אריה נבון

אריה נבון (קליגְמן) (22 במאי 190929 בנובמבר 1996) היה צייר ורשם ישראלי, הקריקטוריסט הראשון ביישוב, מעצב תפאורות, אמן קומיקס ומאייר ספרים. חתן פרס ישראל לאמנויות הבמה לשנת 1996.

אריה נבון
Arie Navon
אריה נבון בשנות ה-40
לידה 22 במאי 1909
דונייבצי, האימפריה הרוסית
פטירה 29 בנובמבר 1996 (בגיל 87)
תל אביב, ישראל
שם לידה אריה קליגמן
לאום ישראלי
תחום יצירה קריקטורה, איור, עיצוב תפאורה
Arie navon
קריקטורה של אריה נבון משנת 1949: הילד המסמל את ישראל נושא את מספר אזרחי המדינה הצעירה

ביוגרפיה

נבון נולד בשם אריה קליגמן (קליגמאן) בשנת 1909 בעיירה דונייבצי שבדרום-מערב רוסיה (כיום באוקראינה), בנם של מלכה בת הרב יצחק מאיר מאוסטבורג, ומשה הכהן בן יצחק קליגמן. עלה לארץ ישראל עם משפחתו בשנת 1919 (בגיל 10) באונייה "רוסלאן".

צייר מאות רבות של ציורים, ברובם רישומים בדיו או בפחם, וכן עשרות דיוקנאות של אנשי ציבור, סופרים, שחקנים ואמנים. מבחר מהם מופיע בספרו "רישומים". סרט הבנוי על רישומיו בשם "דרך זמר במדבר" נוצר ב-1956, בשיתוף פעולה בינו לבין יעקב אגם ואריה ממבוש. הורה רישום במכון אבני ובסמינר הקיבוצים אורנים. השתתף בתערוכות רבות בארץ ובעולם. תערוכת יחיד שלו נערכה במוזיאון ישראל ב-1978. על ציוריו זכה בפרס דיזנגוף לציור (1939) ופעמיים בפרס ירושלמי לציור (1941, 1944).

פרסם קריקטורות במספר עיתונים ובסופו של דבר, התקבל על ידי ברל כצנלסון לעבודה בעיתון ההסתדרות "דבר". היה הקריקטוריסט הקבוע של "דבר" למעלה משלושים שנה (19331964). כמו כן צייר קריקטורות בעיתונים אחרים (אשמורת, דבר השבוע, דואר היום, 9 בערב ועוד), חלקן עוד לפני 1930. אחדות מהקריקטורות שלו בימי המנדט נפסלו על ידי הצנזורה הבריטית, ואחת הובילה לסגירה של העיתון למשך שבוע.[1] על עבודתו כקריקטוריסט זכה בפרס סוקולוב לעיתונאות ב-1958.

חיבר וצייר סדרות קומיקס (המוכרות בשם "אורי מורי", כשמו של גיבורן הראשון) שהופיעו לראשונה ב"דבר: מוסף לילדים" ב-1934, והחלו להתפרסם מדי שבוע בעמוד האחרון של "דבר לילדים" החל משנת 1936 (האחרונה בהן הופיעה ב-1957). רבות מהן נחרזו על ידי המשוררת לאה גולדברג, כגון הקומיקס "אורי מורי".

אייר עשרות ספרים, בהם של נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי, לאה גולדברג, אביגדור המאירי, ש"י עגנון, משה שמיר, אהרן מגד, חיים חפר, וסיפורים מן המקרא. כמו כן אייר את הסרט המונפש העברי הראשון, "הרפתקאותיו של גדי בן סוסי", אותו הפיקו וצילמו האחים אגדתי וכתב אביגדור המאירי.

משנת 1948 עיצב תפאורות להצגות בכל התיאטראות, בעיקר בתיאטרון הקאמרי, הבימה ותיאטרון חיפה. החל בהצגת "הוא הלך בשדות" של משה שמיר וביותר מ-150 הצגות לאחר מכן. הייתה לו משרה קבועה בתיאטרון הקאמרי. על פועלו בתחום התפאורה זכה בפרס ישראל לאמנויות הבמה בשנת 1996 (וקודם לכן בפרס המועצה לתרבות ולאמנות, 1972, ובפרס כינור דוד, 1966).

