אזרחים וכוחות צה"ל. צה"ל הגיב גם בצורה הגנתית: יצירת קו הגנה לאורך נהר הירדן שכלל גם (בפעם הראשונה בצה"ל) גדר מערכת, וגם בצורה התקפית של פעולות פשיטה מעבר לנהר הירדן, שהנרחבת שבהן הייתה פעולת כראמה באביב 1968. גם צבא ירדן נטל חלק בלחימה; לרוב, בדרך של השתתפות בימי קרב ארטילריים שהתפתחו לעיתים בגזרה וגם בעת שכוחות צה"ל פשטו אל תוך שטח ירדן.

חוליות של ארגוני טרור פלסטינים חדרו גם לשטחי יהודה ושומרון שממערב לבקעת הירדן, ומולן פיתח צה"ל את שיטת הלחימה, שזכתה לשם מרדף, במטרה לחסום את החוליות מלהגיע למרכזי אוכלוסייה בשטחים שבשליטת ישראל. אזור זה של גב הרי יהודה והרי השומרון זכה בעקבות כך לכינוי "ארץ המרדפים". הלחימה הגיעה גם לגזרות הדרומיות יותר, אם כי בצורה מוגבלת. פעולות איבה היו גם לאורך כל חלקו הדרומי של גבול ישראל-ירדן: משני עברי ים המלח, באזור שמדרום לים המלח ואף בערבה. מקובל לראות את סיום מלחמת ההתשה בגבול ישראל-ירדן בספטמבר 1970 יחד עם אירועי ספטמבר השחור שבהם דיכא המשטר ההאשמי ביד חזקה את הארגונים הפלסטיניים ששגשגו בירדן בשנות הלחימה וכפה עליהם להעביר את בסיסיהם לסוריה וללבנון. במשך שלוש השנים בהן נמשכה המלחמה, נרשמו בגזרה זו 5,840 פעולות של ירדן וארגוני הטרור הפלסטינים נגד ישראל. מהן 660 נגד מטרות אזרחיות בפעולות אלו נהרגו 141 ישראלים ונפצעו 800. כ-1,000 מחבלים פלסטיניים נהרגו בפעולות אלו וכ-400 נפלו בשבי הישראלי. לצבא ירדן היו כ-300 הרוגים ולדיוויזיה של הצבא העיראקי היו עוד כמה עשרות הרוגים. לצה"ל אבדו 7 מטוסים בחזית הירדנית.

מרדכי קרשנר

מרדכי (מורדי) קרשנר (נולד ב-1966) הוא יוצר ומפיק סרטים תיעודיים ישראלי.

עודד הנודד

"עודד הנודד" הוא סרט ראינוע הנחשב לסרט העלילתי האמנותי הראשון שהופק במימון פרטי וביצירת גורמים מקומיים לקהל בארץ ישראל המנדטורית. הסרט הופק בשנת 1932 בתקציב דל. בגלל התקציב הנמוך נוצר "עודד הנודד" כסרט אילם, אף על פי שסרטים עם קול כבר כבשו את השוק בתקופתו. מבחינה זו היה הסרט יוצא דופן בזמנו, דבר שהשפיע לרעה על הניסיונות לשווק אותו בחוץ-לארץ. בארץ הוא זכה להצלחה ולביקורות טובות בעיתונות. הייתה לו הצלחה קופתית והוא הוקרן מספר שבועות בפני אולמות מלאים בקולנוע "עדן" בתל אביב, בקולנוע "ציון" בירושלים, וכן בחיפה וביישובים נוספים בארץ.

את המערה בסרט צילמו במכתש לפני שהפך לאצטדיון כדורגל. חפרו גומחה קטנה בקיר החול ולאחר שאדם היה נכנס פנימה היו עוצרים את המצלמה מוציאים אותו ומכניסים את הבא בתור, כך נוצר מצג שווא של מערה עמוקה.בדצמבר 1992 הונפק בול דואר לכבוד "עודד הנודד", במסגרת הסדרה "שבעים וחמש שנה לסרט העברי".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.