אריה בינה

הרב אריה בינה (ה'תרע"ג, 1913כ"א בחשוון ה'תשנ"ה, 26 באוקטובר 1994) היה מייסד וראש ישיבת נתיב מאיר.

הרב אריה בינה
Rabbi Arie Bina
הרב אריה בינה, עורך חופה וקידושין
פטירה כ"א בחשוון תשנ"ה (בגיל 81 בערך)
תפקידים נוספים מייסד וראש ישיבת נתיב מאיר

תולדות חייו

אריה בינה (בינוסובסקי) נולד בשנת ה'תרע"ג בסלונים, אז באימפריה הרוסית. אביו היה ראש ישיבה קטנה במקום. למד אצל אביו וכן בישיבת מיר שבפולין. בשנת 1933 עלה לארץ כדי להימנע מגיוס לצבא ועבד כפועל בניין בתל אביב. ב-1935 הצטרף למושב כפר הרא"ה שבעמק חפר. בד בבד עם העבודה החקלאית, הקדיש זמן לפעילות "ההגנה" באזור, וכן לימד בישיבה אותה הקים הרב משה צבי נריה. הממונה עליו ב"הגנה" היה דן אפשטיין, חבר קיבוץ גבעת חיים. בהשפעתו התגייס בראשית מלחמת העולם השנייה ליחידה הטכנית של חיל האוויר המלכותי.

הוא עבר את אימוני הטירונות במחנה צריפין ונשלח לשרת במצרים. מטעם "ההגנה" הוטל עליו להשיג פריטי נשק ולהעבירם ארצה. הוא הצטרף לפלוגת תפעול הנמלים של חיל ההנדסה המלכותי שבנמל טוברוק שבלוב. בראש היחידה עמדו שמעון הכהן ויוסף קורנבלום, לימים יוסף אלמוגי, ראש עיריית חיפה. היחידה נשלחה ליוון כדי לסייע לחיל המשלוח הבריטי בפריקת אספקה מאוניות. כאשר הגיעו ליוון הסתבר כי הצבא הבריטי בנסיגה, כאשר היחידות הגרמניות מזנבות בו תוך הפצצות כבדות. בתחילת קיץ 1941 נפלה יוון בידי הגרמנים. הרב בינה, עם חיילים יהודיים נוספים מארץ ישראל, נפל בשבי הגרמני, בו שהה כ-4 שנים, עד תום המלחמה.

עבודתו החינוכית

הרב בינה שב מן השבי הגרמני לכפר הרא"ה, והמשיך לפתח את המשק החקלאי שלו ואף השתלב בסגל ההוראה של ישיבת כפר הרואה. כר"מ הצטיין בפשטות הליכותיו ולפעמים בא לתת שיעור במגפי גומי ישר מעבודתו ברפת. דרכו בלימוד הייתה ישרה, בהירה וברורה, עד שתלמידיו סירבו לעזוב את שיעוריו על מנת לעלות לשיעור גבוה יותר. פיתח יחס של חיבה אל כל תלמידיו, ועם רבים מהם שמר על קשר של ידידות עד סוף ימיו. בשנת 1953 יצא עם קבוצת תלמידים והקים בשכונת אבו תור בירושלים, מול העיר העתיקה את ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר. במקום עמד מבנה נטוש של בית חולים לחולי עיניים[1]. לאחר כשנתיים עברה הישיבה לשכונת בית וגן, שם נדדה בין כמה מבנים עד שהתבססה במבנים ברחוב הפסגה, ושם מקומה עד היום.

רעייתו, רחל, עזרה לידו הן במשק, הן בניהול הישיבה והן בחינוך, והתייחסה אל התלמידים כאל ילדיה.

בבחירות לכנסת השישית הוצב במקום ה-108 של רשימת המפד"ל[2]. בעקבות מחלה, פרש הרב בינה מתפקידו והתמנה לנשיא הישיבה בשנת ה'תשמ"ו 1986.

נפטר בכ"א בחשוון ה'תשנ"ה.

משפחתו וצאצאיו

אשתו, רחל אסתר בינה לבית אפלגרד, נפטרה בפורים ה'תש"ס בירושלים. לבני הזוג שלושה ילדים. בנו, הרב אהרן בינה, הוא ראש ישיבת נתיב אריה, ואשתו מלכה בינה, היא מייסדת מדרשת מת"ן.

משנתו החינוכית

היה חבר בתנועת תורה ועבודה. לאחר מלחמת ששת הימים הקימו תלמידיו ביוזמתו כמה ישיבות הסדר: ישיבת הכותל, ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, ישיבת הגולן, וישיבת מעלות. הדגש בישיבות האלה היה הצטרפות לפעולות רבות ברחבי המדינה: חינוך, קליטת עליה, משימות חברתיות, ביטחון והתיישבות. נהג לחזור על הסיסמה: "ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל". לדעתו הברית בין היהדות הדתית לבין התנועה הציונית חרותה בסלע קיומנו.