ב- 1975 נבחר על ידי ארגון התיאטרון הבינלאומי כאחד מ-13 אמני התיאטרון המצטיינים והחדשניים בשנים 1970-75 (לצד הבמאי פיטר ברוק ואחרים).

נפטר בתל אביב ב-1996, בגיל 87. נקבר בבית העלמין ירקון.

משנת תש"א היה נשוי לאטה לבית ציפּקֶביץ. בנו הוא חתן פרס ישראל לפסיכולוגיה פרופסור דוד נבון. אחיו הגדול היה המחנך שמואל נבון.

גלריה

בקו ובכתב 003

תפאורת ההצגה "מלכת שבא" מאת סמי גרונימן, התיאטרון הקאמרי, 1951

בקו ובכתב 001

תפאורה להצגה "חנה סנש" מאת אהרון מגד, הבימה, 1958

בקו ובכתב 002

תפאורה להצגה "רוזנים ואביונים" מאת אדוארדו סקרפטה, התיאטרון הקאמרי, 1960

Memorial plaque to Arie Navon in Tel Aviv

לוחית זיכרון על ביתו של אריה נבון ברח' שלומציון המלכה 33 בתל אביב

פרסומים

קריקטורות

  • שחור על גבי לבן (עם הקדמה מאת יעקב פיכמן), הוצאת דבר, תרצ"ח.
  • גלויות מן העמק, הוצאת דבר, תש"ב.
  • בחזית ובעורף, הוצאת "עם עובד", תש"ה.
  • עד כאן, הוצאת דבר, תש"ח.
  • אלפיים שנה ושנה : אין זו אגדה ב-5 פרקים (מרחביה: ספרית פועלים, תש"ט 1949).
  • מר ישראל, הוצאת "עם עובד", 1956.
  • אני בן עשר, הוצאת דבר, תשי"ח 1958.

רישומים

קומיקס

  • לג'ירפה כאב גרון, "חלון" מס' 10, הוצאת ספרית פועלים, 1961.
  • אורי כדורי (חרזה: לאה גולדברג), הוצאת ספרית פועלים, 1983.
  • החמור החכם (חרזה: לאה גולדברג), הוצאת ספרית פועלים, 1986.
  • האפרוח בלבול מח (חרזה: לאה גולדברג), הוצאת ספרית פועלים, 1992.

אוטוביוגרפיה

  • בקו ובכתב, הוצאת עם עובד, 1996.

עבודות לתיאטרון

נבון החל לעבוד בתיאטרון בשנת 1948. לבד מרשימת התיאטראות הגדולים המצויה להלן, נבון יצר במשך השנים גם עבור המטאטא, מועדון התיאטרון, תיאטרון דז'יגאן ושומאכר, תיאטרון החמאם, תיאטרון סמבטיון, תיאטרון יידיש,[דרושה הבהרה] תיאטרון זוטא, תיאטרון בימות, תיאטרון הנוער,[דרושה הבהרה] פסטיבל עין גב, להקת בת דור, ערב שמעון ישראלי, סטאדסטארן (שוודיה), אנסמבל תיאטר (הולנד), ניקולמאלן תיאטר (דרום אפריקה).
ניתן למיין את הטבלה ע"פ שנה, מחבר או במאי ההצגה.

