אריאל (אנציקלופדיה)

"אריאל - אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל" היא אנציקלופדיה שחיבר פרופסור זאב וילנאי, המקיפה את כל הידע הגאוגרפי על ארץ ישראל, החל מן התקופה הקדומה ועד לאמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, שבהן הושלמה כתיבתה.

Encariel
דף מתוך האנציקלופדיה
Ariel Enc Cover
עטיפת האנציקלופדיה

מבנה הערכים

באנציקלופדיה מובאים ומבוארים, לעיתים בתוספת - מפות, ציורים, תמונות, איורים ותרשימים שונים, שמות כל המקומות הנזכרים בספרות העברית וכן שמות מקומות מתעודות עתיקות של עמי כנען ומצרים. יתר על-כן אפשר למצוא באנציקלופדיה שמות חפצים, דרכים, תארים, אישים וממלכות ששמם נקשר בתולדות הארץ.

לכל שם מקום מצורף מידע בסיסי רב:

  • שמו הערבי
  • תעתיק לועזי
  • קווי אורך וקווי רוחב של המקום
  • קרבה לכביש
  • בהתאם לסוג היישוב:
    • יישוב יהודי - צורתו המשקית
    • יישוב ערבי - פירוט מוצאם ודתם של היושבים
    • מניין התושבים במקומות אלו לאורך הדורות
    • אזכורים של המקום בספרות חז"ל וכן אצל נוסעים ועולי רגל
  • גובה מעל פני הים
  • השתייכות מנהלתית בשלטון המקומי

תקופת הכתיבה

חמש שנים עברו בין פרסום הכרך הראשון לבין פרסום הכרך הבא אחריו. במהלך שנים אלו התחוללה מלחמת ששת הימים ואתרים רבים שווילנאי כתב עליהם בכרך הראשון היו כעת תחת שלטון ישראלי. מסיבה זאת ניתן לעיתים למצוא שבערך מסוים מציין וילנאי שהמקום נתון תחת שלטון ממלכת ירדן למרות שהדבר איננו נכון עוד. כמו כן במשך הזמן הזה הוחלפה הוצאת הספרים מהוצאת "ספריית השדה" להוצאת "עם עובד". עם ההעברה התחדשה יציאת הכרכים בקצב של כאחד לשנה. עם תום פרסום שמונת כרכי האנציקלופדיה, יצא לאור כרך מילואים שהכיל השלמות לערכים שכבר פורסמו, ערכים חדשים רבים אשר התאימו לשינויים בישראל וכמו כן, ברוח חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים תוספות רבות הנוגעות לקשרים בין ארץ ישראל ויושביה לבין ארץ מצרים (ארץ הנילוס השכנה).

הכרכים ושנת פרסומם:

  • כרך א', אותיות - א-ב, (ספריית השדה: תש"ל / 1969).
  • כרך ב', אותיות - ג-ז, (עם עובד - תרבות וחינוך: תשל"ה / 1974).
  • כרך ג', אותיות - ח-י, (עם עובד - תרבות וחינוך: תשל"ו / 1975).
  • כרך ד', ערכים - ירושלים-לטינית, (עם עובד - תרבות וחינוך: תשל"ז / 1976).
  • כרך ה', ערכים - לטרון-נבי לימון, (עם עובד - תרבות וחינוך: תשל"ח / 1977).
  • כרך ו', ערכים - נבי מוסא-עסאפנה, (עם עובד - תרבות וחינוך: תשל"ח / 1978).
  • כרך ז', ערכים - עסיא-קשתא, (עם עובד - תרבות וחינוך: תשל"ט / 1979).
  • כרך ח', ראבוד-תשבה, (עם עובד - תרבות וחינוך: תשמ"א / 1980).
  • כרך ט' - תוספות (עם עובד - תרבות וחינוך: תשמ"ב / 1982).
  • כרך י' - חוקרים-תיירים, נוצרים ומוסלמים, (עם עובד - תרבות וחינוך: תשמ"ה / 1985).
אנציקלופדיה

אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה (באנגלית: encyclopaedia או encyclopedia) היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.

