ארכיון אדריכלות ישראל

ארכיון אדריכלות ישראל (הידוע גם בראשי התיבות "אאי") הוא אוסף תיעודי בתחום האדריכלות ישראלית המהווה מאגר מידע ייחודי ומרכזי על הבניה במרחב הארץ-ישראלי והישראלי מסוף המאה ה-19 ועד ימינו. משכנו של האוסף בקומת המרתף של מגדל שלום מאיר בתל אביב הוא סמלי, שכן האוסף שוכן בחלל שמעליו ניצב בעבר בנין הגימנסיה העברית הרצליה, מבנה שעם הריסתו נתקבע בזיכרון הקולקטיבי כסמל וכתמרור לשימור אדריכלות ישראל ולתיעודה.

Iaa logo
סמליל ארכיון אדריכלות ישראל. מעצב: נעם שכטר
Herzliya Hebrew Gymnasium, Tel Aviv
חזית בנין הגימנסיה העברית ׳הרצליה׳, תל אביב, שנות ה-30, אוסף מטסון

תולדות האוסף

ראשיתו של ארכיון אדריכלות ישראל כאוסף ביתי שנוסד על ידי ד"ר צבי אלחייני, אדריכל והיסטוריון של אדריכלות, עוד בהיותו סטודנט לתואר ראשון במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20. האוסף התרחב באופן משמעותי במהלך לימודיו של אלחייני לתואר שני ושלישי במסגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ובעקבות כך הוקצה לו בשנת 2009 באדיבותה של חברת "כיכר הרצל" חלל במגדל שלום מאיר, שמאז התרחב לכדי שטח בן כ-500 מ״ר.

עם השנים גדל האוסף וצבר פרסום ומוניטין. רבבות הפריטים השמורים בו מגיעים אליו הן דרך פנייה יזומה למתכננים פעילים או ליורשיהם, הן דרך קליטת חומרים שמופקדים בו תדיר והן על ידי רכישה ואיסוף של חומרים ממגוון רחב של מקורות. נכון לשנת 2017, מקיף אינוונטר הארכיון אוסף היברידי בן למעלה ממיליון פריטים בהם חומרים אדריכליים מסורתיים (על גבי נייר) או פריטים שנוצרו מראש באמצעות מדיה דיגיטלית.

בתחילת שנת 2014 נרשם ארכיון אדריכלות ישראל כעמותה שבין מטרותיה העיקריות נועדה להפיץ את תרבותה של אדריכלות ישראל בישראל ומחוץ לה (באמצעות פרסומים, תערוכות, סרטים, ימי עיון ועוד) ולהרחיב את הגדרת הארכיון כמרכז תיעוד, מידע וידע למורשת הבנייה והאדריכלות בישראל עבור מינעד רחב של משתמשים.

בשנת 2015 החלה המחלקה ליודאיקה של ספריית אוניברסיטת הרווארד לסרוק אוספים נבחרים מאוצרות הארכיון במסגרת תהליך דיגיטציה מקיף שהיא עורכת בשנים האחרונות באוספים פרטיים וציבוריים בישראל. בשנה זו החל גם תהליך מיחשוב הארכיון בשיתוף חברת מערכות המידע ׳אידאה׳ מקיבוץ משמר העמק.

אוספים אישיים בארכיון

הקמת חדר האוספים האישיים בארכיון אדריכלות ישראל, 2013
הקמת חדר האוספים האישיים בארכיון אדריכלות ישראל, 2013. מימין: אוסף זיוה ארמוני, אוסף מנחם כהן, אוסף גרשון צפור

בארכיון אדריכלות ישראל מתועדת פעילותם המקצועית והאקדמית של למעלה מאלף יוצרים שפעלו ופועלים בארץ מסוף המאה התשע-עשרה ועד ימינו. הארכיון אינו אוסף אך ורק חומרים על אדריכלים ומתכננים אלא מתעד גם את עבודתם של יוצרים מתחומי אדריכלות הנוף, ההנדסה, עיצוב-הפנים, הכתיבה והמחקר האדריכלי, האוצרות האדריכלית, הצילום האדריכלי, עריכה והוצאה-לאור של אדריכלות, ועוד - ובלבד שאלה קשורים לאדריכלות ישראל.