שנה שם ההצגה מחזאי תיאטרון במאי תצלום
1948 הוא הלך בשדות משה שמיר התיאטרון הקאמרי יוסף מילוא
1950 טרטיף מולייר התיאטרון הקאמרי יוסף מילוא
1951 אגדת הנהר אלחנדרו קָסוֹנָה הבימה אברהם ניניו
1951 פונדק בדרך פריץ הוכוולדר התיאטרון הקאמרי גרשון פלוטקין
1951 מלכת שבא סמי גרונמן התיאטרון הקאמרי גרשון פלוטקין בקו ובכתב 003
1953 מעשה בנסיך (קבצנים ורעבים) אברהם גולדפאדן הבימה דוד ליכט
1953 באנברי אוסקר ויילד התיאטרון הקאמרי זלמן לביוש
1953 ים ובית שולמית בת-דורי התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1953 מלכת השלג מאת הנס כריסטיאן אנדרסן בעיבוד יבגני שוורץ במתנו (תיאטרון לילדים ליד האוהל) אליעזר אנסקי
1954 מעשה בעוץ העצלן מעובד על ידי א' אילת (אנסקי) במתנו (תיאטרון לילדים ליד האוהל) אליעזר אנסקי
1954 שנות חיינו היפות (לא בוצע) האוהל
1954 סוף העולם משה שמיר האוהל זאב ברבן
1954 סינדרלה ע"פ האחים גרים במתנו (תיאטרון לילדים ליד האוהל) אליעזר אנסקי
1955 הקמצן מולייר התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1956 האדרת גוגול התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1956 הוא הלך בשדות (חידוש) משה שמיר התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1957 נערת החלומות אלמר רייס התיאטרון הקאמרי יוסף מילוא
1957 רומיאו ויוליה ויליאם שייקספיר התיאטרון הקאמרי יוסף מילוא Navon010
1957 שולמית אברהם גולדפאדן האוהל משה הלוי
1958 חנה סנש אהרון מגד הבימה אברהם אסאו בקו ובכתב 001
1958 אגדות לוד משה שמיר התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1958 בגלל חגורה בן ו' לוי התיאטרון הקאמרי גרשון פלוטקין
1958 הערב אימפרוביזציה לואיג'י פיראנדלו התיאטרון הקאמרי מרסל לופוביצ'י (צר')
1959 רחוב המדרגות יהודית הנדל הבימה ישראל בקר
1959 העצים מתים זקופים (ספ') אלחנדרו קסונה הבימה יוסף שן
1959 הלילה השנים עשר שייקספיר התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1960 הדוד ואניה אנטון צ'כוב הבימה יוסף שן
1960 רוזנים ואביונים אדוארדו סקרפטה התיאטרון הקאמרי שמואל בונים בקו ובכתב 002
1961 מנהל הבית הרולד פינטר התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1961 רשומון פיי ומייקל קיינין תיאטרון חיפה יוסף מילוא
1962 המלכה והמורדים אוגו בטי הבימה מנחם גולן
1962 בראשית אהרון מגד הבימה אמנון קבצ'ניק Navon009
1962 פונדק הרוחות נתן אלתרמן התיאטרון הקאמרי גרשון פלוטקין
1962 הלילה לאיש משה שמיר תיאטרון חיפה יוסף מילוא
1963 טורא יוסף בר-יוסף התיאטרון הקאמרי גרשון פלוטקין
1964 שלמה המלך ושלמי הסנדלר סמי גרונמן / נתן אלתרמן התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1964 משרתם של שני אדונים קרלו גולדוני תיאטרון חיפה יוסף מילוא
1965 משפט פיתגורס נתן אלתרמן הבימה שרגא פרידמן
1965 הרפתקה בקרקס ג'יימס אמברוז בראון התיאטרון הקאמרי לאונרד שך
1965 דון ז'ואן מולייר התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1965 אנטיגונה סופוקלס תיאטרון חיפה יוסף מילוא
1965 אגדות למבוגרים דוד לוין תיאטרון חיפה דוד לוין
1965 פיטר פן ג'יימס מתיו ברי תיאטרון חיפה וינסנט דונהיו
1966 האדרת (חידוש) גוגול התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1966 שלמה המלך ושלמי הסנדלר (חידוש) סמי גרונמן / נתן אלתרמן התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1966 הדרקון יבגני שוורץ התיאטרון הקאמרי לאונרד שך
1966 ריצ'רד השלישי שייקספיר תיאטרון חיפה יוסף מילוא
1966 הוא הלך בשדות (חידוש) משה שמיר תיאטרון חיפה יוסף מילוא
1966 קזבלן יגאל מוסנזון תיאטרון גיורא גודיק יואל זילברג