בית הקברות נחלת יצחק

בית הקברות נחלת יצחק שוכן בעיר גבעתיים גבול תל אביב והוא אחד מבתי הקברות הוותיקים בגוש דן, הנקרא על שם השכונה שבה הוא נמצא, שכונת נחלת יצחק.

ג'דה

גִ'דַּה (בערבית: جدّة) היא עיר במערב ערב הסעודית, לחוף הים האדום, המונה 3.4 מיליון תושבים.

העיר נוסדה במאה השישית לפני הספירה ככפר דייגים. גדולתה החלה בשנת 647, אז הפך אותה הח'ליף עות'מאן אבן עפאן לעיר נמל, לשירותם של העולים לרגל למכה.

על פי המסורת המוסלמית, אדם הראשון נקבר בהר ערפאת הנשקף מעל מכה או במכה עצמה ואילו חוה נקברה בג'דה.המסורת המקומית מראה את קברה של חוה אמנו בג'דה. לפי המסורת היהודית, קברה של חוה בחברון, יחד עם קברי האבות במערת המכפלה. ג'דה נקראת על שם חוה אמנו, בערבית: אֻמּנא חוה: ג'דה – כינוי לאישה מהאבות הראשונים, 'ג'דוד' בערבית.נמל התעופה הבינלאומי המלך עבד אל-עזיז נמצא בפרברי העיר.

קבוצות הכדורגל של העיר הן אל-איתיחאד ואל-אהלי ג'דה.

חלקה ההיסטורי של העיר הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ב-2014.

בקרבת העיר ממוקמת אוניברסיטת המלך עבדאללה למדע וטכנולוגיה שהיא האוניברסיטה הטכנית הטובה במדינה.

ב-2013 החלה בעיר בנייתו של מגדל ג'דה, שצפוי להיות גבוה יותר מבורג' ח'ליפה, הבניין הגבוה בעולם כיום, ב-180 מטרים, ופי שניים וחצי מהאמפייר סטייט.

ג'דה נחשבת למרכז כלכלי ותיירותי חשוב, הרבה בזכות קרבתה לים האדום ולערים הקדושות לאסלאם מכה ואל-מדינה.

ג'דה נחשבת לעיר ה-100 בגודלה בעולם, והיא מחולקת מבחינה אדמיניסטרטיבית ל-137 מחוזות פנימיים.

חלקלקה

חלקלקה היא חומה משופעת, מבנה המהווה חלק מביצורים הנמצא בצדה החיצוני של חומת מצודה או עיר מבוצרת.

מטרת החלקלקה היא למנוע מן האויב לטפס על קירות המצודה או החומה, או לערער את יסודותיה של החומה באמצעות חפירות או אילי ניגוח, וכן למנוע התמוטטות של הקיר בגלל סחף ובלאי טבעי של הקרקע בעתות שלום. החלקלקה נמצאת בין החפיר המקיף את החומה לבין החומה עצמה והיא בנויה בדרך כלל מעפר כבוש מחופה בלבנים חלקות או מסותתות.

החלקלקות הראשונות נבנו על ידי החיקסוס בתקופת הברונזה התיכונה.

לאחר המצאת הארטילריה נבנו חלקלקות על מנת להגן על החומות מפני ירי ארטילרי.

בישראל מצויות חלקלקות בעכו, ירושלים (במגדל דוד), יפו, בית שאן, יריחו, לכיש, מגידו, תל שבע, כוכב הירדן ותל אֵסוּר ובשילה.