קמפוס גבעת רם, ירושלים, שנות ה-50. סריקת נגטיב מתוך אוסף האדריכלית זיוה ארמוני, ארכיון אדריכלות ישראל
מתוך אוסף זיוה ארמוני השמור באאי: ראשיתו של קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, ירושלים, כפי שצולם על ידי ארמוני מגג בית הספרים הלאומי בזמן בנייתו בסוף שנות ה-50

בין הארכיונים האישיים שנקלטו בארכיון אדריכלות ישראל החל מהעשור הראשון של המאה ה-21, ניתן למצוא את אוספי האדריכלים מנחם כהן, אהרון דורון, גרשון צפור, זיוה ארמוני, מרדכי בן-חורין, משה בן-חורין (מהנדס), אליעזר פרנקל, שמעון פובזנר, משה לופנפלד, מתתיהו (מתי) שילון, האדריכל ובונה הערים מיכאל בונה, צבי תורן, היינץ ראו, האדריכל והמחנך ארטור גולדרייך (שנמנה בין מייסדי המחלקה לארכיטקטורה באקדמיה בצלאל), רעייתו של גולדרייך אדריכלית הפנים תמר דה-שליט, וכן חלקים גדולים מאוסף האמנית והמעצבת ציונה שמשי שפעלה במשך עשרות שנים בשיתוף פעולה עם אדריכלים ומעצבי פנים, פרסמה מאות רשימות ומאמרים על המרחב הציבורי הבנוי והמתוכנן בישראל ואצרה את התערוכה הרטרוספקטיבית על עבודתה של אדריכלית הפנים כלת פרס ישראל לאדריכלות דורה גד, שגם ארכיונה האישי הועבר בשנת 2019 לארכיון אדריכלות ישראל.

כמו כן שמורים בארכיון אדריכלות ישראל חלקים משמעותיים מארכיוניהם האישיים של כמה מהאדריכלים הבולטים בישראל במאה ה-20 ובהם שלמה גלעד, שלמה פלד, נחום זולוטוב, גילה וברוך משולם, שמואל יבין, נחום כהן, משה חת, ביטוש ואיקה קומפורטי, יעקב שלגי ואחרים. בנוסף, שמורים בארכיון אדריכלות ישראל חלקים מעיזבונו האדריכלי של אדריכל הנוף והמשורר ע. הלל, חלקים גדולים מספרייתו ומארכיונו האישי של יהודה גורן, לשעבר איש חטיבת יפתח של הפלמ"ח ולימים איש חברת השיכון "דיור לעולה" והתאחדות הקבלנים והבונים בישראל, אוסף המהנדס והמודד דוד נודל[1] ועוד.

נוסף על אלה נקלטים בארכיון אדריכלות ישראל אוספיהם האישיים של חוקרי אדריכלות בכירים ובעלי זכויות במחקר ההיסטורי של אדריכלות ישראל. בין אלה, הארכיון המקצועי האישי של חוקרת האדריכלות ד"ר עדינה מאיר-מריל[2], הארכיון האישי של ההיסטוריון ד"ר אוריאל אדיב (רבים מהם שימשו את אדיב בעבודת הדוקטורט המקיפה שלו על פועלו של האדריכל ריכרד קאופמן), ארכיונה של האדריכלית, חוקרת האדריכלות והמרצה ד"ר ענת אלמוג, ארכיונו של האדריכל וחוקר האדריכלות ד״ר יהויכין גור[3] ועוד.