1967 הנסיכה טורנדוט קרלו גוֹצי התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1967 רס"ן ברברה ג'ורג' ברנרד שאו התיאטרון הקאמרי דוד לוין
1967 מארה סאד פטר וייס תיאטרון חיפה יוסף מילוא
1967 שלוש אחיות צ'כוב תיאטרון חיפה יוסף מילוא
1967 המצוד המלכותי של השמש פיטר שאפר תיאטרון חיפה פירס האגארט
1968 נוכלים ואוהבים ג'ורג' פארקהאר התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1968 אנריקו לואיג'י פּירַנדֶלוֹ התיאטרון הקאמרי גרשון פלוטקין
1968 אי המטמון רוברט לואיס סטיבנסון התיאטרון הקאמרי דוד לוין
1968 הנרי הרביעי, חלק ראשון שייקספיר התיאטרון הקאמרי ותיאטרון חיפה שמואל בונים
1968 תעלולי נישואין יהודה סומו תיאטרון חיפה יוסף מילוא
1968 הנרי הרביעי, חלק שני שייקספיר תיאטרון חיפה ותיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1968 איי לייק מייק אהרון מגד תיאטרון גיורא גודיק יואל זילברג
1969 אבק הארגמן שון או'קייסי התיאטרון הקאמרי ג'פרי ריבס
1969 כתר בראש יעקב שבתאי התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1969 הדוד ואניה צ'כוב תיאטרון חיפה ג. גלר והיי קיילוס
1969 נישואי פיגארו פייר בומרשה תיאטרון חיפה יוסף מילוא
1970 יהודי הדממה אלי ויזל הבימה פיטר פריי
1970 חתונת הדמים לורקה התיאטרון הקאמרי יוסף מילוא
1970 חלום ליל קיץ שייקספיר התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1970 הכבשה יוסף בר-יוסף תיאטרון חיפה אהרון מסקין
1970 בשפל גורקי תיאטרון חיפה והתיאטרון הקאמרי היי קיילוס
1970 לחיי הסוסים יורם מטמור תיאטרון גיורא גודיק שמואל בונים Flickr - Government Press Office (GPO) - LONG LIVE THE HORSES
1971 בשפל מקסים גורקי התיאטרון הקאמרי ותיאטרון חיפה היי קיילוס
1971 שלמה המלך ושלמי הסנדלר (גרסה שנייה) סמי גרונמן / נתן אלתרמן התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1971 ללא דמעות פרידריך דירנמאט על פי סטרינדברג התיאטרון הקאמרי לאונרד שך
1971 הן לא תיקחהו עמך ג'ורג' קאופמן התיאטרון הקאמרי היי קיילוס
1971 יום האבא אוליבר היילי תיאטרון גיורא גודיק גיורא גודיק
1971 במזל דגים אברהם ניניו וחנה בן ארי תיאטרון גיורא גודיק אברהם ניניו
1972 הורדוס ומרים פרידריך הֶבֶּל הבימה אנדז'יי שפיאנסקי
1972 סטמפניו שלום עליכם הבימה שמואל בונים
1972 בקץ הימים חיים הזז הבימה דוד לוין
1972 חגיגת קיץ נתן אלתרמן התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1972 אלופי העונה ג'ייסון מילר התיאטרון הקאמרי היי קיילוס
1972 הם יגיעו מחר נתן שחם התיאטרון הקאמרי יוסף מילוא
1972 האוצר ע"פ שלום עליכם מאת י"ד ברקוביץ תיאטרון חיפה מיכאל כפיר
1973 דוקטור פאוסטוס כריסטופר מארלו הבימה אריה זקס
1973 האלכימאי בן ג'ונסון התיאטרון הקאמרי (לא בוצע)
1973 כטוב בעיניכם שייקספיר התיאטרון הקאמרי פיטר ג'יימס
1974 מות דנטון גיאורג ביכנר הבימה יוסף מילוא
1974 השחף צ'כוב התיאטרון הקאמרי לאופולד לינדברג
1975 האוצר שלום עליכם הבימה עומרי ניצן
1975 קומדיה של טעויות שייקספיר התיאטרון הקאמרי פיטר ג'יימס
1975 קרנפים אז'ן יונסקו התיאטרון הקאמרי גלן וולפורד
1976 כובע הקש האיטלקי אז'ן לביש ומארק-מישל (צר') הבימה עומרי ניצן
1976 כולם היו בני ארתור מילר התיאטרון הקאמרי היי קיילוס
1976 שלוש אחיות צ'כוב התיאטרון הקאמרי פיטר ג'יימס
1977 אילוף הסוררת שייקספיר התיאטרון הקאמרי יוסף מילוא
1977 רגעים נתן אלתרמן תיאטרון חיפה שמואל בונים
1978 הדוד ואניה צ'כוב התיאטרון הקאמרי לאופולד לינדברג
1979 תעלולי נישואין יהודה סומו הבימה יוסף מילוא
1980 אותלו
בשיתוף רות דר
שייקספיר התיאטרון הקאמרי היי קיילוס
1980 מחול המוות סטרינדברג תיאטרון חיפה מיכה לבינסון
1982 שלמה המלך ושלמי הסנדלר (חידוש) סמי גרונמן / נתן אלתרמן התיאטרון הקאמרי (פארק הירקון) שמואל בונים

