אריה לייב שפירא

הרב אריה לֶייבּ שפירא (ידוע בכינוי: ר' לייבלי קובנר; תקמ"ז, 1787 - י"ח בשבט ה'תרי"ג,[1] 26 בינואר 1853[2]) היה רבה של קובנה ואב בית הדין הראשון שלה.

תולדות חייו

נולד בעיר איבניץ למשפחת רבנים מתנגדים מיוחסת. אביו, ר' מנחם זונדל (בן שלמה), היה רב העיר. אמו, גיטל,[3] הייתה בתו של הרב אליעזר שפירא, אב בית דין ורב העיר לובץ'. סבו הרב אליעזר שפירא היה בנו של הרב אריה לייב שפירא (וילנה), אב"ד וילנה בתקופת הגר"א, מחבר הספרים "נחלת אריאל" ו"מעון אריות" על מסכת סופרים.

אביו נפטר בהיותו בן שמונה והוא גדל בבית סבו בלובץ', ואימץ את שם משפחת הסב. בצעירותו למד אצל ר' מנשה מאיליה ונחשב תלמידו המובהק. נמנה עם קבוצת התלמידים הראשונה של ישיבת וולוז'ין והיה מגדולי תלמידיו של ר' חיים מוולוז'ין.

בשנת תקע"ה (1815), בגיל פחות משלושים, נתמנה כרב בעיירה ואשילישוק. בשנת תקע"ז (1817) התמנה כרב באיליה, לאחר שרבו ר' מנשה ויתר על רבנות העיר עבורו. כעבור מספר שנים התמנה כרבה של סמרגון, בה ישב כשתים עשרה שנה, ולאחריה כיהן כרב בקלווריה. בשנת תר"ט 1849 התמנה לרבה של קובנה, ושימש בה ברבנות עד מותו בשנת תרי"ג (1853). בתקופה זו התפרסם שמו והוא נחשב אחד מגדולי הרבנים שהנהיגו את היהדות החרדית בליטא.

התנגדותו לתנועת המוסר

בתקופת כהונתו של הרב שפירא ברבנות קובנה החלה להתפתח תנועת המוסר, שמחוללה היה הרב ישראל ליפקין מסלנט, תלמידו המובהק של הרב יוסף זונדל מסלנט. בראש ההתנגדות לשיטת המוסר ולפעולותיו של ר' ישראל עמד ר' אריה לייב ועמו הרב מרדכי אליאשברג (רבה של בויסק בלטביה, קודמו של הרב קוק) ורבנים נוספים. ההתנגדות לשיטת המוסר באה לידי ביטוי במאבק תעמולתי. לדעתו של אטקס: "ברור כי ההתנגדות לא הופנתה כלפי עצם תביעתו של ר' ישראל לטיפוח ה'יראה', אלא כנגד העובדה שערך ה'יראה' הפך למוקד אשר מסביבו צומחת התלכדות חברתית חדשה".[4]

עזבונו התורני

הרב אריה לייב שפירא לא הניח אחריו חידושי תורה בכתובים. כמה מתשובותיו נדפסו בספר "אפריון דוד". הלכה בשמו מצטט ר' ישראל מאיר הכהן מראדין בספרו "משנה ברורה", הלכות ספר תורה.

צאצאיו

ר' לייבל'ה הותיר אחריו שישה בנים מפורסמים:

מתלמידיו

לקריאה נוספת

  • משה צינוביץ, עץ חיים, תל אביב תשל"ב, עמ' 110–114.
  • עמנואל אטקס, ר' ישראל מסלנט וראשיתה של תנועת המוסר, ירושלים תשמ"ד, עמ' 210, 213.
  • הרב חיים קרלינסקי, הגאון רבי אריה ליב שפירא, בתוך: מוריה, גיליון ג'-ד', ניסן תשד"מ, 1984, עמ' צ"ה - ק"א.
  • יהושע בן-ארי, אריה שאג, בתוך ישורון כרך י', תשס"ב, עמ' תשצא - תתיג.
  • בצלאל ברמן, אריה שאג (ב), בתוך ישורון כרך י"ב, תשס"ג, עמ' תשמ - תשס.
  • אליעזר דן רלב"ג, אריה שאג (ג), בתוך ישורון כרך י"ד, תשס"ד, מעמ' תתרכג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ צינוביץ, עמ' 114, מציין תרי"ד.
  2. ^ הוא נפטר מיד לאחר תפילת ערבית. ראו על כך בשו"ת של בנו "בית לוי" (סימן ד'), מצוטט בספר סמורגון, תל אביב תשכ"ו, עמ' 91.
  3. ^ הייתה דור עשרים ושניים לרש"י (מצד יוכבד, בתו הבכורה של רש"י ובנה הריב"ם).
  4. ^ אטקס, "ר' ישראל מסלנט", עמ' 210
אריה לוין

הרב אריה לייב לוין (ו' בניסן ה'תרמ"ה - ט' בניסן ה'תשכ"ט; 22 במרץ 1885 - 28 במרץ 1969) היה משגיח ירושלמי שנודע כאיש חסד. כונה אבי האסירים או רב האסירים. בירושלים היה ידוע בשם ר' אריה.

אריה לייב שפירא (וילנה)

הרב אריה לייב שפירא (מווילנה) (תס"ב, 1701 – ט"ו באייר תקכ"א, 19 במאי 1761) היה ספרא דדיינא בעיר וילנה שבליטא, אב"ד קהילת וילנה ומחבר "נחלת אריאל" ו"מעון אריות" על מסכת סופרים. דור עשרים לרש"י ואבי סבו של אריה לייב שפירא, ר' "ליבלי קובנר".