אוספים אחרים בארכיון

מלבד האוספים האישיים השמורים בארכיון, מאופיין האוסף בסוגי החומרים הבאים:

  • עשרות אלפי תצלומים בנושאי אדריכלות ישראל (כהדפסות, שקופיות, נגטיבים, מיקרופילם או כסריקות דיגיטליות של אלה).
  • תיעוד אדריכלי של מאות מבנים מתוכננים, בנויים או שכאלה שנהרסו. תיעוד זה כולל שלבים שונים בתולדות המבנה, תוספות מתוכננות וכאלה שבוצעו ועוד.
  • תיקים תמטיים רחבים הכוללים חומרים אדריכליים, מחקריים ופופולריים, אשר נחלקים על-פי נושאים (כגון הנצחה, הבראה, שימור, שיקום שכונות, מקלטים, יחסי הגומלין בין אדריכלות ישראל ואמנות חזותית בישראל, הדירה הישראלית ועוד); על-פי טיפוסי התיישבות (ערים, עיירות פיתוח, בנייה כפרית, התנחלויות, קיבוצים, שיכונים ציבוריים, יישובים קהילתיים ועוד); על-פי טיפוסי מבנים (בתי-ספר, בתי-חולים, קניונים, מפעלים, בתי-כנסת, בתי-קברות ועוד); על-פי טיפוסי מבנים ייחודיים לישראל (כגון בית ספר שדה, בית יד לבנים או חדר אוכל בקיבוץ); ועל-פי חלוקות אחרות.
  • אוסף של אלפי תגזירי עיתונות יומית ומקצועית, מישראל ומחו"ל, פיזיים ודיגיטליים, העוסקים באדריכלות ישראל מתחילת המאה ה-20 ועד ימינו.
  • ספרייה ייחודית של למעלה מ-120 כתבי-עת שונים העוסקים במישרין ובעקיפין בבניין הארץ מאז שנות ה-20 של המאה ה-20 ועד ימינו, בהם כתבי-העת "בנין וחרשת", "המהנדס", "הקבלן והבונה", "בשדה הבניה", כתבי-עת שראו אור בבתי-הספר לארכיטקטורה בישראל מאז שנות ה-60, ועוד רבים. בנוסף בספרייה זו למעלה מ-30 כתבי-עת מקצועיים בינלאומיים בתחומי האדריכלות (מאנגליה, מגרמניה, משוודיה, מרוסיה, מיפן, מאיטליה, משווייץ, מהולנד, מברזיל, מארצות-הברית, ועוד) שהקדישו במאה האחרונה גיליונות נושא לאדריכלות ישראל בכלל או לסיקור נקודתי שלה.
  • תיקים המתעדים את הביוגרפיות האישיות והמקצועיות של מאות רבות של אדריכלים, אדריכלי נוף, מהנדסים, מעצבים, יזמים, אמנים, צלמים, עיתונאים, חוקרים, בוני-דגמים ואחרים שפעלו ושעדיין פעילים בתחום אדריכלות ישראל.
  • סרטי תעודה העוסקים במישרין ובעקיפין באדריכלות ישראל ובמרחב הישראלי וכן רישום מראי-מקום של מופעים אדריכליים 'אגביים' בקולנוע ישראלי עלילתי ותיעודי לתקופותיו.
  • עשרות ראיונות מצולמים עם אדריכלי ישראל, ביניהם כאלה שנעשו במיוחד במסגרת עבודת האיסוף בארכיון.
  • אוספים שונים המתמקדים בתרבות החזותית של בניין הארץ ובייצוגים בנייניים או תכנוניים המופיעים בפריטי ישראליאנה, ממורביליה ואפמרה.
  • חומר נדיר ורב על ההיסטוריה של התאגדויות האדריכלים השונות בארץ במאה האחרונה וגופים ציבוריים שבהם התקיים השיח המרכזי בנושאי תכנון, בניה ואדריכלות בהם "אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בארץ-ישראל ובישראל" למן הקמתה בשנת 1922 ועד ימינו, "עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל" הפעילה מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 ועד ימינו, הסתדרות המהנדסים שהוקמה בשלהי שנות ה-30 של המאה שעברה, מרכז הבניה הישראלי שהוקם בשנות ה-60 של המאה שעברה והופרט בימי ממשלת נתניהו הראשונה ועוד. בחלק מן המקרים לא נשמרו ארכיונהם הרשמיים של גופים אלה זולת התיעוד המצטבר בארכיון אדריכלות ישראל על אודותיהם ועל פעילותם של אלה.
  • תיעוד הולך ומצטבר אודות ההיסטוריה של החינוך לאדריכלות בארץ מאז הקמתה של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בשנת 1924, דרך הנסיבות שהובילו להקמת מסלולי הלימודים לארכיטקטורה בבצלאל ובאוניברסיטת תל אביב במחצית השנייה של המאה שעברה ועד ימינו. תוך כך, בארכיון תיעוד חלקי של פעילות במוסדות שנסגרו לא מכבר כגון בית הספר "מכללת הסביבה: הסדנא לעיצוב ואדריכלות" מיוזמתו של האדריכל והמחנך אליעזר פרנקל שפעלה בתל אביב בין השנים 1981–2003.
  • תיעוד ראשוני או מקיף של למעלה ממאה תערוכות אדריכלות ובנייה (תמטיות, מונוגרפיות ועוד) העוסקות באדריכלות ישראל ושהוצגו בארץ ומחוץ לה מאז שנות ה-30 של המאה שעברה ועד ימינו.
  • תיעוד ראשוני או מקיף של למעלה ממאתיים התחרויות תכנון ואדריכלות שהתקיימו בארץ לאורך המאה ה-20 ועד ימינו וכן תיעוד מאות הצעות זוכות שנבנו וכאלה שלא נבנו, לצד הצעות שהוגשו להתחרויות אלו ולא זכו.
  • תיעוד של אירועים אדריכליים (כנסים, פולמוסים, סימפוזיונים, קונגרסים בינלאומיים, ועידות, סמינרים, פרסים, אותות) - כאלה שנערכו בישראל ומחוצה לה שעיסוקם באדריכלות ישראל, וכאלה שנערכו בישראל אולם עיסוקם לא בהכרח באדריכלות ישראל.
  • מאות עבודות סטודנטים לתואר ראשון בלימודי אדריכלות על אודות אישים, מבנים או כאלה הממפות את המצאי הארכיוני הפזור של אדריכלות ישראל (בארכיונים פרטיים, מוניציפליים, מוסדיים, תאגידיים ועוד), וכן עבודות מחקר של סטודנטים לתארים מתקדמים בתחומים אדריכליים ואחרים שיש להם קשר ישיר ועקיף להיסטוריה של אדריכלות ישראל.
מראה בתערוכה ׳קו תוי׳ על עבודתו של האדריכל והמבקר אבא אלחנני, הגלריה של עמותת האדריכלים, ספטמבר 2009
מראה בתערוכה ׳קו תוי׳ על עבודתו של האדריכל והמבקר אבא אלחנני, הגלריה של עמותת האדריכלים בשיתוף אאי, ספטמבר 2009 (צילום טליה דוידי לאאי)