לקריאה נוספת

טקסט (עם או בלי ציורים)

  • אנציקלופדיה כללית "יזרעאל", כרך שמיני, 1955, ע' 2321.
  • חיים גמזו, ציור ופיסול בישראל: היצירה האמנותית בארץ ישראל בחמישים השנים האחרונות, 1957, ע' 66, ציורים: 78-9.
  • בנימין תמוז, דורית לויטה וגדעון עפרת. סיפורה של אמנות ישראל מימי בצלאל ב-1906 ועד ימינו, 1980, עמ' 72, 80, 83.
  • שלמה שבא, לצייר ארץ כמולדת, 1992, עמ' 144-151.
  • דנה פלג, 'דמויות ה"אני" בקריקטורות של אריה נבון לפני קום המדינה', רימונים 6–7 (תשנ"ט), 160–171.
  • אלה‫ סוסנובסקיה, 'התפאורן אריה נבון', במה 129 (תשנ"ג), 13–21.

ציורים בלבד

  • בנימין תמוז. אמנות ישראל, 1963 (עמ' 49-50).
  • יונה פישר. תל אביב: 75 שנה של אמנות, 1984 (עמ' 132-3, 141, 145-7, 162-3).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שבוע בלי "דבר", דבר, 2 בדצמבר 1945
1996

שנת 1996 היא השנה ה-96 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1996 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

22 במאי

22 במאי הוא היום ה-142 בשנה (143 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 223 ימים.

29 בנובמבר

29 בנובמבר הוא היום ה-333 בשנה (334 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 32 ימים.

אורי

האם התכוונתם ל...

דבר (עיתון)

דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, והופיע בין 1925 ל-1996.

דבר לילדים

דבר לילדים היה שבועון פופולרי לילדים מבית "דבר".

"דבר לילדים" החל להופיע בפברואר 1936. לפני כן הופיע, החל מ-2 באוקטובר 1931, "מוסף לילדים", שצורף לעיתון "דבר" פעם בחודש, בדרך כלל ביום שישי.

עורכו הראשון ומעצב דמותו היה יצחק יציב, שאף פרסם בו מדור שבועי קבוע בשם "במעגל הימים", שהביא לילדים את אירועי השעה בלשון בהירה. יציב ערך את השבועון עד 1947. אחריו ערכו את השבועון ברכה חבס (כממלאת מקום העורך), אהרון זאב (1948), שמשון מלצר (1949–1954), דב נוי (עורך-משנה בשנים 1949–1952), שלמה טנאי (1954–1956), אפרים תלמי (1956–1970) ואוריאל אופק (שכיהן כעורך-משנה מ-1951 וכעורך ראשי בשנים 1970–1973), שסגני העורך בתקופתו היו ארנון מגן ודוד פאיאנס. פאיאנס כיהן כעורכו האחרון של "דבר לילדים" (1973–1985) וסגנו היה המשורר פסח מילין.

המאייר הקבוע של השבועון היה הצייר נחום גוטמן, שאף פרסם בו בהמשכים רבים מסיפוריו בטרם יצאו לאור כספרים, לרבות ספרו הידוע "בארץ לובנגולו מלך זולו".

בשבועון הופיעו סדרות קומיקס מצוירות על ידי הצייר והקריקטוריסט אריה נבון, כדוגמת עלילותיהם של "אוּרי מוּרי" ו"אורי כדורי".

המאיירת הקבועה האחרונה של העיתון הייתה נורית יובל אשר איירה את העיתון משנת 1973 ועד הקמת העיתון "כולנו" בשנת 1985.