יגור

יָגוּר הוא קיבוץ למרגלותיו המזרחיים של הר הכרמל, כתשעה קילומטרים דרומית-מזרחית לחיפה, ונמצא בפתחו של נחל יגור. זהו אחד מהקיבוצים הגדולים ביותר בישראל. היה שייך לקיבוץ המאוחד ולאחר איחוד התנועות הקיבוציות שייך לתנועה הקיבוצית. שמו של הקיבוץ ניתן בהשפעת שמו של הכפר הערבי יאג'ור שהתקיים עד 1948, כ-3 קילומטרים צפונית מערבית ליגור.

יסוד המעלה

יְסוּד הַמַּעֲלָה היא מושבה ומועצה מקומית בדרום עמק החולה. היא הוקמה בשנת 1883 והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949. מקור השם, שהוצע על ידי פישל סלומון, מן הפסוק: "כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל" (עזרא, ז',ט'). בשטח המושבה נמצאו שרידי בית כנסת המתוארך בין המאה ה-4 למאה ה-6 לספירה, וכן כתובת הקדשה בארמית.לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים ביסוד המעלה 1,719 תושבים (מקום 251 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, ליסוד המעלה דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 10,048 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח). תוכנית המתאר הארצית מספר 35 (תמ"א 35) מציבה יעד שאפתני ליישוב: 20,000 משפחות עד שנת 2030.

כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה

כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה על ידי האימפריה הבריטית הסתיים ב-23 בספטמבר 1918. שבוע לאחר מכן, ב-30 בספטמבר, נכבשה דמשק ובכך הסתיימה המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. בתום כיבוש העיר, הגיעה למעגן הימי במפרץ חיפה, לימים נמל חיפה, אונייה ראשונה שהביאה אספקה לכוחות הלוחמים הבריטיים. מסילת הרכבת החיג'אזית הופעלה מחדש, ובאמצעותה הועבר ציוד ותחמושת לתחנת הרכבת שבצמח, ומשם במשאיות לדמשק. חיפה שימשה נקודת יציאה והיערכות לגייסות הצבא שכבשו כעבור חודש, באוקטובר 1918, את ביירות שהייתה עדיין בשליטת האימפריה העות'מאנית.

לטרון

לטרון הוא רכס בעמק איילון, במרחק של כ-15 קילומטר מערבית לעיר ירושלים. הרכס שולט על הדרך לירושלים, נחשב ליעד אסטרטגי חשוב ונערכו בו קרבות מרכזיים, מימי התנ"ך ועד למלחמת ששת הימים.

מקור השם הוא שיבוש שמו של מבצר לטרון, מבצר צלבני שנבנה במקום ושנקרא בצרפתית "Le toron des chevaliers" ("מגדל האבירים" בתרגום חופשי). על פי השערה אחרת מקור השם הוא מלטינית Castellum bonu Latronis, מבצרו של הגנב הטוב.

לימס

לִימֶס (בלטינית: limes) היו מערכות להגנת גבולותיה של הקיסרות הרומית. היו אלו חומות, מצודות או ביצורים אשר נועדו לתחום את הקיסרות מפני שבטים פולשים במאות ה-4 עד ה-6. הדוגמאות המוכרות ביותר ללימס הן חומת אדריאנוס וחומת אנטונינוס, הלימס הגרמאני (הלימס הראיטיאני), הלימס הערבי והלימס הטריפוליטאי.

בארץ ישראל מוכר לימס פלשתינה, אשר חצה את הנגב מחוף הים התיכון, באזור צפון חצי האי סיני עד לחוף ים המלח והערבה. מאחדות מהמצודות נשארו שרידים עד היום בקרבת היישובים הבאים: עין בוקק, חצבה, "חתרתורים", "מוחילה", עבדת ומצד תמר בכביש דימונה-סדום. הלימס של ארץ ישראל נועד להגן על האימפריה מפני פלישות של שבטי הנוודים, וכן להבטיח את נתיבי הסחר הבינלאומי החשובים. הנגב זכה בתקופה זו לשגשוג, במידה רבה הודות ללימס.