קהל היעד של האוסף

08israel-architecture-archive elhayani
פריטים בחלון הראווה של ארכיון אדריכלות ישראל, מגדל שלום

מטבע הדברים האוסף משמש בעיקר אנשי מקצוע מתחום האדריכלות: אדריכלים ומתכננים, אדריכלי שימור, חוקרי אדריכלות, סטודנטים, אוצרים ועורכים. עם זאת, גישתו הכוללת, הרב-תחומית והבין-תחומית של אלחייני כחוקר וכהיסטוריון של אדריכלות, מושכת לארכיון סוגי משתמשים נוספים מישראל ומחו"ל, ובהם אנשי תיאטרון, קולנוע (עלילתי ותיעודי), אמנים פלסטיים ואוצרים, סופרים ועיתונאים, משפטנים, כלכלנים, סוציולוגים, חוקרי תרבות ואספנים, פעילי ציבור מתחומים שונים וכן סקרנים ומתעניינים רבים.

סיוע בתחום רשימות שימור והכנת תיקי תיעוד

סיוע למחקרים אקדמיים ועצמאיים

ארכיון אדריכלות ישראל משמש מקור מידע לחוקרי אדריכלות בישראל ובעולם. בין השאר הסתייעו בחומרי הארכיון עבודות המחקר הבאות:

ליווי מקצועי של סידור אוספים אדריכליים

ארכיון אדריכלות ישראל משמש גם כיועץ לניהול אוספים אדריכליים היסטוריים שאינם נקלטים בו. כך למשל, היה הארכיון מעורב בסידור הארכיון ההיסטורי של משרדם של האדריכלים זוכי פרס ישראל לאדריכלות דב כרמי ורם כרמי; בסידור הארכיון ההיסטורי של האדריכל והמעצב היינץ פנחל; ועוד.