ב"דבר לילדים" הוצג הווי חייהם של הילדים באותה התקופה, והופיעו בו מדורים שונים (ייעוץ, טבע, לימודים ועוד). כמו כן, פורסמו בו שירים וסיפורים מפרי עטם של מיטב המשוררים והסופרים הישראלים בזמנו: אליעזר שמאלי, מרים ילן-שטקליס, ימימה טשרנוביץ', לאה גולדברג, אנדה עמיר-פינקרפלד, לוין קיפניס, פניה ברגשטיין, נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי ודבורה בן-נר, וכן מפרי עטם של משוררים וסופרים יהודים מהתפוצות בתרגום עברי, כמו שירי ילדים של אידה מזא"ה, שתורגמו עבור השבועון בידי העורכים שמשון מלצר ואוריאל אופק.

בשנת 1947 הכריזה מערכת "דבר לילדים" על שני פרסים לסיפור ילדים- האחד בסך 50 לירות והשני בסך 25 לירות. המערכת קבעה קריטריונים לזכייה. בין השופטים בתחרות היו נחום גוטמן, יעקב פיכמן, יצחק אבנון, ז' אריאל ואהרון זאבעורך "דבר", ברל כצנלסון, כתב על "דבר לילדים": "לא רבים הם הדואגים לספרות ילדים עברית, והעיתון השבועי הקטן מפרנס את הילד והמשפחה ואת בית הספר לא רק בשעת הופעתו, כי אם גם שנים רבות לאחר כך". ואכן, מערכת השבועון עודדה את קוראיו לשמור את גיליונותיו, ולהביאם בסוף השנה לכריכה, כדי שיישמרו לשנים רבות.

בשנת 1985 התאחד השבועון עם שבועוני הילדים "הארץ שלנו" ו"משמר לילדים" לשבועון בשם "כֻּלָּנוּ", בעריכת דוד פאיאנס.

דוד נבון

דוד נבון (נולד ב-1943) הוא פרופסור מן המניין בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה חתן פרס ישראל לפסיכולוגיה לשנת 1992 וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

דוד נבון נולד בתל אביב לקריקטוריסט ולימים חתן פרס ישראל לאמנויות הבמה אריה נבון. סיים את לימודיו לתארים ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים, ואת התואר השלישי (דוקטור בפסיכולוגיה) קיבל באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו. מאז 1975 הוא מלמד פסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטת חיפה, שם מונה לפרופסור מן המניין ב-1984.

זכה בפרס ישראל בשנת 1992, ובאותה שנה גם הצטרף לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

דון ז'ואן (מחזה)

דון ז'ואן או הפסל שבא לסעוד (בצרפתית: Dom Juan ou le Festin de pierre) היא קומדיה בחמש מערכות, פרי עטו של מולייר, המבוססת על אגדת דון חואן, משנת 1665.

דירה להשכיר

דירה להשכיר הוא ספר ילדים מפורסם של הסופרת והמשוררת העברית לאה גולדברג. בספר מופיעים שלושה סיפורים: "דירה להשכיר", "כך ולא כך" (על פי סיפור מאת קורניי צ'וקובסקי) ו"מעשה בשלושה אגוזים".

לראשונה הופיע הסיפור המרכזי בספר, "דירה להשכיר", בעיתון "משמר לילדים" ב-22 באוקטובר 1948 עם איוריה של רות שלוס. אחר כך יצא לאור כספר בספריית "חלון" של ספריית פועלים ב-1959, עם איורים של שושנה היימן. הזרז לפרסומו של הספר בשנת 1959 היו אירועי ואדי סאליב.

ב-1970 יצא הספר במהדורה חדשה בספרית פועלים, עם איורים של המאייר שמואל כץ וזו המהדורה המוכרת שלו - הסיפור "דירה להשכיר" הופיע אז יחד עם עוד שני סיפורים שפורסמו קודם לכן בנפרד בספריית "חלון" - "כך ולא כך" (שאוייר במקור על ידי אודרי ברגנר) ו"מעשה בשלושה אגוזים" (שאוייר במקור על ידי אריה נבון).

למרות השנים הרבות שחלפו מאז פרסומו, גם במאה ה-21 הספר נמצא לעיתים ברשימת רבי המכר בתחום ספרות הילדים והנוער בישראל.