חיים הלוי סולובייצ'יק

הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג, 1853- כ"א באב תרע"ח, 30 ביולי 1918) היה מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.

חיים יעקב שפירא

הרב חיים יעקב שפירא (תקצ"ב (1832) - כ"א בסיוון תרס"ח (1908)) היה רב ודיין בקובנה, ולאחר עלייתו לארץ ישראל אב בית דין בבית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים.

חיים קרלינסקי

הרב חיים קרלינסקי (א' בטבת תרס"ז, 18 בדצמבר 1906, ליובוניץ - כ"ח בתשרי תש"ן, 27 באוקטובר 1989) היה רב אמריקאי ממוצא ליטאי ועורך תורני פורה. הביוגרף של רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, "הראשון לשושלת בריסק", מחבר "בית הלוי".

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (הגרי"ד או הרי"ד או .J.B; י"ב באדר ה'תרס"ג, 11 במרץ 1903 - י"ח בניסן ה'תשנ"ג, 8 באפריל 1993) היה רב, ראש ישיבה, פילוסוף דתי, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים)

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ידוע כהגרי"ד או כרבי יושע בער, ובצורת ההקטנה ר' בֶּרְל; תמוז ה'תרע"ו, 1916 - ב' באדר א' ה'תשמ"א, 6 בפברואר 1981) היה ראש ישיבת בריסק בירושלים, בנו של הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק.

יוסף שלום אלישיב

הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע, 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012), היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע. לאחר פטירת הרב שך היה מנהיג הציבור הליטאי.

יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק

הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק; כ' בתשרי תרמ"ז, 19 באוקטובר 1886 - ט' בתשרי תש"ך, 11 באוקטובר 1959) היה רבה של העיר בריסק וראש ישיבה בבריסק ואחר כך בירושלים, מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, אחרי שנת 1954. נחשב מתנגד תקיף לציונות.

יצחק זונדל ריף

הרב יצחק זונדל ריף (ד' בתשרי תרס"ד, ספטמבר 1903 - ט' בתשרי תש"ב, 30 בספטמבר 1941) היה רבה של "זאגר ישן" בליטא. נספה בשואה עם קהילתו.

מאיר סולובייצ'יק

הרב מאיר סולובייצ'יק (י"ט בטבת תרפ"ט, 1 בינואר 1929 - כ"ד באדר ב' תשע"ו, 3 באפריל 2016) היה ראש ישיבת בריסק בשכונת אחווה, בנו של הרב יצחק זאב סולובייצ'יק "הרב מבריסק".

מרדכי דוד לוין

רבי מרדכי דוד לוין (ה'תרל"ט; 1879, ברעזא – ז' בשבט ה'תשכ"ז; 18 בינואר 1967, ירושלים) היה ראש ישיבת עץ חיים בירושלים, ומחבר סדרת ספרי "דרכי דוד" על הש"ס.

משה סולובייצ'יק

הרב משה סולובייצ'יק (תרל"ט, 1879 - ג' בשבט תש"א, ינואר 1941) היה ראש ישיבה בישיבת רבינו יצחק אלחנן (ישיבה יוניברסיטי), בנו של הרב חיים סולובייצ'יק ואביו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק מבוסטון.

משה שמואל שפירא

האם התכוונתם ל...

משה שמואל שפירא (באר יעקב)

הרב משה שמואל שפירא (י"ט באב תרע"ז, 5 באוגוסט 1917 – א' באייר תשס"ו, 29 באפריל 2006), היה ראש ישיבת באר יעקב, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ואחר כך של דגל התורה, וחבר נשיאות ועד הישיבות ומפעל הש"ס.

משולם דוד הלוי סולובייצ'יק

הרב משולם דוד סולובייצ'יק (נולד בי"ט תשרי ה'תרפ"ב, 21 אוקטובר 1921), הוא ראש אחת מישיבות בריסק בירושלים.

קלווריה (ליטא)

קלווריה (בליטאית: Kalvarija (מידע • עזרה); ביידיש: קאלוואריע) היא עיר בחבל סובאלקיה, הבירה המנהלית של מחוז המשנה קלווריה במחוז מריאמפולה שבמרכז ליטא.

העיר יושבת סמוך לגבול עם פולין, בעבר הייתה חלק מפלך סובאלק של האימפריה הרוסית. לפני כן הייתה בפרוסיה ובדוכסות ורשה.

בעיר התקיימה קהילה גדולה, בין רבניה התפרסמו: רבי חנוך הניך, מחבר "משפחת החנוכי" ובנו של היסו"ד (-חותנו של הרב שמואל בן אביגדור) מראשי הקהילה היהודית בווילנה בתקופת הגר"א; רבי יהושע יצחק שפירא (ר' אייזל חריף, בסביבות 1830); רבי אריה לייב שפירא, הידוע בכינויו 'ר' לייבלה קובנר' (לפני 1849); רבי מרדכי מלצר (1851–1864); רבי אליעזר שמחה רבינוביץ (בסביבות 1880); רבי זליג ראובן בנגיס (עד 1938).

רפאל שפירא

רבי רפאל שפירא (ה'תקצ"ז, 1837 - כ"ג באדר ב' ה'תרפ"א, אפריל 1921) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.

שמואל שפירא (ברסלב)

הרב שמואל שפירא (ט"ז באדר תרע"ג, 1913 - כ"א בניסן תשמ"ט, 26 באפריל 1989) היה מהרבנים הבולטים בדור החמישי של חסידות ברסלב.

תקופת חייו של הרב אריה לייב שפירא על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.