סיוע לספרים, תערוכות, פרסומים ואתרים

  • התערוכה והספר In Statu Quo: Structures of Negotiation שייצגו את ישראל בביאנלה ה-16 לארכיטקטורה בוונציה, מאי-נובמבר 2018, אוצרים ועורכים יפעת פינקלמן, דבורה פינטו פדדה, אורן שגיב, טניה כהן עוזיאלי בהוצאת Hatje Cantz Verlag
  • התערוכה והקטלוג פולקלור קונקרטי: אדריכלות ניסיונית בבתי כנסת במדינת ישראל בשנות השישים והשבעים שאצרו נעמי שמחוני ודנה גורדון בגלריה של בית האדריכל ביפו (2018).
  • התערוכה והספר אריה שרון אדריכל המדינה בעריכת פרופ׳ ערן נוימן, הוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות (2018).
  • הספר Seizing Jerusalem: The Architectures of Unilateral Unification מאת פרופ׳ אלונה נצן-שיפטן, הוצאת University of Minnesota Press, מינסוטה ולונדון (2017).
  • התערוכה והקטלוג בונים מזרח תיכון חדש: אדריכלים ישראלים באיראן בגלריה של "בית האדריכל", עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל ביפו (2017) (אוצרים ועורכים ד״ר נטע פניגר וערן טמיר-טאוויל)
  • הספר אפוריה: ארכיטקטורה של עצמאות, הסגנון הברוטליסטי של תל אביב יפו 1948-1977 בעריכתם של ד״ר ירמי הופמן והאדריכלית הדס נבו-גולדברשט, בהוצאת מרכז המורשת לארכיטקטורה בטכניון (2017). הספר סוקר ומנתח למעלה מ-120 מבנים ברוטליסטיים שנבנו בתל אביב לאחר הקמת המדינה ומתבסס ברובו הגדול על חומרים מתוך אוספי ארכיון אדריכלות ישראל.
  • הספר האדריכלות של נדלר-נדלר-ביקסון-גיל: 1946-2010 מאת צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון, הוצאה עצמית, תל אביב (2016).
  • הספר The Planning and Building of the Hebrew University, 1919–1948: Facing the Temple Mount מאת ד״ר דיאנה דולב (2016) בהוצאת Lexington Books
  • הספר כאן לא אפריקה: גבולות, טריטוריה, זהות מאת פרופ׳ חיים יעקובי, בהוצאת מכון ון ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד (2015) וכן המהדורה האנגלית של הספר: Israel and Africa: A Geneology of Moral Geography בהוצאת רוטלדג׳ הבריטית (2016).
  • הספר להעז את התריס: התגוננות סולרית בתל אביב, מאת אור אלכסנדרוביץ׳ וארכיון אדריכלות ישראל בהוצאת פאבליק סקול (תל אביב, 2015).
  • הספר ביתן, בניין, בית: תולדות המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר: התפתחות המבנים והאדריכלות 2014-1948, עורך דני דור, מוציא לאור המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר, (2014).
  • הספר זמן שימור מאת אדריכל פרופסור אמנון בר אור בהוצאת בבל, סדרת ארכיטקטורות, (2013).
  • הספר נחום זולוטוב אדריכל ומתכנן ערים מאת האדריכלית טולה עמיר בהוצאת ״אמה״, תל אביב (2011).
  • גיליון המניפסטים של המדרשה (כתב עת) בהוצאת מכללת בית ברל (עורך גלעד מלצר, 2011).
  • הספר המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית: מרכז מורשת הייקים בהוצאת ארגון יוצאי מרכז אירופה והמוזיאון הפתוח תפן (2011).
  • הספר אל תגידו בגת: הנכבה הפלסטינית בשירה העברית 1948-1958 בהוצאת זוכרות, פרהסיה ופרדס הוצאה לאור (2010).
  • קטלוג התערוכה ארץ מקלט: התגוננות אזרחית בנויה בהוצאת הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר (2010).
  • גיליון ארכיטקטורה מיוחד של סטודיו (כתב עת), (2006) שהוקדש לארכיטקטורה בישראל בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20.
  • האתר מאה בניינים בתל אביב יפו שהועלה על ידי עיריית תל אביב-יפו לרגל שנת המאה לעיר (2009).
  • הספר אברהם יסקי, אדריכלות קונקרטית מאת האדריכל שרון רוטברד בהוצאת בבל, סדרת ארכיטקטורות, (2007).
  • הספר עיר לבנה, עיר שחורה מאת האדריכל שרון רוטברד בהוצאת בבל, סדרת ארכיטקטורות, (2005) (וכן המהדורות באנגלית וברוסית).