בשנת 2019 ברי פרייזינגר ואסף לבבי תרגמו את הספר לאנגלית.

ה'תשנ"ו

ה'תשנ"ו (5756) או בקיצור תשנ"ו

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-25 בספטמבר 1995

, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 13 בספטמבר 1996

.המולד של תשרי חל ביום ראשון, 21 שעות ו-824 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג בשה, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים.זו שנה שנייה לשמיטה, ושנת 18 במחזור העיבור ה-303. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 16 במחזור השמש ה-206.שנת ה'תשנ"ו היא שנת 1,927 לחורבן הבית, ושנת 2,307 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשנ"ו 48 שנות עצמאות.

הילד הרע

היֶלֶד הרַע הוא שיר ילדים של לאה גולדברג בהלחנת טל פדר. השיר התפרסם לראשונה ב-1959 בספר צריף קטן, בתוספת איור אחד מאת אריה נבון. השיר פורסם גם בספר הילד הרע, עם איוריו של דני קרמן, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005.

הרפתקאותיו של גדי בן סוסי

הרפתקאותיו של גדי בן סוסי הוא סרט אילם מונפש ארץ-ישראלי מ-1931. הסרט הופק על ידי האחים ברוך ויצחק אגדתי, אויר על ידי הצייר והקריקטוריסט אריה נבון, ומלווה בכתוביות מחורזות פרי עטו של אביגדור המאירי. הסרט נחשב ליצירה המונפשת העברית הראשונה, מלבד סרטון פרסומת לחברת נעליים שנבון ויצחק אגדתי יצרו עוד קודם לכן במשותף.

הסרט מתאר את הרפתקאותיו של בחור ישראלי ממוצא תימני המשוטט ברחבי תל אביב ומחפש פרנסה ואהבה. הוא הוקרן בראינוע עדן במשך זמן קצר.

השם גדי בן סוסי לקוח מן התנ"ך והוא שמו של אחד משנים עשר המרגלים שנשלחו על ידי משה רבנו לתור את ארץ כנען.

חיים חפר

חיים חפֶר (פיינֶר) (29 באוקטובר 1925 – 18 בספטמבר 2012) היה משורר, פזמונאי, מחזאי, תסריטאי, בעל טור ופובליציסט ישראלי. חתן פרס סוקולוב לעיתונות (1969) ופרס ישראל לזמר עברי (תשמ"ג).

מה עושות האיילות

מָה עוֹשׂוֹת הָאַיָּלוֹת, הוא כותר ספר שירי ילדים מפרי עטה של המשוררת הישראלית לאה גולדברג. שם הכותר נלקח ממילותיו הראשונות של השיר הראשון שנכלל בספר זה.

הספר ראה אור בתל אביב, בהוצאת ספרית פועלים, לראשונה ב-1949, ואחר ב-1964, 1967, 1969 ו-1973.

הספר אויר על ידי המאייר והצייר אריה נבון.

הכותר נכלל ברשימה של כ-70 כותרים ויצירות שנועדו ללימודי חובה בבתי הספר היסודיים על פי הודעת משרד החינוך בקיץ 2011.

פונדק הרוחות

פונדק הרוחות הוא מחזה דרמטי-פנטסטי מאת נתן אלתרמן.

פרס כינור דוד

פרס כינור דוד הוענק מדי שנה החל ב-1963 וכלה ב-1986 ליוצרים בתחומים שונים בתרבות הישראלית. את הטקס ואת הליך הבחירה הפיק העיתון ידיעות אחרונות. במשך כעשרים שנה נחשב הפרס לאחד הפרסים הנחשבים ביותר בתרבות הישראלית.