מבצר יחיעם

מבצר יחיעם הוא מבצר שנבנה בידי דאהר אל-עומר באמצע המאה ה-18 בגליל הצפוני. המקום נקרא בעבר מצודת גדין (ערבית: قلعة جدين קלעת ג'דין), שפרושו הוא מצודת הגיבורים.

מטע (מושב)

מַטָּע הוא מושב ליד העיר בית שמש השייך למועצה אזורית מטה יהודה. היישוב הוקם על ידי עולים מתימן וקלט מאוחר יותר עולים מצפון אפריקה. בשנים האחרונות עבר המושב הרחבה וקלט אוכלוסייה חדשה, בעיקר ילידי הארץ בעלי מקצועות חופשיים שעובדים בערים ירושלים ובית שמש.

נהריים

נהריים (בערבית: الباقورة, אל-באקורה) הוא אתר בבקעת הירדן הגובל בין ישראל, לבין ממלכת ירדן סמוך ליישוב מנחמיה, שבו שכן מפעל החשמל של חברת החשמל, על גדות שני נהרות (מכאן השם נהריים), נהר הירמוך ונהר הירדן.

נחל פולג

נַחַל פּוֹלֵג (בערבית: وادي الفالق; ואדי אל-פאליק, מילולית: הנחל המפלג) הוא נחל המנקז שטח באזור השרון בישראל, ונשפך לים התיכון צפונית למכון וינגייט באזור נתניה.

נחל תנינים

נַחַל תַּנִּינִים (בערבית: وَادٍ الزرقاء - ואדי א-זֵרְקַא, "הנחל הכחול") הוא נחל איתן שתחילתו ברמות מנשה בין דליה לבין עין השופט. הנחל זורם דרום מערבה לים התיכון ונשפך לים דרומית לקיבוץ מעגן מיכאל. שמות נוספים קדומים לנחל הם "קרוקודילון" ו"תמאסיח".

סמוך למושב עמיקם הקימה חברת מקורות סכר על ערוץ נחל תנינים במסגרת מפעל "נחלי מנשה". בימי חורף שבהם הזרימה בנחל עזה, מוטים מי הנחל (כמו גם נחלי עדה, ברקן ומשמרות) לתעלה המובילה את המים למאגר שיקוע להעשרת מי התהום, הנמצא בחולות קיסריה.

על הנחל כתב אהוד מנור את השיר "נחל התנינים" (לחן: נחום היימן, ביצוע: חוה אלברשטיין).

סידנא עלי

סידנא עלי (בערבית: سيدنا علي - "אדוננו עלי") הוא מסגד הנמצא על הצוק בחלק הצפוני של חוף הרצליה, סמוך לשכונת נוף ים שבמערב הרצליה. המבנה היה המסגד של הכפר הערבי אל-חרם ששכן במקום עד מלחמת העצמאות.

צמח (מרכז אזורי)

צמח הוא מרכז אזורי בעמק הירדן שבו יישובים, מבני ציבור, תעשייה ועוד. בעבר שכן במקום יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד, ובהמשך עיירה ערבית בשם סמח' (سمخ). העיירה הייתה שייכת לנפת טבריה שבמחוז הגליל (1945). על פי סקר הכפרים משנת 1945, שטחי אדמותיה יחד עם מסדה ושער הגולן היו 18,611 דונם מתוכם 9265 בבעלות ערבית, 8412 בבעלות יהודית ו-934 בבעלות ציבורית. גודל האוכלוסייה הוערך כ-3,460 תושבים. העיירה הייתה ממוקמת בעמק הירדן בצד הדרומי של הכנרת. מקום העיירה מוכר היום בשם "צמח" וממוקם בסמוך לכביש 92 בקטע הכביש מ"צומת צמח" ל"צומת מעגן". ליד העיירה הוקמה תחנת הרכבת סמח' אשר הייתה תחנה של רכבת העמק. בסמח' הייתה תחנת משטרה, עליה נערכו קרבות במלחמת העצמאות, ובמקום אנדרטה לזכר הנופלים בקרבות. לאחר קרבות אלה ברחו תושביה הערבים לירדן, שם הם גרים במחנה פליטים.