זכרו הונצח ברחוב על שמו בשכונת הר חומה בירושלים.

לקריאה נוספת

  • דב קנוהל, עורך ראשי, בהתנדב עם - מתנדבים דתיים במלחמת העולם השנייה, הרב אריה בינה, סיפור מהשבי, ועוד רשימות בנושא איגוד החיילים המשוחררים בישראל, מורשת, הוצאת ספרים בע"מ, תל אביב ה'תשמ"ט, עמוד 433.
  • נחום סטפנסקי: ממיר נתיב מאיר, פרקים ממשנתו של הרב אריה בינה
  • אביעד הכהן, ארי בין העולמות - סיפור חייו ומשנתו של הרב אריה בינה, הוצאת ידיעות ספרים, ה'תשע"ט

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ היום, לאחר שיפוצו, שוכן בבניין מלון הר ציון.
  2. ^ רשימת המפד"ל לכנסת השישית, אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
אביעד הכהן

אביעד הכהן (נולד בחשוון ה'תשכ"ג, 1 בנובמבר 1962) הוא פרופסור למשפטים ועורך דין ישראלי, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ודיקן בית הספר למשפטים שבו.

בינה

האם התכוונתם ל...

בנימין לאו

הרב ד"ר בנימין צבי (בני) לאו (נולד בי' בחשוון ה'תשכ"ב, 20 באוקטובר 1961) הוא ראש מיזם 929 - תנ"ך ביחד ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. כיהן במשך 18 שנים כרב בית כנסת הרמב"ן בשכונת קטמון בירושלים.

חיים שטיינר

הרב חיים ישראל שטיינר (נולד בשנת ה'תרצ"ז, 1937) הוא מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה הכהן קוק, ר"מ בישיבת מרכז הרב וראש רבני מפלגת תקומה. נשיא ישיבת עטרת נחמיה בתל אביב.

יובל שרלו

הרב יובל שֶרְלוֹ (נולד ב-ז' טבת תשי"ח 30 בדצמבר 1957) הוא ראש ישיבת אורות שאול (יחד עם הרב תמיר גרנות), ופעיל ציבורי בולט בזרם הדתי לאומי. שרלו עוסק במגוון תחומים, דוגמת פובליציסטיקה, אתיקה ופוליטיקה; הוא חבר בארגון רבני צהר ובפורום תקנה. במסגרת עיסוקו באתיקה רפואית הוא מכהן בוועדות שונות של משרד הבריאות, כראש הדסק לאתיקה ודתות במרכז לאתיקה בירושלים וראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר. פעילותו הציבורית ועמדותיו הליברליות הקנו לו תומכים רבים בקרב הציבור הדתי והחילוני, אך גם עוררו עליו ביקורת מצד רבנים שמרנים יותר.

ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר

ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר היא ישיבה תיכונית בירושלים. נקראת גם תיכון עירוני ד' ע"ש לואיס ואטה שיף של עיריית ירושלים. משתייכת למרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא.

ישיבת ברכת משה

ישיבת ברכת משה היא ישיבת ההסדר במעלה אדומים. בראשות הישיבה עומדים הרב נחום אליעזר רבינוביץ', הרב חיים סבתו והרב יצחק שילת.

ישיבת הגולן

ישיבת הגולן היא ישיבת הסדר השייכת למרכז ישיבות בני עקיבא. הישיבה משלבת לימוד תורה עם שירות צבאי בכל יחידות צה"ל. הישיבה שוכנת ביישוב חיספין שבדרום רמת הגולן. בראש הישיבה עומד הרב יואל מנוביץ'. הישיבה ממשיכה את האידאולוגיה של ישיבת מרכז הרב וחלק מהרבנים, הם בוגרי ישיבה זו.

ישיבת הכותל

ישיבת הכותל היא ישיבת הסדר, השייכת למרכז ישיבות בני עקיבא. הישיבה הוקמה לאחר סיום הקרבות ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בח' באב ה'תשכ"ז (אוגוסט 1967).

ישיבת מעלות

ישיבת מעלות יעקב (על שם הרב ד"ר יעקב הרצוג) היא ישיבת הסדר השייכת למרכז ישיבות בני עקיבא. הישיבה ממוקמת בעיר מעלות-תרשיחא שבגליל המערבי. בראש הישיבה עומד הרב יהושע ויצמן.

ישעיהו הדרי

הרב חיים ישעיהו הדרי (מרחשוון תרצ"ד, 1933 - י' באייר תשע"ח, 25 באפריל 2018) היה ראש הישיבה הראשון של ישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים, תפקיד שמילא במשך למעלה משלושים שנה. לאחר מכן כיהן כנשיא הישיבה.