הפרס ניתן בקטגוריות שונות באמנויות הבמה ובתקשורת. עם התארים שניתנו נמנים:

בתיאטרון – הצגת השנה, שחקן ושחקנית השנה, במאי השנה

בקולנוע – הסרט הטוב של השנה, שחקן ושחקנית השנה

בתחום הבידור הקל – זמר זמרת ולהקת השנה, מלחין ותמלילן השנה

בתקשורת – תוכניות הרדיו והטלוויזיה של השנה

במחול – רקדן ורקדנית השנה, הצגת המחול הטובה ביותר.הפרס נקבע על פי משאל שנערך בקרב קוראי העיתון ידיעות אחרונות, תוך שקלול תוצאות משאל נפרד, שנערך בקרב אנשי מקצוע בכל תחום. בשנות ה-70 החל העיתון מעריב לארגן את טקס "ורד הכסף", בו חולקו פרסים בקטגוריות דומות. עקב כך, הועם זוהרו של פרס כינור דוד. כעבור שנים אחדות חדלו שתי ההפקות להתקיים ובמקומן החלו מתכונות של טקסי פרסים נפרדים לכל תחום, כגון "פרס אופיר" בקולנוע ופרס התיאטרון.

ב-1994 החל השבועון "פנאי פלוס" של רשת ידיעות אחרונות להפיק את "פרס מסך הזהב", שדומה במתכונתו לפרס כינור דוד.

קריקטוריסט

קריקטוריסט הוא אדם העוסק בציור קריקטורות.

אין מסלול הכשרה ייחודי לקריקטוריסטים והעוסקים בכך עברו הכשרה כציירים ובחרו להתמחות בציור קריקטורות.

מקור פרנסה בולט של קריקטוריסטים במדינת ישראל הוא העיתונות היומית, שבה מתפרסמת קריקטורה פוליטית יומית. בין הבולטים בין הקריקטוריסטים בתחום זה ניתן למנות את דוש (קריאל גרדוש) שקריקטורות פוליטיות שלו התפרסמו במשך שנים רבות ב"מעריב", זאב (יעקב פרקש) ב"הארץ" ודודו גבע ב"הארץ". כמו כן עוסקים קריקטוריסטים באיור מאמרים בקריקטורות ובפרסום רצועות קומיקס.

הקריקטוריסטים בישראל מאוגדים ב"איגוד הקריקטוריסטים הישראלי". האיגוד מוציא לאור מגזין בשם "שפיץ" ובו קריקטורות רבות פרי מכחולם של חברי האיגוד. בשנת 1998 היו 42 קריקטוריסטים חברים באיגוד.

רות דר

רות דר, מעצבת תפאורה ותלבושות (ילידת 1941). עבדה כמעצבת תפאורה ותלבושות ובתור ארט דירקטור בתיאטרון, בקולנוע, בטלוויזיה ובאופרה הישראלית. עיצבה כ - 140 הפקות של הצגות תיאטרון, מחזות זמר ואופרות בכל התיאטרונים הרפרטוארים בארץ. זכתה לפרסום והצלחה, קיבלה פרסים רבים ועבדה עם הבמאים המובילים בתיאטרון הישראלי, בהם יוסף מילוא, עמרי ניצן, עודד קוטלר, אילן רונן, מייקל אלפרדס, מיקי גורביץ', חנוך לוין ועוד. כיהנה במשך 28 שנים (1982–2009) כמעצבת הבית הקבועה לתפאורה ותלבושות של תיאטרון הקאמרי, תל אביב. הייתה ממקימי "אמבי" - איגוד התפאורנים בישראל. נבחרה לאחת מ-23 מעצבי הבמה המובילים בעולם שכובדו על ידי ה - OISTAT בקואדרינלה של פראג ב-2007.

שלמה המלך ושלמי הסנדלר

"שלמה המלך ושַׁלמַי הסנדלר" הוא מחזמר, שכתב המחזאי סמי גרונמן ותרגם מגרמנית המשורר נתן אלתרמן, והוא מוזכר פעמים רבות כאחד ממחזות הזמר המצליחים בכל הזמנים במדינת ישראל, הן מבחינה אמנותית והן מבחינה קופתית.המחזה, שנכתב ב-1942 ותורגם באותה שנה בידי אלתרמן, הוצג לראשונה בשנת 1943, וב-1964 עובד על ידו, נוספו לו פזמונים בהלחנתו של סשה ארגוב והוא הפך למחזמר ב"תיאטרון הקאמרי".

המחזמר עלה שוב ב-1982, וב-2005 עלה בהפקה מחודשת בתיאטרון "הבימה".

המחזה תורגם מהנוסח העברי של אלתרמן ליידיש בידי שמואל צסלר, ולאנגלית בידי דן אלמגור.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.