שיתופי פעולה

ארכיון אדריכלות ישראל מקיים באופן שוטף שיתופי פעולה עם מספר גדול של ארגונים ויוצרים יחידים ומעורב באירועים רבים, אדריכליים ושאינם-אדריכליים (תערוכות, כנסים, סיורים, פרסומים ועוד). מינעד רחב של סוגי חומרים מאוסף הארכיון הוצגו מאז הקמתו מעל הבמות הבאות:

תערוכות, מיצגים, אירועים

עיתונות

כנסים וימי עיון

מפעלי תיעוד ציבוריים ולאומיים

  • ביולי 2013 הצטרף ארכיון אדריכלות ישראל לפרויקט מסע בזמן של הספרייה הלאומית, שנועד לאסוף פריטי אפמרה ישראלית, לסרוק אותם ולהנגישם באופן חופשי לציבור הרחב. הפרויקט מבוצע במימון קרן ארקדיה ובשיתוף עם אוניברסיטת UCLA. במסגרת הפרויקט ייסרקו מתוך אוסף ארכיון אדריכלות ישראל כמה מאות פריטי אפמרה שיש בהם הקשר מיידי או עקיף לאדריכלות ישראלית.
  • החל משנת 2016 חבר הארכיון בוועדת ההיגוי של אשכול האדריכלות בפרויקט ״תרבות חזותית ואמנויות הבמה״ של הספרייה הלאומית שמטרתו הצלה, דיגיטציה והנגשה של אוספים בתחומי האדריכלות, העיצוב, המחול, והתיאטרון בישראל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ר׳ עליו ב דוד נודל, מקום שמור - אדריכלות, היסטוריה ומרחבי מחיה בפרדס-חנה כרכור
  2. ^ כולל בין השאר את חומרי הגלם הראשוניים והנדירים ששימשו את החוקר ד"ר עמנואל טל, תלמידה של מאיר, במחקרו החלוצי על תכנון חדרי האוכל בקיבוצים
  3. ^ ר׳ ראיון מקיף עם גור
  4. ^ מיכאל יעקובסון, העיר האפורה: תל אביב מכניסה מאות מבנים ברוטליסטיים לשימור, באתר Xnet‏, במרס 2016
  5. ^ דליה קרפלסיפורם של האדריכלים הישראלים שבנו את מדינות אפריקה הצעירות, באתר הארץ, 13 באפריל 2016
  6. ^ נועם דביר, צלם האדריכלות העולמי בישראל הצעירה, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2011
  7. ^ איתי יעקב, פייר קרדן בישראל: גברים ממאדים, נשים מוויצ"ו, באתר Xnet‏, 8 בדצמבר 2011
  8. ^ צבי אלחייני, חורבן הבית: התהילה האדריכלית של יהודי גרמניה, באתר Xnet‏, 18 באפריל 2012
  9. ^ צבי אלחייני, הפיל חלל, באתר Xnet‏, 5 באפריל 2011
  10. ^ צבי אלחייני, כך תוכנן ועוצב משפט אייכמן: אדריכלים ישראלים מול אדריכל הזוועה, באתר Xnet‏, 25 באפריל 2014
  11. ^ נעמה ריבה, מה מסתתר מאחורי המכתב שהסעיר את הרשת: ביקור בביתו של יגאל אלון, באתר Xnet‏, 1 מרץ 2015
  12. ^ צבי אלחייני, הצצה נדירה: כך תיכננו ובנו אדריכלים ישראלים את בית החולים שיפא בעזה, באתר Xnet‏, 28 ביולי 2014
  13. ^ צבי אלחייני, בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום: סיפור ההישרדות של גבעת התחמושת, באתר Xnet‏, 20 באפריל 2015
  14. ^ צבי אלחייני, מלאו אסמינו היסטוריה: מתעדים את מבני התבואה בקיבוצים, באתר Xnet‏, 2 ביוני 2014
אדריכלות ישראלית