במרכז האזורי צמח שטחים חקלאיים, אזור תעשייה - מפעלי צמח, המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, תיכון בית ירח, משרדי המועצה האזורית עמק הירדן, חוף ים, מרכזי בילוי וקניות, קיבוצים, מרכז תרבות בשם בית גבריאל, תחנת כיבוי אש מרכזית לעמק הירדן ועוד. צומת צמח הוא צומת כבישים המוליכים לעמק הירדן לטבריה ולמזרח הכנרת ורמת הגולן. גובהו של האזור הוא כ-200 מטר מתחת לפני הים.

שיטה

שיטה (שִׁטָּה, שם מדעי: Acacia) סוג עץ או שיח במשפחת המימוסיים, שבו כ-1300 מינים, רובם נפוצים באזורים בעלי אקלים טרופי או סובטרופי; בעיקר באוסטרליה (שבה לבדה יש כ-950 מינים). לרוב מיני השיטה קוצים. פרחי השיטה צהובים או לבנים ולפירות צורת תרמיל מוארך. שרף עץ השיטה נקרא "גומי ערבי" או "גומי ערביקום" והוא משמש בתור צמח מרפא או בתור דבק לתעשייה ושימוש ביתי. להבדיל משרף עץ הלבונה ושרף עץ האלה הנקראים בשם "מסטיק ערבי" או "מסטיק תימני".

שמואל אביצור

שמואל אביצור (הנדלר) (22 בפברואר 1908 – 14 בינואר 1999) היה חוקר של חיי היום-יום בארץ ישראל ומיוזמי הלימודים העממיים של ארץ ישראל. היה פרופסור באוניברסיטת תל אביב. זוכה פרס ישראל ה'תשל"ז לחקר תרבויות.

שמורת המסרק

שְׁמוּרַת הַמַּסְרֵק היא שמורת טבע בסמוך למושב בית מאיר.

ידיעת ארץ ישראל
כללי ארץ ישראלידיעת ארץ ישראל • מחקר אזור בארץ ישראל Aerial view of the Judean Desert (near Masada), Israel 03
תחומי מדע היסטוריהגאוגרפיהגאולוגיהאקליםהחיהצומחהצפרות בישראל
תחומי הפעילות לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיהשל"ח וידיעת הארץ • סדרות חינוך • לימודי ארץ ישראלחוגי סיירותהחקלאות בישראל
מוסדות בתי ספר שדההאגודה הגאוגרפית הישראליתהחברה ההיסטורית הישראליתהחברה להגנת הטבעהחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיההמועצה לשימור אתרי מורשת בישראלהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילןהמכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב)המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמןהמכון לארכיאולוגיה גליליתהמכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטיהמרכז הבינלאומי לשימור ע"ש העיר רומאהמרכז למיפוי ישראלהעמותה הישראלית לפרהיסטוריההקרן לחקר ארץ ישראליד יצחק בן-צבימכון אבשלוםמכון ישראלי לארכאולוגיהרשות העתיקותשביל ישראל
חוקרי ארץ ישראל בנימין מטודלהאשתורי הפרחייהוסף שוורץאברהם משה לונץאברהם יעקב ברורזאב וילנאייוסף ברסלבישמריה גוטמןצבי אילןיוסי בן-ארציאורי דבירספי בן יוסףשמואל אביצור • ברוך ספיר • מורה דרך
ספרי יסוד ארץ-ישראל: ספר-המסעות •מדריך ארץ ישראל • אנציקלופדיה אריאל • מדריך ישראלכל ארץ ישראלאנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.