כ"א בחשוון

כ"א בחשוון הוא היום העשרים ואחד בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ואחד בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. כ"א בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א חשוון היא תמיד פרשת חיי שרה.

מלחמת מצווה

מלחמת מצווה היא מלחמה שעל פי ההלכה חייבים לצאת אליה, ולא חלה החובה לשאול מאת הסנהדרין רשות לכך, אלא יוצאים למלחמה מיידית. בתלמוד מובאות מלחמותיו של יהושע כדוגמה למלחמת מצווה.

מנחם ולדמן

הרב מנחם הכהן ולדמן (נולד בל' בסיוון ה'תשי"ד, 1 ביולי 1954) הוא רבו לשעבר של המושב השיתופי ניר עציון, מייסד מכון שבות עם בימין אורד, דיין בבתי דין לגיור ואב בית דין, נציג הרבנות הראשית לעניין יהדות אתיופיה ובני הפלאשמורה בפרט וחוקר יהדות אתיופיה.

מרדכי הלפרין

הרב ד"ר מרדכי הלפרין (נולד ב-1946) הוא רופא גינקולוג, מנהל מכון שלזינגר ועורך כתב העת "אסיא". מומחה בתחום האתיקה הרפואית ושימש כממונה על האתיקה במשרד הבריאות.

מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא הוא רשת חינוכית ציונית דתית הפועלת בישראל מאז שנת ה'תשי"ד (1954). ראשיתו של המרכז ב"אם ישיבות בני עקיבא" - ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, אשר הוקמה על ידי הרב משה צבי נריה בשנת ה'ת"ש (1940) והמשכו בהקמת "אם האולפנות" בכפר פינס, ישיבות הסדר ומוסדות נוספים. הרשת מונה למעלה מ-60 מוסדות בישראל ובהם ישיבות תיכוניות, אולפנות, ישיבות הסדר, מכללות ובתי ספר תיכוניים. במוסדות הרשת לומדים כ-20,000 תלמידים ותלמידות, ולהם כ-60,000 בוגרים ובוגרות.

יושב ראש המרכז הוא הרב חיים דרוקמן והמנכ"ל הוא אלחנן גלט.

רא"ם הכהן

הרב רא"ם הכהן (נולד בכ"ט באדר א' ה'תשי"ז, 1 במרץ 1957) הוא רב דתי-לאומי, ראש ישיבת עתניאל (עם הרב בנימין קלמנזון) ורב היישוב עתניאל.

שבויי היישוב במלחמת העולם השנייה

במהלך מלחמת איטליה-יוון צורפו לכוח המשלוח הבריטי ליוון כ-2,200 מתנדבים מהיישוב. מרביתם (כ-1,500 איש) אורגנו במסגרת תשע פלוגות חפרים, כ-400 בפלוגת תפעול נמלים 1039 (פורט אופריישן 1039), וחיילים נוספים. חלקם הגיעו ליוון ב-21 במרץ 1941, אם כי אנשי חיל האוויר, ויחידות חפרים מסוימות הגיעו כבר בינואר 1941 ליוון.

ב-29 באפריל 1941 נכנעו חיילי חיל המשלוח, ששהו ביוון, עם שאר חיילי הצבא הבריטי, לצבא גרמניה ונלקחו בשבי. מתוך כ-9,000 חיילים בריטיים שנשבו, 1,383 היו יהודים ממתנדבי היישוב. כמה מאות חיילים ארצישראליים נמלטו לכרתים ונלחמו שם במסגרת הקרב על כרתים. עם נפילת האי בידי הגרמנים נפלו גם חיילים אלו בשבי

בהשפעתם של ארגון הצלב האדום הבינלאומי וממשלת בריטניה נמנעה אפליה בין השבויים היהודים ליתר השבויים, והגרמנים נהגו בשבויים היהודים לפי כללי אמנת ז'נבה השלישית. לעומת זאת, היו גילויים של יחס מפלה בין קצינים וחיילים בריטיים כלפי חבריהם למערכה - השבויים היהודיים מארץ ישראל. השבויים היהודים מצדם התארגנו במחנות השבויים, הצליחו לשמור על לכידות ואפילו שמרו על אופי חיים ישראלי-יהודי, בעיקר חגיגת מועדי ישראל.

שמואל טל

הרב שמואל טל (נולד בכ"ט באלול ה'תשכ"ב, 27 בספטמבר 1962) הוא ראש ישיבת תורת החיים ביד בנימין (בעבר, בנווה דקלים שבגוש קטיף). השתייך לציונות הדתית עד סמוך לביצוע תוכנית ההתנתקות, במסגרתה פונתה ישיבתו. בעקבות התוכנית החל להוביל קו אידאולוגי המתייחס באופן מסויג כלפי מדינת ישראל.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.