אדריכלות ישראלית היא האדריכלות שהתפתחה בארץ ישראל מאז 1850, עת ארץ ישראל החלה להיפתח להשפעות אירופאיות והחלה בה בנייה שאיננה ערבית/מסורתית.

אוניברסיטת הרווארד

אוניברסיטת הרווארד (באנגלית: Harvard University) היא אוניברסיטה אמריקאית פרטית בעיר קיימברידג' שבמסצ'וסטס, האוניברסיטה האמריקאית הוותיקה והעשירה ביותר, ומהידועות שבהן; חברה בליגת הקיסוס ומדורגת באופן עקבי בין האוניברסיטאות המובילות בעולם.

בית הבראה

בית הַבְרָאָה הוא מוסד שנועד לשהייה הן לצורך מנוחה ונופש לאנשים בריאים והן להתחזקות והחלמה לאחר מחלה, תאונה או ניתוח, וכן ליולדות הבאות להינפש ולהתחזק לאחר הלידה. בשנים עברו, יציאה לבית הבראה הייתה במקרים רבים ההזדמנות היחידה של שכירים דלי-אמצעים להחליף אוויר וליהנות מתזונה טובה במחירים נמוכים. בתי הבראה נבנו באזורים כפריים, סמוך לים, לאגם או בהרים, כדי לאפשר לאנשי העיר להפיק תועלת מאוויר צח ומנופים פתוחים. יש להבדיל בין סנטוריום, שנועד בעיקר לחולי שחפת במאות הקודמות (לפני גילוי הפניצילין), לבין בתי הבראה, שתכליתם אינה ריפוי אלא התאוששות למי שכבר נחלצו ממחלתם.

מוסד שיש בו דמיון לבית ההבראה מבחינת התכלית, אם כי לא במעמד החברתי הפוקד אותו, הוא הספא (מרחצאות). בעבר היו אלה אתרי נופש מקובלים על אנשי החברה הגבוהה ובעלי הממון, שמטרת שהייתם בהם הייתה חברתית - להיראות במקומות הנכונים עם האנשים הנכונים - ולאו דווקא לצורכי ריפוי. אתרי מרפא כאלה מרבים להופיע בספרות המאה ה-19, אצל סופרים כמו ג'יין אוסטין, תומאס מאן ואחרים. הספא המקורי קרוי על שם עיר המרחצאות ספא שבבלגיה, שהמעיינות החמים שלה שימשו כבר במאה ה-14 למטרות ריפוי. כיום מתייחס מונח זה למכוני בריאות, שאינם קשורים בהכרח למעיינות מרפא. בישראל קיימים אתרי מרפא ומרחצאות בים המלח, בחמי טבריה, בחמת גדר ובחמי יואב.

הגימנסיה העברית "הרצליה"

הגימנסיה העברית "הרצליה" (גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל. במקור, הוקמה ביפו ב־1905, וכיום הגימנסיה היא חטיבת ביניים ובית ספר תיכון ברחוב ז'בוטינסקי אשר בצפון מרכז תל אביב. המקום משמש גם כמרכז לימוד של האוניברסיטה הפתוחה ושל בית הספר לבגרות ופסיכומטרי של יואל גבע. מנהל בית הספר הוא ד"ר זאב דגני. מספר התלמידים בבית הספר, נכון לשנת 2018, הוא 1,520.

על מורי הגימנסיה נמנו אישים כמו חיים בוגרשוב, דבורה אילון סרני, צבי נשרי, ישראל דושמן ועוד.

ברשימת בוגרי הגימנסיה ניתן למצוא מספר רב של אנשים מעמודי התווך בחברה הישראלית, ובהם משה שרת, ראש הממשלה השני של מדינת ישראל, שהיה בוגר מחזור א' של הגימנסיה.

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי מטעם מדינת ישראל המופקד על שמירת אוצרותיה המודפסים של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי. הספרייה ממוקמת בירושלים, בירת ישראל, ורשומים בה מעל לחמישה מיליון פריטי דפוס וארכיון. הספרייה שוקדת על שמירת עותקים מכל ספר המודפס באופן מסחרי במדינת ישראל, ובנוסף היא אוספת יצירות הקשורות למדינת ישראל, ליהדות ולמזרח התיכון, הכוללים ספרים, כתבי עת, מפות, כתבי יד, יצירות אודיו וחומרי אפמרה.

ניהול הספרייה, שנוסדה ב-1892 על ידי ארגון בני ברית, היה נתון שנים רבות בידי האוניברסיטה העברית כנאמן, ולא בידי גוף ציבורי לאומי. בעקבות קבלת "חוק הספרייה הלאומית", הוגדרה הספרייה רשמית כ"ספרייה לאומית" (עד קבלת החוק היא הייתה ספרייה לאומית רק דה פקטו). ב-23 ביולי 2008 שינתה הספרייה הלאומית את מעמדה לחברה לתועלת הציבור. בשלב ראשון הייתה חברה-בת של האוניברסיטה העברית והחל מ-1 בינואר 2011 נמצאת בבעלות משותפת של מדינת ישראל והאוניברסיטה העברית.

מאיר בוכמן

מאיר בוכמן (נולד ב-15 בדצמבר 1938) הוא אדריכל ומתכנן ערים ישראלי.

מגדל שלום מאיר

מגדל שלום מאיר (בקיצור מגדל שלום, היה ידוע בעבר גם בשם העממי "כלבו שלום"), הוא בניין גדול בעל עירוב שימושים, המפורסם בישראל בשל היותו גורד השחקים הראשון בתל אביב ובישראל. נחנך בשנת 1965 בקצה רחוב הרצל, במקומו של המבנה הישן של הגימנסיה העברית "הרצליה" שנהרס. בעת חנוכתו היה המבנה הגבוה ביותר במזרח התיכון ובאסיה, אפריקה ואוקיאניה, ואחד המגדלים הגבוהים בעולם מחוץ ליבשת צפון אמריקה[דרוש מקור]. גובהו היה כ-123 מטרים.

לאחר שיפוץ ובניית תוספת לחלקו העליון בין השנים 2003 –2004, גובהו מגיע לכ-129 מטרים ב-34 קומות. תוספת בנייה זו הסבה את קומותיו העליונות למגורים והוסיפה בריכת שחיה פרטית על גג המגדל בפינתו הדרום מערבית. בסיס המגדל מכיל קומת מסחר.

פרס רכטר

פרס רכטר הוא פרס על תכנון אדריכלי המוענק מדי שנתיים לזכרם של זאב רכטר ובנו יעקב רכטר בחסות משרד התרבות והספורט.

בחלוקת הפרס הוחל בשנת 1962, כאשר משרד השיכון, חברת עמידר ומשפחתו של זאב רכטר הקימו קרן לחלוקת פרס דו שנתי בסך 3,000 לירות, המוענק על ידי אגודת האדריכלים בישראל. לאחר מותו של יעקב רכטר בשנת 2001 הפרס נקרא גם על שמו, עבר לאחריות משרד התרבות והספורט וכולל שני פרסים: פרס עידוד לאדריכל צעיר בסך 10,000 ש"ח ופרס עבור הישג אדריכלי על מבנה או קבוצת מבנים משולבת, בגובה של 25,000 ש"ח. הפרס ניתן למבנה עד 10 שנים משנת הקמתו.

צבי אלחייני

צבי אלחייני (נולד ב-1971) הוא אדריכל ודוקטור להיסטוריה של אדריכלות ישראלית, כותב, עורך ואוצר, מייסד ארכיון אדריכלות ישראל ומנהלו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.